חן פרחי

רובן המוחלט של החיפושיות עברו לסטטוס אספנות, מה שאומר שצפויות להן עוד שנים ארוכות וטובות. האסקורטים מזמן לא איתנו, למעט אלו ששרדו ועברו לסטטוס אספנות. ללא ספק, הן ישרדו שנים רבות יותר מסיטרואן C5 למשל, אבל אני מעריך שגם במקרים הללו תיקון גדול ישלח אותן לעולם שכולו טוב. כנראה שבאמת לא יוותרו עוד 20 שנה הרבה אופציות לאספן המתחיל..

קצת קשה לענות בוודאות על השאלה. הסובארו שרדה שנים רבות בשל היותה מכונית אמינה להפליא והחשוב מכל - פשוטה וזולה לתיקון. לסובארו התפתח שוק חלפים עצום, שחלקו יוצר בארץ, ולא היה בה אף מכלול רגיש במיוחד או יקר לתיקון. גם היום, עדיין כדאי לתקן סובארו, אם לא מדובר במנוע ששבק חיים, כמובן. על פניו, הגיוני שהמאזדה 3 תחליף את הליאונה, אבל בניגוד לליאונה, המאזדה 3 לא פשוטה וזולה לתיקונים, בייחוד לא גדולים ומקיפים, ולכן נראה על פניו שסופן יהיה בטווח המקובל של 20 שנה.

נכון, וזה טבע העולם. אגב, אני מכיר לא מעט יצרני רכב שחיים לא רע מההשערה המדוייקת שלך. אני עדיין זוכר מצויין כילד את כל מכוניות שנות ה 50' נטושות, ובשנות ה 80' את מכוניות שנות ה 60' וכך הלאה. כמעט תמיד גיל המכונית שמושלכת נע סביב 20 שנה, ושמתי לב שחיפושיות, לדוגמא, מאריכות עד גיל 22-23, בעיקר בשל אמינותן ופשטות תיקונן. אני מניח מן הסתם שבתואר מאריכת הימים של זמננו מחזיקה הסובארו ליאונה.

כשמכונית מאבדת מהאטרקטיביות שלה ישנם כמה דרכים להחזיר עטרה ליושנה - הורדת מחירים, הוספת איבזור ומבצעי מימון\טרייד אין אטרקטיביים. טויוטה בחרה באפשרות השנייה מאחר והיא לא מעוניינת להפיל את ערכה של המכונית בשוק המשומשות, כי שמירת ערך זה הפרמטר החשוב מכל לכל רוכשי הקורולה, ואבוי למי שיפגע בפרה הקדושה הזו.

מנצל"ש ומצטרף לבקשות, בתודה מראש. 257-084 חיפושית ששימשה את הורי בירח הדבש שלהם. 11-821 משאית רנו שהיתה שייכת לסבי. 46-209 פורד פרפרקט שהיתה המכונית הראשונה שלי. 431-866 פורד אסקורט. שוב תודה על כל ההשקעה והמידע המדהים.

הדייהו סופר סאלון לא היתה אלא הגירסה הקוראנית לאופל רקורד שייצורה הופסק ב 86'. המכונית שווקה בשתי גירסאות שנבדלו ברמת הגימור והאיבזור. הגירסה הפשוטה יותר כונתה דייהו פרינס ואילו המאובזרת כונתה סופר סאלון. המנוע היה דומה לזה של הרקורד והפונטיאד סאנבירד 2.0 וסיפק 115 כ"ס. התיבה היתה אוטומטית 4 מהירויות וההנעה היתה אחורית, כמובן. האיבזור היה שופע, וכלל מערכת קול מקורית עם נגן דיסקים, מושב נהג חשמלי וריפודי עור. על הכביש הסיפור היה שונה בתכלית; הביצועים היו סבירים לכל היותר, התנהגות הכביש היתה גרועה והבולמים הרכרוכיים לא הורגשו, ובנוס, איכות הגימור והייצור היו ברמה נמוכה, ולאחר מספר שנים המכוניות נראו מרופטות ובלויות. הן הפרינס והן הסופר סאלון הגיעו לארץ בעיקר בשנת 95' וזכו כאן, בעיקר הסופר סאלון להצלחה די מפתיעה.

