רועי צוקרמן

כיוונים שונים הם לצורך העניין כבישים "שונים". תיאורטית בכיוון אחד יכול להיות תמרור שמתיר 80 קמ"ש ובשני לא יהיה שלט - אז חובה לנסוע עד 50 קמ"ש. בכניסה מאיילון יש שלט כניסה לשטח עירוני. משלט זה ואילך מהירות ברירת המחדל היא 50 קמ"ש, אלא אם יש שלט המתיר מהירות גבוהה (או מחייב נמוכה) יותר. אגב, שלט זה מתבטל אוטומטית בכל צומת וחוזרים לברירת המחדל של 50 קמ"ש. לדוגמה אם נכנסת לשטח עירוני והיה שלט 80, בצומת הבא חייב להופיע שוב שלט 80. לא מופיע? המהירות המותרת היא 50.

וכל היתר זו טחינת מים סטייל זעקות "תמסור, נו תמסור!" מהבית לעבר הטלוויזיה במשחק כדורגל.

פורד פוקוס דיזל חדשה (האצ'בק או סטיישן) יכולה להתאים - נוחות הנסיעה שלה טובה מאוד גם לנסיעות ארוכות ומנוע הדיזל חסכוני בדלק ומציע ביצועים לא רעים. רמת הבטיחות אף היא גבוהה (ציון גבוה במבחן ריסוק + מערכת בלימת חירום אוטונומית מקורית). בנסועה ותוואי הדרך שלך (הררי) בכל מקרה כדאי לבחור בדיזל, סביר שתחסוך באופן משמעותי לעומת בנזין מקביל.

לך זה נראה כמו טעות נהג, לי זה נראה כמו נהג עילאי שמתמודד היטב עם מגבלת רכב ומנצל אותה לזמן הטוב ביותר האפשרי. אם זה לא היה המצב, הוא היה עושה עוד כמה הקפות שצריך כדי להשיג את הזמן הטוב ביותר, כפי שנעשה טרם ההקפה המצולמת (ואולי גם אחריה אך ללא הצלחה).

בתקציב הזה המכוניות כבר די ישנות - חשוב יותר המצב של המכונית שתקנה מאשר המותג, שכן מכונית לא שמורה תעלה אלפי שקלים בקלות בתיקונים והניסיון לחסוך ירד לטימיון. חפש (בין היתר) פיז'ו 206, טויוטה יאריס או פיאט פונטו ידניות ובחר את מי מהן שיש לה היסטוריית טיפולים טובה יותר ותוצאות בדיקה טובות יותר.

חבילת ה-S-ליין כוללת לרוב תגי זיהוי בשלל מקומות, בין היתר בצדי המרכב, גלגל ההגה, מושבים, קונסולה קדמית ועוד. אם בשום מקום אין סימון כזה, כנראה שהרכב לא מצויד בחבילה.

הפוקוס מבין השלוש. ה-626 עתיקה (רכב בן 16 עוד מעט) ויש לזה מחיר באחזקה "אפילו" ברכב יפני. הפוקוס אמינה למדי, נוחה ומרווחת ואם תא המטען שלה מספיק לך בגודל זו בחירה מצוינת. ה-307 אף היא נוחה ומרווחת, אבל רגישה יותר להזנחה. אם אתה מוצא אחת שמורה עם היסטוריית טיפולים מלאה, זו עדיין בחירה טובה.

כן. מצברי הפריוס אינם מסקרנים - מחקרים בלתי תלויים (כולל ממשלתיים) מצאו פחות קרינה אלקטרומגנטית מאשר בקורולה. בנוסף, הפריוס נדרשת לעמוד באותם תקני קרינה כמו כל רכב אחר בעולם, אין "הנחה" להיברידיות לעומת דיזל או בנזין. לעניין המרכב - הפריוס היא האצ'בק (ליפטבק ליתר דיוק אבל זה אותו עיקרון) עם 5 דלתות, תא המטען שלה גדול והמושבים האחוריים מתקפלים. הבונוס העיקרי שלה הוא מוניטין אמינות מעולה, חסכון גדול בדלק בהשוואה לבנזין (קרוב לדיזל מחוץ לעיר ועדיף ממנו בעיר) ונוחות טובה.

