BobbyMiata

נכון, המסך הרחב זו תוספת שהוא לא הוסיף ובכל מקרה גרסה 6 הופיע רק ברכבים מאוחרים יותר (לדעתי 2017 או מעלה). ברכב מותקן המסך הרגיל - 6.5 אינטש. הוא אמר שזו הייתה תוספת מאוד יקרה (למעלה מ-20 אלף ש"ח) ותכלס לא נתנה כלום (כונן פנימי של 20 ג'יגה שאף אחד לא משתמש וניווט מקורי של במוו שכמובן נחות מוויז...). אני לא הצלחתי להתאפק וכבר הזמנתי מערכת חלופין של AVIN שקיבלה הרבה תשבוחות שזה בעצם אנדרואיד ש"חי" יחד עם ה-iDrive המקורי ומסך רחב של 10.25 אינטש + דונגל 4G כדי להפעיל וויז, ספוטיפיי וכו' ברכב. מקווה לטוב.

תודה זו התקנה מקומית (של היבואן) של מתקן שמחזיק את הנייד באמצעות מגנט (מדובר במעמד של "קודה") + חיבור USB שמשמש לטעינה. הדיבורית היא BT מקורית - מתחבר למערכת של הרכב.

תודה רבה לכולם על הפירגון החניה היא פרטית וקיבלתי אותה במסדרת התמ"א (הקבלן היה צריך לארגן חניות). רוב השכנים סובלים מזה שהם צריכים להתעכב בהוצאת והכנסת הרכב וזה גם מרעיש, אני כמובן מת על זה שהרכב מוגן ומוצל. הנה עוד כמה תמונות של הכלה (צולמו באמצעות סמסונג גלקסי S10+, אין שימוש בפילטרים): [חדי העין יבחינו בכפתור של החיישנים הקידמיים, מסך מורחב (תוספת שלא ציינתי) וברמקולים של ה-H\K]

תודה רבה על הפידבק. זו אכן הירושלמית הסגורה! הוא השתמש ברכב כדיילי למשך כ-8 חודשים ולכן הקילומטרז' עלה לקצת פחות מ-29,000. התקשרתי ל"אומנות הציפוי" כדי לוודא שאכן ניתן לשים ציפוי על ציפוי (אפשר). המחיר לא זול (12-14 אלף) אבל יש פתרון, ללא ספק. החלק המשעשע הוא שדימה (הבעלים) זכר את הרכב הספציפי וגם הוא אמר לי שהמוכר "פדנט ברמה של בית חולים" וזה ממישהו שפדנטיות זו העבודה שלו... on ו-off - שנתיים, את המיאטה השארתי כי יכולתי לממן הלוואת גישור למרות שבפועל לא צריך כי המיאטה נמכרה דיי במקרה קצת קודם למציאת הכלה. היו כל מני ארועים אישיים שקשורים לעבודה שמתחו את זה קצת. אכלתי את הראש להרבה אנשים טובים בדרך עם כל ההתלבטויות שלי (ועוד לא הזכרתי את ה-435 שהלכתי לראות ואת הקאמארו ששקלתי גם... הייתי חייב לקצר ). הזוי. פגשתי אותו פעם ראשונה בנובמבר 18, רצה 165 ולא שיחרר ושוב ממש לפני שבועיים, רצה 155 ולא זז. איש איש ושיקוליו. לא בטוח שהבנתי... אבל אני אנצל את ההזדמנות לשתף משהו בנושא העלויות. אני לא נכנס לא לכיס שלי ולא לשל אף אחד אחר, אבל אני לא מתייחס אף פעם למחיר האבסולוטי של הרכב אבל לעלויות שלו בפועל שהן צירוף של האחזקה וירידת הערך. מרצדס במיליון שקל היא לא יקרה כי היא עולה מיליון שקל, היא יקרה בעיקר כי אחרי 3 שנים היא שווה פחות מחצי ולכן הוא לא ברת השגה. ולכן, כחלק מהתהליך בניתי אקסל שהחלטתי לשתף איתכם, בשאיפה שזה יסייע למישהו להעריך בצורה נכונה יותר את העלות האמיתית שמסתתרת מאחורי הרכישה. כמה disclaimers: 1. שהרבה מהפרמטרים ספקולטיבים (ירידת ערך צפויה) 2. הרבה פרמטרים הם אישיים (עלות ביטוח) 3. הרבה פרמטים לא ניתנים לחיזוי (עלות תיקונים וקילקולים) 4. התעלמתי מנושא הדלק והנסועה השנתית. כיוון שלא שקלתי פריוס, העלות היא פחות או יותר אותו דבר ברוב המכוניות ובכל מקרה צמודה יותר לנסועה, אבל יש כאלו שירצו לשקלל את זה פנימה 5. זה לא מדע מדוייק אלא כלי להשוואה בין אלטרנטיבות ומסייע לקבל החלטות 6. אני לא לוקח אחריות על כלום, בפרט על שגיאות בחישובים ככול שיש כאלו, מוגש As is, השימוש על אחריותכם בלבד. לינק - תהנו.

לא 308. אבל למה ללכת ישר לשורה התחתונה. הסיפור המלא + מחליפה כאן. לשאלה שנשאלה כאן - כן מכרתי את הרכב אחרי 6 שנים (וכל ההשקעה...) בקצת יותר מאשר קניתי אותו. שמירת ערך כבר אמרנו?

