קרה לי פעמיים או 3 בצבא בימים שהייתי ממש עייף, מאז לא קרה.
אני עדיין זוכר איך בפעם הראשונה זה קרה כשנסעתי באוטובוס וישנתי, פתאום התעוררתי אך לא יכלתי לזוז, אפילו לא למצמץ.
ניסיתי לצעוק או לבקש שיזיזו אותי אבל כלום, אולי איזה חצי נהמה קלה כזו מהגרון שלא שומעים בכלל.
הדופק שלי היה על 500 באותם רגעים לדעתי.
בפעם השניה זה קרה לי כשישנתי אצלנו בחדר הכוננות ופתאום התעוררתי ולא יכלתי לזוז, הפעם ניסיתי לנשום לאט ולהוריד את הדופק, פשוט לחכות שיעבור.
אני זוכר שזה נראה לי כמו נצח.
אנשים יושבים לידי, מדברים, אני שומע ומבין מה הם אומרים אבל לא יכול אפילו להזיז את העין.
לא זוכר כמה דקות הייתי במצב הזה אבל זה הרגיש כאילו זה לא נגמר.
בהחלט חוויה מיוחדת.