אביב

תקין לחלוטין. כמו כל חיבור של כל דבר לחשמל, יש להימנע מלבצע אותו כשהגוף רטוב מאד (לאחר מקלחת או זיעה קיצונית). הסיבה היא כפי שהוסבר זרם גבוה שעובר לזמן קצר עד שהקבלים בממיר נטענים.

מאחר ומדובר בחיבור אנלוגי יש בהחלט טעם להשקיע בכבל איכותי. בחיבור דיגיטלי אין לזה משמעות.

תמיד חשבתי ש-FFF זה fight, flight or freeze

לכל הבעיות יש פתרונות טכניים (רטיבות, בידוד תרמי) וכו'. חלקם יקרים ולעיתים קרובות אתה תלוי בנכונותם והאכפתיות של כל הדיירים, כיוון שהגג הוא רכוש משותף. בשורה התחתונה ואם וכאשר תהיה בעיה בגג (וזה קורה גם בבניינים חדשים) מי שיסבול זה הקומות העליונות ולא אף אחד אחר. מבחינה טכנית זו בהחלט עוד נקודת כשל שמומלץ להימנע ממנה. בפועל גם בבניינים חדשים הבידוד לא טוב מספיק ובקיץ הוצאות המיזוג גבוהות משמעותית בקומות העליונות. אם אתה יכול תימנע.

כאילו שמשהו שתבדוק דקה אחרי שהרכב עזב את שערי המפעל יעמוד בתוצאות שהציג היצרן. לדרוש כזו דרישה מרכב שנסע כמה עשרות או מאות ק"מ נשמע לא הגיוני.

תודה על התגובות. בהחלט ייתכן ואעזר בהמלצות. הרעיון מכוון לחברה מאד ספציפית ולכן המחשבה הראשונית שלי הייתה להציע להם את הרעיון ופחות לנסות להביא אותו לשוק בעצמי. מהי הדרך הנכונה לעשות זאת (אם לדעתכם זו טעות אתם גם מוזמנים לכתוב). אגב פנדוב, כל הסיפור של חשמלטור, מהנדס וכו' זה בעיקר הלצה ותו לא. למרות שבעוונותי הרבים אלו אכן תארים והסמכות שאני נושא הכוונה הייתה קוריוזית ושלא יחשוב חלילה מישהו שיש כאן כוונה להתנשא בהצגתם. מאחר והעלת את זה אני אעשה שינוי קל ע"מ שלא תהיה טעות. מעתה אמור מוהנדס...

אני אענה בתמצית על החלק הראשון של השאלה (אגב אתה מוזמן לקרוא בהרחבה ברשת ובספרות על האפקט הפוטוולטאי): בתא פוטוולטאי פגיעת אור גורמת לגנרציה של זוגות אלקטון-חור (הסיבה היא שאנרגיית האור הפוגע גדולה מערכו של הפס האסור ואז אלקטרונים עוברים מפס הערכיות לפס ההולכה). נושאי המטען נעים בדיפוזיה אל הצומת (שהוא צומת P-N טיפוסי) בו קיים שדה חשמלי חזק. עקב השדה החשמלי נושאי המטען מופרדים ויוצרים זרם במעגל החיצוני. זה ההסבר על קצה המזלג... תא פוטוולטאי איננו מקור מתח ולא מקור זרם, אלא הוא מקור "רך" ועוצמת המתח והזרם תלויה בעוצמת האור הפוגע, בטמפ' ובעומס החיצוני. אתה יכול לבדוק כיצד נראית סכמה תמורה לתא פוטוולטאי. האופיין דומה מאד לאופיין של דיודה, הפוך כלפי ציר ה-X ומורם למעלה. חיבור 3 תאים בטור משמעותו שהזרם במעגל זהה בכל התאים. על מנת להגיע למצב זה באופן תקין אור במידה שווה צריך לפגוע בכל התאים. במידה וישנו תא אחד שלא מואר למשל, ייוצר עליו היפוך מתח והוא יתחמם עד כדי שריפה (תופעת Hot-spot). אני לא בטוח שהבנתי את כל החלק השני של השאלה, אני בטוח שמי שתכנן את ההתקן יוכל לענות לך בהרחבה.