מבין האלטרנטיבות בסופר-מיני, הפיאסטה מעניקה את הנוחות הטובה ביותר לנסיעות בינעירוניות ארוכות. זה צריך להיות לדעתי שיקול מרכזי בבחירה של רכב לפרופיל הנהיגה שלך. הקליאו הכי פחות נוחה, ה-208 (יותר) והאיביזה (פחות) במרכז השדה. לשאלה לגבי חדש מול ישן - שוב, בנסועה גבוהה מאוד רכישת חדש עם אחריות מלאה זה יתרון לא קטן, שיכול לצמצם לך הוצאות (לפחות עד ה-100 אלף ק"מ הראשונים בחלק מהמכוניות). מנועי הדיזל אמנם עמידים יותר ככלל מבנזין, אבל ישנן עוד לא מעט מערכות שיכולות להתקלקל ולפגוע במאזן ההוצאות (וזה עוד מבלי להתייחס לכך שרוב הדיזל המשומשות עם ק"מ גבוה מהתחלה).

למערכת יש מתג ניתוק ידני בתא המטען שמתפעלים עם כלי הנהג המקוריים - לפחות בחלק אם לא כל המכוניות. בכל מקרה, זה לא כ"כ קריטי משום שאם המצבר שלך מת, ממילא לא תוכל לנוע עד שתגיע ניידת חילוץ עם כבלים.

אבל בלי דירוג בטיחות של Euro NCAP, לא עונה לדרישה של פותח השרשור: וזה בלי להתייחס לנוחות (לא טובה למי שנוסע 25 אלף ק"מ בשנה) ולמרווח (טוב לרגליים, צר לכתפיים).

שוב, המחירון של רנו ירד אותו הדבר (ויותר) אם תקנה אותה מליסינג, אז אתה תפסיד בכל מקרה יותר כסף. עדיין לא מבין מה זה משנה אם תקנה אותה בליסינג מימוני ותפסיד את הכסף, או בהלוואה בנקאית מהיבואן ותפסיד את הכסף. ההפסד אותו הפסד. מכירה? קל יותר אם חברת הליסינג לוקחת, אבל עדיין הפסדת יותר על ירידת הערך. גם תקלות - שוב, אז אם לכולן (רנו וה"אמינות") יש אחריות, למה רנו אתה מוכן לקנות רק מליסינג ואחרות גם מהיבואן?

מה שאתה מרגיש זה את בקרת המשיכה נכנסת - מכיוון שהרכב מזהה שחזרת מוקדם מדי או חזק מדי למצערת ביציאה מהפנייה. כדי למנוע לוחמת הגה ו-או החלקה החוצה מקו הפנייה, הרכב מווסת אותך. הפתרון הוא למנן יותר ברגש את החזרה לגז, ולא פחות חשוב לדייק בזמן החזרה. לשאלה הכללית - אני מקפיד לנהוג תמיד עם בקרות דולקות ביומיום, ובנהיגה ספורטיבית עם בקרות דולקות רוב הזמן, ומכבה אותן לפרקי זמן קצרים רק במצבים בהם אני מרוכז מאוד במטרה והכביש פנוי לחלוטין (טיול נהיגה בשיירה לא נחשב לכביש פנוי). ממילא עבור 99.9% מהזמן בקרת היציבות מאפשרת מספיק חופש בנהיגה נכונה (בקרת המשיכה יותר טורדנית אבל לא תמיד אפשר להפריד), והסיכון של החלקה בלי המטרייה של המערכות הללו גבוה מדי בכביש ציבורי. אתה לא יכול לדעת מתי יופיע כתם שמן מפתיע, בעל חיים או שסתם תעשה טעות נהיגה קלה.

עובדות מצוין - התראה (ויזואלית ומאוחר יותר קולית) מופיעה אם אתה לא שומר מרחק באופן קיצוני, מאוד עוזר בשמירה על נהיגה נכונה במכונית שחזקה בפער אדיר מרוב מה שמסביבה. זו לא גננת ולא נתקלתי בהתראות שווא נוסח מובילאיי. התראת הסטייה מנתיב מרעידה את ההגה (אבל לא תחזיר אותך אקטיבית לנתיב) אם אתה עובר על פס הפרדה רצוף או מקווקו. השארתי אותה דולקת תמיד כי ממילא אני מאותת במעבר נתיב.

