חן פרחי

לא ירדתם לסוף דעתי. מרבית המכוניות שנגרטו הגיעו גם כך לסוף דרכם, וזו היתה הזדמנות פז לבעליהם לקבל עליה 3K במקום כמה מאות שקלים. ולמרות תכנית הגריטה, תמיד ישמרו כמה עשרות מכוניות מידי שנה שיגיעו לסטטוס אספנות. אתם רק שוכחים שמכונית בת 20 צריכה "למשוך" עוד 10 שנים תמימות על מנת לזכות בסטטוס הנכסף, וזה לא מעט זמן. גם כך סביר להניח שמרבית המכוניות שיהפכו להיות רכבי אספנות יהיו מכוניות עומדות שאינן זכאיות להכלל בתוכנית הגריטה.

אתה יכול להיות רגוע. לא ישרפו לך הפלגים ובטח שלא הבוכנות. בנזין באוקטן נמוך יותר פשוט מתלקח בטמפרטורה יותר נמוכה מבנזין באוקטן גבוה, זה הכל. אם ראש המנוע עשוי ברזל, תדרש להוסיף אשלגן בכל תדלוק, לא סיפור גדול או יקר.

אין ולא יהיה שום דבר קלאסי במיצובישי לאנסר 90' שצורכת יותר שמן מדלק, ואותו כנ"ל דייהטסו אפלאוז וכל בנות דורה. גם כך אורך חיים של מכונית נע סביב ה 20 שנה, פלוס מינוס, והרווח היחיד הוא לגורט שלפחות מקבל 3,000 ש"ח ולא 500 ש"ח במקרה הטוב.

הרולס רוייס סילבר ספיריט מיוצרת החל משנת 80', משמע כבר שנתיים ניתן לייבאה.

בשנת 02' יונדאי אטוס ידנית, שהיתה אז המכונית הזולה ביותר בארץ, עלתה 62K. משפחתית ממוצעת עלתה 105K, וזה מייצג בדיוק את קצב עללית המחירים (האינפלציה).

בארץ חלה חובת חגירה במושבים הקדמיים, בדרך בין עירונית בלבד, החל משנת 78'. מכוניות מתחת לשנת ייצור 69' היו פטורות מחובת החגירה. חובת החגירה גם בעיר החלה בשנת 87', וחלה חובת חגירה גם במכוניות מתחת לשנת 69', באם כללו חגורות בטיחות. במכוניות אמריאיות רבות היו בשנות ה 60' חגורות מותניים בלבד. חגורת בטיחות בעלת 3 נקודות עיגון הוצגה בסוף שנות ה 50' ע"י וולבו, ובשנת 67' הם הציעו חגורות בטיחות אוטומטיות מלאות ב 144, והחל מ 72' 4 חגורות אוטומטיות.

שום גיר רובוטי כפול מצמדים אינו יכול להתחרות בחלקות הנסיעה של גיר פלנטרי טוב. תמיד ממיר המומנט יגרום לזינוק חלק יותר, על חשבון צריכת הדלק והביצועים, כמובן.

זה לא שהמודעות לידני עלתה, מחירי הידניות הקטנות ירדו לרמה של משומשות בנות כמה שנים. כשהפיג'ו 107 הידנית נמכרה ב 70K היא היתה תאירטית למדי; רק שמחירה ירד לגזרתה 60K היא החלה להמכר. אין שום סיכוי למכור כאן קומפקטית\משפחתית ב 100K עם תיבה ידנית, לא היום, לא מחר ולא בעוד 5 שנים. בדיוק לצורך זה הומצא ה DSG שמשלב נוחות של תיבה אוטומטית עם חיסכון של ידנית, וזה העתיד.

שטויות. מיובאות לארץ כמה קומפקטיות\מישפחתיות ידניות ורמת המכירות שלהן זניחה עד אפסית - פורד פוקוס, יונדאי I30 וכל בנות VAG. הרף העליון למחיר מכוניות ידנית נע סביב ה 75K, ולמעלה מזה קשה מאד למכור כמיות משמעותיות, בלי קשר לתופעת הליסינג, שאני צופה שתושב למימדים טבעיים יותר בשנים הקרובות.

