Fazer

לא. שוטר הוא תמיד שוטר, גם כשאינו במשמרת, וגם כשהוא בחופשה באילת עם המשפחה. מתנדב מקבל סמכויות שיטור אך ורק כשהוא במשמרת.

ברכב שלי (106 שנת 99) אין איזופיקס, מה שהופך לבעיה כשאני רוצה להסיע את העולל: ניסיתי לעגן את הכיסא עם חגורת הבטיחות, אבל זה נראה כמו בדיחה גרועה במיוחד. כיון שאף מבוגר לא נסע במושב האחורי של האוטו הזה כבר שנים, חשבתי על שני פתרונות אפשריים (אני מקווה שאצליח להסביר את עצמי): מתאם שנכנס לתופסנים של חגורות הבטיחות (לצד ה"שקע") כשחלקו התחתון הוא "תקע" של חגורת בטיחות, וחלקו העליון הוא טבעת שמתאימה ל"קרוקודילים" של האיזופיקס (למעשה Latch במקרה שלי) - זה בהנחה שיש מישהו שידע לבנות מתאם כזה. לפרק את חגורות הבטיחות (את שני ת"תופסנים" של שתי חגורות הבטיחות במושב האחורי), ולחבר במקומם, על נקודות העיגון שלהם, חגורה שבקצה שלה יש טבעת איזופיקס - זה בהנחה שאצליח למצוא מישהו שיכול לבנות לי חגורה כזו. רעיונות? עצות? הערות? המלצות? הפניות? הייתי שמח לקנות רכב חדש עם איזופיקס והרבה מאוד כוכבי בטיחות, אבל לצערי כרגע זה לא הולך לקרות - מה גם שאני קשור מדי לפז'ו וממש לא בא לי למכור אותה.

יש הרבה מאוד אפשרויות לשחק איתן - אבל שימו לב שגז לא יכול להיות בפינה של ה"ר" של המטבח - אין לזה גישה, ולא נוח לעבוד כך. מעבר לזה, אם אפשר להעביר את הדלת לקיר השני, שווה לדעתי לבדוק אפשרות דומה לזו שאייל הציע, כך כשנכנסים לא "חוטפים" את המבטח בפרצוף אלא את הסלון ופינת האוכל, כשהמטבח נשאר מוצנע - זה בהנחה שמבחינת אינסטלציה ניתן להעביר את המטבח.

במדיח שלי יש מגירת סכום, ואני שונא את זה, לשים את הכלים במגירה הזו זה אחד המעצבנים אם לא ה... במדיח הקודם שלי היתה סלסלה לסכום, ואני לא זוכר מצב שהסכום יצא מלוכלך מרחיצה.

מה זה "למי יש מדרכה אפורה ולמי יש מדרכה צבועה"? הרי אתה לא מקבל תו חניה לשני מטר מדרכה שליד הכניסה לבית שלך, אתה מקבל תו חניה לאזור מסויים, ואזור כולל מספר רחובות - אז גם אם יש איפשהו מדרכה אחת אפורה, כנראה שבשאר האזור היא לא אפורה. אז אלא אם פותח השרשור גר בדיוק על מפגש של שני אזורים, כך שרחוב אחד הוא באזור שלו ורחוב ליד זה כבר אזור חניה אחר, אני לא רואה סיבה ללמה שלא יקח את המסמכים הדרושים (מפורטים בלינק שנתתי), ילך לעירייה להוציא תו חניה, ויחנה היכן שבא לו. ואגב, זה שיש תו חניה אזורי אומר בהכרח שכל מי שגר באזור יכול לקבל אותו... זו משמעותו של תו חניה אזורי, הוא מיועד לתושבי האזור. אומנם, כמו שראיתי בלינק, יש שם החרגה של מי שיש לו בבניין חניה פרטית (אני לא בטוח שהחרגה כזו תעמוד במבחן בג"ץ), אבל מעבר לזה אין לי ספק שכל תושבי האזור מקבלים תווים אזוריים.

נשמע לי מופרך - אפילו בעיריות ה"נאציות" ביותר בנושאי חניה (ת"א לדוגמה) העיר מחולקת לאזורים ואתה מקבל תו חניה לאזור, לא תו חניה לשתי חניות שנמצאות בדיוק בזווית של 90 מעלות מתחת לבית שלך. היחידים שסובלים, לפחות בדר"כ, הם תושבי הרחובות שחיים בדיוק על קו התפר בין אזורים. והנה, הפלא ופלא, גם בעיריית נתניה יש איזורי חניה. העירייה הזו אומנם (מסתבר) מתקטננת עם תושבים אשר יש להם חניה בבניין - לא ברור לי למה - אבל בכל זאת תווי חניה יש, אין בעיה להשיג אותם, והם לאזור חניה ולא לרחוב ספציפי.

