504L

לפי ה'ארגוס' המצוטט לעיל, ארכה של הסדאן 4.79 ס"מ, בעוד הסטיישן מוסיפה בסה"כ 2 ס"מ נוספים. עוד משם, לקוחה התמונה של חלקו האחורי של הרכב. לטעמי, מביך ולא הומוגני. אין ספק שעיצובית, 508 פחות יחודית ומעניינת מ-407, למרות שאינני מסוגל לסבול את סרח העודף הקדמי המוגזם שלה(אשר נראה שעבר גם למחליפתה). במחשבה שניה, קצת קשה לי לחשוב על הדבר הזה גונב לקוחות של מונדאו, פאסאט, אינסיגניה או C5.

באותו פרק זמן שהחבר הבריטי הדגים לנו כיצד המגבים לא עובדים בכל מצב של המתג, הוא יכל לפתוח את קופסת הנתיכים ולבדוק מה קורה שם. בהרבה מקרים הוצאה והכנסה של הנתיך(התקין) פותרת את הבעיה - ואם הוא שרוף, אז מחליפים. זה יכול לקרות גם במאייבך היקר ביותר.

התבוננתי היטב בתמונה של 508 סדאן הלבנה והקווים הכלליים מאד הזכירו לי משהו אוריינטלי, שבקרוב נראה גם אצלנו; סוזוקי קיזאשי. כולי תקווה שבמציאות המכונית תפגין אלגנטיות מכובדת בנוסח 504/505/607.

לפני מספר שנים ראיתי תמונות ממיאנמר(בורמה). היו שם ליילנד טייגר ששימשו את אגד בשנות הששים/שבעים ויוצאו לשם(ובטח לעוד כמה חורים בעולם).

התוודעתי לירחון הרכב האיטלקי 'אוטו' לפני כ-15 שנה, עת גרתי תקופה בחו"ל. זהו ירחון מקצועי למדי, המסקר את כל הנעשה בתחום, לרבות סדנאות שיפורים. מבחני הרכב של 'אוטו' הם יסודיים מאד ומזכירים את אלו של ה'קוואטרורוטה' המפורסם. הבעיה היתה שבמשך שנים לא היה להם אתר אינטרנט. מאחר וכיום, למעט 'אוטוקאר' ו'אוו', אף מגזין בריטי לא מבצע מדידות שונות, האתר החדש של 'אוטו' יכול לתת לכולנו מענה מעניין, עם למעלה מ-600 מבחני דרך. הנה קישור לעמוד המבחנים: http://www.auto.it/prove/ והנה דוגמה לטבלת נתונים של פיאט 500 אבארת': Velocità:205,900 km/hFrenata:a 100km/h 37,300 mAccelerazione:0-100km/h: 8″06 0-1000m: 29″11 Consumo:autostrada: 11,804 km/l urbano: 10,510 km/l Ripresa:da 80 a 120km/h in VI 10”33 לפי הסדר: מהירות מקס', בלימה מ-100 קמ"ש, תאוצה למאה קמ"ש ולקילומטר, תצרוכת דלק עיר וחוץ והאצה 80-120 בחמישי(בטעות נכתב שישי, מה גם של-500 אבארת' רק 5 הלוכים). בנוסף, ניתן גם להשוות עד 4 מכוניות בטבלאות מקבילות.

עדיין לא הבנתי מה אחלה במכונית שלא מצטיינת בשום סעיף, סובלת מאיטיות מעצבנת ומאכילת דלק(הכל ציטוטים שלך). אמינה מאד, מאובזרת יחסית ומזגן מספק? את זה קיבלנו גם בסובארו ליאונה 87'. הלנסר דור קודם היא מכונית מיושנת ונחותה ממאזדה 3, קורולה, I30 וכיו"ב.

יקירי, בתור אחד שסבל כחצי שנה מרכב כזה כרכב חברה, יש לי עצה נפלאה בשבילך, שתחסוך לך הרבה כאב ראש. תחליף את האוטו. ואפרופו תצרוכת דלק, הוא לא חסכוני. חלק מהסיבה לכך נעוץ בעובדה שהוא כה עצל, שאתה נאלץ לסחוט את הדוושה הימנית כהוגן רוב הזמן. הוסף לכך מושבים גרועים, נסיעה קופצנית וניהוג לא מוצלח - וקיבלת גרוטאה אמיתית.

נהניתי. FYI, הפיז'ו הפתוחה היא 404 ולא 504.

התופעה מוכרת ממגוון רכבי VAG. תתרגל. אבל רכב חלופי? לא קנית לאון חדש לפני כחודש?

