חן פרחי

הקקטוס וה c3, לפחות, הינן מכוניות נישה, וקצת קשה לצפות שמכונית שמכוונת לסדרה 3 של ב.מ.וו או אינפיניטי, תפגין יצירתיות שעלולה אולי להרחיק לקוחות שמרניים יותר. במכונית בסגמנט הזה לא לוקחים סיכונים בסדר גודל כזה. וזה לא שהאיטלקים אינם מסוגלים להפגין יצירתיות - כבר לפני 35 שנה עיצבו בלנציה לוח מחוונים מקסים בטרווי הנשכחת, או פרקטי להפליא בפנדה המקורית ובאונו. בנקודה הזו אני די מבין אותם.

הצמיגות של שמן סינתטי שונה, ולכן לא תמצא שמן סינתטי 20/50, ובטח לא 40, שהיה חד דרגתי, והשתמשו בו במנועים ישנים ״עייפים״. בכל מקרה, איכותם של השמנים המינרליים של ימינו גבוהה לעין שיעור מאלו של השמנים של לפני 40-50 שנה. בהוראות היצרן, בוולבו 144 שלי, החלפת שמן ראשונה היתה מתבצעת אחרי 500 ק״מ בלבד, והבאה אחרי 2500 ק״מ. במכוניות בעלות מאייד שימוש מופרז במשנק היה גורם לדילול השמן על ידי הדלק, מה שלא קיים היום.

לפחות עד תחילת שנות ה 80' רובן המוחלט של המכוניות השתמשו בשמן מנוע מינראלי 20\50. ב 20 השנה האחרונות רמת העיבוד השבבי השתפרה פלאים, והחופשים במנועים היום קטנים בעשרות אחוזים מאלו של המנועים הישנים. במרצדס שלי (W123 שנת 83') הוחלף השמן המינראלי בשמן חצי סינתטי בטיפול האחרון שביצע המוכר. מד לחץ השמן עומד כרגיל על 1.5 בר לערך כשהמכונית ב D, ושמתי לב שכשהמכונית חמה המחט מגרדת את קו ה 0. החלפה לשמן מינראלי איכותי פתרה את הבעייה. ושמעתי את זה מבעלי רכבי אספנות רבים.

חובה להשתמש בשמן מינראלי בלבד. השמן הסינתטי "דק" מידי, בייחוד כשהמנוע חם, ואז הוא נוזל מכל מקום אפשרי, ואם המנוע אינו במיטבו, הוא גם מגיע לתאי השריפה. במכוניות ישנות אין לשמן הסינתטי שום יתרון, ההיפך הוא הנכון.

אפתור לכם את המחלוקת; במכוניות ישנות, ועל אחת כמה וכמה מכוניות שנות ה 70' ומטה, משתמשים בשמן מינראלי 20\50 בלבד. לא סינתטי מלא ולא חצי סינתטי. איכות השמנים המינראליים היום גבוה לעין שיעור מזה של השמנים של לפני 50 שנה. מניסיון.

אם "תערבב" את תאי הנוסעים של המאזדה 2 החדשה וה 3 החדשה, תגיע בדיוק לתא הנוסעים של הג'ולייה. רק חבל שפתחי האיוורור בג'וליה נמוכים מידי, קורבן ידוע ומוכר ברוב המכוניות החדשות. ואם בב.מ.וו עסקינן, חבל שנטשו את עיצובי הפנים שבהם הקונסולה מרכזית היתה מופנית כלפי הנהג ו"עטפה" אותו.

מי העתיק ממי?

מלכת המכירות של שנות ה 70' היתה בכלל פיאט, שתמיד היה לה היצע גדול יחסית. סובארו החלה להפגין דומיננטיות בשוק רק בסוף שנות ה 70', והסיבה העיקרית היתה היתיישנות האסקורט ותמחור נוח של סובארו. משנת 80' ואילך הפכה הליאונה למלכת המכירות הבלתי מעורערת, וזה נמשך עד סוף 93', למרות שפה ושם ניסו לערער על הדומיננטיות שלה - הסיטרואן BX היתה דוגמא מצויינת, ובשנת 87'-88' נטלה את הכתר מסובארו. הלגאסי שהגיעה לארץ ב 90' היתה המכונית הראשונה של סובארו שנהנתה משלדה טובה, והראשונה בה אפשר היה לדבר על הנאה מהנהיגה.

