נולד לליסינג

בלי מצלמת רוורס? ב 2025? לא תודה.

כי הדגמים של רובר הורכבו במפעל שלהם באנגליה (או סקוטלנד אם אני זוכר נכון) ומפעלי תעשיית הרכב הבריטית היו ידועים לשמצה באיכות הרכבה גרועה, וועדי עובדים קרביים והתערבות ממשלתית גסה לצרכים פוליטיים. זה מה שהרג את התעשייה ורובר נשארה בחיים פשוט כי היא הצליחה לקסום לחברות זרות שרצו מותג בריטי עם מורשת של יוקרה.

השם של המותג כבר גובל בהטעיית הצרכן, איזה פולק יכול להרשות לעצמו לקנות וואגן במחירים האלה? מה שיותר מעציב זה העובדה שבארץ הקודש זה אומר שגם האוקטיבה VRS תעלה במחיר, מה שיימנע ממני לקנות סקודה מושחרת לפחות ל 4 שנים הקרובות.

לא ממליץ ללכת לסוחרים/מגרשים, במיוחד אם הם מציעים לך את אחת המכוניות האלה במחיר אטרקטיבי. אני ממליץ לחפש מוכר פרטי ביד 2 כך שתוכל להעריך יותר טוב את הרכב שעומד מולך ואת ההיסטוריה שלו.

500 אלף יורו עבור אלפא שעוברת שחזור ושיפוץ מקיף? לא דיל טוב לרוב חובבי הרכב, אבל בטח לאלפיסטות שבכם זה תענוג. פחות התחברתי לקונספט אבל בהחלט אהבתי את הקונפיגורציה ואת האפשרויות המרובות שמזכירות את הקונפיגורטור של פורשה. בכל מקרה, אשאר עם המגאן דיזל הענייה שלי.

אני יכול להגיד בלב שלם שאני מייחל לשובם של קרייזלר ופונטיאק.

שקרייזלר יחזרו ליצור מכוניות סדאן עם מראה של גאנגסטרים מה Hood, או שפשוט יחזרו לעשות מכוניות בכללי, סטלנטיס מסיימת את העבודה שדיימלר-בנץ התחילה. ופליז, פליז, פלייזזזזזז שיחזירו את פונטיאק, עם G8 ST חדשה (ידועה גם בשם פונטיאק Ute) פיירברד חדשה ובכללי Make American muscle great again.

M4 חדשה מהיבואן זה 820,203 ₪

ואוו שרשור פסיכי! הלוואי עליי אחוז מהיכולת וההבנה הטכנית שלך. וכמובן שהבווארית ניראת מושלמת, המעצבים במינכן היו בטופ של הגיים שלהם בדור הזה.

