DanyG

כולם יודעים לבקר נהיגתם של אחרים, להאשים את המערכת, התשתית, מזג האוויר, ומה לא.. אני טוכן שאת התשובות תמצאו עמוק בתוך כל אחד ואחד מכם !! הנה כמה שאלות מנחות איך לבדוק אם אתם תורמים או מזיקים בכל הנוגע לתרבות נהיגה : 1. שני נתיבים בפקק מתמזגים לנתיב אחד, מה תעשו ? א. תאתתו ותתמזגו לפני הרכב שלידכם. ב. תאותתו ותתמזגו מאחורי הרכב שלידכם. ג. תאותתו ותחכו לראות אם הרכב שלידכם עובר קדימה ואם לא תאיצו ותכנסו אתם. ד. תאותתו, תחכו לראות אם הרכב שלידכם עובר קדימה ואם לא תסמנו לו עם היד שאתם מאפשרים לו להיכנס. 2. רמזור ירוק מהבהב ועומד להתחלף, מה תעשו ? א. תאיטו בזהירות במטרה לעצור. ב. תאיצו בחוזקה במטרה להספיק לעבור. ג. תמשיכו באותה מהירות, על משקל - או שכן או שלא. ד. במידה וזה שמאחור אינו בקירבה מסוכנת, תעשו כל הניתן בנסיון לעצור. 3. אתם נוסעים בכביש החוף, 2 נתיבים, אתם בנתיב השמאלי על 130קמ"ש. מאחור מגיע רכב המבקש לעקוף אתכם. מה תעשו ? א. תסיימו את העקיפה שלכם בקצב שלכם, תאותתו ותעברו לימני. ב. תאיצו את קצב העקיפה שלכם במטרה לסיימה מהר יותר, תאותתו ותעברו לימני. ג. אתם נוסעים מספיק מהר בשביל הנתיב השמאלי, לכן זה שמאחור יתאזר בסבלנות עד שאתם תחליטו לעבור לימני או שיעקוף מימין. 130 זה מספיק מהר לכל הדיעות. ד. לעולם לא יקרה מצב כזה מאחר ואת זה שמתקרב מהר מאחור תראו במראות מבעוד מועד ועד שיגיע אליכם הנתיב השמאלי כבר יהיה פנוי. 4. אתם שומרים מרחק כראוי, רכב אחר מנסה להכנס במרווח ע"ח הבטיחות שלכם, מה תעשו ? א. תסמנו לו עם האורות / תצפרו לו בכדי לומר לו : "חביבי, המקום הזה תפוס !" ב. תאיצו על מנת לסגור מרחק, באופן שלא יאפשר לאותו רכב להיכנס. ג. תפתחו את המרווח כך שלרכב הנכנס יהיה מקום ולכם יהיה מרווח חדש ונכון, ממנו. ד. תעשו הכל בכדי לעבור נתיב ובלבד שלא להיות מאחוריו. השאלות לא נכתבו במטרה לסכם את התשובות לכדי מבחן - "בחן את עצמך", אלא בכדי לעשות חשבון עם עצמכם. עם זאת, אתם מוזמנים לכתוב את התשובות שלכם לשאלות (כלומר מס' השאלה והאות של התשובה). דני G.

לא אמרתי שאסור לאנשים לטעות, אמרתי שמן הראוי שיבדוק קודם מה הוא הולך להעלות באתר, ואם טעה שילך לעשות שעורי בית במקום לבקש שיעשו לו את העבודה. דני G.

לשלוח את מיקום הטעויות ?? אולי אתה רוצה שגם נעשה את התיקון עצמו ? ואולי באותה ההזדמנות גם נשפר לך את האתר קצת, ככה על הדרך ? אם אינך יכול לתקן דברים כה בסיסיים באתר שאתה ברחת להעלות, אולי כדאי שתסגור אותו ותחזור לביה"ס. דני G.

אני דווקא בעד שרשור על Lotus !! נשמע הרבה יותר מעניין ! דני G.

מישהו אמר לוחית רישוי מקומבנת ?? מה דעתכם על זה : דני G.

לך תספר את זה ל"יצחק לוי" שמנהל את שוק הרכב במדינה הזו דני G.

שלום טל (ואולי נכון יותר לומר "שלום שוב"), גם לחברה שלי בארץ יש אלפא 145 כך שהעוול הוא כנגד 3 משתתפים !! דני G.

