asafk

...איך עושים את זה? מה צריך כדי שהרכב יהיה צבוע, עם פח טוב, ישר ושמור- אבל בכ"ז שנראה כמו גוש חלודה? האם יש צבע מיוחד "כמו חלודה"? אסף.

הדברים העיקריים שאפשר לצפות להם הם תקלות בגיר (לא איומות בד"כ, אבל משביתות את הרכב לעתים מזומנות, תיקון יכול להיות בין עשרות שקלים, לאלפי שקלים), רטיבות בקונקטורים של צמת המנוע (מנוע מגמגם ונורת צ'ק דולקת, במוסך יקחו ממך המון כסף אבל בסה"כ צריך לנקות ולייבש את המגעים בקונקטור), וסלילי הצתה שהולכים (להחזיק אחד ספייר באוטו, ומפתח, מידה 10 מ"מ אם אני לא טועה). הדור הראשון הוא לא מה שקופץ לראש כשחושבים על "מכונית אמינה"... אבל זה לא נורא ומול כל היתרונות של האוטו- זו באמת חבילה טובה במחיר טוב. בדור השני (אחרי מתיחת הפנים הקלה), יש משמעותית פחות בעיות. אני ממליץ לך לחפש מכונית מהדור השני (2005 + ) אסף.

כמו שכתבו, הצעד הראשון הוא להוריד את הרכב מהכביש (ביטול הרשיון) לאחר מכן, אתה צריך להוציא שטר מכר על השלדה והמנוע. אחרת הוא לא יוכל למכור אותם. אסף.

לא מזמן חיפשנו סניק 2 ליטר. מתוך יותר מ10 מכוניות שראינו, רק בשתיים לא פתחו ראש. ואני מדבר על מכוניות עם פחות מ100 אלף ק"מ. בכולן, היה מדובר בנזק כתוצאה מכשל במערכת הטיימינג טרם המועד המתוכנן להחלפה. מקרה? כנראה שלא. אם לא היינו חיים בארץ הקודש, לא היה איכפת לי. אז מה אם שיפצו ראש? אבל כיוון שאני יודע את איכות העבודה במוסכי ישראל (בוא נגיד, שקשה לי להאמין שברגי הראש מהודקים על פי הנחיות היצרן, ולא עם פטיש אוויר...) , וכיוון שמדובר ב"ניתוח" שהוא טראומטי למנוע... החלטנו לא לקנות סניק 2 ליטר, ככה או ככה.... המסקנה האישית שלי היא שככל הנראה לא מדובר במכונית הספציפית שאתה מצאת. (אגב, בסוף יש 307 סטיישן 2 ליטר) אסף.

דוגמה: אסף.

לא בדיוק.... בקמפר כבר יש 4 מיטות ומטבחון בפנים. אני חושב יותר על נגרר קטן לציוד או קצת יותר גדול לאופנוע/ באגי/ אופניים/ כלי תחבורה אלטרנטיבי לשטח לטיול כשהקמפר חונה. אבל זה סיפור אחר. אסף.

דעתי היא שאם וו הגרירה רשום ברשיון- מותר לגרור- אחרת היו מסירים אותו מהרשיון. מה לגרור? "גרור חפצים" עם ציוד לקמפינג? אין סיבה שלא. כנ"ל לגבי דברים אחרים בסגנון. אני לא חושב שאתה צריך לשבור על זה יותר מדי את הראש. אני מתכוון להתקין וו גרירה לקמפר שלי, ולא מודאג מהנושא, מתוך הנחה שאם הוו רשום ברשיון- מותר להשתמש בו לצרכים שאינם "לצורך עבודתו של בעליו". אגב, בקמפר שלי רשום סוג הרכב "משא אחוד מגורים" (עדיין לא אספנות, עוד פחות משנה למנייאק). מה רשום אצלך? אסף.

אורן, יש לך מושג מה קורה עם ההבטחה של משרד התחבורה לאימוץ המשקל המותר לגרירה לפי התקנות האירופיות (נתוני יצרן) במקום על פי שיטות החישוב המוזרות הקיימות רק בארץ? הפקידות במשרד התחבורה לא יודעות לענות... אסף.

חצם קיבוץ בארות יצחק. (לפני הכניסה לקיבוץ, בצד שמאל) אסף.