אזהרה חמורה! שרשור זה מלא בבדיחות לא מצחיקות, תיאורים מפורטים של דברים שוליים למדיי ובכללי - עיסוקו ברכב מגיע מאוחר מהצפוי. במידה והנך מעוניין/נת בביקורת על הרכב - רד למטה עד לכותרת בשם "עכשיו לרכב"! (במידה והצלחתם לעלות על הרפרנס בכותרת השרשור - פנקו את עצמכם במשהו נחמד בסופ"ש הקרוב ) פרולוג בעיקרון לא תיכננתי לצאת לחופשה. אחרי שנה מפרכת במוסד האקדמי ששמו מתחרז ב"אקורדיון" עלתה בי ההבנה שאני צריך למקד את עצמי בלימודים אקדמאיים. אחרי הכול, רכבי יוקרה-ספורט לא ייפלו עליי מהשמיים ויוקר המחייה בארץ הקודש דורש מקצוע מניב ע"מ להתקיים בכבוד... או בכלל. לכן כאשר אימי היקרה העלתה הצעה לטוס לחופשה משפחתית במינכן או אוסטריה אני סירבתי להצטרף. אחרי כמה ימים אבא שלי ניגש אליי ומסר לי שאמא החליטה שאני יוצא לחופשה בין אם אני רוצה או לא. הטוויסט הוא שהפעם נשכור רכב שאני אבחר (ואשלם עליו כפי שגיליתי מאוחר יותר) ואני אנהג בו בנוסף לאבי שיהיה הנהג הראשי. תשובתי הייתה שהיות ואני נוהג כעת על פחית ליסינג חלושה, ערומה אך חינמית לחלוטין (רנו מגאן 2023 עם ביטוח, דלק וטיפולים חינם לגמרי)((רכב חברה)) אין לי שום רצון לנהוג על פחית דומה בארץ זרה. פה הופתעתי לגלות שאוכל לבחור כל רכב שאוכל לשלם עליו, לא משנה איזה. פה החלו הדגדוגים שכל חובב רכב מרגיש כאשר פוגשת בו הזדמנות לערער את שגרת הנהיגה הקיימת שלו. הזדמנות לנהוג על רכב שלעולם לא אוכל להרשות לעצמי. הזדמנות "לקחת את הפניות" כמו שעושים המושפעים בנס הרים והמקצוענים במסלול. הזדמנות להרגיש שאני באמת חובב רכב! אז אמרתי כן. התוכנית הייתה פשוטה למדיי - רכב אחד לי ולאחי הקטן (על הכוונת הייתה bmw z4) ורכב סטיישן או סדאן להורים. התוכנית הזאת עפה מהר מאוד מהשולחן אחרי שאבא שלי סירב (ובצדק) לשחרר אותי על כבישי אירופה ללא השגחה וגם כי זו חופשה משפחתית. שרשור שאני פתחתי בפורום זה ממש אישש את הטענה הזאת. לכן עברנו לתוכנית אחרת - רכב סדאן גדול ונעים, שיהיה בו גם כוח וגם ניחוח יוקרתי. לאחר חיפוש באתר של SIXT הגענו לכלה המיועדת. AUDI A6 SEDAN. עברו להם שבועיים שבהם טרם הזמנו את הרכב וכאשר הגיע הזמן להזמין אותו נכנסנו לאתר והופתענו כאשר האאודי החביבה נעלמה. פאק. אבל אז קרה נס. ראיתי בדיוק בתחתית הדף רכב שלא הופיע שם קודם לכן. היה ניתן להשכיר אותו לנהג בן 22. ולא האמנתי למראה עייני - BMW M340i Touring. מכונית M לייט עם 370 כ"ס, צבע שחור סקסי ומספיק מקום מאחורה בשביל שתי מזוודות ושני טרוליז כי זה מרכב סטיישן. הזמנו את הרכב, סימנתי את היעדים שאני רוצה לבקר בהם במינכן לפני שניקח את הרכב והתפללתי שחובבי הלאחוח ממפרץ עדן לא ישביתו לי את נתב"ג לפני שאני טס. פרק 1: מינכן לאחר נחיתה ב 12 בלילה ביום ראשון, ניווט תחב"צ עד למלון ושינה מעולה התחלנו את יום מספר 1 במינכן. הוחלט שביום הזה נבקר ב BMW Welt ומשם ניסע לקניון רים ארקדן. הניווט לwelt הוא דיי פשוט. עולים על קו ה U באן U2 עד שמגיעים לתחנת הפארק האולימפי-צנטרום. ביציאה מהתחנה בדיוק עומד המבנה המופלא שנקרא "עולם ה BMW". בעיקרון זוהי תצוגה חינמית לחלוטין שבה BMW מציגה את הרכבים החדשים מכל המותגים שלה (BMW, MINI, Rolls Royce) וגם רכבים ואופנועים אחרים בולטים של החברה. היופי הוא שניתן להכנס ולשבת בחלק גדול מאוד של הרכבים ובאמת לחוות את הרכבים הללו בצורה טובה. כמובן שאני ואבא התלהבנו מאוד מהמקום וביזבזנו שם שעות בצילומים, התפעלות וגם ניצלנו את ההזדמנות לבדוק האם נצליח להדחף למכונית ששכרנו. כמות התמונות משם באמת עצומה וכך גם גודל התצוגה. אך יש עוד ביקור במקום חשוב ולכן אאלץ לחסוך מכם תמונות מהוולט כדי שאוכל לכתוב