504L

תארו לכם מה היה קורה אילו כולנו היינו מגיעים לסופר באותה העת... ועוד שניים משלי; -החלפת הילוכים עם עפרון/עט בזמן ישיבות משעממות. -חיפוש קבוע בערוצי הסרטים אחר סרטים 'מוטוריים'. לשמחתי יש לא מעט כאלו ב-MGM.

בעיתונות המקומית, אהבתי במיוחד לקרוא ב'טורבו' המנוח את; -סדרת הכתבות 'המכוניות שאתה מפסיד' של רוני אהרנוביץ'(ואכן הפסדנו; בתחילת שנות השמונים היתה כאן שממה מוטורית). -כתבות האופנועים של טל שביט(והמתורגמות של אלן קאת'קארט) -מעשיות העבר של אדוארד אטלר וכמובן, כתבותיו המתורגמות של ג'ורג' כשר. ב'אוטו', זכורות לי שתי כתבות שגרמו לי לתגובות סותרות. האחת, על אינטגרלה 16V מגליון אוגוסט או ספטמבר 89', שעוררה בי חשק עז לנסות את המכונית(ניסיתי אותה שנה מאוחר יותר. מדהימה!). האחרת, אאל"ט של פורת המנוח, על סובארו SVX. התחושה היתה שהכותב מכריח את עצמו להודות שהמכונית טובה, חרף דעתו המוקדמת על היצרן. אפרופו פורת, יתכן שאני בדעת מיעוט(או בין הבודדים שמעזים להביע את עמדתם הכנה), אך מצאתי את כתיבתו המאוחרת מייגעת ברמה כזו שפשוט עברתי לכתבה הבאה. בעיתונות הזרה, אהבתי מאד מגזין מנוח בשם 'סופרקאר קלאסיקס' מבית היוצר של 'קאר', את הגליונות הראשונים של EVO(כשהם עוד היו מחוברים לאדמה) וכמובן את ה'אוטוקאר' הבריטי וה'קולקטיבל אוטומוביל' האמריקאי. במדיה הטלוויזיונית, זכורה לי במיוחד 'עולמו המוטורי של ג'רמי קלארקסון'. סדרה מבריקה שעושה בית ספר לתכניות הטופ גיר ההזויות משהו של השנים האחרונות.

נקודה מעניינת; מאזדה, בדומה לפיז'ו, החלה לצמצם את מימדי הגריל הענקי והמחייך למשהו מלבני ומצומצם יותר. ניתן לראות את זה בבירור ב-3 וב-308 מתוחות הפנים. האם זה טוב? במקרה של 308 מתוחת הפנים, ממש לא(לטעמי, בכל אופן). במקרה של מאזדה 3 דווקא כן, אם מישהו בכלל מסתכל...

הרנצ'ו החיפאית היתה בצבע חום מיטלי. היא היתה מודל 84', ביבוא אישי כמובן - ובעליה התגורר בהדר, מאחורי קולנוע 'ארמון' ז"ל(קולנוע עם גג טארגה, למי שזוכר). לא מכבר נתקלתי במורנה 2.2 שחורה במפגש נוקיה(מודל 83'). היה מרענן לראות את הרכב הזה שם, אם כי מבחינה עיצובית, העדפתי את הבאגרה. ואם כבר מדברים על דגמי טלבו נדירים, מישהו נתקל בארץ בטאגורה(מכונית הדגל של היצרן, הנעה אחורית, מנועי 2.2 ו-2.6)?

ולפי כתבות זרות, אם אהבת את הפוקוס הקודמת/נוכחית בגלל הניהוג שלה, אין לך למה לחכות...

כשקראתי את הידיעה הסתכלתי שוב על התאריך בתחתית העיתון. לא, זה לא היה ה-1 באפריל. במדינה הזו התרגלנו כבר להכל, לרבות הציפיות שאוטוטו משהו טוב יקרה - מה שכמובן לא קורה. חיפשתי ברשת עוד חומר על העניין, לרבות באתר של BBM הפקות. נאדה. אבל כולי תקוה שכן יקרה הנס והדבר אכן יקרום עור וגידים. לפני 21 שנה ופחות כמה קילוגרמים נהגתי על פורמולה פורד באנגליה. אשמח לנסות את מזלי בשנית .

