haimy

כמו שכתבו כאן לגבי שנות ה-70. , היה אפשר להוציא רשיון הדרכה לתלמיד בשם נקוב בהיתר, לאו דווקא בן משפחה, ללא תמורה כספית ללימוד.לא היה צריך דוושות, מספיק הנדברקס באמצע ומעל 1300 סמ"ק. (היו משמאל לכסא - וולוו .מתחת לדשבורד לארק ,ג'יפ ...- אלה היו אסורים) כשילדי היו בשלב זה, לפני יותר מ-20 שנה בדקתי - הביטוח היה יקר מדי.

גם אם הם ברגי מתיחה חד פעמית - הלוקטייט המתאים (שאיתו סגורים הברגים במפעל) יימנע הוצאה גדולה , אע"פ שגם הוא לא זול . נכון אמרו כאן שבברגים עם ויברציות ושינויי טמפ' גדולים (כמו טלטלים וראש) חשוב סדר סגירה ראשונה - שניה - סופית בדיוק במומנט המוכתב ע"י היצרן. מעט יעשו לך ככה - עשה לבד עם ספר.

ה"קצב" - היה אצ"לניק מגבעתיים, לא ת"א.בעיקר נתן את האוטו לבגין שהיה תפרן- בהזדמנויות מחייבות. היום היו קוראים לו ייבואן/איל עסקים. היה מייבא אניות בשר ובקר חי בזמן הצנע,בעיקר מטרייסט.

בדוק באתר לוק טייט איזה מתאים לסל"ד (=תדר ויברציות) והטמפ' האלה.רוב המוסכים לא פותחים ספר.

עיצה גרועה,מאד לא מעשי. מילנו - ונטימיליה (מנטון) - הפסדת את הנהיגה בריביירה האיטלקית.-בצד הצרפתי , קרוב למונטה קרלו - ייקרעו אותך במחיר , כמו הכל בסביבה.... - כל הרעיון מראשיתו מה... אתה רוצה לנהוג ? - ממלפנסה -צפון מערבה מיד, בלי מילנו העיר ,- מנהרת סימפלון ... ועד באראחאס, עדיף דרך מערב צרפת ולרדת מסן סבאסטיין - גוגנהיים בילבאו - הבאסקים.למילנו לא נכנסים עם אוטו. גם לא למדריד. אבל עדיף רכבות.

אלפא שתוחזקה ע"י סנדלר שמפקשש שן הייתי מעיף מיד.לך תידע איזה הפתעה יעשה לך מחר.

זה תפקידו של חייל ולאלה של היום לא יותר קשה בדוד ממוזג ביו"ש,מרחק כמה ק"מ מהבית מאשר היה במעוזים בהתשה,500 ק"מ מהבית (בלי כל צעצועי התקשורת דהיום,לא עשו מזה אישו באינטרנט),חודשים רצוף ( 60 יום מילואים, היו יותר ) עם טפטוף בלתי פוסק של ארטילריה ומטוסים,מוקשים,מארבים ופשיטות של המצרים לצד שלנו ושלנו לצידם. שלא לדבר על תקופות יותר קשות.לא ילדים עם אבנים ובקבוקים. זאת צ"ל הפרספקטיבה. או שבקיצור - תסתכל על דוד מול זחל"מ.

בקופנהגן היקרה מאד ראיתי היגיון שייבקשו לינות בזול. בתאילנד ? עד כמה יכול בן אדם ....

אין לך תקנה אלא חיפושית. 1300 עם 34 כ"ס,תחת שהולך לאן שהוא רוצה בסיבוב מעל 50 קמ"ש, 10 ק"מ לליטר,גיר לא סינכרוני ושמשה שאתה יכול ללקק בלי לקרב את הכסא. אלא שצפויות לך הפתעות,- במונחי היום סמל האמינות לא אמינה. בייחוד זכורות לי צרות משאבת דלק - נעילת אדים וחשמל.

באיזור שמאחרי ולמטה מתחנת הרכבת (כוון הפוך מהחומה של טיבולי), הרחובות הקטנים במקביל ובניצב ל westerbrogade שיוצא מכיכר העיריה. הרבה מלונות קטנים.גם מהצד השני של המים- לכוון כריסטיאניה ושד"ת יש - מיקום פחות מרכזי. אכסנית נוער יש לכוון אמליינבורג- פסל בת הים.

עד ששת הימים אוטו מפואר היה אוניה אמריקאית. ( "המכונית המגויסת" = שברולט 66 ). לא היו כאן מרצדס,במוו,ג'אג וכו. המוניות היו צ'קר,404 סטיישן,דהסוטו,קצת קורונדו לתיירים.לשרים ואלופים היו פלימוט,דודג',שברולט,לארק. להרבה מאיתנו ההרגל נשאר ולא ייצא.לא בלי סיבות, עוד יותר לאחרונה.

