malcishua

לא ביקום. בשמיים. שם, מסתבר, יש הרבה פחות.

אני דווקא חושב שכן. נכון שבדת היוונית או אפילו בהינדואיזם (כאמור, פחות בקי..) האלים הם לא מודל לדוגמא כמו ישו או בודהה, אבל כן יש דרך נכונה לצעוד בה, גם אצל היוונים וודאי אצל ההינדו׳. לטעמי הוא דווקא ישות מוגדרת מאוד. לא במאפיינים הפיזיים, אבל ברצונות ובציוויים שלו למשל. לאורך כל התנ״ך זה די ברור - האל רוצה שנציית לו, יש לו רשימת דרישות מאוד מוגדרת, ואם עם ישראל לא עושה כן, הוא אישית מעניש אותו. בעונשים מאוד ממשיים. לגבי מעורבות אקטיבית - פספסת לטעמי את העניין. ברור שכיום אין מעורבות אקטיבית של האל בחיי היומיום(...), אבל זה לא מפריע לאדם דתי להאמין שאם ירצה את האל ויבקש ממנו משהו (וכמובן אם האל רוצה בכך כי נסתרות דרכיו וכו׳) - הוא יכול להענות ולקבל את מבוקשו. האמונה הזו היא מה שהופך את האל למעורב אקטיבית בחיי המאמין. אגב, הרבה (מאוד אפילו) אנשים דתיים שאני מכיר מאמינים ממש שבשלב כלשהו בחייהם אלוהים עזר להם בצורה זו או אחרת. ברור, אבל עצם התפישה שיש אל שאתה יכול לפנות אליו ישירות, באופן אישי, דרך התפילה, ואם הוא רוצה הוא יענה ויגשים את בקשותיך, קיימת גם קיימת. והיא מאוד פרומיננטית בחיים של האדם הדתי. אני לא בטוח. אולי בתחילת הספר, אבל מהר מאוד האל מתחיל להיות מעורב מאוד בחיי הדמויות האנושיות, וזה הופך אותו ללא ערטילאי בעליל. הוא אוהב אותם (יוצר לאדם אישה, שלא יהיה לבד), אבל גם קנאי, כועס כשהוא מרגיש בגידה מצד האדם שהוא דאג לו כל כך ומעניש בצורה מאוד ממשית (חשוב על סיפור המבול!). כאמור, מאפיינים פיזיים אולי אין, אבל אופי ומעשים קונקרטיים - יש והרבה. נכון, ובכ״ז יש לספר איזשהו מעמד קדוש שחסר למיתולוגיות היווניות למשל. אני חושב שבכל דת, אם זה העולם הבא או לא, יש הבטחה לגמול כלשהו אם אתה ממלא את הכללים. זה לא משנה אם מדובר בגן עדן או הארה, או אפילו העדר עונש (חיזוק שלילי..) - יש משהו שנותן לך מוטיבציה כדי לעזור להמתיק את המגבלות שמוטלות עליך. בדת היוונית, אם אתה מתנהג כמו ״יווני טוב״, אתה מגיע לשדות האליסיום. אאל״ט זה היה נכון גם בספרטה, מכיוון ששדות האליסיום הכילו את כל הגיבורים היוונים הקלאסיים, אבל בקשר לזה אני באמת לא סגור... ובכל זאת זה אלמנט מאוד פרומיננטי בנצרות של היום. אני חושב שזה מאוד משנה את המהות של הדמות, מסוג של משיח (שקיים בדתות האחיות) לאספקט של האלוהות. כאמור, אני לא מסכים לגמרי. לפחות ביהדות, הציפיה (או יותר נכון, תקווה) היא כן שדברים יקרו ״בעזרת השם״. טוב, סה״כ לא הסכמתי עם הערה שלך על הקשר בין מונותאיזם לאלימות. חייב לומר שאני לא ממש מאמין שדת - באופן כללי - גוררת אלימות. הטבע האנושי דואג לזה.

