BobbyMiata

וואוו, חטפתם קצת את השרשור עם סיפורי ה-BRZ, אבל אתן את ה-2 גרוש שלי. אבל קודם אתייחס פה לבחור עם הקאדי הסתכלתי על הקאדילק. וכשאני חיפשתי, המחיר היה פחות או יותר זהה ועל הנייר הקאדילק הייתה עדיפה. עם זאת: (1) אני לא ראיתי ביקורות שבהן הקאדילק עדיפה, אשמח האמת לקישור (2) אני לא אהבתי את האינטיריור, איכות החומרים. זה מאוד אמריקאי, איכשהו הם יודעים לתת המון פינוקים וגם לגרום להכל להראות ולהרגיש זול. (3) אני פחות מתחבר ללוק של סאדן. דווקא ה-ATS נראית טוב, אבל סדאן תמיד מרגיש לי משפחתית מדי ואני לא מתחבר (זו גם הסיבה שהאלפא ג׳וליה למשל מעולם לא הייתי ממש אופציה בשבילי). זה לא עניין של מותג, גם ה-M3 לא עושה לי את זה. (4) ענית בעצמך - הנפילת ערך של האמריקיות הרבה יותר גדול. אם הייתי הולך על הקאדילק, הייתי מפסיד איזה 100,000 יותר מאשר הבימר. עם זאת, ב-160-170, זו יכולה להיות אופציה מאוד מעניינת. חבר קנה לא מזמן CTS-V - יחס העלות לתועלת הוא בלתי נתפס. (כמו-גם צריכת הדלק 🤣) ה-2 גרוש שלי לגבי ה-BRZ/בוקסטר - אני לא יודע כמה מהמגיבים לגבי הבוקסטר/קאימן באמת נהגו ברכב. יש לי הרבה מאוד קילומטרים של נהיגה חזקה על בוקסטר בסיסית בכבישים מאוד נכונים (הנה, קישור פה). הבוקסטר הבסיסית, בלי LSD, בלי מנוע אטמוספרי ועם 4 צילינדרים ו-300 כ״ס היא אוטו מ ע ו ל ה. אין לי הרבה ניסיון על BRZ, על המקורית נהגתי כמה דקות ממש בכביש (הרגישה מאוד דומה למיאטה NC שהייתה לי בזמנו) ועשיתי סיבוב קצר על חדשה משופרת בנס הרים - רכב מצויין, אבל עם כל הכבוד, הפורשה הבסיסית טובה יותר (לא ב-Value for money), אבל אבסולוטית, דינאמית ומבחינת ההנדסה - עדיפה בעיני בכל פרמטר, זה אפילו לא כוחות, אבל מצד שני, זה גם רכב שעולה פי שלושה (!) לגבי מחשבות על הרכב הבא, תמיד יש...

ו…השרשור התעורר תמיד כיף. אתחיל מהעיסוק בליבת השרשור - אחזקת ה-M. ה-Blue Stuff היו ככה ככה האמת, בהתחלה היו שקטות לגמרי, לאחר כמה זמן התחילו להרעיש בטירוף, במיוחד בבלימות עדינות (תחשוב על נסיעה עירונית…) ברמה שכבר חשבתי להחליף חזרה לסטוק או משהו, ואז הייתי ביום מסלול, הן ״חטפו״ כמה בלימות רציניות ויותר לא שמעתי אותן מתלוננות 🤣 הפעם הייתי ביום מסלול כמה ימים אחרי ההרכבה, אז אני מקווה לקבל שקט לתקופה ארוכה. אבל בשורה התחתונה, לא הייתי ממליץ אותן למי שבכלל לא עושה טיולים וימי מסלול, למי שעושה פעם ב…(כמוני) או מוכן ליכול לתת בראש מדי פעם, זו רפידה טובה מאוד. על זה הייתי אומר שזו אמירה לא רצינית. פורשה היא ״באמת״ אותו ספורט? אני יכול לומר שהיא רכב ״לייפסטייל״ לאנשים שרוצים להרגיש שהם נוסעים ברכב ספורט. בסוף יש שם מזגן, ריפודי עור, כל מיני תוספות שכל קשר בינן לבין ספורט מוטורי נע על הציר שבין מקרי לבין הפוך. אפשר לומר אותו הדבר על פרארי ולמבורגיני - כי כולן חברות מסחריות שמייצרות רכבים לאנשים שונים אשר לכל אחד מהם יש את המשהו הקצת אחר שעושה להם את זה, ואי אפשר לטעון בהיבט הזה ש-BMW לא במשחק, נכון? אני אף אקח את הטענה הזו צעד אחד קדימה. החל מפורשה וצפונה (פרארי, לימבו, מקלארן, תמשיכו מפה לבד) היצרנים, כתפיסה, מוכרים מוצר דיי סגור. פורשה מגיעות דיי מושלמות מהחברה ופחות ״נהוג״ לעשות בהן שינויים. דווקא BMW נוקטת גישה שונה, היא מוכרת פלטפורמה שאמורה להתאים פחות או יותר לנהג הממוצע ומשם יש שוק אדיר של אפטרמרקט שמאפשר לבעלים להתאים את הרכבים לסגנון הנהיגה שלהם. מאוד דומה אגב ל-BRZ מיאטה ואחרות. בהיבט של מוטורספורט ״אמיתי״ יש לפורשה וגם ל-BMW רכבים שמשמשים למרוצים - BMW למשל מתחרים בסדרות של GT עם ה-M4 ויש גם סדרות רבות לפורשה (וגם לפרארי ואחרים). בסוף, המדד האמיתי היחיד הוא בהנאה מנהיגה ואיך הרכב גורם לך להרגיש ואיך הוא משתלב בחיים שלך. גם נושא המשקל קצת יוצא מפרופורציה לדעתי. ה-M2 החדשה למשל שוקלת קצת יותר מ-1,700 קילו. אבל גם הפרארי 550 מרנלו מלפני הרבה שנים שוקלת ככה - לא חושב שראיתי איפשהו מישהו שטען שה-550 מרנלו לא ״באמת״ אוטו ספורט כי היא שוקלת 1,700 קילו…

נכון. אם להיות מדוייק, לזרוע יש rose joint - כלומר חיבור כדורי קשיח. בגלל שהמתלה האחורי הוא רב חיבורי, אין השפעה על NVH (לא שאני הרגשתי, לפחות). מניח שאם הייתי מחליף זרועות נוספות ההשפעה המצרפית הייתה מורגשת יותר.