הכי כיף זה לראות את המשוגע שעוקף ונעמד לפניך כשעזבת את הגז עם התחלפות רמזור רחוק לאדום,כשמתברר לו שבחר בנתיב של המתחילים הכי איטיים ולא מסתדר לו לצאת. אני מת על לראות את הפרצוף של אלה.

למעשה בישראל אין בכלל מה שנקרא ע"י היצרנים ומעבדות הבדיקה "בין עירוני" . כן, אפילו לא בכביש 90 כשכל רגע נתקעים אחרי רכבת כביש עם אשלג של מפעלי תובלה ונסחבים כמה דקות עד עקיפה.כל כבישי ישראל נחשבים עירוניים לצורך צריכה. כך גם נחיה בשלום עם אי ההתאמה להצהרות היצרנים.בין עירוני לצריכה זה 90 קבוע.לא 2 דקות 120 ו 5 דקות 70 לסירוגין במשך 30-40 דקות.

לפי החוק - הכי ימני וחוק מרפי - שני אחרי פרטית ייתברר כאחרי סבתא שמתחילה עם הצהוב שאחרי בזמן שבנתיב השני משאיות ואוטובוסים נעלמו. או - זה באמת חשוב ?

אורך החיים של המנוע ? כמו של מנועי הדראג ? - רבע מייל ?

1600 ? dohc ? מנוע יהלום שהתחיל ב-125

יותר שאני קורא כמה פוחדים להסתובב בארץ שלנו יותר אני מעריך את הנשים עם המטפחת שנוסעות שם עם סאוואנה מלאה ילדים בין כל בני דודינו .אני נוסע די הרבה בעיקר בכביש אלון - בקעות- ג'יפטליק -חמאם אל מליח - מחולה ומעריץ אותן. איתן אולי המדינה תמשיך להתקיים קצת יותר.

מזגן חזק,נגרר (=מומנט גבוה) ודלק לא חשוב - אמריקאית.

אף אחד לא מכיר את כל הפרטים אבל כולם יודעים מספיק כדי לצלוב את השופט. חבר של המשטרה. על זיכויים מוחלטים של נהגים שהרגו שמעתם ? לא שוטרים - בוזגלו. למה "חבר המושבעים" המלומד (בטח יש בניהם אפילו כמה שכבר לא חייבים במלווה) לא מגיעים עם מקרים כאלה לכאן ?

אחרי הבחירות כאן ושם נראה מה יעשה.

אותי כלום לא יפתיע כשמדובר בעיתונאי. אחד משלשת המקצועות שלדעתי אדם צריך להתבייש בתכונות להצליח בהם. 1. עיתונאי - שייעשה , אם היה במציאות או לא, אדם נשך כלב ובלבד שייתפרנס. - לשתוק זו לא אופציה אצלו. 2. עו"ד - שמציג תמונה חסרה בידיעה שתיגרום לעוול והשלמתה תביא לצדק. (אגב - נתתם דעתכם לכך שלשכת עו"ד היא הגילדה המקצועית היחידה שתקנותיה הפנימיות גוברות על החוק ? העו"ד הוא היחיד בביהמ"ש שדה פקטו לא נענש על אי אמירת כל האמת לצורך לקוחו. לא כן כל עד אחר. ביהמ"ש מקבל שמילוי תפקידו להגנת לקוחו גובר על החוק. כפי שקיבל לאחרונה שמילוי תפקיד העיתונאי גובר - הגנת מקורות וזכות ביטוי - על בטחון המדינה) 3. פוליטיקאי . נחמה פורתא יש בעסקא בכך ש - 1600 עובדי עיתון ייהפכו בהכרח לעובדים ככולנו. או שלא.meno male.

הדבר האחרון שיפתיע אותי יהיה אם קונה מעריב יישתף פעולה עם אדלסון, "מקור ראשון" ייעלם ובמקומו "מעריב ייהפך לשילוב אדלסון + מפד"ל. אין לי הסבר אחר לתכנית עסקית של המו"ל הממולח. לבור של הפסדי "מעריב" הוא לא ייכנס ולא נראית לי נוסחת פלא שלו אחרת מזו או דומה.

תיקון - בשנות ה-00.

מחודשים ? אני יודע על בדוקים, לא מחודשים. בשנות ה-90 היינו מקבלים ארגזים עם כאלה ישנים לסלטל ניגריה,בודקים אותם במעבדה ונותנים במתנה למי שקנה כרטיס סים + פריפייד בסכום מסוים. כל חברות הסלפון פרסמו תכניות דומות. המטרה - להכניס למעגל משתמשים ראשונים . נראה שישראל עכשיו חצי מדרגה מעל. "מחודשים".

העיקרי שרואים באנגולה הוא צפע גבון (bitis gabonensis) .ענק ,מהיר,ארסי מאד ורגזן. כזה לא ראיתי.