Smiro

כן אבל וזה אבל ענק כמו שאמרתי, פקקים נוראיים. לפני שנפלה בחיקך הזכות להיתקע בפקקי המרכז החל מחולון / ראשון, אכלת מירורים בפקקים של כביש 4 הדרומי לפני אשדוד. שני נתיבים לכיוון, התנקזות של הדרומיים + רמזורים = עינוי יום יומי. כמו שציינתי, לגור באשקלון להסתמך על תל אביב זה רק רכבת. וזה גם לא משהו יותר מדי. עדיף להסתמך על באר שבע במקרה כזה. במחירים כאלו עדיף קרית גת. פחות טילים מאשקלון, נגישות טובה יותר לדרום ולתל אביב. מחירים זולים מאשקלון. לפני עשור אשקלון דירת 4 חדרים חדשה ב700 אלף - אחלה. אפשר לחשוב. כיום המחירים כבר לא כדאיים. היום מה שנשאר כדאי באשקלון זה רק בתים פרטיים בקרבה לים ששם המחירים עדיין נמוכים יחסית לאלטרנטיבות באשדוד וצפונה.

יש לא מעט פעמים שאנחנו לא חוטפים ואתם כן. גם שגרה. בהסלמות אני לא מדבר בכלל שזה הבדל גדול מאוד. מעבר לרכבות כפי שציינתי דובר על שאר התשתיות. לגבי רכבת בהסלמה - לא בטוח שאתה רוצה לנסוע ברכב בשטח פתוח בזמן שיש טילים. לא הכי בטוח לעשות.

כמה תובנות מצידי - א. אשקלון חווה המון טילים. שייקח את זה בחשבון. היא סוג של עוטף עזה. זה לא אשדוד. ב. מחיר דירת 4 חדרים חדשה באזורים כמו ברנע בקרבה לים עולה סביב 1.5. הוא לא חוסך הרבה כסף. ג. השכונה כוללת 11 אלף יח״ד. 11 אלף. ההיצע שיהיה שם (בסופו של דבר) מטורף. התכניות הן במסגרת ותמ״ל מה שאומר שאין התניות. משמע כבישים מחלפים רכבות וכל שאר הגודיז והאופוריה והכול לא בטוח שייבנו לפני שישתכן שם. אם הוא בין הראשונים אז שיקח בחשבון שהילדים שלו יסיימו צבא לפני שיפסיק לחיות באתר בנייה. ד. גם ביום שבת זה לא חצי שעה מתל אביב. מאשדוד לתל אביב יום רגיל ב8 בבוקר זה שעה וחצי שעתיים בפקקים. (לא רכבת). כביש 4 דרום / צפון חווה פקקים דומים. בקיצור להגיע בשעות העומס זה לא יקרה. רק רכבת במקרה כזה. כאשר יש לזכור שיש הסלמות אין רכבות, כמו גם כרגע עם כל הקורונה להסתמך על זה אי אפשר. לכן שיסתכל על באר שבע כעל המטרופולין שלו ולא על תל אביב. הרבה יותר קל להגיע דרומה מאשר צפונה. ה. מנגד, המחירים לא יתרסקו. אבל הוא לא הולך לעשות בוננזה. אני מניח שהמחיר של ה-4 חדרים שלו יישאר זהה למשך תקופה של כמה שנים טובות.

בסביון יש צופים. מניסיון בלנדוור בשישי תראה המון ילדים נאספים ע״י ההורים. או כאלה שמגיעים בrzr. תקציב פתוח מה הכוונה? בסביון בית נורמלי יעלה סביבות 10, בצהלה 15 ו30 במקומות מסוימים בתל אביב. לכן תקציב פתוח זה קצת ערטילאי. אלא אם כן מבחינתך 10 ו30 זה היינו הך. בכל אופן אם אתה רוצה חיי קהילה לך למושב / לקיבוץ. יש המון אוכלוסיה זבל במקומות כמו סביון, צמרת, צהלה וכו׳. (לא כולם, אבל הרבה). לרוב במושבים (במיוחד אלו היו שם לפני שנהיו מגורי יוקרה) תמצא אוכלוסיה איכותית יותר. אנשים לוקחים כסף כמדד לאיכות וזו טעות. לרוב זה מנוגד. איש זבל הוא איש זבל. איש זבל שעשה כסף הוא איש זבל שחושב שמגיע לו הכול והוא הופך למגה איש זבל. והדבר האחרון שאתה רוצה שהילדים שלך יסתובבו בקרבתו זה ילדים עשירים שאין להם מה לעשות בחיים, והם מרגישים שכולם חייבים להם משהו, משם ההתדרדרות לסמים, פשיעה, והתנהגות מסוכנת קצרה מאוד. (הכרתי לא מעט כאלו בחיי).

