חן פרחי

לא אמורה להשפיע. ולמה אתה נוסע ללא מסנן אוויר? חבל על הנזקים שיגרמו למנוע. גש למכון מאיידים וכוון את המאייד - עיניין של כמה דקות.

בדבר אחד צודק אייל - הדור האחרון של הקומפקטיות מבית PSA איבדו את היתרונות היחסיים שלהם. ה C4 והפיג'ו 307 סובלות מנוחות נסיעה עירונית נמוכה יחסית- וזה בדיוק הדבר האחרון שאתה מצפה מהן,בייחוד אם ניזכר בקודמותיהן,הקסארה וה 306,שכנראה היו המכוניות האחרונות של הקונצרן שבנוסף להיותן נוחות היו גם מהנות. כמישפחתית,והדגש על מישפחתית,המגאן הינה מכונית מצויינת. היא המרווחת בקבוצתה,תא המיטען שלה גדול ומרווח,היא בטוחה מאד,הן פאסיבית והן אקטיבית,ביצועיה טובים והיא חסכונית למדי. נקודת התורפה העיקרית שלה היא ההיגוי,אבל במכונית מישפחתית זה לא אמור להיות השיקול המכריע.

לוולבו 940 2.0 יש 121 כ"ס. תיבת ההילוכים היא מתוצרת אסיין-וורנר והיא בעלת 4 הילוכים וממיר מומנט נינעל. בשנת 95' קיבלו שני המנועים מגדשי טורבו ששיפרו מאד את הביצועים.

מאיפה נתחיל?.. אביבית ZUGO יוסף טרומפלדור DU DI CAR ואלי בכלל זהו בני זהר?

אגב סטיגמות-חבר שלי קנה יונדאי I30 דיזל חדשה. כמובן שהתגובה הראשונה של כל מי ששמע על כך היתה "יונדאי בולעת ים דלק". זה שהיא מגיעה לצריכת דלק משולבת של 14 ק"מ לליטר,ששום 1.6 בנזין אוטומטית לא יכולה אפילו להתקרב לנתון הזה,לא מעניין את אף אחד. יונדאי בולעת דלק בדיוק כמו שטויוטה הכי אמינה בעולם,רנו צרפתי חרא,סקודה זה כמו דלתא(הרומנית)ואמריקאית,אפילו אם קוראים לה אופטרה היא הכי נוחה בעולם..

לאיזו צריכת דלק בדיוק ציפית מרכב כבישטח 4X4 ששוקל 1650 ק"ג ומונע ע"י V6 בנפח 2.7 ? 7-8 ק"מ לליטר זו צריכת דלק סבירה עבור רכבים מהסגמנט שלו,שכפי שידוע לי אף אחד ממיתחריו לא בדיוק מייצר דלק..

ייצור ה 127 האיטלקית ניפסק לקראת סוף 83' עת הוחלפה באונו החדשה. מיפעלי פיאט בברזיל ייצרו משנת 78' גירסה מעט שונה של המכונית,שעודכנה ב 81'. למעשה,כל מנועי ה 1049 סמ"ק היו מייצור ברזילאי,וגם מנועה של ה 127 ספורט שסיפק 70 כ"ס היתבסס על המנוע הזה. תחילת שיווק הפיאט אונו בארץ הוכרז ככישלון;עיצובה היה נועז מידי עבור הטעם הישראלי של אותם שנים,ויבואני פיאט החליטו להמשיך למכור את ה 127 הישנה,המוכרת והאהובה. מאחר וה 127 לא יוצרה עוד באיטלייה,נאלצו יבואני פיאט לייבא אותה מברזיל. ה 127 הברזילאית הגיעה במיפרט עשיר בהרבה מהמיפרט האיטלקי-5 הילוכים,ריפודים ודיפוני דלתות עשירים יותר,מגב אחורי,לוח מחוונים מפורט ועוד. מחירה היה אטרקטיבי מאד,והיא זולה בהרבה מהאונו 45 הבסיסית שהיתה בעלת מנוע 903 סמ"ק. ה 127 הברזילאית יובאה לארץ בין השנים 84' ל 87',ובנוסף לדגם הרגיל יובאה גם גירסת סטיישן שכונתה פנורמה. כמובן שגם הטנדרון שכונה פיורינו התבסס על ה 127 הברזילאית,וגם הוא הגיע מאותו מיפעל. על הכביש,היתה ה 127 הברזילאית נחותה מגירסת המקור האיטלקית;כיול המיתלים היה שונה,ולא לטובה,מה שפגם בהתנהגות הכביש הטובה במקור. כשהתרגל ציבור הקונים בארץ לעיצובה המקורי של האונו,פחתו מאד מכירות ה 127 והן נימכרו בעיקר לציי רכב. למרות הפסקת יבוא ה 127 בסוף 87',לא היסתיים הרומן של יבואני פיאט עם היצרן הברזילאי; בשנת 88' החל יבוא הפיאט דונה שהיתה כביכול פיאט אונו בעלת תא מטען,אבל למעשה היתה פיאט 128 בלבוש חדש. הדונה לא זכתה להצלחה ניכרת ושיווקה הופסק לאחר שנה וחצי בלבד. יבוא דגמי הפיורינו מברזיל נימשך עד סוף 96'.