מורכבות גדולה עד גדולה מאד. ההסבה דורשת, בנוסף לתיבה עצמה, החלפת מחשב ניהול מנוע וצמות חשמל, סיפור יקר מאד ובלתי כלכלי בעליל. חלפו עברו הימים שכל שנדרש להסב אוטומטית לידנית זה רק החלפת התיבה והוספת דוושה שלישית. באמת אחלה רכב, אגב.

בבקשה. החלון האחורי של החיפושית גדל בהתמדה עם השנים; מה שהחל כחלון אובאלי, קטן ומפוצל, גדל עם השנים, עד שבשנת 61' הגיע לממדיו הנוכחיים. הסיבה העיקרית לשימוש בשמשה קדמית מפוצלת, היתה מחסור בטכנולוגיה שאיפשרה ייצור זול של שמשות מקומרות ומכופפות. זכוכית ישרה זולה ופשוטה בהרבה לייצור, וזו הסיבה שהשתמשו בה במכוניות כמו חיפושית, רנו 4 ופיאט פנדה המקורית. מראות צד שהורכבו על הכנפיים הקדמיות אפיינו מכוניות יפניות רבות בשנות ה 60' וה 70', סביר להניח שהשיקול היה הקניית מראה "ספורטיבי" והן היו כמעט בלתי אפשריות לכיוונון. מראות מתכוונות מבפנים הוצעו במכוניות אמריקאיות מתחילת שנות ה70' והכיוונון היה מכאני ובוצע ע"י ג'ויסטיק שחובר מכאנית למראה.

ב.מ.וו היתה חברה שסבלה מפיצול אישיות קשה בשנות ה 50'. מצד אחד, היא ייצרה את האיזטה המגוכחת בעלת דלת קדמית בודדת, ומצד שני את דגמי ה 500 שהיו בעלי מנוע V8 עשוי אלומיניום, שהיו מכוניות יקרות מאד. מי שנתנה אורך נשימה לב.מ.וו היתה ה 700 שהוצגה ב 59' והצלחתה איפשרה לב.מ.וו לפתח את ה NEW CLASS שנודעו כאן כ 1600\1800\2000 והציגו לראשונה את הקו העיצובי שבעצם, בדרך זו או אחרת, משמש את ב.מ.וו עד ימינו אנו. התחרות האמיתית של ב.מ.וו לא היתה דווקא במותגים גרמניים מבית, אלא באלפא רומיאו האיטלקית, עד שזו פרשה מהמירוץ אי שם בסוף שנות ה 80' והותירה את ב.מ.וו בבדידות מזהירה.

מישהו זוכר את מראות האמצע שהיו מותקנות במרכז לוח המחוונים ? ברנו 4 ובסאאב 95\96 הן היו מתוקנות כך. בסוף שנות ה 60' החל השימוש במראה בעלת אפשרות מניעת סינוור, יום\לילה, וכמו בהרבה נושאים בטיחותיים, גם כאן וולבו היתה חלוצה. מכוניות בעלות מראת צד בודדת נמכרו כאן עד סוף שנות ה 80', וזכורה לי הב.מ.וו 318I שהיתה אבי, שנת 87' עם מראת צד בודדת, חשמלית.

מה שעשו במנוע נקרא בשפת העם "רינגים-לאגרים", או חצי אוברהול, ולרוב זה היה מתבצע כשהמנוע היה מתחיל לצרוך שמן, אבל עדיין לא "דפק" ולא נוצרו מדרגות בצילינדרים. גם בוולבו, לדוגמא, נדיר שצריך לחרוט את גל הארכובה, וזה בשל מיסבים עמידים מאד. כנראה שזה מאפיין גם את מנוע האוונג'ר.

מנועי ה 6 בוכנות בטור של ב.מ.וו הופיעו 3 שנים לאחר הצגת ה "סדרה החדשה" ושימשו את סדרה 3 של החברה החל משנת 80'. מנוע ה M10 יוצר עד שנת 88' ואז הוחלף במנוע ה M40 שהיה מתקדם וטוב ממנו בהרבה. מנועי ה 6 בוכנות של ב.מ.וו תמיד היו מנועים חלקים ולינארים מאד, וחבל שב.מ.וו נטשו את המסורת הזו. היצרן האירופאי היחיד שלא היו לו מנועי 6 בוכנות טוריים היה פורד, תמיד הם השתמשו במנועי V.