אני מקבל לגמרי את דבריך, ואני מסכים שמנקודת מבט אקדמית הגבול בין דת לפילוסופיה הוא די מטושטש כשזה נוגע לבודהיזם (אגב, גם אני רחוק מלהיות מומחה וכו׳). אנסה להסביר את נקודת המבט שלי בקצרה (לא רוצה לחפור יותר מדי). קח איכר בודהיסטי תאילנדי, לאוסי או אפילו סיני ממוצע ושאל אותו - למה (ספוילר - יצא לי לעשות את זה )? הוא יאמר לך - כי זה מה שבודהה לימד אותנו. כי ככה צריך. אם, לעומת זאת, תשאל ״בודהיסטי״ מערבי ממוצע (למשל, ריצ׳רד גיר) את אותה השאלה הוא יאמר לך - כי זה מביא לי שלווה, כי זה תורם לי לאיכות החיים, וכו׳. עבור הראשון - הבודהיזם היא דת לכל דבר. עבור השני - פילוסופיה, או דרך חיים שהוא בחר בה מתוך מודעות למה שיש לה לתרום לחייו. זה בעיני ההבדל אחד המבחינים החשובים (אם לא החשוב ביותר) בין דת לפילוסופיה - הראשונה היא מובנת מאליה עבור המאמין (אפילו אם הוא בוחר בה, כמו חוזר בתשובה, זה מתוך אמונה ולא מתוך רציונל), השניה היא בחירה מודעת מתוך מניעים רציונליים.

זה נושא שעומד לדיון (או ויכוח...) ארוך שנים. אני, מהיכרותי בעבר עם בודהיסטים שחיים את הדת (מהמזרח, לא וונביז מאמריקה ) - חולק עליך. ולדעתי, רוב אלה שמחזיקים בדעה שלך, מחזיקים בה בגלל שהם מכירים מקרוב רק את הדתות המונותאיסטיות.

את זה אפשר לומר על כל דת, לא? זהו, שלדעתי לפחות, זה ממש לא נכון. בדתות המונותאיסטיות, האל היחיד הוא יישות מוגדרת שמעורבת אקטיבית בחיי ה״נתינים״ שלה. הם מתפללים אליו, ואם הוא רוצה הוא עונה לתפילותיהם (כך הם מאמינים לפחות). לעומת זאת, הברהמן (להבנתי - שוב, אני פחות בקי בהינדואיזם) הוא בדיוק ההיפך - ישות מיסטית וערטילאית. הוא למעשה יותר מייצג את מהות הייקום, ואין לו ממש אישיות (בניגוד לאל היחיד שכולנו מכירים) או מעורבות אקטיבית בחיי המאמינים. זה שמור לאלי הפנתיאון ההינדי. ראשית, אני לא בטוח אם אפשר להתייחס בכוללנות ל״דת היוונית״ כדת ולא כאוסף של מיתולוגיות. שנית, היוונים דווקא כן התפללו (והקריבו קורבנות) לאלים שלהם, בכל פעם לאל הרלוונטי לבקשה הספציפית. גם לגבי דרישות להארה, דווקא היו אי-אלו דרישות לאורח חיים יווני ״טוב״ שמובילות אותך לחיים שלאחר המוות באיזשהו סוג של גן עדן (שדות אליסיום, אאל״ט). כך שגם שם היה קיים האלמנט הזה. כאמור, אני לא מסכים. הנימוקים למעלה. ישו מקביל לבודהה מבחינת תפקידו כמורה, אבל ממש לא מבחינת תפקידו כבן האלוהים וכו׳. להיפך, בודהה היה אדם רגיל שהגיע להארה בזכות עקרונות הבודהיזם. הבודהה אכן עוסק בגאולת הפרט; ההבדל הוא שהגאולה הזו באה רק בזכות פעולות של הפרט ולא בזכות של איזשהו אל או כוח עליון. נכון שבדתות האחרות יש מערכת חוקים (או מעשים) שתוביל אותך לישועה, אבל הישועה עצמה מגיעה בחסד האל. תראה, החברה ההודית היא ממש לא איזו אוטופיה. יש בה לא מעט חסרונות (לאינדיבידואל). אבל אי אפשר לשפוט אותה על סמך מאפיין אחד (קיבעון היררכי). החברה ההודית ככלל היא מאוד שלווה ויחסית מחוסרת אלימות (חן נתן דוגמא אחת, בסדר..). יכול להיות (למעשה, ברור) שלאינדיבידואל ההודי יש פחות חופש לבחור את דרכו בחיים, אבל מי אומר שזה לבד קובע כמה הוא מאושר? אולי הפרט מאושר יותר לחיות בחברה מגבילה כזו, אבל שגם מבטיחה לו שלווה וסוג של בטחון במקום שלו בעולם? אלו כמובן רק musings פילוסופיים (לא לקפוץ עלי עכשיו, אני לא טוען לרגע שיותר טוב בהודו). לעניין הדיון - האמירה המקורית שלך היתה: ועל כך הגבתי (הינדואיזם, בודהיזם).

