mcaspi

חבל שלא הייתה עד עכשיו התייחסות למה שהבאתי בעבר. הבאתי בשרשור מספרים מהדו"חות של הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ומשרד מבקר המדינה, שמראים עד כמה שזכור לי, שהרווחים של יבואני הרכב היו גדולים פי כמה (לא 10%/20% יותר, כן?) מממוצע הרווחים של תחום המסחר ותחום הליסינג. אז אם הרווחים גדולים פי כמה מתחומים דומים במשק, אי אפשר לקרוא לזה חזירות?

א. "חזירות" משפיעה גם על מחירי המכוניות המשומשות. ב. אז קנית רכב משומש כשאתה שואף לרכב אמין, ופגשת את המכונאי הישראלי שלא תמיד יודע/רוצה לתקן/לתחזק רכב בצורה איכותית, או את יבואן החלפים שלא תמיד ייבא את החלפים האיכותיים, או שהוא "חזיר" במחירי החלפים, ואז אתה מקלל את הרגע שרכשת רכב משומש. ג. לברוח מדי פעם בשרשור מנושא רכישת רכבים חדשים, זה לא הפתרון, כי על זה השרשור. כי זכותו של כל אחד לרכוש רכב חדש. כי השאלה היא אם קיימת "חזירות" או שלא. אז "תיקנו רכבים משומשים" או "אל תיקנו רכב" לא הכי פותר את הבעיה אם היא קיימת, והוא לא נושא השרשור.

לא מומחה אבל למה שניקוי בית המצערת לא יעזור עכשיו? זאת נראית אותה תופעה כמו קודם, והניקוי עזר לדי הרבה זמן.

גם ברכב עם נסועה נמוכה/נסיעות קצרות לא היית מחליף פלגים לפי זמן? עד כמה שזכור לי, טויוטה ממליצים על זמן/נסועה לפי הקודם.

הוא עדיין לא לא קובע את המחיר הסופי לצרכן. להאשים אחרים זה קל.

האמירה שלי היא שנראה שהכלכלן הראשי במשרד האוצר ומשרד מבקר המדינה הראו בדוחות מהו חזירי.

בפעם הלא ראשונה שאני כותב בשרשור, אני לא טוען דבר ולא מתחמק. רק מביא את דברי המקצוענים בתחומים השונים. אם אתה מכיר את שני הדו"חות בע"פ, הייתי מצפה לתגובה שלך ואחרים על ממצאי הדו"חות. כי שם הם מביאים את מספרי הרווח.

אם היית מתעמק במה שנכתב כאן על דו"ח מבקר המדינה, ועל דו"ח הכלכלן הראשי במשרד האוצר שעליו מתבסס דו"ח המבקר, היית מבין על מה הם מדברים. https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/weekly_economic_review_19032017/he/weekly_economic_review_weekly_economic_review_19032017.pdf מעמוד 7. https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2022/2022.3/2022.3-303-Cars-Taktzir.pdf?AspxAutoDetectCookieSupport=1 מעמוד 6.

מנוע של חברה X שונה מזה של חברה Y, ולכן, לדעתי, לא צריך למהר בהשוואות. עדיין לא ראינו שהיבואן הזה התקפל. אם ברכבים ששווקו בארץ נורת ההתראה פעילה, למה להתייחס בכלל ל-30K/שנתיים? כי כך התרגלנו? עדיף לרכוש רכב שטופל על סמך הנורה, ולהמשיך לטפל לפיה. מסמך ישן יחסית לאירופה. מנוע 1KD הוא מנוע דיזל.

לא תומך בו ולא טוען לעושק. רק אומר שהבעיה היא לא נראית רק במיסוי כפי שכתב פאלו, אלא גם ברווח ממכירת הרכבים, ולא לשכוח לנטרל את נושא המיסוי כפי שנכתב בכתבה.

המטרה העיקרית של ההודעה הייתה להביא את דברי הכתב. אני לא הנושא כאן.

שוב, בארץ ממליצים גם כשהנורה דולקת. אם לא פועלים כך כי לא רגילים, זה משהו אחר.

והרווחים זניחים, נכון? "וסיכום המספרים - מחיר: 50 אלף שקל, עלות: 34.4 אלף שקל, רווח גולמי: 15.6 אלף שקל - הרווח הזה מבטא רווחיות של 31.2%. זה כבר נשמע אחרת, וזה המספר הנכון יותר כלכלית". https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001222060

וכל זה מבוסס על מה, תחושות? לא קצת יומרני לדעת יותר טוב מהיצרן? יכול להיות שאין בכלל סיבה להחליף שמן מהר מדי, כי הוא בכלל לא פגום? היבואן מגדיר 30K ק"מ/שנתיים או נורה דולקת לפי המוקדם.

