tzvipper

באותו זמן שימור היסטוריה לא היו בסדרי העדיפויות שלנו. לא נשמרו תמונות ולא נשמרו מסמכים. יש רק חלק של לוחית רישוי באחת התמונות - 00 בסוף = יבוא אישי. אני עכשיו 36. לגבי יבוא, בשנות ה90 כמו שבוקי כתב, משרד התחבורה היה יותר ליבראלי לרכבים של עולים חדשים והרישום היה יחסית פשוט עם מעט מאוד ביורוקרטיה. בצורה כזאת הביאו ארצה הרבה לאדות. יחד עם זאת, ביחד עם קשיי שפה, עמדה מספר 1 זה היה די אתגר. בכל התהליך של רישוי ליווה את אבא שלי סוכן ביטוח עם לב זהב. הוא מאוד עזר עם רישוי ומציאת מוסכים שיוכלו לטפל ברכב הזה ולהתאים חלקים. אם הוא ירצה, הוא יגיב כאן. הרכב אומנם היה אמין מאוד, אבל אפילו לא הייתה מידת צמיגים בארץ זהה למקורית. לא היה מצבר מתאים בגודלו לתיבה עבור המצבר. היה צריך לבצע שינויים כדי לקבל רישוי בהתאם לתקנות בארץ, כמו למשל התקנה של פנס ערפל אחורי. התקלה היחידה שהייתה בכל השנים זה נקרע כבל קלאץ'. יותר מאוחר רכב זהה נוסף עלה לארץ. הבעלים עשה תאונה והרכב התהפך (לרכב היה מרכז כובד גבוה, צמיגים בעלי פרופיל גבוה מאוד, הרכב צר מאוד והיה מאוד קל להתהפך איתו, בגשמים זה בכלל היה נהיגה באופן קבוע בדריפט כי הרכב לא יכל לנסוע ישר בגלל רוחות ומחסור אחיזה). הרכב תוקן ויצא מהארץ. באחד הביקורים במוסך, פירקו לרכב של אבא שלי בקליות קדמיות ("גבות") כדי להתקין על אותו רכב שעבר תאונה. בלי אישור כמובן. המוסך נאלץ למצוא בקליות תואמות עבור הרכב של אבא שלי. אם כי הבקליות שמצא לא היו תואמות למקור בממדים, הן היו קטנות יותר. כאשר הרכב היה בבעלותנו, חווית שימוש בו הייתה לא הכי נעימה. הוא היה לא נוח, מאוד קופצני, היה מאוד מאוד חם בקיץ בגלל המנוע שחימם תא נוסעים. בחורף גשם היה חודר לסאלון והיינו נוסעים בשלולית, היה מאוד קשה לשלוט ברכב הזה בחורף במיוחד. אבל הרכב עזר לנו מאוד. אפשר היה לסחוב בו דברים שונים ורהיטים, מה שהקל על החיים לעולים חדשים. עזרנו גם לחברים לסחוב את הדברים. למרות כל הקשיים, מאוד אהבנו את הרכב ונשארו לנו זכרונות טובים. אבא שלי מאוד נהנה להסתכל על הדגם ולהזכר בכל ההרפתקאות שהיו לנו איתו.

תמונה של הרכב בארץ, עדיין עם לוחית רישוי מסוג טרנזיט (מעבר גבולות).

