חן פרחי

למעט עיצוב מעניין שמהווה מחווה ל P1800ES בחלק האחורי, והמבנה הנפחי שמזכיר את ה 144, מדובר במכונית ממוצעת לחלוטין שלא הצדיקה את מחירה הגבוה. ערך אספני ? אולי עוד 30 שנה, וגם זה בספק.

הפאסאט B3 היתה בהחלט יוצאת דופן וחריגה בנוף המשפחתיות הגדולות של VAG; בניגוד לאודי 80 ולפאסאטים שהקדימו אותה, ל B3 היה מנוע רוחבי וגיר צידי (מופעל כבלים), מה שגרם לה להיות אחת המשפחתיות המרווחות ביותר שנוצרו אי פעם. הדור הבא של הפאסאט, ה B5 שב להשתמש במנוע אורכי.

בהצלחה ! כבר במפגש האחרון אפשר היה לראות את ההשקעה הרבה במכונית, בעיקר בתא הנוסעים ובצד המכאני, הכל נקי ומסודר, שמנים הוחלפו וכך גם נוזל הקירור. הגיעה לידיים טובות, ללא ספק.

ומה בדיוק תתן לו ה 147 1.6 עם 105 כ"ס שלא תתן לו פורד פוקוס ידנית ? תשובה - כלום, חוץ מעלויות אחזקה גבוהות בהרבה.

ישראל ביתנו רצה כבר בבחירות 99', וכל מערכת בחירות מחזקת את כוחה. היא עלתה על שני מוטיבים מרכזיים - העולים מחבר העמים שהם ימניים בדעותיהם המדיניות אבל שמאלניים בנושאי דת ומדינה, וכמובן שנאת ערביי ישראל. שנאה היא מוצר עובר לסוחר, ואין דבר שקל למכור יותר משנאה, בלי לעשות השוואות כמובן לעבר העגום. ערביי ישראל הרוויחו את השנאה אליהם די ביושר; מספיק להתבונן בנציגיהם בכנסת בכדי להבין על מה מדובר. מ 76' ערביי ישראל מצויים בתהליך התרחקות מתמדת ממדינת ישראל, ולצערנו אף מפלגה מרכזית לא "סופרת" אותם כלל ולא רואה בהם פוטנציאל אלקטורלי. ועל הנישה הזו התלבש הלאומן ליברמן, שתדמית שומר הברים השרירי עובדת היטב על מצביעיו, שרובם צעירים אגב. שימו לב איך הימין הלאומי הפך לאט אבל בטוח לימין לאומני; המפד"ל, שהיתה מפלגה שהגיעה בימיה הטובים ל 12 מנדטים התפרקה לרסיסים, בראש האיחוד הלאומי עומד כהניסט ולצערי גם בליכוד המצב אינו טוב בהרבה. אם היה תלוי בי, הייתי מעדיף את דן מרידור כראש ממשלה, אבל הוא לעולם לא יהיה, תמיד מעדיפים את המתלהמים והלאומנים. חבל.

מאז המהפך של 77' בכל מערכת בחירות יש הפתעות אלקטורליות. ב 77' זו היתה ד"ש של יגאל ידין שהסתמנה כהפתעה הגדולה, ושלחה את המערך לעשות לביתו אחרי 29 שנה, ב 81' אלו היו תמ"י והתחיה, שטמנם לא גרפו מספר מנדטים גדול, אולם אפשרו לבגין ז"ל להקים ממשלה, ב 84' זו היתה ש"ס וכן הלאה. תמיד הלא מוכר והלא ידוע מעניין ומסקרן. "ה"שאלה שנשאלת היא האם יצליח יאיר לפיד להעביר מנדטים מגוש הימין אליו, או שמא זהו משחק בסכום 0.

גם אחרי 26 שנה האודי 80 עדיין נחשבת לאחת המכוניות היפות ביותר שיוצרו אי פעם. ה 80 השתמשה במוטיבים העיצוביים של ה 100, אך מרכב קצר יותר ופרופורציונאלי יצר מכונית מדהימה בעיצובה. ה A4 שהוצגה ב 94' כבר לא הותירה אימפקט דומה.

זו אודי 200 מהדגם שלאחר מתיחת הפנים שנעשה ב 89'. ה 200 האטמוספרית היתה בעצם גירסת פאר ל 100 שצויידה בכל האופציות האפשריות.