ב.מ.וו E3, מכונית הסאלון המודרנית הראשונה של ב.מ.וו. התחרתה במרצדס S על תואר מלכת האוטובאנים.

הקונטסה 1300 עוצבה ע"י ג'יובאני מישלוטי האיטלקי שאחראי לעיצוב רבים מדגמי טריומף (1300, סטאג) ואפילו הב.מ.וו 700. אפשר לראות במכונית לא מעט אלמנטים איטלקיים אופיינים לתקופתה - ידיות הדלתות ועיצוב לוח המחוונים, שדמו מאד לאלו של הפיאט 1300\1500.

לא נכון. הקונטסה 1300 לא היתה מכונית גרועה לתקופתה, ויותר מכך, היא לא נפלה מהתוצרת האירופאית של אותם שנים. קונטסה 1300 היתה מכונית קלה לנהיגה ובעלת ביצועים סבירים בהחלט, היו בה לא מעט אלמנטים מתקדמים - אלטרנטור, מסרק הגה ואפילו אור רוורס - והיא היתה אמינה למדי וקלה לתחזוקה. בתחילת שנות ה 80' הוזלו מאד מחיריהן של המכוניות החדשות בנפח מנוע של 1.3 ומטה, מה שגרם למרבית המכוניות משנות ה 60' להנטש ולהזרק. אני זוכר כנער צעיר המון פרינצים, קונטסות ודופינים נטושים, וכולן היו בנות 20 לערך.

מכוניות חדשות מזהמות הרבה (מאד) פחות ממכוניות ישנות, ולא תמיד כיוונון אופטימלי פותר את הבעייה. אני עדיין זוכר מצויין ביקור באתונה לפני 20 שנה, בקייץ. אלפי מכוניות מיושנות תקועות בפקק אין סופי, והניחוח בלתי נשכח. חודשיים אחר כך הריאות שלי לא תיפקדו.

בוודאי. לרכב עם מאייד מדדי זיהום אוויר גבוהים יותר מלרכב בעל הזרקה. בנוסף, רכב מוזרק בעל ממיר קטליטי חייב להבדק כשהמנוע חם, ברכב בעל מאייד זהו נתון חסר חשיבות. בוולבו שלי, לדוגמא, ה CO עומד על 1.5%, וזה נמוך יחסית למכונית בעלת מאייד. הורדת ה CO, כלומר תערובת ענייה יותר עלולה לגרום לשריפת שסתומים.

בעיקרון, מכוניות שמצויידות במאייד מזהמות אוויר הרבה יותר ממכוניות מוזרקות. במאייד ישנה משאבת תאוצה שמעשירה את התערובת עד שהמנוע עולה לסל"ד מתאים, בהזרקה אין והתערובת תמיד מדוייקת. המכוניות היחידות בעלות מאייד שמגיעות לערכים נמוכים יחסית של CO אלו מכוניות שמצויידות במאייד SU או סטרומברג בהן אין העשרת תערובת ממש. מזהמות פי 20 ? אני מניח שב.מ.וו X5 4.4 לא פחות מזהמת מסובארו 1.6 עם מאייד מכוון, ובטוח שקדילאק קופ דה-וויל V8 בנפח 8.2 מזהמת יותר מסוזוקי אלטו חדשה.

במהלך השנים היו ניסיונות לא מעטים מצד מועדון ה 5 להקמת קבוצות מותג שונות. קבוצת קורבט מהווה סיפור הצלחה ואילו קבוצת וולבו התפוגגה לאחר המפגש הראשון. על מנת שיהיה המשכיות לרעיון חייב לקום "משוגע תורן" שיהיה אחראי על הקבוצה, יעביר מיילים וירכז את הפעילות. בלעדיו הרעיון המבורך יגווע עד מהרה. לעומת זאת, מועדון מקוררי האוויר פועל שנים ארוכות ללא שום הכרה רשמית, ומארגן מיפגשים מכובדים ואפילו אירוע שנתי מרשים. תחליטו איך אתם מיתכוונים להגדיר את עצמכם, ונוכל לסייע ככל האפשר. אני מניח שאין המטרה בהערות "להוציא לכם את הרוח מהמיפרשים" אלא להאיר את עינייכם. בברכה ובהצלחה.

בוודאי. מנועי VAG הישנים פעלו במשרעת סל"ד נמוכה יחסית, ולכן שיא ההספק נמוך ומושג בסל"ד נמוך.

