חן פרחי

הקרייזלר לה ברון של שנות ה 80' לא היתה אלא רמת גימור גבוהה יותר למכונית שמוכרת לנו כדודג' אריאס. המכונית היתה בעלת הנעה קדמית, מנועים 2.2 או 2.5 מתוצרת קרייזלר. רפליקה לאימפריאל ? לדעתי היתה סתם מכונית מגוכחת למראה ותו לא.

ה C לא היתה פושרת, היא לא תוכננה מלכתחילה לספק הנאות נהיגה, וכשמרצדס רצתה, הציגה את ה C63 שהמונח פושרת זה בערך הדבר האחרון שאפשר לומר עליה. וזה בדיוק ההבדל והבידול בין מרצדס לב.מ.וו - לכל אחת יש את קהל הלקוחות שלה, וכל קהל מחפש משהו אחר.

.

עקב השבתה מאונס של הסוניק הקבועה שלנו, שנשלחה לאשפוז לא קצר, קיבלתי ספייס סטאר כרכב חלופי, ולאחר שבוע מלא החלטתי לשתף אותכם ברשמי מהמכונית. המכונית שקיבלתי הינה משנת 2013, ובשנתיים שהיא על הכביש הספיקה להיחבט בכל נקודה אפשרית; הפגוש הקדמי תפוס עם ברגי פח, האחורי התנתק מהתושבות שלו וכל הדלתות עברו פיסול יצירתי למדי. המכונית היא מדגם INSTYLE הפשוט, אך למרות זאת האיבזור מכובד - 4 חלונות חשמל, מראות חשמליות ומערכת קול מקורית לא רעה, ולבטח עדיפה על המולטימדיות הסיניות ב 50$. המושבים הקדמיים מפתיעים ברכותם, אך נעדרים כל תמיכה לגב התחתון, ולאחר שעת נסיעה גבי יצא דואב וכואב. המושב האחורי, אם אפשר לקרוא לו כך, שטוח לחלוטין ונעדר כל תמיכה, וישיבה עליו מזכירה ישיבה בספסל בשדרה. דווקא המרווח הפנימי מפתיע לטובה, בייחוד במושב האחורי, וגם תנוחת הנהיגה סבירה בהחלט. כל פנים המכונית הוא על טהרת הפלסטיק הקשיח, כשההברקה היחידה, תרתי משמע, היא סביב פתחי האיוורור. המזגן עושה מלאכתו נאמנה, ומיסתייע בחלונות האחוריים המושחרים, שמונעים מתא הנוסעים להפוך לחממה. ואיך היא בתנועה ? למרות שעל מד המרחק מופיע המספר 78,000 ק"מ, המכונית לא מרגישה בלוייה ועייפה, נהפוך הוא. מנוע 3 הבוכנות מטרטר ומרעיש עולמות, אך מספק ביצועים נמרצים למדי, ואפילו מפתיעים משהו, מעמידה ועד למהירויות תלת סיפרתיות מכובדות. התיבה הרציפה אינה החלטית, ולפני עצירה מורגש קפצוץ מעצבן, שרק העברה ל DS מונעת אותו. נקודת האור העיקרית מהווה צריכת הדלק - למרות כל מאמצי, לא הצלחתי לרדת מ 13.5 ק"מ לליטר, וזה בנהיגה חזקה. במוד נינוח יותר אפשר בקלות להגיע ל 18 ק"מ לליטר, ובנסיעה חוץ עירונית רגועה - 100 קמ"ש מושגים ב 2100 סל"ד - אפשר לראות גם 21 ק"מ לליטר. התנהגות הכביש בינונית לחלוטין, לעומת זאת. אחיזת הכביש סבירה לכל היותר, ההיגוי ארוך - 3.5 סיבובים מנעילה לנעילה - אין שום ריסון למתלים וזוויות הגלגול משעשעות. יאמר לזכותה שגם בנהיגה די נמרצת, איבוד האחיזה הדרגתי וצפוי, אך מי שמחפש הנאות נהיגה, זו אינה הכתובת. ההגה קל מידי בכל מצב, אבל לפחות בקוטר סיבוב מדהים ננוחם. נוחות הנסיעה מפתיעה לטובה, בייחוד בנסיעה עירונית, והמכונית בולעת בקלילות שיבושים עירוניים, ואפילו במעבר מעל פסי האטה מורגשת הרכות הבסיסית. התשלום מגיע בנסיעה חוץ עירונית, אז המכונית מתפזרת לגמרי, ונעה על כל צירי האורך והרוחב שלה, ללא שום ריסון, לא זוועה אבל נוח זה לא. למרות כל החסרונות, אני די מחבב אותה; יש לה אופי צעיר, וקלילות וזריזות התנועה שלה מזכירה לי סופר מיני יפניות משנות ה 80'. למרות היותה מכונית בסיסית, היא אינה מכונית עלובה ומדכאת, וזו בהחלט נקודה לזכותה.

