חן פרחי

למיסחריות החדשות כדוגמאת הטרנספורטר והמרצדס ספרינטר, יש מנועים חזקים למדי, 150 כ"ס ומעלה. צרפו לזה משקל עצמי של 1700-1800 ק"ג וגיר ידני, ותקבלו ביצועים טובים גם בקנה מידה של מכוניות פרטיות.

לא, וגם לא ה 2.8 V6. כנראה שהמחיר בזמנו היה גבוה מידי וקרוב למחיר האודי 100.

בתקציב שנדרש לקניית גטס 05' אי אפשר לקנות שום C4. הגטס 1.6 עדיפה בביצועיה בצורה משמעותית מה 1.35 וחסכונית ממנה. גם האיבזור עדיף - 4 כריות אוויר, גג שמש חשמלי, חישוקי סגסוגת ןהגה מעור.

בארץ לא נימכרו אודי 80 עם גיר ידני ו 115 כ"ס. הן היו אוטומטיות בלבד.

ואיך מכינים חביתה גרוזינית צהל"ית ? מחממים שמן (די עמוק) במחבת חשמלית ענקית מנירוסטה שיש לה אפילו הגה , ואז שוברים לאט לאט ביצים ומטגנים אותם היטב. הטיגון כה מוצלח, שהחביתה הופכת להיות לעיסה כמו מגן בוץ של משאית.. אצלנו ביחידה המטבח היה כה מטונף שאפילו החיידקים מתו מהליכלוך. או כמו שאמר פעם איווט ליברמן - מה שלא הורג -מחשל.

לאקסנט 06' היה מנוע 1.5 ולא 1.6. האקסנט הינה כלי תחבורה בסיסי ביותר ותו לא. בשום פרמטר היא לא עוברת את הציון "סביר" אבל היא גם לא נכשלת בכלום. הצדדים החזקים שלה הינם אמינות גבוהה, סחירות טובה ועלויות תחזוקה נמוכות.

הנתונים שצירפת הינם של הדגם האוטומטי שסימולו היה 2.0 E. לדגם הידני היה אותו מנוע, כשההבדל העיקרי היה ביחס הדחיסה הנמוך יותר ובשימוש בהזרקה חד נקודתית. ל 2.0 הידנית יש 90 כ"ס בלבד וביצועים עייפים למדי.

אתה בטוח שכל מה שציינת ממש 100% ? אני לא משלם שקל למאכר, ועד היום עברתי 6 טסטים ללא כל בעייה. לא מעט חברי מועדון וסתם בעלי רכב אספנות מישתמשים במכונית מעת לעת גם באמצע השבוע, ואין שום סיבה להגביל אותם לשימוש של כמה שעות בשבוע. מגבלת השימוש בין 7 ל 9 בוקר מספקת בהחלט.

פוזה וביצועים טובים - וזה הכל בערך. ללה קרוס תא נוסעים צר וצפוף ובנוסף התנהגות הכביש שלה נחותה משמעותית משל מיתחרותיה.

בשירותי הצבאי (לאחר שניפלטתי מחיל שיריון) שירתתי בסדנא שטיפלה בג'יפים האלו. תפקידי היה לכוון זוויות היגוי וליישר את מעויין ההגה. כיוון זוויות ההיגוי היתבצע על גבי זוג "צלחות" ולצורך הכיוון הייתי מישתמש בהרבה שימסים, כשהתוצאה הסופית היתה אמורה להיות, אם לא זרח מפירחוני, + 0.5 קאמבר. באותה הזדמנות הייתי מיישר את גלגל ההגה כך שמעויין שטבוע בו נמצא על הזרוע התחתונה של גלגל ההגה. לאחר הכיוון ההיגוי שלו היה תענוג - קל, מדוייק ובעל מירכוז טוב. בשירות המילואים האחרון שלי בבאל"יש (צאלים) עדיין קיבלנו זוג ג'פ"סים כאלו במצב סופני בהחלט. עם כל האהבה והסימפטייה, כלים במצב רעוע כזה, דינם להיגרט.

ראשית אני שמח שהאסקורט הגיעה ליידים טובות שימשיכו לשפץ אותה. עם כל הצער שבעניין, וההפסד הכספי סה"כ עשית מעשה נכון. ניסיון אישי שלי לימד אותי שאין טעם "להתפרש" על מכוניות רבות, כשבסוף נישארים עם מכוניות באמצע תהליך שיפוץ, ניגרמת עוגמת נפש והפסד כספי לא מבוטל. למרות שאני בהחלט יכול להרשות לעצמי, החלטתי להשאר עם מכונית אספנות אחת בלבד מכמה שיקולים. 1. אחסנה ממושכת לא עושה טוב לאף מכונית, ומאחר ומכוניות אספנות נוסעות בעיקר בסופ"ש, יוצא ששאר המכוניות לא זזות ממוקמן שבועות רבים. 2. חנייה ואחסנה. ע"ע רן שושני. 3. לתחזק כמה רכבי אספנות מגרד את ההגדרה "עבודה" - 6-8 טסטים בשנה, טיפולים, תיקונים וכיו"ב. אשמח לשמוע את דעתכם.