תודה לך יוחאי על המידע המעניין. שימו לב שרוב המכוניות שלא חידשו את הרישוי שלהן, כלומר סיימו את חייהן, עשו זאת בגיל 20 פלוס מינוס, בדיוק כמו בימינו.

מזכיר לי את המנועים הישנים של VAG, אלו שהוציאו הספק של 75 כ"ס ממנוע 1.8 או 90 כ"ס ממנוע 2.0. בתחילת הנסיעה הם הקנו תחושה "בריאה" בשל המומנט הגבוה, אבל מ 3,000 סל"ד והילך הם ייצרו רק רעש ללא תאוצה. הספק נמוך ומומנט גבוה מתאימים לרכבי עבודה שזקוקים למומנט ולא להספק. מכונית פרטית עם תיבת הילוכים טובה יכולבה בהחלט להסתדר עם מומנט בינוני והספק גבוה.

ברור שמומנט גבוה בסל"ד נמוך יביא לתאוצות ביניים טובות מאשר מנוע דל מומנט אך בעל הספק סופי גבוה. דוגמא טובה היא ההונדה סיביק 1.4 של סוף שנות ה 90'. התאוצה מ 0-100 טובה למדי בשל הספק מירבי מכובד יחסית, אבל לתאוצות הביניים, בייחוד בהילוכים רביעי וחמישי כדאי להיצטייד בלוח שנה. מנוע דיזל מטבעו איטי יותר ממנוע בנזין והתגובות שלו בהתאם.

הזדמן לי לנהוג לא מעט בדגם הקודם, עם מנוע 1.5, ולדעתי מדובר במכונית סבירה בהחלט ואפילו למעלה מזה. ברור שהיא אינה מיועדת לחובבי הגה, ואני מניח שבה במידה אף אחד מרוכשיה לא חיפש מכונת נהיגה. ללאנסר תיבה בת 4 הילוכים בלבד, אבל היא מתפקדת היטב, ובהחלט עדיפה על התיבה המעצבנת שבקרוז או הישנונית שבפלואנס.

כל הכבוד לחברי המפגש הצפוני על היוזמה הברוכה ! שבוע טוב לכולם והמשך מסע בטוח לשוקה והחברים.

זאב בעור כבש מושלם זו הב.מ.וו M5 המקורית שיוצרה בין 85' ל 88'. מבחינה חיצונית היא היתה זהה ל 518 הבסיסית, בניגוד ל M535I שהיתה אפופת ספויילרים, אך הפגינה ביצועים מעולים, גם בקנה מידה של ימינו. ה M5 הפכה לפריט אספנים מבוקש והמחירים בהתאם, כמובן. כבש בעור זאב הן כל מכוניות הקופה של שנות ה 70' - הפורד קפרי 1.3 והאופל מנטה 1.2 - הן דוגמאות מצויינות. אבל הכי כבש, אפילו לא כבש, טלה, היא האופל GT 1.1. נראתה כמו קורבט והאיצה כמו אוטובוס.

כבר ב 6 בבוקר הכביש עמוס ברוכבי אופניים שכמובן נוסעים ממש במרכזו. ואם חלילה תדרוס מישהו מהם, אזי אתה רוצח חסר לב, גם אם זה באשמת הרוכב.

כביש נס הרים הוא כביש ציבורי לכל דבר ולא מגרש משחקים. ככביש, הוא הכי מהנה לנהיגה בארץ ללא ספק, אבל כדאי להביא בחשבון כמה פניות עיוורות וריבוי רוכבי אופניים, שגם הם, מה לעשות, חלק מהתנועה.

דקה 20 והילך, בנוסף, טרנספורטר חלון חצוי. מסתבר שזיכרוני אינו בוגד בי (עדיין) ושכל הילדים היו משחקים כדורגל והנדסאפ, הייתי מחפש מכוניות בתוכניות טלוויזיה..

אותה מכונית בדיוק, רק בצעירותה.

ברמת העיקרון, גיר רציף אינו זקוק כלל לממיר מומנט, והוא נוסף רק בשנים האחרונות על מנת להקנות תחושה של גיר אוטומטי "אמיתי", ולגרום לזינוק ולבלימה נעימים יותר.