טוב, עברו הפעם ״רק״ 192 יום ואפשר לתת עוד פוש בעידכונים הרכב עבר טיפול. בגלל הגיל (הרכב כבר מתקרב ל-9 שנים...) החלטתי לעשות ריענון נוזלים: שמן + פילטר - על פי הנוהל - קסטרול אדג׳ 5W-40 עם התקן המתאים לב.מ.וו שמן גיר - בעיקרון החלפה נדרשת כל 5 שנים או 50 אלף ק״מ, החלטתי להקדים קצת (החלפה אחרונה הייתה לפני 3 שנים ו-40 אלף ק״מ). הפעם החלטתי לא ללכת על הנוזל המקורי אלא שמן של מוטול בעל תקן זהה MTF LT-5. הדעה בפורומים היא שהוא עדיף, במיוחד לרכבים שעובדים יותר קשה (לא יודע אם הרכב שלי עובד יותר קשה, אבל הוא גם יותר זמין וגם יותר זול, סוג של win-win) נוזל בלמים - האמת שאת זה הייתי צריך לעשות מזמן, אני עם RBF-600 כמעט שנתיים וכנראה כבר ספח לא מעט לחות, ההחלפה הייתה ממש מורגשת, הדוושה מרגישה יותר קשיחה ופרוגרסיבית. (בעיקרון צריך להחליף אחת לשנה נוזל בלמים בעל נקודת רתיחה גבוהה). נוזל קירור - אף פעם לא החלפתי, ואף פעם לא ממש ״צריך״ על פי במוו, אבל שום נוזל לא מחזיק לנצח ועל פי חכמת ההמונים נקרה לזה, צריך להחליף אחרי 10 שנים, אני מניח שלהקדים בשנה זה לא רע, מה גם שהעלות דיי זניחה. בנוסף, הוחלפו רפידות קדימה ואחורה ל-EBC Blue stuff חדשות. אני מאוד מרוצה מהסט הזה, אנשים פה חובבים שמות יותר ״אקזוטיים״ כמו פרודו, אנדלס, פאגיט ואחרות, אבל EBC הוא יצרן רציני, הרפידות שלו בשימוש בקבוצות מרוצים וה-blue stuff מוגדר כרפידה ״דואלית״ - כזו שעומדת בכל התקנים לכביש אבל מתאימה גם למסלול. זה הסט השני והייתי מאוד מרוצה מהסט הראשון - גם העוצמה וגם התחושה היו מצויינים. הרפידות החזיקו קצת יותר משנה וחצי ו-18,000 ק״מ בדיוק. החלק הכי טוב? סט מלא (קדימה ואחורה) עלו 350$ (כ-1,250 ש״ח) מאמזון ארה״ב, פחות מעלות של זוג רפידות בארץ. סה״כ עלויות מהעדכון הקודם: טיפול החלפת שמנים ורפידות, עבודה בלבד + חלקים (שנרכשו בנפרד) - כ-2,300 ש״ח רפידות - 1,250 ש״ח. סה״כ לטיפול ״גדול״ + החלפה של 4 רפידות בלמים - 3,550 ש״ח. אני חושב שבאלפא שהייתה לי לפני הרבה זמן שילמתי יותר על טיפול דומה... סה״כ עלויות עד כה ל״שנת עבודה״ 24-25 - 14,000 ש״ח. בנתיים השנה הכי זולה מה עוד? זוכרים את הבושינגים וה-Toe arms מהפוסט ביולי? (עמוד 7) אז היו לי 2 הזדמנויות לבדוק את הסטאפ במסלול ובמילה אחת - וואוו. האמת שזה לא פשוט להשוות back to back כי עובר פרק זמן ארוך בין הביקורים במסלול. אבל הרכב מרגיש יותר תקשורתי ודווקא השוואה אחרת עזרה לי לחדד את ההבדלים. יש לי חבר טוב עם פורשה קיימן GTS (981) ואני זוכר שבמעבר מהבימר לפורשה בסטאפ הקודם היה הבדל מורגש ברמת התקשורת בין הרכבים ועכשיו שני הרכבים מרגישים ממש דומה ברמת התקשורת שעוברת מהשלדה. הרכב מרגיש נשלט, מתקשר, נטוע ויציב ועדיין - זו בימר ואם תרצו, אפשר להעביר אותה בקלות למצב דריפט 😈 מקווה שתהיה לי הזדמנות בקרוב לבדוק את הסטאפ מול ה-CS, זו תהיה השוואה מעניינת. Money well spent! וזה פתח לי את התאבון לדברים הבאים שישפרו עוד קצת את התקשורת, החלקים הבאים שאני חושב עליהם: תושבות מנוע וגיר מחוזקות (אבל לא יותר מדי), וגם חיבור הדיפ׳ בשני בושינגים לשלדה במקום האחר (האסימטרי...) שב.מ.וו מספקים במקור. זה אמור לחדד את הרכב עוד יותר מבלי לקנוס אותי יותר מדי ביום יום. אעדכן! (סליחה שאין תמונות הפעם, לא שטפתי את הרכב כבר חודש 🙈)

יש ידנית, אני מניח שאפשר להביא רק ביבוא מקביל. אם כי הביקורות על הידנית הן (כמה מפתיע) שנויות במחלוקת. עד כמה שקשה לי להודות, יתכן שהאוטומטית מוצלחת יותר כחבילה...

כבר הרבה זמן שרציתי סיבוב על ה-M2 החדשה, רכב מאוד שנוי במחלוקת בקרב חובבי ה-M2 הקודמת. מצד אחד עיצוב קופסתי שהחליף קווים אלגנטיים, גיר פלנטרי (ZF 8 הילוכים) חלק שהחליף את תיבה כפולת-מצמדים מהירה בעלת 7 ההילוכים ועליה דרמטית במשקל - כ-150 ק״ג יותר מאשר הקומפטישן, ו-250 ק״ג יותר מאשר ה-OG (המקורית) שיצאה אי-שם ב-2016 (כמוה יש לי אגב, ומהווה באופן טבעי בסיס להשוואה הזו). מהצד השני, נראה שבמוו פשוט קיצרו מעט את השלדה של ה-M4/M3 המוצלחת על המנוע, מתלים, גלגלים, דיפ׳ ואפילו אינטיריור, עטפו אותה בעיצוב שונה ורק נתנו לה שם של סדרה נחותה יותר. חלק ביקורות פושרות, אחרות מפרגנות (כולל כריס האריס, שהחזיק קומפטישן ו-CS דור קודם). הגעתי לחניון התת קרקעי בהרצליה לסיבוב (קצר) ב-M2 שהייתה כולה שחורה. למי שלא אוהב את העיצוב, השחור קצת מסתיר את הקווים או לפחות משלים בצורה מוצלחת את המראה האגרסיבי, סוג של באטמוביל, אם תרצו. אישית, אני מעדיף את הכחול הבהיר או אפור בטון (במתיחת הפנים האחרונה נוספו להיצע עוד צבעים ו-20 כ״ס, אגב). מתניעים, היא גם נשמעת בסדר סה״כ. קשה להבחין מה יוצא מהאגזוז ומה מהרמקולים, ושלי נשמעת טוב יותר, אבל זה ידוע שה-N55 נשמע מצויין וקשה להתחרות בצנרת אקרפוביץ עשויית הטיטניום שמותקנת אצלי, במיוחד ב-Cold Start 😁. עם האינטריור של ה-M2 החדשה לעומת זאת, הדור הקודם לא יכול להתחרות. מדובר בכמה קפיצות דור של במוו (הפנים של הדור הקודם מקורו בסדרה 1/2 מתחילת העשור הקודם!) והכל, החל מהדשבורד ועד המושבים נראה ומרגיש מעולה, אפילו שהרכב מצוייד במפרט נמוך יחסית, עם פלסטיקים שחורים מבריקים במקום אלומיניום או קרבון, גג רגיל (גג קרבון או סנרוף הם אופציה) ומושבים רגילים (מצויינים, נוחים ומחוממים) ולא הקרבון באקט עם תושבת האשכים היקרים יותר. עם זאת, יש הדס-אפ דיספליי (מעולה), וחימום להגה (מיותר 352 יום בשנה). הצגים הדיגיטליים נראים מצויין, הכל גדול, ברור, חד, רספונסיבי ומרגיש עדכני, הרכב מרגיש מרווח וגדול יותר מהדור הקודם, תנוחת הישיבה האידיאלית גבוהה יחסית. רכב המבחן אוטומטי ואני מעביר לדרייב ומתחיל לצאת מהחניון. אכזבה ראשונה נרשמת מההגה, הוא חד מאוד אבל חסר תחושה ומלאכותי בו-זמנית. יוצאים מהחניון ונוסעים צפונה. בחלקים המנהלתיים הרכב קצת מבלבל. מצד אחד, הוא מרגיש ״עסוק״: המנוע נוכח והנסיעה קשיחה יחסית, מצד שני, הכל מרגיש מאוד הדוק ותא הנוסעים שקט יותר מבדור הקודם. שקט יותר מאצלי (יותר בידוד אני מניח, ב-M2 הקודמת הסירו 20 קילו של חומרי בידוד בהשוואה ל-M235) ואפשר לנהל שיחה בווליום נמוך יותר. הגיר חלק מאוד וההתקדמות חסרת מאמץ (כפי שנראה בהמשך, ההתקדמות חסרת מאמץ בכל מצב ברכב הזה…). את משימות הדיילי הרכב הזה עושה מצויין, הוא בגודל הנכון (קצת יותר גדול מהדור הקודם), תא הנוסעים מרגיש מודרני ושקט, הגיר חלק, אבל זה לא רכב יוקרה, הוא תמיד מזכיר לך שאפשר להתקדם מהר יותר. אז עולים לכביש המהיר ואני מדביק את הדוושה. וואוו. קשה לי לתאר כמה הדבר הזה מהיר וחזק. ברכב היומיומי שלי (M2 דור קודם, כאמור) אף פעם לא חסר כוח (370 כ״ס), והיא לא נחשבת לרכב איטי או חלש, וביחס אליה, החדשה מרגישה חזקה משמעותית. מנסיון, גם ביחס ל- M2 CS דור קודם על 450 כ״ס שלה ולפחות 150 קילו פחות, היא מרגישה חזקה. אין ספק שהמנוע מפלצתי, אבל חלק מהתחושה קשורה ללא ספק לגיר החדש. ל-ZF הזה יש 8 הילוכים והם קרובים וקצרים יותר מהשבעה שב-DCT או מהשישה בגיר הידני של הדור הקודם. וגם אם ההעברות לא מהירות כמו ב-DCT, הן מספיק מהירות (לרוב) כדי שלא ממש תשימו לב. וזו לא רק המהירות שעולה בקצב של פורמולה 1 בדיספליי מול העיניים, אלא גם תחושת חוסר המאמץ בה המנוע ותיבת ההילוכים דוחפים את ה1.8 טון הזה לפנים. ככל שיש טענות לגבי המשקל, הן לא רלוונטיות לגבי התנועה לפנים, בדוק. אבל החיים הם לא רק קו ישר, והמבחן האמיתי מגיע בסיבוב, והגענו גם לכמה כאלו באזור שפיים. ובסיבובים ה-M2 היא… איך אומרים? It's Complicated. התחושות הראשוניות הן של ריחוק מהמתרחש תחת הגלגלים. בניגוד לבוקסטר למשל, שם אחרי חמישים מטרים הרכב מרגיש כמו המשך ישיר של הנהג, פה עקומת הלמידה תלולה וארוכה יותר, ונדרשת סבלנות. דווקא המשקל פחות מורגש כי המתלים שולטים היטב במרכב ויש הרבה גומי על הכביש (תחושת הניתוק תורמת ל״העלמת״ המשקל לדעתי, זה ה-trade off) אבל לא ברור מיידית כמה אפשר להישען על הרכב, כמה אחיזה יש לגלגלים בכל רגע נתון, כמה אנחנו קרובים למגבלות ואיך בכלל המאסה הזו צפויה להתנהג סביב או מעבר לאותן מגבלות, וזה ממש מוריד מהמוטיבציה להתקרב אליהן יתר על המידה, בטח עם 1.8 טון שמחוברים למנוע הזה, על כביש ציבורי, ברכב שלא שייך לי. אבל זה לא אומר שזה אוטו רע או לא כיפי לנהיגה, ההפך - העברת תיבת ההילוכים למצב ידני, יחד עם המנוע החזק הופכים את הנהיגה לחוויה כיפית מאוד, למרות תחושת הניתוק, אם תרצו - יש משהו משכר בתחושת הפחד הזו. זה לא רכב שאפשר להכנס אליו ולהנות מייד, כמו בוקסטר או אלפין A110 למשל, צריך ללמוד את הרכב, את התחושות שהוא מעביר, מה ואיך הוא מתקשר לקראת המגבלות. ההנאה פה היא מסוג אחר, סבלנות, עבודה קשה וקצת זיעה קרה בפניות, וצהלולים בכל פעם שהכביש מתיישר. הגיר לרוב משתף פעולה, אם כי נרשמה השתהות לא ברורה ביציאה חזקה מסיבוב שהצריכה מעבר משני לשלישי והיא לא בוצעה בהחלטיות המצופה. לרוב הוא שיתף פעולה ממש טוב, אם כי לא היה מרגש במיוחד, גם לא במצב האגרסיבי ביותר. הבלמים טובים מאוד. אני לא יכול לומר הרבה על העמידות שלהם, אבל העוצמה והתחושה שהם מעבירים טובים. לסיכום ההתרשמות הראשונית, אני חושב שנכון יהיה לומר שה-M2 מהווה פלטפורמה מצוינת. בכלל, נראה שחטיבת ה-M של במוו נהייתה המקבילה המודרנית של סצנת שיפורי היפניות של שנות ה-80. המכוניות שהם מוציאים תחת ידם (למעט דגמים יוצאי דופן כמו ה-M2 CS שמרגישה מושלמת as-is) כמעט לעולם אינם מספיק טובים כסטוק, אבל עם שוק שיפורי אפטרמרקט עצום ובמחירים סבירים (יחסית לפורשה או מותגי על!), הם מאפשרים לכל אחד לכייל את הרכב לפי הטעמים שלו, בין מפלצת דראג למכונת מסלול מושחזת וכל מה שביניהם. זה נכון לגבי ה-OG שלי, בה נדרשו מתלי אוהלינס, בלמים גדולים ועוד כמה כיולי שלדה להביא את הרכב למקום שאני מאוד נהנה ומרוצה ממנו, וזה נכון גם לגבי ה-M2 החדשה. אני דיי משוכנע שתיקון זוויות ההיגוי ל-toe-in וקצת יותר קאסטר (״כיוון פרונט״ בלשון העם), וקפיצים קשיחים יותר (על הבולמים המקוריים) כבר ישפרו משמעותית את החיבור לנהג ותחושות הנהיגה. ורק כדי לתת לדימיון שלכם (ושלי…) להשתולל, נניח את התסריט הבא: מכיוון שהרכב זהה ב-95% ל-M4 CSL האקזוטית, אפשר להעלות ההספק של המנוע ל-550 כ״ס (בתוכנה בלבד, בדומה לדגמים אחרים, אין שינוי במנוע), טיונינג לתיבת ההילוכים יהפוך אותה לעוד יותר אגרסיבית (כמו ב-CSL), להחליף את הקפיצים לקשיחים יותר, לקחת את תושבות המנוע, תושבות גיר וההאבים עם הקמבר האגרסיבי של ה-CSL ולקבל…M2 CSL (לא רעיון מקורי, הסרטון המלא פה) ובעיניי לפחות, זה הקסם הגדול של ה-M2 החדשה. כן, כסטוק היא קצת פושרת ומנותקת, אבל כהצעת ערך למערכת יחסים ארוכה יותר, היא מאפשרת לכל אחד לייצר לעצמו את ה-M2 שהוא רוצה. האם זה אומר שאני שם הזמנה? במילה אחת - לא. בשתי מילים: עדיין לא. טרם מיציתי את ההנאה מה-M2 המצויינת (והידנית!) שלי, והסיבוב הקצר לא היה מספק כדי לגבש חוו״ד מעמיקה מספיק כדי לרשום צ׳ק, אבל מפתה לדמיין CSL מקוצרת עם 600 כ״ס, מושבים אחוריים ובאגז׳ שימושי. תודה רבה לאלדר נוימן, מנהל חטיבת הספורט של בוואריאן מוטורס על הסיבוב ברכב!