היתרון העיקרי של מנוע בעל גל זיזים עילי כפול הוא במיקום המצת במרכז תא השריפה , מה שגורם למבנה אידאלי של תא השריפה. בנוסף, קל יותר להגיע במבנה כזה להגיע לתזמון מושלם של פעולת השסתומים, מה שמאפשר למנוע להגיע לתקרת סל"ד גבוהה יותר ולהמנע מציפת שסתומים.

לב.מ.וו 316, שהיה הדגם היחיד של ב.מ.וו בעל מאייד באותה שנה, היה מאייד פירבורג בעל בקרה אלקטרונית. זהו מאייד מורכב יחסית, בעל משנק אוטומטי. פעולה לא תקינה שלו מיתבטאת בצריכת דלק גבוהה, בגימגומים ובעלייה איטית בסל"ד. גש עם המכונית למכון מאיידים ותצא נישכר מכך.

הם לא היו צריכים להגיע עם גרר. לא כל תקלה דורשת גרירה, והם אמורים לעשות את המקסימום מבחינתם על מנת להמנע מגרירה יקרה. הבעייה היא שישנם לא מעט מצבים שמחייבים בכל זאת גרירה, ובשל העובדה שקודם כל נישלח מכונאי (?) הגרירה מיתעכבת שעות ארוכות.

החלמה מהירה, איש יקר! אוהבים אותך גם עם 4\3 אצבע..

הרודיאו מבוסס על הטנדר של איסוזו, האיפון, וזה מורגש היטב. לרודיאו מנוע טוב וביצועי כביש מצויינים, אך נוחות הנסיעה מתחת לכל ביקורת, בייחוד בדגם הפשוט יותר. בדגם המהודר יותר שנקרא SLE יש בולמי זעזועים משופרים, וגם יכולת השטח יוצאת נישכרת מכך. כצפוי, צריכת הדלק גבוהה למדי וגם עלויות הביטוח גבוהות למדי. בתור מכונית לכביש בלבד - חבל על כספך.

נראה טוב עד אתה. בהצלחה בהמשך הדרך. אגב, המכונית הישנה שעומדת בפחחייה היא לא פיאט אלא מוריס מיינור.

מזל טוב יוסי ועד 100 כ 20. מאחלים כל מש' פרחי והוולבו הצהובה.

זו טאונוס 15M, המכונית הראשונה של פורד שהיתה בעלת הנעה קדמית. מנועה היה V4 בנפח 1.5 בעל 65 כ"ס. רוב הטאונוסים הללו נימכרו כמכוניות מיסחריות מאחר וסטיישנים "סגורים" זכו להכרה כמיסחרית ולהטבות מס מפליגות.

נכון, והגיר הרובוטי שלהם גרוע אפילו יותר מהרובוטי של הקורלה החדשה. נקווה שירידת מחירי הדלק תעביר את המתקן המזוויע הזה לעולם שכולו טוב.

לסיוויק האצ'בק גיר רובוטי גרוע למדי, מה שפוסל את המכונית על הסף. נהגתי במכונית הדגמה יחד עם חבר ששקל לרכוש כזו. לגולף TSI גיר רובוטי כפול מצמדים מעולה, וביחד עם המנוע החזק מיתקבלים ביצועים מצויינים. גיר אוטומטי פלנטרי יגיע בסיוויק האצ'בק רק בתחילת 09'.

זו אלפין A 110 שיוצרה בין השנים 61' ל 73'. היו לה מנועים בנפח 1100, 1300 ו 1600. נחשבת לנדירה יחסית ויקרה למדי.

וובר הינו שם של יצרן מאיידים ולא שם דגם ספציפי. המאייד בלאונה 1.8 הינו כפול בעל קוטר לועות קטן יחסית - 26\28 ומיועד בעיקר למשטר פעולה חסכוני. ההבדל העיקרי בין המאייד בדגמי ה 1.3\1.6 לדגמי ה 1.8 הוא בגודל הדיזות - ל 1.3 יש דיזות שנקראות 70' ול 1.8' יש דיזות 80'. החלפת המאייד לוובר כפול 32\32, מאייד שהיה נפוץ בדגמי פיאט רבים, תגרום בהחלט לעלייה בהספק וכפועל יוצא גם לעלייה בצריכת הדלק. השיפור היעיל ביותר הינו מציאת סעפת יניקה בעלת זוג מאיידים כפולים, שהיתה מותקנת בדגמי ה GFT. שם תרמו המאיידים לעלייה של 15 כ"ס בהספק - 86 כ"ס לעומת 71 כ"ס בדגם ה 1.6 בעל מאייד בודד.

תודה רבה לכל המברכים, הן כאן, הן בטלפון והן בהודעות פרטיות. שימחתם אותי מאד, תודה רבה !

לאלפין A310 לא היה מנוע 1565 סמ"ק אלא מנוע 1605 סמ"ק שנלקח ישירות מהרנו 17 TS. רק לדגם האחרון בסדרה שיוצר בין 75' ל 76' היה מנוע 1647 סמ"ק עם 95 כ"ס שנלקח מהרנו 16 TS.