הנה עוד סיפור משעשע מה-"ימים ההם" גם הוא אמיתי לחלוטין. בימים ההם (שנים 92-93), לחבר שלי היתה מרצדס עתיקה משנת 76. האוטו היה של ההורים שלו ושירת אותם נאמנה עד שהוחלף ב- רנו אקספרס לצרכי עבודה. לחבר שלי שהוציא רשיון זמן לא רב לפניכן, לא יכלה לחכות הפתעה טובה יותר (טוב נו, זה רק נשמע טוב), מאשר המרצדס של ההורים שעברה לידיו. היה לו אוטו משלו !! מאחר ובתקופה ההיא הוא היה היחיד בין החבר'ה עם אוטו משלו, כמובן שהתעלקנו עליו בכל הזדמנות, וכן לא עבר הרבה זמן עד שגם המרצדס הזו הגיע לחולות ראשון באחת השבתות, טלפון מחבר שלי - "אני צריך עזרה עם האוטו". כמובן שהדבר הראשון שחושבים עליו הוא - תאונה. אבל לא, לא תאונה והוא גם לא נתקע עם האוטו. הוא נתקע עם דלי מלא ב Turtle Wax שנשפך לו בטעות. להחזיר לבקבוק אי אפשר, אז מה עושים ? ניחשתם יפה, מורחים את הכל על האוטו, עד שגומרים את כל הוואקס !! (מעניין של מי היה הרעיון הזה ... ). חיש קל נכנסים לאוטו ונוסעים לעזור לחבר במצוקה. התוצאה היתה, מרצדס בצבע לבן עם שכבת ווקס בעובי של סנטימטר נראה לי, שהייתה כ"כ חלקה שאי אפשר היה לשים עליה אפילו סמרטוט קל. הכל החליק מהאוטו... ולסיפור עצמו, הימים היו ימי חופשת הפסח ובגני התערוכה היתה תערוכת אוטומוטור. אחרי התייעצות קלה החלטנו לנסוע לשם. כמובן שהרכב שנבחר לנסיעה היה המרצדס, החבר בא לאסוף אותי ואת החבר מהסיפור הראשון שהיה גר אז - בניין לידי. מיהרנו ולכן נכנסו כולנו מהר לרכב והתחלנו לנסוע כשהחבר בעל הרכב נוהג. כבר בהתחלת הנסיעה ניכר היה שזו לא הולכת להיות עוד נסיעה שגרתית. יוצאים מראשון (רח' זבוטינסקי למי שמכיר) לכיוון גשר ראשון, לוקחים ימינה במחלף בשביל לרדת לכביש 4. ואז, אופס .... דלת הנהג נפתחת לרווחה מעצמה ... מסתבר שהחבר שלי לא סגר טוב את הדלת. באמצע הסיבוב, במקום להיות עסוק ב"לנווט את האוניה" בעזרת ההגה, הוא נשען עם חצי גוף החוצה בנסיון לתפוס את ידית הדלת ולסגור אותה. כמובן שזה לא היה כ"כ פשוט ולקח לו כמה שניות. לבסוף הוא הצליח ומצאנו את עצמנו בנתיב השמאלי (התחלנו בימני). מזל שלא היו מכוניות נוספות .. המשכנו בנסיעה ובשלב כלשהו החל לרדת טיפטוף. החבר סיפר בגאווה שהוא החליף מגבים ואת החדשים הוא טרם בדק (המממ ) . בדגם ההוא של מרצדס, המגבים