ברור שלא, אבל בדרך זו או אחרת הן יתחרו בה. אם הלקוחות של סדרה 5 של ב.מ.וו לא יתעניינו בה, מי בדיוק יתעניין בה, ועוד במחיר זהה ?

אין שום מניעה להרכיב 155X70X13. מידה זו היתה בשימוש בפיאט 127 ספורט, ומאוחר יותר בדגמי ה S של האונו. למיטב זכרוני היגוי האונו 60S היה זהה לזה של האונו 45 שצויידה בצמיגים 135X13. לא תהיה שום פגיעה בשום מערכת מכאנית, ולעומת זאת תקבל מראה יפה יותר וכמובן אחיזת כביש גבוהה יותר.

עשינו כאן סלט שלם.. התכוונתי כמובן להתחרות בארץ, כנראה לא הייתי מספיק ברור. אותו כנל לגבי מכירות מזארטי בארץ; כרגע הן איזוטורית, וספק אם ייבואן כלכלי.

לא רק שהפלואנס יקרה משמעותית, היא גם גדולה משמעותית, וגם זו בעיה. מה יקבלו אלופי משנה ? ותתי אלופים ? מרצדס E ? למרות שזה הפך לטרנד כאן לרדת על האטראז', לדעתי, ולאחר נסיעה בה ובאחותה הקטנה הספייס סטאר, מדובר בתחבורה בסיסית סבירה לחלוטין. אף אחד לא בא לחפש ניהוג מלבב או ביצועים מסמרי שיער, אבל לפחות היא מרווחת מאד, חסכונית מאד ומצויידת היטב. לא פאר היצירה, אבל אפשרי לחיות איתה, ואת הכיעור החיצוני לא רואים מבפנים..

כמו שכתבתי בעבר, ב 700K חבל על הדלק של האוניה שתביא אותן לארץ, והאמת, גם בהרבה פחות מזה. די להביט ברמת המכירות האיזוטורית של מזארטי, ועם כל הכבוד, אלפא היא עדיין לא מזראטי, בשביל להבין שעדיף להשאיר אותה בחו"ל. בטווחי המחירים האלו היצרניות הגרמניות שולטות ביד רמה, וצריך להיות משוגע אמיתי לקנות אלפא במקום ב.מ.וו 535 או מרצדס S.

עוד קצת על האונו. http://www.carsforum.co.il/cars/%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A8%D7%9B%D7%91/942/%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%AA-/%D7%A4%D7%99%D7%90%D7%98-%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%95--%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA

זהו שלא. הדור השני של האונו כלל לא אמור היה להיות מוצג. ב 89' הציגה פיאט את הטיפו שהחליפה את הריטמו הכושלת, ופיתוחה עלה לפיאט הון עתק, מאחר ושלדתה פותחה מהיסוד. באותה העת האונו נמכרה מצויין, ופיאט הניחה שיש לה עוד מספר שנים "למשוך". לכן ביצעו בה מתיחת פנים די מקיפה שקילקלה חלק גדול ממה שהיה טוב באונו - עיצוב חיצוני ובייחוד פנימי והחלפת מנוע ה 1.3 במנוע ה 1.4 של הטיפו, שהיה כבד בהרבה וגרם להיגוי כבד ומסורבל. נקודות התורפה העיקריות של האונו - נוחות נסיעה ואיכות גימור - כמעט שלא טופלו, והשיפור לא היה מספק. בנוסף, תנאי השוק השתנו, ובשנת 89' נוספה הפיאסטה החדשה ושנה לאחר מכן הרנו קליאו, וביחד עם מתיחת הפנים המוצלחת של הפיג'ו 205, הותירו את האונו מאחור.

יתכן שיש לך בעייה במצוף במאייד. אם הוא אינו מכוון היטב, בעליות תא הדלק מתרוקן לגמרי, ואין אספקת דלק למנוע.

