חן פרחי

דווקא רנו הצרפתית היתה מחלוצות השימוש במנועים מוגדשים, כבר לפני 35 שנה. בשנת 80' הרנו 5 וה 18 הציעו גרסאות מוגדשות עם הספקים די מכובדים, גם במונחי ימינו - 105 כ"ס ממנוע 1.4 ו 125 כ"ס ממנוע 1.6. מי שהמשיכו את פיתוח המנועים המוגדשים היו היצרנים השוודיים, וולבו וסאאב, בעיקר בשל הניסיון העצום שלהם במנועי משאיות, שהיו הראשונות להשתמש במגדשי טורבו. סביר להניח שקבוצת VAG תמשיך לעשות שימוש במנועים אטמוספריים עוד שנים ספורות, בעיקר על מנת לשמור על מחיר זול עבור גרסאות הבסיס שנמכרות במדינות שאינן אנינות טעם בתחום המוטורי. כל עוד נתוני זיהום האוויר שלהן לא יפגעו בשאר דגמי המותג, הייצור ימשך.

עד 91' החלק האחורי הנמוך היה עשוי פח ונטה להתעקם בקלות, ולכן פותח מכוך עשוי צינורות מתכת בצבע המכונית, שגידר את הסינר האחורי, מגוכך אבל יעיל. מ 91' ואילך הוחלף הפח בפלסטיק גמיש והבעייה נפתרה. אגב מכירות, הלאנסר לא הדיחה את סובארו מראשות טבלת המכירות; עד יומה האחרון נשארה הליאונה המכונית הנמכרת ביותר בארץ, רק שרוב המכירות היו לציי רכב ולא ללקוחות פרטיים.

כל המכוניות שצצו בהן חלודות בגגן היו מכוניות שחטפו מכת ברד בחורף הקשה של 91׳-92׳. הלאנסר הגיעה לארץ בעיתוי מושלם; בשנים 87׳-88׳ הסיטרואן bx הדיחה את סובארו מראשות טבלת המכירות, אולם עד מהרה גילו הרוכשים את נפלאות התיבה האוטומטית שלה, כמו גם את איכות הייצור הירודה, ועד מהרה סר חינה, וכפועל יוצ׳א גם ערכה. הלאנסר היתה תפורה בדיוק לצרכי מר ישראלי - מוצא יפני, עיצוב מודרני, איבזור מושלם, בוודאי במונחי אותם ימים, מחיר נוח, והחשוב מכל - 3 שנות אחריות, והיתה למכונית הראשונה בארץ שהציעה את מה שהפך ברבות הימים לסטנדרטי. ללאנסר היו גרסאות חזקות יותר, אך הן צויידו בהזרקת דלק, ולכן חששו בכלמוטור לייבא אותן לארץ, כמו גם את גירסת ההאצ׳בק, הקולט. סך הכל היתה הלאנסר מכונית טובה לזמנה, וברוב הפרמטרים היתה טובה לעין ערוך מהסובארו ליאונה, והצלחתה היתה מוצדקת בהחלט.

Vהפרייד, בניגוד לשאר דגמי קאיה, לא התבססה מכאנית על מכללי מאזדה, אלא היתה מאזדה 121 לכל דבר. מנועה היה זהה לזה של הדגם המוכר לנו כבימבה, למעט העדר ראש מנוע בעל 16 שסתומים. הבעיה העיקרית של מכוניות קאיה היה בתמחור; בניגוד לדייהו או יונדאי, רוב ההיצע שלהם היה מתומחר גבוה מידי. השומה עלתה כמו מאזדה לאנטיס, הקלארוס כמו 626 והספיה היתה יקרה משמעותית מהלאנוס.

יודע מה, בוא נצא מנקודת הנחה שה 500X תהפוך להצלחה היסטרית, וכל הקצאת 500 המכוניות תמכר ביום הראשון. ומה יהיה ביום השני ? היכולת הדינאמית אינה מעניינת כלל את אלו שרוכשים מכוניות בסגמנט הנ"ל, מבחינתם יכול להיות לו מנוע של פיאט 600. מה שמשחק תפקיד הוא העיצוב, שרצוי שיהיה כמה שיותר אגרסיבי, מה שקונים השכנים וכמובן השופוני, שהוא המרכיב העיקרי. לזה היתכוונתי.

פיאט כפיאט, חיה רק משני דגמים - ה 500 על שלל גירסאותיה והפנדה. הפונטו חדלה להיות רלוונטית, ובכל מקרה מדובר במכונית בת 10 (!) שאינה אטרקטיבית בשום מובן. גם פולקסווגן עד 1974 חיה רק מדגם אחד - החיפושית על שלל גירסאותיה. עד שהגיעה שנת 73' השחורה, בה חלה ירידה תלולה במכירות כל הדגמים, ולולא הצגת הגולף שנה לאחר מכן, החברה לא היתה קיימת היום.

