המתווך לא בא ממני, בא עם הקונים. הוא כמובן לא מראה להם דירה עד שלא החתים אותם על טופס שהם קשורים אליו בטבור בהקשר לדירה הזו. ואז הוא כאילו ״משדך״ ו״מתווך בינינו״. הדבר הכי הזוי, יושבים ביחד ואז יוצא לדבר איתם בחוץ ואז חוזרים ושוב מבלבלים במוח. נתתי הזדמנות כי הזוג נראה מעוניין ובעל אמצעים, אבל בסוף נשבר לי מהמתווך שלהם וקמתי והלכתי. יש לי מיליון סיפורים על מתווכים. כל אחד יותר מגוחך מהשני.
רבותי, מתווך טוב רק למשקיעים. אני בא למתווך מגדיר לו קריטריונים, הולך הביתה לישון. הוא צריך לעבוד למצוא לי חלופות שמתאימות למה שהגדרתי. על כך מגיע לו שכר טרחה.
מתווך טוב גם אם יש לי נכס למכירה בעפולה ואני גר בתל אביב. אז כנל, הוא רץ במקומי ומראה לאנשים את הדירה.
כל שאר המקרים - אין צורך להשתמש בהם. הם רק יזיקו. וגם אז אגב, צריך לשמור אותם מאוד מאוד תחת מעקב. איך אומרים? שמור על חבריך קרובים ועל אויביך עוד יותר קרובים? אז אל מתווך צריך להיות דבוק.