zvit

כמי שהיה בעלים של רכב עם DSG רטוב 11 שנים ו-300000 ק"מ. הגיר אכן לא עשה בעיות א-ג-ב החלפת נוזל הגיר כל 60000 ק"מ / 4 שנים עלתה כ-1500 ש"ח כל החלפה. תתפלא יש אנשים שקונים מליסינג כי לא מתאים להם להתעסק עם מוכרים פרטיים (גם אם יוצא להם לשלם קצת) הם באים לחברת ליסינג כל X שנים משאירים את המשומש בטרייד-אין ולקוחים רכב חדש יותר. כן - זה עולה להם יותר אבל כנראה שווה להם את החסכון בבלבול מוח.

אי אפשר לדעת. מחירי המחירון של הדגמים הם אכן בתחום של 30-35. אתה יכול להחליט להתמקד בדגמים פחות מבוקשים. למשל הקיה ריו שנמכרת במחירים זולים יותר. ניסאן נוט. וכו'

481400e

צריכת הדלק בדגם החדש גבוהה יותר. הביצועים בחדש טובים יותר. אישית מעדיף את הישן.

אנשים קונים מכוניות כאלה כדי להנות מהן. הן לא תמיד הכי נוחות, לא מי יודע מה אמינות. אבל שוות את החיוך המתוח על פני הבעלים בעת השימוש. מה צריך? אהבה, ידיים טובות, סבלנות, וכסים עמוקים - אין קיצורי דרך. יהיו תקופות שכמעט לא תהיינה הוצאות, ויהיו תקופות...שלא תדע.

אני הייתי הולך על הספארק.

באיזה רכב ורמת גימור מדובר?

תשובה רצינית - אין דבר כזה. אתה מחפש חד קרן.

אם אתה קונה בשביל למכור - לך על המאזדה. אם אתה קונה כדי להשתמש (ולהנות) - לך על הטיגואן.

אז אין הבדל. קרא כאן על מתיחת הפנים.

לא יודע לגבי התור. אם אתה זכאי לתו נכה זה מופיע אצלם במחשב.

השאלה ממתי ב-2015. מספטבר 2015 (גריל אחר) יצא דגם משופר בו טופלו הרבה מחלות ילדות של הדגם שיצא ב-2013.

למרות מה שכתבתי - יש הגיון לשלם יותר על רכב שמור ומטופל רכב צעיר בשלוש שנים ופחות שמור - לא יהיה טוב יותר.

אתה צריך לשלם האגרה גם לשנים שהרכב לא נסע (אם לא הקפיאו את רישיון הרכב) אם הרכב מוגדר כרכב מיושן (מעל 19 שנה) יתכן שתדרש לבצע בדיקת מעבדה לצורך החזרה לכביש.

אם לא היו לו תקלות מיוחדות זה נחמד, אבל זה אומר שהסיכוי שתיפול תקלות בלאי טיפוסיות לרכב בגיל הזה - עולה. לדוגמא אתה נכנס לטסט ומגלה שצריך להחליף מסרק הגה ב-3000 ש"ח. ביום הכי חם בקיץ - הלך לך מדחס המזגן...וכו' מה הייתי רוכש ב-15K? אולי (למשל) פיג'ו 301 צעירה בעשור מהליאנה.

לא רואה איזה שדרוג תרוויח מהחלפה כזאת. התוספת קטנה מדי לטעמי. לא תקבל משהו טוב יותר משמעותית ממה שיש לך. אני הייתי נשאר עם הרכב הקיים.

יונדאי איוניק במצב לא שבור לא תכנס בתקציב הנתון. יש מספיק דגמים די חסכוניים בתקציב - למשל סוזוקי קרוסאובר.

ניסאן קשקאי היא דוגמא מצוינת ליפנית שלא בטוח שהייתי רוכש אם אני מחפש משהו אמין. הדגמים שבכותרת עונים לדרישות.

במבחני הדרכים לדגם הוא הגיע לצריכה של 1/13 במסלול משולב.

אין קשר בין העברת תו נכה מרכב לרכב להנחה באגרה. קבלת הנחה באגרה על רכב משומש מחייבת ביקור במשרד הרישוי.

ב-100 תוכל כבר למצוא מיצובישי אאוטלנדר ישירות מליסינג. לא מפונפן כמו 5008 אבל אמין יותר וכנראה ישמור טוב יותר על ערכו. 5008 מעשית יש רק מ-2018, ומחירי המחירון גבוהים משמעותית מהתקציב (70K) הכלים שכן נכנסים בתקציב די טחונים.

לא כולם. אלה שבקטגוריה של האטראז' - בהחלט.

למה בתום האחריות הן תהיינה שוות את משקלן בברזל: מאד פשוט - תפרסם רכב בן עשר עם 330000 ק"מ - נראה מי יתקשר אליך... בגיל עשר (ובטח עם נסועה כזאת) כבר מתחילות תקלות בלאי בלי קשר לאמינות הבסיסית (הטובה) של הרכב. אפילו עם ההצעה ה"אטרקטיבית" של האחריות הארוכה הם כבר מתבחבשים שנתיים עם המכירה של בוגרות הצבא האלה.

אז זהו (שלדעתי) לא ממש. האטראז'ים המוצעים באלדן היו בשימוש צהל בעבר ורובן עם מעל 200000 ק"מ.נמכרות ב-26000 ש"ח שנת 2016 בתום האחריות יהיו שוות את משקלן בברזל - לא הרבה יותר מזה. בשבוע שעבר גיסי רכש מכלמוביל טרייד אטראז' מ-4/2017 עם 109000 ק"מ ב-33000 ש"ח. אגב הסיבה שאלדן כל-כך נדיבים באחריות היא די פשוטה: 1) בלי האחריות הם לא היו מצליחים למכור בכלל. 2) המכוניות אמינות מאד וגם אם תהיינה להם כמה נפילות עדיין לעומת ערך הגרט הם ישארו מורווחים. אופציה נוספת ולדעתי מוצלחת יותר מה-208 (ואלי גם מהאטראז') היא הפיג'ו 301 1.6 שמחיר השוק שלה של שנת 2017 עומד על סביבות 20000 ש"ח+- עם מנוע TU עם אמינות מוכחת, וגיר 6 הילוכים.

הם בסדר - אבל גם אצלם הכלל של "כבדהו וחשדהו" תקף.