tzvipper

מכיר את המסלול הזה, חוויתי על בשרי במשך כמה שנים. הפקקים שם שוחקים ומאוד מתישים. במקרה של נסיעות בין עירוניות נטו, ללא פקקים הדיזל יתן צריכה כמו אוריס או טיפה פחות (אלא אם כן מדובר על דיזל סופר מיני, אז אולי קצת יותר). במקרה של פקקים, הצריכה של הדיזל תהיה הרבה פחות טובה מרכב היברידי. מצריכה פנטסטית של קרוב ל1-20, זה ירד לכיוון 1-12 במקרה הטוב. בכביש החוף בשעות הבוקר, כדי להגיע מצפון זה 1:45 נסיעה, כאשר את רובה מבלים בעמידה בפקקים. בשנים האחרונות המצב החמיר עוד יותר, פעם זה היה 1:30. בימי ראשון וחמישי זה עוד יותר גרוע. וגם בימים שיש תאונה או נתקע איזה רכב, זה קורה לפחות פעם בשבוע. אז הזמן מתארך לכיוון 2:30. עריכה: אם משלמים לו על נסיעות בכביש 6, אז הדיזל גם אופציה וככל שהמהירות תגדל, כך יגדל הפרש בצריכה בין דיזל להייבריד לטובת הדיזל. אבל גם בכביש 6 יש פקקים ועומסי תנועה ולא בכל שעות היום אפשר לטוס. לכן, אני בספק שאפשר לתחזק מהירות ממוצעת מספיק גבוהה כדי שההפרש לא יהיה לטובת הייבריד (מהירות מקסימלית שמגעים עליה לא משנה, רק מהירות ממוצעת חשובה, לרוב בנהיגה בעומסים רגילים 60~70קמ"ש זה נחשב טוב. סתם לדוגמא, נסעת 100ק"מ, חצי דרך על 130 ושאר הדרך במהירות משתנה בגלל תנוהע עירונית, רמזורים וכד', בסופו של דבר מהירות ממוצעת קרוב לודאי תיהיה סביב ה60קמ"ש - אפשר לראות את הנתון הזה במחשב, גם הזמן המצטבר שעמדת בו ברמזורים על 0קמ"ש נכנס לחישוב).

ניקוי דיפונים עם מטלית לחה (חומרי ניקויל פלסטיקה פנימית ברכב) לא מעלים את הכתמים?

בדרך כלל מדברים רק על זיהום כתוצאה מפליטה של המנועים, אבל יש עוד משהו שהיה עבורי לא היה צפוי וזה הצמיגים. לא חשבתי על זה בתור עוד מקור זיהום (ידעתי כמובן שהם נשחקים, אבל לא התעניינתי לאן הולכים תוצרי השחיקה). לפי הכתבה: http://www.abc.net.au/science/articles/2012/07/31/3554997.htm הצמיגים כתוצאה מהבלאי שלהם פולטים חומרים אורגניים ולא אורגניים רעילים (שנשטפים עם הגשם ומגעים לקרקע) וגם חלקיקים PM10 וPM2.5 (חלקיקים שחודרים עמוק לתוך הריאות) שהם מאוד מסוכנים לבריאות. לפי הכתבה, 80% מהחלקיקים האלו הם כתוצאה מרכבים בערים, כאשר כ3~7% מבלאי של צמיגים ובלמים. הם אומרים שבכביש עמוס שעוברים בו 25,000 רכבים ביום, בכל קילומטר מייצר 9 קילוגרם אבק מהצמיגים. גם כאן למשל מדברים על פליטת מזהמים שלא מצנרת פליטה לפרטי פרטים: http://publications.jrc.ec.europa.eu/repository/bitstream/JRC89231/jrc89231-online%20final%20version%202.pdf

ממליץ בחום מניסיון. יש גירסת PRO שמכילה יותר אפשרויות לסריקה ותכנות. נוח מאוד, הופך את הסלולארי שלך למחשב דיאגנוסטיקה מקצועי. אפשר לנסוע עם זה ולקבל קריאות בזמן אמת.