את היומן מסע הזה בצורה מסודרת. לאחר ביקור קצר בחנות המזכרות יצאנו לקניון ובילינו שם עד הערב. אך זה לא עיקר הסיפור לכן נדלג על זה. ביום השני הוחלט לשחרר את אמא למסע שופינג בשעה שאני, אבי ואחי הקטן יוצאים למסע לעבר מוטורוורלד. הניווט לשם היה מעניין כי מוטורוורלד נמצאת בפרברי העיר מינכן, ממש בתחנה האחרונה באיזור M של העיר. במקרה ממש קנינו כרטיסים שתקפים רק לאיזור M והתמזל מזלינו במקרה זה שלא פיספסנו את התחנה. מהתחנה הלכנו לנו כ 20 דקות תוך ניווט בין איזורי המגורים. בדרכינו שמנו לב לרכב חריג בנוף שאני מצטער שלא צילמתי באותו רגע - דודג' צ'אלנג'ר הלקאט! באמצע אירופה...(???) אני מודה שהייתי מופתע לחלוטין שבים רכבי היוקרה הגרמניים שזורמים ללא הפסקה ברחובות מינכן נתקלתי לפתע במאסל קאר אימתני שצריכת הדלק שלו יכולה לדרדר משפחה ממוצעת לעוני. מתאים היות ואנחנו בדרך למקום שאוגר מכוניות מפוצצות ראשים. בסופו של דבר אכן הגענו לארץ המובטחת ואת פנינו קיבל רכב שבהחלט סימן לנו שיש לנו יום ארוך לפנינו... חייב להודות שמייבאך G-CLASS זו אחלה דרך להתחיל סיור במקום שמלא עד אין קץ ברכבים ייחודיים. WIFI חופשי גם סייע להרים את האווירה (ולעדכן את הסטורי באינסטגרם גם כן. אוח, הצעירים האלה...) ומהר מאוד הבנתי שאני במקום שנמצא ב Level אחר לחלוטין מכל מה שהכרתי טרם אותו רגע. השפע המוטורי פשוט בלתי ניתן לתיאור. רכבי ספורט, רכבי סופר, רכבי הייפר, מאסל קארס קלאסיות, אגדות JDM, פרארי, למבורגיני, קורבט, מוסטאנג, שלבי, קאמרו, מקלארן, אסטון מרטין והרשימה עוד ארוכה ומפוארת. אפילו הכיור בשירותים מעוצב בתור צמיג ספורט קונטקט של קונטי. התמונות מדברות בעד עצמן. באמת שאני יכול לכתוב פה מאמרים באורך אקדמי לגבי כל העושר המוטורי שהיה שם, האווירה, הכמות, התחושות בגוף אבל את זה אתם בעצמכם חייבים להרגיש. אני ממליץ לכל אחד ואחד מגולשי הפורום הזה שטרם ביקרו במינכן או שטרם ביקרו בשתי התערוכות הללו - לבקר בהן. הכניסה היא חינמית לחלוטין בשתיהן והרווח כולו שלכם. אך פה מסתיימת לה הפינה המוטורית של מינכן. כעת נעבור לכוכבת השרשור והסיבה שבגללה בכלל הסכמתי לעלות על המטוס. פרק 2: M רויאל (אני לעולם לא אפסיק לרפרנס כותרות של סרטים, בוא נראה מי מכם יינחש את כולם נכונה) לאחר ימים מופלאים במינכן עשינו צ'ק אאוט, יצאנו לכיוון שדה התעופה ולקחנו את האוטו המדובר. והראש שלי התפוצץ. אני חושב שהגיעה העת לספק לכל אלה שדילגו על ההקדמה שלי את מה שהם רוצים ולהדגיש בפונט ברור ונראה בקלות שעכשיו הגיעה הזמן לדון בנושא ה"אמיתי" של השרור. עכשיו לאוטו!!!!! האוטו המדובר הוא BMW M340i חדש דנדש (שנת 24) עם 12 אלף על הצג, 370 כ"ס שבאים ממנוע 3 ליטר, 6 צילינדר בטור עם טורבוצ'ארג'ר שבועט את הרכב עם מומנט של 500NM ב 5 אלף סל"ד. ובתור נולד לליסינג שהרכב הכי חזק שיצא לי לנהוג בו הוא עם 115 כ"ס ביום טוב - מדובר במטוס קרב, מכונת מירוץ, ספיד דימון ששורף דלק כמו פירומן... במצב ספורט. הופתעתי לגלות שבמצב הרגיל (comfort) הרכב נעים ורך מאוד על הכביש, כמעט כאילו הוא מרחף מעל הקרקע. הגימור יוקרתי עם מושבי עור, חומרים איכותיים ונעימים למגע, הנדסת אנוש מדהימה שגורמת לחווית הנהיגה להרגיש מ ע ו ל ה. הרכב מרווח מאחורה והישיבה במושבים האחוריים נעימה גם בנסיעות ארוכות (לא שיצא לי לשבת שם הרבה, פירוט בהמשך) והטכנולוגיה כמו הקרנת ה HUD על השמשה בצד הנהג ומערכות הבטיחות מראות שהגרמנים הביאו את מלאכת עיצוב וייצור הרכב לרמת האומנות. אבל במצב ספורט נזכרים שמדובר במכונית שיש לה תג של M מאחורה, בצדדים ובמסך הפתיחה. והו, שעוברים למצב ספורט המכונית דואגת שלא תשכח את