BobbyMiata

התראות שווא הם דבר נדיר מאוד ב-R7 ואם אתה קונה את הגרסה הישראלית, תקבל גם התראות על מקומות מועדים לפורענות.

אני מתנצל שעבר יותר זמן ממה שרציתי, אבל הנה, עלה הפוסט של היער השחור וחווית האלפין, תהנו:

החושך כבר מזמן ירד על מלון Burg Windeck המשקיף על גגות העיר Buhl כשהחלטתי לעשות הפסקה בארוחת 4 המנות ולצאת החוצה לוודא שהנציג של חברת ההשכרה שהביאה לנו את הרכבים לא מפספס אותנו. פגשתי אותו בחוץ בתזמון מושלם ומידה סויימת של תסכול מההבנה שאת המנה הבאה כבר אוכל קרה . יחד עם עוד שני חברים, ירדנו לכיוון מגרש החניה לפגוש פנים אל פנים את 3 המכוניות שהזמנו. את הצללית הראשונה הכרתי היטב. ה-M2 Competition לא מאוד שונה חיצונית ופנימית מה-M2 שיש לי בבית. את הצבע הכתום המיוחד לא ממש ראו בחושך, ולמעט לוח המכוונים החצי דיגיטלי, שינויים קלים בעיצוב הדשבורד, חזית הרכב וכמה כיתובי Competition זה אותו הרכב. ההבדל העיקרי חבוי מהעין ונמצא מתחת למכסה המנוע. דגם הקומפטישן מצויד במנוע ה-S55, מנוע M "אמיתי" זהה לזה שיש ב-M3/M4 אם כי מוחלש מעט עם 404 כ"ס מוצהרים לעומת 370 ממנוע ה-N55 שעבר רק "טיפול" על ידי חטיבת M לפני שמצא את עצמו מתחת למכסה המנוע של ה-M2 המקורית כמו זו שיש לי בבית. הייתי צריך להתאמץ מעט למצוא את הפורשה האדומה בחושך. מדובר בבוקסטר 718 וזהו, בלי S. בגרסה הזו, נמצא מנוע 4 צילינדרים בנפח 2 ליטרים ובעל הספק של 300 כ"ס "בלבד" ממש מאחורי הנהג והנוסע. זו הפורשה הכי זולה שאפשר לקנות ולמעט גלגלי 20 אינטש מושחרים, אגזוז ספורט ומושבים מחוממים לא היו כמעט תוספות ברכב. סוג של entry level פורשה, או פורשה "ליסינג"... את האלפין היה קשה לפספס. צבעה הלבן בהק וצורתה המיוחדת בלטה גם בחשכת מגרש החניה הקר והיא הייתה מהממת. זה היה המפגש הראשון שלי עם האלפין A110 במציאות. פה דווקא כן קיבלנו את ה-S המייצגת את הגרסה הספורטיבית יותר של הדגם. זה אומר קרוב ל-300 כ"ס ממנוע ה-1.8 4 צילינדר המרכזי (כ-30 כ"ס יותר מאלפין רגילה), מתלים קשיחים יותר וקצת קוסמטיקה. הרכב שלנו היה מצוייד גם בגג הקארבון האופציונלי שהוריד כ-4 ק"ג חסרי משמעות מהנקודה הכי גבוהה, אבל נראה מצויין. הדבר הכי מפתיע באלפין הוא הגודל, או נכון יותר הקוטן - היא קטנה משמעותית מהבוקסטר ומה-M2 וכפי שנגלה בהמשך, זה גם ה-super power שלה. "טקס" ההחתמה לקח כ-20 דקות וכלל מעבר יסודי (עם פנסי טלפונים…) על המכוניות, רישום כל הפגמים הקיימים, רישום ק"מ והחתמה על טפסי השכרה דיגיטליים ובסופם חזרנו למסעדה החמימה והמנות הקרות (שבנתיים חוממו קצת). היו לנו 3 ימי נהיגה ביער השחור, אבל כיוון שלא ממש ניהלתי יומן מסע, אשתף בהתרשמות הכללית שלי מהרכבים ופחות בסיפור הדרך. M2 Competition BMW מטבע הדברים, ב-M2 Competition הרגשתי בבית ולא יכולתי להמנע מהשוואות ל-M2 הרגילה. אין ספק שהמנוע החזק שולט בחוויית הנהיגה בבימר והוא גם המנוע הכי חזק בחבורה הזו by far. עם מומנט נוכח מסל"ד מאוד נמוך ויכולת לנשום היטב ולמשוך בצורה נחושה עד לקו האדום ב-7,500 סל"ד. לצורך ההשוואה - זה הרבה אחרי שה-N55 כבר מתחנן להילוך הבא אי שם סביב ה-6,500 סל"ד. זה לא של-M2 הרגילה חסר כוח, אבל אין לו את אותה תחושת חוסר מאמץ או את העוצמה ב-top end של קשת הסל"ד. המנוע ב-Competition - הוא אבסולטי, יש המון כוח, בכל סל"ד, בכל תנאי דרך ובשום שלב לא מרגיש שהרכב מתאמץ. זאת כמובן כל עוד מבקשים ממנו להאיץ, כי בבלימות ופניות המצב כבר שונה… הרכב שלנו היה מצוייד בבלמים הסטנדרטיים (ולא האופציונליים המוגדלים) והם היו צריכים לעבוד קשה, במיוחד בקטעי ה-down-hill, כדי להאט את ה-1,650 קילו של ה-Competition (כ-100 ק"ג יותר מ-M2 רגילה ידנית) ויחד עם משקל גבוה על הציר הקדמי וצמיגים בינוניים הרכב נמרח מעט בפניות וה-Competition שינתה כיוון בצורה פחות נחושה ממה שהייתי רוצה, בוודאי פחות טוב משתי הדו-מושביות בעלות המנוע המרכזי. גיר ה-DCT ב-M2 הוא מעולה עם העברות מהירות וחלקות במצבים הרגועים ובעיטות הגונות במצב האגרסיבי (אפשר לשנות את המצבים ידנית ובנפרד מהמצבים האחרים) וניכר ש-BMW שיפרו וכיילו את הגיר הזה, כי אני זוכר אותו פחות מוצלח ב-M4 מלפני 3 או 4 שנים. את הגיר בבימר עדיף להשאיר במצב בספורט (הבינוני) כדי לקבל העברות מהירות, אבל כאלו שלא מטלטלות את הרכב יותר מדי. ביחס לגיר הידני, מתקבלת חווית נהיגה יותר ממוקדת בקטעים החזקים, אבל פחות מערבת כחוויה כוללת ואני חושב ששניהם מצויינים. עם