הוולבו הושבתה סופית ובקרוב היא תיגרע מרישומי מישרד הרישוי. חבל,היתה מכונית מצויינת ומאובזרת-וו גרירה מקורי,ריפודי עור,חישוקים מיוחדים ועוד. ותזכרו תמיד לחגור חגורות בטיחות,וגם אם החוק לא מחייב(במכוניות מתחת לשנת 69')-זהו אביזר בטיחות מציל חיים מס' 1 !

בשנת 88',לקראת תחילת השיווק של המיצובישי L 300,ביצעו בצ'מפיון מוטורס שני "מיבחני ריסוק" לטרנספורטר. באחד הופלה המכונית ממנוף מגובה כמה מטרים,ובשני היא ביצעה התנגשות מכוונת בפולקסווגן ג'טה נייחת. בשני המיקרים ניגרם נזק די שולי,למעט העובדה שבעת ניסוי ההפלה מגובה,ניתק לוח הפח שמהווה את מכסה המנוע האחורי וקטע את ראשה של הבובה..

זו למעשה פולקסווגן טרנספורטר T3 שיוצרה בגרמנייה בין 80' ל 92'. מפחיד אפילו לראות את זה..

אין ספק,הפורד סקורפיו היתה מכונית גרועה אמיתית. בנוסף לתכונותיה הלא מלהיבות,בלשון המעטה,כמכונית,היא הפגינה אמינות נוראית. אם יש פרק בהיסטורייה של פורד שהיא תרצה לשכוח במהרה,אלו תחילת שנות ה 90'.

המתגים לפתיחת חלונות החשמל ברנו מגאן נימצאים בקונסולת הפלסטיק שנמצאת במרכז המכונית,כך שנידרשת היתכופפות קלה על מנת להגיע אליהם. רנו חיפשו לחסוך בזוג מתגים,ומיקמו אותם בצורה כזו שגם הנהג וגם הנוסעים יוכלו להשתמש בהם. בעבר אכן יוצרו מכוניות שלא ניתן היה לפתוח את החלונות האחוריים,בעיקר אמריקאיות משנות ה 70' וה 80',והסיבה היתה חשש מחטיפות באמת.

אולי אתה חיכית בשקיקה לקוואטרו וטורבו ז"ל,אני ממש לא.. בטח גם חיכית למכוניות הפרס-אלפא 75 וסיטרואן AX ספורט שמעולם לא הוגרלו,ולא רק שלא הוגרלו,מעולם הן גם לא נירכשו. וזו היתה נוכלות לשמה. וסתם נקודה למחשבה-מדוע אדוארד אטלר כמעט ולא כתב על מכוניות בגילגול הראשון של טורבו?

לסיטרואן C5 יש מנוע HDI בנפח 2.2 והיא הגיעה עם גיר אוטומטי בלבד. מניסיון של חבר,צריכת הדלק הממוצעת נעה סביב ה 12 ק"מ לליטר,כשנסיעה בין עירונית מניבה 14-15 ק"מ לליטר. לדעתי,גירסת הדיזל היא האטרקטיבית במשפחת ה C5 ומציעה ביצועים טובים וזמינות כוח עדיפה מבגירסאות הבנזין.

מנוע ה 5 בוכנות ארוך יותר ממנוע ה 4 בוכנות ולכן ממש "נוגע" בגריל. צריך תמיד לזכור שהאודי קופה בנוייה על שלדתה של האודי 80 דור ראשון,שלא ממש תוכננה לעשות שימוש במנוע 5 בוכנות.

גיר 5 הילוכים של סידרה S משנות ה 80' (W126) מתאים למנוע הזה. הבעייה היחידה היא למצוא גיר כזה,מאחר וכל דגמי ה S נימכרו בארץ עם גיר אוטומטי בלבד.

למרות שתמיד חשוב לבדוק את היסטוריית הרכב,במקרה של ה C5 זה חשוב במיוחד,וחשובה גם הדרך והאופן בה טופלה המכונית. בבסיסה,ה C5 מכונית אמינה שעושה שימוש במיכלולים מוכחים ומוכרים,אך סבלה לעיתים מבעיות אלקטרוניקה קטנות אך מרגיזות. ל 1.8 ביצועים סבירים,כשחולשתו היחסית של המנוע מורגשת רק בתאוצה הראשונית. ל 2.0 כמובן ביצועים טובים יותר,והיא מיישרת קו עם יתר המכוניות בקבוצתה - למעט ההונדה אקורד. כל האמור לעיל ניכתב עקב ניסיון ניסיון ארוך של 3 חברים - 2 מהם הפגינו אמינות טובה למדי,גם אם לא מושלמת ואחת הפגינה אמינות מזוויעה ( מליסינג) עד שנינטשה בבסיס צה"ל בביקעת הירדן כאות מחאה, אבל כנראה שזהו מקרה חריג של רכב "לימון".