זה. האגזוז נפתח ורעש המנוע הזועם מתגבר. ההיגוי נעשה כבד ומדוייק ובשילוב עם הגה עבה ומתקשר מרגישים את הכביש בידיים. דוושת הגז נהיית רגישה למגע וכל תנועה של הרגל מזניקה את הרכב בתאוצה מדהימה. ידיות העברת ההילוכים קליקיות ולחיצה עליהן גורמת לך להרגיש כאילו אתה משגר רקטה אל עבר החלל החיצון. הבלמים חזקים וקאליפרים בצבע כחול הם גורם מזהה לכך שלא מדובר בגרסאות שאנו מקבלים בארץ הקודש - מדובר במוטנט שמתעקש להראות לך שלמרות שהוא לא M3, הוא ראוי להערכה. בשנייה שאתה לוחץ על הגז בפעם הראשונה ומרגיש את ההיגוי הכבד אתה עלול לחשוב שאתה לא נהג טוב כפי שאתה חשבת שאתה טרם עלית על הרכב. קל לנהוג ברנו ליסינג עם היגוי קל ומנותק עם 115 סוסים ולהרגיש שומאכר בכביש 6. אבל עם מר M אתה חוזר לצניעותך, אתה מרגיש שאתה בליגה שגדולה עלייך ואתה תפספס את ההנאה האמיתית שברכב. או אז משיב לך מר M את הביטחון. אתה אומנם לא נהג טוב כפי שחשבת אבל מר M עומד לצידך. הוא נותן לך את הביטחון שברגע שתתקוף פנייה בעיקול הרים יותר מידיי חזק - הוא ייתערב ויחזיר אותך למקום מבטחים. כשאתה תיסע מהר מידיי הוא יתריע לך שאתה מסתכן בקנס. וכשתנסה לחנות במקום צר הוא יתריע לך שאתה צריך לתקן את עצמך. אבל כשתעלה על האוטובאן ותרצה לטוס - הוא ייתן לך את מלוא עוצמתו. כשתרצה לתקוף את הפנייה שוב - הוא יספר לך בדיוק מה הולך בכביש דרך ההגה. וכשתרצה לנהוג בנינוחות ולהנות מהנוף - הוא יהיה רב חובל שיוביל אותך ברכות ונעימות אל היעד הבא. אתה לא תהיה הנהג הטוב ביותר - אבל מר M ייגרום לך להרגיש שאתה כל יכול. ובאמת הרגשתי שאני תמיד בשליטה. גם בפניות, גם בחניות, גם במיהרויות וגם בפקקים הרגשתי שאני בידיים טובות. ולטעמי - זה הרכב הטוב ביותר שיכלתי לבחור. קיבלתי את כל מה שרציתי וגם נתתי למשפחה שלי את מה שהם רצו. הרכב הזה הוא לא פשרה, נהפוכו - הוא הטוב מכל העולמות. והוא מהמם ביופיו. (מסתבר שיש מגבלה על כמות התמונות שניתן להעלות... אופס. טוב, אעלה את התמונות של מר M בתגובה הבאה) פרק 3: No Country for Ars Man תרבות הנהיגה המקומית באוסטריה וגרמניה תפסה אותי בהפתעה. מלבד נושא הפנייה הלא-מוגנת בצמתים (שלמזלי באתי מוכן אליה לאחר קריאה בפורום. תודה אנשים!) לא ציפיתי לכזאת... הרמוניה בנהיגה. למשאיות יש נתיב שהוא כמעט אקסקלוסיבי להן בכבישים מהירים וברוב המקטעים אסור למשאיות לעקוף. צד שמאל כמעט תמיד פנוי והרוב המכריע של הנהגים משתמש בו לעקיפה בלבד ולא "מתמקם" על הנתיב. העקיפות עצמן תכליתיות לגמרי - אין כמעט מצב בו נהג מחליט שהוא עוקף חצי מדינה. יוצא לנתיב שמאל, עוקף את הרכבים בצד ימין וחוזר לנתיב. כמובן שאני נטשתי כל אינסטינקט ישראלי ופשוט העתקתי את מה שראיתי בדרכים ויישמתי בעצמי בנהיגה. מסתבר שאחרי שתי נסיעות על ההגה אבא שלי החליט שמדובר ב "אוטו לצעירים" ושלאדם כמוהו אין שום סיבה לנהוג. כמובן שיש לו נהג צמוד ונוף אוסטרי כפרי מהמם להנות ממנו אז אפשר להבין מדוע הוא מיהר לנטוש את תפקיד הנהג. נו שוין, יותר הגה בשבילי. האוטו עצמו באופן מפתיע לא אכל יותר מידיי דלק, נהגנו למלא את המיכל כל יומיים וכל פעם זה היה חצי מיכל (30 ליטר) מחיר הדלק באוסטריה היה בערך 1.5 יורו לליטר - לא כלכך רחוק ממחירי ארץ ישראל. רמת הדרכים והכבישים באוסטריה פחותה במעט מגרמניה אבל היא מפצה על כך בכבישים טכניים מופלאים. הדירה ששכרנו הייתה ממוקמת בכפר בשם גוסאו שכדי להגיע אליו היה צריך לנהוג דרך קרחת יער בכביש דו צדדי אך חד נתיבי. גם אז תרבות הנהיגה המקומית הייתה מסבירת פנים - רכבים גדולים ורחבים ירדו לשוליים ונתנו לרכבים קטנים מהם לעבור, במידה והתחלת לחצות גשר המתינו לך בסבלנות עד