זאת, אין ל-DCT את התכונות הטלפטיות של ה-PDK בפורשה ואני העדפתי את השליטה הידנית בקטעי הנהיגה החזקה והחזרתי לרכב את השליטה בהילוכים בחלקים המנהלתיים יותר של הנסיעה. הבימר הייתה באלמנט שלה בקטעי ה-up-hill. המנוע החזק מלפנים בשילוב עם הדיפרנציאל הננעל-בשליטת-מחשב על הציר האחורי הפכו את הרכב לחיית עליות: להכניס את האף, למחוץ את הדוושה והרכב נורה קדימה בעוצמה תוך היגוי-יתר כיפי ונשלט - שוב ושוב בעליות היער השחור - אין רכב שכיף יותר להיות בו בדרך למעלה. הדרך למטה כאמור כבר פחות כיפית, הרכב בלם טוב סה"כ (כל עוד היו לנו בלמים, מייד נגיע לזה…) אבל התקשה להסתיר את העובדה שהוא הכבד בחבורה, בפער מטורף של יותר מחצי טון(!) מהאלפין וכ-300 ק"ג מהפורשה. לצערנו, לאחר כמה קטעי נהיגה מאתגרים נגמרו הבלמים(!) ונאלצנו להפסיד חצי יום עם הרכב כדי לנסוע לשטוטגרט להחליף רפידות… וגם אחרי ההחלפה, הבלמים לא חזרו לעצמם, הצלחות התעוותו וגרמו לבעיות בבלימה שהלכו והחמירו לקראת סוף הטיול, באסה. עם זאת, נציין לזכותה של הבימר היא שהיא גם הכי livable בחבורה. המרחב הפנימי היה הגדול ביותר, היא הנוחה ביותר בכביש המהיר, הכסאות בה הם הנוחים ביותר (שכוללים גם חימום, לא משהו לזלזל בו שבחוץ 0 מעלות), בקיצור - בקטעים המנהלתיים ובעליות - אתם רוצים להיות בבימר. ונקודה אחרונה על הצבע. לפני הטיול מאוד אהבתי את הצבע הכתום המיוחד של הבמוו. בתמונות הוא נראה יפה ומיוחד אבל 3 ימים במזג אוויר סגרירי עם רכב מלוכלך שיכנעו אותי סופית שמדובר בגוון של…חום. אף אחד לא רוצה רכב חום. האפור סילברסטון (שהוא בכלל סוג של לבן) והלונג ביץ' בלו (צבע ההשקה של ה-M2 המקורית) הם הצבעים העדיפים לרכב (לטעמי, כמובן…) Porsche Boxster 718 ואם בצבעים עסיקינן, דווקא את האדום של הפורשה "שלנו" אהבתי. הוא היה מעט כהה ועמוק ופשוט "עבד" על הרכב. הייתי מאוד סקרן לגבי הפורשה. שמעתי וקראתי המון דברים לא טובים על דגם הכניסה, על הסאונד המבאס, על זה שמנוע 2 הליטר פשוט לא חזק מספיק ושהחוויה כולה פשוט "לא זה". קשקוש. צריך לנהוג בדיוק 50 מטר בשביל להבין שזו 100% פורשה. היכולת של המהנדסים של פורשה ליצר מכוניות ש"לובשים" אותן מפתיעה אותי כל פעם מחדש והבוקסטר הזו לא שונה מכל פורשה אחת שנהגתי בה בעבר (991.1, 991.2 בגרסאות S, 4S, קבריו ו-GTS ובוקסטר S דור קודם ונוכחי). החיבור המדהים בין הנהג והרכב שהופך את הנהיגה לתענוג מתמשך קיים גם ב-718 הבסיסית הזו. הבלמים פרוגרסיביים, חזקים ובעיקר מתקשרים, זה בונה המון בטחון והשלדה מתקשרת ישירות למוח בכל עיקול וכל סיבוב. הפורשה היא רכב שאפשר לנהוג בו בכבישים האלו על הקצה בתחושה של בטחון ומודעות יוצאת דופן לכמות האחיזה, הבלימה או הכוח שזמין לנהג בכל שבריר שניה. יחד עם משקל שמרוכז כולו בין הצירים, מקבלים מכונה שיכולה לשנות כיוון ולעקוב אחרי הפיתולים בקצת פסיכי, וזה לא משנה אם זה בדרך למעלה, למטה או במישור. איזה כיף. והמנוע? הייתי אומר שהוא בהחלט מספיק. הוא ליניארי, אוהב לעלות במעלה הסל"ד ומתחת ל-150 קמ"ש לא מרגיש חלש. הוא גם לא מרגיש חזק במיוחד, ולא מסתער על העליות באטרף של המפלץ ב-BMW, ועם מדגש ופילטרים גם הסאונד שלו לא מוסיף להתרגשות הכוללת, אבל גם לא גורע ממנה יותר מדי, מה גם שהיא היחידה שאפשרה לנו לפתוח את הגג ולהרגיש הכל מקרוב ממש. וודאי, אם יש אפשרות, מנוע ה-4 צילינדרים הגדול יותר עדיף (למרות שלמיטב זכרוני הוא פחות ליניארי), קל וחומר, אני מניח, מנועי ה-4.0 ליטר החדשים שבוודאי מחזירים את הריגוש של מנוע אטמוספרי (אם כי לא נהגתי בהם עדיין). אבל, וזה אבל גדול - אין שום דבר מבאס, או "לא זה" בפורשה הבסיסית הזו ואם זה מה שהתקציב (או חברת ההשכרה במקרה שלנו) מאפשר, היא עדיין מעולה. ממש. הפורשה מציעה סביבת נהג "של פעם" ואני אומר את זה לגמרי בקטע טוב. אני לא חסיד גדול של דיגיטליזציית לוח המחוונים וחיסול ממוקד של כפתורים אמיתיים. אני אוהב שיש על מה ללחוץ ובפורשה זה מרגיש ונראה טוב למרות שלא השתנה הרבה מהדור הקודם וכבר עברו לא מעט שנים, אם כי לא כולם הסכימו איתי. גם ה-PDK, כמו תמיד - מושלם. בניגוד לתיבות אחרות בהן אני מייד לוקח את השליטה אלי אחרת זה מעצבן (כן, אני מדבר עלייך BMW) או כאלו שאפילו לא מנסות (באלפין מצב race מאפשר העברות ידניות בלבד), ה-PDK מראה יכולות טלפתיות, העבר למצב ספורט והרכב ידע לעשות הכל בזמן, תמיד שבריר שניה לפניך, בדיוק כמו בכל פורשה אחרת שנהגתי בה. וגם השימושיות יוצאת