חן פרחי

תופעה מוכרת. להורי יש מאזדה 3 שנת 2011, וגם בה החל החלק העליון של לוח המחוונים להפרד ממסך התצוגה. המכונית נקנתה מיד פרטית ומעולם לא השתמשו בתרסיסים כלשהם. הנושא כרגע בטיפול מול דלק מוטורס.

אחת ההשקות המרגשות ביותר שחווינו, ללא ספק. האנגליה החמודה שופצה באהבה רבה על ידי יוסי ונדב, אב ובן בעלי ידי זהב, והתוצאה משובבת נפש, בעיקר בשל שמירה על המקוריות והמצב הדי אבוד ממנו החלו את השיפוץ. תודה גדולה מגיעה לאם על הכיבוד העשיר, וכמובן על הסבלנות שגילתה.. מאחל לכם הרבה הנאה מהמכונית, והרבה בריאות ואריכות ימים לסבתא !

רק תיקון - הדגם הוא 315, ללא ה I. ה 315 היתה הבסיסית בסדרת ה 3 והיה לה מנוע 1.6 והספק של 75 כ״ס.

זהו, שכמעט תמיד הגרסה הספורטיבית מגיעה במרכב 3 דלתות בלבד, וזה מקרין תדמיתית על הגרסאות הזולות יותר. וזה ממש לא החל בשנים האחרונות. יש הרבה הגיון בצירוף הפיקנטו למבחן; האדם וה 500 מתחרות באותו פלח שוק בדיוק, והוספת הפיקנטו נועדה להאיר זווית נוספת.

נכון, וזה לא היה יעודה. כמו כל סיטרואן שצויידה במיתלים הידרופנאומטיים, ה ds הפגינה אחיזת כביש מעולה, אך הניתוק שיש הנהג היה מוחלט, הי היתה מהנה לנהיגה בדרכה שלה, ספורטיבית היא לא היתה, ובלי קשר למנוע.

כמה ימים, 2-3 על פי רוב.

מכונית חדשה אינה עוברת מבחן רישוי כלל, אין שום צורך. מהרגע שבו הועבר התשלום עבור המכונית, היא נרשמת על שם הרוכש ובהתאם לכך מונפק רישיון הרכב וניתן למכונית מס' רישוי על פי הנתונים אותם מעביר היבואן - מס' שלדה ומס' מנוע. על פי רוב, ברגע שמתקבל התשלום אצל היבואן, זה מצדו מעביר את כספי המיסים - מס קנייה, מכס ומע"מ, ומתחיל תהליך שחרור המכונית.

תאורטית, קל להרוויח מסחר במכוניות. מעשית, אף אחד לא מלקק דבש בענף הזה, ואני מכיר אישית כמה סוחרים די וותיקים בענף. מכוניות טובות וסחירות לא צריכות סוחר, ועגלות קשה למכור. ואגב, בעל תו סוחר חייב בתיק במס הכנסה ומע"מ, הכי קל לשלטונות המס "לעלות" על סוחרים כאלו.

מי ישמע, כמה כבר אפשר להרוויח מהטרנטות האלו. מעטים המוכרים היום שמסכימים למכור מכונית ללא העברת בעלות, וללא תו סוחר ה"סוחרות" הנחמדות האלו מפסידות יד.

יונדאי אינו מותג שמיועד לעורר אמוציות, לטוב ולרע. ליונדאי היה מודל חיקוי מצויין - טויוטה היפנית, והם צעדו באותו נתיב בדיוק, עם מכוניות לחם וחמאה, תוך שיפור מתמיד באיכות המוצר. מעטים האמינו להצהרת ראשי יונדאי שטענו שיגיעו להיות אחת מ 5 מהיצרניות הגדולות בעולם. ולא רק שהגיעו, אלא הותירו יצרנים רבים בעלי מסורת מפוארת הרחק הרחק מאחור, ולהזכירכם, ליונדאי אין שום עבר להתפאר בו, בלשון המעטה.

ללא ספק, ה i30, לדעתי ולאחר שנהגתי בכל דגמי החברה, המוצלחת במכוניות יונדאי, ובעלת פוטנציאל גדול. עבור זמנה, ה i30 הקודמת היתה מכונית טובה מאד, והיתה היונדאי הראשונה שיכלה להתחרות בקומפקטיות האירופאיות.

תלגלג עד מחרתיים, את עובדת חריצותם של רוב עמי המזרח אתה לא יכול לשנות. וזה כולל את הסינים, הקוראניים והיפנים, ולא סתם הם הגיעו לתעשייה מפותחת כל כך. עבודה היא ערך עליון עבורם, הם מתנהגים בהתאם.

ה GTV6 היתה גרסת ה V6 של ה GTV, וקל לזהות אותה לפי התפיחה שעל מכסה המנוע, שכמובן אי אפשר לראות כאן.

סך הכל הרייסרים שרדו לא רע בכלל, ורובן הגיע לגיל הממוצע בו מכונית מגיעה לסוף דרכה - 20 שנה. בתחזוקה נכונה היא אפילו הפגינה אמינות טובה מאד. מנוע הסופר רייסר בעל 16 שסתומים הפגין אמינות נמוכה בהרבה.

תנוח עליך דעתך, זה לא יקרה. הגיל הממוצע בו מכונית נפרדת סופית מהכביש עומד על 20 שנה, פלוס מינוס, והסיבה לכך כלכלית נטו; מכונית בת 20, אם היא לא שמורה בצורה יוצאת דופן, נדרשת ל 2 מבחני רישוי שנתיים, וזהו טורח גדול. על פי רוב תקלה בסדר גודל בינוני ואפילו למטה מכך, מכריעה את גורלה. כבר היום די נדיר להתקל במכוניות מתחילת שנות ה 90', ורוב אלו שעדיין נוסעות כבר בסוף דרכן. לפני 20 שנה שמענו "איומים" דומים על כך שאלפי סובארו יציפו את כבישי ישראל,לאחר שיעברו לסטטוס אספנות, וזה לא קרה. וגם הפעם זה לא יקרה, אם לא ישנו את החוק כמובן, ונקווה שהיוזמה הלא ברוכה הזו תשאר בגדר הגיג בלבד.