שתסיים, וגם אם נהגת לאט מהנהוג (מה שקורה כאשר אתה לא מכיר את הדרך וטרם התרגלת לאוטו) פשוט מחכים להזדמנות חוקית לעקוף אותך. בלי צפצופים מיותרים, בלי הבהובים, בלי אצבע שלישית ובלי ברכות לשושלת האימהית שלך. מחכים, עוקפים, וממשיכים. כעת אחרי ששבתי לארץ אני מתקשה להתרגל לעובדה שלנהוג במהירות החוקית בכביש בין עירוני מזכה אותי בצפירות זועמות... יעבור לי בקרוב כנראה. בכל מקרה הנקודה שאני רוצה להעביר היא שאם נרצה - אין זו אגדה, אולי עדיף באמת שנתחיל לנהוג כמו הגרמנים והממשלה שלנו תתחיל להתייחס לתשתיות הכביש בצורה ראויה. ככה אולי נפסיק את מגפת תאונות הדרכים שמפילה חללים כל יום. וגם נוריד את מחירי הביטוח. אפילוג אני כותב את השרשור הזה בשעת לילה מאוחרת, מבסוט עד השמיים שסיימתי לבנות את הלגואים שקניתי (קונינסג ג'סקו וניסאן GT-R R32) וגם שהדוד חסן חתם טופס טיולים אצל השטן. במבט לאחור אני מבין שאני צריך הפסקה של כמה שנים טובות מחופשות בחו"ל - הטיסות במחלקת תיירים נוראיות, לטוס בגיל 22 עם ההורים ואח בן 18 יוצרות בעיות רציניות בחופשה ואני צריך להיות מפוקס על דרכי האקדמית ואיך אני נכנס לשוק העבודה בתחום שאני אוהב ושיוכל לסדר לי עתיד טוב יותר ולהעלות אותי בסולם הכלכלי-חברתי. אלה הרבה מחשבות מלחיצות לבחור צעיר וחרדתי שאפוף בפחדים של חוסר הצלחה ותחושת פספוס במידה ולא אצליח להגשים את יעדי הקריירה האלה, אבל החוויה המוטורית הזאת לא רק שהצילה את החופשה שלי ומנעה ממנה להפוך לכישלון מוחלט, אלא גם נתנה לי יעד לסמן. היא חידדה את ההבנה שלי שיש לי לאן לשאוף, לאן להתקדם בעתיד שבו אני עמדתי ביעדים החשובים של לימודים-קריירה-דירה. אני אצטרך לנתק את הלב והראש מתחביב הרכב לשנה הקרובה כדי שאוכל למצוא עבודת סטודנט ולהשקיע בתואר התובעני שלי את המיטב. אבל אני יודע שאם אני אעמוד ביעד הזה של עבודת סטודנט ודירה לפני גיל 25 - אני ומר M ניפגש שנית. אבל הפעם הזאת תהיה במגרש הבייתי שלי, בתנאים שלי, בלי חברת השכרה ובלי פחד של ארץ זרה. רק אני ומר M. אז באמת נוכל להכיר זה את זה כמו שצריך. וזה לא יהיה זבאנג וגמרנו, זה יהיה ארוך טווח. תודה שקראתם! Stay cool! נולד לליסינג - אאוט. ⠀⢀⠔⠂⠉⠉⠉⠉⠑⠢⡄⣀⠔⠊⠁⠀⠒⠤⡀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀ ⡰⠁⠀⠀⠀⠀⢀⣀⣀⣀⠘⡇⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠘⢆⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀ ⠁⠀⠀⣠⠔⠉⠁⠀⠀⠀⠉⠉⠲⣤⠖⠒⠒⠒⠲⠬⣧⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀ ⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠈⢣⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠙⢦⡀⠀⠀⠀⠀⠀⠀ ⠀⠀⠀⣠⠔⣊⠭⠭⠭⠭⢭⣛⠩⣉⠲⣇⠀⠀⢀⣶⠶⢦⣶⢷⣤⡀⠀⠀⠀⠀ ⠀⠀⢸⣵⣉⡤⠤⢤⣤⣤⣤⣬⠵⠮⣶⣌⣇⠐⣫⣶⣭⣭⣍⡑⢼⠁⠀⠀⠀⠀ ⠀⠀⠀⠀⠈⣅⠲⣿⣞⣿⣉⣿⠀⠀⠘⡎⣇⡜⣿⣾⣿⣹⡇⠈⣽⠀⠀⠀⠀⠀ ⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠓⠤⢈⣉⣛⣓⣂⣒⣊⡽⠂⢹⣛⠛⢛⠛⣒⣩⠞⠀⠀⠀⠀⠀ ⠀⠠⠤⠂⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⣀⠼⠁⠀⠀⠀⠈⠫⡁⠐⠛⠁⠱⡀⠀⠀⠀⠀ ⢠⢶⠭⠭⣄⣀⠀⠀⠀⠤⠒⠉⠁⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠈⠀⠀⠀⢰⢻⠄⠀⠀⠀ ⠀⠘⢦⣙⠲⠤⣍⡉⠑⠒⠢⠤⠤⠤⣀⣀⣀⣀⣀⣀⣀⣀⣀⠔⣡⠊⠀⠀⠀⠀ ⠀⠀⠀⠈⠉⠢⢄⡈⠉⠁⠀⠀⠒⠒⠦⠤⠤⠤⠤⠤⠤⠤⠤⠊⡸⠀⠀⠀⠀⠀ ⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠈⠙⠒⠂⠤⠤⠤⠤⢄⣀⣀⡤⠤⠤⢤⠤⠚⠅⠀⠀⠀⠀⠀ ⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⢀⠤⠒⠓⢤⠞⠀⠀⠀⠀⠀⠀ ⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⢀⡠⢄⡠⢶⡁⠀⣀⣀⡀⢑⠢⣄⠀⠀⠀⠀ ⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠘⣆⠀⠣⢶⠕⢋⢔⡵⠗⠁⠀⠈⠳⡀⠀⠀ ⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠈⢣⠀⠘⣖⡝⠁⠀⢀⠔⠀⠀⠀⠘⣆⠀ ⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⣸⠀⠀⠈⠑⠤⢠⠃⠀⣠⠞⢀⠄⠈⢆ אה רגע, הבטחתי לכם תמונות!