אני אחלק את תשובתי לשני חלקים שכן בבודהיזם אני בקי בהרבה מאשר בהינדואיזם. בודהיזם היא ממש לא דת ״מונותאסיטית במהותה״. למעשה, אין דבר הרחוק יותר מן האמת. ראשית, הדת כוללת פנתיאון של אלים, ביניהם גם בודההות מוארות (מתנצל מראש על התרגום הקלוקל לעברית) אבל גם הרבה אלים אחרים, רובם ״יובאו״ מדתות הודיות (כמו ההינדואיזם) וחלקם אפילו מסין/יפן. נכון שהבודהה הוא קדוש אבל הוא משמש יותר על תקן מורה או סוג של משיח (גם זה לא מדויק) שהצליח להגיע להארה. הוא מהווה דוגמא לאיך אדם רגיל יכול להגיע להארה ולנצחיות בדרך הנכונה. מעבר לכל זה, אין שום דבר שקרוב בכלל לאל היחיד, ויותר מזה - הכל יכול - שקיים בדתות המונותאיסטיות. וזה נראה (לי לפחות) האלמנט העיקרי והמשותף לדתות המונותאיסטיות (לפחות לעומת האחרות) - קיום של ישות ערטילאית וכל-יכולה שכל הדת מרוכזת סביבה. בבודהיזם (ותכף נגיע גם להינדואיזם) אין ישות כזו, ובמקומה הדת מרוכזת סביב הדרך שעליך לעשות בתור אינדיבידואל כדי להגיע להארה (או הגשמה). בהינדואיזם - ואני מודה מראש שאני הרבה פחות בקי בה - גם נעדרת ישות מהסוג הזה. יש איזו מהות אלוהית עליונה - הברהמן (אני מניח שאליה התכוונת) אבל היא ממש לא ״אל עליון״ מעל כל האלים, אלא יותר נכון לומר שכל אל הוא אספקט שונה של המהות הזו. נכון שלפעמים מתייחסים לברהמן כאל ישות אבל הוא לא אל מונותאיסטי במובן אותו אנחנו מכירים, אלא יותר מייצג את המהות וההוויה של כל היקום. הוא לא משמש באותו תפקיד בו משמש האל היחיד בדתות ה״אברהמיות״. לסיכום - דווקא מנקודת המבט שלי, בודהיזם והינדואיזם הן ממש לא דתות מונותטאיסטיות, לא מבחינת הגדרה יבשה אבל חשוב יותר, לא מבחינה מהותית. נכון שהן מתוות דרך נכונה לחיים, אבל זה (נראה לי) נכון לגבי כל דת. יישות עליונה - שוב, גם מבחינת ההגדרה היבשה אבל גם מבחינה מהותית - אין. לגבי הסדר החברתי בהינדואיזם - אתה צודק כמובן (שיטת הקאסטות), אבל קשה לומר אם זה הופך את התרבות ל״רעה״. היו לי לא מעט שיחות על השיטה עם הודים (מקאסטות שונות, למעשה), ומעולם לא נתקלתי במרמור כלפי השיטה. נראה שהם מקבלים אותה בהבנה ואפילו באהבה. אפשר לדון בנושא ארוכות, אבל קשה לומר שהשיטה הופכת את החברה ההודית לאלימה יותר או מייצרת איזשהו סוג של אלימות (ועל זה היה הדיון במקור, לא?). למעשה, לפחות מהתרשמותי, החברה ההודית היא בין השלוות שנתקלתי בהן.