תודה על עוד הגיג מעניין ! בעיקרון, מעצורי שטנגות אמורים לעצור היטב, בתנאי שהם מכוונים כיאות, זו היתה הבעייה העיקרית שלהם, שכמעט ואינה קיימת במעצורים הידראוליים.

לפני שנקראה gtv שמה המלא היה אלפטא gt. תא הנוסעים נהנה מעיצוב יוצא דופן, כשרק מד הסל״ד היה מול הנהג, ואילו שאר המחוונים שכנו במרכז המכונית. ב gtv חזרו לסידור השגרתי.

האודי 200, לפחות בגרסתה הלא מוגדשת, לא היתה אלא אודי 100 בעלת רמת הגימור הגבוהה ביותר, ותומחרה בהתאם.

ברמת העקרון, כל עמי המזרח ידועים בחריצותם, ומה שלנו נראה כניצול להם נראה טבעי. כמובן שאין פסול באירגוני עובדים, כל עוד אינם פוגעים באינטרס שלהם עצמם, וזה מה שקרה באנגליה. לא עיניין אותם אם החברה מרוויחה או מפסידהו אם דרושות השקעות בכדי לשמור על המשך הפעילות של החברה - העיקר "להוציא" עוד כמה פאונדים למשכורתם, תוך ידיעה שהממשלה תתמוך בהם בכל מקרה. השיא מבחינת האנגלים היה בשביתת הכורים ב 84'; כמעט שנה שבתו הכורים, ושבו לעבודה ללא שום הישג, וכך למדו כל יתר האיגודים המקצועיים את מגבלות הכוח והשביתות. אפשר להגיד אישית על תאצ'ר הכל, אבל היא עזבה את ראשות הממשלה בהשאירה כלכלה במצב שונה לחלוטין מזה שקיבלה, ובמחיר סביר לכל הדעות. רמת החיים בבירטניה טיפסה בתלילות ולכולם היה בסך הכל טוב יותר. בבחירות האחרונות הביס דיוויד קמרון את מתחרהו מהלייבור, וזה גם אומר משהו על קו המחשבה של האנגלים.

ואי אפשר בלי תמונה שלה ליד המכונית הבריטית המצליחה ביותר בשנות ה 80', זו שבזכותה (ובזכות הרובוטים שהרכיבו אותה) תעשיית הרכב הבריטית המשיכה לחיות לפחות עשור שלם.

נסעתי בבראבו, לא נהגתי, וזה מספיק בכדי להעריך נוחות נסיעה. שוב, זה לא שהגולף MK6 נוחה כמו סיטרואן CX והבארבו קרש, היא פשוט נוחה יותר. ההפרש אינו בשמיים, אך הוא מורגש. לפחות כשהוצגה, הגולף MK6 היתה הנוחה בקומפקטיות, וזה כולל גם את הצרפתיות שבחבורה.

גם בארץ היו סיסמאות שיווקיות שנמשכו שנים ארוכות; בכל דרך ושביל - פיאט מוביל. אנשים חכמים, סובארו קונים. סע כמו לורד - סע בפורד. פעם וולבו - תמיד וולבו. רנו - לכל המשפחה. מיצובישי, ויש בה הכל. סיאט, המכונית הנותנת ביותר באירופה. אתה יכול 88' - דאצ'יה כמובן, בגלגולה האחרון והבלתי נשכח.

מנוע ה 1.6 של המריאה היה אחד ממנועי ה 1.6 הפחות טובים, שלא לומר גרועים שיוצרו בשעתו. מנוע קשה, רועש וחסר מומנט לחלוטין. השילוב שלו עם התיבה האוטומטית היה גרוע, ההגה היה קל מידי וחסר רגישות, ובנוסף לכל אלו המריאה היתה מכונית יקרה לתחזוקה, בניגוד לפיאטים משנים עברו. גרסת ה JTD היתה מוצלחת בסדרה, כמו גם גרסת ה 1.4 של הבראבו\בראבה. גם מכבישי אירופה הן נעלמו כמעט כליל, בעיקר בשל תקלות מנוע. מה שכן, היא היתה מכונית נאה ונוחה יחסית. למעט נקודות אור בודדות, את התקופה הזו ישמחו בפיאט לשכוח.

הגולף MK6 היתה מכונית נוחה בהרבה מהבראבו, מרווחת יותר ובעלת תא נוסעים מזמין יותר. המושבים שלה נוחים בהרבה וכנ"ל גם איכות הנסיעה, בעיקר בשל המיתלים הנפרדים מאחור. כשהגולף נחשבה לאיכותית, אף אחד לא תיאר לעצמו איך היא תיראה כעבור מספר שנים, וגם היום אף אחד לא יודע איך תיראה מכונית כעבור כמה שנים. הקורולות משנת 03' עד 08' הפגינו איכות ייצור נמוכה בהרבה - גגות נושרים ושריפת צבע הם תופעה מוכרת, בנוסף לבעיית הבוצה במנוע.

מהירות מירבית הינה נתון חסר חשיבות לחלוטין, מאחר וברור שהיא תוגבל אלקטרונית ל 250 קמ"ש. בדיוק כמו שהב.מ.וו M6 מוגבלת אלקטרונית, למרת שעם הספק של 560 כ"ס לא נראה לי שאמורה להיות לה בעיה "לסגור" 300 קמ"ש +.