טויוטה פריוס שבדיוק נקנתה מסוחר את האמת שדיי מתאים. רכב בנאלי, משעמם, מתאים בעיקר לחנונים ומשפחות עם היסטוריה של ליסינג.

היי חבר'ה, מעדכן בשמחה שהזמנו את הרכב מ Sixt. המיועדת היא BMW M340 Xdrive בגרסת הסטיישן (טורינג בלשון הבימריות). מבטיח לפתוח שרשור ולשתף! תודה לכל מי שעזר ונתן טיפים!

ואוו איזו סקירה! תודה על הסקירה המעולה. אני לבינתיים אשוב לספה שלי ואמשיך לדמיין בעקיץ שאני לא סטודנט תפרן...🥲 בכל מקרה, BMW ממשיכים להיות קצת דו קוטביים. מצד אחד הרכבים הקלים שלהם הופכים להיות כבדים יותר ויותר? ה M2 הלכה למעשה היא M3, ה M3 היא M5 וה M5 מרגישה (ושוקלת) למשהו שקרוב יותר ל M7. מצד שני - הרכבים נהיים יותר מושחזים, יוקרתיים ונגישים לשיפור. מעניין מה יש לבווארים במחסנית להבא.

CTS-V? ידוע גם בתור מושא הערצתו של כל חובב אמריקאיות עם עובר ושב ריק.