אם הם באמת הגיעו לצריכה הזאת, כניראה הם מאוד מוכשרים, באותם תנאים הסיוויק תעשה לא 1-15, אלא יותר לכיוון 1-6 במקרה הטוב. צריכה של 1-14 בסונטה, אפשר להגיע לזה רק בנהיגה פסיכית, או בפקקים שהם כולם בעליות ו/או נסיעות קצרות מאוד בפקקים כאשר הסוללה לא מספיקה להטען ולאגור אנרגייה, עם מנוע קר שלא מספיק להגיע לטמפרטורת עבודה. במצב הזה שום רכב לא יהיה חסכוני. לגבי צריכה אמיתית, תאמין למי שאתה בוחר להאמין, ותחליט לפי זה בהתאם לתנאי הנסיעה שלך. בנסיעה שאתה עם הסיוויק מקבל 1-15, אני חושב שעם הסונטה תקבל יותר.

השיפורים הטכנולוגיים זה מירוץ מטורף שלא עוצר לרגע. ברגע שהשיגו משהו קיים, מחפשים כיצד לשפר אותו. מי שמפספס את ההזדמנות - נופל. מי שעומד במקום למעשה הולך אחורה. בטכנולוגיה צריך להסתכל כל הזמן קדימה. מי שרואה רחוק יותר, מקבל נתח גדול יותר מהעוגה.

זה לא אוקטביה עם תא מטען אינסופי כמו שהיה לי ברכב הקודם, אבל לי אישית לא מפריע תא מטען קטן יחסית כי אני לא מעביר דברים גדולים בדרך כלל. קניות מהסופר נכנסות ללא בעיה עם כל מה שרק אפשר למלא בעגלה, זה ביחד עם כיסוי רכב עבה ופק"ל סטנדרתי שאני לוקח בתא המטען. רהיטים וכד' כניראה לא הייתי מנסה להוביל ברכב הזה. אני חושב שעבור מרבית השימושים הרגילים, תא מטען בגודל סביר שאפשר להתנהל איתו ביום יום ללא בעיה. מי שיש לו עגלת תינוק - צריך למדוד. מי שמעביר באופן קבוע דברים גדולים ברכב - חד משמעית לא מתאים (חוץ מציוד סקי שהוא ארוך, אבל לא לוקח הרבה מקום). מושב אחורי מתקפל ונפתח פתח צר ונמוך לסאלון. אגב, לרכב הזה כתוב ברשיון שאסור להתקין וו גרירה. לכן, אם מישהו בונה להשלים את גודל הצנוע של תא המטען עם נגרר, או רוצה להשתמש במתקן לאופניים משוכלל שדורש וו גרירה, זה בלתי אפשרי (נשאר להתקין גגון שזה ממש אנטי הייבריד מבחינת חיסכון או מנשא לאופניים שמתלבש על דלת תא מטען - אני לא הייתי מתקין כזה דבר).

יש גם הנחה בביטוח חובה. בהתחלה חששתי, אבל כאשר קיבלתי את המערכת, לקח לי שבוע להתרגל. אני מרוצה.

סונטה זה רכב בקטגוריה D, כמו קאמרי, פסאט, מזדה 6 וכד'. אומנם סיוויק הייתה ברשימה של רכבים לשקול לקניה (זה קטגוריה C), במיוחד ידנית בגלל המחיר. אבל זה היה הדגם הקודם שהוחלף, לכן ספק אם היה כדאי לקנות כזה בתחילת 2017. האוטומט יותר יקר ממרבית הרכבים האסיאתיים בקטגוריה שלו וזה כבר כמעט כמו איוניק עם מערכות בטיחות הרבה יותר מתקדמות. אני לא יודע באילו סקירות הסונטה אוכלת 1-14. אצלי זה 1-20, ואני לא נוהג בפריוס סטייל. זה מעל 1000ק"מ למיכל עבור מישהו שמגיע למצב של מנורת אזהרה דולקת. 1-15 בסיוויק? אולי בנהיגה פריוס סטייל בבין עירוני, ללא פקקים. וגם, צריך למדוד מתדלוק לתדלוק ולא לפי מחשב שבמרבית הרכבים אופטימי למדי +-0.5 ליטר לפחות.

