חן פרחי

הייתי ממליץ על הדגם הספציפי הזה גם למי שהנסועה שלו נמוכה יותר. המומנט הגבוה שלה גורם לה להיות זריזה מאד,בעיקר בתאוצות ביניים,בשילוב חיסכון בדלק. הדיזל הינה הגירסה המוצלחת ביותר של ה I30 והיא עדיפה על גירסת הבנזין במרבית הפרמטרים-רק חבל שדגם הדיזל מגיע רק ברמת הגימור הבסיסית.

ולמי שתוהה,ויני של רועי צוקרמן הגיעה כמו גדולה לירושליים! היא עמדה בגבורה מדהימה בעליות של הקסטל,ועלתה אותם ב 70-80 קמ"ש ללא בעייה! בדרך חזרה נתתי לו ליווי במכונית שנפח מנועה פי 4,ואת כל כביש 1 היא "בלעה" כמו גדולה על 90 קמ"ש. כל הכבוד למכונית מדהימה ולנהג אמיץ!

מדובר בדגם מוארך של הפורד גרנדה,מכונית סאלון שיוצרה ע"י פורד בין השנים 78'-85'. לא יובאה לארץ ביבוא סדיר,ומעט הגרנדות שהגיעו הנה היו שייכות לשגרירות הבריטית או יובאו ביבוא אישי. לגבי כמויות הייצור קשה לדעת מאחר ולרוב הן הוסבו ע"י יצרן אחר.

זהו ללא ספק אחד היתרונות הגדולים של ה 144-זמינות חלפים מצויינת,הן חלפים מכניים והן חלקי קוסמטיקה. וזה מיתווסף לתחזוקה קלה,אמינות בסיסית גבוהה ונסיעה נעימה יחסית למכונית בת גילה. הבעייה היחידה של הוולבו 144 זה שהיא שרדה מידי...מה שימנע ממנה להפוך לקלאסית עוד שנים רבות,בדיוק כמו שקרה ל 121\122.

המכונית שבתמונה הינה גירסת הווליומקס שהיתה בעלת מגדש-על וסיפקה 135 כ"ס. המכונית צויידה בהצתה אלקטרונית מסוג דיגיפלקס,ולמרות המגדש,המשיכה להשתמש באייד וובר כפול ולא בהזרקת דלק. למרות שהביצועים היו טובים יותר מבגירסת ה 2000 סמ"ק הרגילה,צריכת הדלק היתה גבוהה בהרבה,וזו היתה אחת הסיבות שהרעיון ניגנז.

ננעל עקב עודף חוכמה שמדיף השרשור הנ"ל.

ממש בימים אלו חוגגת ה 144 הצהובה שנתיים ימים אצלינו,וזה הזמן לסיכום ביניים. המכונית נקנתה לפני שנתיים מייקה חביב,שבמקרה(או שלא..)הוא חמו של הטוב שבחבריי,שהחזיק בה משנת 77'(!). המכונית ירדה לכביש ב 11.9.72 והיתה שייכת לחברת פז. מחירה של המכונית באותה העת היה 44,000 ל"י,כש 4,000 ל"י עלה המזגן המקורי שמותקן בה. בשנת 77' ניקנתה המכונית במכרז,ומאז נסעה מעט מאד ונישמרה בצורה קפדנית,מה גם שבעלים הוא מהנדס טיסה,כך שידע טכני בהחלט היה לו. עד שנת 04' בוצעו טסטים באופן שוטף למרות שהמכונית לא נסעה,ומאז היו הרישיונות מופקדים,וכך גם קנינו אותה. ביום הקנייה הבאתי מצבר חדש,ולאחר ניסיונות בודדים,המכונית הניעה ללא בעייה,ונישמעה טוב. מיד לאחר הרכישה בוצע יישור קו מקיף ביותר,שכלל החלפת שמנים כוללת,הח' תושבות מנוע וגיר(מצאתי אצל חבר הפורום חן פרחי-תודה רבה לו!),הח' רצועות הנעה,הח' נוזל בלמים וכמובן הח' מצתים,פלטינה,חוטי הצתה,נוזל קירור איכותי ושטיפת מנוע יסודית. רדיו התדיראן פורק והותקנה מערכת סטריאו טובה של סוני. למרות שהרישיונות היו מוקפאים,ולא היתה שום בעייה להחזירה לכביש בסטטוס "רגיל",העדפנו להפוך אותה לאספנות,מאחר ואין לנו שום בעייה עם מגבלת שעות הנסיעה. אבי עושה בה שימוש כמעט יום יומי,והוא דואג להגיע לעבודה לפני 7 בבוקר-ואם לא,אזי הוא יוצא מהבית לאחר 9. במהלך השנתיים שהוולבו אצלינו,היא גילתה אמינות מרשימה,כיאה למוניטין שלה,אבל פטור בלא כלום אי אפשר.. לפני חצי שנה,בחזרה ממפגש ברעננה,החלו דפיקות חזקות מכיוון המנוע,ולאחר שזה כבה,הסתבר שנישבר גלגל התיזמון(טיימינג)שעשוי מפיברגלאס,ועל פניו נראה שלא הוחלף מעולם. הדיזה שדואגת לשימונו היתה סתומה,וכנראה שהגלגל נישבר עקב חום יתר. מצאתי סט שלם אצל "עוזי וולבו" ממושב מגשימים,במחיר סביר ביותר,וכל התענוג ניגמר בפחות מ 1000 ש"ח. בקייץ שעבר הוחלף מדחס המזגן המקורי מתוצרת YORK במדחס יפני,תרומת הרנו 18 זצ"ל של בני ל. ההחלפה בוצעה ע"י בני ל,אלוף האילתור,ומאז המזגן מקרר ביפנית רהוטה.. ראוי לציין שאת כל מיבחני הרישוי עברה המכונית ללא שום בעייה,כשמרשימים במיוחד הם נתוני הבלימה,שמעידים שלמכונית הזו יש בלמים ברמה של מכונית חדשה. בזמן הקרוב תוכנס המכונית לשיפוץ די מקיף,שיכלול פחחות וצביעה ברמה טובה(בכוונה אמריתי טובה ולא רסטורצייה מושלמת,מאחר והמקום שחונה בו המכונית די מועד לפורענויות.),כמו גם ריפוד איכותי למושבים. פנים המכונית,לעומת זאת,שמור ברמה יוצאת דופן,ולמעט סדק קטנטן בחלקו העליון של לוח המחוונים,הכל ניראה ומרגיש כמו במכונית חדשה,שזה מעיד על רמת המחזוקה הגבוהה לו זכתה המכונית ועל איכות ייצור מעולה. כל האיבזור שבמכונית פועל,כולל מפשיר האדים האחורי(!)ומערכת הוואקומים של האיוורור. נקווה לשקט גם בשנתיים הבאות...

