mill3r

אני לא בהכרח אתן מקום ספציפי, כי הייתי בכל מיני מקומות באירופה, החל מגרמניה המפותחת עד לבלרוס הדיקטטורית (לא משנה מה תגיד התקשורת שם). בכל המקומות נתקלתי באנשים שקטים, שהצופר ברכב מבחינתם לא קיים, שלצאת מהתור ולעקוף מבחינתם זה בגדר טאבו ותודה ובבקשה זה מילים ששומעים כמעט הכל משפט. אנשים שלא צועקים, כשאתה נכנס לקניון אתה מרגיש שהוא ריק. אנשים שמצד אחד יודעים לשמוח באירוע ולשתות אלכוהול, מצד שני יודעים את הגבולות שלהם ויודעים לא לתת לאלכוהול להשתלט עליהם. לא חסר לי דוגמאות. לא הכל מושלם שם, אבל בדברים שחשובים לי לפחות, יותר טוב שם בהרבה.

אני ממש לא מבסוט מהמצב בארץ. אני טס הרבה לחו"ל, בעיקר לאירופה וההבדים בתרבות מאוד מורגשים. יש לי אחלה עבודה, אני מרוויח יותר מההורים שלי ביחד, מרוויח יותר מחברים שלי שיש להם תואר, אני לא מוותר לעצמי בכלום, נהנה עד הסוף. אין ספק שמבחינה כספית אני אמנם רחוק מלהיות מליונר אבל אני מרוצה. מצד שני, אני מרגיש שהחוסר תרבות וחינוך בסביבה שלי כלכך חזק שזה מפריע לי. מאוד. נכון, לא כולם כאלה, מצד שני, הרבה מאוד כן. כל עוד אני פה, אני עושה יותר מחודשיים בשנה מילואים, אני אוהב את המדינה ונותן הכל למען הבית, אבל לא אוהב את הפוליטיקה כאן ולא את הדרך חיים שרבים כאן סיגלו לעצמם, גם לא את התרבות, או חוסר התרבות ליתר דיוק. השיקול שלי ושל אשתי להגירה הוא יותר תרבותי וחברתי מאשר כלכלי, אבל הוא קיים ואין ספק שאם שואלים אותי, אני לא רואה את עצמי מגדל ילדים כאן.

אני זוכר שקראתי כתבה על כך שמישהו במוסקבה החליט לפתוח מסעדה בתוך גוף של מסוק Mi24 וקנה גוף מפורק שאחרי בדיקה הסתבר הגיע מצ'רנוביל (מסוק שעסק בטיפול באסון) ומן הסתם התריע במונה גייגר חבל על הזמן. מעניין כמה מהדברים שהיו באזור צסתובבים בבריה"מ כיום באמת.

אני כאילתי שביקר ברוב המלונות האלה בסוף שבוע האחרון (לא מהסיבות שבדרך כלל מבקרים מלון) הייתי אומר שבמקום ראשון מהרשימה הזו הייתי בוחר את דן ובמקום השני את רויאל ביץ'. מבחינת החדרים, האוכל והרמה הכללית הם מעל שאר המלונות.

אני בדעה של הבחור מעליי.

של מי הציורים?

NirLevy, זו בדיוק הסיבה שאני מעדיף להתאפק בקונפליקטים כאלה. martines, קניית מצלמת רכב זה הדבר הראשון שעלה לי לראש אחרי הסיטואציה הזו, אין ספק שזו הרכישה מס'1 ברשימה שלי כרגע.

