חן פרחי

אין חיה כזו. גם לדגמי ה 3.0 היה מגדש טורבו,כמו לכל דגמי הסאאב 9-5. מנוע ה 3.0 נלקח מהאופל אומגה,אגב.

הטיפו 16V ספורטיבה יובאה לארץ ביבוא סדיר בשנת 94'. לא היתה כלל גירסת טורבו לטיפו,והמבין יבין..

נישאלות כמה שאלות; 1.מי זה האבו-גרעה(האיש הקירח)שמצולם בכמה מהתמונות? 2.מדוע היסתובבו רבים עם מעטפות אתמול? 3.לא הגיע הזמן לרכוש לנהגת שודים מצלמה איכותית באמת? 4.למה לאלפות יש כזה סאונד חלומי?

הפנדה בעלת המנוע של ה 126 ניקראה פנדה 30. פנדה 34 ניקראה זו שצויידה במנוע 843 סמ"ק. לאחר מתיחת הפנים שנעשתה בפנדה ב 86' בוטל מנוע ה 594 סמ"ק ובמקומו הופיעה גירסה מוקטנת של מנוע הפייר בנפח 770 סמ"ק ו..34 כ"ס,כמובן. באותה הזדמנות הוחלף גם המתלה האחורי של הפנדה,ובמקום סרן כאילו-"חי" שניתמך ע"י קפיצי סליל,הופיע מיתלה אחורי שנקרא אומגה,ששימש את האוטוביאנקי Y10.

נכון מאד. למעט ערך סנטמנטלי,הפיאט 133 נעדרת ערך אספני ממשי. אבל היא מכונית חמודה למדי,ואם היא לא מצריכה שיקום יסודי היא בהחלט שווה בדיקה.

אתה יכול לאסוף חשבוניות דלק עד קץ הימים. הנתונים הרישמיים הם נתוני בדיקת מעבדה,ואין שום סיכוי שתגיע אליהם בנהיגה "רגילה". שוב,מי שקונה רכב כבישטח עם מנוע V6 ומשקל עצמי של 1650 ק"ג,שלא יצפה לצריכת דלק של דייהטסו סיריון. לרוב הרכבים בסגמנט שלו צריכת דלק גבוהה יחסית - מי שרוצה רכב מסוג זה,שישלם.

ה 133 היתה פיאט 850 בעיצוב חדש. ה 133 פותחה ועוצבה ע"י סיאט שהיתה בשנות ה 70 השלוחה הספרדית של פיאט. מבחינה מכאנית היא היתה זהה לחלוטין ל 850 - מנוע 843 סמ"ק עם 34 כ"ס,מיתלה קדמי שכלל קפיץ עלים רוחבי ומיתלה אחורי בעל ציריות חד מיפרקיות. ה 133 נימכרה בארץ בשנים 79'-80' והיוותה אופצייה זולה ל 127 שדמתה לה עיצובית. ייצור המכונית נימשך בספרד וארגנטינה עד סוף 83'.