אענה בקצרה, כי זה קצת לא קשור לשרשור זה, ובכל זאת: הייתה לי 159 2.2 סלספיד בדרגת גימור בינונית. פנים היה מעור (שחור, לשמחתי). הייתי מגדיר אותה כרכב מנהלים ספורטיבי, בוודאי לא רכב ספורט. העיצוב מיוחד לדעתי והרכב ברמת גימור איטלקית והוא ללא ספק הרבה יותר מעניין מהמשפחתית הממוצעת, אבל לא יודע אם זה החומר לחלומות מוטוריים. היום אגב, היא מאוד נגישה, יש המון המון אקזפלרים ולדעתי אפשר למצוא רכב אהוב, שמור ומטופל בסכום נמוך יחסית. אם אין יומרות ספורטיביות מדי, גם ה-2.2 מספיק והסלהספיד סה״כ נחמדה. אם קצת יותר כסף, ה-TBI הידנית תהיה בחירה טובה יותר. יש כמות קטנה מאוד של TBI בדרגת הגימור הגבוהה TI, ואם הן לא קרועות, זה אחלה רכב לדעתי. מצאתי את הסיכום שלי עם ה-159 בפורום, כתבתי לפני 11 שנה בערך, הנה: הנה תמונה (כי אין בסיכום): ה-WRX הייתה דיי מאכזבת. רכב מאוד מהיר, אבל בגדול - לא עוצר ולא פונה. גם האינטיריור מבאס (סובארו) זו לא STI. לא יודע למה ההתנהגות הייתה דומה יותר, אבל גם היא לא הייתה ממש רכב ספורט לדעתי, זו חיית ביניים, סובארו מהירה עם נטייה להמשיך בקו ישר. בכלל אין תמיד קשר בין ההנעה להנאה (סליחה על התאור הקלישאתי), אבל אתן דוגמא - לאון קופרה הרבה יותר מהנה לנהיגה מב.מ.וו M235i. לא כתבתי באוטו, השתתפתי (או נכון יותר, המיאטה שלי השתתפה) במבחן. שלי הייתה סטוק והאדומה משופרת, כך גם המיאטות האחרות (NC) האחת מהן, לדעתי הכחולה אגב, הייתה אז סטוק והאחרות משופרות קצת (מתלים, סעפת, פליטה, לא זוכר בדיוק). אני חושב ששמרתי את הגיליון בבית, אני אבדוק.