קיים ביפו מוסך "קאיה יפו- רכטמן". האם זה גלגול של אותו מוסך? לא יודע... אסף.

בהנחה שהרכב יישאר סטנדרטי, ההיילקס עם המתלה הנפרד הוא בחירה מצויינת. ("סרן מת" זו לו רק בדיחה מטופשת, אלא טעות ממש, כי יש כזה דבר - סרן בלי הנעה, כמו בהרבה משאיות... אבל זה לא הנושא ). ההילקס עם הטורבו חזק יותר מההיילקס עם שני הסרנים (הרכב היחיד שקלנועיות עוקפות ברמזורים), הוא גבוה ובנוי נכון- רכב שטח אמיתי, בניגוד לשאר הטנדרים שיש בהם הרבה פשרות בנושא השטח לטובת נוחות או יכולת העמסה.. אסף.

אם אתה חושב בכיוון בגלל הטבות המס שמתלוות למשאית, חד משמעית- כדאי לבחור בפורד F350. בשטח- הוא הרבה יותר רכב שטח, ועם פוטנציאל שיפורים אדיר. בכביש- הוא מעט יותר קומפקטי (בגרסאות שנמכרות בארץ, ועד כמה שאפשר לקרוא למשאית "קומפקטית"). לטובת הסילברדו יחידת כוח נהדרת... וזהו בעצם.. אסף.