דיהטסו TJ110 מוכר גם תחת מותגים DAFA וHUALI הוא העתק ברישיון של דיהטסו הייג'ט היפנית. מיניבוס זעיר באורך 3 מטר וקצת. מותג הוא מקבוצת FAW הסינית. HUALI זה מותג של יצרן רכב הסיני TIJANJIN. הרכב יוצר בשנים 1984-1989 תחת הדגם TJ110 ואז השתנה הדגם והיצור המשיך. בשנים הראשונות רוב החלקים היו תוצרת יפן ומאוחר יותר רוב החלקים היו תוצרת מקומית. מה לי ולדגם הזה? זה הרכב שעלינו איתו ארצה ב1991 במסע של 12 יום כאשר חצינו מדינות ועלינו על מעבורת מיוון לישראל. הזכרתי את זה כאן כאשר תיארתי דגם של פיאג'יו פורטר אותו קניתי. באותו זמן זה היה הדבר הקרוב ביותר שניתן היה למצוא לרכב שהיה לנו. בעקרון זה הרכב הסיני הראשון שאי פעם דרך על הכבישים בארץ הקודש. הייתה לי תקווה שאי פעם יהיה לי את הדגם הזה. והנה אני משוטט באיביי בחיפוש אחרי דגמים ופתאום ראיתי את הדבר הזה לגמרי במקרה. בהתחלה לא האמנתי למה שאני רואה: מה! הדגם שתמיד רציתי? הדגם היה מונית בצבע צהוב בקנ"מ 1:18 וכמעט לחצתי על להזמין. חפרתי עוד באיביי ומצאתי מוכר אחד שיש לו את הדגם הזה בלבן, בדיוק כמו הרכב האמיתי שהיה לאבא שלי. יש אנשים שחולמים על רכבי על או לפחות על הדגמים שלהם. אין מאושר כמוני כאשר ממאתי דגם לרכב הזה. זה כאילו חזרה בזמן. עברנו כל כך הרבה עם הרכב הזה. לא היו לו חלקי חילוף בארץ, אבל הרכב היה אמין מאוד. לרכב מנוע מרכזי מתחת למושבים הקדמיים, אין מזגן ולכן המנוע הזה בישל את הנהג בקיץ. הדגם הזה פשוט פסיכי ברמת הפירוט שלו: שטיחי בד, מראות מתקפלות, חלונות בדלתות הזזה נפתחים, דלתות הזזה נפתחות גם הן, יש בולמי זעזועים בדלת האחורית, מתלים והגה עובדים, יש את כל הפרטים הקטנים כמו אנטנה, רמקול יחיד בדש בורד, לוח שעונים מפורט מאוד, ידיות להרמת חלונות, מתז מים לחלונות ואפילו המדבקה האדומה עם כיתוב הסיני בחזית - בדיוק כמו ברכב האמיתי. זה מדהים שיש דגם כל כך איכותי שעשוי באהבה רבה ורמת דיוק מהממת לרכב שהיה זול מאוד וסוס עבודה. התענוג עלה 128$ כולל משלוח מהיר מסין. מזל שהסינים לא ידעו שהייתי משלם על הדגם גם הרבה יותר .

לא. יש כאלה שמוכרים חדש. צריך תמיד לבדוק מי המוכר ומה המוניטין שלו. בהחלט קיים חדש מהניילונים (כמובן לא הדגמים הפופולאריים שכולם קונים). באיביי צריך לראות מי המוכר, פידבק של 98%+ בניקוד של כמה מאות אלפים זה נקודת התחלה טובה. צריך גם לקרוא את התגובות השליליות. אם מתלוננים הרבה שלא קיבלו, או קיבלו ישן במקום חדש - כמובן לא לקנות. אם שלחו לך מכשיר משומש במקום חדש, אפשר לקבל את הכסף בחזרה. צריך לפתוח CASE.

אני מחזיק טלפונים שלי 3+ שנים ואז מחליף. לא בגלל שהטלפון נעשה לא טוב, אלא בגלל שחיצונית הוא כבר מעט נשחק והסוללה מתחילה להתעייף ובגלל שבטלפונים החדשים המצלמה משמעותית יותר טובה (עם כל החיבה שלי לDSLR, עם טלפון יוצא שאני מצלם הרבה יותר כי הטלפון תמיד איתי). אני קונה תמיד לא את הדגם האחרון, אלא דור אחד אחורה כי זה יוצא הרבה יותר זול. טלפון שעלה במקור מעל 3K אפשר לקנות ב2K וקצת. אני לא מבחין שבמהלך השנים הטלפון מתחיל להיות יותר איטי או לעבוד פחות טוב. אני רק מבחין שהסוללה מתחילה להחזיק מעט פחות. מכיוון שלא מתקין תוכנות מיותרות, ומשתמש רק במה שאני צריך, אצלי הסוללה מחזיקה הרבה מאוד זמן במונחים של הסטנדרטים היום. עם ביטול המיסים אני מניח שמעכשיו אזמין את הטלפונים מחו"ל. נכון שעבור הדגמים העדכניים המחירים דומים ויש אחריות, אבל עבור דגם שכבר ירד מהמדפים בחו"ל המחיר נמוך מאוד. אפשר לקנות טלפון שעלה 2.5K ב600ש"ח חדש מהניילון עבור דגמים שהיו פחות פופולאריים בתור חדשים. עד עכשיו היו לי מכשירי סמסונג. פזלתי לכיוון סוני, אבל בזמן שקניתי את הטלפון שלי, היו להם בעיות התחממות מעבד והמסך היה נסדק כפי שדיווחו משתמשים רבים. כרגע אני לא רואה את העצמי קונה מכשיר מיצרן סיני. לגבי מה שהזכירו החברים בנוגע לעייפות חומרה. זה קיים כמובן עד לרגע שהרכיבים כושלים. אבל עד שהם כושלים הם עובדים במלוא התפוקה. אם יש ירידת ביצועים של המעבד, לרוב זה בגלל התחממות כי משחה טרמית התייבשה או גוף קירור לא יושב טוב על המעבד (אם למשל הסוללה בטלפון התנפחה יותר מידי). המעבד מוריד תדר עבודה כדי להגן מפני התחממות יתר, עד לכיבוי המכשיר.