למה אם אתה קונה באופן פרטי תבחר רק בסוזוקי, קיה או יונדאי, ודרך ליסינג ברנו? הרי זה ליסינג מימוני, אם השירות יהיה רע, התיקונים יקרים והרכב לא אמין - אתה תשלם על זה, לא הליסינג. זו הלוואה למימון עלות הרכב בלבד, לא ליסינג תפעולי שאחראי לתקלות ושאר צרות.

מערכות הבטיחות היו בתשלום נוסף ודרשו הזמנה מיוחדת ב-M135i כשהזמנתי (כלומר - המתנה של יותר מ-3 חודשים). לפי ההתנהלות באותם ימים אני משער שהייתי הראשון שהזמין אותן. ייתכן שלקראת המעבר ל-M140i בסוף השנה יהפכו לסטנדרט.

טויוטה פריוס משנת 2008~. תא מטען גדול (בין סטיישן להאצ'בק), מרווחת, אמינה, בטוחה ומאוד חסכונית בדלק.

בקישור שצירפתי להודעה...

קדמה משיגים באמצעות מוצר איכותי. למשל האייפון המקורי שהצליח לא כי הכריחו אנשים לקנות אותו, אלא כי היה בו חידוש. כל היתר זה גימיקים שיווקיים, למשל לבטל משהו שעובד ולהכריח אנשים לעבור למוצר שהם לא רצו. אחרת היו פשוט קונים אוזניות אלחוטיות לפני שנים - בלוטות' לא הומצא אתמול.

זה לא נקרא "לקדם", זה נקרא "להכריח". אין שום היגיון למנוע ממי שרוצה להמשיך ולהשתמש באוזניות רגילות, הרי החור לאוזניות לא מפריע לאף אחד וסוללות חזקות משל האייפון כבר מוצעות כיום גם בטלפונים עם חור לאוזניות. זו פשוט התעקשות מיותרת של אפל לקבוע לקונים (השבויים ברובם) מה לעשות - ואם על הדרך אפשר להרוויח עוד כמה דולרים ממיליוני לקוחות שנדרשים לקנות אוזניות חדשות, למה לא (בעלי המניות בטוח לא יתנגדו).

הרכב מאוד נוח - יותר ממרבית המשפחתיות הקומפקטיות הלא ספורטיביות מחוץ לעיר ודומה לטובות בתוך העיר. מושב נהג מצוין גם מאוד מוסיף (אבל מנוף כיוון הגובה הידני שלו נוראי). במצב ספורט מוותרים על לא מעט מהרכות אבל עדיין, ביחס לקטגוריה ולביצועים הנוחות נותרת מעולה. בהשוואה ל-M235i עם מתלים רגילים (משום מה ב-1 זה סטנדרט וב-2 דלק חסכו), ה-1 גם מורידה טוב יותר את הכוח לכביש בנהיגה ספורטיבית על כבישים לא מושלמים.

זה קורה בכל רכב עם כל סוג מנוע בגלל התיישנות תושבות מנוע ו-או גיר.

כדי להגיע לסוף דעתך אני יכול רק לעלות, לא לרדת ולעניין - ייתכן שהסיוויק תרמה לכך (וההצלחה שלה בישראל אכן הייתה מרשימה), אבל ממילא כל התעשייה עברה להזרקה, לישראלים לא ממש הייתה ברירה אלא להתרגל. בעיקר מה שנשאר מהסיוויק הזו, באופן מצער, הוא כמה פוטנציאל יש ליצרנית הזו וכמה מעט ממנו ממומש בגלל יבואנית חסרת כשרון.

כי זו פארודיה, ולא מוצר אמיתי.

ה-B4 גדולה ויקרה - בזבוז כסף לדרישות שלך אלא אם חשוב לך מרווח ונוחות בינעירונית משופרת. וגם אז יש אופציות עדיפות. C4 לא פחות אמינה מפלואנס, ועלויות האחזקה שלה נמוכות יותר (התמחור בקרסו, יבואנית רנו, די הזוי). מן הסתם כל מכונית שהוזנחה תציג אמינות בעייתית, וה-C4, פלואנס או פוקוס לא שונות במובן הזה.