עבדו כמו פעם (או כמו ב 307) כלומר זה אל מול זה. לא הספקנו להינות מחווית הניגוב המדהימה של המגבים מאחר וזה הימני החליט על דעת עצמו שהוא מתפטר מתפקידו. המגבים עם כן הלכו מנק' ההתחלה החוצה וחזרו למרכז - שנייהם. אלא שבפעם השניה רק השמאלי זז, הימני קפץ לו קלות על מכסה המנוע ועף הצידה ... וזהו נשארנו עם ווישר אחד ... כמובן שהמחזה היה משעשע ביותר.. עוד בהמשך לאותה נסיעה, מאחר והיינו נהגים מאד חדשים ולא הכרנו את הדרך, מישהו העלה רעיון לנסוע דרך אילון. ירדנו מכביש 4 לאילון והמשכנו בנסיעה. בשלב כלשהו ומסיבה לגמרי לא ברורה, עלינו במחלף השלום. פנינו שמאלה לכיוון הקריה. מאחר ולא ממש הבנו לאן אנחנו נוסעים והיכן גני התערוכה, המשכנו ישר. לא לקח הרבה זמן והגענו לדיזנגוף סנטר ... (זה קרוב לא ? ). החבר שלי, בעל הרכב - ראייה לא היתה צד החזק שלו. למרות היותו מצוייד בזוג טלסקופים מאסיביים, עיין לא ראה הכי טוב בשעות החשכה. בעודנו נוסעים בכביש העובר בין 2 צדדיו של הדיזנגוף סנטר, זקנה חוצה את הכביש. הכביש כזכור בן 4 נתיבים, 2 לכל כיוון, אנחנו בנתיב השמאלי נוסעים מערבה. בעוד אנחנו מתקרבים לזקנה החוצה את הכביש (במקום שאסור, אבל זה לא ממש משנה), צעקנו לחבר שלי "תזהר - יש זקנה על הכביש !!!" הוא, לא כ"כ שם לב אליה לפני כן ולפני שהספיק לחשוב בכלל היא הגיע לקצהו הימני של הנתיב שלנו ואנחנו חלפנו לידה. אני לא יכול לשכוח איך ראיתה את הזקנה סנטינטרים בודדים מהחלון של האוטו (מספיק בדיוק בכדי שראי הצד יעבור בלי לגעת בה) ... היא כלל לא היתה מודעת והמשיכה לחצות. בסרטים מצויירים בטח היו מראים את הזקנה מסתובבת במקום במהירות סביב צירה .. . בסוף הגענו ליעדנו ולתערוכה עצמה. בדרך חזרה החלטנו לעבור דרך שיפודיה של חבר אחר שלנו (גוז-דאק בראשל"צ למי שהכיר, פעם) ולסיים את הערב עם איזה שיפוד בפיתה. החבר שלנו לא היה רק אבא שלו שהכיר אותנו היטב. התחלנו להריץ קטעים על הנסיעה שהיתה ולצחוק על החבר שלנו על הקטעים עם הדלת, המגב, והזקנה... כל כך צחקנו שהאבא של החבר שלנו (בעל המסעדה) ניגש אלינו ושאל אם שתינו "משהו" ... משפט אחד אני זוכר עד היום מהקטעים שם והוא : החלטנו שצריך להקים את עמותת "תנו לזקנות לחיות" עד היום החבר שלי מקבל צמרמורת למשמע המילה "זקנה" ... דני G.