לפני כמה שנים עשיתי טיול נהיגה בגרמניה עם כמה חברים. היו לנו שלושה תתי דגמים של ה-911 (991 דור ראשון, עם המנוע האטמוספרי): S קבריו, S קופה "רגילה" ואחת קצת יותר מיוחדת - GTS. עופר, חבר טוב סיכם אותן כך: "הקבריו הכי פחות טובה, ה-S יותר טובה וה-GTS כבר מתחילה להתקרב למיאטה". זה לא שאני חושב לרגע שהמהנדסים בשטוטגרט חוששים מתחרות עם רוכשי מיאטה, אבל זה כן נותן מושג לגבי האיכויות של הרכב. למעשה, בהרבה מובנים המיאטה "טובה" יותר מ-911. היא קלה יותר, קטנה יותר, פחות אוחזת, פחות מאיימת, יותר תקשורתית ולכן הרבה יותר כיפית ומערבת בנהיגה. וזה עוד לפני ששיקללנו שיקולים של החיים האמיתיים כמו עלויות אחזקה, אמינות ושמירת ערך. אז איך מחליפים רכב שהוא למעשה התשובה הנכונה לכל השאלות? מסע של מחשבות ארוך ומייגע (אבל כזה שלומדים בו הרבה על מכוניות מעניינות). מתחילים מהאובוויאס - BRZ. רבים שלחו אותי לזרועותיה של ה-BRZ. אמרו לי שזה כמו מיאטה רק יותר "אוטו" וגם יש לה עוד זוג מושבים (נקודה חשובה למי שיש לו שני ילדים, כמוני למשל). נסעתי על ה-BRZ בכמה הזדמנויות ונשארתי דיי אדיש. יחסית למיאטה שלי (שהייתה קצת משופרת), ה-BRZ הייתה פחות חזקה ופחות כיפית. מצד שני, ה-BRZ הייתה חדשה יותר, זולה (יחסית) לרכישה ואחזקה ועונה על מירב הדרישות. אפילו הלכתי לראות אחת משומשת (2014, 70 אלף ק"מ, שמורה מאוד) וגם התעניינתי לגבי רכישה של אחת חדשה מהחברה. בשיקלול ירידת הערך (כ-20 אלף לשנה) היה הגיון לקנות דווקא חדשה ולהנות מרכב חדש (אין טסטים, אחריות ארוכה מאוד, דגם לאחר מתיחת פנים). [ BRZ 2014] [bRZ חדשה] אבל לא קניתי BRZ. דווקא בגלל שהיא הייתה דומה מדי למיאטה והרגשתי שזה בסופו של דבר more of the same. חבר טוב אחר שמכר לאחרונה מיאטה ורכש BRZ חדשה אישש את תחושותי, אבל במסע שלו לאיתור מחליפה הוא דווקא חיפש להשאר עם משהו קטן, קל, הנעה אחורית ותקשורתי. אחרי 6 שנים, אני רציתי ללכת לכיוונים אחרים. הייתה לי רשימה של צרכים ודרישות על הנייר: עדיף 4 מושבים ולא 2, מצויינת כדיילי (רמת-גן - הרצליה, הרבה פקקים כל יום) וגם לא פריירית במסלול, מפנקת (אבזור עשיר, איכות), קשיחה ואם אפשר - שנתון מאוחר, יד נמוכה, ק"מ נמוך, שמורה, שלא תהיה יקרה מדי לרכישה, בעלת שמירת ערך טובה ועלויות אחזקה שפויות. שיהיה לי בהצלחה. התחלנו. הנעה קדמית למרות העדפה חזקה להנעה אחורית, בטח אחרי 2 מיאטות, לא ראיתי את עצמי כאיש של הנעה אחורית כ"דת". ובשקלול הצרכים מעלה, הרי נראה שהסגנמט ההוט הץ' ממש "תפור" עלי, אז התחלתי לחשוב על ה"פשרה" ולחרוש על המועמדות אחת אחת. אלפא ג'ולייטה תלתן - ראיתי כמה אקזמפלרים, נהגתי מעט לפני הרבה זמן. בינונית ומטה בכל הפרמטרים. לא מאוד טובה כדיילי, אינטיריור מאכזב (בדגמים המפוארים, בדגמי הכניסה, ה"מונזה" זה ממש מביש), לא מהנה במסלול, מיושנת משהו. למעשה היתרון היחיד שיש לג'ולייטה הוא מחיר רכישה נוח (אפשר למצוא רכבים מ-2016 במצב מצויין בפחות מ-120 לדעתי) ולאחרונה אלפא "חיסלו" מלאי של תלתנים בהנחות של כ-40 אלף ש"ח ממחיר המחירון. עוד עמד לזכותה העניין האישי - אני ממש מחבב אלפא. אבל היה ברור לי לחלוטין שזו תהיה פשרה בכל הסעיפים למעט עלות רכישה. אקזמפלים לא חסר וכמעט תמיד אפשר למצוא ביד 2 רכבים ראויים לרכישה ולכן האלפא נדחקה לתחתית הרשימה. גולף GTI דור 7/7.5 - הייתה כזו לאחי. דיילי מצויין, אבל לא מספיק ספורטיבית. ודיי רכב של "שמונה עשיריות" - היא מצויינת עד לנקודה מסויימת, אבל כלוחצים אותה מעבר לאותה נקודה היא מתחילה להתפזר. קראתי שגרסת ה-PP שנמכרת השנה מטפלת גם בנקודה הזו, אבל אם כבר ברכב חדש (פחות רציתי רכב חדש) עסקינן, יש חבילות טובות יותר לדעתי. יונדאי i30N - נפסלה מסיבות אישיות. יש לאשתי איוניק ולא הייתי מסוגל לשאת את המחשבה שהרכב הספורטיבי שלי יזכיר (מאוד) את ההיברידית. והמחשבה על יונדאי כרכב ספורט הייתה לי קשה. אני יודע שזה מטופש, אבל זה אני. העובדה שנמכרו רק איזה 5 רכבים, זמינה רק כחדשה, תמחור הזוי (כמעט כמו סיוויק Type R) רק הקלה עלי להוריד אותה לחלוטין מסדר היום. לאון קופרה - נהגתי גם בכביש וגם במסלול. רכב מצויין, סטרילי מדי, לא מערב, לא התחברתי כל כך לעיצוב החיצוני והפנימי ולרכב באופן כללי. מצד שני יש שוק משומשות ער ואפשר למצוא אקזמפלרים טובים במחירים טובים. קניה טובה, אבל פחות בשבילי. פיז'ו 308 GTI - ההפתעה של החבורה. לכאורה הרכב הנחות יותר, אבל מפגש מקרי במגרש של אוטודיל בבני-ברק גרם לי להעלות את הרכב חזק על המפה. העיצוב הפנימי והחיצוני יפה בעיני (קצת רגוע מדי חיצונית, את עיצוב הפנים המינימליסטי עם ההגה הקטן ולוח המחוונים שנמצא מעל ההגה - אהבתי מאוד), ברקסים מעולים, מאובזרת מאוד (במיוחד עם הגג הפנוראמי המרשים), קלה, כיפית ומערבת לנהיגה. סשן אחד ביום מסלול לפני חודש גרם לי בכלל להתאהב. המחיר לא היה יקר גם כחדשה (כ-200 אלף) והחיבה המקומית למותג הביאה לצניחה גם במחירי המשומשות וניתן