גירסת ה 1.3 נמכרה בישראל במספרים הגבוהים ביותר, ללא ספק. המכונית העממית הראשונה שלנו היתה הפורד אסקורט שהורכבה בארץ החל מ 68'. האסקורט היתה מכונית נאה, אמינה להפליא ונהנתה מתמחור נכון. הסובארו בעצם המשיכה את האסקורט, לאחר שהופסק ייצורה בארץ ב 81', והתאימה בדיוק לצרכיו של הלקוח הישראלי. אני זוכר שב 82' אבא שלי התלבט בינה לבין אלפא סוד 1.2 ואוסטין מטרו 1.3, ולבסוף בחר באלפא סוד. אולי הוא הפסיד מעט במכירה, אך נהנה משנתיים במכונית שעלתה על הסובארו עשרות מונים בכל אספקט אפשרי, ובנוסף גילתה אמינות מצויינת, למעט שעון זמן שהתפגר.

ועוד מספר תמונות ממפגש שישישרון המקורי בגעש. וכמו שאומר רפי גינת - היזהרו מחיקויים ושלא יעבדו עליכם !

..........

אוסיף כמה תמונות גם ממני.

תתחדש ותהנה ! שחרר קצת פרטים - איזה מנוע, תיבת הילוכים ותוספות. בכל הגירסאות היתה הסובארו ליאונה מכונית נאה מאד, ובהחלט חרגה מהקו העיצובי של היפניות בנות תקופתה, ונהנתה מעיצוב אירופאי. גירסת הקופה היתה נאה עוד יותר, והיתה מכונית הארד טופ אמיתית, עם 4 חלונות נפתחים. בארץ נמכרה גרסת ה GFT בשנים 80'-81, מנוע 1.6 עם זוג מאיידים שחוברו במקביל והספק סביר של 86 כ"ס. בשנת 83' נמכרה הקופה בגרסת GLF עם מנוע 1.8 ו 82 כ"ס.

מסחרית , ה 90 היתה מכונית כושלת בעליל, למרות שהיתה טובה לזמנה. סך הכל היא היתה מתיחת פנים לאלפטא הוותיקה, ונועדה למשוך זמן עד הגעת ה 164 שפיתוחה התנהל בעצלתיים, עקב מחסור במשאבים כספיים. ה 33, לפחות כשהוצגה, היתה מכונית לא רעה, בעייתה העיקרית היתה כשהושוותה לקודמתה הנהדרת,. קיסמה פג עד מהרה, ואין ספור מתיחות פנים שעברה שחקו אותה עוד לעוד עד שהפכה ללא רלוונטית בעליל.

ביחד עם האלפא 6, האלפא 90 וכמובן הארנה הבלתי נשכחת. אבל מצד שני הג'וליה המקורית, ה GTV שנראית נפלא גם אחרי 50 שנה, האלפטא והאלפא 75. זה שאלפא מצליחה לעורר כל כך הרבה אמוציות, מעיד שישנה עוד תקווה.

קבל תיקון - אוניה מונעת במזוט, לא בסולר. ואם זה יהיה טווח המחירים שלה באירופה, אזי חבל על הסולר של המוביליות שיוציאו אותה מהמפעל לעתיד לא ידוע. למעט אקזוטיקה אמיתית כמו פרארי או למבורגיני, או אפילו חצי אקזוטיות כמו מזארטי, אף מכונית איטלקית יקרה לא הצליחה באמת, לפחות לא ב 40 שנה האחרונות, ולא בגלל שהיו גרועות.