אני מרגיש צורך לשתף, מכיוון שזה אחד המקרים הבודדים שקרו לי על הכביש אך הרתיחו אותי. ביום חמישי נסעתי עם אשתי וחמתי לקונצרט פסנתר בתל אביב. נכנסתי לפניה שמובילה לחניון התת קרקעי של האולם, כאשר הנתיב השמאלי מוביל לחניון והימני מוביל להמשך הכביש. אני התכוונתי לסוע קדימה, אך ערס שעמד מצד ימין בדיוק על הפניה באדום לבן כנראה החליט שאני מנסה "לגנוב" את מקומו בתור לחניון (שהיה מלא אגב, לכן גם לא התכוונתי להכנס לשם) יצא מהרכב שלו בצעקה של "אתה חושב שאתה גבר? צא ואני אזיין אותך". כמובן שאמרתי לבחור שיכנס לרכב שלו ויסע אך הוא חשב אחרת וכאשר לא הצליח לפתוח את דלתות הרכב כי היו נעולות, התחיל לנגוח בחלון הנוסע שלצידי (איפה שאשתי ישבה). יש לי רקע של שנים ביחידות אזרחיות וצבאיות מסויימות וכמובן שגם היה איתי האקדח, לכן לא הרגשתי לחץ כלשהו או סיבה להוכיח לו משהו כי אם זה היה מגיע למצב הזה הייתי מסיים את זה מהר (ומבלי לגעת בנשק בכלל), אך בכל זאת, אולי דווקא בגלל זה אני מוטרד. באיזה סיטואציה אני מחליט שזה יותר מדי? אני לא אשקר שהתאפקתי מאוד לא לצאת מהרכב, כי מילא אם הייתי לבד, אבל להפחיד ככה את אשתי וחמתי זה מה שהציק לי. דוקא בגלל שהייתי חמוש זה שמר עליי בשליטה. אני מכיר כבר סיפורים ממכרים במילואים ששכן מסוכסך התלונן עליהם שאיימו עליו בנשק למרות שלא היה. עם כל הזמן שלוקחים הבירורים, אני ממש לא צריך שתפגע לי הפרנסה בגלל אידיוט כזה, מצד שני אני די מרגיש חסר אונים. בתקופות אחרות הייתי יוצא ושובר לו את הפנים. מה עושים?

אני לא יכול לכתוב מספיק שבחים על סדרת הסימולטורים של DCS. המודולים מציאותיים והכי חשוב שיש הדרכות על כל מטוס ומערכות הנשק כך שאפשר ללמוד הכל מאפס. ממליץ מאוד. חורש אותם כל יום וקניתי כמעט כל מודול שהם הוציאו עוד מאז סדרת LOMAC.

רק אני חורש מודולים של DCS?

הרכב נראה כמעט לגמרי העתק של הקיה סול. האם היא טובה ממנה במשהו?

ישבתי כמה דקות כדי להבין מה אני הולך לכתוב בתגובה. תכלס, לא הבנתי. אתה אדם רע. מצד שני, לפחות אתה נהנה.

אולי זה צירוף מקרים אבל אחרי שנה של כאב במפרק כף היד בעקבות פציעה מסויימת במילואים הבעלים של החדר כושר שלי המליץ לי על כורכום ותוך פחות מחודש עבר הכאב ולא חזר. קניתי טבליות בשם "כורכומין אפקט" או משהו כזה. אמנם אני לא הכי מאמין בתרופות סבתא אבל עזר.

אין סיבה שתעברי על החוק כדי "לשמח" מישהו אחר, גם אשתי בדיוק כמוך נוהגת לפי החוק, לא עולה על המהירות המותרת אך גם לא יורדת ממנה, כך היא מרגישה יותר בטוחה בעצמה בזמן הנהיגה ואני מעודד אותה להמשיך כך ואף אומר לה שתשים פס על כל מי שצופר או מהבהב מאחורה, אם הוא ממהר אז שימצא הזדמנות לעקוף כל עוד היא נוסעת לפי החוק. אבל, וזה לא אמור לסתור את מה שאמרתי קודם, יש גבול לכך, יש מקומות בהם נסיעה לפי החוק אמנם שומרת על הרשיון אך צריך להתחשב גם בשאר משתמשי הדרך. דוגמא אחת זה עקפיה בסגנון משאיות בכביש 6 שאחת נוסעת 80 והשניה עוקפת אותה ב81 במשך 5 דקות וחוסמות את 2 הנתיבים. הדוגמא הכי טובה שיש לי זה כביש הערבה, שהחלק מהקטעים שלו לא מאפשר עקיפה. אני נוסע הלוך-חזור לצפון עם הרכב (אני גר באילת, נוסע לנצרת עילית דרך הערבה) בערך כל שבועיים, יוצא לי להתקע לא מעט מאחורי סבא אדיש או בחורה חסרת בטחון או סתם אזרח שומר חוק שנוסעים 90 ומאחוריהם פקק של אנשים (כולל אותי) שלא רוצים שנסיעה של 3.5 שעות תתארך יותר ממה שהיא צריכה. בכביש כזה ארוך יש מקום להתחשב באחרים, לבצע עצירה קצרה, לתת לאנשים לעבור ולהמשיך הלאה. אני מניח שאין אחד שלא נסע בכביש הזה וכולכם יודעים מה מהירות התנועה שם בדרך כלל. כאשר אני נוסע בשיירה וכולם נוסעים 120-130 עם מרווחים קבועים ובמהירות קבועה ופתאום נתקעים מאחורי "אזרח שומר חוק", זה מתסכל וגם מצמצם את מרווחי הבטיחות כי כל אחד מתחיל לחפש מקום לעקוף.