הרגתם 🤣 טוב, אז קודם, מודה באשמה - רכשתי את המיאטה (הראשונה) בגיל 27: התמונה הזו אגב, צולמה כשעשיתי כתבה למגזין אוטו - ״מבחן המיאטה הגדול״ שהיה השוואה בין הדור השני (NB) לדור השלישי (NC) שיצא ב-2006. המבחן נערך על ידי טל שביט ז״ל 😔 והצלם היה תומר פדר. בין היתר, תומר צילם את התמונות הנהדרות האלו: בתמונה הזו אפשר לראות אותי (גיל 28 בערך, חולצה חומה), את הבעלים של המיאטה הכחולה (ועוד, ראו בהמשך הפוסט) ואת טל ז״ל מודדים זמנים במסלול הסללום: כפי ששמתם לב, כתבתי מיאטה ראשונה, כי הייתה גם שניה והיא... המיאטה הכחולה שגם היא השתתפה במבחן (בתמונת הדריפט הכפול!) בין שתי המיאטות היו גם סובארו WRX שגם היא הופיעה כבר בשרשור הזה ואלפא 159. במבט לאחור, אין ספק שבזכות המיאטה למדתי (ואני עדיין לומד) לנהוג ומהרבה בחינות, אני עדיין חושב שמיאטה היא רכב ספורט אולטימטיבי, כמו שאמרו רבים לפני ואני נוטה להסכים - The answer is always a Miata. אני לא חושב שה-M2 טובה יותר אבסולוטית, וגם לא בהכרח מהנה יותר לנהיגה אבל היא כן All rounder מוצלח יותר עבורי. האם מיאטה בגיל 28 היא יותר כיף מ-M2 בגיל 46? אני חושב שגם בגיל 46 מיאטה היא אוטו כיף, אבל חשוב יותר לזכור ש-life is too short for boring cars, אז תסעו באוטו הכי כיף שאתם יכולים להרשות לעצמכם. אם לא הייתי יכול להרשות לעצמי M2, הייתי קונה BRZ, מיאטה או קליאו ספורט דור 2 ולא בטוח שהייתי נהנה פחות, מי שאוהב נהיגה ימצא רכב כיפי בכל תקציב כמעט. דווקא כשהתקציבים מצפינים מוצאים פחות חובבי נהיגה ויותר...שוויצרים. אם יש משהו שלמדתי בשני עשורים פלוס של להיות Carguy בישראל זה שאת הנהגים הכי טובים (ואלו שהכי נהנים מנהיגה) תמצאו בקבוצות של BRZ ומיאטה, לא בפורשה ופרארי (וגם לא BMW...). בכל מקרה ה-fun facts לא מסתיימות פה, כי את ה-M2 רכשתי מאותו החבר שהייתה בבעלותו המיאטה הכחולה, ובשלב מסויים, היו שתיהן אצלי: 😄

46

כפי שראית, השנה זה סביב ה-9200 ש״ח. איזה רכב יש לך ומה הגיל?

זה עניין של שנתון וק״מ. אבל מידיעה, פורשה קאיימן/בוקסטר מדור קודם (2012-2016) זולות יותר לאחזקה מ-M2. הביטוח זול יותר בכ-2,000 ש״ח ומכיוון שבפורשה הבלמים קטנים יותר (וטובים יותר, לא יודע איך הם עושים את זה 🤷‍♂️) הצלחות זולות משמעותית. בשאר הדברים, כל עוד מביאים חלקים לבד ומשלמים למוסך טוב על עבודה, זה יוצא קצת יותר זול. תיקונים/תקלות ושאר קטסטרופות - כמובן שהסיכון ברכבים האלו גדול יותר. עם זאת, פורשה מהשנתונים האלו תהיה יקרה יותר לרכישה מ-BRZ חדשה. כמובן שלא ממש נכון להשוות רכב בין 8 שנים לרכב חדש, מי שיש לו BRZ חדשה ישן טוב יותר בלילה (אחריות), נהנה מרכב ״טרי״ יותר ובסופו של יום, גם עלויות האחזקה נמוכות יותר (ואפשר להוזיל עוד יותר עם חלקים מחו״ל). לצערי לא נהגתי, אבל אני שומע רק דברים טובים מאוד על ה-BRZ החדשה. מוכרת לי ה-M2 שלך, מאוד דומה לזו מהתמונה בסוף הפוסט שלי 😜

אם תשאל את אשתי, היא תגיד שהוא לא נוח. אבל אם אתה שואל אותי (וזה המצב) אז אני אגיד שהמצב עם האוהלינס (המתלים אצלי הוחלפו, עוד בתקופתו של הבעלים הקודמים) המצב לא רע בכלל. הם גם מתכווננים, כך שביום יום אני נוסע ב-full soft מה שנותן איכות נסיעה טובה לטעמי. בטיולים אני שם במצב ביניים ובמסלול מקשיח כמעט עד למקסימום (יש כ-20 קליקים). אני מת על הגיר הידני, וכמו כן גיר ידני צריך להתרגל אליו וזה שבבימר מעט גומי. אני מניח שבהונדה (ובוודאות בפורשה) הגיר טוב יותר כלומר מדוייק וקליקי יותר. אבל זה הופך את הנהיגה למהנה יותר עבורי. נכון ואני תמיד מופתע כשאני עושה את החשבון (זו אחת הסיבות שאני מתחזק את השרשור הזה), אבל כמו שכתבו לפני, רוב הסכום היה שידרוגים ונזק ואת זה לא נכון "לספור" כי גם בברז/מיאטה יכולה להיות אותה ההוצאה. נזכרתי ששכחתי לספור טיפול במוסך מורשה - 1,500 ש"ח. אאאאבל אם אתה רוצה לעשות חשבון נכון יותר, קח בחשבון רק את העלויות הללו: ביטוח - 9,200 (כולל הכל) - זה יקר בכ-3000 ש"ח מברז חדשה טיפולים - אני לרוב מביא את החלקים לבד ומשלם רק על עבודה, כך שהטיפולים הם סביב 1,000-2,000 רפידות - אני מביא מחול לבד, סט של רפידות משופרות קדימה/אחורה לקיט המוגדל עלה לי כ-2,000 ש"ח צלחות בלימה - סרט, יכול לעלות כ-10,000 ש"ח, אבל האחוריות מחזיקות 100,000 ק"מ (לא טעות) והקידמיות בין שנתיים לשלוש שזה בין 20,000 ל-30,000 ק"מ באופי הנהיגה שלי (3-4 טיולים גדולים, 2-3 ימי מסלול, גיחות לנס הרים אני לא סופר) צמיגים - בין 3,000 ש"ח ל-6,000 ש"ח לסט דווקא כשעושים את החשבון ככה, מגלים שהשד לא מאוד נורא. (אני גם לא סופר את הדלק, כ-7 ק"מ לליטר בממוצע) אין ספק שזו לא ברז ולא מיאטה, ואכן, גם לא פרארי... (דווקא פורשה מהשנתונים האלו זול יותר להחזיק, אגב)