אין פה קייס אישי היקר, יש פה צרכנות לא נכונה. חיפוש זריז באינטרנט היה מעלה שיצא כבר דגם חדש של הקשקאי: https://www.whatcar.com/nissan/qashqai/hatchback/review/n7 שים לב לתאריך של הכתבה. או כאן בעברית: https://www.icar.co.il/news/sk300pzag0/ כמובן שברגע שראית את אותן כתבות יכלת להרים טלפון לקרסו/פריזבי ולשאול לגבי מועד ההגעה לארץ. יש סיבה שלא מעט אנשים יושבים חודשים על גוגל, יוטיוב וקארספורום כמובן, לפני שהם מחליטים להתחדש ברכב. מלבד זאת, מדובר בסה"כ במתיחת פנים. אם אשתך מרוצה מהרכב אני לא רואה שום סיבה שבגינה אתם צריכים דווקא את החדש.

אני חושב שאפשר לקצר את כל ההשוואה הזאת במשפט מאוד פשוט: ליסינג זה נוח, ועל נוחות משלמים אקסטרה. ותתפלא כמה אנשים מוכנים לשלם בשביל נוחות נטו כדי להגיד שהם "לא קונים צרות של אחרים" (אהמ אמא שלי שנוסעת 15k בשלוש שנים ומתעקשת לא לקנות רכב יד שנייה)

ואוו איזה סיפור מטורף. יגואר F - type מבחינת הנראות שלו לטעמי הוא אחד מה Peaks של עיצוב רכב תוצרת בריטית. הוא נראה אצילי ומאפיונרי בו זמנית, יש לזה קסם מסויים. גרסה משודרגת ומעודנת של "רכבי הפשע" שנפוצות בארצינו.

אתה יודע, המימון לא ישלם את עצמו...

היי, נהג בן 22.5, למדתי על גיר אוטומט בלבד, נוהג ונהגתי רק על רכבי ליסינג שמעולם לא עלו מעל 120 כ''ס, עם בקרת יציבות, מסכים והסחות דעת. (אומנם תאוצות מהירות אין, עמך הסליחה) והרקורד שלי מהרגע שעליתי על הכביש ועד כתיבת שורות אלו נקי לחלוטין. מנקודת מבטי - זה לא שיש פה דור שלא יודע לנהוג, אלא יש פה דור שבשבילו רשיון נהיגה הוא בגדר חובה על מנת להסתדר במדינה הקטנה והפרועה הזו, לכן סביר שגם מי שאינו בדיוק כישרון מוטורי עדיין מתמיד בניסיונות לקבל רשיון נהיגה (מכיר ((א))נשים שעברו טסט דו ספרתי) ובסופו של דבר יעלה על הכביש ויעשה תאונות. כמובן שיש גם את פלחי האוכלוסייה שנוטים להתפרע בכבישים מסיבות כאלו ואחרות אבל הם היו קיימים מאז ומעולם, רק שכעת הם באים במספרים גבוהים יותר. מסקנתי מכל זה: רואה מטומטם על הכביש? תן לו לעבור, אידיוטיזם היא מוגבלות ויש לתת למוגבלים זכות קדימה. מישהו מאחורה מהבהב עם אורות גבוהים או צופר? פנה לנתיב הימני ותן למר אלירן שומאכר לשבור את השיא בלה-מאן כביש 6. מעבר חצייה? תן זכות קדימה. מלון? טריוואגו.

יונדאי i10 שנת 2020, החד מצמדי הזה חירפן אותי. למזלי זה היה האוטו של אמא שלי שנסעה בו קרוב ל 3 אלף קילומטר בשנה. אני נשארתי צמוד לרכב חברה של אבא.