מגיע עם זוגתי שתחייה.

יום ב', 7.30 בבוקר. אני כשעה בעבודה,ובנוהל אני מתחיל לדאוג לחנייה הולמת ל "יווני" - משה מצא,למי שעוד לא הבין. מידי שני בבוקר הוא בא לבקר אותנו, ואפילו גילה כושר יד מכובד בהחלט! הסלולארי שלי מצלצל - אבי על הקו; "זהו,הלכה הוולבו", אני כמובן מחוויר כסיד, מאחר ואני אוהב מאד את השוודית הצהובה,שמיתבגרת לה בכבוד. המחשבה הראשונה שעברה לי בראש היא "מה הוא עושה בשעות כאלו בנסיעה?", ואבי מקפיד על חוק 7-9 הקפדה יתרה. אכן הלכה הוולבו,אבל לא הצהובה,אלא ה 740 של אחותי, שנת 88' שנקנתה מחבר טוב,שהוא יותר מאח לי. בהמשך השיחה, ולאחר שירד הדופק וחזר הצבע ללחיים, היתברר שפיאט פונטו שנהגה לא שם לב,היתנגשה בו בעוצמה רבה מאחור, ושלחה אותו היישר לפגושה של דייהטסו טריוס. תא המטען של הוולבו נימעך כליל, וגם חלקה הקדמי ספג מכה לא קלה. אבי קיבל מכה חזקה למדי,ו "פנס" בעיין ממשהו לא ברור שהיתעופף עליו במכונית. שוטר שהגיע דאג שיפנו אותו באמבולנס, אך לקראת הצהריים הוא שוחרר. המכונית ניגררה למגרש בחולון ושם הושבתה,כמובן. והכי חשוב- מצא הגיע בצהריים וזכה לראות את הפצוע בשידור חי.. אז אם מחר תראו אותו עם פנס בעיין- תבינו מדוע !

מנוע 2.0 די מיותר ביונדאי I30 וחיוני בסובארו,שביצועי ה 1.5 פשוט מעוררי רחמים. אם אתה פתוח למשהו שונה,בצע נסיעת מבחן ב I30 דיזל,ותופתע לטובה,שלא לדבר על צריכת הדלק הנמוכה משמעותית.

לקדט B היו 4 גירסאות מרכב- 4 דלתות,2 דלתות פאסטבק,2 דלתות קופה וסטיישן. זו שבתמונה היא פאסטבק,וכאלו לא שרדו,גם מפני שכמעט ולא נימכרו כאלו בארץ.

הפיאט כרומה היתה חלק ממשפחת טיפו 4,שכללה את הסאאב 9000,לנצ'ייה תמא,אלפא 164 והכרומה. הפלטפורמה היתה משותפת לכולן,למרות שהמכוניות עצמן לא דמו כלל,והיו די שונות מרוב הבחינות. הכרומה היתה הפחות מוצלחת מכולן,ולמעט באיטלייה,היא לא ממש זכתה להצלחה ומכירותיה היו זניחות. זה לא ממש הדאיג את פיאט,שבאותה תקופה מכרה את האונו בהצלחה רבה,ולא ממש ניזקקה להצלחת הכרומה. בשנת 93' עברה הכרומה מתיחת פנים שכללה אופצייה למנוע V6 שמקורו באלפא,אך זה לא ממש הואיל,ובשנת 96' נעלמה בקול דממה דקה.

שימו לב למספר הרישוי שלה שמעיד על כך שהיא נירשמה כמיסחרית ולא כסטיישן. השיטה היתה נפוצה בסוף שנות ה 60' ותחילת שנות ה 70',וכך המכונית זכתה בהכרה מלאה במס+החזר מע"מ. עד שלמס הכנסה נימאס מהעיניין ובוטלה ההכרה של הסטיישנים הסגורות כמיסחריות ובא לציון גואל. עד שצצה האל-קמינו..

כל המגאנים 1.6 האוטומטיות היו RXT בשנת 2000. למגאן 1.6 בשנים האלו היה מנוע 16 שסתומים שסיפק 110 כ"ס וגיר אוטומטי שמשותף לרנו ופיג'ו,שנקרא ברנו DPO. סה"כ מכונית טובה,רק שצריך לשים לב למספר פרטים-סלילי הצתה רגישים,ולכן בכל מקרה של זיוף או פעולה לא "עגולה" יש לחשוד בהם,גיר אוטומטי די רגיש,שסבל במגאן מנשם שמוקם נמוך מידי,ולכן היו מיקרים שחדרו מיים לתיבת ההילוכים,מה שגרם להריסתה. מכונית טובה,בטוחה ובתקציבך-מומלצת בהחלט.