היי הופ, קפיץ קפוץ- מבחן דרכים לצעצוע החדש שצריך לנצח מירוצים... כבר כמה חודשים שאנחנו עוקבים אחרי בניית ההאנטר T1 החדש על ידי שי שמעוני. בבניה של רכב, כמו בהכנת פודינג, צריך שהרבה דברים שונים יסתדרו בשביל שהפודינג יהיה טעים, אבל מספיקה טעות אחת בשביל שהפודינג יכשל. "The proof is in the eating of the pudding" אומר פתגם אנגלי ידוע, ומבחן הפודינג הוא זה שמעניין גם אותנו. טעים או לא טעים? ברכב מבניה עצמית יש המון מקום לטעויות, ושי צמצם אותם למינימום. הוא לא תכנן מתלים מאפס, מתוך ההנחה שהמהנדסים של מיצובישי יודעים מה הם עושים. הוא לא תכנן מערכת הנעה, והשתמש במערכת עובדת ומוכחת. יש בהחלטות הללו פשרות, אך בסופו של יום אפשר להגיד שהפאג'רו של הלל סגל, שבנוי סביב אותן ההנחות וסביב אותם המכללים, הוא הפודינג הכי מוצלח בישראל כרגע. עם סיום הבניה, ולאחר מרוץ "הרצה" ראשון אחריו עברו המתלים כיול נוסף, הגיע תורנו לטעום את הפודינג של שי. בבוקר אחד בעיצומו של הדקאר פגשנו את שי בדיונה הגדולה של קיסריה, הכי קרוב לסהרה שמצאנו בין חדרה לגדרה, לסיבוב אינטימי עם היצירה החדשה. שעת בוקר מאוחרת, ושי מאחר. ככה זה כשקובעים עם שרברב, אתה לא באמת מצפה שהוא יגיע בזמן. גדעון בן שמואל, הנווט, דווקא מגיע די בזמן, ויש לנו זמן לשוחח על הדקאר, על מרוצים בארץ ובחו"ל, על שיטות ניווט ועל תאורה. תאורה? כן, אני לא מרוצה מתנאי התאורה האיומים של אמצע היום בדיונות (היינו אמורים להיפגש בבוקר, לא? ), אבל גלעד, שהוא הרבה יותר צלם ממני, מתוסכל ממש. זה לא רע, הצילומים יידחו לאחרי הצהריים, מה שנותן לנו יותר זמן לנהוג. בשביל זה באנו. שי וגדעון מתדלקים מג'ריקנים, הישר לתוך המיכל. פתח המילוי של ספארקו הוא רק תפאורה, בינתיים. כיוון שהתדלוק מתבצע בתחנת דלק מרכזית, קהל נהגים מתחיל להתגודד, להסתכל, לרחרח... ומהשאלות אני מבין שהרבה מהם משוכנעים שמדובר בטנדר האנטר "אמיתי". הצלחה - אנשי השיווק במיצובישי יכולים להיות מרוצים. סיבוב היכרות, שי נוהג, אני במושב הנווט. שביל באמפים שאמור להעיף כל רכב שטח לשמיים מתקרב במהירות, והבאמפים באמת מעיפים אותנו, מטלטלים ולא מרחמים. שי מתנצל- הוא נוסע לאט מדי. בדיונות, כוחות הG שפועלים על המשקולת האומללה שבמושב הנווט מכריעים אותי אחרי כמה דקות. הבנתי את העיקרון, אפשר בבקשה להתחלף במקומות? מבט למושב הנהג, הוא נראה צפוף. כשנכנסים, הוא באמת צפוף. המושב ממוקם בהתאמה מלאה למידות של שי, שקצר ממני בראש. מקום לרגליים? אין. מדרך לרגל שמאל? אין. מטריד, ומפריע ממש לנהיגה, אין קונטרה למשקל הגוף, ולכן חייבים להחזיק חזק את ההגה במקום ללחוץ את הגוף לתוך המושב. מילא הכל... אבל זה שבכל הזדמנות אני חוטף בומבה בקסדה מהצינורות של הכלוב- זה גרוע. ידית ההילוכים המאולתרת מצוינת, מהלך קצר קדימה-אחורה, קצת ארוך מדי ימינה-שמאלה, ואין קפיץ מרכוז. למי שזה מפריע, זה מפריע. לי זה דווקא עוזר להחלפות מהירות מאוד. מנוע הדיזל הוותיק מייצר הרבה כוח מסל"ד נמוך, ואפשר להרים קלאץ' כמעט בלי גז. אני נוהג בטורים נמוכים, וההספק "מחכה" ומשתחרר לגלגלים כשמבקשים ממנו בלחיצה בריאה. בזכות עקומת המומנט השטוחה אפשר לחסוך העברות הילוכים וכך לחסוך זמן, לא צריך לערבב כל הזמן את הידית. בשבילים המתפתלים אני משתמש רק בהילוכים שלישי ורביעי, ורק מדי פעם בסיבוב איטי במיוחד זקוק לשני. בכל זאת, חסר כוח, חסר מאוד. נכון שיש הרבה מומנט בכל התחום, אבל השלדה המצוינת מתחננת לעוד כוח, רוצה להאיץ, לעוף. כשהדיונות בולעות כל קג"מ פנוי, וגם כשרוצים להאיץ ביציאה מפניה, מרגישים כמה האוטו כבד על המנוע הסטנדרטי. מנוע חזק יותר היה עושה פלאים. אבל הסוד של רכב מנצח בראלי רייד הוא איזון. מכללים אמינים ומוכחים על חשבון ביצועים שאינם בגדר חובה. זה עובד, ובינתיים גם על השלדה הישנה (באותו המשקל, פחות או יותר) המנוע המוגבל סיפק תוצאות יפות. ההתנהגות מופתית. מי שרגיל לכלי רכב סטנדרטיים עובד המון עם ההגה. אני ממש לא אוהב את ההתנהגות של רכבי הפאג'רו T2 המקובלים, עם המשקל העודף על הגלגלים הקדמיים ובסיס הגלגלים הקצר. בסיבובים הם מצייתים מייד ובאופן מוגזם לפקודת היגוי, הגלגלים הקדמיים נשתלים באדמה ויוצרים ציר ואיתו היגוי יתר, ובסיס הגלגלים הקצר מכריח את הנהג "להחזיק" את האוטו שלא יברח. אבל היום זה לא קורה. כאן, חלוקת המשקל הקרובה למושלמת מאפשרת תנועות הגה מינימאליות, מגובות בהעברות משקל. מעט הגה, בשילוב עבודה נכונה עם רגל ימין על דוושת הגז, יגרמו לרכב לציית באופן חד ומיידי. אם לא משחקים עם המשקל, הטנדר ימשיך ישר, יסרב לפנות. כשמתרגלים, הרכב מגיב חד ומהר, ובזכות העובדה שהגלגלים לא מופנים יתר על המידה, גם הפרעות בקרקע בסיבוב לא גורמות לרכב לעוף החוצה מהפניה. שבילי באמפים מתגהצים באופן מרשים, למרות שהרכב מקרקש ורועש. עם הזמן שעובר (ועם שי שנוזף בי במערכת קשר הפנים "סע, סע..." ) הביטחון עולה, ואני מוצא את עצמי שוב ושוב בסוף ההילוך הרביעי, מתאפק לא להעביר לחמישי. מהר מדי בשביל אוטו שהוא לא שלי. בשביל רצוף מהמורות וקפלים, יש לי ברירה- לזחול או לטוס. נסיעה איטית מדי מטלטלת אותנו בלי רחם. הקסדה מכה בצינורות של הכלוב, רגל שמאל חוטפת מצינורות אחרים, רעשי קרקוש מכל כיוון. לא כיף. אותו שביל בדיוק בהילוך רביעי - אנחנו באוויר, רחוקים מקפלי הקרקע. זה כיף! את המהירות הנכונה, התקדמות שנותנת למתלים לעבוד עם שליטה כך שיש קשר עם הקרקע, צריך ללמוד, אבל גם במהירות קרובה אליה, המתלים מגהצים את הדרך. כשהשביל נהיה באמפי מדי, יותר מהמהלך המוגבל של המתלים, זה כבר אבוד, והמהירות היא הפתרון היחיד, מעיפה אותנו באוויר בלי שום שליטה, בקו ישר. גם סוג של כיף. אז מה השורה התחתונה? איך יצא הפודינג? טעים, טעים מאוד. חסרים קצת קישוטים, אבל הטעם... השילוב של מערכת ההנעה המוכחת עם מתלים שהגיאומטריה שלהם כבר ניצחה עבור מיצובישי הרבה מרוצים, עם קוילאוברים מכוילים באופן מדויק שלא מתחממים ולא מאבדים מהיכולות שלהם לרגע, כל אלו על שלדת צינורות קשיחה מאוד ועם חלוקת משקל מרכזית, הופכים את ההאנטרT1 לרכב מהיר מאוד. רכב שיכול לנצח מרוצים. בתחילת הפרויקט שי הצהיר שנמאס לו להיות במקום השני הנצחי. יש לפניו הרבה שעות אימון בדרך למרוצים אותם הוא מקווה לנצח, ועוד כמה מרוצים כדי "ליישר" את הרכב ולכייל אותו עד הסוף, ללמוד לנגן עליו לפני הניצחונות הראשונים. מה שבטוח, עם ההישגים של שי כשנהג על פאג'רו T2 אי אפשר להתווכח, וכעת נותר רק לראות לאן יגיע עם הרכב החדש, שעולה על קודמו בכל. אסף.

