גור אדם

לא. הרכבים שדוחפים את המטוסים הם רכבים מסיביים ששוקלים כ-50 טון וגם נראים אחרת:

להערכתי, מהיכרות עם הכביש, המרחק בין תחילת הסרטון והתהפכות המשאית (באיזור 170-200 מטר) - אני מעריך שמהירות המשאית היא בין 110-120 קמ"ש לפעמים הנהגים האלו שוכחים שהם לא נוהגים ברכב פרטי ולא לוקחים בחשבון מצבים כאלו - נהיגה במהירות, בסיבוב יחסית חד, יחד עם אובדן צמיג ברכב עם מרכז כובד גבוה.

רק מוסיף שהסיכוי ללקות באירוע לבבי גדול ב-40% בשעות הבוקר. הרבה מחקרים מנסים לקבוע מדוע זה קורה, חלקם גם מציינים את נושא המעבר משכיבה לעמידה מהירה - אך להבנתי הם לא מגיעים למסקנה חד ערכית שזה רק בגלל זה, אלא גם לעוד מספר דברים שקורים במעבר משינה לערות (שינויים ברמות מלטונין לדוגמא ועוד). אישית, אני נוהג לעבור משכיבה לישיבה, לחכות מספר שניות ורק אז לקום לעמידה. גם עם האזעקות שהיו - עדיף לחכות עם הקימה מספר שניות.

מקווה שיחזיקו יותר. בעיקרון בלאופונקט הם מוצר מדבקה כרגע שהאודיו שלהם גם מיוצר בסין. אפטרשוקס שהיו לי עברו מכונת כביסה של שעה ותפקדו בלי בעיה אחר כך...

בעיקרון, עמילנים ופחמימות שנמצאים בצורת אבק - קמח, קורנפלור, אבקת סוכר, קקאו ועוד, כאשר הם מתפזרים באוויר ונדלקים הם מסוכנים ביותר ונחשבים כחומר דליק. במקומות סגורים הם יכולים ליצור פיצוץ נפחי. כשעוד עבדתי במאפיה לפני מספר עשורים, היו הדרכות בטיחות בנושא כל הזמן.

bad driver never miss their exit

כיוונו לירושלים לטענתם, למקום שעדיף לא לציין. לא בהכרח כביש 9, אבל הטילים שלהם לא עד כדי כך לא מכוונים - שהם כיוונו לצפת ופגעו בירושלים.

בכביש 9 היה מדובר בנפילה של טיל ולא רסיסים או שברים.

בירושלים היתה גם נפילה עם פצוע קשה ומס' פצועים קל.

סטטיסטית הסיכוי להיפגע מרסיס שעף גדול יותר מפגיעה ישירה עליך, בייחוד כאשר מדובר בטילי המצרר שהאיראנים יורים. ולכן, תמיד כדאי ועדיף לשכב. ג'ימיני יצר לי אינפוגרפיקה נחמדה:

יש כבר לא מעט ספינות היברידיות, אמנם רובן מעבורות וספינות קטנות אבל חלקן גם ספינות משא ארוכות טווח. הן משיגות חיסכון של 15-30% בהוצאות הדלק. בנוסף, יש מעט ספינות חשמליות, כאן מדובר בספינות לטווחים קצרים כמו מעבורות וספינות נהר. למי שהיה במפלי הניאגרה - מסתבר שהסירות שמתקרבות למפלים הן עכשיו חשמליות (maid of the mist).

הכי חשוב זה לצאת מהרכב ולהישכב - אם לא נוח לך - תשים מזרן יוגה ברכב ותפרוש אותו מהר.

הממ... @ברווז זה אתה?