למצוא אקזמפלרים מצוינים ביד 2 תמורת כ-140 אלף שקל לשנת 2017, עדיין עם אחריות עלויות האחזקה לא גבוהות (למעט הבלמים המפלצתיים, אבל את זה אפשר לספוג אחת לשנתיים נניח). הפיז'ו הייתה אחת המועמדות החזקות וכמעט שחצתה את קו הגמר בזכות אקזפמלר ספיציפי. למעשה במחיר הנכון יכול להיות שהייתי מוצא את עצמי עם אחת לבנה, 2017, יד ראשונה, כל התוספות האפשרויות, 6,000 ק"מ במצב מושלם. אבל הקונה החליט להתעקש על מחירון משוקלל ולא הראה שום סימני פשרה ואני החלטתי שזה גבוה מדי בהתחשב בשוק, למרות הנתונים המצויינים לכשעצמם. [308 GTI באוטודיל] [6,000 ק"מ בשנה וחצי, כחדשה, כמעט ונרכשה, המוכר היה בונקר] הונדה סיוויק טייפ R החדשה (FK8 ) - אוטו מדהים בכל מובן. אפילו נהגתי באדיבות חבר על אקזמפלר דיי קיצוני. ראיתי, קראתי וחקרתי כל כתבה וסרטון על הרכב. בסוף מרץ הזמנתי אחת לבנה. נאלצתי להתעכב עוד ועוד עם השלמת העסקה מסיבות אישיות, הלבנה הפכה לאפור כהה (מישהו רצה את הלבנה ושיחררתי) ובסוף, ביטלתי וגם לא חזרתי אליה גם לאחר שיכולתי להשלים את העסקה. יש את כל הסיבות בעולם להגיד לאוטו הזה כן, אבל יש כמה סיבות קטנות שבגללן אמרתי בסוף לא והן: (1) היו רק חדשות (אחת משומשת עם ק"מ יחסית גבוה) וירידת הערך בשנה הראשונה אכזרית - כ-60 אלף ש"ח (2) הן סובלות מבעיה של התחממות במסלול, העניין דורש התעסקות ושינוים (קולרים, גרילים וכו'), פחות רציתי להתעסק בזה (3) צמיגים עם חתך סופר נמוך ברמה שדורש החלפה לג'אנטים קטנים יותר (!) - דבר שגורר ענייני רישוי ועוד התעסקות. למרות הכל עדיין רכב מדהים שנשאר אופציה עד קו הסיום (אם לא הייתי מוצא שום דבר משומש, כנראה שהייתי קונה כזו כחדשה). [ההונדה "שלי"] הנעה כפולה הן יותר נטאליות מההנעות הקדמיות, לא משעשעות כמו אלו האחוריות, אלו היו המועמדות כפולות ההנעה שבדקתי. גולף R דור 7 - רכב נהדר שיצא לי לבחון פעם בנסיעת מבחן והיה מאוד מרשים כחבילה, בכל התקופה שחיפשתי ברצינות בעצימות עולה ויורדת (כ-10 חודשים), לא נתקלתי במודעה אחת אפילו! (היו 2 או 3 דור 6). מרצדס A45/CLA45 AMG - לא יצא לי לנהוג אך התמורה למחיר נראתה לי פנטסטית ולכן הלכתי לראות כמה אקזמפרים. לא התחברתי בכלל לעיצוב הפנים וגם החוץ, המבחנים הרבים ברשת מספרים על רכב שאינו כל כך מהנה לנהיגה (אך מאוד חזק) והבעלים מספרים על עלויות אחזקה לא נמוכות. ברכבים האלו חבילות האיבזור (מושבים ספורטיביים, אגזוז פרפורמנס, חבילות של עור ותאורה ועוד ועוד…) ותחזוקה יכולים לשנות את המשוואה מקצה לקצה, אך הרכב ה"נכון" לא הגיע. סובארו STI - פלטפורמה מיושנת ומחיר גבוה מדי (ביחס לתמורה) מראש הרחיקו אותי מהכיוון. ולמרות זאת, הוצעה לי נהיגת מבחן ברכב ההדגמה ולא סירבתי. הנהיגה הורידה אותי סופית מהעניין. הרכב מרגיש חלש, ההתנהגות מוזרה, רכב רך מדי וזה עוד לפני שדיברנו על העיצוב החיצוני והפנימי שמזמן היה צריך עידכון. [מיושנת] בסופו של יום ולאור מחשבות רבות הבנתי שאני מאוד נהנה ממשחקי השלדה של ההנעה האחורית גם ביום יום ולכן החלטתי לחזור ולהתמקד בהנעות האחוריות ולהשאיר את הקידמיות/כפולות כאופציה או פשרה למקרה שאתקע בחיפושים זמן רב מדי (או שאמצא רכב עם נתונים מאוד מיוחדים, כמו שכמעט קרה עם הפיז'ו 308 GTI). הנעה אחורית ניסאן Z370 - הניסאן הייתה אחת המועמדות הראשונות ששקלתי. קפיצה לא גדולה מדי במחיר הייתה נותנת לי קפיצה גדולה בשנתונים (המיאטה הייתה 2006 ולמעשה עלתה לכביש באוקטובר 2005…), בכ"ס ובתחושה הכללית. הרכב גם אמין, עלויות התחזוקה סבירות, הגיר האוטומטי לא רע (טוב לדיילי) והוא נראה מצויין. הסיבות העיקריות לנטישת הכיוון דיי בתחילת הדרך היו: (1) זוג מושבים בלבד (פשרה גדולה) (2) M235. בהשוואה בין השתיים, הבימר הייתה מודרנית יותר, מעודנת יותר, מעוצבת טוב יותר בפנים (ה-Z ממש מיושנת) והמוקדמות מ-2014 כבר לא היו רחוקות מדי במחיר ולכן, בעיניי עדיפות. [Z370 במצב מעולה, בפחות מ-170 אלף] פורשה 911 (997.2) - חלום בכל המובנים. ספציפית, חיפשתי רכב מדור שני שיוצר מ-2009 עד 2011 משיקולי תקציב ואמינות. ההבדלים בינו לדור הקודם גדולים - מנועים חדשים שחפים ממחלות סופניות של הקודמות והכנסת ה-PDK שהחליפה את הטיפטרוניק. זה נפל על אקזמפלרים. אחת יפיפיה שראיתי מ-2009 עברה תאונה בחלק הקידמי והרגישה לא טוב בנסיעה. אחת נוספת (קבריו שראיתי) הייתה כבר יד 5, עברה 140 אלף ק"מ והרגיש לי שהיא קצת "עייפה". חששתי מעלויות יישור קו, אני יודע הייטב מה זה אומר לתחזק הייטב מיאטה מתיישנת, לעשות את זה בפורשה גדול עלי. [2009 עם PDK] פורשה בוקסטר/קיימן - למרות שיש להן שני מושבים בלבד, בשביל זה הייתי מוכן להתפשר. חיפשתי דור שני 987.2 (אחרי מתיחת פנים, החל מ-2009) או 981 (עוד חלום) משנתונים מוקדמים 13-14. הבעיה היחידה ברכבים הללו היא פשוט למצוא אותם עם נתונים טובים (מצב ומחיר מבוקש). בחלון שהיה לי - פשוט לא מצאתי. במוו M3 E92 - ראיתי אקזמפלר משנת 2013 במצב מדהים. יד