סביר להניח שמקור הפח היה זהה,ובכל מקרה נקנה בעסקת ענק מרוסייה,ומקורו בכלי מלחמה גרמניים שנותרו בשטחי הלחימה בתום מלחמת העולם השנייה. למיטב ידיעתי,לנצ'ייה גאמא היתה אחת בארץ,ושימשה כרכבו הפרטי של היבואן דאז,רמי אונגר. היא היתה שנת ייצור 82' וציבעה היה זהב מיטאלי. ואם בבטא עסקינן,ראוייה לאיזכור גם הגירסה האוטומטית,שלה פותחה במיוחד תיבה ע"י לנצ'ייה עצמם,מאחר והמקום לתיבה היה מצומצם מאד,פותחה תיבה אוטומטית קומפקטית במיוחד. אותה תיבה שימשה מאוחר יותר גם את הדלתא,הפריזמה והתמא בגירסאותיה הראשונות. לבטא היתה גירסה נוספת,בעלת תא מטען נפרד,שנקראה טרווי. הטרווי היתה משפחתית נאה ומרווחת,בעלת עיצוב פנים מיוחד ושפע איבזור חשמלי. לארץ הגיעו כמה עשרות מכוניות כאלו,ולמיטב ידיעתי כולן נעלמו.

זו לאנצ'ייה בטא-הלאנצ'ייה הראשונה שתוכננה תחת כנפי פיאט,ועשתה שימוש במנועי ה TC הנהדרים שלה. למרות שהתיכנון נעשה כאמור בזמן שלנצ'ייה היתה בשליטת פיאט,השתמשה הבטא במרכיבי שילדה וניהוג שהיו ייחודים לה,והתוצאה היתה מכונית מעולה בעלת ביצועים והתנהגות כביש ברמה גבוהה מאד. רק חבל שנגע החלודה הכריע אותן כה מהר.

אם אין בעייה עם גיר ידני,שקול גם את הרנו טראפיק. מיועדת ל 9 נוסעים,מרווחת בהרבה מהג'אמפי ובעלת תא מטען גדול יחסית. בתפוסה מלאה,תא המטען של הג'אמפי מצומצם מאד.

זהו אותו ברנש שפתח שוקעתיק באירוע הגביע הנודד ע"ש שאול גלאי ז"ל. הוא מכר תנורים,מיקסרים,פרימוסים וטלפונים ישנים של בזק.. אין ספק,הוסיף הרבה כבוד לאירוע שנערך לזכרו של אדם כשאול גלאי. איימו עליו בתביעה לבית דין חברים. נו אז איימו.

אתה לא מיתבייש? אחרי הכרות כל כך ארוכה שיש לנו,אתה מלכלך בכזו צורה? תבוא תגיד לי בפנים שאני גורם עוול!!!!!

ובהזדמנות זו נודה לחברינו דוד כרמל על התרומה הנאה. השטיחונים האלו עשויים גומי מגופר באיכות מעולה,ועלות החומר עולה בהרבה על ה 10 ש"ח שהם עלו לנו. ישר כוח!

מיצינו את עיקר החוויות. שימרו על עצמכם כדי שנוכל להיפגש.