דופן, בוודאי ביחס לרודסטר. יש מספיק אחסון ושני תאי מטען מלפנים ומאחור שמאפשרים לאחסון של 2 טרולים + כמה תיקים בקלות. היא לא פרקטית כמו הבימר, אבל ביחס לקטגוריה, יש שם די והותר מקום. Alpine A110S האלפין לא הייתה אהבה ממבט ראשון. אני לא יודע אם זה קשור, אבל הנהיגה הראשונה שלי באלפין בטיול הייתה סוג של נסיעה "מנהלתית" (שזה אומר כבישים עמוסים כשהמטרה היא לחבר בין כבישים מעניינים יותר), הכבישים היו רטובים והיו עליה צמיגי חורף (בעעע) אז התרכזתי ראשית בדברים המנהלתיים. הפנים של האלפין הוא שילוב נדיר של עושר… וקמצנות. זה מתחיל בצמד מושבי באקט חובקים היטב שגם נראים מצויין, הגה קטום משולב עור ואלקנטרה עם סימון אמצע קטן, לוח מחוונים דיגיטלי לחלוטין, תפירה כפולה יפה וקונסולה מרכזית בין המושבים בגימור קארבון המשתלב יפה עם גימורי קארבון נוספים. בורר הילוכים אה-לה פרארי (3 כפתורים עגולים בקונסולה המרכזית), בלם יד חשמלי והכל הכל מרגיש ונראה ממש up market… עד לרגע שבו רוצים להגביר את הווליום ואז נתקלים ב"קופסא" של רנו, שהיא חלק זהה לחלוטין לזה שנמצא ב…דאצ'יה דאסטר(!) העולב ממשיך במערכת מולטימדיה איטית ומיושנת בעלת רזולוציה המזכירה מסכי מחשב משנות ה-90 וממשיכה בבקרת מיזוג שבוודאי לקוחה מדגמים אחרים וזולים הרבה יותר…היה לי קצת קשה עם הקיטוב הזה והתחושה היא של מוצר קצת לא גמור. אבל לא רק המראה הייתה הסיבה לחוסר אהבה ממבט ראשון אלא גם חווית הנהיגה הראשונית. לקח לי זמן להבין כיצד מעבירים את תיבת ההילוכים ממצב ידני לאוטומט ואיך להעביר את השלדה בין מצב ספורט לרגיל (אין קשר בין השניים). אבל לאחר מעברים ושילובים שונים בין רגיל, ספורט ידני ואוטומט אני יכול לומר שמאף אחד לא התרשמתי, לא היה לי שום "קליק" עם הרכב… הרגשתי קצת מנותק מהחוויה, כאילו משהו מפריד ביני לבין הרכב, סוג של דיליי בתגובות - אכזבה. בפעם השניה שעליתי לנהוג על הרכב היה בנסיבות אחרות - הכבישים היו יבשים, השמש זרחה, וקיבלתי טיפ - תנסה את הרכב במצב race. וזה שינה הכל - במצב race זה רכב אחר לגמרי. באותו יום "תפרנו" קטע כביש מפותל ונהדר ויכולתי לקחת את האלפין לקצה וגם להשוות, באותו קטן כביש, בין שלוש המכוניות. אז הנה ההתרשמות הסופית: ה-super power של הרכב הזה הוא שילוב נדיר בין משקל קל (כ-1100 ק"ג) ומנוע מרכזי, והתוצאה היא רכב מאיץ, בולם ובעיקר פונה הרבה יותר טוב ממכוניות אחרות. במצב race המדובר אפשר ממש להרגיש את המשקל מסתובב סביב הנהג תוך כדי סיבוב ואחרי שמתרגלים לבלמים ולאחיזה (ולדעתי פה צמיגי החורף עשו לרכב קצת עוול) וסולחים לתיבת ההילוכים על מעט לאג, מקבלים רכב שאפשר לנהוג אותו חזק מאוד על המגבלות. בניגוד לפורשה, האלפין היא "טעם נרכש". זה רכב שככול שנוהגים בו יותר ולומדים את התגובות יותר, אפשר להשען עליו יותר ויותר ולדחוק בו יותר ויותר ואז מתקבלת הצעת ערך שאין לה למעשה מתחרים, כי אין עוד שילוב כזה של משקל וכוח, בטח לא בקטגוריית המחיר שלו ואז, אולי, גם הפשרות באיכות הבניה ואפילו המולטימדיה מתחילה להראות הגיונית. בסוף הטיול, לפחות 2 מהנהגים החליטה שהאלפין היא הרכב הטוב בחבורה ושניהם אנשים מאוד מנוסים. ואני… אני עדיין מנסה לגבש את דעתי, אפילו עכשיו, שלושה חודשים אחרי הטיול. סיכום אז נסכם כך: בחבורה הזו ובטיול הזה, ה-M2 יצאה במקום האחרון. היא מכונת נהיגה מדהימה, מערבת, מתקשרת וורסטילית עם מנוע אימתני בחרטום, אבל המשקל שלה, יחד עם הבלמים הבינוניים שקרסו בשלב מוקדם של הטיול לא השאירו לה הרבה סיכוי בחברה הזו. כל עוד הבלמים תקינים, זה עדיין הרכב שהייתי בוחר בדרך מפותלת שעולה במעלה הר כלשהו, או בנסיעות המנהלתיות, אבל כרכב לנהיגה בכבישים מפותלים היא חסרה את הקלילות של השתיים האחרות. יכול להיות שעם בלמים וצמיגים טובים יותר, יתקבל רכב מאוזן יותר שיסווה את משקלו טוב יותר ויתן פייט טוב יותר לקלילות האחרות, אבל הפעם זה לא קרה. את המקום השני אני נותן לאלפין. היא קלילה ומהנה ומתאימה מאוד לכבישי היער השחר הצרים ומפותלים, אבל מרגישים שהיא דור ראשון. החל ממערכת המולטימדיה המיושנת ועד לתיבה הקצת-יותר-איטית-מה-PDK ומצבי הנהיגה הלא ברורים - נראה שהמהנדסים של רנו-אלפין עשו רכב מעולה ומיוחד בניסיונם הראשון, אבל לא היה להם סיכוי מול המהנדסים של פורשה ו-25 שנה של שיופים ושיפורים שיצרו את המכונית הכי מהנה לנהיגה - אפילו בגרסת הבסיס, עם המנוע "החלש" ובלי הרבה תוספות, הפורשה בוקסטר 718 נותרת הרכב הכי מהנה לנהיגה בחבורה הזו.