וואוו, 420 יום מאז העדכון האחרון, הרבה דברים קרו מאז, והמציאות מאוד שונה 😔 עם זאת, החיים ממשיכים, וגם החיים עם ה-M2 ממשיכים, אז הנה העדכונים בשנה פלוס האחרונה. שמתי לב שלא עדכנתי את עלוות הביטוח שנה שעברה, הפוסט האחרון היה קצת לפני החידוש. באופן לא מפתיע, עלות הביטוח עלתה (שוב) בשנה שעברה, ועלות הביטוח הייתה כ-11,000 ש״ח, בנוסף, 1,400 חובה מה שהעמיד את עלות הביטוח לשנים 23-24 על לא פחות מ-12,500 ש״ח. (אני בן 46, ללא עבר ביטוחי, נהג יחיד נקוב). אני קצת מקדים את המאוחר, אבל מאחר וכבר פתחתי את עניין הביטוח, נסגור גם את השנה כי כבר חידשתי. הפעם, באופן מפתיע (מאוד!) בישרה לי סוכנת הביטוח כי הצליחה להוזיל לי משמעותית את עלות הביטוח והשנה הוא יעמוד על 7,800 ש״ח(!) יחד עם המקיף - 9,200 ש״ח - הוזלה משמעותית ומתבקשת בעלות הביטוח. רק בשביל הפרופורציה, אני עדיין משלם יותר מחבר עם פורשה קאיימן 981 משנתון (ומחירון) דיי זהה. אז מה היה לנו מאז העדכון האחרון. זוכרים את לוח המחוונים הכחול? ובכן, המראה המרענן הפך עם הזמן למשהו מציק וממש לא לטעמי, אז הזמנתי סט בלבן (כ-70$) וזה כבר נראה הרבה הרבה יותר: כמו שגם כתבתי בשלהי הפוסט, בעיקר נהנתי מהשיפורים האחרונים (הבלמים מעולים! מלאים בעצמה, לא דועכים גם בנהיגה נמרצת ולא במסלול וגם מלאים ברגש ומאפשרים המון מודולציה). אז היו כמה טיולים והנה תמונה משש וחצי בבוקר ב-7.10: כן, התאריך הנורא הזה תפס אותי ביום מסלול בפצאל, מן הסתם התקפלו מוקדם (והגענו בשלום הבייתה, למרות שהיה לא נעים לנהוג במסלול חזרה למרכז אחרי שכבר הבנו מה קורה, לצערי כנראה יעבור עוד זמן עד שנחזור למסלול המצויין הזה 😔 אבל, החיים ממשיכים ובתחילת 2024, אחרי שהרכב חגג 100,000 ק״מ החלטתי לבדוק מה אפשר לעשות כדי לרענן קצת את הבושינגים ועל הדרך, אולי לחדד קצת את הרכב. אני חייב לומר שביחס ל-CS, ה-OG שלי מרגישה קצת פחות מחודדת ומתקשרת. מצד שני, לא רציתי מהפכות. אז לאחר עוד קצת מחקר, החלטתי לשדרג את הבושינגים של ההיגוי לכאלו יותר קשיחים, ואת מוטות ה-Toe האחוריים. לפי מקורות יודעי דבר (ממליץ לקרוא באתר של suspension secrets מאנגליה), זה השלב הראשון בחידוד הרכב. אז החלקים הוזמנו, עלות: כ-4,600 ש״ח. בנוסף, ביום המסלול האחרון (כן, זה שהיה ב-7.10) דיי גמרתי את צמיגי המסלול שלי, והייתה לי הזדמנות לרכוש רביעיה של צמיגי נאנקנג AR1 במחיר שלא יכלתי לסרב לו - 3,000 ש״ח לרביעיה של צמיגים 😃, אז לא סירבתי... ובשלב הזה של (אזור מרץ), גם זה קרה: מפגש לא נעים עם מדרכה שלא ראיתי 😖 להגנתי, הסיטואציה הייתה מורכבת. פניתי לחניון (באילת) ואז קלטתי שאני במקום הלא נכון, והחניון שלי נמצא בצד השני, רוורס קטן, פניה שמאלה, גז ו...מצאתי את עצמי עם מדרכה בין גלגלים. גם עם אחורה פנה עדין אי אפשר היה להמנע מגרוד הגחון. החדשות הרעות - נזק לסף ולכיסוי של החלק התחתון. החדשות הטובות - למזלי זה לא הגיע לשלדה, רק פלסטיקים. הנה המדרכה הנבזית: החלטתי לטפל בזה לבד ולא להזמין את החלקים מהחברה, מה שבדיעבד היה טעות לדעתי. למרות שהחלקים עלו כ-2,000 ש״ח (מניח שפחות מהעלות בארץ) המשלוח לארץ עלה עוד 3,000(!) ש״ח. 3,000 ש״ח נוספים השארתי אצל הפחח (שצבע לבקשתי את שני הצדדים, כי לא יכלתי להכיל חוסר סימטריה - החלק הזה מקבל לא מעט מכות קטנות מאבנים קטנות בכביש ולא רציתי שצד אחד יהיה ״עייף״ וצד שני חדש). אז לסיכום, הארוע הזה עלה לי 8,000 ש״ח. נאחס נוסף גיליתי אחרי חודש בערך. מישהו נכנס לי בפנס האחורי ושבר לי את הבקליט. אחרי כמה טלפונים, הצלחתי להשיג פנס משומש מפירוק ונפרדתי מעוד 1,000 ש״ח. לשם העלאת המצב רוח, ובעקבות עסקה טובה שמצאתי (200$ במקום 500$!), הזמנתי גם ידיות הילוכים ובלם יד של M פרפורמרס (חלק מקורי של BMW). הידית מיוחדת ומגניבה במיוחד כיוון שהיא מוארת, ככה זה נראה לפני: וככה זה נראה אחרי: וככה זה נראה בלילה: אגב, בנתיים גם הספקתי עוד יום מסלול במוטורס סיטי וטיול באזור המרכז. הצמיגים מדהימים, רמות האחיזה (וגם הרעש...) מטורפות. הנה תמונת אווירה: ולסיום, אתמול השלמתי את העבודה והתקנתי סוף סוף את ״חבילת ההתנהגות״: אין לי עדיין יותר מדי רשמים, אני כן יכול לומר שהכיוון היה יותר ״כביש מהיר״ ומכוון להתנהגות ניטראלית, הרכב מרגיש מאוד יציב, גם במהירות גבוהה (ככה אמרו לי, לא בדקתי) אבל אשתדל לעדכן בהמשך ולתת רשמים מעמיקים יותר. אז מה היה לנו ב-23-24: ביטוח 12,500, נזקים 9,000, חלקים/שדרוגים 5,400, צמיגים + התקנה 3,300, סה״כ עלות אחזקה: 30,200 ש״ח. 24-25 התחילה יותר טוב: ביטוח 9,200, התקנות וכיוון זוויות היגוי: 1,200 ש״ח, עד כה: 10,400 ש״ח. אם יש שאלות, מוזמנים. תמונה לסיכום 😄