מה גם שנפח המנוע שונה; 1196 סמ"ק בקדט, 1256 בשבט.

נאש אמבסדור 49', לאחר שיפוץ, אצל אותו אספן מ-1979. מכונית מיוחדת שהייתי שמח לפגוש כאן בארץ. http://cgi.ebay.com/ebaymotors/1949-Nash-Ambassador-/120711220757?pt=US_Cars_Trucks&hash=item1c1af30e15

בתצוגת מועדון החמש במרינה בהרצליה(במסגרת חגיגות חצי היובל) הופיעה בתצוגה הדסון קומודור מוזרה, מודל 46'/47' - ולא ממש אותנטית. עם זאת, היא עוררה את סקרנותי. שתי נקודות נוספות: - חובב רכב ותיק שהכרתי בחיפה(עו"ד אזולאי ז"ל), סיפר לי שהחזיק בשנות החמישים בהדסון. - עד לפני שנים ספורות, בספרי הטלפונים של בזק הופיע מוסך 'אוריאל כהן' בחיפה(מוסך PSA) כמוסך המטפל בהדסון (ההדסון האחרונה, שהיתה בעצם נאש, ירדה מפסי היצור ב-1957...). אשמח לשמוע מזקני השבט אם הם נתקלו בהדסונים בארץ, האם היה יבוא סדיר, האם נותרה אחת לרפואה?

עדיפה? לא בטוח, כל עוד לא שמענו את רשמי הנהג לגבי הניהוג, ההתנהגות על המגבלות, אופן הורדת הכח למסלול, הבלימה וכיו"ב. העובדה שמכונית מהירה יותר, עדיין לא עושה אותה לעדיפה. אתן לך דוגמה מאורוות פיז'ו דווקא. בשנת 94' השיקה פיז'ו שני דגמים ספורטיביים ל-306; XSI חמימה עם 123 כ"ס ו-S16 עם 155 כ"ס. הוצא את שתיהן לרינג, S16 תהיה מהירה יותר. מאידך, נהגה של XSI יהנה יותר.

בעיני היא דווקא נאה ומיוחדת, מה שלא ניתן לומר על ה-XV החדשה. עדיין, הייתי מוותר על תוספות האאוטבק ומעדיף את הסטיישן הרגילה. בדור השני של האימפרזה, הבחירה בסטיישן לא היתה רק שימושית יותר, אלא גם בחירה בצורת המרכב הנאה יותר. בגרסאות הסדאן עם התפיחות בכנפיים, הגלגלים של גרסאות הבסיס נראו פשוט אבודים...

שלי ניסחה את זה כל כך טוב, שלא נותר לי אלא להצטרף .

יכול להיות, רונן, רק שלא קוראים לו שברולט ספארק. חברים, אני שמח בשמחתכם, מאחל לכם הנאה ורואה שהשרשור הזה פופולרי להפליא. רק שהגיע הזמן שמישהו ישים דברים בפרופורציה בקשר לרכב הזה. הגיע הזמן להוריד את העדשות הורודות, להסתכל למציאות ב'לבן של העיניים' ולהודות שהמכונית מרגישה כמו... דייהו חדשה(מה שלא ניתן לומר על הקרוז, למשל). לאחר נהיגה (במסגרת מבחן דרכים השוואתי) בחמשת המכוניות המרכיבות כיום את הקטגוריה(107, פנדה, אלטו, i10, ספארק - כולן ידניות), זו היתה תחושת הסיכום שלי בערבו של יום. הכי הרבה אוטו על הנייר, הכי פחות אוטו על הכביש. אישית, הפייבוריטיות שלי היו i10, שהיתה המהנה מכולן לנהיגה - והפנדה, שעל אף גילה, הציגה חבילה כוללת משכנעת. הספארק בלטה לרעה במנוע שהיה קשה, רועש ולא גמיש, איכות החלפת הילוכים ירודה, נוחות נסיעה גבולית ותנוחת נהיגה איומה, "תודות" להגה שאינו מתכוון לגובה - וגם מסתיר את לוח השעונים. חבל. מכל החמש הספארק היתה המכונית בה ציפיתי לפגוש יותר מהשאר. ----------------------------------------------------- בקרוב, תנחת כאן גם הפיקנטו. הנה רשמים ראשונים של 'אוטוקאר': http://www.autocar.co.uk/CarReviews/FirstDrives/Kia-Picanto-1.0/256420/