הינדואיזם? בודהיזם?

אכן, אתה צודק - תודה על התיקון. החניון בתשלום החל מהשעה השניה (12 ש״ח לשעה - עד למקס׳ של 48 ש״ח ליום). בחניון קרתא, הצמוד אליו, החניה עולה 10 ש״ח לשעה הראשונה ו-3 ש״ח לכל רבע שעה לאחר מכן, או חניה יומית ב-40 ש״ח.

אם בכל מקרה הכוונה לבקר בממילא, הייתי חונה בחניון ממילא בחינם ונוסע הלוך חזור לשוק ברכבת הקלה (מהתחנה של ככר ספרא, 5 דקות הליכה מממילא). יחסוך לך כסף ויותר חשוב - זמן.

אם עצרו אותו ללא כובע (שניהם!), לך תדע למה עוד הם מסוגלים... עדיף להזהר.

אני הייתי פונה במכתב מסודר בדואר רשום (אם אפשר, מעו״ד - אבל לא חובה) לחברת אפיקים ובו אני מודיע להם שבתאריך *** נהג אוטובוס שלהם (מס׳ ***) פגע ברכבי, ופניותיי אליהם בתאריכים *** בבקשה לקבלת הפרטים הרלוונטיים נענו בשלילה. באם הם לא מספקים לי את הפרטים XYZ תוך עשרה ימים לא תהיה לי ברירה אלא לתבוע אותם ישירות, והם יאלצו להסביר לשופט בבית המשפט מדוע הם מסרבים להעביר את הפרטים.

לא מבין למה אתה מכניס את עצמך להתלבטות וסטרס לפני שבכלל שמעת מה יש לה לומר. מסכים עם ישה. תגיע לשיחה, תשמע מה יש לה לומר, תאמר בנימוס שאתה צריך לחשוב על זה ואז - כשתדע בדיוק מה האופציות שלך - תחשוב ותחליט מה לעשות.

שוב, ה״עובדות״ כפי שאתה קורא להן (תצפיות או מדידות הוא שם מדויק יותר, מכיוון שגם לשיטת המדידה יש חשיבות גדולה) לא ״מגולמות״ בתיאוריה והן לא ״חלק״ ממנה. התיאוריה היא מודל שבא להסביר את העובדות/תצפיות, או למה דברים מתנהגים כפי שהם מתנהגים. הציטוט שלך אומר בדיוק את מה שאני אומר, לכן לא התייחסתי אליו. סליחה, כנראה המשפט הבא - שבו פנית ספציפית אלי כדי להסביר לי שתיאוריה היא לא עובדה: בלבל אותי. לא יודע מה המשפט ״רומז״ לך, אבל התכוונתי לומר בדיוק את מה שכתוב בו - שהאבולוציה היא תיאוריה ולא עובדה - וזה הכל. אין דבר כזה ״שדרוג״ לרמה של עובדה, פשוט מעצם ההגדרה. נראה לי שעל זה אין ויכוח. וכן, אחד מתפקידי המדען הוא תמיד לשאול ולהטיל ספק, אפילו בתיאוריות מבוססות (למרות שהוא חייב כמובם גם להתבסס עליהן כדי לפתח תיאוריות מתקדמות יותר). זה ממש לא אומר שהתיאוריה לא אמינה, אבל קצת ספק הוא תמיד במקום.