הפיאט 128 היתה אחת המכוניות החשובות ביותר שהוצגו ב 50 השנים האחרונות. למרות שהאוטוביאנקי פרימולה,שלא היתה אלא בלון ניסוי,הקדימה אותה בשימוש במנוע רוחבי וגיר צידי,ה 128 היתה המכונית הראשונה שעשתה שימוש מסחרי מלא בשיטה שרוב יצרני המכוניות מישתמשים בה עד היום. פיאט נהגה בחוכמה כשפיתחה יחידות הינע חדשות לחלוטין למכונית החדשה ולא היתפתו לעשות שימוש במנועים העתיקים של ה 1100\124. מנועה של ה 128 היה בעל גל זיזים עליון שהונע ברצועת גומי,בעל ראש מנוע מאלומיניום וגיר שהיה עשוי אף הוא מאלומיניום. גם מיכללי הניהוג היו מודרניים וכללו מיתלי מק'פרסון מלפנים ומיתלה ניפרד מאחור(לא בדיוק ניפרד-המיתלה היה מבוסס על זוג בולמים וקפיץ עלים רוחבי שקישר בינהם). גם מערכת הבלימה היתה מודרנית וכללה בילמי דיסק מלפנים,מעגל בלימה כפול ומגבר בלם. התוצאה היתה מכונית מצויינת,בעלת ביצועים טובים יחסית,התנהגות כביש טובה ומהנה,מרווחת ובעלת תא מטען גדול יחסיונעימה מאד לנהיגה ולנסיעה. מיכללי הניהוג שלה היו כה מוצלחים עד שפיאט החליטו להשתמש בכל מיכלול המיתלים והבלמים שלה בעת פיתוח הפיאט X1\9. ייצור ה 128 באיטלייה היסתיים ב 78',עת הריטמו החדשה החליפה אותה. למרות הריטמו עשתה שימוש במיכלולים רבים שנילקחו כמות שהן מה 128,התוצאה היתה מאכזבת מאד,ולעומת ה 128 נחשבה הריטמו לכישלון. ייצור ה 128 הועבר ליוגוסלבייה שם ניקראה זסטבה ויוצרה בעיקר בגירסת האצ'בק מוזרה למראה. לארץ יובאה ה 128 עד סוף 78' ביבוא סדיר,ושבה אלינו לסיבוב קצר ב 82' כשיובאה מיוגוסלבייה בלא שלהלקוחות ידעו זאת כלל. בעיקבות הפרשה הזו חלה חובה מאותה שנה לציין את ארץ הייצור של המכונית ברישיון הרכב.

מכונית חמודה מאד בעלת עיצוב שמזכיר לי משום מה..עכברוש(בצחוק כמובן). כפי שאמר גנאדי,המנוע מקורר מיים עם רדיאטור קדמי וצינורות מיים שעוברים לאורך המכונית. על מנת להוציא אוויר ממערכת הקירור צריך להעמיד את המכונית בשיפוע,נשמע מוזר אבל זו הדרך היחידה. הקרבורטור זהה לזה שבסובארו הרגילות(1300,1600),היטאצ'י כפול,רק עם דיזות קטנות יותר,כך שאין שום בעייה לטפל במערכת הדלק. אחוז ניכר מהסובארו 600 האלו נימכרו דווקא בשנת 81',בעיקר בשל מחירן הזול מאד. בשנת 82' קיבלה ה 600 מנוע והנעה קדמיים,ושנה מאוחר יותר,83',עלה ניפחו ל 700 סמ"ק וחישוקי הגלגלים קיבלו עוד 2 אינץ'..

אין פה שום בעייה. זה הגיוני וטיבעי שאחרי תקופת התנסות עם 106 ראלי או SXI מחפשים משהו מהיר יותר ומתקדם יותר בשנתון. איך שלא יהיה,ה 106 החדשות ביותר חוגגות עשור לקיומן,ומטבע הדברים אנשים רוצים להתקדם. ה 106 היתה אולי הסופר מיני הספורטיבית האחרונה שנימכרה במחיר שווה לכל נפש,מהנה מאד לנהיגה וזולה יחסית לתחזוקה. בדיוק כמו שהיתה הגולף GTI MK1,שמדור לדור תפחה והשמינה והלכה והתברגנה עד שאיבדה כמעט כליל את קסמה המקורי.

האקורד הבריטית בעלת מנוע 1.8 סובלת מביצועים בינוניים למדי,וממש צריך "לדרוך" על המכונית,בייחוד כשהמכונית עמוסה או בעליות. לעומת זאת יש לה תא נוסעים נעים,התנהגות כביש טובה ואמינות מצויינת.