לא חושב שהיו שינויים בפריסת המצלמות בשנה האחרונה, אז אני חושב שהקובץ דיי מועדכן (?) אבל אם למישהו יש מסד נתונים מעודכן (ברמת נ.צ) אז שיעלה לשרשור של יונידן ואני מניח שאותו בחור שהעלה את הקובץ הקודם יוכל לעדכן אותו. האם שאצלי התחילו קצת התראות שווא בתחילת נסיעה בעבודה, אבל יכול להיות שאיזה בניין פה פולט משהו... בכל מקרה, זה לא מטרד.

אשמח לענות על נושא הניידת ממול כי פונקתי כך ב-750 ש״ח בדרך לאילת. זה עובד ככה, אם אתה לבד או ראשון בשיירה ומולך מגיעה ניידת ומזהה אותך, היא עוברת אותך, עושה פרסה, מרדף קצר, עצור בצד ו...דו״ח. tried and tested.

מחזק ומעדכן. קיבלתי את ה-MJJC בדגם הבכיר והחלפתי את המתאם לזה של ה-1.1. השתמשתי במיסטר פינק (כ-30 מל) עם כ-400 מל של מיים וחיבור לצינור גינה - יצא קצף גילוח 🤣 פעם ראשונה שהתוצאה יותר טובה ממה שחשבתי או רציתי. מילאתי את כל הרחוב בקצף וחשבתי שהינה מביאים לי פקח והשטיפה תגמר ב-750 ש״ח קנס. אתמול עשיתי שטיפה ״זריזה״ (עד כמה ש-50 דקות קצה לקצה נחשב זריז) והפעם שמתי כמות כפולה של מים והקצף יצא מצויין, בדיוק במידה. בגלל ששחכתי למלא את הסוללה במכשיר התחלתי עם 60%, את השטיפה הראשונה עשיתי בלי הגרניק, לאחר מכן סבון ושטיפה סופית ועדיין נשאר לי 22% בסוף. סה״כ אני מאוד מרוצה והסט אפ עושה בדיוק את מה שרציתי שיעשה. מה שלא חשבתי עליו זה שהשילוב של הרעש ובעיקר הסבון המוקצף על הרכב נראה מאוד ״מקצועי״ מושך המון תשומת לב, ממש מרגיש כאילו פתחתי שטיפת רכב באמצע הרחוב ולא כולם אוהבים את זה...

האמת היא שקניתי את הרכב עם האוהלינס וזה היה spec מושלם מבחינתי - ידנית, אוהלינס, צלחות בלימה 2-חלקים עם דיסק "צף", צא'רגפייפ מאלומיניום (למקורי יש נטייה להשבר) וכל השאר סטוק ברור, ברור שאני חייב לכם על האלפיין, אני אשקיע בפוסט נפרד.