ממש לא מדויק. העיצובים של סובארו בשלוש השנים האחרונות איומים, אך לא תמיד זה היה כך. הדור השני והשלישי של הלגאסי היו נאים, הרביעי יפהפה. השווה את הדור הראשון של האימפרזה(01'-93') לקורולה, סאני, אלמרה או 323 מאותה תקופה; הסובארו היתה ממש דוגמנית לעומתן. וטרם הגענו לגרסאות הסטיישן . ל-XT היה עיצוב יפני ג'נרי(ונאה), SVX היתה מיוחדת מאד. ל-FF1 היה עיצוב עדין ונאה, כמו גם לדור השני של הלאונה. הדור הראשון נראה כמו מכונית יפנית טיפוסית של הסבנטיז, הדור האחרון היה בנאלי בדיוק כמו קורולה או סאני מאותה תקופה. וכן, ידידי. אסתטיקה חשובה לי. לעולם לא אקנה מכונית - טובה ככל שתהיה - שהעיצוב שלה יותיר אותי אדיש.

בהתחלה הדליקו אותנו עם זה: ואח"כ סיפקו את זה: שמאד מזכיר את... אימפרזה סדאן החדשה נראית יותר טוב מהנוכחית, אבל זה ממש לא קשה. הברקה של ממש, מאידך, אין כאן.

תודה על השיתוף. כרתים היא אחד מאתרי הנפש החביבים עלי ויש בה גם מספר כבישי נהיגה/רכיבה מופלאים. חרשתי אותה על ארבע ועל שני גלגלים - ואשמח לתת טיפים למי שיבקש. מה כוונתך ב'סוג של מירוץ'? ג'ימקאנה?

תודה על ההמלצה, האתר קיבל מקום של כבוד בפייבוריטס .

אם מכוניות יכלו לבכות, ה-MG הקלאסיות היו ממלאות את רחבת נוקיה בדמעות כשהיו רואות על מה יושב היום הסמל המפואר, עם כל הכבוד לנותני החסות...

נתוני הביצועים שהובאו בטבלה הם למכוניות שנבחנו. אלו אינם נתוני יצרן אלא נתוני המבחן(נתוני היצרן במקרה של הרקורד, למשל, הם 17.5 ש' למאה ומהירות מירבית של 148 קמ"ש - מעט שונה מתוצאות המבחן). מן הידועות היא שבעבר יצרני גרמניה נטו לנתונים פסימיים משהו, בניגוד לאיטלקים ולבריטים של יגואר(נתוני היצרן של יגוארים קלאסיים התגלו כמנופחים. E טייפ המקורית מעולם לא סיפקה 265 כ"ס ). לא נפתח כאן דיון על התחמנים מאזורי מודנה, מילנו וטורינו . ולעניין הג'וליה שציינת, היה זה דגם הומולגציה מיוחדת ממנו יוצרו 501 יחידות בלבד בשנים 1963-1964. להלן ציטוט מויקיפדיה: Giulia Ti Super: Tipo 105.16 was a special racing model introduced in 1963. Quadrofoglio Verde (green four-leaf clover) stickers on the front wings were a distinguishing feature. Only 501 were made for homologation and today it is very rare and desirable.[6] The 1570 cc engine was fitted with two double-choke horizontal Weber 45DCOE carburettors for 112 PS (82 kW; 110 hp) at 6500 rpm. The body was lightened and a floor gearchange was fitted as standard, as were alloy wheels of very similar appearance to the standard steel ones of the TI. The TI's instrument cluster with its strip speedometer was replaced with a three-instrument binnacle comprising speedometer, tachometer and a multi-gauge instrument (fuel, water temperature, oil temperature and pressure) - these instruments were similar to those fitted to the contemporary Giulia Sprint and Sprint Speciale coupes and Spider convertibles. The steering wheel was a three-spoke item with centre hornpush, also similar to that of the more sporting models. Braking was by discs all around from the outset, though the first cars lacked a servo which was introduced later.