הטנדר מונע במנוע בנזין, וזה בסדר מבחינת החלוקה לקטגוריות, כי יש כזה דגם בעולם- כלומר זה רכב שאתה יכול לקנות בחנות (גם אם רק בחו"ל). הקטגוריה של "סטנדרטיים" תיעלם ממסעות הניווט מהר מאוד- כשהם יהפכו למירוצים לפי חוק ולפי תקנות- יש שתי קטגוריות על שהן T1 וT2, עם קטגוריות משנה לפי פורמולות או צורת הנעה וכן הלאה. בנוסף, קיימות מחוץ לFIA גם קטגוריות לא מוגבלות. אין בקטגוריות המקובלות בעולם (או באלו שיהיו בארץ) קטגוריית "סטנדרטיים", והרכב יהיה צריך להיבנות מחדש כT2, מן הסתם. אסף.

אתם צוחקים, נכון? רכב עם צמיגים בחתך 60 (או 55 או 50, אם מתעקשים) בתור רכב שטח? טוארג הקניה המומלצת למי שחשובה לו יכולת השטח לאורך זמן? טוארג למישהו שאשכרה מטייל על בסיס קבוע? מה, כשכותבים "קנייה טובה" או "תמורה לכסף" לא מתחשבים במחיר הגבוה באופן שערורייתי? (אגב, באחד הטיולים האחרונים שלנו בנגב פגשנו מישהו מטייל עם קאיין. זה עדיין לא אומר שזה רכב שטח אמיתי, ובטח לא קנייה טובה) אסף.