לי יש מדיח חצי אינטגרלי של מילה - עושה עבודה לא רעה בכלל. האם הוא שווה את הסכום המפולפל שדורשים עבורו? כנראה שלא. בשורה התחתונה, לפחות ממה שאני בדקתי לפני הקניה, רוב המדיחים מהפירמות המקובלות היום בשוק עושים עבודה טובה פלוס, ואף אחד מהם לא משאיר כלים של בית ממוצע מלוכלכים (כלומר אני לא מדבר על כלים שהושארו שבוע עם לכלוך שהתייבש ונדבק). לך לחנות, בדוק את האלמנטים הפראקטיים (דרוג אנרגטי, מדיח רחב לעומת צר, האם יש מדף נפרד לסכום, ובאופן כללי אם הוא נראה לך), עשה השוואת מחירים - ויש הבדלים - ולך על המוצר שנותן יחס תמורה/תועלת הכי טוב.

ה"תעמוד על זה" נורא מצחיק אותי. עד שהיה לי רכב ליסינג גם אני ידעתי להגיד "תתעקש", אבל כשהיה לי רכב כזה (פעם ראשונה ואני מקווה שאחרונה), אלדן צחקו עלי כשהתעקשתי. התגובה שלהם היתה שזה רכב שלהם, והם מתקינים עליו צמיגים שהם תקניים במדינת ישראל, וזהו. לא היתה שום דרך להתווכח איתם - או זה או כלום. הדרך היחידה "להתעקש" זה אם לחברה יש כמות לא נמוכה של רכבים, ואם האחראי על הרכבים מציב את זה כאולטימטום לחברת הליסינג. לך כפרט אין שום סיכוי כמעט לשכנע אותם.

לא ברור לי משהו: בכל עיר שגרתי בה, וגרתי בלא מעט (אם כי לא בנתניה למזלי...), קיבלתי תו חניה אזורי שאיפשר לי לחנות בכחול לבד בכל שעות היום באזור מגורי. לא נשמע לי הגיוני שבנתניה אין תוי חניה איזוריים לתושבים שמאפשרים חניה בכחול לבן.

וכמות התקלות בו היא בלתי נסבלת. פעם HTC היו ה"אייפון" של אנדרואיד מבחינת איכות יצור ועמידות, היום ה One S של אמא שלי (בן 10 חודשים) היה בתיקון כבר 4 פעמים - אצל היבואן הרשמי לא פחות! - והוא שוב תקול. ככל שסיפרתי ליותר בעלי HTC על הבעיות שיש לי, מסתבר שכמעט כל דגם מהסנסיישן והלאה שנתקלתי בו אצל מישהו, סבל מבעיות. אני הייתי ממליץ על נקסוס 4: זול (גם בארץ), מספיק חזק לכל מטרה הגיונית, אנדרואיד בלי שום קסטומיזציות (מה שאומר שהוא יקבל עדכונים ראשון), ובאופן כללי מכשיר מגניב.

אתה טועה. בשני בניינים לידי שביצעו בהם תמ"א 38 הממ"דים מתחילים מקומה 5 ואילך ונשענים על עמודים מאסיביים שעולים מהקרקע ומהווים חיזוק גם מבחינת רעידות אדמה וגם מבחינת הגנה חלקית על איזשהו חדר בבית הקיים (עד קומה 4) שהופך להיות משהו בין חדר רגיל לחדר ממ"ד, מין יצור כלאיים.

בתור מי שאכל את החרא הזה שנקרא תמ"א 38, אני יכול לתת לך כמה עצות שתרצה. אם זה יעניין אותך, שלח מסר עם טלפון. מבחינת חובה חוקית לתת משהו, למיטב ידיעתי אין חובה חוקית לתת כלום מלבד חיזוק הבניין נגד רעידות אדמה לפי התקן. אין חובה לתת מעלית, אין חובה לתת ממ"ד, אין חובה לתת מרפסת - חובה שהבניין יענה לתקנים בעניין רעידות אדמה החלים באזור בו הוא נמצא.

בכנות, אין לי מושג על מה אתה מדבר: נהגתי די הרבה בצרפת בכלל ובפאריז בפרט, ועם רכב לא קטן (סיטרואן C5), ולא היתה לי שום בעיה, לא ב Etoile (שער הניצחון), ולא בשום מקום אחר. כן, חוקי התנועה מעט שונים - ב Etoile לדוגמה זכות הקדימה היא דווקא למי שנכנס לכיכר - אבל מרגע שמכירים אותם ומבינים את הכלל הבסיסי שאומר שבכביש אין מקום ל"חולמים" ולכן הרכב צריך להיות תמיד בתנועה, הכל מאוד פשוט. מה שכן מחירי החניה שם אכן לא שפויים, אבל החניונים תמיד מסודרים ונוחים.