ראשונה (שנה מיבוא אישי), כל התוספות, שמורה כחדשה. עוד חלום. סיבות לקנות? מנוע V8 אטמוספרי שמגיע ל-8,300 סל"ד - זה מספיק ולרכב הספיצפי הזה היה גם אגזוז של אקרפוביץ'. סאונד של אלוהים בכבודו ובעצמו. סיבות שלא לקנות? לא חסר - עלויות אחזקה, מחלות מפחידות (יש "מחלה", בעיה מוכרת עם מיסבי הטלטלים שיוצרו בטולרנסים לא נכונים ועלולים לגמור מנוע ועוד בעיה קטנה יותר עם המצערות), צריכת דלק ועוד. כל הפחדים האלו עמדו כנגד אקזמפלר ספציפי שהיה פשוט מדהים. לצערי ההתלבטות פתרה את עצמה והרכב נמכר לפני שיכולתי להשלים את העסקה. מוסטנג 5.0 - רכב מעניין. הרבה דברים טובים אפשר להגיד על הרכב, החל מה-V8 האטמוספרי, דרך הגיר (הידני שמצאתי), הברקסים (ברמבו), הנוכחות המרשימה והאבזור המפנק. אבל לא הייתי מסוגר לבלוע את האיכות הגימור והחומרים ברכב, הכל פשוט נראה והרגיש זול, לא יכולתי להתחבר. [מי שיכול לחיות עם האינטיריור ירוויח, כנראה] במוו M2 - תקופה ארוכה זה היה החלום והמטרה האולטימטיבית. כשביטלתי את ההזמנה על הסיוויק אמרתי לעצמי שאתאמץ עוד קצת ואקנה M2 (משומשת, קיוויתי שאוכל למצוא 2016 סביב ה-300 אלף). רגע לפני שאני מתאבד כלכלית כדי להגשים חלום, ביקשתי מחבר טוב "לשמור" לו על ה-M2 למשך שבועיים בעוד מטייל בחול. מעיין try before you buy. בשבועיים האלו למדתי שהחלום הזה טומן בחובו פשרות לא קטנות ביום-יום. ה-M2 הוא רכב hard core. הוא תמיד במצב מלחמה, לעולם לא רגוע, המתלים קשים וחובטים והמיית הצמיגים הרחבים על הכביש המהיר הייתה ממש מטרידה. הצרוף של מחיר הרכישה הגבוה והפשרות הכואבות ביום יום "דחפו" אותי (שוב) להסתכל האחות היותר מבוייתת במשפחה. [המיאטה וה-M2 בחניה, try before you buy] במוו M235/240i - עשיתי סיבוב (מחשבתי) ארוך עם הרכבים האלו. התחלתי משם, ואז תקופה ארוכה פסלתי אותן כיוון שהן לא "הדבר האמיתי" ואז אחרי הזמנה של ההונדה וביטולה בגלל הנעת הגלגלים הלא נכונים, ותקופת הניסיון עם ה-M2 הקשוחה, חזרתי לשקול ולחפש ברצינות אחת מתאימה. זה לא היה פשוט. רוב המכוניות הוזמנו דיי "ערומות" מבחינת המפרט והאופציות מהיצרן, אחרות שופרו ללא היכר והרבה בעלים פשוט דורשים מחירים מופרזים ומחכים לרוכש "המתאים". [M240i חדשה בעלית מוטורס, 360 אלף ש"ח לרכב חדש יד ראשונה] הישורת אחרי שמכרתי את המיאטה וכשהייתי מוכן לעשות את הצעד, הרכב שהיה על הכוונת באותו הזמן היה M235/240 עם מפרט "נכון" - בפרט חיפשתי רכב עם מנוע לא משופר (כזה שלא נגעו בכלל), מערכת משודרגת של H/K ומתלים אדפטיבים (דיילי, כבר אמרנו?) כמו-גם כמה זוטות שהיו חשובות לי ולא רציתי להתפשר עליהן כמו כניסה ללא מפתח (כן, זו תוספת! במוו קוראים לזה Comfort Acces...), מראות מתקפלות, חיישנים קידמיים (הסטנדרט הוא אחוריים בלבד) ואם אפשר עם מושבי עור ושהרכב יהיה בצבע לבן, או כחול, או אפור, או שחור - רק לא אדום. ואז עלתה אחת ללוחות. אדומה עם "תוספות בלמעלה מ-70 אלף ש"ח", יד ראשונה וק"מ נמוך. הכחשתי. במשך שלושה שבועות דימיינתי שהיא לא קיימת אבל לבסוף נשברתי, התקשרתי ונקבעה פגישה. הרכב היה מדהים. לא הצבע (ש"גדל" עלי לאט לאט), אלא רשימת התוספות המקוריות האין-סופית (אחת ה-M235 המאובזרות ביותר שיובאו לארץ) שכוללת (רשימה חלקית): מערכת H/K, מתלים אדפטיביים, חיישנים קדמי ואחוריים + מצלמה מקוריים מהיצרן, פנסים אדפטיביים, מושבים חשמליים עם תמיכת גב חשמלית וחימום, כניסה ללא מפתח, מראות מתקפלות, חבילת תאורה ועוד ועוד...למעשה התוספות היחידות שאין לרכב הן מושבי העור (האלקנטרה גם מצויין), חבילת אחסון (קשקוש) ועוד משהו ששחכתי...מעבר לכך, הרכב היה עטוף כולו במדבקת הגנה מאומנות הציפוי ועל החלונות הודבקו מדבקות חוספות קרינה וחום. טיפול סוף אחריות (רכב בן 3) נעשה לפני חודש וגם הוחלפו מצבר לחדש, פנסים אחוריים לכאלו של ה-240 עם לד מלא והטסט שולם לשנה. מה עוד? הרכב היה עדיין (!) על הצמיגים המקוריים ורפידות הבלמים המקוריות, ראיה לכך שננהג במתינות ובעדינות את כל ה-29 אלף ומשהו ק"מ על מד האוץ. אמרתי למוכר שאני אחשוב על זה. עוד כמה ימים עוברים וסבב טלפונים לאימות פרטים שסופקו איששו את ההתרשמות הראשונית שלי. מדובר ברכב שמור ברמות הפדנטיות הקשות ביותר המוכרות לתחום. הבנתי שעליתי פה על משהו ושאולי האדומה היא האחת. קבענו בדיקה. הבדיקה התבצעה אצל הפדנטים מה"מרכזי" בפתח תקווה שחודש לפני כן עלו על כל הבעיות הכי מינוריות וקטנוניות בגולף המצויינת והחדשה לכשעצמה של אחי. לאחר שעה וחצי של בדיקות מצאו לחיצה קטנה בפגוש הקדמי ו...זהו. אפילו לא שריטה ברכב בן 3. Off the record אמר לי הבוחן שרכב בן 3 בכזה מצב הוא עוד לא ראה. וזהו רבותי… אז אחרי 6 שנים וחודשים עם מיאטה, אני עכשיו הבעלים הגאים של BMW M235i אדומה שהיא גם בת 3 וגם חדשה לגמרי, מוזר. רק שבועיים עם הרכב, עדיין אין לי תובנות עמוקות מדי למעט העובדה שאני נהנה מכל רגע על הכביש. עידכונים בשאיפה, בהמשך. [מחליפת המיאטה]