טוב, אני רואה שדיי הרבה חודשים לא עידכנתי, אז מניח שהגיע הזמן לעדכון קצר. האמת היא שלא המון קרה בחצי שנה האחרונה פלוס מינוס, דווקא בקטע חיובי. אני עדיין נהנה מאוד מהרכב, גם ביומיום וגם בנסיעות יותר נמרצות, אם כי לא היו הרבה כאלו לאחרונה והסיבה העיקרית היא הקיץ. אני לא נוהג לדחוף את המכוניות לקצה בחום הכבר של יולי/אוגוסט, תוצאה של טראומה שהייתה לי עם המיאטה - יום מסלול חם במצדה כמעט גמר לי מנוע, בסוף זה נגמר רק במיסבי טלטל, אבל למדתי שפיסיקה זה דבר אמיתי. אמנם היה עוד טיול בצפון ויום מסלול עם מועדון הרודסטרים במוטורסיטי (תוואי הפוך) אבל אין לי איזו תובנה גדולה וגם לא הרבה תמונות לשתף, אבל הנה המיטב שהצלחתי למצוא: זו המיאטה שלי! (לשעבר) מה שכן היה בתקופה הזו זה חידוש הביטוח, רישוי שנתי וטיפול גדול. הביטוח והרישוי היו דיי דומים לשנה (סביב ה-11,000 לביטוח ו-3200 לקופת המדינה...) אבל השנה החלטתי לעשות טיפול קצת יותר גדול ולרענן את נוזל הדיפרנציאל ואת שמן הגיר. לאחר שהתיאשתי מלחפש בארץ (יכול להיות סתם עצלות) השמנים הוזמנו מאנגליה בעלות של כ-800 ש"ח - 2 ליטר מכל אחד מהנוזלים, בפועל צריך כמעט ליטר וחצי לכל אחד. לא זול, אבל זו הוצאה של פעם ב-60,000 ק"מ או 5 שנים, אז לא כזה נורא. הייתי קצת מוטרד ממצב הצלחות שלי, אבל גם הן היו בסדר ובסופו של דבר רק החלפתי את הרפידות האחוריות וכיוון שהיו לי במלאי (הן זהות ל-235, היה לי ספייר...) לא הייתי לי עלות ישירה נוספת (עלות הרפידות כ-400 ש"ח אם מביאים מחו"ל). הטיפול עצמו בוצע ב-G-Force וכל העסק, כולל עלות החלקים עלה 2,200 ש"ח. ממש לא נורא לטיפול שכולל ריענון שמן מנוע, דיפ', גיר ורפידות אחוריות. במהלך הטיפול המכונאי שלי הרגיש שיש קצת רעש מרצועת האביזרים, אז הוחלט להזמין חלקים חדשים - 2 פולים ורצועה, רכישה חכמה מאמזון (משלוח חינם!) ועוד קניה בפחות מ-75$ חסכה לי מיסים וכל החלקים נמצאים אצלי ועלו כ-500 ש"ח וטרם הורכבו. הוצאות נוספות היו "מסביב". החלטתי להתחדש בג'ק נורמאלי במקום הג'ק האדום הקטן, והזול של אוטו-דיפו. עלות הג'ק החדש (ג'ק אלומיניום, 23 קילו, כושר נשיאה של 3 טון) הייתה קצת יותר מ-1,000 ש"ח. והאמת שהייתי צריך לעשות את זה קודם, החדש נמוך יותר אז הוא נכנס ללא מאמץ מתחת לרכב והוא הרבה יותר יציב ובעיקר - בטוח! עוד התפנקתי (סוג של) במצלמת דרך חדשה של Blackvue מדגם 900X. יש לי מצלמה היום שהיא לא רעה, אבל יש לה איזו בעיה בהדלקה (צריך להדליק ידני, לדעתי בעייה בחיווט ולא במצלמה עצמה) והיא מצלמת לפנים ואת החלק הפנימי. המצלמה של Blackvue מצלמת גם אחורה ויש לה גם יכולות ענן מתקדמות. אני מתכנן אולי בעתיד להוסיף סוללה ואז כבר אבנה מערכת שבאמת שומרת על הרכב גם בזמן חניה. בכל מקרה זה היה חצי ספונטני בעקבות חבר שמגיע מארה"ב ומבצע באמזון על המצלמה שעלתה "רק" 370$ במקום 470$, אז הנה עוד 1,150 ש"ח התאדו על התחביב היקר הזה... גזרת הקוסמטיקה קיבלה 2 "טאצ'ים" קטנים - הזמנתי כפתור התנעה אדום מקורי של ב.מ.וו במקום גרסת העלי-אקספרס שתמיד נראתה לי טיפה טיפה עקומה (200 ש"ח כולל משלוח) ופסי קישוט שחורים במקום הכסופים (100 ש"ח כולל משלוח לחלק מקורי של BMW!) אלו הותקנו ממש בימים האחרונים אז אין לי עדיין תמונות לחלוק. חייב להודות שקצת מדגדג לי בגזרת הקארבון, אבל למזלו של העו"ש אין לי מקום בחניה לספויילר גדול יותר כי המנוע של המכפיל יושב פחות מס"מ (!) מעל הספויילר המקורי וכל גרסאות הקארבון גבוהות יותר ולא נכנסות. איך אני יודע? אולי בגלל שספיילר יפייפה מקארבון בגזרת ה-CS הגיע אלי (1,300 ש"ח לתחליפי ברמה גבוהה) ועזב באותה העלות אחרי יום כשהבנתי שהוא לא יוכל לעלות על הרכב אם אני מתכנן להמשיך לשים אותו בחניה... עדיין שוקל: דיפיוזר מקארבון כי הסטנדרטי נראה קצת "מסכן" ולאחרונה קיבלתי עוד דגדוג בדמותו של הגגה אלקנטרה כמו ב-CS אבל אני מחזיק את עצמי, כי יש לי תחושה שזה יותר "מגניב" מאשר פרקטי או נוח יותר ברכב יומיומי, מניח שבעדכון הבא אדע כמה אני טוב בדחיית סיפוקים. האמת שעד כתיבת שורות אלו, לא ספרתי את כל ההוצאות שלי, אז אני אוציא רגע מחשבון... וסה"כ ההוצאות בעידכון הזה הן... 19,400 ש"ח. (אני מניח שזה יעבור את ה-20,000 אחרי התקנת רצועת האביזרים והפולים החדשים, אבל זה כבר בעידכון הבא). פוסט בונוס לא בדיוק עידכון, אבל בדיוק חזרתי מטיול נהיגה בגרמניה בו שכרנו פורשה בוקסטר (דגם בסיס, 2.0 ליטר, PDK) אלפין A110S ו...M2 קומפטישן. במסגרת הפוסט הזה אני יכול לחלוק שהייתי מאוד סקרן להשוות בין הרכב שלי לקומפטשין, כי לא יצא לי לנהוג בקומפטישן בכלל (דווקא על ה-CS הנדירה יש לי קצת קילומטרים). אולי באופן לא מפתיע ה-highlight הגדול בקומפ' הוא המנוע כמובן. והוא אכן highlight. למרות ש"על הנייר" הוא לא נראה כמו שדרוג משמעותי עם 404 כ"ס לעומת 370 אצלי, במציאות הוא מרגיש הרבה יותר בשרני ומושך כמו קטר בכל סל"ד וגם מגיע בשמחה למחוזות בהן ה-N55 כבר מקבל קוצר נשימה ומבקש כבר את ההילוך הבא. מצד שני... שאר הרכב דיי אותו הדבר. אני לא הרגשתי שום שיפור משמעותי בהתנהגות, אם כבר נרשמה הרעה. חלק מזה נובע מהעובדה שהרכב על מתלים רגילים (אצלי יש אוהלינס) וחלק כנראה קשור לעובדה שהקומפ סוחבת עוד איזה 100 קילו מעבר לשלי ובולמת עם אותם הבלמים. זה כמובן לא רכב פחות טוב, וכחבילה הוא אולי "נכון" יותר כי המנוע ה-"נכון" וכדי להיות הוגן צריך לומר שאוהלינס אפשר לשים גם בקומפ' כמו-גם בלמים מוגדלים כדי לקבל חבילה טובה יותר ומאוזנת, אבל המחירים בארץ (בטח בתקופה המשוגעת הזו) של הקומפ הם כ-100 אלף ויותר (כ-150 מהשנתון שלי) צפונה מה-M2 וזה, לטעמי ממש לא שווה את ההבדל. אם כבר, הייתי מוציא עוד 100 אלף כדי לקבל את הפורשה, אבל זה כבר לפוסט אחר... עוד נקודה מעניינת היא הפער בין ה-M2 המקורית ל-קומפטישן ול-CS. צריך לומר בזהירות שלא נהגתי בהן גב אל גב, אבל ציפיתי שהקומפטישן תהיה קרובה יותר ל-CS כי הן חולקות אותו מנוע וגיר וכולי והתחושה שלי עכשיו היא שהפער, כחבילה, בין הקומפטישן ל-CS גדול יותר מהפער בין ב-M2 המקורית לקומפטישן. כן, מנוע זה דבר חשוב, אבל לי אישית, זה לא בהכרח הדבר הכי חשוב. כלומר, מלכתחילה לא מדובר ברכב חלש... והשיפור בהתנהגות ב-CS משמעותי ביחס לאחרות. זהו בנתיים.