לא מכיר את המוצר ספציפית, אני רק זוכר משירותי הצבאי בסדנת חיל חימוש, שמנועים שיצאו משיפוץ ממש"א 7200, היו מגיעים עם שמן שימור דק מאד יחסית.

מיצינו. אם יש למישהו משהו לחדש לנו, שיפנה אלי בה"פ ונשקול העיניין. עד אז, שיהיה לכולם חג שמח ושנה טובה !

מס' ידיים אינו משנה את ערכו כרכב אספנות, אלא אם היה יד ראשונה, וזה חשוב מאד למי שירצה לקנות אותו ממך. בכל מקרה כדאי לבדוק היטב את הכלה המיועדת, וכמובן שזה יכלול בדיקת שלדה על מנת לוודא שאין תאונות קשות בעברה.

בשנת 90' הוצגה ה 960, מכונית הדגל של וולבו, שכללה בוסטר (הגבהת מושב) מקורי באמצע המושב האחורי, שזה המקום הבטוח ביותר במכונית. משענת היד האמצעית היתה הופכת למושב בטיחות, רעיון חכם.

כבר בסוף שנות ה 60' חשבו בוולבו על נושא בטיחות הסעת ילדים\תינוקות, והציעו כיסא תינוק מקורי שהתחבר לחגורת הבטיחות, שהיתה אוטומטית.

כדאי להזכיר את סדרת המנועים המודולאריים של וולבו שהופיעו ב 850\S70 ומאוחר יותר גם ב S60. המנועים בעלי 5 הבוכנות סיפקו ביצועים מצוינים, צריכת דלק טובה ואמינות גבוהה, ששולבה בפעולה וצליל מיוחד במינו שמאפיין מנועי 5 בוכנות, שלצערנו נעלמו מהעולם.

צריך לעשות הבדלה בין אמינות המנוע עצמו, כלומר אורך חיים לבין מה שמסביב - חשמל, דלק וכדומה. מנועי VAG הישנים היצטיינו גם בזה כי תמיד הם עבדו עם ספקי משנה טובים - בוש ופירבורג. גם מנועי אופל משנות ה 80' הפגינו אורך חיים מרשים, אך סבלו ממערכת תזמון בעייתית יחסית.

גם ב I20 שהיתה לי דלקה נורת ה ESP עם הגלגל החלופי, וכנ"ל גם בשברולט סוניק 1.4. כיביתי את המערכת ושלום על ישראל.

רוב הימים VAG ואמינות היו הולכים ביחד, אבל זו חוכמה די קטנה; מנועי VAG היו בעלי הספק נמוך מאד ביחס לנפחם - מנוע 1.3 עם 55 כ"ס, 1.6 עם 75 כ"ס ו 1.8 עם 90 כ"ס, וזו תמיד הנוסחה לאמינות גבוהה - סל"ד נמוך יחסית ועומס פעולה נמוך. מדהים לראות עד כמה מנוע החיפושית, שתוכנן בשנות ה 30' (!) היה אמין ביחס לנפחו.

קשה להגדיר מנוע מסוים כמוצלח ביותר, כי ידוע שהזמנים משתנים, ואיתם הדרישות. מנוע הדיזל של מרצדס OM617 ששימש את ה300D היה בעל אורך חיים של מיליון ק"מ, אך ההספק שלו היה 90 כ"ס, לדוגמא. אותו כנ"ל מנוע ה B20 של הוולבו 144. במנועים הישנים אורך החיים היה כמעט תמיד פונקצייה של הספק נמוך יחסית. מבין המנועים החדשים, סדרת המנועים החדשה של יונדאי, זו שמופיעה ב I20 וב I30, מיצטיינת בהספק גבוה, ניצולת טובה ואמינות גבוהה.

חפש ביד 2, מופיעות בו כמה מכוניות כאלו, שלך תמורת כמה אלפים בודדים, ועוד כמה מאות שקלים עבור תורמת איברים.

בוודאי שהקוטר שונה, אחרת היכן הרווח מהקטנתו ? כנראה שבעת תכנון המכונית לקחו זאת בחשבון, ולכן אין משיכה לכיוון שבו מורכב הגלגל החלופי.

מסתבר שגם מהנדסי רנו, שברולט וקאיה לא חשבו על זה.. על פי רוב, ביטול מערכת ה ESP והשבתה מאוחר יותר לפעולה פותרת את בעיית הנורה הדולקת.