אם הגובה לא בעיה - אני שם את הקול שלי לטובת האלנטרה. יש לי בעיקר חוויות טובות מהרכב, גם שנתון 2015 וגם שנתון 2018, רכב אמין מאוד מלבד מזגן שהתחיל לגמגם ממש בסוף תקופת הליסינג. בנוסף שנתון 2023 נראה אוטו יפה מאוד מבחוץ ואיכות החומרים דיי סבבה מבפנים. לגבי האוקטביה - שמעתי חוות דעת מעורבות. חברים של אבא שלי קיבלו בליסינג אוקטביה עם הספק נמוך (1.0 או 1.4, אני לא מתמצא בוואגיות אז אני לא רוצה להגיד משהו שאני לא בטוח לגביו) והם מדווחים על תקלות מוזרות שהרכב נכבה באמצע נסיעה... שוב, לא חוויתי ממקור ראשון אז אני לא אגיד כלום. מה שכן - לאוקטביה יש שם דיי טוב באינטרנט וגם בטבלאות המכירות. אני ממליץ שתחכה לחוות דעת נוספות של חברי הפורום שמתמצאים יותר באוקטביות. וכן, אכן שם מתאים. אם לא לימודים וקריירה כבר מזמן הייתי נמלט מהליסינג לעבר קרייזלר 300C כמו זו בתמונת הפרופיל במדינה הזאת צריך קריירה ודירה לפני שאפשר להתפנות לתחביבים מוטוריים.

לגבי הרנו מגאן (שדרך אגב גם המגאן שלי מליסינג ורמת גימור אייקוניק) - רכב ערום ברמת הגימור הזאת, מרגישים שזו הרכבה טורקית (פלסטיקים רופפים ומתפרקים ברכב חדש כבר ב 15K) ומלבד הדיזל החסכוני אני לא רואה בו הרבה יתרונות. האלנטרה מעולה, אבל יכולה להיות נמוכה מאחורה אם אתה מטר 85+.

בשבילי זו תהיה נהיגה ראשונה בחו"ל, אבא שלי שיהיה בריא חרש ברכב כמעט את כל אירופה. ואולי לא הסברתי את עצמי כמו שצריך, זו ממש לא הפעם הראשונה שלנו כמשפחה בחו"ל, התברכתי במשפחה יחסית מבוססת שטסה לפחות פעמיים בשנה לחו"ל. זו פשוט הפעם הראשונה שאני אשב על ההגה בחו"ל.

תודה רבה על התשובה! כרגע אני יושב על האתר של SIXT והאמת שאני מופתע לטובה מהמבחר שיש לי, BMW סדרה 3 או אאודי A3 סדאן במחירים ממש סבבה, כולל ביטוח+נהג שני (אני)+אנדוראיד אוטו וGPS. אם היה לנו את הכסף הייתי כבר מעדיף שנשכור שני רכבים, ואחד מהם היה Z4 M50

אהלן, אחרי חודשים טובים של קריאה במחשכים בפורום החלטתי לפתוח משתמש ולהסתייע בחוכמת ההמונים. אני והמשפחה (4 נפשות סה"כ) מתכננים חופשה באיזור האגמים באוסטריה, עם גיחה למינכן לכמה ימים (בעיקר בגללי, איך חובב רכב אמור לפספס את מוטורוורלד ומוזיאון BMW?). אני ואבא שלי מעוניינים להשכיר רכב למהלך הטיול שייארך ככל הניראה שבוע פלוס מינוס. ההעדפה שלי היא לרכב סדאן עם יומרה קצת ספורטיבית או מרגשת שגם אני אוכל לנהוג בו. הבעיה היא שאני בן 22, אומנם עם רשיון מגיל 17 אבל הבנתי שזה יכול מאוד להגביל את האפשרות שלי לשכור רכב. אני אנסה לתמצת את השאלות שלי ולחסוך מכם את החפירה: 1) היכן עדיף לשכור את הרכב? בשדה התעופה במינכן? או באוסטריה עצמה? הבנתי מקריאה באינטרנט שהמבחר והמגוון בשדה התעופה במינכן יותר גדול ובעל קריצה יותר ספורטיבית. 2) באיזו חברה כדאי להשכיר? והאם בחברה הזו אני אהיה מוגבל לקטגוריה מסויימת כמו מכוניות מיני או מכוניות עם הספק נמוך? 3) מה הדברים החשובים שעליי לדעת לפני שאני שוכר רכב? אכיפה קפדנית יותר מבארץ? (לא שאני מתפרע בארץ, טפו טפו אפס עבירות תנועה או דו"חות כלשהם) כבישי אגרה? ביטוחים? תרבות הנהיגה? 4) המלצות לרכבים? אני רשמתי את ההעדפה שלי אבל מבחינתי כל דבר שחזק מרנו מגאן 1.2 טורבו - דיזל נחשב מרגש. מזכיר שמדובר במשפחה של 4 נפשות, שני מבוגרים, סטודנט ומלש"ב אז בערך 4 מבוגרים. תודה רבה רבה מראש ומצטער שלא פתחתי באוף טופיק, זאת ההודעה הראשונה שלי בפורום אחרי הכול.