התנהגות הכביש המעולה של מכוניות פיג'ו לא התחילה ב 106 וב 306,אלא הרבה שנים אחורה. גם ל 404 ול 504 היתה התנהגות כביש מצויינת ששולבה בנוחות נסיעה גבוהה,וזה היה הישג לא מבוטל עבור מכוניות בעלות הנעה אחורית וסרן "חי". מאז ימי ה 404,פיג'ו מייצרים בעצמם את בולמי הזעזועים ולא קונים אותם מספקי חוץ,כמקובל,וזה איפשר להם להשיג כיול והתאמה אופטימלית. הפיג'ו הראשונה שידעה להפוך את השילוב של התנהגות כביש מצויינת ונוחות נסיעה מעולה,למכונית מהנה לנהיגה,היתה ה 205,וה 106 סה"כ היתה שידרוג שלה. רק חבל שהדור החדש של מכוניות פיג'ו נטש את הערכים המסורתיים לטובת הפוליטליקלי קורקט,דהיינו בטיחות. ה 307 לא מיתקרבת אפילו לקרסוליה של ה 306,הן מבחינת התנהגות והן מבחינת נוחות נסיעה.חבל.

מזל טוב לליטל ובן זוגה, וכמובן לסבתא ולסבא המאושרים. יום שישי בני הבטיח לחלק קנסות.. חושב שאני יעבוד רק בשבילו !

כ 1.6 מול 1.6,הגולף מכונית טובה יותר. הגולף נוחה יותר לנסיעה,מרווחת יותר,מצויידת בגיר אוטומטי מעולה ולמרות שהאיבזור לא בולט ולא צועק לא חסר בה מאום. ה C4,עם כל הסימפטייה למותג,היא סה"כ פיג'ו 307 עמוסה בגאדג'טים ותו לא. לא שזה כל כך גרוע,אבל לא מספיק היום. אפילו היונדאי I30 הותירה אצלי רושם טוב יותר.

בעיקרון אתה יכול למשוך כל הילוך עד תיקרת הסל"ד שלו - לאחר מכן המכונית פשוט "תיתקע" באותה מהירות וחוץ מרעש לא תרוויח כלום. בחלק גדול ממנועי הדיזל ישנה נפילת כוח די רצינית לאחר שהמנוע גומר את מכסת הסל"דים שלו,תביא זאת בחשבון.

שום מגזין רכב לא יכול לנבא אמינות או סחירות של מכונית כשלהיא,בטח לא לטווח ארוך. במבט לאחור,רוב חוות הדעת היו מדוייקות מאד,וגם ממרחק 20 שנה הן נישארות כאלה. שימו לב לשני יצרנים שהופיעו אחד אחרי השני במדריך ואינם עימנו עוד - אוסטין ואוטוביאנקי.

סיפור לא פשוט,בלשון המעטה,ולא רק מהצד המכאני. תא המנוע של הפולו קטן יחסית,וללא שינוי תת השילדה הקדמית לא יכנס מנוע גדול יותר מ 1.6,ובטח לא מנוע V6,שלמרות שהוא קומפקטי יחסית,לא ישאיר מקום לכלום. ואל תשכח שאתה צריך לשדך אותו לתיבת הילוכים וציריות.. בקיצור,רד מהרעיון.

את הסיריון תוציאי מהמשוואה - הסיריון מכונית מיני,על כל המשתמע מכך - מרווח פנימי,נוחות ישיבה,נוחות נסיעה והתנהגות כביש. אם את לא זקוקה לתא מטען גדול,הגטס עדיפה על האקסנט - היא מודרנית יותר,בטוחה יותר ואיכותית יותר.

כל חברות המימון מחייבות לבטח את הרכב בביטוח מקיף,וכמובן שהרכב משועבד לטובתם. ברור שהלוואת "בלון" יקרה יותר מהלוואת שפיצר - אל תשכח שממנים לך 3\2 ממחיר המכונית. אין ארוחות חינם-כסף עולה כסף.

אתה רק לא מביא בחשבון שדביס ממנים לך בשיטה הזו 3\2 מהמכונית,וכידוע לכולם אין ארוחות חינם,מה גם שהתשלומים החודשיים אינם צמודי מדד,ואם נביא בחשבון אינפלצייה של 3-4% בשנה,ואת ריבית הפריים,החשבון יוצא סביר בהחלט. דביס הינה חברה בנילאומית רצינית מאד,ולפחות בנושא הזה אין שום סיבה לדאגה-המכונית בכל מקרה על שם הקונה,והחוק לצידו.