אני לא מבין למה אתה מביא לי לינקים שאומרים בדיוק את מה שאני כותב פה כבר כמה הודעות. אם תחזור למה שכתבתי (גם לפני ההודעה שלך), תראה שבפירוש אמרתי שתיאוריה היא מודל שבא להסביר אוסף תצפיות. אתה לעומת זאת טענת שתיאוריה היא עצמה אוסף עובדות: ואת הטעות הזו תיקנתי. ובכלל, איפה אני כתבתי שתיאוריה זו עובדה? זה בדיוק ההיפך ממה שאני מנסה לומר פה בכל ההודעות שלי. אבל העיקר שעשית לנו ״יישור קו קצר״... תיאוריה היא פשוט ההסבר הכי טוב שיש לנו כרגע לתופעה מסוימת בהתבסס על אוסף של תצפיות. לא מדובר בניחוש כמובן, ועם זאת העובדה היא שתיאוריות משתנות, מתעדכנות ואף מופרכות על הזמן בהתבסס על עדויות חדשות, ולכן מחובתו של כל מדען לא לקבל שום דבר כמובן מאליו. אם מדענים היו בטוחים ב-100% בכל תיאוריה שהם מכירים ולא היו קוראים עליהן פה ושם תיגר, עולם המדע לא היה מתקדם לשום מקום.

תיאוריה היא לא אוסף של עובדות. תיאוריה היא מודל שבא להסביר אוסף של תצפיות (למשל בפיזיקה - מודל מתימטי). איינשטיין הראה שהתיאוריה של ניוטון לא נכונה בתנאים מסוימים ע״י כך שהראה תצפיות שסותרות את המודל שלו (והראה מודל מתימטי אחר שהסביר את כל התצפיות שנאספו). כלומר - הפריך אותה, והציע מודל אחר שכן עובד בכל המקרים הידועים. כמובן שהתיאוריה של ניוטון עדיין שימושית ומטיסה רקטות לירח וכו׳ - אבל בתור תיאוריה שמסבירה תופעות בטבע, היא לא נכונה. היא קירוב מספיק טוב כדי להתבסס עליו מבחינה הנדסית (וזה ממש לא מפחית מגודל ההישג העצום שלו, אם זה מה שחשבת שאני רומז). ברור שיתכן ובעתיד ימצאו תצפיות שיפריכו גם את המודל של איינשטיין, ומישהו יגיע עם מודל מדויק יותר שיסיבר אותן. ויתכן שמישהו ימצא תיאוריה מאחדת שתסביר את הכל בצורה מדויקת. אבל זה טבעו של המדע - האופן שבו אנחננו רואים וממדלים את העולם משתנה כל הזמן.

לפני שאתה מגיב, כדאי שתבדוק באיזה הקשר נכתבו הדברים. הרפרנס לפרדוקס היה בתגובה לכך שתיאוריות מדעיות לא מופרכות אלא רק מתעדכנות עם התגלות עדויות חדשות. שוב, האבולוציה היא תיאוריה מדעית ולא עובדה. היא מבוססת על הרבה תצפיות ומדידות והיא אכן מקובלת כיום ברוב המוחלט של החוגים המדעיים הרלוונטיים. אין לי שום בעיה אישית עם כך שאתה מאמין בנכונות התיאוריה (כאמור, כמו הרוב המוחלט של העולם המדעי, וכמוני) אלא רק עם הזלזול שלך באמונות אחרות. נסה לפתוח קצת את הראש. אני לא מבקש ממך לשנות אמונה, רק לנסות להבין מאיפה מגיעות אמונות אחרות, ואולי בעקבות זאת, לזלזל פחות. אני לא מכיר אותך אישית ולכן לא אתיימר וכו׳, אבל מניסיוני לפחות נכון לומר שהרוב המוחלט של האנשים ש״מאמינים״ באבולוציה - לא עומדת מאחורי האמונה שלהם שום ״שיטה מדעית״ והם לא מכירים אף עדות שמוכיחה את התיאוריה (אגב, אתה מכיר? בכנות). הם מאמינים שהתיאוריה נכונה בגלל שכך חינכו אותם, בגלל שהם חיים בסביבה שבה זה מקובל, ובגלל זה היא נשמעת להם ״הגיונית״. שוב, זה טבעי לגמרי (אי אפשר לדעת הכל וכו׳) אבל זו בדיוק הסיבה שבגללה האנשים שאתה מזלזל בהם כל כך בקלות מאמינים במה שהם מאמינים.

