חן פרחי

תודה גדולה גם לאודליה וגם למיכאל על השיתוף בתמונות, שרואים בהן הן את הכשרון והן את הציוד האיכותי. ולעיניין איחוד השרשורים - בפעם האחרונה שניסיתי, מחקתי את שניהם.. היה אירוע נהדר, לא נורא אם יהיו שני שרשורים.

ואם כולם יקפצו ממגדל שלום, כי יגידו שזה כיף, אתה אחריהם ? אנשים גם קנו דאצ'יה (אתה יכול 88' !), ואפילו רבו על הזכות לקבל בהקדם את יצירת המופת הרומנייה הזו, אז מה זה אומר ? נאמנותם של ישראלים למוצרים היא בערבון מוגבל מאד; סובארו מכרו כמויות מטורפות ממכונית בינונית לגמרי לזמנה, וכשהיתה להם מכונית טובה יחסית (האימפרזה שהוצגה ב 93') עמישראל עבר למיצובישי. אנשים גם קנו דייהו רייסר, האמריקאית מקוריאה, אז היא היתה טובה ?

נכון. כמות מכירות של דגם מסויים אינה מעידה על כלום, בטח לא על איכותו. הטבלאות האלו מעניינות על פי רוב רק את אלו שקונים בשיטת העדר, תופעה לצערנו עדיין לא נעלמה. יותר מכל אני אוהב לראות את הכותרות הנרגשות - קאיה במוקם ראשון, הדיחה את יונדאי ! באותם רגעים ליבי מחסיר פעימה, חייב להודות.

כרגיל, ארוע יפה ומכובד, השתתפות והענות יפה של החברים, ואפילו מזג האוויר היה לצדנו. חידוש מרענן היה הליווי המשטרתי לרונדו המסורתי, וכך אף אחד לא "חצה את הקווים" סה"כ נהנהו מאד, ומגיעה תודה לוועד המועדון ולעושים במלאכה.

עובדתית, אתה צודק בעיניין הצדקנים והטרחנים. 7 מיליון $, זה הסכום שפסק בית המשפט האמריקאי על פורד בעקבות הכשל התכנוני שגרם למותם של עשרות נוסעים בפורד פינטו. וזה בהתחשב בעובדה שפורד היתה מודעת היטב לבעייה, ויכלה כמובן לתקן אותה, אך הגיעה למסקנה שעדיף לה לשלם פיצויים (!) מאשר לשנות את תכנון המכונית, בחישוב קר. למה לא נגעו בפורד ? כי פורד היתה מקושרת פוליטית היטב באותם שנים, כמו שני הענקיות האחרות, GM וקרייזלר, ועשתה, פחות או יותר, ככל העולה על רוחה. ויותר מזה, שלושת הענקיות דאגו לחסל את כל היריבות הקטנות שלהן, לאט אבל בטוח, ובדרכים נבזיות להפליא. ההפסד היה כולו שלהם והרווח היה כולו של היצרנים היפניים.

יצרן התיבה הוא JATKO היפני. לשכן שלי קרתה אותה התקלה בקשקאי, תוקנה על חשבון החברה מעט אחרי תום האחריות.

כל התקלות שציינת מופיעות לאחר 8-9 שנים, וזה הגיוני לחלוטין, בייחוד במכוניות שהוזנחו. כללית, הגטס אמינה מאד, ולכך מתווספות עלויות טיפולים נמכונות, וגם כשמגיעים לתיקון גדול יותר, מחירי החלפים זולים והעבודה על המכונית קלה מאד. גם אחרי 10 שנים על הכביש, הגטס נראית לא רע בכלל, יחסית.

בבקשה.

TYPE3 שנקראה כאן בטעות בכל גירסאות המרכב ווריאנט. בסוף שנות ה 60' פולקסוגן שיכללה עוד את התפיסה, והציגה את ה 411\412, שכונו "החיפושית המוחלטת".

למעט כמה ניצבים עליונים בודדים - הרברט סמואל וארתור וואקופ - המנדט הבריטי לא היה אהוד במיוחד על ישוב העברי לפני קום המדינה, ולכן עם הקמת מדינת ישראל הוחלט על מעבר להגה שמאלי, כמקובל ברוב מדינות העולם, גם כדי למחוק את זכר המנדט. נקודה מעניינת - למרות שלא היתה קשורה לבריטניה ומושבותיה, גם בשבדיה נהגו בשמאל הדרך, ולמכוניות היה הגה ימני. בשנת 67' הוחלט לעבור לנהיגה בצד ימין, כשמרבית המכוניות היו עם הגה ימני, ולכן עברו תקופה לא פשוטה עד אשר כל המכוניות הפכו להיות בעלות הגה שמאלי.