דווקא שלסר במקום השלישי בדירוג הכללי, ויש לו סיכוי טוב לפודיום (אחרי קנס שאל עטייה קיבל). לא רע... וזה למרות שגולואז עזבו אותו, מה שהגביל מאוד את תקציב ההכנות שלו. אסף.

טל, קטגוריה OP לא היתה קיימת בשנים קודמות. היו עם השנים שינויים בT1.3 לכיוון צמיגים יותר גדולים וכו', אבל לא היתה קטגוריה פתוחה. גם השנה, הOP היא בסה"כ T1.3 שמתירה אביזרי בטיחות אמריקאיים בנוסף לאירופיים, וכלוב שבנוי לפי SCORE ולא לפי FIA. כיוון שגם ההאמר וגם הפרו-טראק שהזכרת בנויים שניהם לפי FIA לקטגוריה T1.3 ושניהם השתתפו בT1.3 בשנה שעברה, קשה לי לראות סיבה שהם יידחקו השנה לקטגוריה הפתוחה, להתחרות בעצמם. למרות זה, נוכל לדעת מי באיזו קטגוריה רק כשיסתיימו הבדיקות הטכניות (עוד מעט), ואז נראה. בכל מקרה... עדיין אין קטגוריה פתוחה באמת, כמו שצריך להיות, כמו שיש באמריקה. אסף.

הברלינגו די בסדר בשבילים. יש בשוק מגיני גחון לברלינגו, שמוסיפים קצת לשקט הנפשי (ומותקנים ברוב הטנדרונים של ציי הרכב וחברות הליסינג). סובארו סטיישן, אפילו לא 4X4, תעשה גם כן את העבודה. פרט לכך, יש הרבה כלי רכב משפשחתיים עם גחון שטוח ואפילו גבוה, שיודעים להגיע רחוק מאוד בשטח, אם רק מנסים... http://www.kvishim.co.il/kvishim/Articles.asp?id=196 אסף.

איפה יש מדרגה גבוהה בנחל רקפת? אסף.

להרכיב כלי רכב זה לא מאוד יקר, אבל שימו לב שלקנות קיט CKD (כל החלקים להרכבת הרכב) עולה לפעמים יותר מהרכב המקורי. לייצר רכב- עולה הרבה יותר. מפעלים קטנים בכל העולם לא מחזיקים מעמד, ונרכשים על ידי הקונגלומרטים הגדולים. לנו, בישראל, יש כמה בעיות ענקיות שימנעו היום ובעתיד הנראה לעין הקמה של מפעל רכב- חמרי גלם- מה לעשות... אין לנו בארץ פלדות מייצור מקומי. שימו לב שרוב תעשיית הרכב ממוקמת במקומות קרובים מאוד למקומות שבהם מיצרים פלדות. לייבא פלדות עולה המון. כוח אדם זול- נדרש הרבה כ"א מיומן ובזול. לא סתם קווי ייצור של רוב היצרניות האירופאיות עברו לטורקיה בשנים האחרונות. בישראל אין כ"א זול להרכבת כלי רכב. מעבדות- התקינה של רכב עולה סדר גודל של מיליון יורו, ונדרש להגיש לניסוי שלושה דגמים שהם כבר לא אבי-טיפוס אלא מיוצרים על קו הייצור (זה אומר אחרי שכבר השקעת עלויות דומות בניסוי מפתח שאתה עושה בעצמך, ואחרי שהשקעת השקעה ראשונית אדירה בבניית קו ייצור). אין מעבדה בארץ, ולשלוח צוות ללוות ניסוי כזה יעלה המון, בנוסף לתשלום על הניסוי. זה משהו שהוא חסם מאוד רציני לכל משקיע ישראלי. מרחק מהשוק/ גודל השוק המקומי- לייצא כלי רכב בדרך הים- סיפור יקר מאוד. השוק המקומי הוא כלום, אפס. קו ייצור יעיל של יצרן רכב קטן מוציא אלפי כלי רכב ביום. בישראל, מכירה של כמות כזו בשנה תיחשב הצלחה... הדבר היחיד, אם כן, שאפשר לייצר בארץ- כלי רכב "מיוחדים" שמראש עולים הרבה, מורכבים בסדרות קטנות (ולא בייצור המוני), והשוק שלהם בארץ אמנם קטן, אבל מספיק. ויש בארץ כמה וכמה מפעלים שמרכיבים כלים כאלו- אוטובוסים, מרכבים למשאיות, כלי רכב ממוגנים. אסף.