לאור העובדה שהמיאטה שלי הייתה אחת המסוקרות ביותר בפורום, אני מרגיש כמעט חובה מוסרית לסכם את התקופה שלי איתה, מה שמסכם למעלה מעשור (!) בחייו של רכב פה על גבי הפורום. נתחיל מתקציר הפרקים הקודמים. המיאטה שלי הייתה בבעלותו של רוני, ממנהלי הפורום הותיקים ואת הסיכום שלו המתגלגל, כולל תוספות שלי בהמשך התקופה) ניתן לקרוא פה. והינה סיכום הפרידה שלו, שהתחיל למעשה את המסע שלי עם המיאטה. לא שאני שש למחזר חומרים, אבל גם עבורי מדובר בפרידה (קשה) מהמכונית הכי טובה שהייתה לי. By far. [תמונה מימים מוקדמים] קניתי את המיאטה ב-2 לאפריל 2013 (מזל שרוני כתב פוסט) עם 98,600 אלף ק"מ ומכרתי ב-26 ליוני 2019 עם קצת יותר מ-140,000 (הייתי יד שלישית) כלומר עשיתי קצת יותר מ-40,000 אלף ק"מ ב-6 שנים, אבל אני חייב להוסיף שבתקופה הזו החזקתי במשך שנה וחצי במקביל דאצ'יה דאסטר כדיילי (סיכום תולדות הדאסטר) וזו אחת הסיבות לק"מ הנמוך יחסית. 6 שנים זו חתיכת תקופה. הספקתי להחליף דירה, מקום עבודה ואפילו תפקיד… הילדים גדלו מאוד וכמעט מתתי בתקופה הזו... אבל נתרכז באוטו. אני זוכר את מחשבות ההתלבטות בקניה "נקנה, מקסימום נמכור אותה עוד שנה" עלק שנה. לא האמנתי שאחזיק רכב כל כך הרבה זמן. נתחיל מהדבר המדהים ביותר ברכב: שמירת ערך. מכירים את הפתגם שאומר שאת הכסף סופרים במדרגות? אז ספרתי ונחשו מה? ספרתי (קצת) יותר במכירה מאשר בקניה. מטורף. 6 שנים וערך הרכב לא זז כמעט. אמנם השקעתי לא מעט ברכב בתקופה (פרוט בהמשך), כולל בשנה האחרונה ואני חושב שהקונה עשה עסקה מצויינת ועדיין… קשה לי להאמין שאפשר לשחזר את ההישג הזה עם הרבה מכוניות. אבל אני חושב שהמיאטה מרוויחה את הערך שהיא מייצרת ביושר. לא חושב שאפשר למצוא רכב ספורט שנותן הנאה רבה יותר, גם במונחים אבסולוטיים (כלומר, ללא קשר לעלותו) ובוודאי ובוודאי כאשר משקללים את המחיר. כבעלים לשעבר אני אומר למצקצקים, הפראיירים הם אלו שלא קונים מיאטה, לא אלו שקונים (מעל המחירון). אמינות פשוט. ללא רבב. לא שלא היו חלקים שהתבלו במרוצת השנים, אבל לא זכורה לי שום תקלה משביתה , לא כזו שהשאירה אותי תקוע לצד הכביש, וגם לא שדרשה גרירה למוסך. תחזוקה השקעתי לא מעט בתחזוקה לאורך השנים, חלק חלקים שהתבלו והתקלקלו וחלק מהדברים נעשו כתחזוקה מונעת או סתם פדנטיות והתעקשות שהכל יהיה פיקס. יש כל מיני מחלות למיאטה והשתדלתי לטפל ולתחזק את הרכב כמיטב יכולתי. אלו כללו בין השאר: החלפת הטרמוסטט, מיכל התפשטות של הרדיאטור, החלפת צופרים, מסנן אוויר פתוח (+ניקיון לאחר שנתיים נוספות), החלפת הרדיאטור (בתחילת השנה, החזיק 13 שנים…), מעבה של המזגן, מצבר (פעמיים או שלוש…), חיישן למבדה, ממיר קטליטי, צמיגים (כמה סטים, המישלין סופר ספורט היו החביבים עלי), רפידות בלמים, צלחות (כמה סטים, כמובן, מאוד אהבתי את ה-EBC ילו סטאף), קלאץ, משאבות קלאץ', מחזיר שמן מתיבת הילוכים (הייתה הזעה), מסרק הגה (הזעה קטנה, לא הייתי חייב, אבל…), וגם הגג הוחלף לפני כ-3 שנים ואז מתוחזק במצב חדש ובטח עוד כמה דברים ששכחתי… כיאה למיאטה, שום דבר לא שבר לי את הבנק והעלויות היו בין זולות לסבירות. שיפורים, פרוייקטים ותוספות כמה דברים היו, בכל זאת, worth noting. בלמים. לאחר טיול נהיגה ברמת הגולן התחמם לי הברקס הקדמי שמאלי בצורה קצת קיצונית (הצבע נשרף ממש…). מה שהוביל לפרוייקט DIY של שיפוץ הקאליפרים הקדמיים ממש מאפס. הקאליפרים הקידמיים פורקו מהרכב ולאחר מכן לרכיבים, נוקו בחול, נצבעו בצבע עמיד בחום והורכבו עם גומיות ופיסטונים חדשים ומאז עבדו כמו חדשים. מיסבי טלטלים. לא בדיוק שיפור, יותר כמו "הצלחתי להציל את המנוע" אבל בהחלט worth noting. יום מסלול חם במיוחד במצדה בצירוף עם כמות לא מלאה של שמן במנוע (כ-⅔ הדרך בין מינימום למקסימום) שלח אותי הבייתה עם תקתוקים מוזרים במנוע. קצת תושייה, מילוי שמן בתחנת דלק ונסיעה ישר למוסך הצילה לי את המנוע, זיכתה אותי במיסבים חדשים ומאז לא היו שום בעיות והמנוע הרגיש בריא כתמיד. גלגלים. הגלגלים שקיבלתי מרוני היו גם קצת טחונים בקצה והיו חלקים שהצבע ממש ירד (כנראה כתוצאה משימוש בחומרי ניקוי לא טובים או מגע אחר עם חומרים). הגלגלים פורקו, הסף הוחלק והם נלקחו לניקוי בחול וצביעה מקצועית באבקה בצבע שחור "משי" (בין מבריק למט). הטיפול היה לא יקר (כ-1300 ש"ח) ובהחלט מוצדק ונשמר היטב בארבע השנים האחרונות. ריפודים. כל בעל מיאטה מכיר את הבלאי שמתחיל בכרית התומכת השמאלית במושב הנהג וגם עלי לא פסחה המחלה. אבל, התמזל מזלי למצוא ריפודי עור שחורים חדשים(!) ב-ebay והפנים קיבל מראה חדש ויוקרתי. מערכת. שידרגתי את המערכת ברכב ל-1din של פיוניר שהוסיף דיבורית, בלוטות' ושאר מודרניזציה, שידרגתי את הרמקולים והוספתי מגבר מתחת למושב הנוסע. העבודה נעשתה אצל האומן יוסי "אלפיין" ושידרגה את החיים עם המיאטה. מיאטה היא לא ממש מקום להשקיע במערכת (הבידוד לא באמת קיים והרכב רועש מאוד) אבל לפעמים זה הוסיף לאווירה. [עבודה של יוסי "אלפיין"] מתלים. פרוייקט הדגל שלי. שנים התלבטי בשל העליות ורק לפני כשנה וחצי סוף סוף עשיתי את המהלך (לאחר שהגומיות והמתלים הקודמים הרגישו גמורים ממש). הלכתי על הטופ והרכבתי סט קאוילאוברים של אוהלינס וכמו-כך החלפתי את כל הגומיות והתותבים לכאלו מפוליאורטן מתוצרת SuperPro האוסטרלים (הטובים ביותר לעניות דעתי). זה הפך את המיאטה מרכב שמתנהג היטב לחיה מושחזת שהייתה נוחה לנסיעה ביומיום, חדה ומתנהגת במסלול. לא זול (רק זה עלה לי כ-17,000 ש"ח, אבל הפך את המיאטה לחיה אחרת לגמרי). הדבר היחיד שאני מצטער עליו? שלא עשיתי את זה הרבה קודם… הבעלים החדשים יהנה מזה הרבה יותר ממני! [איך לא עשיתי את זה קודם] דברים שלא עשיתי.לא עשיתי דיטלינג. תמיד הייתה ניראית לי מספיק טוב ולשים כמה אלפי שקלים כדי שהרכב ינצוץ לא היה נראה לי השקעה טובה… לא תיקנתי את המזגן. אני עכשיו רואה שכבר בסיכום השנה הראשונה כתבתי שהוספתי גז, כשמכרתי את הרכב ואחרי החלפה של המעבה ותיקון נזילה המזגן עדיין לא עבד, הבעלים החדשים עכשיו מחליף את היחידה הפנימית ואני מקווה שזה יפתור את הבעיה. לא נהגתי עליה מספיק. סיכום. אני מדבר על המכירה on and off כבר שנתיים לפחות. מאז שעברתי לעבוד בהרצליה ולגור ברמת-גן, זה לא בדיוק הכלי הכי נוח ליומיום. אבל היה קשה להפרד מהחוויה של החזרה הבייתה עם גג פתוח ביום נוח וחווית הנהיגה המושלמת בקטעי הנהיגה בכביש ובמסלול. בסוף, אחרי 6 שנים (במיאטה הזו, הייתי גם שנתיים וחצי על דור קודם...) הגיעה תחושת מיצוי גם במסלול ואז הבנתי שזה הסוף ושהגיע הזמן למשהו קצת אחר. קצת דמעות בעיניים, ושיחררתי (לידיים טובות מאוד). נהגתי על הרבה מכוניות בחיי, היו לי הרבה דיונים וויכוחים ו..the answer is always the Miata. Long live the roadster. ​

