nimnim

אתה מוזמן לצפות באחת היום (שישי) בדרך כלל חונה ליד קפה זוריק בכיכר מילאנו בתל אביב.

כל מילה בסלע.

ניתן לראות כי סיביי פחמן הופכים ליותר ויותר נפוצים בתעשייה ובמיוחד בתעשיית הרכב. הייתי רוצה לדעת קצת יותר על השימוש בחומר,האם יש רמות מסויימות של הסיבים?או האם למעשה איכות הסיבים באלפא סי 4 היא בעצם אותה איכות כמו בפגאני זונדה?,מדוע פרארי עדיין משתמשים באלומניום? והאם ניכר שיפור בחומר בשנים האחרונות או למעשה מאז המקלארן F1 החומר נשאר דומה?.

האמת,ראיתי את השירשור הזה הולך לכיוון אחר לגמרי,המחיר בהחלט נשמע הוגן ביחס למוסך יבואן. טוב לראות גם שירשורים מפרגנים.

תחת מוסטנג ביד2,מדובר בדור הקודם לפני מתיחת הפנים. האמת בדיוק יצא לי לנהוג על מוסטנג GT פרימיום,וקורבט C6 אוטומטית. הקורבט הרבה יותר "פרפספול" מאשר המוסטנג,אך המוסטנג לא רעה כמכונית GT ועם מעט כיול שונה במתלים היא יכולה להיות דיי מהנה ,סך הכל השלדה לא רעה וגם ההגה סבבה. אומנם לא כמו בקורבט,אך עם זאת המוסטנג תהיה מכונית GT הרבה יותר נעימה.

זה לא משנה ממש,גם אצלך השבלול,לא מבשר על ספורטיוויות.

איזו שרשורשטות, כמו שעומר אמר,רמת הנהיגה של הנהג הממוצע פה בארץ כי הכל כך ירודה,שגם על אל אס די אהיה נהג אחראי,ממושמע,אדיב,ומרוכז בנעשה מאשר אדוןמאזדהשלושצבעאפורעכבר. ואני מדבר מנסיון! עריכה:של משיהו אחר...

הC4 בהחלט יקרה,ובמישור האתלטי למרות משקלה הנמוך היא עדיין נופלת מהקאמיין S,כמו כן הPDK בליגה אחרת מהתיבה שיש באלפא,איכות הבנייה בפורשה והאיבזור גם הם בליגה אחרת,אך עדיין הלב רוצה באלפא. כנראה האקסקלוסביות,והמרכב האקזוטי (כמה רכבים מתחת ל100 אלף פאונד אתם מכירים שהאמבט שלהם עשוי קרבון?) והמראה עושים את שלהם,לו רק היה לה את הV6 הישן בבטן.

השוואה שלי תהיה למוסטנג פנסקי (גיסראת הGT 5.0 עם מתלים משופרים,בלמים משופרים ואגזוז רועש במיוחד) הפנסקי רעה יותר ובעלת התנהגות פחות צפויה אבל עם הגה קצת יותר טוב,הקורבט בכל השאר החזיתות מרגישה כמו רכב הרבה יותר נכון למטרה של נהיגה ספורטיוית.לקורבט הספק דומה לזה שבמוסטנג אבל רצעות סל"ד הרבה יותר רחבה. תיבות הילוכים,שתהן היו אוטומטיות,וקצת סירסו את המנועים הנהדרים שלהן לפנסקי סאונד עדיף,אבל זה לא חוכמה.

חבל חזרתי אתמול,דווקא חשבתי שתהיה עסוק כך סתם באמצע השבוע...יא אללה. נקסט טיים באדי.