זה לא מדויק (לא תמיד מדובר רק ב״קבועי זמן״), אבל בעיקרון - זה כן עניין של סמנטיקה. אתה מכיר את פרדוקס ספינת תזאוס? כמה שינויים בתיאוריה מסוימת מספיקים כדי לקרוא לה תיאוריה ״חדשה״? שינויים בתיאוריה מסוימת לאורך זמן יכולים לגרום לכך שאותה התיאוריה, למרות שהיא מחזיקה באותו השם, כבר הופכת לשונה מהותית. אבל באמת שאנחנו נכנסים פה כבר לדיון פילוסופי לגמרי. העניין הוא ששינויים מתרחשים כל הזמן באופן בו אנחנו רואים את העולם ובדרך בה אנחנו חושבים שהוא ״עובד״. כל מה שאני טוען הוא שהגישה שהופגנה פה בשרשור ע״י מגיבים מסויימים, לפיה ״ברור״ שתיאוריות מדעיות מסוימות הן נכונות, היא למעשה לא מדעית, ויותר מכך, הם לא מודעים לכך שהאמונה שלהם ב״עובדות״ נובעת מאותם מנגנונים שמהם נובעת האמונה הדתית, בה הם מזלזלים כל-כך.

זה כבר עניין של סמנטיקה. אתה קורא לזה ״עדכון פרטים״, אני אומר ״תיקון טעויות״. טעות == חוסר נכונות (לא אמרתי של כל התיאוריה, אבל של פרטים שלה).

התיאוריה של ניוטון לא נכונה בכל המקרים. יש עדויות אמפיריות שמפריכות אותה, ויש תיאוריה אחרת שמסבירה את העדויות האלה וגם את העדויות עליהן התבססה התיאוריה המקורית. זה הכל. אין ספק שהיא שימושית, אבל אין לזה קשר לדיון. חבל. מה זה ״שרדה״? כרגע, למרות שהיא מקובלת ברוב החוגים המדעיים, עדיין יש דיון (מדעי, כן? לא מול בריאתנים וכו׳) על נכונות התיאוריה. כפי שכבר נכתב פה, עדויות חדשות מתגלות כל הזמן והתיאוריה משתנה בהתאם. למעשה, יש כאלה שיאמרו שהתיאוריה המקורי של דרווין די רחוקה ממה שמקובל כיום לקרוא ל״תורת האבולוציה״. גם הדבר השני הזה, שאתה כל-כך מזלזל בו, ״שרד״ תקופה ארוכה (בהרבה) והרבה ״קושיות״ והתנגדויות. אז מה? שוב, העובדה שמודל המתימטי שפותח יעיל עבור בעיות אחרות (אגב, זה לא מדויק לגמרי אבל לזה באמת לא נכנס) אין משמעותו שהמודל מסביר נכון את המציאות. והמשפט האחרון שלך רק מוכיח את מה שכתבתי - הרוב המוחלט של ״מאמיני״ האבולוציה לא באמת מכירים את ההוכחות - הם מאמינים בה מתוקף החינוך שקיבלו והסביבה בה הם חיים. וזו לא ביקורת, להיפך, זה טבעי לגמרי. רק צריך להבין שזו תמונת מראה של הצד השני.