אני בספק שבמרחק של 3ק"מ המנוע יספיק בכלל להגיע לטמפרטורת עבודה (הרכב מכבה את המנוע גם לפני שהוא הגיע לטמפרטורת עבודה). אני מניח שהנסיעה שלך פחות מ10דקות. במרחק כזה לא תספיק גם להטעין את הסוללה. רוב הטעינה היא בבלימה. כאשר הסוללה מתרוקנת כמעט לגמרי, הרכב מתחיל להטעין את הסוללה על ידי מנוע גם בעמידה (עד שזה מגיע לרבע). במרחק כזה לא תהנה מהחיסכון של הייבריד. האמת, אני בספק שבמרחקים שאתה נוסע כדאי לך להשקיע בהייבריד. עבור מרחק כזה של 3ק"מ, הייתי שוקל רכב קטן או תחבורה אלטרנטיבית (אופניים, הליכה, תחבורה ציבורית). לשיקולך.

לפני כמה ימים הגיעו מספר פריטים שנשלחו בסוף נובמבר וגם פריט שנשלח באמצע דצמבר. יחד עם זאת עוד לא הגיע פריט אחד שנשלח ב27 לנובמבר. לפני מספר שבועות קיבלתי סמס שממתין לי פריט דואר בבסיס צבאי בדרום (אני בכלל מצפון). התקשרתי לשם לוודא, לפי טענתם הפריט לא מיועד לי ונשלח סמס שזו הייתה טעות. אני תוהה, אולי זה אותו פריט מ27 לנובמבר. פריט שנשלח מסין על ידי DHL, הגיע עם שליח עד הבית תוך 10 ימים. מאז מעבר של הדואר למרכז המיון החדש, אני לא רואה שום שיפור. הפריטים מסין עדיין מגיעים תוך 30~45 יום וגם זה לא כל הפריטים. אפילו פריטים שנשלחים מאירופה מגעים במקום 9~14 יום, תוך קרוב לחודש.

לפי הוראות בארץ כל 15K, לפי ארה"ב כל 12K. בתנאים קשים כל 7.5K. אני חושב ש10K סביר.

יש, אבל לא באופן ישיר. אין כפתור EV. אם תסע על זה ממש לאט ובמישור, למשל בחנייה או פקק, תהיה ממש עדין עם דוושת גז, מנוע בנזין לא יעבוד כל עוד יש מספיק סוללה. כך אפשר לעבור פקק שלם על חשמל בלבד.

קומפרסור מקורי יש - כתבתי: משאבת אויר חשמלית. ללא צמיג רזרבי, זה בעיה שצריך לטפל באופן מיידי. אני לא יכול לשים צמיג רזרבי ולתקן את התקר למחורת או בעוד שבוע. חייב לנסוע ישר לפנצ'ריה ולבטל את כל התוכניות האחרות לאותו זמן. אם יש צמיג רזרבי בגודל מלא - אין בעיה בכלל. אפילו עם צמיג רזרבי קטן אפשר להגיע ליעד. עם קומפרסור וסט אטימה סבירות נמוכה שתצליח להגיע ליעד מרוחק.