הגרסה הפתוחה לא קשורה לעידכונים של היבואן. הגרסה המקומית כוללת הרבה שינויים, כולל עברית וקובץ ההתראות מכיל גם מקומות החשודים כמארבי ליזר ולא רק מצלמות. מיקומי המצלמות ידועים ומתועדים בכל מני פורומים (כגון מיצו בדרכים) ועוד, כך שמיקומי המצלמות הן public knowladge וכמה אנשים תרמו לבניית קובץ הנתונים ופעם אחרונה שהתעדכן היה בנובמבר 20 לדעתי. האם היו שינויים מאז במפת המצלמות - לא יודע. לגבי הליזר - אין ספק שעינית רגישה ממוקמת היטב עדיפה על כזו שיכולה כלל לא לראות את הקרן. בשורה התחתונה - הגרסה המקומית נותנת יותר מגרסה אמריקאית, על זה אין ויכוח. האם העדיפות הזו שווה עוד כ-3000 ש״ח? אני חושב שכל אחד צריך לעשות את השיקולים שלו בהתאם לרמת הסיכון שלו ולערך העודף מול העלות, אין פה תשובה שמתאימה לכולם. לדעתי האישית ומבדיקה שלי ביום יום, בסיס הנתונים הפתוח מדוייק (יותר מוויז, אגב) ובשביל הסיכוי הנמוך מאוד שהעינית תהיה ההבדל בין דוח לאי-דוח, אישית, לא מרגיש שהיה שווה את ההוצאה הנוספת הגדולה. לעניין הליזר אני משתדל לא לנסוע מהר מדי בכבישים ״מועדים״ ולפתוח עיניים ווויז.

טוב, עדכון מניסיון #2 עם הגרניק. אקדח הקצף עדיין לא הגיע, אז אני עדיין עם הערכה הבסיסית. מקווה שישוחרר מהמכס בקרוב ועוד שבועיים נוכל לנסות אותו. הפעם חיברתי את צינור הגינה ישירות לברז ושיחקתי קצת עם צינורית הסבון לוודא שהיא במקום (אגב, לא ראיתי שום סוגר או כיסוי לצינורית הסבון, האם תקין?) והפלא ופלא - זרם המים היה מצויין! האקדח היה על סטנדרט ופעל מעולה, לא פחות טוב מהגרניק הקודם על חשמל. לא מדדתי זמן שימוש אבל 2-3 מעברים על הרכב (ועוד רכב של שכנה...) גזלו סה"כ 5% מהסוללה (!) כך שלדעתי אין בעיה של זמן סוללה למכשיר. אני עוד לא יודע אם ההבדל היה בגלל שהשאיבה מדלי גוזלת למכשיר עוצמה או שמשהו אחר סידר את זה, אבל בכל מקרה זה שדרוג מצינור הגינה. מה שכן, צריך צינור (לחץ) יותר ארוך מהסטנדרט כי אני גורר את המכשיר ממקום למקום סביב הרכב... נראה לי שארכוש מעלי אקספרס צינור של 10 מטר, אמור להספיק.