ערב חג היום, לרגל זה התחלתם לכתוב שטויות ? מכונית יכולה לנוע על אוויר בדיוק כפי שהיא יכולה לנוע על נודים, בהבדל אחד - הנודים מכילים CO2 ומתאן שלפחות יש לו פוטנציאל אנרגטי מסויים. אבל כאן מתעוררות שתי בעיות; 1. הנהג והנוסעים חייבים לאכול כמויות אדירות של שעועית לבנה, פול וכרוב על מנת לספק כושר תנועה מינימאלי - בעליות יאלץ בעל המכונית לקרוע את התחת, תרתי משמע. 2. ידוע לכל שהדלק מהווה מקור הכנסה חשוב למדינה, מה שיגרום לצלחת חומוס לעלות כמו סטייק אנטריקוט, שלא לדבר על השילוב חומוס-פול. תחשבו על זה.

הסיכוי היחיד של הג'וליה להצליח, אם ירצו כמובן למכור אותה במספרים משמעותיים, טמון רק בתמחור נמוך בהרבה מהמתחרות הגרמניות. בשל עובדה זו זכתה האלפא 164 להצלחה יחסית, למרות שהיתה מכונית טובה פחות מדגמי סדרה 5 של ב.מ.וו בת תקופתה (E34). ואם נחזור רגע 53 שנה לאחור, לימי הג'וליה המקורית, שזכתה להצלחה גדולה בשל העובדה שהיתה מכונית שנהנתה מרמת הנדסה נדירה לזמנה, ובנוסף היתה מכונית זולה ועממית, וזו היתה גדולתה. אני מבין בהחלט את אלפא שהחליטו לפתח מכונית בעלת שולי רווח גבוהים, מאחר וגם כך שני הדגמים העממים שלה לא ממש נמכרו במספרים היסטריים, בלשון המעטה, נקווה רק שתצליח.

כשעברו מ 5 ספרות ל 6, ב 62', עוד לא היתה טלוויזיה בארץ, ואפילו רשת ב עוד לא היתה, היה הגל הקל..

הכל נכון, רק צריך לקחת בחשבון שני גורמים; כמעט בלתי אפשרי למצוא מכונית נורמאלית ב 5K - מחירון לוי יצחק מציע לא מעט בטווח המחירים הנ"ל - אבל הוא רק מחירון, לא מגרש מכוניות, ושוב, כל השקעה שהיא מעבר לטיפול פשוט לא כדאית אלא אם מתכננים להשאר עם המכונית שנים רבות, ומה לעשות, אנשים רוצים להתקדם ולא להאשר תקועים עם מכונית בת 17-18. זה טבעי, הגיוני, ואני אפילו מכיר כמה יצרני רכב שחיים לא רע מזה.

לכן מאד הערכתי את הנדסת האנוש הפשוטה במרצדס 400E. למרות שמדובר במכונית יוקרה, אין בה מסך מגע אלא צג פשוט, הפעלת מערכת הקול פשוטה ואינטואיטיבית וכנ"ל גם הפעלת מערכת בקרת האקלים. אין שום דבר שיסיח את דעתו של הנהג, תענוג.

לא יודע איך היא נוסעת ומתנהגת, אבל לפחות חיצונית ופנימית היא נראית ראוייה בהחלט וממש לא מכונית עולם שלישי.

בהצלחה ! אני זוכר היטב את המכונית, שהמילים "מצב תצוגה " היו אנדרסטיימנט עבורה, היא פשוט היתה במצב מדהים. שמח שהיה מי שהרים את הכפפה והחליט לשפץ את המכונית שברגע של שטות רוסקה. לא פשוט לשפץ את המרכב הפלסטי, אך זה אפשרי בהחלט. כמכונית, תרומתה העיקרית של ה Z1 היה כמובן הסרן האחורי הרב חיבורי הנהדר שלה ששימש דגמי ב.מ.וו רבים, והבולט שבהם היה סדרה 3 E36 שהוצגה ב 90', והשיגה שילוב מופלא של התנהגות כביש ונוחות נסיעה.