אהבתי את ההסקת מסקנות לגבי צורת הנהיגה שלי מאמרה אחת שלי. אני לא נכנס באי תנועה, אני נותן זכות קדימה ואני אף פעם לא חוויתי וריד מתפוצץ בגלל נהיגה של מישהו. אני כן חושב שלסוע 90 בכביש הערבה בלילה ולהאט ל60 בפניות כשיש מאחוריך טור מכוניות מצטבר מבלי לתת להם אפשרות לעקוף (כן, עצור שניה בתחנת דלק או במפרצון ותן לעבור) זה זלזול באחרים לא פחות מאלה שחותכים אחרים במודע. כפי שאמרתי, אם מישהו נוסע כחוק בכביש שמאפשר לסוע יותר מהר (ואני מדבר רק על מהירות בשרשור הזה) אני לא אצפור ולא אחתוך ולא אבצע עקיפה מסוכנת כי בסופו של דבר הוא נוסע כחוק וזה מה שמצופה ממנו, אבל זה לא אומר שאני חושב שהוא "בסדר".

אני מסכים עם יגאל בנושא. גם אצלי בעיר יש כביש מסויים שאני תמיד נזכר בו שהמהירות המותרת בו היא 50 קמ"ש, ללא סיבה שעולה לי לראש, אך ניתן לסוע בו גם 100 ללא בעיה (גם 120, אבל נשאר בתחום הסביר לכביש עירוני). אמנם המהירות המותרת היא 50, כאשר אני נתקע שם מאחורי מישהו שנוסע לפי התמרור (אין אפשרות לעקוף ברוב הכביש) אני לא צופר, כי מה לעשות, זה מה שרשום בתמרור אבל אני בהחלט מרגיש את סבלנותי פוקעת מהר מאוד. נהגים אחרים לא כלכך סבלנים ואז נוצרת התופעה של האגרסיביות שמתארת פותחת השרשור. בכל מקרה, למעט במקומות שאני עוד לא מכיר, אני לא נוסע לפי השילוט אלא לפי תנאי הדרך.

כל פעם שאני רואה את הכותרת אני קורא מסקינגטייפ.

כל יום אני פשוט מודה לכל ישות דמיונית על הפורום הזה! אין לכם מושג כמה זמן החלפתי כ5 בקבוקים ביום בגלל שטות. חסכתם לי המון כאב ראש וכסף! תודה!

אני ממש לא בעד שרוך אבטחה, אבל לא נכנס לזה. על אופנוע לא ממליץ לך שום נרתיק חיצוני. לי יש נרתיק כתף, ברכיבה השימוש רק בו. ממליץ לך למצוא אחד כזה גם. בלי קשר לרכיבה, חוץ מעם מכופתרת רחבה וארוכה או מעיל פתוח תמיד עדיף נרתיק פנימי לטעמי.

נראה כאילו שמו לתוכי מתחת למקור שפתון.

פחם? עוד יותר טוב, חבל שלא הדלקת אותו.

קח חולצה ישנה או סמרטוט, תטבול אותה בבנזין, תצית ותזרוק לחור של השקע. האש תשרוף את החמצן מאחורי הקיר ותעלים את הריח.

לי יש פולורואיד. קיבלתי אותו כמתנה מזמן, לפני יותר מ 10 שנים לדעתי. מחיר הפילים כיום די גבוה (לא שפעם הוא היה נמוך). צילמתי איתו 10 תמונות בכל חיי (הקסטה הראשונה שבאה איתו). אשתי מאוד התלהבה כשנזכרתי שיש לי אותו כי היא אוהבת לצלם בפילים ויש לה אוסף מכובד של מצלמות פילים בטווח של יותר מ 40 שנה אחורה. לדעתי צילום פולורואיד זה יותר קטע היפסטרי, דווקא התמונות ממצלמות פילים רגילות יוצאות יפות מאוד.

לא בטוח שהיה פה, אני לא תמיד עוקב אחרי כל הפוסטים. הסרט Spotlight, מבוסס על סיפור אמיתי ומספר על קבוצה של עיתנאים החוקרים את ההשתקה של מקרי אונס והטרדה מינית של ילדים על ידי אנשי הכנסיה הקטולית בארה"ב. אספו לסרט כמה שחקנים טובים והסיפור עצמו מעניין והסרט עשוי טוב. מאוד ממליץ.

כמובן. אין כמו הצליל של המנוע בהילוך שלישי בניוטרל.