האלגוריתם צריך להתחשב גם במשתנים נוספים, כמו תפקיד, רישומים פליליים, פוטנציאל להפוך לפושע ועוד איזה ניקוד שמדרג חשיבות לציבור . המערכת תשלח את הנתונים לשופט אוטונומי שיחליט גזר דין. במסך הודעה: "המתן לתוצאות תהליך קבלת גזר דין". השיפוט יהיה אוטומטי לכל האנשים על ידי בינה מלאכותית. המערכת תחשב סיכון שמישהו עלול לבצע עבירה ומראש לגזור גזר דין בעזרת למידת מכונה. במערכות אוטומטיות שכאלה, אחת הבעיות הקשות ביותר שאין להן פתרון זה מוסר. אי אפשר לחשב את ה על ידי משתנים כלשהם.

יש מלא באיביי בגודל 1/50.

יש הרבה סוגי דגמים עם תאורה, חלקם יחסית לא יקרים (לא באיכות מדהימה, אבל נחמד מודל של משטרה עם תאורה).

תוכנית גריטה המקורית כבר מזמן לא עכנית. הם צריכים להוריד את הגיל לגריטה ל7~10 שנים. הרכבים המדורניים על שלל טכנולוגיה אופנתית - אני בספק שיחזיקו 20 שנה וחצי מיליון קילומטר.

אני לא משווה. התיחסתי לבעיה עם השמש. אם זאת הייתה בעיה, כניראה הייתה תצורה אחרת שולטת להסעת אישים חשובים.

ירוק, זה כניראה בעיה בעיצוב הרכב הספציפי שנסעת בו. בכל הסדאנים שאי פעם היו לי - לא הייתה בעיה של שמש יותר מכל תצורה אחרת. אותה בעיה של שמש תהיה בכל הצ'בק וליפטבק. רק בסטיישין החלון האחורי נמצא מאחור. אבל גם ככה אנשים לוקחים עכשיו רכבים עם גג פנוראמי כדי להנות בצלייה WELL DONE (החלון עם השחמה, אבל עדיין). איזה חיסרון יש בפתחי מיזוג אחוריים? אולי הכוונה למחסור? סדאן זו עדיין התצורה הסטנדרטית לרכב פאר להסעת אישים חשובים. נכון שברכבים יקרים יש פתחי מיזוג לא רק במרכז, אלא גם בצדדים ונכון שיש וילונות חשמליים על דלתות צד ובחלון האחורי. אבל, וילונות רגילים אפשר לסדר גם ברכב רגיל למי שזה מאוד מפריע לו. יש כל מני פטנטים נחמדים באיביי. כמו כן, יש הרבה סוגי רכבים עם חלונות אחוריים השחמה מהמפעל.

פנטזיות זה אף פעם לא דבר הגיוני. יש כל מני חברות שאפשר לקחת לימוזינה עם נהג, במיוחד לאירועים כאלה כמו חתונות. אם כבר, מבחינת נוחות עם שמלת כלה - עדיף לקחת מיניבוס מפואר. בדרך כלל יש כאלה לאותן חברות שמספקות שירותי הסעה לאירועים מיוחדים.

יש starcraft בחינם עכשיו. זה אחד ממשחקי אסטרטגיה הטובים ביותר בכל הזמנים. יש לו גם גירסא remastered עם גראפיקה עדכנית בתשלום. כמו כן כמובן StarCraft ii עם כל ההרחבות משחק מדהים. רק אל תשכחו להגביל פריימים כדי לא לשרוף כרטיס מסך. אחרת הוא מרנדר קרוב ל300 פריים בשניה.

מי נותן את האחריות על טויוטה מיבוא מקביל? האם היבואן הרשמי או מוסכים של היבואן המקביל?

אוריס באמת לטעמי רכב נטול כל הנאה מנהיגה, הגיר מכוייל בצורה משעממת מאוד ובעליות המנוע קולני יותר מידי אפילו במהירות נמוכה. לאומת איניק, שהיא יותר קונבנציונלית מבחינה הזאת, במיוחד שהרכב ננהג כמו רכב רגיל בזכות הגיר (כפול מצמדים מהיר וחלק, אבל ללא בעיה של זינוק וקפיצות כמו ברכבים לא היברידיים, הרכב תמיד מתחיל לנסוע על חשמל וזוחל על חשמל - זה מחפה על כל מצבים בעייתיים שיש ברובוטי כפול מצמדים ברכב הרגיל). לאיניק לאומת אוריס אני רואה שתי נקודות תורפה: מתלים קשים מידי (לאוריס רכים למדי) ורעש צמיגים שהוא יותר ממה שאני הייתי מוכן לקבל. אבל, מערכות בטיחות זה יתרון בלתי מבוטל. והרכב מרגיש הייטקי, במיוחד עם לוח שעונים מסך בדגם המפואר. לאיוניק יש יותר מקום מאחור, אוריס צפופה, קשה לצאת ממנה. בין שני הרכבים, הייתי בוחר איוניק.