אין כאן עיניין של קטילה; לו היה מדובר במכונית חסרת מתחרות, אז כל העיניין היה שונה. ה X500 נוחתת לפלח שוק די עמוס, ו"סגור" מכל קצוותיו. מהצד הזול יש את הדאסטר, בתווך יש את הסוזוקי קרוסאובר והספורטאז' 1.6, ובצד היקר יש את ה CX5 והספורטאז' 2.0. ובקשר לביצועי הספורטאז' 1.6 - גם ללא עיון בנתונים הרישמיים, הביצועים בפועל סבירים בהחלט, ובטח לא ברמה של סיכון בטיחותי או משהו שמתקרב לזה.

קאיה הגיעה בדיוק שנה אחרי יונדאי, בסוף 94'. היצע קאיה התבסס על מכונית אחת - הקאיה ספיה שעשתה שימוש במכללים ישנים של מאזדה. יונדאי הגיעה לארץ עם 3 דגמים, שלפחות על הנייר היו אטרקטיביים למדי - הלנטרה, סונטה וה H100 המסחרית. ב 95' נוספה האקסנט, שהיתה האחראית לחלק גדול מהמכירות. ההצלחה האמיתית של יונדאי החלה בסוף 03', עם הגעת הגטס, שהדיחה את פיאט מציי הרכב, והעלתה את יונדאי לחלקה העליון של טבלת המכירות. עד הופעת הסיד, לא היתה לקאיה שום מכונית אטרקטיבית, גם לא מבחינת תמחור. ובזה, לדעתי, לא אשמה סמל"ת.

לעונג היה לנו לארח אותך, ושמחים שנפתרה הבעיה. אה, הפיג'ו ה"חדש" חמוד להפליא, מותק של אוטו ! תתחדש !

בסדר אבי, לא אעבור לנתניה.. גם אני לא מבין את ההגיון במעבר למקום מפגש חדש ללא תיאום עם כל החברים שמגיעים למפגש, וזה כלל לא משנה אם הם חברים או לא במועדון ה 5. לפני כמעט 6 שנים בוצע ניסיון דומה, שהחזיק מעמד בדיוק שבועיים. מקום המפגש בגעש מרכזי, הומה ונהנה מחשיפה מעולה לציבור, וזו בדיוק אמורה להיות מטרתו העיקרית של המפגש. לדעתי אין שום ערך למפגש בחניון ריק מאדם. אין בעייה לבצע השקות - השטח מאחורי "צומת ספרים" מתאים בהחלט. אני בכל מקרה אמשיך להגיע למפגשישי המקורי (!) בגעש, ורק אם יעברו כל​ חברי לנתניה, אעבור איתם.

שימו לב שהעלייה התלולה במכירות קרתה רק לאחר שלקאיה היו מוצרים אטרקטיביים. קאיה החלה לייצר מכוניות ראויות רק כשנפרדה טכנולוגית ממאזדה והחלה להשתמש במכללי יונדאי. הסיד סימלה את המפנה, ואחריה הפיקנטו והספורטאז'. היצע קאיה, עד הופעת הסיד, לא היה מדהים, בלשון המעטה, ובנקודה הזו קשה לבוא לסמל"ת בטענות.

המערכת ההידרופנאומטית במרצדס 450SEL 6.9 שימשה בעיקר לייצוב ולא החליפה את מיתלי הפלדה המקובלים. כנ"ל גם המערכת שהותקנה ברולס רוייס סילבר שדואו. נוחות הנסיעה ב 450SEL היתה גבוהה מאד, מאחר ומדובר היה במכונית כבדה מאד, גם במונחי ימינו, שצויידה במערכת מיתלים מתקדמת.

לנשיא צרפת קראו שארל דה גול, לא צ'ארלס. זו לא היתה הפעם הראשונה או האחרונה בה ניסו להתנקש בחייו, ויותר מפעם אחת ה ds הצילה את חייו.

מאז ומתמיד מאזדה היתה יצרן קטן יחסית, אך בעל אופי וייחוד. מאזדה לא נרתעו מפיתוח מנוע הוואנקל, והביאו אותו לרמת אמינות גבוהה, גם במחיר משאבים רבים. הם היו הראשונים להבין את הפוטנציאל הטמון במכוניות ספורט קטנות, כאלו שהיו המומחיות של הבריטים והאיטלקים, והציגו ב 89' את המיאטה הנהדרת. כמעט כל היצרנים שהצליחו בארץ היו קטנים יחסית - סובארו, דייהאטסו ומאזדה הן דוגמאות מצויינות. ליצרן קטן קל לבוא לקראת היבואן, מאחר ואפילו שוק קטן כמו הישראלי נחשב עבורם לשוק חשוב.

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?281169-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9-%D7%91%D7%92%D7%A2%D7%A9-!!!/page2&highlight=%D7%9E%D7%A4%D7%92%D7%A9+%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99 תזכורת, למי ששכח. בדיוק לפני 6 שנים.

