חן פרחי

ברור שלכל תחביב יש מחיר, השאלה אם יהיה מי שמוכן לשלם אותו.. אם יישור הקו הנכון והמאסיבי שעשית יעניק לך כמה שנים של שקט, ההוצאה תתפרס על פני השנים, כך שזה רחוק מלהיות נוראי. אם כל השאלות היא האם המכונית תפגין אמינות נאותה (זו בכל זאת לא מכונית חדשה) בשנים הללו, ולא תהפוך לבור בלי תחתית.

מאחר והנושא סיקרן אותי, ואני לא אוהב לתת תשובות חד משמעיות, תיחקרתי מזגניסט ותיק, והנה התוצאות; 1. עד שנת 87' לא היו כלל מזגנים מקוריים בגולף, בכל גירסאות המנוע. 2. משנת 87' דגם ה 1.6 ללא הגה כוח נמכר עם מזגן מקורי, כך שרוב הגולפים 1.6 האוטומטיות היו עם מזגני אלכס. 3. דגם ה 1.3 היה עם מזגן של אלכס. 4. המדחס היה מתוצרת סנדן ודומה מאד לזה של אלכס אורגינל, כשההבדל העיקרי היה במערכת ההפעלה, ברדיאטור גדול יותר (לא בהרבה) ובזוג מאווררים שהופעלו במקביל ע"י רצועת גומי. גם הגולף MK3 בנפח 1.4 נמכרה עם מזגן של אלכס, שרק דגמי ה 1.8 ומאוחר יותר ה 1.6 נמכרו עם מזגנים מקוריים.

לא נכון. הגולף 1.3 נמכרה עם מזגן של אלכס, ה 1.6 הגיעה עם מזגן מקורי ופנל הפעלה שונה למערכת האיוורור.

תתפלא, אבל בלמי תוף לא זולים בהרבה לייצור. למעט פיזור חום עדיף, לבמי דיסק אין יתרון ביכולת הבלימה, ולזה התכוונתי. אגב, גם מכוניות עם בלמי דיסק יכולות להציג יכולות בלימה עלובות, זכורה לי ה AX GT שהיתה לי, שלאחר 2 לחיצות בריאות בלמיה היו דועכים כליל עד כדי איבוד יכולת עצירה. בלמי הדיסק הגיעו למכוניות מעולם התעופה; הסיבה העיקרית לעיכוב השימוש בהם היה נעוץ בטיב נוזל הבלמים שנטה להתחמם ולאבד מתכונותיו, בשל מבנה בלמי הדיסק. כשנפתרה הבעייה החל השימוש בבלמי דיסק להיות נפוץ.

נכון. פינינפארינה עיצב מכוניות רבות לפיג'ו, ולטובה יזכרו ה 404, ה 504 וכמובן ה 205, ש 30 שנה לאחר הצגתה נראית רעננה ונאה. לו היה ל 604 היה מנוע V6 ראוי לשמו ואיכות טובה יותר, זו היתה יכולה להיות אחת ממכוניות הסאלון הטובות ביותר שיוצרו.

גם ה 604 עוצבה ע"י פינינפארינה.

השהיית טורבו ארוכה איפיינה את מרבית המכוניות המוגדשות עד כניסת האלקטרוניקה למנועים והבקרות הממוחשבות שביטלו אותה (כמעט) כליל. פיאט השקיעו סכומים לא מבוטלים על מנת למנוע את התופעה באונו טורבו, וזו היתה אחת המכוניות הראשונות שהיו לה מערכת ניהול מנוע ממוחשבת. השהיית הטורבו פוגעת בנהיגה תובענית מאחר והמנוע פועל ב ON\OFF ולעיתים הכוח מגיע כשלא צריך אותו ולהפך. גם המנועים המוגדשים של היצרניות השוודיות, וולבו וסאאב, לא סבלו מהתופעה, ואכן ב 9-5 וב 850 T5 השהיית הטובו לא היתה מורגשת.

מסכים לגבי העיצוב. הגאמא קופה יפה בהרבה מגירסת הפאסטבק שנראית כמו בטא מגודלת. לגאמא יש מנוע בוקסר בנפח 2.0 או 2.4 מוזן מאייד או הזרקה, והיא מציעה ביצועים טובים והתנהגות כביש מצויינת. זו גם היתה הלנצ'יה העצמאית האחרונה, שלמרות שפותחה בשנים שבהן לנצ'יה היתה בשליטה מלאה של פיאט, היא לא השתמשה במיכלולים של פיאט, מזכיר קצת את סיפור הסיטרואן CX.