״מדוייקת יותר״ - משמעותה שהתיאוריה המקורית לא נכונה תמיד, אלא רק בחלק מהמקרים. כלומר התגלו עדויות אמפיריות למקירם בהם התיאוריה של ניוטון היתה שגויה. ברור שנדיר יותר למצוא מקרים בהם תיאוריה מופרכת לגמרי, אבל גם תיאוריה ״מדויקת״ יותר פירושה הפרכה של התיאוריה הקודמת. זה שקול בערך למעבר ממודל מתימטי שבו קיימים שני מספרים - ״אחד״ ו״רבים״ - למודל של כל המספרים הטבעיים. הוא מדויק יותר, לא? וכמו שנכתב פה כבר, יש דוגמאות גם לתיאוריות שהופרכו לגמרי. אז אתה אומר שתיאורית האבולוציה נכונה כי היא שרדה הרבה זמן וקשיים שהותבו בפניה? זה מזכיר קצת טיעונים לגבי משהו אחר... ומה הקשר בין מודלים מתמטיים של אבולוציה שעובדים לבעיות אחרות (אגב, אני עצמי השתמשתי בכאלה)? התיאוריה עצמה מנסה להסביר תופעה בטבע. זה שהמודל שהיא מציגה עוזר לפתור בעיות מתמטיות אחרות - לא רלוונטי בעליל. אין כאן שום טיעון לוגי. פשוט ״הזוי״ להתווכח עם זה, כי זה מוכח לגמרי. שוב, מזכיר טיעונים של אנשים דתיים לגבי הדת. למה לך לקבל את השיטה המדעית כנתון? מה הקשר לכך שהיא ״עובדת״? באותה המידה, אדם דתי יכול לומר שהשיטה הדתית עובדת, כי היא מביאה אושר לחיים של אנשים רבים מספור מסביב לעולם. מה התיאוריה אומרת כולנו יודעים (באיזושהי רמה). עם כל ההתבטאויות כאן על ״השיטה המדעית״, עדיין לא שמעתי כאן ממגיב אחד ציון של איזושהי עדות אמפיריות שתשכנע אותנו למה הוא מאמין בתורת האבולוציה, רק ניסיונות לשכנע שהיא ״הגיונית״. אני כמובן לא טוען שאין עדויות כאלה (כי יש, והרבה), אבל אני כן טוען שרוב (אם לא כל) המגיבים פה שבטוחים לגמרי באמיתות תורת האבולוציה מרגישים כך לא בגלל שהם אישית ראו עדויות שמוכיחות את התורה, אלא רק בגלל שזה נשמע להם הגיוני. וזה כך בגלל הסביבה שהם גדלו בה, והסביבה שהם חיים בה, והחינוך שהם קיבלו. ואני כמובן לא טוען שכולם צריכים להכיר עדויות ממשיות לכל תיאוריה שהם מאמינים בה. זה בלתי אפשרי. אני רק רוצה שתבינו - לפני שאתם מזלזלים באמונות של אנשים אחרים - שהם מאמינים בדברים שאתם תופשים כ״מגוחכים״ בדיוק מאותן סיבות שבגללן אתם מאמינים בתיאוריות המדעיות ה״בטוחות״ שלכם - הסביבה בה הם חיים והחינוך שהם קיבלו.

^ אתה מפספס בדיוק את העניין. האמונה הזו שתיאוריות כאלה הן ״בטוחות״ היא הבעייתית. אין שום דבר ״בטוח״ בתיאורית האבולוציה למשל. היא מהווה מודל סביר לאור העדויות שנאספו עד היום (גם על זה אין קונצנזוס בקהילה המדעית, אבל נגיד). עדויות חדשות שיופיעו מחר יכולות תיאורטית לשנות אותה או אפילו לשלול אותה. קח לדוגמא את חוקי ניוטון - עד 1905, הדיעה הכללית היתה שהם מתארים בצורה מדויקת את המציאות, ואז בא איינשטיין והראה שהם נכונים רק בקירוב, והציע תיאוריה ״מדויקת״ יותר. יש גם מקרים (אם כי נדירים יותר) בהם תיאוריות מופרכות לגמרי, למשל כשמתגלה טעות בסיסית באופן המדידה של העדויות. אני יודע שזה ישמע לך מופרך, אבל אפילו מה שאנחנו יודעים על כבידה משתנה מדי פעם. תיאוריית היחסות הכללית, למשל, שינתה את מה שאנחנו ״יודעים״ על איך כבידה ״מתנהגת״. עד היום נעשים מאמצים למצוא תיאוריה שתאחד את תופעת הכבידה עם תורת הקוונטים, מה שאם יקרה ללא ספק יביא שינוי לדרך בה אנחנו רואים את שתי התופעות. התיאוריות נקראות כך בדיוק בגלל שזה מה שהן - תיאוריות. וזו חובתו של כל מדען, למרות שהוא תמיד חייב להתבסס על עבודות קודמות כדי להתקדם, גם תמיד להטיל ספק ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. אגב, אם מותר לשאול - למה אתה כל-כך בטוח בנכונות תיאוריית האבולוציה? הסבר קצר יספיק.