לב ספורטיבי, אם עוד לא הבנת, השפעתן העמוקה של הוואגיות על אישיותי הבעייתית משהו, גרמו גם לחוש ההומור שלי להפוך לגרמני למהדרין. וברצינות - ה x500 נראית חביב ובהחלט מהווה משב רוח מרענן, מצוידת ביחידות הינע מודרניות, בייח׳וד בהשוואה לספורטאז׳ ובתג מחיר נכון. בעייתו העיקרית תהייה ההקצאה הקטנה מידי והספורט אז׳ שנראה מאיים יותר.. וחוץ מזה, vag שולטתתתתתתתתתתתתת

חסרונות ? הגזמת. מדובר במתת אל לעם היושב בציון, לא פחות, ואירוע ההשקה שלה השני בחשיבותו ליום הכרזת המדינה, וגם זה בספק גדול.

גירסת ה 1.4 תוצג רק על מנת שהסדרה כולה תוכל להציג נתון זיהום אוויר נמוך, אחרת אלפא תיקנס בסכום גבוה, ותאלץ לגלגל את הקנס על לקוחותיה. האלפא ג'וליה המקורית היתה רחוקה מלהיות מלכת היופי גם כשהוצגה, אך לעומת זאת היתה מכונית מהונדסת נהדר, ושילבה ביצועים מצויינים, התנהגות כביש בטוחה ומהנה ונוחות נסיעה טובה, בלי ויתור על פרקטיות ושימושיות. באותה העת הוצגה גם הב.מ.וו 1500, שכונתה "הסדרה החדשה", ובעקבות זאת נוצר מירוץ חימוש בין 25 שנה, עד אשר הוצגה סדרה 3 E36, ואז ב.מ.וו ברחה לאלפא, ובגדול. בניגוד למה שמקובל לחשוב, לג'וליה המקורית לא היה מקדם גרר של 0.34 אל א0.42. שום פרט במכונית הזו לא תומך בנתון מקביל לזה של פורד סיירה, למשל.

שוב, אם פנים המכונית יהיה כמו בתמונות, אזי היא רחוקה קילומטרים מהתוצרת הגרמנית. הקטע של השעונים הנפרדים מוצה זה מכבר, וגם הקרבון נראה היי טק כמו מחשב כיס משנת 72׳. נקווה שפנים המכונית במציאות יהיה שונה.

גם עיצוב הפנים מזכיר באופן חשוד את המאזדה 2/3 החדשות. אם התמונות באתר הצ׳כי אמיתיות, לפחות בתחום הפנים היא רחוקה שנות אור מסדרה 3. ובגזרת המחיר הזו, זהו שיקול די מכריע.

בינתיים, לפחות בנקודת הזמן הזו, חובת ההוכחה על אלפא, לא על ב.מ.וו, שהפכה בשנים האחרונות לאחת החברות המצליחות ביותר.

שאני אחזור שנית ? מנוע הבלומושן אינו מנוע ה TSI הקודם, נקודה. למעט הנפח, אין שום קשר בין המנועים, לא בתכנון ולא במבנה. בדיוק כמו שמנוע ה 2.0 בוולבו 144 שלי אינו זהה למנועה של ה S60R, למרות ששניהם מתוצרת וולבו ושניהם בנפח 2.0.

צפירת הרגעה בעיניין הטיימינג - בלאון, כמו בגולף ובאוקטביה, מותקן מנוע 1.2 חדש לחלוטין שמכונה בלומושן, ואין לו בורג משותף עם המנוע הקודם. נתקלתי בעוד מספר אנשים עם מכוניות דומות, וכולם הופתעו מצריכת הדלק המצויינת. לעובד שלי יש גולף חדשה, ולפניה היתה גולף TSI עם המנוע הקודם; לטענתו, היא חסכונית מקודמתה ב 20% במסלולי נסיעה קבועים. ואם בדיזל עסקינן, מנוע ה TSI פועל בדיוק כמו מנוע דיזל, רק בלי הרעש המעצבן והעלייה הכבדה בסל"ד. משרעת הסל"ד שלו מקבילה לזה של דיזל מודרני, וכך גם ההספק והמומנט.

מרבית חברות ההשכרה והליסינג אינן רוכשות את המכוניות מהונם העצמי. הבנק שמלווה אותם פיננסית " משכיר" להם את הכסף הדרוש להם, ו בתמורה מקבל ריבית חודשית. בתום התקופה ו לאחר שהמכונית נמכרת, מקבל הבנק את כספו חזרה, ולכן כל המכוניות משועבדות כבטוחה עבור הבנק.