המוטנג GT מהיום הראשון: והפורד באמת הייתי רוצה:

למי שזוכר לפני מספר חודשים הייתי בקליפורינה ושכרתי מוסטנג GT פנסקי שהייתה חולגנית לא קטנה,לאחר חוויה כל כך מהנה ידעתי שהחופשה הבאה שלי תהיה שוב בקליפורניה,הפעם אולי אנסה משהו אחר,לאחר התלבטות בין קאמרו,מוסטנג או קורבט,החלטתי לסגור על המוסטנג GT שהייתה במחיר מאוד מפתה רק 600 דולר לשבוע (420 סוסים הנעה אחורית) נשמע כמו דיל טוב. הגעתי לשדה בערב שם פגשתי את שהיד,פקיד הרץ מאוד מאוד חביב בכלל השירות של הרץ בLAX פשוט נפלא,שהיד היה מאוד חברותי,ואמר לי שבמידה וארצה לשדרג הנה המספר האישי שלו,אני יכול להתקשר בכל שעה ביום. נגשתי למגרש החנייה שם חנתה מוסטנג GT פרמיום כסופה עם פס שחור באצבע שני קונסי צד ושער ירקות כמו ספויילר מוגבה ועוד. מיד לאחר התנעה חשתי אכזבה מהשקט של המנוע לעומת גירסאת הפנסקי גם נתוחת הישיבה במושבי הפרמיום הרגילים לעומת הריקארו הייתה גבוהה ומשונה. בניסעה לאורנג' קאונטי גליתי שכל הרכב רך מידי,הבלמים חסרי רגש ותנוחת הישיבה לא בדיוק ספורטיווית,למדתי להעריך מאוד את מה שפנסקי עשו עם המוסטנג לאחר שנהגתי 60 מייל על הגירסא הרגילה. למחרת בבוקר,המאחרת שלי נסעה לעבודה,ואני נסעתי חזרה להרץ לשדרג,אומנם תוספת של עוד 250 דולר,ועם תא מטען שספק יספיק לי אמרתי לעצמי לפחות תנסה לראות אם יש קורבט פנויה. התקשרתי מהדרך לשהיד,הוא אמר לי שהוא יבדוק שבנתיים אגיע,לאחר שעה הייתי בהרץ מוכן ונרגש להחליף אך לצערי אזלו להם הקורבטים בדיוק היום בבוקר הם השכירו 2 כך נאמר לי, נסיתי להיות קצת ישראלי וללחוץ ואז בדיוק שהיד קיבל שיחה מלקוח לא מרוצה שאמר שהוא רוצה להחזיק את ה..קורבט שלו ולקחת משהו אחר. בום! כמה זמן שאל שהיד? שעה הוא מגיע,חכיתי בסלנות. ואז היא הגיע: לפני שחתמי על החוזה בדקתי שהמזוודה אכן נכנסת בתא המטען- המזוודה נכסה בול! לאחר מכן בדקתי את תנוחה הישיבה,רק להיות בטוח(אחרי הכל מדובר במסע של למעלה מ1000 מייל) נכנסתי לכיסא שהרגיש מאוד נוח ההגה הקטן נופל בדיוק לידים וסימני הפלוס על מנופי העברת ההילוכים מרגישים טוב! איכות החומרים בתא נסועים מפתיע לטובה לעומת התמונות שראיתי שם הם נראים זולים,במציאות הופתעתי לטובה, יצאתי לדרך ומידה הרגשתי שאני במכונית הרבה הרבה יותר ספורטיווית,תנוחת ישיבה עם הטוסיק על הריצפה ורגליים מתוחות קדימה,הגה קשיח,בלמים עם המון תחושה,ומרכב נמוך וקשיח נותן הרבה תחושת ביטחון. בשיוט רגיל חזרה לאורנג' קאונטי הקורבט הרגישה דיי ניחוחה האצות קלילות מביאות אותה דיי בקלות ל110-120 מייל לשעה,רצוי