עדכון לקראת 30K ק"מ. עשיתי טיפול שלישי (אני עושה כל 10). הצריכה עלתה מעט בגלל הפסקת שימוש בהייפר מיילינג מתון. צריכה בפועל כ5.2 ליטר ל100ק"מ (המחשב מראה פחות). ברכב אין כמובן גלגל ספייר ואין ג'ק. היה לי חסר מאוד גלגל ספייר. בגשם ראשון היה לי תקר. קיט מקורי אטימה לתקר זה בקבוק שמתחבר למשאבת אויר חשמלית. אני נאלצתי להשתמש בקיט הזה, החומר הלבן יצא מהחור הקטן מאוד בצמיג, אבל לא החזיק לחץ בכלל לאחר שימוש על פי ההוראות. נאלצתי להשתמש בבקבוק נוסף לסתימת התקר. על קיט אטימה אפשר לנסוע רק מרחק מוגבל מאוד של כ5ק"מ ורק עד 80קמ"ש, כאשר כל הדרך יורד לחץ אויר. לא נעים להתקע עם זה באמצע כביש ללא פנצ'ריות קרובות. בפנצ'ריה כאשר פירקו את הצמיג, כל הצמיג מבפנים והחישוק היו מלוכלחים בחומר הלבן. היה צריך לנקות אותו. אם אין ברכב גלגל ספייר, אני חושב שחובה להשתמש בצמיגים שהם RUN FLAT (בעלי דפנות קשיחות שפוגעים בנוחות הנסיעה). אם אין לא את זה ולא את זה - בעייה גדולה.

יש סטרטר. יש שני מנועים חשמליים (כ"א מהם מנוע-גנרטור), אחד בתוך הגיר המשמש בתור מנוע משיכה של הרכב וטעינה בבלימה ועוד אחד המשמש להנעת מנוע בנזין (סטרטר-גנרטור) ובתור גנרטור במצב עבודה סריאלי. ברכבים היברידיים יש מצבר 12V קטן יחסית, הוא לא משמש להזנת סטרטר. הרכב מניע מהסוללה ההיברידית בעזרת אותו סטרטר גנרטור. הייתה פה גם התיחסות לגבי בלימה עם ברקסים, הילוכים ושחיקת רפידות. בבלימה מתונה (האטה או שמירת מהירות) כמעט אין מצב של שחיקת רפידות כי הרכב בולם על ידי מנוע חשמלי והסוללה נטענת. בסונטה לפחות כאשר בולמים עם הילוכים, הסוללה לא נטענת, הבלימה נעשית על ידי מנוע בנזין. לכן כדי להטעין את הסוללה אני תמיד בולם עם הברקס ולא משתמש בבלימה עם ההילוכים. כבר 30K ק"מ, כל יום בולם בירידה ארוכה ותלולה, והרפידות עדיין נראות חדשות לחלוטין ואין מדרגה של שחיקה על הדיסק בכלל. הרכב מפעיל בלמי חיכוך רק ממש לקראת עצירה או בבלימה חזקה מאוד/בלימת חירום. אפשר להבחין מתי הרכב מפעיל בלימת חיכוך. בסונטה לפחות, אם בירידה לא משתמשים בבקרסים, הסוללה נטענת מעט מאוד, או לא נטענת בכלל אם מופעל מיזוג אויר. בכלל עם מיזוג אויר הטעינה איטית.

לאחרונה אין לי כך כך זמן, לכן אני לא מרבה לבקר בפורום. אבל כדי להציג דגם מיוחד מאוד מצאתי כמה רגעים. מדובר בדגם בקנ"מ 1:18 עבור יונדאי סונטה LF הדור הנוכחי לפני מתיחת פנים של 2018. זה דגם יחיד מסוגו בקנ"מ הזה. הדגם מיוחד, כי בדרך כלל דגמים איכותיים עבור רכבים עממיים לא קיימים. הדגם הזה הוא דילר אדישין של סוכנות יונדאי ביג'ינג שבסין. הדגם מפורט בטירף: שטיחי בד ברכב, לוח שעונים מפורט ביותר. מראות מתקפלות ואפילו דלק של מילוי דלק נפתחת. דרך גריל קדמי רואים בהמשך את הרדיאטור, כמו ברכב אמיתי. לדגם מתלי קפיץ עובדים בשני הסרנים, מנגנון של ההגה עובד גם הוא. דיסקיות בלמי דיסק מפורטים ולא מסתובבים ביחד עם הגלגל כמו ברכב האמיתי. חגורות בטיחות עשויות בד. הדגם מייצג את הגירסא המפוארת עם מנוע 2.4 אטמוספרי. לארץ מיבאים רק את דגם הייבריד 2.0 ששונה מעט בעיצוב (פגוש קדמי, ניקלים מתחת לדלתות, ספויילר, בקליות אחוריות שונות, ג'אנטים שונים וכמובן לוח שעונים שונה). אני נוהג לקנות דגמים של רכבים שיש לי או היו לי. לכן קניתי את הדגם הזה. לי יש את דגם ההייבריד הפשוט ללא גג זכוחית. אבל הדגם באותו צבע לבן מטאלי. הדגם זמין לרכישה באיביי ורשתות אחרות, במחיר של כ140-160$ + משלוח. שנה אזרחית טובה ומוצלחת!