יהי זיכרו ברוך. אתמול שמעתי את הידיעה בדרכי למפגש מועדון ה 5,ודי מהר הבנתי היכן התרחשה התאונה. ולמרות שאני נשמע "זקן" ומיושן,אני חוזר ואומר לכולם-הכבישים שעוטפים את ירושליים,ובייחוד הכביש שמוביל לנס הרים,הם לא מגרש מישחקים! אלו כבישים מאד מסוכנים,ומספיקה טעות אנוש קטנה או טעות של נהג שבא מולכם,ובשניות הופכים להיות חלק מהסטיטיסטיקה המזוויעה. ותמיד תזכרו,גם אלו שחושבים שהם שומאכר בפוטנצייה-בשני מקומות אין לא חכמים ולא גיבורים-בכביש ובים!

לסטארלט יש יתרון בתחום הבטיחות-יש לה זוג כריות אוויר(במקום אחת בשרייד)ומערכת ABS. הדייהטסו מרווחת יותר,אך החומרים שמהם עשוי תא הנוסעים עומדים על רמה נמוכה למדי. לשתי המכוניות ביצועים נחמדים והן זריזות למדי. בחר את זו שמציעה נתונים טובים יותר-סה"כ שתי המכוניות די דומות בהיצע שלהן.

פן קרחי אולי קירח בראש אבל לא ברגליים..

טוב,לך יש יתרון-אתה מכיר היטב את מה שיש מעל הרגליים,באמצע

למרות ש N.S.U הפסיקו את ייצור דגמי הפרינץ בסוף 72',ייצור ה RO 80 נימשך עוד ארבע שנים לאחר מכן. המעניין הוא שגם ברה-אירגון שערכו פולקסווגן ואודי בדגמיהם(הפסקת ייצורם של האודי 75\90,פולקסווגן 411\412,פרינץ,פולקסווגן K70 ועוד)הוחלט על המשך ייצורה של ה RO80 למרות שכלכלית לא היה בכך הרבה הגיון. מה שבטוח,שעם תיכנון מקיף וקפדני יותר היתה יכולה ה RO80 להיזכר כאחת המכוניות הטובות ביותר שיוצרו אי פעם,ובוודאי מהטובות לזמנה.

כן,וזו ה RO80 היחידה בארץ עם מנוע וונקל. פשוט לא להאמין עד כמה המנוע שלה קטן פיזית-צריך לראות כדי להאמין.

לאור הנסועה הנמוכה מאד שצפוייה למכונית הספציפית הזו,ובשימוש בשנים האיכותיים שיש היום,מנועי הוונקל שעדיין שרדו,מפגינים אורך חיים גבוה בהרבה מבעבר. ואיזה צליל מיוחד יש למנוע הזה! לא דומה לשום דבר מוכר.

נכון להיום,יש רק RO80 אחת שנוסעת עם מנוע הוונקל המקורי שלה,והיא יובאה לארץ מגרמנייה על ידי חבר מועדון ה 5. לכל ה RO80 ששרדו בארץ יש מנוע סובארו או פורד V4,שבשל המידות הקומפקטיות שלהם התאימו למקום המצומצם שיועד במקור למנוע הוונקל.

אני ניח שאתה מיתכוון לגירסאות הידניות,מאחר ואין טרנו בנזין אוטומטי. במקרה של הטראנו,הדיזל עדיף חד משמעית,בייחוד בדגמים שלאחר מתיחת הפנים,שמנועם מספק 125 כ"ס. אמנם אין כיום הפרש במחירם של הסולר והבנזין,אך גירסת הדיזל חסכונית יותר.

ראשית,הקשרים בין אילין להינו היפנית לא הופסקו בשל החרם הערבי,אלא מהטעם הפשוט שהינו הפסיקה בתחילת 66' לייצר מכוניות פרטיות כשנימכרה לטויוטה,וחלק לא מבוטל מהקונטסות שנימכרו בארץ ב 66' מקורן בערכות הרכבה שהיצטברו במיפעל. אין ספק,בניית מכוניות פאר כמו הקייזר פרייזר או אפילו הסטודיבייקר לארק היו בדיוק מה שהמדינה הצעירה שלנו היתה זקוקה לו יותר מכל.. מה שהנחה בזמנו את שרי המסחר והתעשייה של שנות ה 50' היה אפשרות תעסוקה של מה שיותר עובדים,גם כשהיה ידוע לכל שזה לא כלכלי בעליל. העיקר שיעבדו. אין כמעט חולק על כך שאפריים אילין לא היה חביב המימסד המאפ"יניקי של אותם שנים,ששלטו אז ביד רמה,ושובינסקי שהיה קרוב לצלחת לא בדיוק יצא ניפסד מכך,בלשון המעטה. ועם כל הכבוד לחזונו של שובינסקי,למעט,אולי,הסוסיתא 12,רוב המכוניות שייצרה אוטוקרס היו מכוניות גרועות למדי ומיותרות בעליל. מישהו רוצה להשוות כרמל דוכס לרנו 12? או רום כרמל 1301 לאלפא-סוד?

זוהי נורית שמתריעה על בלם יד שלא שוחרר. בדוק את המיקרו-סוויץ' שמאחורי הידית.