לשים העין על הספידומטר על מנת להמנע ממפגש בילתי רצוי עם משטרת קליפורינה. השמש חזרה לענייניים אחרי בוקר דיי מעונן,עצרתי בצד לבדוק וואטס וואט והורדתי את הגג,תהליך דיי פשוט ברגע שמבינים את הטריק. תחושה נהדרת אפשר לשמוע את נהמת הV8 הבשרני אך לצערי בשברולט לא שמעו על מסטי רוח,וכל מהירות מעל 70-75 מייל תא הנוסעים מתמלא רוח,מצד שני,היי אני בקורבט אדומה פתוחה מוריד לרביעי (שני קליקלים על הפדל)סוחט את הדוושה ורואה את המהירות מטפסת ל120 תוך שניות..יאיקס! החיוך שלי גדל. למחרת בבוקר יצאנו ואני והגברת,ואה וגם הבחורה לכיוון ווגאס.הנסיעה לווגאס הייתה דיי רגועה,כולם הפחידו אותי לגבי המשטרות מחכות לנהגים כמוני בנבאדה. לאחר לילה במונטה קרלו,השכמתי קום ויאצנו למדבר מבלי תוכנית,אמרתי לה בואי נאבד במדבר ונראה מה יהיה, הגענו בטעות לDEATH VALLEY בינואר הכבישים שם רייקים לחלוטין! ישורות עד! הנוף המדברי עם הגג פתוח פשוט מטמטם את המוח, באמת שהרגשתי שאני בסרט דרכים אמריקאי. דבר אחד היה חסר לי וזה עיקולים רצינים דבר שיטופל ובגדול למחרת,בנתיים הייתי עסוק לראות למי יש יותר ביצים:אני מקווה שהתובע המחוזי של נבאדה לא גולש בפורום הוא לא ישמח לראות את הסרטון הבא: קצת מעל 160 מייל לשעה בישירות. אחרי שהפרנו את שלוות המדבר חזרתי למלון מרוצה מאובק ומתכן את המחר, יצאנו LAKE MEAD מאוד ממולץ לחובבי הנהיגה פשוט כבישים מושלמים! גם הנוף סבבה. ב חצי שעה מווגאס הגענו לכניסה לשמורה משלמים 10 דולר ונכנסים,בדיוק כשנכנסנו ,ראיתי פרארי 458,F430 ויגואר XKR-S יוצאות ,הבנתי שהגעתי למקום הנכון! כביש דו נתיבי ריק! פה ושם אופניי ספורט ועיקולים מדהימים לצד האגם,עם גשרים,פניות S הרפינים עליות ירידות יו ניים יט! הקורבט לא פראיירית בכלל,טרן אין חד מאוד,בכלל הרכב מרגיש הרבה יותר קטן מבפנים מאשר הגודל הממשי שלו, הילוך 3 בירידה פנייה ימינה בעלייה,בולם חזק,מוריד בקליק קטן לשני נכנס לפנייה מחזיר את הרגל לדוושה,יוצא שלישי,רביעי פניית אס בירידה,מוריד לשלישי נוף האגם מתגלה מולי,ואני מוקף עם הגג הפתוח בהרי נבאדה המדהימים,חוצה את האס בדיוק באמצא ההגה מתקשר טוב. ישורת מולי מושך עד 6 אלף טור,מעלה לרביעי,חמישי 125 מייל,פנייה באופק,ואני מתגלגל מצחוק של אושר בולם חזק מוריד לשלישי ימינה,ואז פנייה חדה מיד שמאלה מוריד לשני אוחחח,רגעים של אושר,והבחורה שלצידי אפילו נהתנה גם היא! וכך היה למשך 10-12 מייל של שיכרון חושים. עוצרים בצד להרגע,נהנים מהשקט ומהנוף זה נתן לי זמן להרהר קצת : כמה חסרונות-1.