מוכן לשלם כמובן, אבל לא סכומי עתק... זה סטארטאפ, לא הייטק

בימים אלו אני מנסה להקים מיזם חדש - משהו שמשלב ווב ומובייל בתחום הספורט - וכדי להתחיל להרים את זה, אני מחפש מעצב גראפי טוב שיעשה את כל העיצובים הראשוניים לאיזשהו POC (לוגו, אתר אינטרנט בסיסי, אפליקציית מובייל בסיסית וכו') - אבל אני פשוט לא מוצא. הדרישות שלי לא בשמיים: מישהו עם המון תשוקה לעיצוב ורעיונות מקוריים, רצוי מישהו עם ניסיון בעיצוב לווב/מובייל, שיהיה מוכן לעשות פרויקט כזה, ואולי כשזה יתרומם להשתלב במיזם. איפה מוצאים אנשים כאלו? קדימה - רעיונות

עזוב התלבטות - יש לי CK100 באוטו אחד ו CK7 באוטו השני, ושתיהן כמה רמות מעל כל דיבורית אחרת שהיתה לי. ה100 החליפה דיבורת של מוטורולה שזרקתי לפח אחרי חודשיים שימוש. היא משתיקה את הרדיו, מתחברת יופי לכל סוגי הטלפונים, ופשוט עובדת. לא ניסיתי להזרים דרכה מוזיקה כי זה פשוט לא מעניין אותי, אבל בכל שימוש כ"דיבורית" היא head and shoulders מעל כל המותגים האחרים שניסיתי.

יש לזה תקדים - הוא מת לא מזמן. בעקבות מקרה קניוק, אני מעריך שגם אתה תוכך.

מים זה קצת כמו צמיגים - גם אם הם "מתאימים לשתיה" כהגדרתך (כלומר עומדים בדרישות התקנים הרלוונטיים) זה עדיין לא אומר שממש כדאי לשתות אותם אם יש ברירה אחרת. בדיוק כמו שצמיגי טייפון (כדוגמה) משווקים בישראל ועומדים בדרישות התקינה הנהוגות במדינה, אבל אין סיכוי בעולם שאיזשהו רכב שלי היה מתקרב לצמיגים כאלו. אני לא יכול להעיד על הכלל, אבל אין שום דבר "פסיכולוגי" בזה שאני לא שותה מי ברז: כשגרתי בת"א לא היתה לי שום בעיה לשתות מי ברז, ועכשיו בהוד השרון אני לא מתקרב אליהם כיון שיש להם טעם מגעיל. אז נכון שאתה צודק כשאתה אומר שזה משהו שהרשות המקומית אמורה לדאוג לו, אבל זה בערך כמו להגיד שהמדינה צריכה לדאוג לחינוך, ולבריאות, ולפנסיה: אתה יכול לצעוק את זה ולהיות נורא צודק, אבל בינתיים, עד שהחמור הלבן ימצא חניה בשנקין, כל אחד מאיתנו צריך לדאוג לעצמו לכל אלו.

אני התקנתי אתמול S-Drive בצמיגי שבתאי בהוד השרון. קיבלתי רביעיה משבוע 7 של 2013, התקינו יפה, מילאו בחנקן, וקדימה הפועל.

לשכנה בדירה שמעלי יש כבר שבוע שלם סתימה בצינור הניקוז של המזגן (שמחובר לאינסטלציה של הבית) וכנראה גם נזילה מאותו החיבור שכנראה נעשה בצורה לא טובה, וכתוצאה מכך הדירה שלי מטפטפת. ביום שישי היה אינסטלטור של הביטוח, אולם הדיירת שגרה בדירה (הדירה מושכרת) לא הרשתה לו לעבוד וגרשה אותו מהבית. בנוסף, היא לא מוכנה לכבות את המזגן עד שימצא פיתרון לבעיה, ובעוד כל אנשי המקצוע שהבאתי טענו שצריך לפתוח את הבלטות ולתקן את הנזילה, הקבלן ששיפץ לה את הדירה מתעצל, ובוחר בפיתרון הקל של לנסות לנקות את הסתימה עם כל מיני חומצות - דבר שנמשך כבר יומיים ולא משפיע. התוצאה של כל זה היא שהטפטוף לדירה שלי לא נפסק (זה כבר מרגיש כמו גשם בבית...), כל הנמכת הגבס במסדרון נרקבה והתפוררה, וזוגתי והתינוק היו צריכים לעבור לאמא שלה, כיון שהבית הפך להיות מלא אבק ומטונף - מקום לא ראוי לתינוק לשהות בו. כיון שבעלת הדירה ממשיכה לגרור רגליים (הרי ממש לא נוח לה לפתוח את הרצפה ואח"כ לתקן...), ואנחנו ממשיכים לסבול, אני רוצה להגיש בקשה דחופה לצו עשה, שיחייב אותה לבצע את התיקון באופן ראוי ותחת בקרה של אינסטלטור מטעמי שיוודא שהתיקון בוצע כראוי. עורכי דין, אשמח לקבל עצות