בפח.

חייב חדש? בתקציב הזה יש לך 3 אופציות. קופרה - חדשה תקבל עודף, רכב ספורטיבי חזק מספיק ומשפחתי. אוהב נהיגה ? - הונדה טייפ אר. תוכל לקרוע את המסלול בבוקר ובערב לנסוע עם המשפחה והילדים. מחפש הנאה מהנהיגה? במוו אמ 140 יד2. בתקציב שלך תכנס אחת משלהי 2018. תקבל רכב חזק, הנעה אחורית, מראה סולידי. אם אתה יודע לנהוג תוכל גם לתת זמנים טובים במסלול. אם לא, סתם תהנה. ואם המשפחה נגד במוו אז תשים סמל של הונדה במקום. אני משוחד, אבל לדעתי אין משפחתית ספורטיבית עדיפה עליה.

הייתה איזו גולף גיטיאי כמדומני שיצאה מהסוכנות ואחרי כמה שעות נמצאה תלויה על גדר או משהו כזה. יש פה כמה מוכשרים בארץ ששברו את השיא הזה בהפרש ניכר. נב. ילדים זבל.

תלוי אם מדובר ברכב רגיל / רכב נישה. תלוי אם יש במלאי או צריך לחכות. תלוי מאוד מה מחיר הרכב. רכבים זולים ימכרו בפחות הנחה. ובסופט של דבר תלוי בך כאדם. אם מוכר יראה בן אדם שרוצה לקנות ולא סתם מגשש, תקבל הצעה טובה. כמובן לא מדובר על טרייד שדי דופק את הקנייה. וכן, יש קו אדום תחתון שממנו לא תוכל לרדת. מעליו יש קו נוסף שבשבילו צריך לקבל אישור מיוחד (לפעמים באמת לפעמים כאילו) , ומעל זה כל השאר. לפעמים הנחות מתבטאות גם באבזור נוסף וכו׳. בוא נגיד שמאזדה 3 קשה להוציא באחוז ניכר של הנחה, לעומת למשל - במוו איקס 3.

לפי הניסיון שלי מקום כמה שהוא יותר מסריח ככה הבשר יותר טעים.

זה מוזר. אני חולה על ריח של אוטו חדש. בכל הרכבים יש את זה וזה נפלא. אבל פעם שישבתי ביונדאי וגם בקאיה של חברים, הריח היה זוועה של גומי סיליקון מסריח נוראי מוזר כזה. רק בשתי אלו היה את הריח. וישבתי פעם באולם תצוגה בכמה רכבים בזמן שחבר בזמין את שלו, ובכל הרכבים היה את זה.

א. מחירי דירות יוקרה לא עולה בקורלציה למחירי דירות 3/4/5 חדרים רגילות. זה ששלך הכפילה לא אומר שהפנהטאוז הכפיל. אפשרות נוספת היא לשנות מקום מגורים. לחפש מקום שעליית המחירים בו מתונה יותר. בכל אופן דירות רגילות ונדלן יוקרתי לא באותה קורלציה. הבית בסביון שעלה 10 לפני תקופה סביר שיעלה עדיין 10 גם אם שלך עלתה ב300 אלף.

תשים לב שזה מתחלק. א - אדם הוא מקצוע. בסופו של דבר כל אינטראקציה שתהיה לך בחיים הבוגרים בין אם עם נקבה לצורך רומנטי, בין אם עם אנשים במעגל חברתי / עסקי כל דבר, אנשים ישאלו במה אתה עוסק. שאלה שהיא די מרכזית בחיים. מגדירה עבורנו מי הבן אדם שנמצא מולנו. וכן יש הבדל אם אתה צבעי חובב שעושה עבודות בשחור או חברה רצינית שהקמת ובנית במו ידיך ואתה צבעי מקצועי עם שם ומוניטין. הצד השני זה החלק הפנימי. כמו שאמרתי זה הרגשה. אתה גאה בעצמך על הישג מסוים. אתה גאה בעצמך על ההכרה בך, על הצורך בך. על החשיבות שלך במערך. אתה תרגיש את זה וזה כיף. זה כיף שאתה תספר למישהו במה אתה עוסק ואנשים יתפלאו מאיך שאתה מדבר על העבודה וממה שאתה מספר. זה לא עבודה סתמית שאתה מחכה לסיים.