עד כמה שידוע לי, גז מומלץ לשקול, אחרת יכול להיגרם נזק למערכת. הם עשו זאת? לא נראה לי, ולא הייתי מנפנף עם זה במקום שבו אנשים קוראים המלצות.

לדעתי, בעיה כזו תגרום לתופעה כל הזמן ולא מדי פעם.

נראה מהשרשור שכשכותבים בפורום משהו כמו "קיה ויונדאי זה אותו הדבר", זה לא בדיוק אותו הדבר. זה יכול להיות נכון גם לשאר היצרנים.

וכך הלך לו הבונוס על שימוש בגז? 🤔

לדעתי (אני לא עו"ד), כדי שלא לשלם הוצאות של הצד שימצא לא אשם, ולאחר שאמרת למתקין הקיר שאתה לא מוכן לפשרה, ושהסיפור יכול לעלות להם יותר, אתה יכול לפנות לקבלן אם הדו"ח, לומר "הם אומרים שאתם אשמים, מצ"ב הדו"ח, אתם מוזמנים לביתי לבדוק את הנושא אם אתם רוצים, שלמו לי את הנזק". הקבלן לא מסכים? אתה תובע את שניהם, ומבקש מהשופט לא לחייב אותך את הוצאות הצד שלא ימצא אשם מכיוון שהצד השני לא רצה לקחת אחריות מלאה, וגרם לך לתבוע את העסק ה"חף מפשע".

אני לא בטוח. כפי שנכתב קודם, אחריותם לעשות עבודה מקצועית, ואם לא אפשרי, אז לא עושים. לדעתי, הדו"ח שלהם רלוונטי רק מול תביעת צד ג' שלהם מול הקבלן. אחריות הלקוח היא רק לשלם.

לאחר העברה אטית של כל ההילוכים בידית.

50 ש"ח מינואר 23 ב-OZ זה עבור שירות ה-AI שלהם בעיקר. ללא שירות AI זה 0 ש"ח או בקרוב אליו.

א. לא מסרב לקבל את התשובות. מנסה "לסובב" את הנושא מכל הכיוונים לפני שהוא מסתיים, ולראות אם דעות משתנות/נוספות כמו שגור אדם כתב: " עובדים בעלי גישה למידע שמוציאים אותו החוצה". ב. סומך יותר על גוגל מאשר על חברות בארץ. עד כמה שזכור לי, כשגוגל, איביי, פייפאל משנות מדיניות, הן מודיעות על זה ללקוחות בתקציר ובמפורט. תראי לי בבקשה עד כמה זה נפוץ בארץ. משהו בסגנון "החברה רשאית לשנות את התקנון בכל עת מבלי להודיע ללקוחותיה" מוכר לך? ג. לא צריך להגזים עם טונות של סחר. כפי שכתבתי, תוהה אם התופעה קיימת, מדוע מסרונים כל כך נפוצים כשמייל זהה לדעתי ועוד.

למה אני לא מתעסק עם מנהלי הבנק או כרטיס האשראי? כי תהיתי בנושא, ורציתי להעלות דיון על נושא מסוים ותמוה, לדעתי, שבו אני רואה בשנים האחרונות רצון רב והתחכמות של חברות עם חוק הגנת הפרטיות, לשלוח מידע לקוחות במסרונים, כשאפשר לשלוח גם במייל, ואי רצון די גורף של החברות לתת ללקוחות להחליט באיזה דרך ישלח מידע אליהם. ראי גם מה כתב גור אדם על העברת מידע לצד שלישי.

ביטול מסרונים מבחירה אני לא רואה בכל המקרים. אני נתקל בהסכמים עם חברות שבהם תקשורת מרחוק כוללת בקבוצה אחת את כל האפשרויות כולל מסרונים, ללא אפשרות הלקוח לבחור חלק מהם, ובחברות שרק מפמפמות שליחת מסרונים, או ששולחות ללא אישור בעל הקו. מעניין למה. רשתות שיווק לא רלוונטי לנושא. פרטי חשבון הבנק הם מידע סודי למי שהלקוח לא מסר את המידע כמו חברת הסלולר. בתיבת דואר נורמלית אין תמיד לכל אדם גישה למעטפה. לגניבת זהות לא התייחסתי אלא להעברת מידע ויצירת פאזל. השאלה יותר ספציפית, במדינה שקיימת בה מילה שנקראת "ישראבלוף", אתם באמת חושבים שמנהלים בחברות הסלולר לא מעבירים/סוחרים מידע מסרונים עם חברות אחרות במשק, והדברים נראים חלקים כפי שכתבתם?