היי חברים, רעיון שעלה במוחי והחלטתי לנצל את חוכמת ההמונים. מדובר ברעיון לאביזר הרחבה למוצר קיים. ברעיון עצמו אין חידוש טכנולוגי (ברמת החומר או התהליך), רק מתן מענה לצורך שלדעתי קיים בשוק המקומי ואולי גם בשווקים בחו"ל. מבדיקה ראשונית ביותר שערכתי לא נרשמו פטנטים על רעיון שכזה, ישנם פטנטים דומים מתחומים אחרים. מאחר ואני יודע היטב מה המשמעות של רישום פטנט אני מוותר מראש על התענוג. ברצוני ללכת לאחת החברות המובילות בתחום ולהציע את הרעיון. מאחר ומדובר באביזר שניתן לייצר תוך שעה מרגע שעזבתי את המקום נשאלת השאלה מהי הדרך הנכונה (ולא כבדה, אם ישנה) להציע את הרעיון לחברה, מבלי לאבד את הבעלות עליו ובהנחה והכל מסתדר והחברה הגונה מה תהיה תמורה ראויה- האם יש משהו שמקובל? אודה לעצות מנסיונכם הטוב.

גם חשמלאים מוסמכים כותבים ועושים הרבה שטויות (חלקן גם בפעולות שמנוגדות לחוק) כך שמה שכתוב בפורומים איינו ערובה לנכונות. אם יצרן הכיריים (ובהתאם לכך גם ניתן תקן ישראלי למוצר) התיר חיבור חד פאזי אזי מותר לחבר בחד פאזי. (בכוונה אמרתי מותר ולא אפשרי). אם לא זה אסור. לגבי אפשר או שלא, זה כבר תלוי במערכת החשמל בבית. שים לה שהעצה שלך לא כ"כ מדויקת. כאשר הנתיך הראשי בבית הוא 32A משמע שהחשמלאי שהתקין את הלוח עשה קומבינה לטובת בעל הדירה- החלפה לא חוקית של נתיך חח"י מ-25A ל- 35A, ואז שמים בבית ראשי של 32A. זוהי קומבינה שהייתה מאד מקובלת בעבר (וגם חח"י מעלימים עין), היום פחות ופחות חשמלאים מוכנים לסכן את הרישיון (והחופש) שלהם בשביל שבעל הבית יחסוך את ה-3000 ש"ח שעולה להגדיל ל-40A. מעבר לכל הסיפור היפה מה שחשוב לזכור הוא שלעיתים קרובות חברת החשמל לא החליפה את החוטים מהמונה ל-10 ממ"ר ואז יש מא"ז ראשי של 32A, אך החוטים מהמונה הם 4/6 ממ"ר. להעמיס על חיבור מקומבן כזה כיריים תלת-פאזיות שהסבו לחד פאזיות- ממש לא מומלץ ויעמיס מאד על מערכת חשמל שבסבירות גבוהה דיי רעועה.

טוב לדעת. למרות שזה לא מציאה גדולה, עדיין עדיף להתקין אטמור דו-פאזי של 5.5KW מאשר חד פאזי באותו הספק

איציק, אני מניח שהשאלה היא שאלה רטורית למרות שסיימת אותה ב-"?" ולא ב-"?!" (סימן תקני לשאלה רטורית). התשובה היא שכמובן שלא. במעגל חד-פאזי אותו הזרם שזורם בפאזה חוזר דרך האפס (במצב תקין כמובן). כדי להוסיף שמן למדורה- יש מכשירים שהיו מסופקים לחיבור דו-פאזי. כדוגמת דגמי אטמור 5.5KW הישנים. המכשיר היה מקבל 2 פאזות (שונות) ואפס. לדעתי זו פשרה לא מוצלחת במיוחד במקרה הטוב. במעגל כזה יש 4 חוטים (2 פאזות, אפס והארקה) ובכל אחד מהם זורם 12A. לעומת זאת אילו החיבור היה תלת פאזי ללא אפס, עדיין היו 4 חוטים ובכל אחד מהם היה זורם 8A. יכול להיות שהם עשו את זה כדי להקל על התקנה קיימת (כאילו צריך להוסיף רק חוט אחד למעגל). בסוף אני מניח שגם הם הבינו שזה טמטום וירדו מזה. הדגמים החדשים הם או חד-פאזיים או תלת-פאזיים. כאשר מוסיפים חוט נוסף מאותה פאזה הדבר שקול כמובן להחלפת חוט הפאזה לאחד בעל שטח חתך כפול. במקרה כזה צריך להכפיל גם את האפס. במידה ומוסיפים פאזה אחרת אין צורך לעבות את האפס (בהנחה והמעגל מזין מכשיר אחד בו שתי הפאזות זהות). הדיון הטכני אמנם מעניין אך כל עבודה צריכה להיעשות במסגרת החוק, שלא מתיר אפשרות לקומבינות שונות ומשונות. עם זאת אני יכול לומר שחוק החשמל והתקנות רחוקים מלכסות את כל מה שצריך, טוב, נכון, מותר או אסור לעשות, בפרט כשזה נוגע לצרכנים עצמם. כאן יש כבר תקנים רבים שנכנסים לעניין ותכנון הנדסי. החוק לכשעצמו אומר- יש מכשיר- חבר אותו ע"פ הוראות היצרן ואל תעשה בו שום שינוי. אם עוסקים בדיון טכני גרידא, אפשר לנהל אותו מנקודת מבט כאילו אנחנו מתכננים את הכיריים.