המכונית הראשונה של יונדאי שעמדה בקו אחד עם הטובות שבמיתחרותיה היתה ה I30. ה I20 וה I25 לא עמדו ברמה שלה; זה לא שהן מכוניות גרועות, אבל בהחלט מדובר בנסיגה תיכנונית, אולי בשל העובדה שהן מיועדות לפלחי שוק שונים ולשיווק במדינות מתפתחות.

אני נגד, ואני נגד העליהום על חברות הליסינג. למרות כל המגרעות, אני מעדיף לראות מאזדה 3 על פני מיצובישי סופר לאנסר שחוטה, או יונדאי I20 על פני דייהטסו שרייד. חברות הליסינג הצעירו את צי הרכב בארץ, וגרמו לכך שמכוניות רבות פשוט עזבו אותנו לצמיתות. אגב, קנייה מציי רכב אינה המצאה של השנים האחרונות - חברות השכרה תמיד מכרו מכוניות משומשות, וזכור לי שאלדן היתה הראשונה שהציעה מכוניות כמעט חדשות עם נסועה נמוכה.

כאילו ה X6 יפה ממנו. מעדיף לסוע עד יומי האחרון באוטובוס ולא להראות בממותה הדוחה הזו.

בבקשה. http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=159097

הן ההודעה שלך והן ההודעה של דב קרדו נמחקו על ידי, מאחר והן לא היו ראויות, ובטח לא בשרשור של צביקה את מתניה בע"מ. ולנושא עצמו - אני דוגל בפלורליזם גם בתחום האספנות, ובה במידה שאני נהנה לראות מכוניות משופצות תוך הקפדה על מקוריות ללא פשרות, אני נהנה לראות מכוניות ששופצו ושודרגו, כמו הרנו 15 של בני ל או הטנדר רום של און יעקבסון. אני אישית מאד אוהב לראות הוטרודים, וטנדרים אמריקאיים ישנים ששודרגו ושופרו, וכלל לא רואה בזה חילול כלשהוא אלא פן אחר של האספנות.

מה שברור מעל לכל ספק - מכונית שסיימה את חוזה הליסינג ומוצעת למכירה מהווה נטל כלכלי גדול על החברה, והנטייה הטיבעית היא להפרד ממנה בהקדם האפשרי. העיניין הוא שלמכור מהר אפשר רק כשמורידים מחירים, וכך נוצר מילכוד 22 הידוע. גם מחיר המחירון הרשמי הוא נגזרת של לחצים שמפעילים בעלי עיניין מקרב צי הרכב הגדולים, ונוצר מצב שבו המחירון הוא בעצם חסר כל ערך, בהיותו מנותק מהמציאות. בנוסף, ירידות הערך שמקיפות היום את כל המכוניות בשוק, בצירוף המצב הכלכלי, גרמו ללא מעט אנשים לוותר על רכישת מכונית חדשה. לא כל אחד יכול להרשות לעצמו להוסיף 40-50K כל 3 שנים, זה פשוט הופך להיות שיעבוד מוחלט למכונית.

"נוחות נסיעה טובה " "שקטה במיוחד" אחרי 52K עם I20, הדברים נראים קצת תלושים מהמציאות, בלשון המעטה.

ולא סתם כף יד, אלא כף יד של חבלן אחרי 30 שנות שירות. כל השאר הם אוסף של אינטרסנטים שברגע שלא יזדקקו לך לא תראה אותם ולא תשמע מהם.

נראה לי שהמאייד השמאלי הוא של טיפו\טמפרה\אונו 70 1.4. לאונו 55S\70S ולרגאטה היה מאייד מלבני בעל זוג פתחים עגולים.

נתוני צריכה בלתי הגיוניים בעליל. היתה לי אימפרזה WRX, וגם בנסיעת "התגרזנות" ארוכה לא הגעתי לנתון כזה. התחל בבדיקת גזי הפליטה, והשווה את התוצאה לנתוני היצרן, ומשם תמשיך, אם צריך.