אין לי ראש כזה מתוחכם. אלו שני הראשים שהגיעו בקופסה (שנקנתה במציאון, אולי מישהו עשה פה איזה טריק...): אלו החיבורים בצד של האקדח: ואלו הראשים (לא רואה אפשרות לסובב או להחליף מצבים) אני השתמשתי בראש השמאלי (כשהרכבתי את הימני הרגיש כמו זרם מעגלי, השמאלי הרגיש לי ה״נכון״), מה עושים? מזמינים ראשים מאמזון/עליאקספרס?

טוב, ניסוי כלים ראשון היום עם הקארשר ואני ברגשות מעורבים. לא השתמשתי בשום אביזרים מלבד אלו שהגיעו עם הקארשר וצינור שאיבה 5 מטר שקניתי. נתחיל מהדברים הלא טובים: הלחץ מרגיש לי נמוך... עם זאת, אני חושב שאני מפספס משהו כי יש מכוון כזה על האקדח והוא נשאר תמיד בחלק הנמוך (מיקס) ולא עלה לסטנדרט (וגם לא לבוסט) - למעשה לא הבנתי איך אני יכול בכלל לשלוט בלחץ, מה אני מפספס? (השתמשתי רק בפיה הרגילה, לא עם הספירלה שרשום עליה בוסט, אם כי ניסוי קצר הוציא לחץ קצת יותר גבוה) האם אי אפשר לעשות לחץ סטנדרטי עם הפיה הרגילה? עוד אינדיקציה לכך שאני לא מפעיל את המכשיר במלוא הכוח - נשארתי עם 69 אחוזי סוללה למרות שעברתי דרך 50-60 ליטר מים ולדעתי הייתי בקלות יכול להוציא חצי שעת עבודה ולא 14 דקות... דברים טובים - זה שאני לא צריך להזיז את הרכב לצינור אלא אפשר להביא את המים לרכב - תענוג, ותכלס אם ההקצפה עם הראש של MJJC תהיה טובה אני מבסוט, אני רק מקווה שיש איזה פטנט להגברת הלחץ. המכשיר פחות רועש ממה שחששתי, לא גדול במיוחד ולא כבד במיוחד אז סיכוי טוב שיהיה בשימוש תדיר, רק שאבין איך מגבירים את הלחץ...

לפי זה... אמור להיות כזה מתאם ל-MJJC, אעדכן כשאקבל.

תודה, הזמנתי את ה-MJJC PRO עם התחתית הרחבה, היה הבדל של 10 דולר בינו לבין הכחול, לא קריטי בכל ההוצאה הזו, אז "שיהיה". הזמנתי גם צינור יניקה של 5 מטרים (גם מ-KSP), מקווה שהכל יגיע יחד. אגב, איזה סבון אתם משתמשים? יש לי את ה-Mr Pink של CG, לאחרונה קניתי את ה-MAXI SUDS II כי לא היה את הורוד במלאי. אם יש איזה מקום שממולץ להזמין בו מחו"ל, אשמח (בארץ זה סביב ה-60 ש"ח לבקבוקון).

תודה על הטיפ לגבי המציאון של KSP, הזמנתי את המוצר מהמציאון, לפי מה שכותבים מדובר במוצר שהוחזר או אריזה פגומה, שווה את ההנחה הקטנה. עכשיו צריך להזמין מיכל הקצפה ו... מה עוד?

אחלה שרשור. כמה שאלות שלא הצלחתי לקבל עליהן תשובה בשרשור: 1. האם אפשר להשתמש גם בצינור שמחובר לברז, או שחייבים לשאוב מחבית (מניח שאפשר, אבל...) 2. כמה המכשיר רועש? (ברור לי שזה סובייקטיבי, אבל אני לרוב שוטף את הרכב בסופ"ש מתחת לבניין וגם ככה השכנים פותחים עיניים, השאלה אם לא יוציאו עלי חוזה עם כמות הרעש) 3. האם ההקצפה היא ברמה של קצף לבן סמיך כמו בסרטונים של AMMO (בהנחה שקונים מיכל מתאים, כמובן)? 😃

ניסיתי לבדוק את העניין עם הקהילה שיש בפורום האמריקאי (שם גם מצאתי את הגרסה ה"פתוחה" של בסיס הנתונים הישראלי). לפי מה שהם אומרים שם, אכן מדובר בעינית לגילוי ליזר שהיבואן המקומי הצליח להוסיף למכשיר. אני לא מצאתי דרך לעשות את זה שלא דרך היבואן, אבל למען האמת, גם לא ממש התאמצתי בגלל כל מה שנאמר כאן - גם אם המכשיר יהיה רגיש מאוד הסיכוי להמנע מתפיסה נמוך מאוד. נגד לייזר וויז מספק את ההגנה הטובה ביותר כרגע וגם... לפתוח עיינים כי הלזירה בארץ חייבת להיות במרחק קטן מ-300 מטר. חיפוש קטן בגוגל: https://www.queenoftheroad.co.il/משפט-ותעבורה-מה-זה-רדאר-דבורה-משטרתי-וא/ אותי תפסה דבורה בדרך לאילת, הניידת באה מולי, היה בלתי אפשרי לזהות אותה ללא מגלה (שלא היה לי כי נסעתי ברכב של אשתי...).

הרגת אותי 🤣🤣🤣 שמחתי לעזור.

זה בדיוק מה שאני אומר ואני גם דיי בטוח שאפשר להנות מלקחת את הפיקאנטו לקצה. תחשוב שהאתגר הוא להוציא זמנים מיטביים, לחשב את הטרן-אין, להיות סבלני עם הגז, לפתוח הגה - אתגר גם במסלול יצא לי לעשות back-to-back. ואכן, גם שם הקופרה בולמת, פונה וסה"כ מתקשרת יותר טוב.