וואוו, כבר עברה כמעט שנה מאז העידכון האחרון (327 יום…), אבל לקראת השנה הרביעית של הבעלות (לא מאמין שכבר עברו להן 3 שנים עם ה-M2), יש מבול של עדכונים: טובים רעים, זולים ויקרים… מתחילים… זוכרים את הצלחות האחוריות מלפני כמה פוסטים? אז לאחר שמדדתי וגיליתי שהצלחות האחוריות דקות מהמינימום (אופס…) החדשות הותקנו וגם הוקנו רפידות חדשות של פרודו, כל זאת באיזור אוקטובר 22 (כ-400 ש״ח עבודה). בנובמבר 22 החלטתי להשתעשע קצת והזמנתי רקע צבעוני למחוונים. לא יודע למה… כן, זה קצת pimp my car, אבל רציתי להכניס קצת צבע והלכתי על בחירה אמיצה - כחול בהיר (כזה שמזכיר את הצבע החיצוני), אפשר לראות את המחוונים כאן: (https://venoxy.com/758-kmh) ככה נראית התוצאה הסופית: איך השינוי הזה אחרי חצי שנה? כמו-כל טרנד, קצת נמאס, אני חייב להודות. המחוונים הצבעוניים מצועצעים מעט וזה לא כל כך מתאים. מצד שני, זה לא מאוד מפריע לי ואני מאוד אוהב את זה שבלילה רואים סוף סוף את ה-M! כי במקוריים ה-M לא מוארת בלילה. התכנון שלי הוא להחליף למחוונים לבנים השנה (יותר ״קלאסי״, פחות מצועצע מחד ולא ״רגיל״ מאידך), אבל זה לא בוער, גם ככה לא חסרים עידכונים כמו שתכף תראו… לקראת סוף החורף (סוף פברואר 23), החלטתי שהגיע הזמן להחליף את הצמיגים. אמנם עוד היה עליהם ״בשר״, אבל הם היו ישנים מאוד שכן נקנו מחבר ששמר עליהם במחסן כמה שנים. הם במקור מסוף 2015(!) אבל היו עליהם מעט מאוד ק״מ כשקניתי אותם לפני כמעט 3 שנים. מה גרם לי להחליף? בעיקר העובדה שלחיצות על הגז הביאו לתזוזה הצידה במידה רבה יותר מאשר קדימה :8. אמנם, זמן רב זה היה דווקא שיקול נגד ההחלפה, אבל זה נהיה קצת יותר מדי… רביעיה של מישלין PS4S הוזמנה והותקנה מייד עם הגיעה ארצה בטייר מאסטר בצומת קידמה (מומלץ בחום, ציוד מקצועי, שרות מצויין ומחירים מעולים). עלות? כ-5,000 ש״ח. זה לא מעט, מצד שני אחרי כמעט 3 שנים, זו הפעם הראשונה שאני משלם מחיר מלא על צמיגים, עד עכשיו כל פעם ״התארגנתי״ על איזה סט מעט משומש במחיר מעולה. הצמיגים, כצפוי - מעולים! האחיזה השתפרה משמעותית והרכב מוריד את הכוח לכביש בצורה הרבה יותר אגרסיבית עם הסט החדש. גם הבטחון בפניות עלה משמעותית, התקשורת טובה יותר וגם איכות החיים השתפרה ממש - הצמיג הרבה יותר שקט ונוח מהסופר-ספורט העתיק שהוחלף, ממש קיבלתי רכב GT! בצד החסרונות: האחיזה השתפרה משמעותית… במקום זנב שמשייט מצד לצד בכל פניה ובכל מהירות, עכשיו אני צריך להיות הרבה יותר אגרסיבי וגם אז הזנב פחות יוצא. יותר GT, פחות חוליגן, חיים קשים. לקראת אפריל מונה הק״מ עד הטיפול בישר לי שעוד מעט שוב מגיעה הזמן להחליף שמנים. מכיוון שהיו 2 נסיעות לחו״ל מתוכננות באפריל תכננתי לעשות זאת אחרי החזרה מחו״ל. יום לפני הנסיעה (תחילת אפריל) גיליתי שיש לי פנצ׳ר בצמיג האחורי (החדש!), אבל החלטתי שאטפל בזה כשאחזור. שבת, כעבור שבועיים, טעינה קטנה של המצבר במשך הלילה ואני מניע את הרכב כדי לקפוץ לפנצריה. נותן לרכב להתחמם מעט והיה נדמה לי שאני רואה קצת עשן יוצא ממכסה המנוע… אני בוודאי מדמיין חשבתי לעצמי ויצאתי לפנצרייה. בפנצרייה נעמדתי עם הרכב מונע, מחכה לתורי והחלטתי להציץ מתחת למכסה המנוע לוודא שדימיינתי את העשן מוקדם יותר. אבל זהו שלא רק שלא דמיינתי, גם ראיתי בברור מהיכן הוא מגיע… שמן שיצא מהאטם של מכסה השסתומים טיפטף על הממיר ונשרף תוך כדי יצירת עננה מלחיצה. מצד אחד - שיט. מצד שני… אטם מכסה שסתומים הוא ״מחלה״ מוכרת של ה-N55. זו לא שאלה של ״אם״, ויותר שאלה של ״מתי״ וכשמד המרחק מראה 90 אלף ק״מ, זה פחות או יותר בדיוק בזמן. טלפון למוסך (בימר בבת ים) ומוזמן אטם חדש… יחד עם מכסה שסתומים חדש. ג׳ובאני, בעל המוסך ומומחה ל-BMW, אמר שמניסיונו הזמן לא רק גומר את האטם, אלא גם מעוות את מכסה השסתומים העשוי פלסטיק ועדיף להחליף הכל, אחרת הבעיה עלולה לחזור מוקדם מהרצוי. נקבע טיפול ליומיים מאוחר יותר ואני מגיע גם עם חבילה של 6 מצתים חדשים שהוזמנו מבעוד מועד מארה״ב (600 ש״ח בארה״ב, בדיוק פי 2 בארץ הקודש). הרכב עובר טיפול, מכסה שסתומים ואטם חדש מותקנים, עושים סיבוב ו…נדלקת נורת check engine. אחד המצתים החדשים תקול… עם מזל הביש (של המוסך), מדובר בצילינדר מספר 6, זה שנמצא הכי קרוב לקיר האש, למה שיהיה נוח? החלפה נוספת והטיפול הזה מאחורי. עלות כוללת לכל התענוג ? 5,400 ש״ח. תקלה ראשונה ״אמיתית״ ברכב אחרי 90 אלף ק״מ ועוד כזו שהיא לא הפתעה אלה יותר מחלה ידועה. מחלות נוספות שאני מצפה להן בהמשך הדרך: אטם הטרמוסטט ומשאבת מים. בטח גם זה יגיע מתישהו, אני שומר לזה ״קופה קטנה״. אבל לדבר הבא, כבר פחות ציפיתי. בעודי יוצא מטיפול, אני מקבל הודעה בווטסאפ: ״הברקסים המוגדלים - זה עוד רלוונטי לך?״ אאוץ׳. עכשיו קצת קונטקסט. חודשיים מוקדם יותר (תחילת פברואר) קפצה באחת מקבוצות הווטסאפ הודעת ״למכירה״ לסט בלימה מוגדל מקורי של BMW. עכשיו תבינו… הברקסים הם הנקודה האחרונה שהייתי צריך באמת ״לסגור״ כדי שהרכב הזה יהיה מושלם עבורי. זה לא שהברקסים המקוריים לא עושים עבודה טובה, הם בסדר בסה״כ ונדיר שאני מגיע למגבלות שלהם. כן, במסלול אחרי כמה הקפות חזקות הם כבר דורשים קירור ובטיולי נהיגה קרה שהדוושה התחילה להתרכך, במיוחד בקטעי נהיגה מהירים בירידות (down hill). תחשבו על לרדת את פוריה. מהר. ביולי. מצד שני, סט בלמים מוגדל זה דבר יקר (מאוד) והעלות תועלת פשוט לא הייתה שם בשבילי. החלטתי לחכות בסבלנות ולקנות סט טוב משומש בהזדמנות. כשמחזיקים רכב מספיק זמן, צצות הזדמנויות. למעשה, כבר היו לי 2 הזדמנויות. כשרכשתי את הרכב חבר מכר סט של AP Racing, אבל הסט לא נראה משהו, לא היה מהסדרה ״הנכונה״ והצלחות שהגיעו איתו היו גמורות, אז ויתרתי. הזדמנות נוספות הייתה לפני שנה, כשחבר אחר מכר ברקסים מוגדלים של StopTech. אבל עבודת שיפוץ קליפרים שלא הייתה מספיק מקצועית בעיני והעובדה שלא היו לו צלחות מתאימות גרמה לי להמשיך הלאה. חזרה להודעת המכירה לפני חודשיים. הפעם זה היה סט מוגדל מקורי של BMW. כזה שהגיעה כאופציה בדגמי הקומפטישן וכסטנדרט בדגמי ה-CS. ואני יודע בדיוק איך ה-CS בולמת: מעולה. במה מדובר? מלפנים מקבלים צלחות בקוטר 400 מ״מ ועובי של 36 מ״מ וקליפרים עצומים(!) בעלי 6 בוכנות (בסט המקורי מדובר ב-380 מ״מ ועובי של 30 מ״מ ״בלבד״) ומאחור צלחות בקוטר 380 מ״מ ועובי 30 מ״מ וקליפרים בעלי 4 בוכנות (לעומת 370 על 26 ו-2 בוכנות בסט המקורי של ה-M). יש כמה יתרונות לסט הזה על אופציות אחרות: קודם כל זה חלק מקורי של BMW, אז אין בעיה של חוקיות, טסטים וכד׳. יתרון נוסף זה שהסט הוא קדימה וגם אחורה ותוכנן על ידי BMW כך שאפשר להיות רגועים שה-brake bias (חלוקת העוצמה בין הסרנים) היא נכונה ומתאימה לרכב. יש לסט גם כמה חסרונות, בעיקר משקל - הוא מוסיף כ-5 ק״ג של משקל בלתי מוקפץ לכל פינה, וזה לא מעט. הסט היה ממש חדש, ונסע רק כ-2,000 ק״מ רגועים יחסית. זה לא סט זול, והמחיר שביקש המוכר לא היה הרבה פחות מחדש בארץ (כ-30 אלף ש״ח בדלק מוטורס על פי פרסומים זרים, לא בדקתי בעצמי) ודי דומה לעלות של סט כזה בחו״ל, כולל יבוא על פי חשבון שלי - ויתרתי. כל זה היה בפברואר כאמור. באפריל, אחרי הוצאות כבדות (טיול משפחתי ארוך בחו״ל, טיפול לא זול, צמיגים ועוד), מגיע הווטסאפ. מה עושים? אחרי שממתינים בסבלנות כמעט 3 שנים ומכיוון שאני לא מתכנן החלפה בקרוב הלכתי על זה. על המחיר הסתדרנו (ירד משמעותית מהדרישה הקודמת) וביני לבין עצמי אמרתי שיש לסט הזה גם resale value, יום אחד, כשאמכור את הרכב, הסט ימכר בנפרד והוא מתאים לכל M2, M3 ו-M4 מדור ה-F, ככה שכנעתי את עצמי (וחשוב לא פחות, את אשתי) שמדובר בהוצאה ״כלכלית״. כדי לא לעשות חצי עבודה, הזמנתי גם שני סטים חדשים של רפידות כביש-מסלול של EBC Blue stuff ואת המקוריות שמתי בצד - לרוכש העתידי. כל זה עלה על הרכב לפני שבוע, ולפני כמה ימים גם בוצע עידכון תוכנה כדי שהרכב ״ידע״ שיש לו סט מוגדל (עוד יתרון של סט מקורי של במוו, אפשר להתאים אותו במדוייק לרכב). כלכלה בצד ועוד לפני שבאמת לקחתי את הסט למסלול או טיול, את הרווח הראשוני כבר קיבלתי - זה נראה וואוו: תראו את הקאליפר הקדמי המקורי מול המוגדל (מתנצל על האיכות): והאחורי: וביחד לפני ואחרי: איך אמר פעם סטיב ג׳ובס. One more thing… לאותו בחור שמכר לי את הבלמים היה עוד איזה חלק שחמדתי כבר הרבה זמן. זה לא משפר ביצועים ולא מוסיף כוחות סוס אבל נראה מעולה - דיפיוזר אחורי מקארבון. הרבה פעמים כמעט הזמנתי אחד והתלבטתי בין חלק זול יחסית מעלי אקספרס (כ-1500 ש״ח), משהו בעלות בינונית מספקים מוכרים ואיכותיים מחו״ל (כמו AutoID באנגליה, כ-2500 ש״ח) או ללכת על המקורי של BMW בעלות של כ-4000 ש״ח כולל משלוח. יש דגם אחד שבכלל לא שקלתי לרכוש, את זה של אקרפוביץ׳, זה שייצר לי את האגזוזים מטיטניום. הוא אמנם נראה מעולה, משלים לי ״סט״, כתוב עליו אקרפוביץ׳ והאיכות מצויינת, אבל הוא עולה פאקינג׳ 1,500 דולר - בחו״ל, לפני משלוח ומיסים. אז קניתי ממנו גם את הדיפיוזר המקורי של אקרפוביץ׳, במחיר מצויין, וזה נראה וואוו. זהו בנתיים, נשאר רק לנהוג קצת ולהמשיך להנות מהאוטו ולהרגע קצת עם השדרוגים. עדיין לא התקשרו מהביטוח לדרוש את החבילה השנתית (צפוי בימים הקרובים), אבל אין ספק ש-2023 תהיה שנה יקרה לאחזקת ה-M2. מצד שני, אם לא יהיו הפתעות (טפו טפו), אני מקווה שעד שנה הבאה לא יהיו יותר הוצאות גדולות.