הקאפה שלך עדיין עם מנוע 2.0 ששולח את שורשיו לאמצע שנות ה 60', שם הופיע לראשונה בפיאט 125 וכונה מנוע TC. מנהיגה בתמא טורבו זכור לי מנוע חזק מאד אך בעל השהיית טורבו ארוכה מאד, וכוח ברוטלי שהופיע די בפתאומיות. בשנת 98' הופיעה גירסת טורבו שהשתמשה במנוע ה 5 בוכנות שהיה טוב בהרבה. הקאפה היתה מכונית טובה למדי שהופיעה בעיתוי בעייתי; בשנת 95' הוצגו הב.מ.וו סדרה 5 החדשה (E39) ומעט אחריה המרצדס E החדשה (W210) ומולן לא היה לקאפה הרבה מה להציע, ובמשך 6 שנות ייצורה נמכרו 80,000 מכוניות בלבד.

וסתם להשכלה כללית, מכונית עם בלמי תוף מאחור בולמת לא פחות טוב ממכונית עם בלמי דיסק, בייחוד במכוניות שעומס הבלימה מאחור קטן יחסית.

לפיאט 130 היה מנוע V6 שפותח ע"י מהנדס בשם אורליו למפרדי שעבד באותה העת בפרארי. המנוע החל את דרכו ב 130 בנפח 2.8 ולאחר שנתיים הועלה נפחו ל 3.2 והספק של 165 כ"ס. אמנם מכסי השסתומים ובית רצועת התזמון דומים לאלו שספיידר, אולם מדובר במנועים שונים בתכלית.

הב.מ.וו היחידות שנמכרו בכמויות משמעותיות עם מנועי דיזל היו ה X5. פרטיות כמעט ולא נמכרו לאורך השנים. הניסיון הראשון ליבא לארץ ב.מ.וו עם מנועי דיזל היה בתחילת שנות ה 90'. רסקאר, יבואנית ב.מ.וו באותם זמנים החליטה לחסל את ההגמוניה של מרצדס בשוק המוניות, וייבאה לארץ את ה 524TD עם מנוע מוגדש ותיבה ידנית. הניסיון נחל כישלון חרוץ, וכל המכוניות הוחזרו ליצרן בגרמניה, לאחר שהסתבר שלא התאימו לאקלים הים תיכוני שלנו.

למיטב זכרוני מוצעות 2 פיאטים כאלו למכירה, שניהן במצב מעולה, אם כי זולות הן לא. ה X1\9 מבוססת על מיכללי ה 128 ונהנית מזמינות חלפים מצויינת, אפילו בארץ. נקודת התורפה העיקרית היא הביצועים, שאמנם הם סבירים למדי, אבל רחוקים מלהלום את השלדה המעולה, שמאפשרת להסתדר גם עם מנוע כפול בהספקו מהמנוע המקורי (85 כ"ס).

על הכביש ה 1.6 מרגישה חלשה יחסית, ההגה אינו מוגבר כוח וכבד מאד והמזגן המקורי תיאורטי בלבד. רוב ה 75 בנפח 1.6 היו משנת 90' וחלק גדול מהן החל את חייו כרכב השכרה של חברת אלדן.

מצטרף בחום. גם עלויות התחזוקה השוטפת יהיו נמוכות מאד, ותהייה לך אלפא אמיתית. הבעיה היא למצוא מכונית טובה שנשמרה וטופחה בקפדנות, אבל זה שווה, כי אלפא טובה היא אחת הקלאסיות הבודדות שמסוגלות להעניק הנאה אמיתית מהנהיגה, ולא רק מעצם זה שהיא מכונית ישנה מאד. ואם כבר אלפא מודרנית יחסית, חפש אלפא 75, לדעתי אחרונת האלפות "של פעם".

חבל הן על אלפא והן על סיטרואן. חברות שהיו מובילות טכנולוגיות, כל אחת בתחומה, הפכו לשוליות וחסרות השפעה, והמכירות בהתאם. קשה למצוא שתי חברות כה שונות ומנוגדות זו לזו מאלפא וסיטרואן; באלפא המנוע היה לב המכונית ואילו בסיטרואן הוא לא היווה רכיב משמעותי, סיטרואן התמקדו במערכת המיתלים המופלאה שלהם, שסביבה נבנו מכוניות סיטרואן, ואילו באלפא הפליאו לעשות המהנדסים בייצרם מכוניות מהנות ומרגשות ממיכלולים סטנדרטיים לחלוטין.

רעיון מצויין. והוא הופך לטוב יותר אם תמצא אלפא בת למעלה מ 30, כך שתוכל להנות הן מאלפא קלאסית מצד אחד, והן מעלויות תחזוקה שוטפת זניחות - 1200 ש"ח בשנה, לביטוח ואגרת רישוי.