אכן תמונת היסטוריה מאלפת (חשבת לעבוד בערוץ 8 ? ) עם זאת הערה, היכן ה 145 ? הלא זו האלפא שסימנה את החזרה לשורשים ובעיקר את הקשר בין הישן לחדש. בין אם בעיצוב, בין אם באמינות ובין אם בבפניה אל הלב. אמנם האלפא 145/6 לא בלטו בתחום הדינמי (אם כי גם לא היו רעות כדוגמת ה 33), אך אני חושב שמן הראוי לתת את הכבוד הראוי גם להן (או אולי רק ל 145). דני G.

מזל טוב !! אני חושב שעשית את הדבר הנכון, לאור השיחה ההיא עם רועי והפרטים שסיפרתם. המעניין הוא בכמה כסף נסגרה העסקה בסוף ומה אמרו עליה בבדיקה. דני G.

אם לדייק, מדובר בשעתיים נטו של נהיגה, כלומר בפועל מדובר בקצת יותר בשל ההסברים התאורטיים הנלווים. מעשית, אף אחד לא עומד עם הסטופר ומודד שעתיים על הדקה. המטרה היא להסיים עם תוצאות ! דני G.

כתגובה לשאלה שמישהו העלה על בניית באגי, כתבתי באותו הת'רד סיפור אישי שקרה לי . אח"כ חשבתי למה לא לפתוח ת'רד חדש בו כל אחד יוכל לספר סיפורים אישיים מצחיקים / מפחידים / מעניינים / מדהימים שקרו לו/ה. אני לא מדבר על סיפורים בסגנון של "שוטר עצר אותי ונתן לי דו"ח", או הסיפורים של זרזיר (יש לו פורום מיוחד בשביל זה). אני מדבר על חוויות אישיות אמיתיות שלעולם לא תשכחו.. העתקתי את הסיפור שלי על הבאגי לכאן : סיפור אישי משעשע על "נסיון לבנות באגי", הסיפור אמיתי לחלוטין : בתקופה שהייתי בצבא, חרשתי המון את חולות ראשל"צ יחד עם 2 חברים שלי, במכוניות פרטיות (של ההורים). נסענו המון על שבילי עפר והתאמנו על זריקות זנב, סחיפות מהירות, פניות עם בלם יד ומה לא. השיגעון לעניין הגיע למימדים כאלו שהתקנו פרוג'קטור על הסובארו של חבר שלי בכדי להאיר למרחק רב יותר ויצאנו גם לנסיעות ליליות (וזה כבר באמת מאתגר). אחרי שהבנו שיש גבול למה שאפשר לעשות עם (וגם ל-)רכב משפחתי, החלטנו לבנות באגי. מצאנו סובארית במבנה טנדר עם מנוע 2 ציל' הממוקם מאחור וההנעה אחורית גם כן. הרכב עמד במוסך כלשהו באזור התעשיה הישן בראשל"צ ובעל המוסך טען שאינו זקוק לו. אנחנו הסכמו לעזור לו להיפטר מה"מטרד" מאחר ולא היה ברשותנו גרר ולרכב פרטי אסור לגרור רכב אחר, החלטנו שהפתרון הוא : לגרור עם רכב אחר בשעה שלא סביר שניתפס. השעה שנבחרה היתה 4:30 לפנות בוקר, הכנו משולש מעץ שיתחבר בבסיסו לפגוש האוחרי של הסובארו (ליאונה 1600 של חברת תדיראן ), והקודקוד חובר לחזית הרכב הנגרר. אני נהגתי ברכב אחר והובלתי על מנת לצפות מבעוד מועד אם מגיעה ניידת ממול ולהסתיר את ה"עבריין" שנוסע מאחורי. חבר אחד נוהג בסובארו והחבר השלישי יושב בסובארית ומכוון אותה. כמו כן מאחר ולא היה מדובר בחיבור מקצועי לגרירה הוא נאלץ לבלום על מנת לא להתנגש ברכב שגורר אותו. לקח לנו בערך שעתיים להגיע לקיבוץ חולדה, שם תוכנן לבנות את הבאגי והנסיעה עברה