למרות שאני ממש לא נמנה על תומכי המחנה, אם אפשר לקרוא לו כך, כאן אני מסכים אתך. שולמית אלוני העלתה את שכר המורים מרמה מבישה שהרחיקה טובים מהמערכת, וללא ספק יוסי שריד ואמנון רובינשטיין היו מטובי שרי החינוך. אני עדיין זוכר כיצד חיים אורון (ג'ומס) נלחם בצורה מעוררת הערכה בוועדת הכלכלה של הכנסת עבור מפוני ההתנתקות, בצורה שהדהימה אפילו את חברי הכנסת של האיחוד הלאומי. אמנון רובינשטיין לפחות הודה שטעה בשעתו בכל מה שנוגע להסכמים עם הפלסטינים, ועל זה הוא ראוי להערכה. גם הימין רחוק ממה שהיה בעבר; את מקום חברי הכנסת הלאומיים תפסו לאומנים, מה שהפך את השיח במחנה הימין לרדוד, וחבל.

גם במונחי ימינו אנו הסובארו לאונה 80-84 נחשבת למכונית נאה, וזה בהחלט היה אחד הנכסים הבולטים שלה. יתרה מזאת, היא היתה הרבה יותר נאה מהדגם שהחליף אותה ב 85'. מבחינה מספרית, המאזדה 3 עתידה לעקוף אותה כבר במהלך השנה הקרובה, אבל עדיין שמור לה מקום של כבוד בהיסטוריה המקומית שלנו.

כל רכבי האספנות שיובאו מארה"ב מציגים את המהירות במיילים, וברובן מד המהירות מראה מהירות מירבית של 85 מייל\שעה.

זיפזפתי לעמוד הראשון, וראיתי כמה מתכוונים להצביע ליאיר לפיד, וזה די הפתיע אותי, למען האמת. מעניין אם הוא יצליח להיות הפתעת מערכת הבחירות הזו, או שמדובר בעוד אפיזודה קצרת ימים, ע"ע דש של 77', שינוי של טומי לפיד וקדימה. יאיר לפיד מצליח למשוך אליו רבים ממה שמכונים "מצביעי הפעם הראשונה", מה שהמפלגות הגדולות לא כל כך מצליחות. בבחירות הקודמות עשו זאת קדימה וישראל ביתנו, ועל פניו נראה שהפעם יאיר לפיד יצליח לעשות זאת.

כל יוזמה מתקבלת בברכה, כל זמן שיש "משוגע תורן" שמארגן הכל, והחשוב מכל - גרעין קשה שמגיע באופן קבוע. יש פעמים שמגיעים יותר, פעמים שמגיעים פחות, וזה אך טבעי. המפגש בירושלים מהווה דוגמא מצויינת לכך; יש גרעין קבוע שמגיע מידי שישי ויש מקום מפגש נחמד.

פשוט משעשע. שמן ברמה מטורפת למכוניות שתוכננו לפני 50 שנה ונוסעות 1500 ק"מ בשנה. השמנים תוצרת הארץ הם באיכות גבוהה, ובוודאי טובה לעין ערוך ושיעור מאילו שיוצרו לפני 40 שנה ויותר. לשכן שלי בעבודה היתה וולבו 145 שנסעה 5 שנים עם שמן שרוף שהוא היה מוסיף, כי חבל אפילו היה להוסיף לה שמן טרי, שלא לדבר על זה שהוא לפחות 5 שנים לפני לא החליף שמן ומסנן. מכוניות כמו אסקורט, קורטינה, וולבו וחיפושית יסתדרו מצויין עם שמן ישראלי, 20\50.

מה אצביע הפעם ? מה שהצבעתי כל ימי חיי - ליכוד. פעם שעברה סתמתי את האף בעדינות, הפעם אסתום אותו חזק יותר.. אין אלטרנטיבה אחרת.

בשוודיה מיתקיימים עד היום מרוצים בנסיעה לאחור, שמתבצעים עם וולבו 304. בערך כמו לערוך מירוצים עם מלגזות..