2 הסנט שלי - אני אישית וורקהוליק. חולה על עבודה. מגיל 0 חלמתי להיות עשיר / אמיד ומרגע שהייתה לי ההזדמנות להתחיל לעבוד, התחלתי לקרוע את התחת. אני אישית מגיע להגשמה עצמית דרך עבודה. כי עבודה היא מעבר לכסף. הרבה מעבר. אני לא מדבר על הפן החברתי, אלא הפן המקצועי. לא משנה במה אתה עוסק, מן הסתם חייב שיהיה לך עניין בו. אומרים שאסור להפוך תחביב לעבודה כי אז אתה נשאר עם עבודה ובלי תחביב. אני אומר שהעבודה צריכה להפוך לתחביב. אני אישית חושב שעבודה מגדירה אותנו. מה אתה עושה, מה תפקידך, מה מעמדך, כמה כסף אתה עושה. זה העולם. כולנו מהרגע שהלכנו לגן - מוכוונים לעשות משהו עם עצמנו בחיים. עכשיו, יש כאלה שרוצים לחיות חיים פשוטים וחסרי כל. מתאים להם. יש כאלה שינסו להגיע לממוצע, יש כאלה שישאפו למעלה ויש כאלה שיילחמו במלחמות שיש בין הכרישים בטופ של הטופ. אני אישית מאוהב בעבודה. כיף לי לעבוד. להגיע להספקים חדשים, לדברים חדשים, להצליח במשהו זה כיף. פשוט כיף מעבר לאספקט הכלכלי של העניין. הוא בצד. הוא חשוב וזו המטרה בסופו של דבר, אבל הוא בצד. כי התהליך הוא מה שחשוב. כשאתה קם לעבוד לא משנה אם יש לך מיליון ש"ח בעו"ש או 10 ש"ח, העבודה והפן המקצועי שלה, יהיה מנותק מהמצב הכלכלי שלך. אתה תחשוב על העבודה, ומה שאתה עושה בה ישנה באותו באותו הרגע ולא מה האורך של היאכטה שלך או כמה חשבונות שכחת לשלם. זה כיף כשאתה בונה לעצמך שם, זה כיף שלוקחים אותך ברצינות ומכבדים אותך בגלל הפן המקצועי שלך. זה כיף להיות אוטוריטה בתחום מסוים. זה כיף להרצות, זה כיף להסביר, זה כיף ללכת לסופר ולהרגיש שאתה מישהו (שוב, הכול תפיסה עצמית, כן? זו הגשמה עצמית). והכוונה בזה היא לא להיות סלב, או טייקון שכולם מכירים. אלא אפילו אם אתה נגר ועובד עם 2 אנשים נוספים אבל הם מעריצים את המקצועיות שלך, והלקוחות מבסוטים עליך - אתה הולך לסופר ומרגיש שאתה מישהו. זה עושה כיף, הרבה מעבר לרכב יקר או חופשות לחו"ל או בית גדול. בבית גדול אתה יכול להיות רק בנקודה אחת בו-זמנית, חופשות נגמרות, רכב לוקח אותך בסופו של דבר ממקום למקום. ההרגשה הזו הולכת איתך כל הזמן. אתה הולך לישון, קם בבוקר, הולך לסופר, הולך לעבודה, חוזר מהעבודה, יושב על האסלה, מתקלח, רואה סרט, כל הזמן היא איתך. הבעיה שכשיש פאשלות ומשהו לא מושלם, אני אישית חוטף על זה חזק מעצמי. אוכל סרטים ואת הראש שלי, על כל שטות קטנה. אבל בסופו של דבר, כל אחד צריך לחיות איך שטוב לו. למה אני אומר צריך? כי לרוב אנשים לא חיים ככה. התחתנו כי זה מה שעושים, הביאו ילדים כי זה מה שצריך, למדו באוניברסיטה כי ככה צריך, עובדים בשביל שכר כי זה מה שצריך, הולכים בסופ"ש לבאר עם זוג אחר, כי זה מה שצריך. לא כי הם רוצים. בגלל זה לחזור לשגרה אחרי חגים זה באסה, בגלל זה חופשה לחו"ל כל - כך חשובה להם. ברגע שאתה לא מרוצה מהחיים שלך what ever it may be, שום דבר לא יעזור לך. הגשמה עצמית יכולה לבוא גם באמצעות תחביב למשל, והצלחה בתחביב (הצלחה - אפילו בעיני עצמך). לצייר ציור אפילו שרק אתה תעריך ותאהב, אבל הוא עושה לך טוב. מכונאות לעבוד על זה פרויקט של רכב ישן. צילום - לצלם בעלי חיים בטבע. כל מיני כאלה.