דעתי קצת שונה. רמת האמינות של סדרה 2 כולה טובה מאוד, ה"מחלות" שיש ל-N55 הן אטמי שמן, משאבת מים וקוהלים למיטב זכרוני, ל-M2 יש מחלה עם הצא'רגפייפ שנותר להסדק ורבים מחליפים לאלומיניום. אני עוד לא נתקלתי באף אחד מאלו אם כי זה שרכש ממני את ה-235 אכן החליף את משאבת המים לאחר שזו התקלקלה. ל-235 יש oil cooler, כך שהכוונה היא לשדרג אותו אם אני מבין נכון. ואת זה לא הייתי רץ לעשות אלא אם הייתי רואה שאני מחמם מאוד את השמן (נניח 120 מעלות פלוס) בצורה עיקבית - לדעתי לא הרבה אנשים מגיעים לרמה הזו, בוודאי לא בטיולים וגם בימי מסלול זה לא פשוט. בגדול כדי לשמור על אמינות מקסימלית, הכי טוב להשאר סטוק ולנהוג עם שיקול דעת. לגבי שיפורים, זה בעיקר תלוי בך כנהג. אני הייתי מטפל בבלמים, זוויות היגוי, דיפ' ומתלים - בסדר הזה, לא נכנס לפרוט כרגע, אם מעניין אפרט. לגבי מסלול/טיולים/דיילי - נתחיל מהאחרון - כדיילי ה-235 מושלמת, בוודאי טובה יותר מה-M2. נוחה, שקטה, גיר מעולה, מנוע חזק - תע נ ו ג. דווקא במסלול (הנה דעה שונה) לא קריטי. הסיבה לזה היא שבמסלול אפשר לקחת כל רכב למגבלות שלו וזה לא משנה אם יש לך מזדה 3, 235 או M2cs - בסוף אתה צריך לאט לאט ללמוד את המגבלות ולהוציא את הזמנים הטובים ביותר מכל פלטפורמה עם המגבלות שלה. האכזבה הגדולה שלי מה-235 הייתה דווקא בטיולים. כתבתי את זה גם בעבר אבל בקצרה - הבלמים היו חלשים מדי וחסרי תחושה מה שפגם מאוד בבטחון ובקצב, ובכלל בגלל שהרכב רך יותר מעבר לקצב מסויים הוא נאלם ואני הרגשתי ש-10-20% מהיכולת של הרכב לא מנוצלים הוא פשוט לא נותן בטחון לדחוף יותר בכביש ציבורי. אישית, אני מעדיף רכב איטי וחלש יותר אבל תקשורתי ונציל יותר (מישהו אמר מיאטה?) - ואכן הרגשתי שהמיאטה קרובה יותר לתחושות של ה-M מאשר ה-235. לא מהירה יותר, בוודאי שלא, אבל מאחורי ההגה, התחושות חשובות לי יותר מהמהירות. ולכן, לשאלתך האם הקופרה כיפית יותר בטיולים מאשר ה-235, ובכן, מאחר שנהגתי בהן גב אל גב התשובה שלי היא חד משמעית - כן. הבלמים נושכים יותר ונוסכים הרבה יותר בטחון, הרכב פונה בחדווה טובה יותר והוא נציל ותקשורתי הרבה יותר. (ביום יום הייתי מעדיף את הבימר).

לא שמעתי על זה בארץ...

מכיר את נושא ה-Crank hub מהאינטרנט וקצת כמו עניין המייסבים ב-e92 הוא מנופח מפרופורציה( יש עכשיו סרטון של m3 בריטית עם 152 אלף מייל על מסבים מקוריים), זה לא קרה בארץ בכלל למיטב ידיעתי, גם לא עם S55 משופרות. לא רלוונטי בכלל ל-N55. חוץ מזה, אין ממש מחלות שאני מכיר ל-M2 למעט המחלות המוכרות של ה-N55. (אטמים, משאבת מים וכאלו)

you can't afford me...😜 אבל הנה קישור לסרטון שמסביר בדיוק איך לכוון הכל: אבל ברצינות - זה ממש פשוט, אם הצלחת להזמין לבד מאמזון ארה"ב, זה לא אמור להיות אתגר אינטלקטואלי עבורך. זה נראה קצת מפחיד כל השורות האלו, אבל זה ממש לא נורא, ההגיון פשוט - להשאיר לייזר ו-Ka בנד 1-3 + POP ולכבות את כל השאר (x, k...).

אם ככה לא הייתי פוסל 235. אין כל כך אופציות (כמו שאמרת) להנעה אחורית חזקה. אני עדיין חושב שהנעה אחורית חלשה (מיאטה/ברז) הן אופציות טובות, אבל מי שאוהב כוח + רוצה אוטומט - לא פשוט לו. עם דיפ', זרועות קדמיות וקצת כיוונים אני חושב שיכול להיות שתהיה מרוצה (גם 135 זו אופציה) לא הייתי משקיע ב-140/240. כן, הן חזקות יותר אבל ההתנהגות לא שונה. יש כיוון אחר שאני הייתי לוקח במקומך, אבל זה לא לכל אחד - לחפש M3 E92 אוטומטית (DCT). אפשר לקבל אותן במחירים של 220-250, זה פחות מ-M2 ובערך כמו 235/240 משנתונים מאוחרים יחסית. צריך לזכור שזה דורש לימוד ותחזוקה וחוסר המומנט בסלד נמוך (פחות מ-4000) - כל זה עלול לבאס מישהו שמגיע מטורבו, אבל מבחינת התנהגות היא מצויינת (טובה מה-235) אם כי קצת כבדה. ה-V8 שם הוא מטורף, במיוחד אם אתה מושך אותו לקו האדום ב-8300 סל"ד...

@HybridBoyעל מה אתה נוסע היום?