אני גם מצלם אם מצלמות שהן מאוד ישנות כבר. כולל קנון 1D MKII כמו שהייתה לך ועוד כמה דינוזאורים, כמו 5D MK1 ו1DS MKII. עבור צרכים שלי התוצאות מספקות אותי ולא מתכן להשקיע בציוד חדש בעתיד הניראה לעין, בטח ובטח להחליף למערכת אחרת. אם התוצאות שם D40 שלך מספקות אותך, אולי כדאי לך לחשוב שוב האם אתה באמת צריך להתקדם למערכת חדשה. נכון, טווח דינאמי עולם אחר לחלוטין ונכון ISO מטורף לאומת המצלמות הישנות ששימושיות לא יותר מ800ISO. השאלה כמה אתה צריך את זה.

אם יש מספיק מצבר בשביל להפעיל אלקטרוניקה אז יניע.

בשביל סוני יש מתאמים שמאפשרים להפעיל עצמיות של קנון כולל פוקוס. זה עשוי להוזיל באופן משמעותי את התענוג. אם יש בעתיד תוכנית לעבור לFF, אפשר לשקול לקחת ישר FF במקום לעשות עוד קפיצה בעתיד שכרוכה בהוצאות והפסד כסף על מכירת הציוד. ממליץ לשקול גם 5DMKIII משומשת.

גם אני שמעתי על מקרים שמערכת בלימה אוטונומית לפעמים בלמה בלימת חירום בלי צורך. ספציפית לגבי התראה של סטייה מנתיב, אני חושב אם המערכת מתריעה על אמת, זה אומר שנהג כזה פשוט לא צריך להיות על הכביש. על אותו משקל אם המערכת מתריעה אמת למישהו על התנגשות חזיתית. מה שטוב בהתראה על נתיב, היא מחנכת לאותת במעבר נתיבים. מאז שיש מערכת דומה אצל אנשים ברכבים, אני רואה יותר מאותתים. כמו כן התראה על תאונה חזית אחור מאוד מועילה, היא מחנכת אנשים לשמור מרחק. מכיוון שיש לא מעט נהגים שצריכים חינוך, זה טוב שיש מערכת שיכולה לעזור. לגבי שאר דברים, מערכת שמבוססת על חיישן אופטי בודד עובדת לא בכל התנאים ל100%. לא בכל תאורה רואה הולך רגל, זוית לא מספיק רחבה כדי לראות אנשים שמתחילים לחצות. בתנאי תאורה קשים לפעמים יש התראות שווא על התנגשות חזית אחור, לפעמים זיהוי תמרורים לא נכון. למשל פעם הראה לי מהירות מותרת 120 בחניון (היה תמרור 20 והיה עוד תמרור עך גובה מקסימלי). בהתקנות המוקדמות אני יודע שהיו הרבה יותר התראות שווא. כניראה המערכת עברה שיפורים כלשהן ובהתקנות מאוחרות יותר כמו התראות שווא קטנה. אם לומדים לנהוג לפי המערכת הזאת, היא כמעט ולא תצפצף. סך הכל לא צריך "להפחיד" את המערכת. זה מחנך לשמור מקדמי ביטחון גדולים יותר על הכביש. זה דבר מועיל. חינוך נחוץ מאוד להמון נהגים. אבל, אי אפשר באופן מלא להסתמך שאם המערכת לא מצפצפת אז הכל בסדר או אם היא כן מצפצפת זה אומר שהולכת להיות תאונה (אי אפשר לדפוק ברקס בלי לחשוב בכל צפצוף וזה גם סוג של בעיה).