בוודאי. למערכת ההידראגז במכוניות בריטיש ליילנד לא היתה משאבה כל שהיא, אלא התבססות על לחץ גבוה וקבוע, תוך קיזוז בין הגלגלים המקושרים.

בגירסתה האחרונה השתמשה הטראקסיון במערכת ההידרופנאומטית במיתלים האחוריים בלבד. ב ds המערכת היתה מלאה.

הסיטרואן הראשונה שהשתמשה במיתלים ההידרופנאומטיים, גם אם חלקית, היתה הטרקסיון אוונט. ה DS שהוצגה ב 55' היתה מצויידת במערכת מיתלים מלאה. מאז השתמשו בה ה GS\GSA, CX, SM, BX,XM קסאנטיה ו C5 ו 6. ב SM המדהימה גם מערכת ההיגוי היתה הידראולית לחלוטין, ומערכת היגוי ייחודית זו עברה גם ל CX ובסוף לגירסת ה 3.0 של ה XM. המשאבה ההידראולית סיפקה כוח גם למערכת הבלמים, שנעדרו משאבה מרכזית ומגבר בלם כמקובל, וזו גם היתה חלק מהחוויה המיוחדת. ב C5 ויתרה סיטרואן על הגברת הבלמים, אך מנגד המערכת ההידרו פנאומטית הגיעה לבשלות מלאה והפגינה אמינות גבוהה.

אין לנו צורך במכוניות משומשות, בטח לא כאלו בנות שנתיים ומעלה. יבוא מאסיבי של מכוניות משומשות מתאים למדינות שעברו ממשטרים קומוניסטיים, שהשתמשו במכוניות מזרח אירופאיות נחותות, לא מתאים למדינות מתקדמות, עם כל הפיתוי במחירים הנמוכים. המטרה היא להצעיר את צי הרכב בארץ, לא ההפך.

ברור שצריכת הדלק של הוולבו תהיה גבוהה בהרבה מזו שבגולף שלך, אך בנסועה כשלך זה לא יהיה גורם משמעותי. לעומת זאת, הוולבו 240\740\940 מפגינות אמינות גבוהה מאד, פשטות טיפולים וזמינות חלפים מצויינת.

חד משמעית, הדגם שאחרי מתיחת הפנים. איכות הייצור בשנים הראשונות היתה די נמוכה ופנים המכונית נטה להתפורר. משנת 90' האיכות היתה גבוהה בהרבה.

שנה קונספירציה, וישא"ק. מנועי 1.0 אינם חדשים בשוק; כבר לפני 30 שנה מכרו בארץ את הדייהאטסו שרייד, סובארו ג'אסטי וסוזוקי סוויפט עם מנועי 1.0 בעלי 3 בוכנות, כשבשרייד ובסוויפט הם היו משודכים לעיתים לתיבה אוטומטית ומזגן. למרות העומס, הפגינו המנועים אמינות מצויינת ואורך חיים מכובד, כולל במכוניות שיצאו מציי רכב שהעבידו אותן קשה. גם הפיאט אונו והאוטוביאנקי Y10 השתמשו במנוע ה FIRE שהיה בנפח 1.0 והפגין אמינות למופת. אין שום סיבה שהמנועים החדשים לא יפגינו אמינות גבוהה, גם בעומס "כבד".

ברמת העקרון אתה צודק, אולם בתיבה רציפה אין שום בעייה להגיע ליחס העברה של 0.5:1 מאחר ואין מגבלה על מספר ההילוכים. ברור שאף מכונית מיני זולה אינה יכולה להציע תיבה פלנטרית בת 7 או 8 הילוכים, שבה ההילוך הגבוה יהיה ביחס העברה גבוה כזה, וזה יתרונה של התיבה הרציפה. הילוך אחרון ביחס העברה גבוה כזה היה בלתי שימושי לחלוטין במכונית בעלת הספק ומומנט נמוך יחסית. יחס ההעברה הראשוני, כלומר היילוך הקצר ביותר ויחס העברה הסופי, כלומר ההילוך הגבוה ביותר, נקבעים ע"י יחסי הגודל בין הקונוסים עליהם נעה הרצועה.

פחות ממה שעולות. אתם רק שוכחים שישראל הינה המדינה המערבית היחידה שיש בה גידול כה מהיר באוכלוסייתה, וזה מתבטא בפרמטרים רבים, ורכישת מכוניות חדשות הינה אחת מהן. בעבר, הגיל הממוצע בו המכונית נפרדת מהכביש עמד על 20 שנה, פלוס מינוס. בשנים האחרונות הגיל ירד לסביבות 16-17 (אין לי מידע מדוייק, האמת), ועם השנים הגיל הממוצע ילך וירד עוד.

לא הפסדת כלום. יש לי בסוניק בקרת שיוט, והשתמשתי בה אולי 4-5 פעמים בשנתיים וחצי האחרונות. ברגע שהתנועה לא ממש זורמת השימוש בה הופך לכמעט בלתי אפשרי, ולהרבה יותר טורח מתועלת.