בשלום. פירוק גוף הטנדר היה יחסית קל (מה שמעורר כמה סימני שאלה לגבי בטיחות הרכב במקור), ונשארנו בעקרון עם 2 קורות אורך, מנוע, צינורות קירור, מיכל דלק ריק, ו.... הגה. הרכב המפורק אוכסן במקום כלשהו בקיבוץ. בפעם הבאה שהגענו לשם בכדי להמשיך בעבודה, היה עלינו להעביר את הרכב למקום נוח יותר לעבודה. משולש הגרירה כבר לא היה ברשותנו וכן לרכב לא היה גוף להתחבר אליו. משלא מצאנו דרך טובה יותר, החלטנו לדחוף אותו בעזרת הסובארו של חבר שלי. זה התחיל יפה, אני יושב עם חבר שלי בסובארו, החבר השלישי יושב על הבאגי - על מיכל הדלק שממוקם בדיוק במרכז, אוחז בהגה ומכוון. בהתחלה דחפנו לאט, לאט, ומשנגמרה הסבלנות, הגברנו מעט את הקצב. היה משעשע לראות את ה"אין נוחות נסיעה" כשיושבים על מיכל הדלק ממתכת, כשראינו את חבר שלי מוקפץ על המיכל מכל גרגיר ואבן קטנטנה בשביל העפר. המקום בו היינו אמורים לעבוד על הבאגי היה בקצה ירידה מתונה. כאמור החבר שלי בעודו יושב על מיכל הדלק של באגי ואוחז בהגה נדחף בעדינות ומשהתחילה הירידה, הוא החל להדרדר בכוחות עצמו. אלא, שאת הפואנטה עוד לא סיפרתי לכם !! לבאגי לא היו בלמים !! את הדוושה פירקנו יחד עם גוף הרכב המקורי. אופס אז, הגיע השלב המשעשע... חבר שלי ואני יושבים בסובארו ורואים לפנינו את החבר על הבאגי מתחיל להתרחק מאיתנו בכוחות עצמו בגלל הירידה ומתחילים לחשוב איך בדיוק הוא יעצור. מסתכלים אחד על השני ומתחילים לצחוק... אלא שהרגע המשעשע באמת - טרם הגיע. לקראת סוף הירידה, התנתק גלגל ההגה מהמוט אליו היה מחובר. כעת הנהג היה ללא בלמים וללא היגוי חבר שלי ואני מתגלגלים מצחוק בסובארו שלו בעוד אנחנו רואים את החבר על הבאגי מחזיק בידו את גלגל ההגה שלא מחובר לכלום, מסובב מבטו לאחור ומסתכל אלינו במין נסיון לשאול "מה עושים ??". נסינותיו של החבר שנהג בבאגי לחבר חזרה את גלגל ההגה למקומו עלו בתוהו. עכשיו, תדמיינו לכם : אדם היושב על מיכל הדלק של ריצפת רכב, מנסה לחבר את ההגה אל מוט היגוי שאינו מקובע למקומו אלא זז בחופשיות, תוך שהוא מקפץ במקומו מכל גרגיר בשביל העפר, ללא אפשרות לבלום, ומסתכל לאחור עם פרצוף מבוהל ... בסוף הירידה היתה צומת T. מן הסתם החבר שלי בחר לפנות ימינה. אבל בלי הגה ובלמים, הוא נאלץ לשמור את הבחירה לעצמו, כי הבאגי כמובן המשיכה הישר אל תוך השדה, ושם נעצרה לבסוף. הגענו מיד לאחר מכן לשאול לשלומו של החבר "נהג הבאגי", אלא שהוא רצה להרוג אותנו כשראה שאנחנו לא יכולים להפסיק לצחוק ... בסוף הוא נשבר והחל לצחוק בעצמו לרבות הימים הבאגי נזנחה ומעולם לא הגיע לכדי בניה ונסיעה. כך, שהחבר שלנו היה למעשה היחיד שנהג בה, אם אפשר לקרוא לנסיעה בלי הגה ודוושות "נהיגה"... את הזיכרון של מה שקרה באותו יום לעומת זאת, לעולם לא אוכל לשכוח !! דני G.