לא יקירי, הגרמנים לא טועים. 1600-2(שלאחר מכן נקראה 1602) היתה מכונית זריזה. ג'וליה היתה אכן זריזה מכל החבורה אך לא בהפרש משמעותי. הג'וליה המשפחתית החזקה ביותר היתה הסופר, לה היו 102 כ"ס דין(SAE בתקן 116), אך היא היתה כבדה מרוב המכוניות שצוינו כאן, עם משקל של 1040 ק"ג. האיטלקים לא נהגו לפרסם תאוצה ל-100 קמ"ש באותה תקופה אלא תאוצה לק"מ ומהירות מירבית(175 קמ"ש לג'וליה סופר). מבחן דרכים של 'מוטור' הבריטי אימת את נתון המהירות המירבית והוציא תאוצה ל-60 מיל"ש ב-11 שניות(בערך 11.5 למאה קמ"ש). המבחנים הבריטיים אימתו את גם את התוצאות לגבי ה-1602. מה שמשעשע בטבלה שסרק אלון הוא נתון המשקל. אופל רקורד, ה"טנק" שבחבורה, קלה יותר מכל סופרמיני מודרנית בהפרש משמעותי.

לחבר הפורום HEMI יש שתי פיורי 4 דלתות הארדטופ מודל 73' למכירה. שתיהן יפות ויובאו בשנים האחרונות. האחת חומה והאחרת בורדו עם גג סקיי שחור. נסה ליצור עמו קשר.

לא מכבר נכתב כאן על הלינולאום החדש והמטופש שריצפו בו את חניות הגרנד-קניון. מעט גשם(החניונים פרוצים לאקלים הסביבה) וקיבלתם משטח החלקה במהירות זחילה. הבימר שלי, גם עם בקרת משיכה/אחיזה מחוברות, קשקשה קלות בזנבה. -ABS מגיב למשטח הזה כמעט כמו לקרח, כלומר בקושי מתפקד ואף מגדיל מרחק עצירה. שמרו מרחק מוגדל ושימו לב להולכי רגל. -המשיכה חלשה מאד וגלגלים מניעים מחליקים בקלות. שימו לב בעיקר בעלי הנעות אחוריות. -שימו לב לחומרי סלילה משתנים. ההיירפינים בין הקומות עדיין מרוצפים אספלט, עליו האחיזה גבוהה יותר בתנאי רטיבות, כך שמי שאוהב ללחוץ קצת בפניות האלו, יוצא ישר למשטח חלקלק. -הזהרו כשאתם יוצאים מהרכב. גם הולכי רגל מחליקים שם בקלות. כשנתקלתי במנכ"ל הגרנד-קניון ישראל סביון(מזכיר מפלגת העבודה בחיפה בעברו) והתרעתי על המפגעים האלו, קל וחומר כשהוא עשוי למצוא את הקניון שלו נתבע בלא מעט תביעות נזיקין, ענה לי האיש את התשובה המדהימה הבאה(לא שיניתי); אני יודע. צריך לנסוע לאט. ועל כך נאמר, פרצופה של המדינה.

תתחדש ותהנה.

אכן, אוסטין A40 פארינה. והדמיון ל-404 לא מקרי. הסתכל על מוריס אוקספורד/אוסטין קיימברידג' והשווה אותן ל-404. זה מביך - וחזר על עצמו עם לא מעט מכוניות מתחרות שעוצבו על ידי בית העיצוב הנודע(פיז'ו 605 ואלפא 164, 404 קבריולט ופיאט 1500 ספורט ועוד כהנה וכהנה דוגמאות). אגב, שים לב לפנסים האחוריים. תמצא אותם גם בסוסיתא 12 סטיישן.

ואם כבר מוניות, אז גם מספר דה-סוטו מכוערות ומגושמות(מקונצרן קרייזלר)ׁ, על הדרך; ובמונית הזו(דודג' קורונט 66', הלבנה מימין), הייתי שמח לנסוע גם היום; אבל הדובדבן האמיתי ממתין בסוף. שימו לב למכונית האדומה בקדמת התמונה; זו פורד ת'אנדרבירד 55' או 56'. מי יודע מה עלה בגורל האוצר הזה היום(בהנחה וזו היתה מכונית ישראלית ולא של תייר שבא לביקור). .