לא מנסה למכור. מוכן למסור בחינם. הקוד של הpro עבר אקטיבציה, בפעם האחרונה עבד לפני מעל חצי שנה. אין לי דרך לבדוק ולא יודע אם השקע יעבוד עם טלפון אחר אחרי שהיה רשום במכשיר כלשהו.

התועלת שלו שווה משהו כמו 300~400 ש"ח בביטוח חובה לשנה.

יש לי ניסיון עם OBDELEVEN, גירסת PRO המאפשרת לבצע שינויים. עובד מעולה ועוזר מאוד באיתור תקלות. אני חושב שיכולת דיאגנוסטיקה עצמית הכחרית אם יש לך רכב של VAG. בעיקרון נשאר לי המכשיר מאז שהיה לי רכב של VAG. כרגע אין לי רכב של VAG ואני מניח שבעתיד הניראה לעין לא יהיה.

אפשר למצוא שברולט נבאדה/GMC סיירה. טנדר טורבו דיזל 6.5, יש גירסאות שאפשר לנהוג עם רישיון ג (עד 4 טון למי שיש). ניתן למצוא אקזמפלר שמור.

בסעיף 5 של הוראות: http://www.dira.gov.il/odot/Pages/tahalich_haeshamah.aspx הם כותבים שצריך לוודא שהזוכה זכאי למשכתנתא. כלומר, דרוש אישור עקרוני. אבל, אישור עקרוני ניתן לזמן מאוד מוגבל, משהו כמו שבועיים עד חודש. אבל עד שיזמינו את הזוכה המאושר לבחור את הדירה זה לוקח המון זמן. כי מזמינים את הזוכה רק כאשר מגיע הרגע המיוחל והפרויקט מקבל אישור בניה. מה המשמעות להוציא אישור עקרוני למשכנתא עוד לפני שידוע מתי יזמינו? הרי זה יכול להיות בעוד חודשיים, שנה, שנתיים. ותוקפו של האישור העקרוני מזמן יפוג.

חברו לרכב סורק תקלות OBD ותראו איזו תקלה מופיע כאשר הרכב נכבה.

IANFS, על מנת לאזן את מה שכתבת, לפי התיאוריה שלך צריך שאנשים שלא רשמו לעצמם על המראה "אידיוט" ירשמו לעצמם על המראה "חכם", כדי לא לשכוח עד כמה הם חכמים. אתה רואה את התמונה בשחור ולבן. להפגין ולהלחם על הזכויות זה דבר חשוב ונכון. לתת יד לחלש לא רק זה דבר מבורך ורצוי, אלא גם דרוש. השאלה היא איפה להפגין? לחסום את הכבישים זה בעיניך להפגין ולהלחם על הזכויות? אז אחדש לך - זה לא. זה רק להפר את סדר היום הציבורי. זאת לא מלחמה על הזכויות, זאת אנרכיה. תקימו אוהלים מול משרדי הממשלה, תפגינו שם ותגורו שם עד שלא תקבלו את מה שמגיע לכם. להזכירכם הממשלה הם מקבלי ההחלטות ולא הציבור. בצורה כזאת בעבר הצלחתם במאבק. תמשיכו בדרך הנכונה. בהצלחה במאבק! ותעזבו את הציבור המסכן בשקט. נ.ב. אל תזלזל בזמן של הזולט. החיים קצרים, זמן הוא חלק מהחיים. לאנשים עובדים שמשלמים מיסים יש מעט מאוד זמן פנוי בשביל זמן איכות עם המשפחה ומנוחה. מי שלא עובד, יש לו המון זמן פנוי. בדרך כלל מי שיש לו הרבה ממשהו, הוא לא מבין את מישהו שיש לו מעט ממשהו. בין אם זה זמן, כסף, בריאות וכד'. מי שלא מעריך את זמנו של האחר, הוא לא מכבד אותו.

מי שמסית את הנכים להפגנות האלו, המטרות שלהם בדיוק הפוכות ממה שהנכים רוצים להשיג. אולי בעצם זו המטרה? המפגינים המקצועיים עושים את העבודה הזאת בצורה יעילה מאוד. האנטיגוניזם וכעס של הציבור עולה מידי יום למדרגה חדשה. עצוב מאוד, שדווקא אותם אנשים שבשבילם כביכול נלחמים, לא מבינים שלמעשה נלחמים נגדם. איזו אהדה ציבורים נשארה להם עד עכשיו?