לפי התאוריה הזו מכוניות לא היו מתות לעולם. במכונית של 20-30k על פי רוב תקבל חזרה חלק מההשקעה, במכונית של 5k לא. הריביות האפסיות היום לא מוצא טעם להשקיע אלפי שקלים במכונית שקרובה לסוף ימיה.

תיאורטית, ניתן למצוא לא מעט מכוניות ב 5K, מעשית מדובר על פי רוב במכוניות בערוב ימיהן, כשכל תיקון שעולה על כמה מאות שקלים או הכנה יקרה לטסט, שולח אותן לעולם שכולו טוב, ואז כל ה 5K מושלכים לאשפה.

נוחות הנסיעה סבירה +, מושב הנהג סביר אך קטן מידי לבעלי מידות ממוצעות ומעלה. תנוחת הנהיגה טובה, כמו בכל המכוניות בנות זמננו. ברור שהגימור פשוט, זו בסך הכל מכונית זולה, ואף אחד לא מצפה לתא נוסעים מדופן עור ועץ, וכשיש ילדים לומדים להעריך את משטחי הפלסטיק הקלים לניקוי. לדעתי, דווקא הגרסה האוטומטית מתאימה יותר למכונית - ההבדל בצריכת הדלק אינו משמעותי, התיבה הידנית מעורפלת בתפעולה ובלאו הכי הנאות נהיגה אי אפשר להוציא ממנה, והתיבה הרציפה מתאימה היטב לאופיו של המנוע. טוב עשית שלא נגעת במערכת הקול המקורית של המכונית; איכותה מפתיעה לטובה, וגם מכוניות יקרות בהרבה לא היו מיתביישות בה.

כמה תובנות לא מחייבות; 1. השיפור העקבי במנועי הבנזין הופך את מנועי הדיזל ליותר ויותר מיותרים, ובעצם מחזיר אותם לייעודם המקורי - כלי רכב מיסחריים וכבדים. זה ברור שמנועי דיזל מזהמים בהרבה ממנועי בנזין, ולא צריך את האמריקאיים בשביל זה. 2. אם כל ה "כבוד" לתרמית, אף אחד עוד לא מת מזה, וכנראה גם לא ימות. האמריקאיים צבועים גדולים - בתחילת שנות ה 70' שווקה בארה"ב הפורד פינטו, מכונית קומפקטית שתכנונה הלקוי גרם לכך שכל התנגשות באחוריה היתה הופכת אותה למפגן אש מרהיב. פורד העדיפה לשלם פיצויים ללקוחות שנפגעו מאשר לתכנן מחדש את המכונית, מאחר ותחשיב שנעשה הראה להם שזה פשוט זול יותר. 3. אם כולם מרמים, ולהערכתי כולם רימו בדרך זו אחרת, כנראה שהרגולציה בתחום זיהום האוויר הפכה פשוט לבלתי אפשרית, מה שיצריך חשיבה מחודשת.

לרפול היתה אסקורט ברנדה (1.3 אוטומטית) כשהיה רמטכ"ל. חברי כנסת יכולים לבחור בין מאזדה 6 או טויוטה פריוס, או לחילופין לקבל החזר הוצ' רכב אם אינם מעוניינים לקבל רכב. לא נראה חריג בכל קנה מידה. שר הבטחון ושר החוץ נוסעים במכוניות ממוגנות מסיבות ברורות. גם לפני 30 ו 40 שנה רכבי השרים תמיד היו יקרים יחסית - וולבו 240 או פיג'ו 505, ואילו שרי הבטחון והחוץ נסעו בשברולט קאפריס V8.

לאמריקאיים היסטוריה (והיסטריה) ארוכה בכל מה שנוגע לזיהום אוויר ודרכי הטיפול בו. כבר באמצע שנות ה 70' החלו במדינת קליפורניה בתקני זיהום אוויר מחמירים, שאילצו את היצרנים ליישר קו ולהתקין במכוניות ממיר קטליטי חד דרגתי, שלא רק שלא הביא לירידה בזיהום האוויר, אלא השיג בדיוק את ההפך; על מנת להשיב את הספקי המנועים המקוריים, שנפגעו של מחנק הממיר הפרימיטיבי, נאלצו היצרנים להגדיל את נפחי המנועים, מה שגרר צריכת דלק גבוהה בהרבה, בייחוד במכוניות גדולות שצויידו במנועי V8. לא שאני מצדיק את התנהלות פולקסווגן, אבל לדעתי כל נושא הרגולציה סביב זיהום האוויר יצא מכל פרופורציה.