זה מה נקרא "חוקי אבל מסריח" - אני לא יודע איזו משרה זו ואם אתה מקבל תנאים סוציאליים, אבל בדר"כ עושים "תיקונים" כאלו כדי לשלם פחות תנאים סוציאליים (על מענק החתימה הם כנראה לא ישמלו הפרשות סוציאליות). מזכיר לי מישהו שהכרתי שהיה אומר למועמדים שהתראיינו אצלו "אתם תרוויחו X", ורק כשהם היו מגיעים לחתום על החוזה, ולפעמים אפילו רק בתלוש הראשון, הם גילו שהשכר שלהם נמוך מה X שהובטח. כשהם באו אליו בתלונות הוא אמר להם ש X כולל את החלק היחסי של דמי ההבראה שיגיע להם, את הנסיעות, וכדומה - כך שבסופו דבר, בשקלול ממוצע שנתי, הם אכן ירויחו X לחודש.

צודק, בדיוק בגלל המינוף הזה דפני ליף היא עכשיו חברת כנסת... אה, היא לא... מצחיק שדווקא אני, שלא נמנה על חובביה של גברת עלה, יוצא להגנתה - אבל כשמגיע קרדיט על משהו, והוא בהחלט מגיע לה, צריך לתת אותו. דפני ליף רצתה למחות, מחאה של יחיד, כנגד דברים שנראו לה לא צודקים. בנוסף, מעבר לזה שלא היתה לה שום כוונה פוליטית, אין לי גם ספק שאפילו היא לא האמינה לאן המחאה הזו תתפתח. לא כל כך רע כאן - גרוע כאן. לא כרגע, כרגע אני בהחלט יוצא למסעדות וטס לחו"ל פעם ב... אבל כשהדור שלי, אלו בני ה 40, יצאו לפנסיה עוד 20 ומשהו שנה, נבין כמה גרוע כאן. ההורים שלי הצליחו לרכוש דירה, לחיות, וגם לצאת לפנסיה בכבוד (והם לא חיו כמו דלפונים וחסכו אגורה לאגורה, וגם לא הרוויחו משכורות של אוליגרך) - אבל כשישבתי לא מזמן וחשבתי איך אני אוכל לממן לילדים שלי דירה, לימודים, ואולי חו"ח איזה אוטו קטן יד שניה, פשוט לא הצלחתי. את הסיבות לכישלון המחאה אפשר לנתח מהרבה כיוונים: חוסר ליכוד שורות, חוסר יכולת להתמיד במחאה לאורך זמן, וכן הלאה, אבל להגיד שלא רע כאן זה בלוף. נכון, בהשוואה לניגריה באמת לא רע כאן, אבל בהשוואה לאנגליה, צרפת, וגרמניה - ובטח בהשוואה לארה"ב (מדינות שבכולן יש לי חברים שחיים), הרבה יותר קשה כאן.

יריעות ביטומניות.

תרשה לי לתקן אותך: דפני ליף לא הועמדה מעולם בראש שום דבר. דפני ליף הקימה אוהל בשדרות רוטשילד כדי למחות נגד משהו, לאט לאט הצטרפו אליה עוד אנשים ועוד אוהלים, והשאר היסטוריה. היא מעולם לא הועמדה ולא מונתה לעמוד בראש כלום, אבל כמי שהתחילה את המחאה, היא באופן טבעי היתה הדמות המרכזית. ולא, אין שום בעיה בזה שהיא בת עשירים, גם כיון שזכותם של עשירים ובניהם ובנותיהם להביע את דעתם בדיוק כמו שזכותו של כל אחד אחר (וזכותך לבחור אם להצטרף לדעתם או לא), וגם כיון שבניגוד למחאות אחרות, המחאה של קיץ 2011 לא היתה מחאה של עניים, היא היתה מחאה של מעמד ביניים שרוצה לחיות טוב בארץ הזו. שים לב, לא לשרוד, אלא לחיות טוב.

+1 אתה גר בקומה שניה, ואכן במדינות אחרות היית גר בשלישית - הכל עניין של נורמות סימון קומות.