^ אכן אריסטו היה זה שהוכיח (אאל״ט) את העניין לפני כ-2300 שנה, למרות שההשערה כבר הועלתה כ-200-300 שנה לפני כן. למה זה סותר את מה שכתבתי? אולי הגזמתי כשכתבתי ״לא מזמן״, אבל שים לב שסייגתי (בסוגריים). לגבי השימוש ב״תיאוריה מדעית״ - לא רואה איפה טעיתי, ובכל מקרה - אם אתה טוען לטעות, זה דורש הסבר.

אף אחד מהדברים שציינת - גרביטציה, אבולוציה או אפילו ״כדור הארץ עגול״ הוא לא ״עובדה מדעית״. כל הדברים האלה הם תאוריות מדעיות שמבוססות על תצפיות והשערות שמסבירות אותן (דרך מודלים מתמטיים בעיקר). למעשה, אין באמת דבר כה ״עובדה מדעית״. יש תצפיות (עדויות) ויש תיאוריות. מצחיק שציינת דווקא את עניין כדור הארץ העגול, מכיוון שהתיאוריה הזו ספציפית מדגימה בדיוק את העניין. הרי עד לא מזמן (במונחים של היסטוריית האנושות) התיאוריה השלטת היתה שכדור הארץ הוא שטוח, והנה היום אנחנו ״יודעים״ שכדור הארץ הוא עגול. אני לא בא כמובן לערער על התיאוריה הזו, שכן היא מבוססת על עדויות די חותכות, אבל היא עדיין - בסוף היום - תיאוריה. בדיוק כמו האבולוציה או הגרביטציה. עכשיו תגיד - אבל אנחנו אנשים משכילים, ברור שנאמין לתיאוריות המבוססות האלה, זה מה שמקובל היום. אז זהו, שלאורך ההיסטוריה, הרבה תיאוריות ״מבוססות״ כאלה הופרכו ותיאוריות חדשות הועלו במקומן - ודווקא ע״י אנשים שהיו מספיק אמיצים לכפור בתיאוריות המקובלות. אני לא אומר שיש לי סיבה לחשוב שזה יקרה לאיזו מהתיאוריות שציינת, אבל הדבר הראשון שמדען לומד (אם זה דרך החינוך שלו או מניסיונו) הוא תמיד להטיל ספק. או במילים אחרות - קצת ענווה לא תזיק. אגב, אתה לא קופץ מבניין בגלל שאתה מאמין בתיאוריית הגרביטציה. אחרת היינו עדים לקפיצות המוניות מראשי בניינים. אתה קופץ אך ורק בגלל ניסיון החיים שלך, שאומר לך שאם תעשה את זה כנראה תמות.

מחזק את ההמלצה על מוזיאון המדע. עוד לא הייתי שם עם ילד שלא היה צורך לגרור אותו בכוח החוצה בסוף הביקור. בעיקרון ירושלים לא זולה, וכל פעילות כזו תעלה לך לא מעט ל-5 נפשות. אבל אם מזג האוויר באמת יפה, לא חסרים אתרים יפים לטיול בעיר. אם זו פעם ראשונה, ממליץ מאוד על טיול בעין כרם בשבת בבוקר. גם באתרים הקבועים (המעיין, המנזר וכו׳) אבל גם ובעיקר בסמטאות השכונה עצמה. יש שם גם כמה מסעדות די מוצלחות (למשל הבראסרי, עם נוף פנורמי מהקומה השניה) וחנות שוקולד/גלידות קטנה שמוכרת תוצרת ביתית. אפשר בכיף להעביר שם יום שלם.

^ בנוסף, אם תגיע למצב שבו אתה זקוק ל״אחריות רצון טוב״ מטעם היבואן (למשל, אם התרחשה תקלה קצת אחרי שהאחריות הסתיימה) - הסיכוי הרבה יותר גבוה לקבל אותה אם טיפלת במוסך היבואן.