שיפור מתלה משמעותי חל כבר בדגמי 1964, שהיו עדיין מהצורה הישנה. הקורבייר החביבה עלי היא מונזה סדאן משנה זו.

היה מפגש חביב, שהסתיים באקורד צורם, מבחינתי. ראשית, מזל טוב לגיורא על המרקורי מונטגו 73'. מאחל לך הרבה קילומטרים של הנאה עם מזגן חזק ו-V8 עתיר מומנט. שנית, לחלק הפחות נעים. 2 דקות לפני שהחלה השקת המרקורי ניגש אלי מיודענו בני זוהר וביקש ממני לשאת נאום קצר אודות הרכב המושק. אילו היה פונה אלי בני ולו יום קודם, הייתי נענה בשמחה ומגיע מוכן למקום. אלא ששליפות מהמותן גם נראות כך - ולא היתה לי כל כוונה לעמוד ולברבר על רכב שאפילו לא ידעתי את המפרט הספציפי שלו. בני זוהר, שש אלי מדון, האשים אותי בסירוב על רקע חברותי במועדון החמש, התפרצף כהוגן ולא הזמין אותי להצטרף לחגיגת ההשקה - ולבסוף גם בא אלי בטענות שלא נכחתי באירוע. אז גיורא, כפי שכבר ציינתי, שמחתי בשמחתך. ולעניין בני זוהר, צר לי שהאיש מכשיל את עצמו במתכוון ומאבד ידידים בדרך.

סגנון הרטרו נוצר ברגע שתעשית הרכב נקלעה ליובש יצירתי וחיפשה מקורות השראה. מבחינתי, אין פסול בכך, כל עוד זהו רטרו חכם ולא מתחכם או חלילה קיטש, בסגנון האקסקליבר האמריקאי. אילו המיני היתה מעוצבת אחרת, היא היתה סתם עוד מכונית קטנה עם ניהוג נהדר. היא לא היתה מיני. בשנת 1981, גם המטרו היתה נאה והציעה ניהוג לא רע. מישהו זוכר את המטרו? מתגעגע למטרו? חושק במטרו? אין קשר בין עיצוב לבין יכולות דינמיות. מכונית רטרו יכולה להיות פאן אדיר(מיני, לוטוס אליס) או להציע ניהוג סתמי(חיפושית חדשה, PT קרוזר). אפילו פיאט 500 החדשה בתחילת דרכה לא הבריקה דינמית, אלא שפיאט השכילה לשפר את ההגה ואת המתלים(לדוגמה, מוט מייצב אחורי שהוא כיום סטנדרטי בכל הגרסאות). כך שרטרו אינו מילה גסה, אם הוא מבוצע כהלכה. הדור הנוכחי של מכוניות הפוני האמריקאיות(מוסטנג, צ'לנג'ר, קמארו) נראה נפלא ושומר על טריות. השווה אותן לקמארו או למוסטנג של תחילת העשור, בהמות גרוטסקיות עם עיצוב שהתיישן תוך שעתיים. מה שאתה מתאר לגבי פאריז הוא סיטואציה מאד לוקאל-ספציפית. בבריטניה, המיני המקוריות, בין אם הרגילות או הקופרים, נמכרו ע"י רובר ללא אבזור "בורגני" - ומכרו היטב עד שנת 2000.

ההשוואה לאופנוע מעניינת. גם 'אוטואקספרס' וגם 'אוטוקאר' מדברים על זמזום(drone) קבוע, שדווקא עשוי לשוות לנסיעה אופי מיוחד(וכל מי שנהג או נסע אי פעם ב-500 ישנה יבין את כוונתי). נקודה נוספת ששווה התייחסות, מנסיוני האישי. תיבת ההלוכים הידנית של הטווין אייר היא בת 5 הילוכים(כמו ב-1.2), של ה-1.4 עם הילוך אחד נוסף. תיבת 5 ההילוכים הרבה יותר נעימה לשימוש ויחסי ההעברה שלה מחולקים היטב. בדקתי את התמחור של גרסאות אלו באירופה - והן נמצאות בין ה-1.2 ל-1.4(קרוב יותר ל-1.4), באותן רמות גימור כמובן. מעניין מה תהיינה היכולות(והתמחור) של הגרסה האטמוספרית של המנוע, עם 65 כ"ס.

לא זו היתה כוונת המחוקק(יצרן) - וחבל שהמכונית תתקבע בתודעה הצרכנית שלנו ככזו. מקרה אחד כזה כבר יש לנו(מיני); מכונית שהחלה את חדירתה בתמחור אטרקטיבי(99,000 ש"ח למי ששכח) והפכה לתכשיט של נשים/מאהבות/ילדים של.