היות ואני מניח שאתה מתכוון ללבנה, הייתי הולך עליה, יש עוד שנה וחצי של אחריות והרכב ספג את ירידת הערך.

אני מת על זה. מוצא תנוחה שאכן רואים הכל מלמעלה, ומאוד אוהב את העיצוב הפנימי הנקי והמיוחד. פעם ראשונה שישבתי באוטו היה אחרי שיצאתי מ-A45 והתגובה שלי הייתה "או! רכב שעשוי כמו שצריך ומעוצב בטוב טעם" המרצדס הייתה מצועצעת, צעקנית והמסך שם היה ממש מגוחך.

כמי שהיה בשוק המוווווון זמן והסתכל ספציפית על ה-308 (כמו גם על מכוניות אחרות), אני יכול להגיד לכם כך: 1. אכן נקודתית כרגע המצב חריג ביחס לשנה האחרונה, לרוב יש בין רכב אחד לשלושה. 2. לפחות לגבי שניים מהמוכרים, אני יכול להגיד לכם את סיבת המכירה. הלבנה עם ה-6000 ק"מ למכירה למעלה מ-8 חודשים, הרכב מושלם ממש והמוכר מתעקש על מחירון משוקלל, לא מוכן לרדת, בונקר. הוא לא יקנה כלום במקום,הוא מתנייד בטוסטוס ויש לי ג'יפ לטיולי סופש... למי שרוצה כזה ממש ומוכן לשלם, לא ימצא אקזמפל במצב כזה. אחד האחרים (לא אגיד מי) רכב אותו כרכב ביניים (ונהנה ממנו מאוד) בין פורשה קאיימן לרכב אחר, שונה ממנו מאוד (אני נמנע מלחשוף פרטים אישיים). 3. הצעת מחיר רישמית ממוסך לפני כמה חודשים - החלפת רפידות + צלחות משאירה מעט עודף מ-7000 ש"ח. הצלחות הן של אלקון. 4. נהגתי ברכב בכביש מעט וגם במסלול. כל מה שכתבו נכון, רכב מאוד מערב ומרגש לנהיגה, הרבה יותר מוצלח מקופרה על המסלול למשל. 5. המחיר של דגם הבסיס ירד לעיתים ל-190, הגרסאות עם הגג הפנורמי (המדהים, לטעמי) עלו למעלה מ-200 (סביב ה-208 אאלט) על הכביש. 6. ב-2017 הייתה מתיחת פנים (ניתן לזהות על פי הפס האדום השונה מלפנים) יש שינויים קטנים במולטימדיה לדעתי ומצלמת רוורס מגניבה עם "מבט ציפור" וויז בהתקנה מקומית. לטעמי שווה את הפער במחיר. 7. הגולף GTI דור 7 עדיפה ביומיום ונחותה במסלול.

פוסט משעשע. בתקופה האחרונה יצא לי לנסוע כשבועיים על GTI (דור 7, ידנית, סטוק) וזמן קצר לאחר מכן עוד שבועיים על BMW M2. הדיילי שלי זה MX5 (המתניידת על מתלי אוהלינס). מה יש לי להגיד על ה-GTI ביחס לאחרות? - ה-GTI מאוד נוחה בעיר, המתלים לא חובטים והנסיעה "הדוקה" אך עם זאת נעימה. - שקטה ואיכותית, אחלה סטריאו. באופן מפתיע, הסטריאו הסטנדרטי ב-GTI היה טוב יותר מה-Harman Kardon בב.מ.וו... - חזקה... במידה "נכונה" לרכב כביש - לא מספיק חדה, לא מספיק "ספורטיבית" כשדוחקים אותה מעבר ל-80%, היא קצת "מתפזרת" ולא מעוררת בטחון אני דווקא מוצא אותה מתאימה מאוד כדיילי מצויין, אבל לא מספיק Hard core לימי מסלול. עניין של פרספקטיבה

מילה על שמירת הערך. אני לא בטוח שהב.מ.וו שומרת על הערך הרבה יותר טוב ברמות מחיר זהות, למעשה, אני כלל לא בטוח שיש הבדל גדול. ניקח למשל את ה-135/140 - משנתון 2016 ונניח שהמחיר המבוקש זהה לגולף חדשה. (כ-220 אלף). 3 שנים נוספות: 135M משנת 2013 המחיר המבוקש בלוחות - כ-150 אלף ש"ח (אולי קצת יותר לאחת שמורה ממש) GTI מ-2016... כ-150 אלף ש"ח... ברור שלאחר שנה תהיה מכה גדולה יותר לרכב החדש, אבל בדרך כלל האופק קצת יותר ארוך. בנוסף, קח בחשבון שהביטוח בבימר יקר יותר בכמה אלפים טובים כל שנה (שלא לומר - כפול) + חלקים\טיפולים יקרים יותר והמשוואה דיי מתאזנת. כלומר - לא מפה תבואה ההחלטה.