בעיה ביחידה המרכזית של ה-ABS. חבל על החלפת החיישן המיותרת שבוצעה. לרוב ניתן לתקן את היחידה.

כן, עם תלת פאזי זה אכן אפשרי. העניין הוא שאף אחד לא יעבור לתלת פאזי (חיבור + לוח + תשתית למטבח) רק בגלל שהוא רוצה כיריים חשמליות. כפי שאתה רואה- כפי שכתב יובל, יש גם יתרונות והוא מרוצה. במידה ויש תשתית תלת פאזית שווה לשקול את זה.

עמ"ח- גם לחברת החשמל יש מילון קיצורים כמו בצבא?! בכל מקרה עבודה עם מתח חיי לא מאושרת במקרים כאלו (ואין שום הצדקה לזה), למעט אולי לעובדי חברת החשמל (לדעת חברת החשמל חוק ותקנות החשמל לא חלים עליהם)... בכל מקרה ניתוק בתוכנה (גם אם הוא אפשרי) איננו בטיחותי מספיק ובכל מקרה חשמלאי צריך לבצע ניתוק פיזי. כל חשמלאי שיצטרך לטפל בלוח ידע לעשות מה שצריך.

זה מה שרשמתי בסוף. יש לך נתונים לגבי זה? אני בכלל לא בטוח שזה נכון/משמעותי כי אם תסתכל ההספקים באינדוקציה לא רחוקים מאלו של גז. אם היה הבדל משמעותי בנצילות אני מניח שהם היו מורידים את ההספק. עריכה- לפי ויקיפדיה: גז- 40% חשמל רגיל- 74% אינדוקציה- 85% אינדוקציה בכלל לא נוח בגלל מגבלת השימוש בכלים מחומרים מסויימים. מכל מקום- מבלי קשר לעניין הנצילויות (שלפחות נומינלית יש הבדלים משמעותיים) הדרישה לתשתית היא קשה ומעמיסה מאד על תשתית החשמל.

לדעתי כל הרעיון הזה של כירים חשמליות הוא דיי גרוע מבחינה חשמלית. אם תבדוק הספקי להבות אתה תגלה שהספק להבת גז אחת הוא כמו מזגן 3.5 כ"ס. להבה גדולה אפילו יותר. נניח ורוצים להפעיל 2 להבות? גדולה ובינונית יחד זה בסביבות 6KW. אם תעשה חשבון תגלה שזה מעל 26 אמפר לחד-פאזי. זה לא זרם שתשתית חשמל רגילה יכולה לעמוד בו. כלומר- תשתית חד פאזית רגילה לא מספיקה כל שבכל מקרה צריך להכין תשתית חדשה (תלת פאזית או חד פאזית עם חוטים עבים). מי שהופך כיריים כאלו לחד-פאזיות הוא דביל גמור. על מנת לא להגיע לדרישות מטורפות מורידים את הספקי הלהבות בכיריים חשמליות- מה שנותן לך עוצמה חלשה יותר יחסית לגז. גז הוא עתיר הספק ובתשתית פשוטה יחסית מגיעים לתוצאות מרשימות. נתוני להבות של כיריים מסוגים שונים של סאוטר (בקילו וואטים) גז- 3.8, 3, 1.65, 1 קרמיות- 2.3, 1.2, 1.2, 1.5 אינדוקציה- 3.1, 2.8, 2.8, 2 לך תעביר הספקים כאלו על תשתית חשמל... תאמין לי שאם אתה רוצה להוריד משהו מתשתית החשמל זה את הכיריים. לך תסביר לאשה למה היא יכולה להפעיל בקושי שתי להבות בו זמנית ובזמן זה היא לא יכולה להפעיל תנור (מצב שכיח), דוד חימום או מזגן בקיץ. הערת אגב- אפשר להתחיל להתווכח על נצילות העברת האנרגיה ויכול מישהו לומר שמאחר והסיר יושב ישירות על המשטח מפסידים פחות ואז כדי לחמם אותו הדבר מספיק הספק נמוך יותר. אני לא בטוח שמעשית זה נכון. בכל מקרה אין לי נתונים לגבי זה, אולי בעלי הכיריים החשמליות יוכלו להעיד.