יש ביידיש איזו קללה שהופכת את הכיסוי הגנוב לתכריכים . אח יידישקייט, נשמות טובות אנחנו.

ההיצע המגוון שאתה מדבר עליו הוא חלק מהמכלול המכונה בכלכלה כוחות השוק. זה דבר נהדר, אך אין לו קשר של ממש להתפתחות מוטורית. בתחום זה נותרנו מאחור. -ללא תערוכת רכב ראויה. -ללא ספורט מוטורי שקורה(חוקים ותקנות הם נושא שיכול לפרנס פקידים ולהעסיק רבים וטובים עוד הרבה זמן). -ללא מתקנים ראויים לספורט מוטורי והדרכת נהיגה. -ללא תרבות נהיגה. -ללא גישה מתקדמת לנושא חינוך לתרבות נהיגה/בטיחות בדרכים/אכיפה. הכיוון של הדיון הזה מגוחך. לזה מחדרה יש R8 אדומה ולהוא מגדרה יש M6 סגולה. נו באמת.

כעת לא נותר אלא לקוות ל-3 דברים בעניין ה-500: -שלמנוע הטווין אייר יהיה צליל מיוחד -שרמת אמינותו תהיה גבוהה בדומה ל-1.2 פייר המניע כיום את ה-500/פנדה -שפיאט ישימו סוף סוף וילון נורמלי מתחת לגג השמש של ה-500(סקיידום) מבחינתי, המכונית הזו נחשקת מאי פעם.

גם אני זוכר את הרכב הזה נוסע. נתקלתי בו בחיפה וגם בת"א בשנות השמונים. באותה תקופה היתה לבעליו גם סובארו 360 מהדור המקורי והמעוגל.

החומוס הטוב ביותר בסביבה, לטעמי, הוא 'אבו מארון', מרחק 5 דקות הליכה מבית המשפט לכיוון שוק הפשפשים. רבים אוהבים דווקא את 'אבו-שאקר', שם יושבים על המדרכה המלוכלכת ואוכלים חומוס לא רע בליווי ריחות האגזוזים של המכוניות החולפות, כאשר כל עובר אורח נועץ את עיניו בצלחתכם. את הבורקס התורכי תמצא מול המקום בעל השם ההזוי 'יעקב קבב'.

ודווקא בארץ, כך נראה לי, זו הב.מ.וו בעלת ציבור הלקוחות הכי סולידי (לא כולל כמובן את כותב שורות אלו ). אפרופו, היום נזדמנתי לשוק התורכי בעיר התחתית בחיפה - ומצאתי שם בורקסיה חדשה, תורכית אותנטית. מומלץ בחום.

מזל טוב לחתני השמחה. נראה לי שהאתגר הבא יהיה הוצאת רשיון נהיגה תואם(אם עוד אין לכם) על מנת שתוכלו להנות מהיצירה. מה שבטוח, לא צריך להיות בן 40 פלוס על מנת לזכור את הטייגרים. שניים כאלו כיכבו מדי ערב על המסך בסדרה 'עספור' ושימשו כחושות מג'ויפות למגורים.

ומה תגידו על אליפות מירוצי הרובין באנגליה? פשוט לונה-פרק למבוגרים. מה שכן, המחשבה על קיטן עם מנוע עצבני של אופנוע מעלה בי חיוך זדוני.

הברקטה(סירה קטנה) באולם התצוגה היתה כתומה ויפהפיה ועמדה שם למטרות שואו בלבד. בשנת 1995 נהגתי על אחת בעת ביקור בגרמניה. מכונית מהנה, עם המון יופי ואופי. בקו ישר היא היתה מהירה מהמיאטה NA של אותה תקופה, בפניות זו היתה אחת משלדות ההנעה הקדמית המהנות יותר שזכורות לי.

ועוד אחת לנושא: ערסמוביל, קרי מכונית שמאובזרת בספוילרים, חישוקים ומדבקות בטעם רע במיוחד(ע"ע הונדה סיוויק ישנות אצלנו) - ein getürktes auto

ממש לא. בר72 היה קרוב, מאחר והאסמכתא מופיעה בערך הויקי הגרמני. ציטוט Sein Image litt vor allem in den 1970er und 1980er Jahren unter dem Vorurteil, dass er − mit Gardinen an den Fenstern − vor allem von türkischen Großfamilien gefahren wurde סוף ציטוט ובפשטות, כרכרה של תורכים(Türken-kutsche).