סיפור אישי משעשע על "נסיון לבנות באגי", הסיפור אמיתי לחלוטין : בתקופה שהייתי בצבא, חרשתי המון את חולות ראשל"צ יחד עם 2 חברים שלי, במכוניות פרטיות (של ההורים). נסענו המון על שבילי עפר והתאמנו על זריקות זנב, סחיפות מהירות, פניות עם בלם יד ומה לא. השיגעון לעניין הגיע למימדים כאלו שהתקנו פרוג'קטור על הסובארו של חבר שלי בכדי להאיר למרחק רב יותר ויצאנו גם לנסיעות ליליות (וזה כבר באמת מאתגר). אחרי שהבנו שיש גבול למה שאפשר לעשות עם (וגם ל-)רכב משפחתי, החלטנו לבנות באגי. מצאנו סובארית במבנה טנדר עם מנוע 2 ציל' הממוקם מאחור וההנעה אחורית גם כן. הרכב עמד במוסך כלשהו באזור התעשיה הישן בראשל"צ ובעל המוסך טען שאינו זקוק לו. אנחנו הסכמו לעזור לו להיפטר מה"מטרד" מאחר ולא היה ברשותנו גרר ולרכב פרטי אסור לגרור רכב אחר, החלטנו שהפתרון הוא : לגרור עם רכב אחר בשעה שלא סביר שניתפס. השעה שנבחרה היתה 4:30 לפנות בוקר, הכנו משולש מעץ שיתחבר בבסיסו לפגוש האוחרי של הסובארו (ליאונה 1600 של חברת תדיראן ), והקודקוד חובר לחזית הרכב הנגרר. אני נהגתי ברכב אחר והובלתי על מנת לצפות מבעוד מועד אם מגיעה ניידת ממול ולהסתיר את ה"עבריין" שנוסע מאחורי. חבר אחד נוהג בסובארו והחבר השלישי יושב בסובארית ומכוון אותה. כמו כן מאחר ולא היה מדובר בחיבור מקצועי לגרירה הוא נאלץ לבלום על מנת לא להתנגש ברכב שגורר אותו. לקח לנו בערך שעתיים להגיע לקיבוץ חולדה, שם תוכנן לבנות את הבאגי והנסיעה עברה בשלום. פירוק גוף הטנדר היה יחסית קל (מה שמעורר כמה סימני שאלה לגבי בטיחות הרכב במקור), ונשארנו בעקרון עם 2 קורות אורך, מנוע, צינורות קירור, מיכל דלק ריק, ו.... הגה. הרכב המפורק אוכסן במקום כלשהו בקיבוץ. בפעם הבאה שהגענו לשם בכדי להמשיך בעבודה, היה עלינו להעביר את הרכב למקום נוח יותר לעבודה. משולש הגרירה כבר לא היה ברשותנו וכן לרכב לא היה גוף להתחבר אליו. משלא מצאנו דרך טובה יותר, החלטנו לדחוף אותו בעזרת הסובארו של חבר שלי. זה התחיל יפה, אני יושב עם חבר שלי בסובארו, החבר השלישי יושב על הבאגי - על מיכל הדלק שממוקם בדיוק במרכז, אוחז בהגה ומכוון. בהתחלה דחפנו לאט, לאט, ומשנגמרה הסבלנות, הגברנו מעט את הקצב. היה משעשע לראות את ה"אין נוחות נסיעה" כשיושבים על מיכל הדלק ממתכת, כשראינו את חבר שלי מוקפץ על המיכל מכל גרגיר ואבן קטנטנה בשביל העפר. המקום בו היינו אמורים לעבוד על הבאגי היה בקצה ירידה מתונה. כאמור החבר שלי בעודו יושב על מיכל הדלק של באגי ואוחז בהגה נדחף בעדינות ומשהתחילה הירידה, הוא החל להדרדר בכוחות עצמו. אלא, שאת הפואנטה עוד לא סיפרתי לכם !! לבאגי לא היו בלמים !! את הדוושה פירקנו יחד עם גוף הרכב המקורי. אופס אז, הגיע השלב המשעשע... חבר שלי ואני יושבים בסובארו ורואים לפנינו את החבר על הבאגי מתחיל להתרחק מאיתנו בכוחות עצמו בגלל הירידה ומתחילים לחשוב איך בדיוק הוא יעצור. מסתכלים אחד על השני ומתחילים לצחוק... אלא שהרגע המשעשע באמת - טרם הגיע. לקראת סוף הירידה, התנתק גלגל ההגה מהמוט אליו היה מחובר. כעת הנהג היה ללא בלמים וללא היגוי חבר שלי ואני מתגלגלים מצחוק בסובארו שלו בעוד אנחנו רואים את החבר על הבאגי מחזיק בידו את גלגל ההגה שלא מחובר לכלום, מסובב מבטו לאחור ומסתכל אלינו במין נסיון לשאול "מה עושים ??". נסינותיו של החבר שנהג בבאגי לחבר חזרה את גלגל ההגה למקומו עלו בתוהו. עכשיו, תדמיינו לכם : אדם היושב על מיכל הדלק של ריצפת רכב, מנסה לחבר את ההגה אל מוט היגוי שאינו מקובע למקומו אלא זז בחופשיות, תוך שהוא מקפץ במקומו מכל גרגיר בשביל העפר, ללא אפשרות לבלום, ומסתכל לאחור עם פרצוף מבוהל ... בסוף הירדה היתה צומת T. מן הסתם החבר שלי בחר לפנות ימינה. אבל בלי הגה ובלמים, הוא נאלץ לשמור את הבחירה לעצמו, כי הבאגי כמובן המשיכה הישר אל תוך השדה, ושם נעצרה לבסוף. הגענו מיד לאחר מכן לשאול לשלומו של החבר "נהג הבאגי", אלא שהוא רצה להרוג אותנו כשראה שאנחנו לא יכולים להפסיק לצחוק ... בסוף הוא נשבר והחל לצחוק בעצמו לרבות הימים הבאגי נזנחה ומעולם לא הגיע לכדי בניה ונסיעה. כך, שהחבר שלנו היה למעשה היחיד שנהג בה, אם אפשר לקרוא לנסיעה בלי הגה ודוושות "נהיגה"... את הזיכרון של מה שקרה באותו יום לעומת זאת, לעולם לא אוכל לשכוח !! דני G.