רכישת בית למגורים גם נחשבת השקעה?

סוף העולם גורם לאנשים להיות חרמנים בדכ. הרבה נקבות יבינו שיום אחד הכול יכול להתהפך ולא חיים לנצח ויש אסונות, ואין זמן לבזבז. ואם כן, יהיו יותר פתוחות למין מזדמן / פחות בררניות לגבי זוגיות וכו. כמו כן, הרבה אנשים יבינו שלהיות לבד זה מפחיד באסה משעמם לא יודע מה. לדעתי יעשה לעולם הדייטים טוב ויוריד בררנות.

א. זום לא פתרון לישיבות מרובות משתתפים. יש המון בלגן, לפעמים תקלות בשיתוף מצגות, התקשורת מקוטעת. ישיבה ארוכה קשה לנהל ככה. ב. אם עובד מספק את אותה עבודה ב2.5 שעות לעומת 7.5 במשרד זה מראה על אבטלה סמויה וכמעסיק אתה יכול א. להעמיס עליו יותר. ב. לפטר אותו. ג. נניח ויש הפרעות במשרד שגורמות לזה - לייעל את העבודה במשרד. אני עובד עם לא מעט גופים שכעת נאלצים לעבוד בזום - וזה קשה מאוד. להרבה מאוד אנשים לא נוח לעבוד מהבית. זה נוח אם אתה רווק שחי לבד. אבל למשפחה עם ילדים / שבן הזוג בבית וכו - קשה מאוד ובלתי אפשרי אפילו. אצלי בבית יש גבולות ברורים והמשרד שלי (חדר בבית) סגור. כשאני שם אין הפרעה. אבל גם אני, מול אנשים בוגרים, נאבקתי קשה כדי להגיע למצב של אפס הפרעות. כמגאי - לגבי הריטיינר. אנשים כאלה צריכים להבין שהם לא משלמים עבור ה-10 דק (דוגמה) שעשית את העבודה שלך, אלא עבור הניסיון שמאפשר לך לבצע אותה ב-10 דק בצורה מיטבית. אם העבודה מעולה - אין סיבה בעולם שיתלוננו. מעסיק שלא יודע להעריך יעילות הוא דפוק. צריך להסביר להם את זה, אולי תפתח את עיניהם. לגבי ביטחון מידע - חלקי בעייתי אבל תלוי איפה. בנקים לדוגמה כן , משרד אדירכלים לא. חברה יזמית לא. אבל שוב, ישיבות בזום זה פאשלה אחת גדולה. לנהל שיחה קצרה מול 2/3 אנשים ניחא. אבל ישיבה ממש בלתי אפשרי.

אתה בארץ הכול פה מטר על מטר. גם אם תרצה לא תהיה במקום מרוחק נידח. אולי במדבר רגלית אבל לא על כביש. בכל כביש פה יש קליטה סלולארית והgps עובד וכו׳. זה לא ארה״ב באיזה כביש נידח בטקסס. הסר דאגה שמור אותה למקומות הנכונים.

מעמד תושב - מה מינימום ההשקעה?

תודה לכולם על התשובות. במיוחד למי שעשה את המהלך (שזה התשובות שאני מחפש בתכלס). אשמח לשמוע עוד. בעיקר אם יש עצמאיים ואנשים ללא אזרחות אירופאית.

אני שואל לגבי היום. אמרתי שאני עוד כמה שנים רוצה לעבור. אבל שואל לגבי היום. מן הסתם שאני לא מבקש מאנשים לחזות את העתיד.

אני די נעול על לעבור לגור באירופה עוד כמה שנים. רציתי לשאול כמה שאלות ספציפית את מי שגר בשוויץ וגם בגרמניה. 1. תהליך ההגירה? כיצד מתנהל? 2. איך נראים חיים של אדם שהיגר לשם, כאשר איננו אזרח? (מבחינת זכויות במצבים שונים וכן הלאה) 3. מה הmajor דברים שאנחנו צריכים להכיר? משהו ששונה מישראל? (כמו ביטוח רפואי, טיפולים רפואיים וכל הקטע הזה) 4. רכישת בית (למגורים וגם להשקעה) נדרש באיזה שהוא מס מיוחד? תהליך מיוחד? 5. הגבלים עסקיים - האם אני יכול לפתוח חברה שתירשם בשוויץ למשל? 6. אזרחות? יש טעם? איך מקבלים? אחרי כמה זמן? ואם יש עוד תובנות אשמח לקבלן. הדגש הוא על שוויץ אך גרמניה גם כן באה בחשבון. החלום הוא לגור באיזו עיירה לא רחוק מעיר גדולה, בבית חמוד שקט מבודד מהכול. יצא לי לבקר כמה פעמים גם בשוויץ גם בגרמניה, לשהות במקומות כאלה, וזה מה שאני מחפש.