שום אתוס לא היה פה, זולת הרחקת יוצאי צפון אפריקה לאזורים שכוחי אל, שגם אם מאד רצו לא היה להם לאן להתקדם. מעניין שבקיבוצים, אלו שעבודת האדמה כה חשובה להם, לא דאגו לקליטתם, ולא רק שלא דאגו, אלא ניצלו אותם לצרכיהם. תחושת ההזנחה והקיפוח נוצלה היטב ע"י הליכוד בבחירות 77' והיה לה חלק חשוב במהפך. פרוייקט שיקום השכונות, שהיה ספינת הדגל של ממשלת בגין הראשונה, נתן לרבים מהתושבים בעיירות הפיתוח לחוש שהם חלק מהחברה הישראלית, וזה הישג לא מבוטל. ברגע שהליכוד, מתקופת שמיר ז"ל והלאה, נטש את הקו החברתי, ש"ס השתלטה על הנישה הזו. בדורות החדשים אכן ההבדלים הטשטשו, וטוב שכך, מה גם שהדורות הגלותיים אט אט עברו לעולם שכולו טוב, ובסוף כולנו נהפוך לישראלים, והלוואי שכמה שיותר מהר.

קשה להכחיש שיש אמת בדברים. יוצאי עדות המזרח היו מקופחים בשנותיה הראשונות של המדינה, אבל הם לא היו לבד. המשטר הבולשביקי בשנים הראשונות הפלה לרעה כל מי שלא היה קרוב לצלחת, דהיינו מחזיק בפנקס אדום, שלא לדבר על יוצאי האצ"ל והלח"י, שחלקם הגיעו למצב כלכלי קשה בעקבות זה. ליוצאי מזרח אירופה היה בכל זאת יתרון מסויים על יוצאי מדינות ערב, בעיקר בשל רמת השכלה גבוהה יותר. העליה המבורכת בשנות ה 50' הביאה לארץ רבבות עולים בעלי מקצועות לא רלוונטים, שעקב מדיניות ממשלתית מכוונת שוכנו בעיירות הפיתוח, מה שיצר תחושת מרמור וקיפוח שליוו אותנו שנים רבות. בדקו כמה יוצאי עדות המזרח היו חברי קיבוצים, ותיווכחו לדעת. בדור האחרון ההבדלים הטשטשו לגמרי, והיום הנושא כלל לא רלוונטי, וטוב שכך.

זו אמא הרוחנית. מכונית מדהימה בעיצובה, שגם אחרי 50 שנה נראית נפלא. למרות שהיו לה ביצועים מצויינים, גם במונחי ימינו, התנהגות הכביש היתה רעועה למדי, מה שאומר שמהנה לנהיגה היא לא היתה.

אורכה של הפיאט 600 3.30 מטר. אורכה של הפיאט 500 החדשה 3.55 מטר. אפילו הפיג'ו 107 ארוכה ממנה ב 14 ס"מ. ובכל זאת 4 מבוגרים ישבו בה בנוחות סבירה לחלוטין, והיה אפילו תא מטען סביר בגודלו מלפנים.

ABS החל להיות ציוד חובה במוניות החל משנת 94', ובאוטובוס ציבורי זעיר מתחילת שנות ה 2000. למיטב ידיעתי רכב פרטי אינו חייב ABS וכריות אוויר. מערכת בלמים כפולה, שאינה מאפשרת איבוד מוחלט של הבלמים בשל נזילה הפכה חובה משנת 72' (המצאה של וולבו, כמובן). תגבור בלמים הפך לחובה בסוף שנות ה 80', אם כי כל המכוניות שיובאו לארץ החל מ 83' צויידו במגבר בלם (בוסטר). הגה כוח אינו חובה, אם כי קשה לחשוב על מכונית מודרנית ששוקלת 1250 ק"ג ללא הגה כוח..

נכון. הוולבו 144 מרווחות יותר מה S60 ותא המטען שלה גדול בהרבה, למרות מימדים דומים. אותו כנ"ל הפיג'ו 504 בהשוואה ל 407, מכונית שנפלה קורבן לעיצוב נאה ותקני NCAP. זהו התחום היחיד בו המכוניות המודרניות לא התקדמו כמעט, ובלא מעט מקרים אפילו נסוגו לאחור. אבל זהו מחיר הקדמה והבטיחות.

לקורבט אין מתלי עלים מאחורה, ומעולם לא היו לה. המיתלה האחורי היה נפרד תמיד. נקודה מעניינת היא שהביצועים בגירסה האוטומטית היו טובים מבגרסה הידנית.

בוודאי. שימוש באוקטן נמוך מזה שממליץ עליו היצרן יגרום למנוע "לצלצל" עקב הצתה מוקדמת שנובעת מהתלקחות עצמית בטרם ניצוץ או לאיחור ממוחשב של ההצתה, במכוניות מודרניות רבות. כתוצאה מאיחור ההצתה יפגמו הביצועים.