אין לי ביצים להביא את הקורבט הזאת קרוב למגבלה.2.הכיסאות יכולו להיות יותר תומכים לרכב ברמה הזאת.3.מנופי ההילוכים קצת מבלבלים בהתחלה גם צד ימין וגם צד שמאל עושים את אותה הפעולה בשנהם אפשר להוריד ולעלות הילוך,דבר שמבלבל,כאשר האינסטיקנט הראשוני שלי היה,הילוך למעלה בצד ימין והורדה בצד שמאל. יתרונות-הדבר הזה טס! בישורות,מתנהג נהדר בין הפניות עם הגה מתקשר ויכולת שינוי כיוון מאוד אתלטתית,מרגישה הרבה הרבה יותר קטנה בפניות מאשר הגודל הממשי שלה ,נתוחת ישיבה מאוד מזימנה וכייפית, ובלמים נהדרים,לא רק שהם עוצרים חזק,אלה גם מלאי רגש בדוושה. חזרנו לקליפורינה,בערב נסיעה ארוכה ארוכה,דרך כביש 10 שובר העצמות,מי שנסע בקליפורינה יודע שיש מספר כבישים פשוט מעזעזים! נשבר לי הגב,חזרתי הבייתה הלכתי לישון. בבוקר נסעתי ללוס אנג'לס לראות איפה העשירים גרים,וגם לנסות את מלהולנד-דרייב,למי שלא מכיר זהו כביש מתפתל שיוצא משכונת העוני בברלי הילס. כאן גיליתי מגבלה נוספת בקורבט,בעיקולים ממש ממש צרים הגודל שלה יותר נכון הרוחב שלה ,הופך את העניין ליותר טריקי,הייתי צריך להיות יותר ערני ולקחת את הפניות בזהירות יתרה. עצרתי בתצפית,כאשר מצד אחד יש בית(אחוזה עם מגרשי טניס,בריכות ושאר ירקות) ומצד השני נוף אשר חושף את כל לוס אנג'לס .מהממם. ביום האחרון לקחתי את הרכב מזרחה לסאן דייגו לעוד שביל הרים,פשוט מטריף פניות חדות,הרפינים,וS תנועה רכבים דלילה,וכמה רכבים שידעו לעצור בצד ולתת לי לעבור,ולבסוף הגעתי לעיר מקסימה ממש בטעות בשם JULIAN, אי שם בגובה של 2000 רגל. דמעות של אושר לסיכום: מאוד כיף לנדוד ברחבי קליפורניה ונבאדה,אני באופן אישי הלכתי על מספר פרמטרים של כיף 1.שלטים שמורים על מהירות מקסימלים של 25-35 מייל לשעה בהרים ,העדר קליטה בטלפון(ככה אתה בטוח נמצא באיזה חור),ולהמנע מסופשים או חודשי הקיץ,בכלל העדר התנועה או פקטור מאוד מאוד מאוד חשוב. רכב ספורטיווי מוסיף מאוד לאווירה אך אני בטוח שאפשר גם להנות ממכונית סלונית חזקה. בגדול למען הסדר הטוב יאמר כי כיבדתי את החוקים הביטוחתיים,כלומר איפה שיש בתי ספר,כפרים הולכי רגל נסעתי מאוד רגוע וכמובן היה חשוב לי לכבד את שלוות המקומיים. עלויות:קצת פחות מ900 דולר לשבוע לקורבט פלוס 50 דולר ביטוח,דלק -לא ספרתי אבל הוצאתי משהו כמו 200 דולר על 1100-1200 מייל מלונות בווגאס-יצא 160 דולר לשתי לילות מאוד זול.ושאר השבוע עדיף שתהיה לכם חברה מקומית עם דירה מאובזרת שתהיה אסירת תודה לארח אותכם. אני מתלבט איפה כדאי לעשות טיול שכזה בפעם הבאה,אירופה? מזרח אירופה? פורשה בוקסטר?.