הייתי הולך למתקין בתור שלב ראשון. אפשר להבין את היבואן. יחד עם זאת, יש לך 2 אופציות נוספות: 1) לרכוש חלק בחול, חיפוש ממש קצר ב-ebay מראה שהחלק עצמו נסחר בכ-900 ש"ח לפני משלוח (לא יודע מה ההבדל בין ארה"ב לדגם הארופאי, שווה לחפור עוד קצת, אולי למצוא משהו באנגליה או אירופה): https://www.ebay.com/itm/16-2016-17-2017-18-2018-Honda-Civic-Information-Display-Screen-OEM-LKQ/312509876800?epid=24025073318&hash=item48c30a4a40:g:5A8AAOSwjMBceOQA:rk:10:pf:0 2) אפשר לרכוש מתאם ולעבור למולטימדיה (איכותית) אפטרמרקט. על מזגן אפשר לשלוט על ידי החלפה של החלק התחתון (לא יקר בכלל): https://www.ebay.com/itm/16-17-Honda-Civic-Auto-Climate-AC-Control-OEM/323553245301?epid=2168684281&hash=item4b5546b875:g:AMIAAOSwyEdbxTE-:rk:6:pf:0 גם היבואן מתקין מערכת אפטרמרקט בדגמים הזולים יותר, כך שנראה לי ששאר הפונקציות פחות קריטיות...

וזו הסיבה שיש לבחון כל רכב (וכל מוכר) לגופו

מה שמוכיח שנוחות וקשיחות זה עניין פסיכולוגי, כיוון של-M2 אין בולמים אדפטיביים... (גם לא ל-Competition, אגב...)

היי, ראיתי את הפרסום על הרכב שאתה מדבר עליו. אציין שגם אני מתעניין ולומד בתקופה האחרונה על הרכבים הללו. משיחה שלי עם חבר טוב שמכיר הייטב את השוק של הבימריות (והוא גם בעלים של M2 בעצמו...), רוב הסיפורים על מנועים שהלכו, הלכו בגלל התוכנה "השיפור" של ה-JB4 וההמלצה שלו היא להתרחק מרכבים שהתוכנה הותקנה עליהם. אני בחרתי לקבל את עצתו, אני משתף אותך בדברים AS-IS. הדגם החדש לא עלה כ-2016 אלא אכן לקראת סוף השנה רוב ה-140 יהיו 2017 ומעלה אני מניח. שים לב גם למחיר, עסקה שאני יודע עליה בוודאות גמורה והיא דיי מייצגת את השוק לדעתי - לפני כחודש נמכרה 235, שנת 2016, מצב מושלם (עם תוספות) עם כ-46 אלף ק"מ בקצת פחות ב-220 אלף. קח בחשבון שה-135 נסחרות קצת פחות - כלומר: על 135 שנת 2016 מצויינת הייתי משלם כ-200 אלף ומשם מוריד כ-20 אלף כל שנה. הייתה 140 שנת 2017 עד לפני כשבוע, נעלמה מהלוחות כשהמחיר המבוקש היה 235, מניח שמחיר הסגירה היתה קצת פחות.

נשמע הגיוני שאפשר לקבל פחות אוטו בפחות כסף

א. תתחדש מלך האיקרא - לדעתי זה הרכב הכי ספורטיבי בהסטוריה המרשימה שלך, נהגתי קצת על ה-M2 והיא ללא ספק אחד המכוניות הכיפיות ביותר לנהיגה בעת המודרנית ב. סליחה שאני נודניק, אבל רק כדי לעשות סדר בעניין המנועים: N55 - זה המנוע שהיה ב-135\235 וזה גם המנוע (עם כל מיני שינויים כמובן, לרבות הספק גבוה יותר) שיש ב-M2. B58 - זה המנוע שיש ב-240/140 S55 - זה המנוע שיש ב-M3/M4 וכעת עשה את דרכו ל-M2 competition עם דה-טיון קטן (פחות הספק מאשר באחים הגדולים, משיקולי שיווק אני מניח) במהלך 2016/2017, ה-M2 נמכרה עם מנוע ה-N55 לצד ה-140/240 עם מנוע ה-B58 ולכן זה מעט מבלבל. אין בעד מה

לגמרי מסכים לגבי הג'אנטים. מצד שני - יש אין סוף אפשרויות לאפטרמרקט, כולל אפשרויות איכותיות (OZ, Konig, Apex...) כך שעוד כמה שקלים על ג'אנטים (ובטח את המקוריים אפשר למכור במחיר יפה כחדשים) - זה לא מה שאמור להרוג את העסקה. מצד שני, נשמע לי שיכול להיות שמיצית את ה-VAG, אני חושב שאני הייתי מנסה לגוון. כמה אפשרויות שאתה יכול לשקול: 1) הייתי מסתכל על ה-140M. היא יותר זולה מהקופה, מה שמאפשר לך לטפס לשנתונים גבוהים יותר, למשל 2016\2017 שעוברות ידיים בסכומים של 200~230. ואז אתה יכול לקבל גם קצת אחריות וגם את המנוע ה(ככול הנראה) אמין יותר, ה-B58. גם האבזור עדיף - אתה מקבל מתלים אדפטיביים כסטנדרט ב-2016 (תוספת בתשלום בסדרה 2 ולכן לא תמיד תמצא את זה) וגם התצוגה המורחבת סטנדרטית ופלסטיקה עדיפה במעט (משפר קצת את התחושה הבסיסית משהו של המוקדמות יותר). ובאופן כללי, רכב יותר חדש, פחות בלאי וכו' (וגם...משפחתי יותר!). אני דווקא חושב שכרכב לתקיפת נס הרים זה יותר או פחות כמו ה-GTI, אני חושב ששתיהן דיי דומות, ספורטיביות משפחתיות חמות, לא הרד-קור. (והב.מ.וו כנראה תהיה מהנה יותר, בגלל ההנעה האחורית - אבל לא בטוח). 2) מה עם אלפא ג'וליה? לא מזמן נמכרה וולוצ'ה (280 כ"ס, 4*4) מהראשונות שעלו על הכביש (17) ב-220 אלף. מהירה, מאובזרת, משפחתית, ספורטיבית, יפיפיה, הנעה כפולה (לא יודע לגבי שמירת הערך, אבל קניה מעניינת) 3) לכיוון השני (יותר הרד קור), ואם תיבה ידנית היא אופציה יש לך את היונדאי i30N. אני חושב שהמחיר קצת גבוה, אבל הבנתי שיש לפעמים מקום למו"מ... 4) המגאן RS החדשה צריכה להיות פה אוטוטו. כולל גיר אוטומתי ואופי דומה ל-GTI. קח בחשבון ששמירת הערך בב.מ.וו אולי קצת יותר טובה, אבל עלויות האחזקה (הביטוח, הו, הביטוח..) יהיו גבוהות יותר, יקזזו קצת את השמחה.