באמת באמת. צריך לזכור שאין פה את הדיפ׳ים ה״חכמים״ שיש ב-STI.

טוב, הייתי צריך לחפור קצת, אבל זו גם הזדמנות לדאוג שהתמונות לא יעלמו. מעולם לא תחזקתי בלוג ל-WRX כמו ל-M2, אבל זו הייתה קניה של Value for Money, רכב עם כ-40 אלף ק״מ שהיה כמו חדש, אבל לא היה הדבר האמיתי. הרבה כוח, מעט בלמים וחוסר מוטיבציה לשינוי כיוון. (כשחושבים על זה, עשיתי את אותה הטעות שנים אחרי עם ה-235...). אבל הנה כמה זכרונות: אוי, איך שחכתי? לא עדכנתי על תקלה ברכב. אז הסיפור שהיה כך היה. היה משהו מוזר בטסט, הבוחן שאל אותי האם החלפתי את אחת הנורות מלפנים, אמרתי שלא (זו האמת...) והמשכתי לדרכי. בערב שמתי לב שהתאורה באחד הצדדים שינתה את צבעה... חיפוש קטן ברשת העלה שכך נורות קסנון נוהגות לעבור מהעולם... 😱 בהתחלה חששתי שמדובר בתיקון יקר, פוסטים ראשוניים זרקו מספרים כמו 300$ ו-400$ בחו״ל, ומומלץ להחליף את שתיהן, אוי לא... מפה לשם, מחקר מעמיק יותר, העלה שמדובר בלא יותר מ...החלפת נורה. אמנם נורת קסנון יקרה יותר מנורת הלוגן ״רגילה״ אבל השד לא נורא כל כך. תמורת 175 ש״ח באוטוסטור קיבלתי נורה שנקראת D1S באיכות OEM של פיליפס (המקוריות הן של אורסם ולא היו במלאי) ובמחיר הזה, כבר העדפתי להחליף את שתיהן גם כדי ״לאפס״ את המונה וגם כדי לוודא שאני מקבל בדיוק אותו הגוון. ההחלפה היא עבודת DIY, אם כי לא לגמרי פשוטה כיוון שצריך לפרק את הגלגל ומחצית הבטנה (10 ברגי 8 מ״מ) כדי להגיע לבית הנורה, אבל אחרי 10 דקות של עבודה מקבלים גישה ממש נוחה. youtube is your friend והנה סרטון שמפרט היטב את העבודה: (בסרטון הוא מחליף לנורות בגוון שונה מה-OEM, אני החלפתי לנורות OEM, אבל התהליך כמובן זהה) אז תוסיפו לחשבון השנה עוד 350 ש״ח לשתי נורות קסנות חדשות.

בוודאי, כתבתי על זה כמה מילים (2338 אם להיות מדוייק) ותוכל לקרוא הכל פה. 😁

לא יכולתי להסביר את זה טוב יותר. האמת שמסתבר שהסטאבים האלו קצת משתחררים 😳, והצלחתי לשבור ראש של אלן כשחיזקתי אחד מהם. צריך להקפיד לוודא סגירה עם מפתח מומנט כל כמה פתיחות וסגירות של גלגלים. היתרון הוא שיותר נוח להחליף גלגל (ואני מחליף בין סטים של דיילי למסלול/טיול) - לא בטוח שזה ״שיפור״ כזה קריטי, אני לא מחליף המון, משהו כמו אחת לחודשיים שלושה. מתרגלים. ספציפית זה קצת פחות עבה מאחרים, אבל כלל אני מסכים איתך. וואוו, שאלה מצויינת. אין איזה חסרון בולט שאני יכול לחשוב עליו בחבילה הזו (מבלי להכנס להשוואות לרכבים אחרים או אפילו שנתונים מאוחרים יותר, כי זה אינסופי). אני יכול לחשוב על דברים קטנים. 1. אין אפשרות ל-sync בבקרת האקלים שזה ממש מוזר. כלומר אם אני צריך תמיד לשנות טמפרטורה זה תמיד פעמיים (לנהג ולנוסע ואני לרוב לבד) - קטע לא ברור, לא ראיתי שום אופציה לבטל את זה, אפילו לא בתוכנה, אם למישהו יש פטנט - אשמח! 2. עוד דבר מוזר זו ההפרדה בין פיתחי המיזור העליון לשאר בקרת האקלים - יש חוגה שנעה בין חם לקר למעלה והיא נפרדת מבקרת האקלים, אז אפשר להזרים אוויר חם למטה וקר למעלה או ההפך - זה ״קטע״ קצת מוזר של במוו והייתי צריך קצת לחפור כדי להבין למה צריך לכוון הכל פעמיים. 3. עוד נקודה קצת מרגיזה זה החיישן הגשם - צריך כל הזמן לכוון את הרגישות כדי לקבל את המצב ביניים הנכון, דווקא הפתרון הידני שיש ברוב המכוניות עדיף (הכוונה להשהייה בין ניגובים). 4. הוינקרים חוזרים תמיד למרכז, אז תמיד כשמבלטים וינקר, יוצא שמאותתים לצד השני ואז צריך להפסיק את זה - עוד ״קטע״ של במוו - לא ברור בכלל. 5. מדיד שמן (!!!) - אין מדיד שמן ברכב וזה אומר שצריך לבדוק דרך המחשב (וחשוב לבדוק כי הרכב אוכל כליטר עד ליטר וחצי שמן בין טיפולים, במיוחד בימי מסלול וטיולים) והבדיקה מעצבנת כי חייבים לבדוק על מנוע חם ולעיתים קרובות נכשלת וצריך לנסות כמה פעמים. ברמת הגימור, חסר לי כיוון הגב התחתון (היה בתוספת תשלום), התאורה האדפטיבית (כנ״ל) וחיישני חניה קידמיים (לא הייתה אפילו אופציה, התווסף בקומפטישן). היו לי את כל אלו ב-235 הקודמת וזה בהחלט שווה את ההשקעה בקניה.

עוד שנה עברה ואני חוגג כבר שנתיים של בעלות על ה-M2. גם אחרי שנתיים, אני עדיין תופס מהרכב כ-All rounder מושלם עבורי. גם ליומיום יום, גם לסופי שבוע וגם למסלול מדי פעם. אז שנה חדשה - חבילה חדשה😅 והנה הפרוט : ביטוח - כן, היה כבר בחדשות, הביטוחים התייקרו השנה ולא פסחו עלי, סדר גודל של כ-1400 ש״ח יותר, כ-12,000 פלוס מינוס. מקיף התייקר ב-300 ש״ח, המקיף ב-1,100. באסה. רישוי שנתי (״טסט״), יש גם יתרונות בהתיישנות, אגרת הרישוי ירדה השנה לכ-2400 ש״ח, 800 פחות משנה שעברה. יופי. טיפול - הייתי צריך רק טיפול קטן, שמן מנוע, פילטר שמן ופילטר אוויר, כ-700 ש״ח לעבודה + חלקים. עוד משהו - החלפתי את פילטר האוויר בתא הנוסעים (לבד) - כ-170 ש״ח עלות הפילטר. אז פותחים את השנה עם ״חבילה״ של 15,300 ש״ח. נשמע הרבה וזה אכן הרבה, אבל יש פה עוד משהו. בואו נדבר על המחירון של הרכב. פעם אחרונה שבדקתי, מחירון יצחק לוי היה כ-330 אלף ש״ח, שזה... כ-30,000 יותר ממה שהיה כשרכשתי את הרכב לפני שנתיים 😳 כן, זה על הנייר. כן, ברור שזה ירד כשהריבית תעלה, המחירים יתמתנו ושרשראות האספקה יחזרו לאיתנן. ועדיין - נחמד. אז מה עוד צפוי השנה? הבלמים האחרונים (הרפידות) כבר ב-2-3 מ״מ אחרונים על הצלחות המקוריות(!) (אני על כמעט 82 אלף ק״מ) אז אני חושב שנחליף כבר הכל בקרוב. למזלי חבר שנפרד מה-M2 שלו (לטובת פורשה מהממת 😍) מכר לי זוג צלחות מקוריות ורפידות של פרודו במחיר מצויין (3,000 ש״ח לכל הסט) אז אני מסודר להחלפה הקרובה. (מצד שני, זה אומר שהעלות שלי היא כבר מתקרבת ל-19,000 אלף ועוד לא התחילה השנה... 🤔) יש קצת תמונות עדכניות, אעלה בקרוב.

העוצמה של האימפקט זה כדי שאפשר יהיה לפתוח את האומים (זה החלק המעצבן), לא בשביל לסגור. סגירה אני עושה עד הידוק קל ומשם עם מפתח מומנט "לפי הספר" שזה 140nm במקרה שלי. אתמול בוצע כיוון זוויות ההיגוי ("פרונט") על שני הצירים, אז עכשיו הכל פיקס. 😁 לעניין העלות, אכן עלה קצת יותר מ-800 ש"ח... אז אני על 25,000 השנה.