בכלים קונבנציונאלים קשה להגיד קצת מיושן. מחרטות וכרסומות איכותיות עובדות 50 שנה ויותר ללא דופי, אם מטפלים בהן כמו שצריך ועובדים איתן נכון. מסתובבות הרבה מאד מחרטות משנות ה-50/60/70 בעבודה מלאה. בוא נגיד שכלי קונבנציונאלי משנות השבעים נחשב דיי צעיר.

כוונתו של רז אם הבנתי נכון להכניס צינור שרשורי שמכניס אוויר ממוזג דרך אותו הפתח. זה רלוונטי במידה ויש מיזוג מיני מרכזי. באופציה השניה תעביר את הצנרת דרך הפתח ובמקרה ותהיה פה מלחמה שתידרוש אטימת הממ"ד פירוק הצנרת תהיה הבעיה הקטנה שלך... אתה יכול לבדוק את האפשרות של לעשות חור בממ"ד לצנרת. למזגן קטן חור בקוטר של 50-60 מ"מ אמור להספיק. קשה לי להאמין שחור כזה יפגע משמעותית בחוזק הממ"ד. גם לאטימה אפשר לדאוג.

יאללה מחכים לעדכונים.

תליית היחידה הפנימית היא לא בעיה. 4 דיבלים קטנים לא ישנו את המיגון בכלום. יש לדעתך אפשרות להעביר את הצנרת ליחידה החיצונית דרך צינור האוורור?

למען הכלל נעשה סדר במונחים כי בעברית יש קצת בלבול. המנוח הלחמה מתייחס גם ל-Soldering וגם לך-Brazing. Soldering- בעברית נקרא הלחמה רכה או במקור הלחמה. Brazing- בעברית נקרא הלחמה קשה. בעבר היו משתמשים יותר במונך אינוך. אני אישית מעדיף את המונחים הלחמה ואינוך אבל המצב היום בשטח הוא שהלחמה מתייחס לשניהם וכשרוצים להיות יותר ספציפיים אומרים הלחמה רכה או הלחמה קשה. לשאלתך- הלחמה עם אלומיניום לא ניסיתי. שמעתי שהאחים פולק (ציוד למיזוג אוויר) מביאים לחם אלומיניום שמתאים לטמפ' נמוכות (עדיין ברנר ולר מלחם) ומשכך יותר קל לעבוד איתו. עולה אם אני זוכר נכון 10 שקלים למוט וצריך לקנות מינימום של 5 או עשרה. הלחמה קשה באלומיניום ניסיתי- הצלחה חלקית. הבעיה שנקודת ההתכה של הלחם קרובה מאד לנק' ההתכה של מתכת הבסיס ובנוסף אין שינוי צבע כך שקשה לקלוע לנקודה. מה גם שהפלקס מאד יקר ולא מציאה גדולה- נשרף בקלות ומפריע להלחמה. נקודת ההלחמה מתחמצנת תוך כדי החימום ודרוש שפשוף תוך כדי החימום, מה שאומר שכל החלק המולחם צריך להיות מקובע מאד, מה שלרוב לא מתאפשר. בעיקר הצלחתי עם חימום מהצד האחורי ולא ישיר לאיזור ההלחמה. ממה שראיתי ריתוך TIG לאלומיניום הרבה יותר מוצלח. להבדיל אלפי הבדלות- הלחמת כסף פשוט תענוג.

עדיף לך לתת את העבודה הזו למישהו מקצועי. גם הרבה פירוק של מכלולי ההגה וגם צריך כלי מיוחד לחליצת הבוקסה המדוברת.

ואני חשבתי ש-EDM היא שיטה לעיבוד מתכת...

מי מזגן דיי מזוקקים. המעבר על הנחושת לא ממלא אותם במלחים.

צר לי לקלקל את החגיגה אך חלק ניכר מהאדים (שהופכים למים כאשר האגזוז קר) מקורם בתהליך השריפה ולא במים שנכנסו מבחוץ. מים הם תוצר של תהליך שריפה.