למה למה למה, למה כל הישראלים תמיד בטוחים שהמוכר חייב להוריד להם מהמחיר, ואם לא אז הוא מניאק או כל סוג אחר של "נשמה טובה" ? עסקה מבוססת על הסכנה הדדית, מציאת המכנה המשותף, כששני הצדדים מרוצים . לעניין הצבע השרוף בגג, אם לא מדובר בצבע כהה (כגון שחור / כחול כהה / אדום), אזי כנראה שהיא לא כ"כ שמורה כמו שאתה חושב. דני G.

בנוסף לדבריו הנכונים של רועי שנוסחו בעדינות יתרה לטעמי (אני הייתי קוטל את האוט הרבה יותר) וכן מנסיון של כשבועיים עם הרכב הזה, לא כדאי לקנות אותו אפילו אם היה מצוייד במנוע עם 250 כ"ס ומחירו היה מתחת ל 100K. האוטו פשוט חרא. נקודה. יתר על כן, נהגתי ב Dodge Intrepid הנחשבת למכונית בקטגוריה גבוהה יותר מזו של הקאווליר, ועדיין הייתי מעדיף משפחתית יפנית ממוצעת (וזה מחמאה ליפנית כמובן). למכוניות הללו אין אופי, אין איכות, אין כמעט כלום חוץ מאשר עיצוב, כח ואבזור. מה שמפליא אותי הוא כיצד מישהו כמוך RSI הנוהג במכונית ספורטיבית, מגיע לחשוב מחשבה כזו מבלי להבחין בפרטים ובהיות הקאווליר מכונית כושלת ביסודה ... דני G.

תודה שחיפשת סיבה לצלם את ה 106 ראלי, והאורחת האמיתית בת'רד היא המיני דני G.

ואם ה SMG היתה עולה 10K פחות, היית לוקח אותה ? ואם 50K פחות ? דני G.

עמית, שאלות בעניין בדיקת הקומרפסיה בקומפיוטסט : מה מידת ההשפעה של מצבר חלש ו/או סטרטר לא תקין %100 על אופן בדיקת הלחצים הנהוגה היום במכונים ?? האם שחיקה לא אחידה של הפחמים ו/או בעיה אחרת בסטרטר יכולה לגרום לזיוף בתוצאות ? אם כן, עד כמה ? האם תתכן תוצאת בדיקה של הפרשים 41 מול 48 בשני ציל' שונים, ועדיין המנוע יעבוד עגול, יפה, לא יאכל שמן ויסחוב מצויין ?? דני G.

רוני - גש למוסך דחוף !! נראה לי נתפס לך ה"וינקר" דני G.

I rest my case. (זה על כל בילבולי השכל שלי בפורומים, על שילדת ה ZX). דני G.

דווקא לפי התמונות הללו ואחרי שראיתי אותן, הגעתי למסקנה הזו. תשב כמה דקות ותבחן את הדברים, תגלה שיותר מדי דברים שם מוזרים ולא מסתדרים !! דני G.

מבט קרוב יותר ובוחן יותר, העלה חשד שהעבודה שנעשתה ברכב גרועה אף יותר ממה שחשבתי בתחילה - בנוגע לשילדה. לפי מה שזה נראה לי, הוא לקח את הסדאן המקורית, חתך באמצע וחיבר את החלק האחורי של תא הנוסעים של 306 האצ'בק (בכדי לקבל את מבנה הדלתות וה"אין דלתות" של החלק האחורי, לאחר מכן הוא חיבר את תא המטען של הסדאן חזרה בשביל לקבל את המראה המקורי, הדלתות כמובן של גירסת ההאצ'בק בכדי שיהיו גדולות יותר, אוטו שתפור מ 3 חלקים ??????? מפחיד ! באמת ! :crazyeye: דני G.

אהבתי !! גדול !! ענק !! יפייפיה !! רק מעניין אותי איך האוטו מתנהג לאחר שהוא הזיז את קורות הצד של תא הנוסעים לאחור קצת, ולטובתו אני מקווה שהוא לא יבצע מבחן ריסוק לדגם הזה .. מעניין מה חושבים בפיז'ו על זה. יש לי הרגשה שמישהו שם אוכל את הכובע דני G.

רגע, שאני אבין, אז אתם אומרים שאני לא אמכור אותה ??? או שאתם רומזים שהמחיר (870K) שאני מבקש הוא מוגזם ??? אבל תהיו פיירים !! דני G. :painting:

רועי - לא הבנתי .. המזל טוב הוא לרון או לחיים ?? מזל טוב גם ממני !! דני G.