ה CVT הופיעה לראשונה במכוניות דאף ההולנדיות החל משנת 58', ופיתוחה נעשה ע"י חברת וואן דורן ההולנדית. במכוניות דאף תיבת ההילוכים, אם אפשר לקרוא לה כך, מוקמה בסמוך לסרן האחורי, וכללה זוג רצועות גומי די ארוכות. המכונית הארחרונה שיוצרה עם התיבה במתכונת הזו היתה הוולבו 340. לתיבה לא היה מצב LOW, כך שבירידה ארוכה לא היתה בלימת מנוע, וכל העומס הוטל על הבלמים. במחשבה שניה, אין הרבה ירידות בהולנד.. את הזכויות על ייצור התיבה הרציפה קנו במשותף פיאט ופורד, והם במשך כמה שנות פיתוח ניסו לשפר את מיגרעותיה. ראשית, התיבה לא היתה פתוחה כמו בדאף\וולבו אלא סגורה, כמו כל תיבת הילוכים, הרצועה הפכה להיות בודדת, הרצועה היתה עשוייה שילוב של גומי ומתכת ונוסף מצב LOW. לאחר חבלי לידה ארוכים הוצגו האונו סלקטה והפיאסטה CVT ב 87', והכל נראה וורוד. בפועל, התיבה הרציפה לא הפגינה אמינות גבוהה, בלימה לוותה בקופצנות וביצועי התאוצה נפגעו. גם פוג'י, יצרנית סובארו קנתה את הזיכיון לייצור היתה, ושיפרה אותה ע"י הצגת מצמד אלקטרו-מגנטי שהופעל ע"י אבקת ברזל ששכנה בתיבה. השינוי נועד לגרום לתאוצה תחלקה יותר, ובזמן עמידה במקום התיבה היתה מנותקת למעשה. גם האוטוביאנקי Y10 השתמשה בגיר מתוצרת פוג'י. התיבה הרציפה המשיכה גם לפונטו MK1 ולפיאסטה MK3, אולם המכירות היו די שוליות. בפונטו ספייס התיבה שופרה ונוסף לה ממיר מומנט שגרם לזינוק חלק ונעים, ובגירסה זו הגיעה התיבה לבשלות מלאה.

נחרים את אוסם, סלטי צבר, תנובה, שטראוס ועלית. ומה נאכל ? חובזה ? לפי תיאורי הזוועה כאן, אפשר לנחש שהאינפלציה משתוללת, וזה ממש לא כך. מחירם של תשומות הייצור עלו בצורה חדה בשנתיים האחרונות, וזה לא אשמת הממשלה. מתח הרווחים בענפי המזון קטן מאד, וכל ייקור של תשומות הייצור גורר מידיית עליות מחירים. העלאת שכר המינימום וייקור הדלק הם חלק מהגורמים לכך.

ניתן להשיג גומיות כאלו אצל מנו-גום, רח' תושיה 3 ת"א. הגומיות הן בגובה 30 מ"מ עד 65 מ"מ - כל המידות שבתווך (40, 45 מ"מ וכן הלאה). אתה זקוק לשניים כל צד, כשאחת גבוהה יותר מהשנייה ב 5 מ"מ, בשל הבדלי הגובה בכריכות הקפיץ.

גם היום משתמשים בפטנט הזה, ומניסיון אישי זה עובד טוב. לגומיה יש גמישות, וברגע שהקפיץ "נסגר" הגומייה מוסיפה לו 3-4 ס"מ. פתרון שני הוא הוספת גומיות עגולות מתחת לקפיצים, מה שמחייב פירוק הקפיצים ועבודה יקרה יותר. הגבהות הקפיצים אינן יקרות, כך שאין לך מה להפסיד.

זו רובר TC.

הלוויתו של חיים לוי ז"ל תיתקיים מחר, 9.10.12, בבית העלמין קרית שאול, בשעה 11.30. יושבים שבעה בבית המנוח, רח' מבצע קדש 18, מעוז אביב, קומה א' דירה 4. יהי זכרו ברוך.

מבחינה מכאנית לא היתה האודי 100 מכונית חדשנית, ולמעשה המשיכה להשתמש במיכללי ה 100 היוצאת, למעט מנוע ה 1.6 שהוחלף במנוע 1.8. עיקר החדשנות של ה 100 התבטא בעיצוב חיצוני ששם דגש על מקדם גרר נמוך ככל האפשר, טכנולוגיית מיגון פח חדשניות ואפילו חשיבה על בטיחות פאסיבית, בדמות אזורי קריסה ומיכל דלק ממוגן. אודי לא המציאה את ההנעה הכפולה; היא פשוט היתה הראשונה שייצרה מכוניות בהן ההנעה הכפולה תרמה לבטיחות האקטיבית של המכונית, ולמעשה השם קוואטרו מלווה את אודי עד היום. למרות שחלפו 30 שנה, המכונית עדיין נראית עדכנית לחלוטין, ותראה כך גם בעוד 20 שנה.

מאז פרוץ המהפכה האיסלמית ב 79' ישראל לא קונה כלום, רשמית, מאירן. המוצר היחיד שמגיע לארץ מאירן, בדרכים עקלקלות, הוא פיסטוק חלבי.