לא מוגזם קצת? טרופר בנזין יופי של אוטו. צא וחפש טרופר ופאג'רו בני כמעט 10 שנים, אני מבטיח לך שעל כל 5 טרופרים במצב טוב תתקשה למצוא פאג'רו אחד במצב טוב. הדיזל בדגמים החדשים יותר סבל מבעיות מהותיות, שנפתרו עם ריקול מזרקים (בלי להכנס לפרטים, וממילא אנחנו מדברים על בנזין). מוסך? תבחר לבד מוסך- האוטו כבר לא באחריות, ולא צריך דוקטור לטרופרים בשביל לטפל בטרופר בנזין. החלקים דווקא לא מהיקרים - במיוחד בהשוואה לכלים יפניים אחרים שהם הרבה יותר יקרים לתחזוקה (שוב- שווה להשוות כמה עולה, לדוגמה סט טיימינג לפג'רו בנזין. תחזיקו חזק- 4000 ש"ח, רק חלקים, בלי עבודה) אסף.

"מפלצתיים" - לא הייתי קורא להם. אין קטגוריה בלתי מוגבלת באמת, והמגבלות על קטגוריית ה4X4 הן משמעותיות מאוד- לשם ההשוואה אפשר להסתכל על מיעוט המגבלות מהצד השני של האוקיינוס- באמריקה- ולראות עד כמה האירופאים מגבילים את כלי הרכב. יש לזה מטרה- לכאורה, שהמירוץ יהיה בין נהגים ולא בין טכנולוגיות. מעשית, מי שיש לו הרבה כסף בונה טילי-שטח גם תחת המגבלות החמורות, ואסטרטגיית קבוצה, היא זו שלעתים תכריע את המירוץ לטובת הקבוצות העשירות. השנה פתחו קטגוריה "פתוחה" שאמורה היתה לקרוץ למשתתפים בכלים אמריקאיים, אבל מייד שמו עליה הגבלות שהופכות אותה דומה מדי לT1.3, ולא קטגוריה פתוחה באמת. כצפוי, הקטגוריה הזו נשארה ריקה. אני עדיין מחכה לקטגוריה פתוחה באמת. כן. סיקור קצת מעאפן, אבל אין מה לעשות. אנחנו ננסה לעקוב באופן יומיומי אחרי המירוץ בג'יפולוג, עם פרשנות, ומעקב אחרי ההתקדמות של המירוץ על 4 גלגלים (מכוניות ומשאיות). באתר האופנועים פולגז תוכל למצוא דיווחים על מה שקורה על שני גלגלים, ובמיוחד עדכונים יומיים על ההתקדמות של גלעד בנאי. אסף.

http://www.autocolorlibrary.com/scripts/depot.exe?pgm=aclgate.bbx

עברתי שוב על התקנות, וכמו שאני מבין- אין שום בעיה- בנזין או דיזל, זה בדיוק כמו כל רכב אספנות אחר. אגב, אם זה הדגם בתמונה שצירפת, עם תיבת הקשר (ולא ארגז פתוח עם ברזנט) - זה יכול להיות יופי של "רכב מסעות"... כן, אתה כבר יודע מה אני חושב על לדגם כזה רכב עם מיטה נוחה, מטבחון וכל הציוד שצריך כדי להקיף את העולם... אסף.

רעיון... אולי, כמקובל בתחומי ספורט מסויימים, כל מתחרה (נהג/ נווט) יחוייב להיות מרשל (לאחר הכשרה בסיסית) במשך, נגיד, שני אירועים לפחות כחלק מהתהליך לקבלת רשיון מירוצים? ובלי קשר (או- גם אם זה לא חובה)- אני ממליץ בחום גם לנהגים ולנווטים להשתתף בהכשרת המרשלים- חשוב לדעת איך העולם נראה מנקודת המבט של זה שאתם מאכילים אותו אבק, חשוב להבין שהוא לא "סתם קטנוני" ולמה חשוב להקשיב למי שאומר לכם "עצירה מוחלטת". אסף.