עצוב שיש עוד אנשים שנופלים על דברים כאלה. יצרני רכב נלחמים על כל שבריר האחוז באמצעות פתרונות מסובכים מאוד, החל מהקטנת משקל הרכב, מנועים יעילים וכד'. לדוגמא מאזדה עם מנועי סקייאקטיב (יחס דחיסה) ועכשיו סייאקטיב חדש מהסוג החדש עם הצתה מלחץ כמו בדיזל. מנועי אטקינסון, מנועים קטני נפח עם טורבו, רכבי הייבריד ועוד כל מיני טכנולוגיות. מישהו בא, שם פקק בתוך סעפת יניקה ושורף מועדון? פתרונות כאלה לא שווים אפילו שרשור.

לא על המוכר? הרי המוכר מעביר בעלות.

יוליאן, תודה על הסקירה. אומנם האיזור הררי, אבל הרפידות החזיקו רק 20K ואז רק 10K? אין לרכב מצב בגיר עם בלימה של מנוע?

מעולה. מנקודת מבט מוטורית זה אומר שאין חשש למחסור חלקי חילוף עבור הרכב שלי.

משום מה יש לי הרגשה שהיה לבחור פוסט עם יוזר אחר לפני כמה ימים. שם היה מדובר על רכב ב30K. אם אני טועה, אז גולף GTI או לאון קופרה יעשו את העבודה לפי הדרישות.