בקיצור,על מה אתה נוהג עכשיו חבר?

לכן נוסעים לכבישים שוממים על מנת באמת להכיר את היכולות של הכלי שלך, גם אצלי אני מרגיש קצת מסורס בגלל התנאים העירונים שבהם אני חיי(תל אביב) ואולי זה מפני שאני מנומס,ולא רוצה לגרום התקף לב לאף סבתלא חמודה. מצאתי את עצמי לפני מספר שבועות משועמם אמצע השבוע יום חופש,השעה 11 בבוקר,אמרתי לעצמי פאק איט,אני הולך להרביץ קצת. נסעתי לנס הרים,התנועה הייתה יחסית דלילה,הוצאתי מהרכב יותר אנדרנלין בשעה מאשר בשנה וחצי שהוא אצלי.

מיאטה na עם מתיחה של התקציב,מקווה שאין לך חברים ,או יונדאי קופה דור שני מנוע 2.0 ידנית תהיה פשרה לא רעה.

עומר,מה רע בGTR? כלומר חוץ מהדברים שרעים בה כמובן. אני חושב שהיא יכולה להיות אופציה לא רעה בכלל.

כי מחירי הבימר יורדים,מחירי האודי צונחים ומחירי הS40 מתרקסים לאדמה כאשר מחוברת לרגל שלהם משקולת של 4 טון.

תלוי מה אתה מחפש,הבימר מגיע עם מנוע 2 ליטר חביב שמוציא 156 סוסים או גירסא פחות נפוצה וגם פחות מומלצת עם 136 סוסים. לגבי האודי ישנם מספר אפשרות ממנוע 2.0 FSI דרך 1.8 גודש ועד למנוע 2.0 גודש עם הספק מכובד של 200 סוסים. בגדול הבימר תהיה מהנה יותר לנהיגה בזכות הנעה אחורית כמובן והגה מעולה ושלדה מאוזנת לדעתי היא גם קצת יותר שופנית. האודי יותר מרווחת במיוחד מאחור (יתרון לרכבים בעלי הנעה קידמית) מבחר מנועים רחב יותר ומעט יותר נוחה בכיול המתילים שלה,אך היא מעט אנמית לנהג הנלהב וקצת משעמתת.אך בגדול חבילה דיי מאוזנת. אני מציע שתעשה נסיעת במחן על שתהן ותראה לאיזו אתה מתחבר יותר.

כל זה לא משנה,אם אתה מתגורר בארץ,אם חשבת לקנות רכב ולייבא אותו ארצה בתור "עולה חדש" אז שכח מזה. לגבי תושב חוזר מותר לייבא רכב שגילו לא עולה על 4 שנים,עכשיו תושב חוזר זאת הגדרה קצת יותר ערטילאית,מי שהיה בשליחות\למד\עבד בחו"ל מספר שנים ורשום במדינה אחרת (שילם מיסים,ביטוח לאומי וכו).

למה באמת אין עוד מד של שעות מנוע?,שהוא לדעתי לא פחות חשוב מקילומטרז' ואולי במיקרים מסויימים אף יותר.

כשאתה יוצא ביציאה סרקזטית זה אפילו מצחיק יותר לגבי הפסיקה האם היא חוקתית בכלל?

האמת שזאת אפשרות ששקלתי,לא אכפתי לי לשלם את ההפרש כל עוד אני מקבל את ההנחה שבקופון.

מה ההבדל במחיר ל320 ל328? (כאשר הן מאובזרות בחבילת ספורטליין)

לגבי איכות החומרים,אני לא בטוח שהמוסטנג נופלת מהC6 לפחות לא באיזורים המורגשים,בגירסאת הפרימיום שמוצעת להשכרה הופתעתי מאוד גם המושבים היו מעולים,לגבי ההתנהגות אומנם המוסטנג היא בעלת צרייה אחורית חיה אבל אלוהים יודע איך,הרכב מתנהג לא רע בכלל,ואחרי 1000 מיילים (לא שאני כזה נהג או משהו)בהחלט נהנהתי מהיכולת הדינמית של הרכב,ועל פי כתבי הרכב היא מתעלה על הקאמארו. אם היה מדובר בגירסאת הקופה של הקורבט הייתי כנראה מחליט דיי בקלות,אך מדובר בגירסא הפתוחה (ואין אופציה לאחת סגורה) משהו במראה שלה לא זורם לי אולי זה רק בתמונות (עבר הרבה זמן מהפעם האחרונה שראיתי אחת במציאות)וכמובן סוגיית תא המטען שעלולה להוות בעיה. בקיצור דילמה לא פשוטה,אני פוחד שאגיע להרץ אראה אותה בלייב ואתבאס שלקחתי מוסטנג. האם ניתן לעשות אפ-גרייד במקום?

ישנה גם גירסאת דיזל מצויינת 2.4 עם 200 סוסים והמון מומנט,הן נדירות אך מידי פעם צצה לה אחת בלוח,והמחיר בקרשים . שמעתי שיש לדגם הספיציפי הזה בעיה עם הדיזל בארץ,אבל הייתי בודק זאת לעומק.