...חלפה שנה וקצת והגיע העת לעדכן אתכם,קוראים יקרים,על שעבר עליה במהלך השנה הראשונה לחייה. מד המרחק עומד כיום על 12,344 ק"מ,אגרת הרישוי שולמה והיא עברה את הטיפול הראשון. עלויות תחזוקה - 0 ש"ח. תקלות - 0,למעט רדיו דיסק כאילו מקורי שהוחלף ע"י גיל-קאר מאחר ונהג לפלוט כל דיסק שהוכנס אליו. סיכום - משעממת,לטוב ולרע. להתראות שנה הבאה,אי"ה.

השיטה הזו מכונה הלוואת בלון,שבה הריבית מגולמת בתשלומים החודשיים. יונדאי לא היו הראשונים להציע את השיטה הזו - אלבר קדמו להם בתכנית שנקראה EASY PAY שהתבססה על אותה שיטה (מקדמה + תשלום חודשי קבוע והיתרה בסוף התקופה). ליונדאי קל להציע את השיטה הזו מאחר וחברת דביס נמצאת בבעלותם. היתרון שלה הוא בתשלום מקדמה נמוכה יחסית ותשלומים חודשיים סבירים. החסרון הוא בכך שאתה די "מיתחתן" עם יונדאי,וזו בעצם חלק מהמטרה שלהם. אם גם המכונית הבאה שלך הולכת להיות יונדאי חדשה,השיטה כדאית למדי. הסיבה העיקרית שהתכנית נימשכת שנתיים וחצי פשוטה - קל יותר למכור מכונית שעדיין נמצאת בתקופת האחריות.

כעת הגיע תורי לספר על אייל נויימן. ברשותי אופל ויאורו,שהיא תאומתה של הרנו טראפיק משנת 03'. מיד לאחר שרכשתי את הרכב התגלתה תקלה במנגנון שילוב ההילוכים,מה שמנע מההילוך האחורי להישתלב. הרכב הוכנס למוסך מורשה UMI שם פתרו את התקלה. מיד לאחר שהרכב יצא מהמוסף,החלו לדלוק בלוח המחוונים נוריות STOP,ABS וכריות אוויר. בוצע RESET ע"י ניתוק המצבר,מה שלא הועיל כמובן. הרכב הובא למוסך המרכזי של UMI בראשל"צ,שם שהה כשבוע במהלכו פורק לוח המחוונים ומחשבי כריות האוויר וה ABS. לא הועיל,וחוות הדעת המאד חובבנית קבעה "הלכו שני המחשבים - 20K נזק(!). שילמתי להם 1000 ש"ח+מע"מ על הכלום שהם עשו. בשבוע שלאחר מכן הובא הרכב אל אייל נויימן בראשל"צ,שם פורק כהוגן,והיסתבר שכנראה יש בעייה חשמלית או קצר שמונע אפשרות לתיקשורת עם המחשבים. הרכב שהה אצל אייל 3 ימים,בהם עבד עליו אייל שעות בניסיון לפענח את התופעה. לבסוף לא צלחה דרכו. כשבאתי לקחת את הרכב,סירב אייל לקבל תשלום עבור העבודה שביצע,שכללה אין ספור חיבורים לסקנרים ולפ-טופים. היחס שקיבלתי מאייל היה מעולה,עינייני והוגן. בזמן האופל היתה אצלו,בוצעה עבודה על עוד שני רכבים,לשביעות רצונם המלא של הלקוחות. אני היתרשמתי ממנו מאד לטובה.

בחרת בקרבורטור גדול מידי למנוע לא משופר. קרבורטור כפול כמו של סובארו 28\30 היה מספיק בהחלט. אם הבעייה היא רק בסיבובי סרק,החלף את הדיזות לקטנות יותר. יתכן גם שישנה בעייה במצוף ובכיוון הגובה שלו - בדוק אותו.

"רכב אספנות יקר ערך".. איזה מזל שהוא לא הגזים. עם כל הכבוד לנוסטלגייה הישראלית,הסוסיתא נעדרת ערך אספני נטו,כך שבוגאטי או דוזנברג עדיין יקרות ממנה. זו ממש אומנות לטעות כל כך הרבה בכתבה אחת.