בטח, WORX UW279, כזו: https://www.zap.co.il/model.aspx?modelid=1038905 פותח אומים שנסגרו גם ב-200 ניוטון (לא שמישהו צריך לסגור בכזה מומנט... 😱)

עניין של מינונים, האמת שאני מעדיף טיולי נהיגה מאשר מסלולים (יש משהו קצת משעמם במסלולים, אז אני משתדל לא לעשות את זה יותר מדי, זה נחמד כשרוצים לנסוע על הקצה), אני משתדל לעשות משהו אחת לחודש בערך, בגלל הבלמים קצת נמנעתי בחודשיים/שלושה האחרונים ובגלל שאני גם עובד יוצא לי פחות ממה שהייתי רוצה. את החסך בנתיים מילאתי ביום מסלול על...ראדיקל (!) זה דווקא לא עניין של עלות אחזקה, יש לי ברגע זה עוד שני סטים של צמיגים ספייר ועוד זוג רפידות, והטיפולים זה באמת שטויות (350 ש"ח לשמן+פילטר, אפשר לעשות לבד בבית), אז זה לא השיקול. אני אישית, לא מתבאס ביומיום, נהפוך הוא. אני מאוד נהנה גם בנסיעות מנהלתיות עם הרכב, הרכב יפה, יש לא מעט הזדמניות לכשכש בזנב וגם למתוח רגליים, הגיר הידני הוא תענוג לשימוש יומיומי וכו' ומצד שני זה אותו מפנק ונוח, לא איזו חיית מסלול מופשטת איברים. אני מת על ה-"All in one" של הרכב הזה, באמת מושלם. תלוי, רוב הטיפולים היו ב-G-Force (ירון תייר, מכונאי בחסד), ובבימר (ג'ובאני, תותח בבמוו). יצא לי לעשות גם טיפול בבמוו (ניר צבי) מיותר עבורי. שני הראשונים הם המלצה חמה אם יש בעיה שמישהו לא גילה.

אז מסתבר שאני לא כל כך טוב בדחיית סיפוקים, אבל מישהו פרסם הגה אלקנטרה (BMW מקורי כמובן) ובמחיר של כ-1,400 ש"ח לא יכולתי להתאפק. כמובן שהוא עבר ניקוי יסודי + חידוש של פס העור + צבע. ככה זה נראה מפורק ואחרי העברת כל האלקטרוניקה, וכמובן שלא יכולתי להמתין לבוקר... מתנצל על הבלאגן ברכב... אז איך זה מרגיש? האמת מצויין! איך לא עשיתי את זה קודם? 🤣 בנוסף, הזמנתי גם סטאבים - בעצם הברגה שיוצאת מהנאבה ואומים שמלבישים עליה. זה עושה את מלאכת החלפת הגלגלים (ימי מסלול למשל) להרבה יותר קלה. כדי לעשות את החיים עוד יותר קלים, החלטתי לשחרר עוד 1200 ש"ח לטובת מברגת אימפקט חזקה שיכולה לשחרר את האומים ללא צורך בשום עבודה ידנית. הרבה זמן התלבטתי - כי אולי זה לא יהיה מספיק חזק ואולי אני סתם מפונק אבל בסוף נשברתי ועכשיו עם ג'ק איכותי ומברגת אימפקט חזקה החלפה של רביעיית גלגלים הפכה לקלה הרבה יותר! ואת זה בחנתי ביום דריפטים שעשיתי לפני כחודש במזג אוויר מושלם לדריפטים (שזה אומר - גשום במיוחד...) ולכן גם אין לי שום תמונה מהארוע (לצערי ). וכדי שלא תחשבו שהחיים הם רק שדרוגים, לאחרונה הגיעה תורה של קצת עבודת תחזוקה. קודם כל אחרי הטיול האחרון (שהיה דיי מזמן, כ-3 חודשים) נגמרה לי במפתיע אחת מרפידות הבלמים הקידמיות. למה במפתיע? כי זה קרה רק ברפידה אחת ושלוש הרפידות האחרות היו עם דיי הרבה "בשר" כ-4-5 מ"מ (מעבר לטווח של חיישן הרפידות שלא התריע על שום בעיה). אבל רפידה אחת בודדת הייתה ממש גמורה. לאחר נסיעה של כ-150 ק"מ ללא נגיעה בבלמים (😬) הגעתי הבייתה ומייד לאחר מכן הוחלפו הרפידות ללא נסיעה נוספת (היה לי ספייר בארון - רפידות של סטופטק, כ-120 דולר מאמזון). אבחנתי את הבעיה ככשל בגומיות של הקאליפרים שככול הנראה "תפסו" את הבוכנה והפעילו לחץ על הרפידה. סט של אטמים וגומיות הוזמן מארה"ב (106 ש"ח לזוג, 128 ש"ח למשלוח) ולאחרונה שופצו במוסך מתמחה בעלות של כ-600 ש"ח נוספים (ואכן בוכנה אחת הייתה תפוסה). כמו-כן באחת העליות של הרכב על ליפט גילה המוסך "הזעה" של שמן מצד ימין של הדיפרנציאל והמליץ גם על החלפה של הבושינג שמחזיק את הדיפרנציאל. במוו במקור שיחררו את ה-M2 עם בושינג שמלא בשמן. עם הזמן הבושינג נקרע בגלל העומסים, השמן בורח והבושינג מאבד מעט מיעילותו. ב-2018 במוו שינו את החלק לבושינג קשיח יותר ללא שמן ולכן עמיד יותר. הזמנתי את החלקים למלון בניו-יורק לפני כחודש (עלות: 30 דולר לשני מחזירי שמן, 90 דולר לבושינג הגדול שמחזיק את הדיפ') וכל זה הותקן לפני שבוע במוסך. עלות העבודה: כ-1000 ש"ח. נותר לעשות בדיקה על הכל + כיוון זוויות היגוי בשני הצירים (בטח עוד כ-800 ש"ח) ובזה יישרנו קו. אז מה היה לנו הפעם? הגה, וברגי גלגלים, נקרא לזה "שיפורים" - 2,200 ש"ח. רפידות ושיפוץ קאליפרים - 1,200 ש"ח בושינג ומחזירי שמן דיפ' - 1,400 ש"ח סה"כ לשנה (השניה) עד כה: 24,200 (לא כולל המברגה...) אאוץ'. אחרי זוויות היגוי על אהיה על 25,000.

מעדכן שהגלאי חסך לי היום קנס ודאי על מהירות (דבורה ללא ציון בוויז) במקום עם הגבלה של 80 ואין סיכוי שהייתי נוסע על פחות מ-110-120... גילה את הדבורה איזה 2 ק״מ מראש, הרבה לפני שראו את הניידת. מדהים. עוד הצלה אחת והחזרתי את העלות

לעניין חברת ההשכרה. את המכוניות השכרנו מ-carvia: https://carvia-carrental.com/ זו חברה קטנה שמתנהלת בצורה קצת משפחתית לטוב ולרע. לטוב - יחס אישי, תמיד יש עם מי לדבר והם ממש מנסים לעזור (למשל באו להחליף לנו 4 גלגלים באמצע היער השחור כשהיה פאנצ׳ר באלפין, סידרו מוסך שיחליף רפידות לבימר). כמו-כן השרות מביא את הרכב אליך וגם לוקחים אותו מאיפה שתרצה והצע הרכבים יפה וגדול. מצד שני - קיבלנו רכב עם רפידות דיי גמורות (בכלל הבימר הייתה עם 76,000 ק״מ - זה לא ק״מ של אוויס ודומיהן), והביקורת הייתה הזוייה - חייבו אותנו בסכומים דיי משמעותיים על פגמים ממש קלים שנגרמו לרכב - שפשוף בחלק התחתון של הפגוש שנגרם ביציאה מחניה בשיפוע (אי אפשר היה להמנע), שריטה של 3 מ״מ בגאנט ועוד. כמו-כן השמשה של הבימר נסדקה (כנראה בגלל הקור, לא הייתה פגיעה) ואין ביטוח שמשות , פאנצרים וכולי - אז צריך לקחת בחשבון השתתפות עצמית. (ממליץ לרכוש בנפרד ביטול השתתפות עצמית שיש היום יחד עם ביטוח נסיעות חול - זה הציל אותנו מהוצאות מיותרות...) מבחינת עלויות - המחיר היה כ-200 יורו ליום עם מגבלה של כ-200 או 250 ק״מ וקנינו עוד חבילה של 1000 ק״מ לכל רכב מראש, סה״כ יצא כ-2000 יורו לרכב ל-3 ימים עם כ-1600 ק״מ שזה ממש מספיק כדי לנסוע כל היום. סה״כ הייתי ממליץ עליהם, אבל אם יש אפשרות, עדיף לשכור מאוויס ודומיהם M4, פורשה וכולי - לא זוכר למה, אבל לא הסתדר לנו הפעם.