השאלה מה אתה מחפש ואם אתה מחפש לייעל. האמת ממה שאני מבין, מעטים האנשים שירצו להשקיע בשביל עצמם. יותר בעלים של חברות / משרדים ירצו לשפר את העובדים. לשפר את היכולת להקליד יכולה משמעותית לקצץ זמן מבוזבז של מטופל אצל רופא, יכולה משמעותית לייעל את סדר היום של מספר מקצועות, ממה שאני ראיתי. הבליטות הן משהו מזערי. יש שיטות טובות יותר לשפר את ההקלדה שלך. ואגב שינוי מזערי זה לא. כי גם אם תשפר ב-10/20 אחוז את ההספק שלך אתה יכול לייעל את העבודה שלך. הנס אני יודע שהיית מתמלל, דרך מודעה שאתה פרסמת פה נכנסתי לתחום ב-2013. 🤓

לא מדבר על תנוחת ישיבה, כיסאות וכו'. מדבר על תפיסת ההקלדה, זיכרון שרירי (כמו בקרטה, רק לאצבעות), ועבודה נכונה עם קיצורים. אני אגב, דווקא כן מדבר על הקלדה מהירה. 70-100 זה נחמד, אבל אם היית יכול להקליד 90-130? לא יותר טוב? או לחלופין, לשמור על הקצב קרוב יותר ל-100 מאשר ל-70? הניסיון האישי שלי זה דווקא כן מה שמדובר פה. מי שעוסק בתחום מכיר אותי ויודע שפיתחתי שיטות עבודה (בתמלול) שמביאות לתוצאות מאוד מאוד משמעותיות. אני בכל אופן לא מדבר על פיתוח ותכנות. שם יש קיצורים מובנים וכן הלאה. יותר מדבר על רופאים, עורכי דין, מזכירות, ושלל המקצועות שמקלידים המון במחשב אבל לא בהכרח ממצים את הפוטנציאל המלא שטמון בהם למהירות הקלדה מיטבית. צריך לזכור שהשקעה של פחות משאב מוחי בפן הטכני של ההקלדה (כמו תיקון טעויות, הקלדת מילים בעייתיות וכן הלאה) משאיר יותר משאב פנוי למחשבה על תוכן ההקלדה. כמו גם קיצור זמני ההקלדה. השאלה שלי היא בעיקרון, האם אנשים היו מוכנים לשלם סכום יחסית לא גבוה, על מנת לשפר את ההקלדה שלהם בכמה אחוזים. אני לא אומר שאהפוך מישהו שמקליד 20 מילים לדקה לאשף הקלדות שיקליד 120. אבל אפילו מ-20 ל-40 זה שיפור ענק. מ-70 עד 100 זה שיפור לא רע בכלל וגם אפילו מ-70 ל-80 יכול להועיל בטווח היותר רחוק.

מה שיפה בפורום הזה אתה נכנס לשרשור בגלל הכותרת ומגלה שמדברים על דברים שלא קשורים בכלל לכותרת. חלאס להתבכיין רוסי מרוקאי בלה בלה בלה. רוב המדינה קופים לא משנה אם רוסים או מרוקאים.

אתעלק על השרשור ואשאל האם אנשים פה היו מוכנים לשלם על קורס זריז של שעה נניח, ללמוד הקלדה מהירה ושיטות להקלדה מהירה? (לא עיוורת, מהירה) לשיפור הקלדה. משחק בראשי רעיון כזה מזה תקופה, ולהציע קורס כזה לחברות / תאגידים כמו גם לפרטיים לשיפור הקלדה במחיר יחסית נמוך. משהו שלטעמי עשוי להביא לשיפור יעילות בעבודה בכמה אחוזים טובים (הקלדה תופסת חלק גדול וטכני מהיום, לשפר ולייעל אותה ישפיע מהותית). ואז לא יצטרכו כל מיני מקלדות ״קסם״ כאלה כמו הk860 ( לא מבין איך אפשר לעבוד ככה)