נהגתי גם בקופרה (2015), גם ב-GTI דור 7 (2015) וגם בבימר (M135 אמנם, אבל זה מספיק קרוב). אני מניח שהייתה לך קופרה דור קודם? (לפני 2015?) אחרי 2015 הקופרה וה-GTI הן למעשה "בנות דודות" ולמרות השוני יש להן הרבה רכיבים משותפים. אותו רכב בגדול, אותו מנוע בכיול אחר ואותו הדיפ'. יש עם זאת לא מעט שינויים. ל-GTI החדשה יש גיר חדש (2019), ועכשיו בגרסת הפרפורמנס, מגיע עם הדיפ' המכני (נשלט מחשב), בלמים מוגדלים ו-245 כ"ס - חבילה מאוד יפה. יחד גם זאת, לדעתי הקסם של הגולף הוא דווקא באיכות החומרים והפנים, נסעתי גם בקופרה וגם בגולף (דור 7), הגולף עדיפה בהרבה בעייני, וזה עוד לפני שאני משקלל את הפנים החדש, המסכים הדיגיטליים ומושבי העור בפרפורמנס החדשה. חבילה מ ע ו ל ה לדעתי. לגבי הבימר. בגדול שני הרכבים מכוונים לאוטו סגמנט +- - רכבים ספורטיבים, לא דגמי קצה. הבימר חזקה (יותר) וכמובן - הנעה אחורית, הגיר בבימר, טוב בהרבה - יותר הילוכים, יותר אמינות, יותר מהיר. האינטיריור - לדעתי גולף חדשה נראית ומרגישה חדשה יותר לעומת ה-m235. שים לב שחבילות מסויימות בבימר, בפרט - תצוגה מורחבת (סטנדרט מ-2016) ומסך רחב משפרים מאוד את הנראות, שברמה הבסיסית, קצת...בסיסית. אחי (בעלים של GTI דור 7) לא אהב כ"כ את תאורה הכתומה בבימר. כמו-כן הופתע (לרעה) לגלות שבבימר בלם-יד ידני ולא אלקטרוני כמו בגולף (שיחד עם ה-Auto-hold יוצר חוויה מאוד נעימה ביום יום). הבעיה היא שבימר 2015-2014 מועדת לתקלות ואני חושב שלמרות המוניטין המצויין של ה-N55, כדי לשמור רזרבה קטנה לבעיות שעלולות לצוץ, בטח אם אתה הולך להחזיק את הרכב לכמה שנים. שמעתי מכמה מקורות (אם כי לא ממקור ראשון) שתוכנת ה-BJ4 הפופולרית לא עשתה טוב למנועים של הבימר ויש שמועות (!) עקשניות על מנועים שהלכו. בנוסף, יש תיעודים מוכרים של ה"מחלות" של מנוע ה-N55, הנה חיפוש קצר: http://www.gt-innovation.de/wordpress/news/bmw-n55-common-problems/ https://www.bmwn55tuning.com/n55-common-problems/ דעתי האישית, אם אתה לא ממש "חם" על האיכויות הדינמיות של הבימר ובפרט, הנעה האחורית, המנוע (המיוחד, יש לומר) והגיר (המצויין) של הבימר, לדעתי גולף חדשה תרגיש טוב יותר (וחדשנית יותר) ביום-יום ותתן לך ראש שקט יותר ל-3 שנים פלוס הקרובות.

גילוי נאות: אני מחזיק מיאטה NC בשש שנים האחרונות. אני חושב ששוכחים לקחת בחשבון את מצב הרכבים. הרבה מיאטות ובוודאי אלו שמבקשים ומקבלים מחירים גבוהים מקבלות רמת תחזוקה הרבה יותר גבוהה ויקרה מאשר פוקוס או לאון או כל רכב "רגיל" מאותו שנתון. הרבה מיאטות הן בעלות מתלים חדשים ומשופרים, פלסטיקים שבורים מוחלפים בחדשים מקוריים, טרמוסטטים, גגות חדשים, בושינגים מוחלפים ועוד ועוד... מי שרוצה מיאטה שתוחזקה כמו פוקוס מליסינג ימצא גם מכוניות ב-60 ו-50 אלף, מי שרוצה רכב שמור ומתוחזק ישלם בהתאם. בנוסף וגם רשמתי את זה בפוסטים אחרים, כמי שעוקב אחרי שוק המיאטות יותר מ-20 שנה, אני יכול להעיד שמעולם לא נסחר מיאטות שמורות ומתוחזקות (ידיים ו'"מ נמוך\סביר) משום דור ושנה בפחות מאזור ה-70 אלף ש"ח.

איזה כיף לקרוא את השרשור גם אני מחזיק NC בדיוק מאז שרוני מכר את שלו (היא אצלי ) לפני כן הייתה אצל חבר משותף אחר. אוטו כיפי ברמות. כמה דברים שיש לי לתורם לפות"ש: 1) חפש את מועדון הרודסטים הישראלי - תמצא הרבה אנשים עם מכנה משותף וגם המון ידע. יש מפגשים ותוכל לנסוע ולהשוות עם בעלי מיאטות אחרים. נקודתית לגבי הקוילאוברים - האם אתה יודע איזה קוליאוברים יש לך? אני לאחרונה החלפתי לאוהלינס + בושינגים של סופר-פרו והרכב פשוט חלום - גם ביום יום (מצב רך וגם במסלול 2) ביטוח מקיף (ללא גג) אמור להיות זול יותר, אני (40+ ) משלם קרוב יותר ל-3500. לעניין המחיר, זה קצת פחות הזוי ממה שנדמה. זה נכון ששמירת הערך היא מצויינת, אבל זה בתנאי שהרכב מתוחזק ותחזוקה טובה וקפדנית עולה כסף. אני לא חושב שהמחירים עבור ה-NC מאוד ירדו. יכול להיות ששנתונים מאוחרים יותר ירדו קצת לכיוון ה-100 בגלל הלחץ של ה-BRZ מלמעלה (לחץ חלקי, כי זה לא רודסטר) אבל השנתונים הנמוכים לא ירדו יותר מידי עבור רכבים שמורים. אין אני יודע? כי אני מכיר את השוק כבר למעלה מ-20 שנה (זו גם המיאטה השניה שלי, הייתה לי גם NB) ומעולם מיאטות טובות (משום דור) לא ירדו מתחת ל-70-80 אלף. גם NA או NB עם נתונים טובים (מס' ידים נמוך, ק"מ נמוך יחסית ומצב מצויין) תקבל סכומים כאלו. אני ככול הנראה ישחרר עוד כמה חודשים את המיאטה כי דיי, צריך לגוון קצת ואני יכול לומר שלמצוא לה מחליפה זה לא פשוט בכללללל (שלא לדבר על יקר). תמונה לרוני :

יכול להיות שזה רק אני, אבל GTI פרפורמנס, עם לוח דיגיטלי מלא, דיפ' ברקסים ומושבי עור (אני מניח שגם לד וג'אנטים 18 או 19?) ב-225 נשמע לי דיל ממש טוב...לדעתי המפרט הזה היה מעבר ל-250 לפני כמה חודשים...אני מפספס משהו?

סוללה.

ממליץ מאוד על הטיולים של יואב קווה - שבילים 4X4. הוא מסווג את הטיולים לרכב "רך" (כמו ה-VX) ורכב "קשוח". בטיולי רכים היו VXים והייתה להם יכולת לא מבוטלת בכלל. הטיולים מתאימים מאוד למתחילים, מהנים ועם הדרכה מקצועית.