אין חומרים רדיואקטיביים ברכב היברידי. לכן המונה לא יכול להראות שום חריגות. אין דרך אוניברסלית למדוד את כל הסוגים של קרינה במכשיר אחד. אתה מתכוון לקצב מנה או מנה במשך פרק זמן מסויים? השעון הזה, הוא פחות מדוייק ממכשירים מקצועיים וגם אם יש קצב נמוך, אז הוא דוגם כל 5 דקות כדי לחסוך בסוללה. לא ראיתי מחוץ לבית קצב מעל 0.07. הגלאי של השעון לא חשוף. _______________ בשביל ידע כללי ממש קצת לגבי סוגי קרינה למי שמענין אותו: צריך להבדיל בין סוגי קרינה מייננת ובלתי מייננת. קרינה אלקטרומגנטית, חשמלית, סלולארית וכד' - כל זה קרינה בלתי מייננת וזה נמדד על ידי סוגים שונים לחלוטין של מכשירי מדידת קרינה. את כל הדברים האלו לא יכול למדוד מונה גייגר, גם אם יש חריגות אדירות. קרינה מסוגים האלו (בהתאם לסוג ספציפי) נפלטים ממכשירים סלולאריים, מכשירים חשמליים מסוגים שונים וכד'. מונה גייגר יכול למדוד קרינה מייננת, תלוי מסוג מד קרינה הוא יכול למדוד קרינה אלפא, ביטא, X וגמא תלוי איזה גלאי יש לו והאם הגלאי חשוף. יכולת מדידת תלויה גם באנרגיה של הקרינה הנפלטת (נמדד באלקטרון וולט), מכשירים הרגילים שזמינים לרכישה לרוב לא מודדים אנרגיות גבוהות יותר מ1.5MeV (מגה אלקטרון וולט). השעון הזה מודד רק גמא. לכן הוא לא יכול אפילו למדוד בבית חומרים רדיואקטיביים. חומרים רדיואקטיביים יש בכל בית. זה כולל כלי חרסינה, כמו אסלה, כיור, מרצפות קרמיות מסוגים מסויימים וכד'. הדברים האלו בדרך כלל פולטים ביטא (דורש מד קרינה עם גלאי חשוף ורצוי כמה שיותר גדול). כמו כן, אפילו סוגי תכשיטים מסויימים פולטים קרינה מאבנים שלהם (יש כל מיני אבנים מינרליים מאוד יפים, הם גם פולטים קרינה). בזמן הטיסה בן אדם נחשף למנות קרינה גדולות יותר מאשר ביום יום בגלל הגובה. קרינה סביבתית יש בכל מקום, השאלה כמה (בארץ רמות קרינה סביבתית נמוכות). יש גם גז ראדון שיכול להצטבר בריכוזים גבוהים במרתפים, בממדים וחללים לא מאווררים אחרים. גם לזה יש סוג מיוחד של מד ראדון (הוא שואב אויר לתוך גלאי ומודד). יש גם קרינת ניטרונים שהיא מסוכנת מאוד. כאשר היא פוגעת בחומרים שונים (כולל חומרים שהם לא רדיואקטיביים במצב הרגיל שלהם, כמו אלומיניום למשל), במילים פשוטות היא הופכת אותם בצורה כזאת, שהחומרים האלו פולטים קרינה גמא באנרגייה גבוהה מאוד. כולל בתוך הגוף של בן אדם. למשל, יש נוקלידים שפולטים את הקרינה רדיואקטיבית שלהם במנות קטנות מאוד במשך 200,000 שנה, אבל אם ניטרונים פוגעים בהם, אז הם פולטים את כל אותה כמות קרינה שהיו אמורים לפלוט ב200,000 שנה תוך מספר שניות, אז הנזק אדיר. המכשירים שמסוגלים למדוד קרינה מסוג הזה לרוב מאוד יקרים ודי נדירים. לרוב משתמשים בהם בכורים ובמעבדות מחקר שעובדים עם מאיצי חלקיקים. כמו כן משתמשים בקרינת ניטרונים כוחות הביטחון לגילוי חומרי נפץ. מכשיר קרינה ניטרונים יכול להיות קומפקטי למדי, במשקל של כ25ק"ג ואפילו יש פיתוחים למזער אותם לשימושים שונים, החל משימושים ביטחוניים, רפואיים וגם לשימושים אחרים. קרינה רדיואקטיבית מוכחת בתור גורמת לסרטן ולמגוון רחב של מחלות קשות (כמו מחלות דם, מחלות בלוטת התריס וכד'), כולל מוטציות גנטיות. במינון גבוה קרינה הזאת הורגת בן אדם בימים עד שבועות. אחרי החשיפה הבן אדם יכול להרגיש את עצמו טוב, לא להבין שהוא למעשה מת מהלך ובעוד כשבוע הוא ממש יתפרק לחתיכות, כמו שהיה בצ'רנוביל עם לוחמי אש הראשונים שבאו לכבות את השריפה. דרך אגב, הרבה מהרופאים שהגישו עזרה ראשונה ללוחמי האש גם נחשפו למנות קרינה גבוהות מאוד ונפטרו. קרינה מסוג הזה מצטברת בתוך הגוף, אפשר בכל פעם לקבל מנות קרינה שיצטברו למנת קרינה שתהרוג את הבן אדם. עם קרינה רדיואקטיבית וחומרים רדיואקטיביים מסוגים שונים ביצעו ניסויים (ואני מאמין שממשיכים לבצע) על בני אדם בכל מיני ארצות. למשל באושוויץ הורסט שומאן ביצע ניסויים על קרינה X על יהודים על מנת לסרס אותם: https://en.wikipedia.org/wiki/Horst_Schumann#Auschwitz ולהלן חשיפה בה נשיא ארה"ב קלינטון מתנצל ב1995 בפני הניצולים ובני משפחותיהם על כך שביצעו עליהם ללא ידיעתם ניסויים רדיואקטיביים שהממומנים על ידי השלטונות (מעל 4000 מחקרים נחשפו): http://articles.latimes.com/1995-10-04/news/mn-53213_1_radiation-experiments אם רוצים למדוד קרינה ברכב היברידי, מונה גייגר יהיה חסר שימוש, אלא דרושים מכשירים שמסוגלים למדוד קרינה חשמלית, שדות מגנטיים, קרינה אלקטרומגנטית וכד'. וגם אז צריך לבדוק באילו מקומות הרכב פולט קרינה, לכמה זמן ובאילו מצבים (למשל בזמן האצה עם מנוע חשמלי, בלימה רגנרטיבית וכד'). בהתאם לרמות קרינה יש מגבלות לזמן שאפשר לשהות. בעקרון גם אז התוצאות יהיו לא מדויקות כי צריך למדוד את זה על מסת גוף, משהו בסגנון SAR לסלולארי. לעיתים למשל באיביי יש מציאות ואפשר לקנות מכשירי מדידת קרינה מסוגים שונים יחסית לא יקר.