אוסיף עוד כמה דברים מטיול לתאילנד (הראשון שעשיתי לשם) מלפני 3 חודשים ומנקודת מבט של בן 50++: בצפון אהבתי יותר את צ'יאנג ראי מאשר את צ'יאנג מאי. את פאי בכלל לא אהבתי - יותר מדי רועשת, ישראלית ותיירותית. השקיעה בקניון פאי - הכי אוברייטד בטיול הזה. שוקי הלילה - יש את השווקים שיותר תיירותיים ויש את השווקים המקומיים, שניהם מהנים ושניהם שונים באופי. כאמור, אנחנו פחות אוהבים רעש ובלגן ולכן בדרום העדפנו ללכת למקומות הפחות רועשים. נחתנו בפוקט, שכרנו רכב ומשם יצאנו צפונה: קאו לאק - חופים מדהימים עם טבע שאפשר לטייל אליו מסביב. קאו סוק - איזור קצת יותר צפוני עם אגם מלאכותי ענק ושמורת טבע/ג'ונגל סביבה. ניתן לישון שם בתוך האגם בבקתות צפות. קראבי - באיזור השקט יותר (לא באיזור או נאנג) - שוב חופים מדהימים עם שקיעות, וטיולי טבע מסביב. קצת טיפים: 1. לא לפחד לשכור רכב (לא בבנגקוק). מי שיודע לנהוג בצד שמאל - אין שום בעיה. הכבישים מתוחזקים, גוגל מאפס עובד נהדר, מהירות מותרת נמוכה ואין הרבה תנועה באיזורים השקטים. שני דגשים להיזהר מהם - נהיגה בלילה קצת מאתגרת עקב הנטיה של נהגי קטנועים לצוץ מצדי הדרכים ולעתים בניגוד לתנועה, דבר שני - תיירים על אופנועים שלחלקם אין רישיון נהיגה על אופנועים, חלקם חושב שזה שהמקומיים נוהגים בצורה מבולגנת אומר שהכל מותר וזה לא ממש נכון. 2. שיט לאיים או באגם קאו סוק - הטיפ הכי טוב - תקחו סירה פרטית. המחיר לא שונה בהרבה, אבל הגמישות והשירות טוב בהרבה. 3. האוכל עדיין מאד זול. המלונות כבר יותר יקרים (תלוי ברמת הפינוק והקרבה למרכזים שרוצים). 4. פילים - תעשו טובה ואל תתמכו בתעשיית תיירות הפילים. לא מקלחות, לא רכיבות על ולא דברים שפילים לא עושים בטבע. אם אתה מקלח את הפיל באגם - זה אומר שמישהו אילף אותו קודם עם מקל מחודד כדי שהוא לא יעיף אותך לכל הרוחות. יש בערך שני ארגונים שמפעילםי מקלטי שיקום לפילים, במקומות האלה אפשר לראות את הפילים ממרחק של עשרים-שלושים מטר וגם שם מדובר בפילים שנזרקו מתעשיית התיירות.

התקנתי בפורד פוקוס לפני כשנה וחצי ובקיה נירו לפני כארבעה חודשים, החיווט "נדחף" מתחת לפלסטיק בצורה טובה ולא נראה מעבר לנקודת הכניסה ונקודת היציאה. הפלסטיק עצמו מתיישב חזרה באותו אופן בו היה קודם. כן צריך לשים לב לדחוף את החיווט מספיק פנימה כך שהוא לא יישב בנקודת החיבור של הפלסטיקה לרכב.

מצלמת דרך סוג ז' שהתקינו בקיה נירו הקודמת שלנו באיזשהו שלב התחילה לעשות רעש של פעמונים אבל לא ביג-בן... הפתרון היחיד היה ניתוק שלה.

לא הבנתי למה לפרק? לפי התרשים אם אני זוכר נכון - אתה משחיל את הכבל בפלסטיקה שהולכת על הגג ליד הדלתות. המקום המסובך היחיד הוא החיבור לדלת האחורית (דגם 5 דלתות). ההשחלה עצמה נעשית ללא פירוק הפלסטיקה אלא עם חולץ כזה שדוחף את הכבל בחיבור הפלסטיק (כמו בתמונה הנ"ל):

אתה עם אנדרואיד אוטו? אם כן - יכול להיות שמדובר בהודעות נכנסות (לאו דווקא וואטסאפ) - סמס, או שאר מיני התראות (מייל, שואב אבק, וכו').

אחורית עוד לא ניסיתי. המצלמה הראשונה שקניתי הגיעה בלי אחורית. השניה הגיעה עם - אבל לא היה לי זמן להתעסק עם זה. סך הכל יש תרשימים שמראים איך להעביר את הכבל בפלסטיקה - לא נראה לי מסובך מדי, אולי עוד עבודה של 15 דקות.

חברה פחות מוכרת (אלא אם כן אתה אל באנדי למי שמכיר) היא ביטוח חקלאי שבשנה שעברה נתנה לי הצעה שהאחרות לא הצליחו להתחרות בה. דבר חשוב נוסף - היא מדורגת בדירוג משרד האוצר לביטוחי רכב בין החברות המובילות.

גם אני עשיתי שתי התקנות ל-DDPAI עם חיבור למצית ולא לתיבת הפיוזים - ממספר סיבות: 1. לא היה לי צורך לצילום בחניה. 2. יותר קל לחבר למצת (וגם לפרק אם רוצים להחליף רכב). 3. מעדיף לא להתעסק עם תיבת הפיוזים. אני יודע שבמכוניות שלי המצת לא עובד כאשר הרכב לא מונע וכך אני יודע שהמצלמה לא מושכת זרם מהמצבר בשום מצב. 4. ההשחלה טובה מספיק כך שלא רואים את הכבלים עוברים מאיזור ימין של המראה עד למצת. 5. עניין של 15 דקות בפעם הראשונה שעשיתי את זה, 10 דקות בפעם השניה...

אם כך אין הבדל בינינו... רק במושג "זכרון דברים". זיכרון דברים הוא מסמך משפטי המעגן הסכמות ראשוניות בין צדדים לעסקה (כגון קניית דירה) לפני חתימה על חוזה מפורט, ומהווה חוזה מחייב לכל דבר ועניין אם הוא כולל גמירות דעת ומסוימות.

זה לא זכרון דברים. זכרון דברים נעשה לפני הקניה - זה למעשה התחייבות לרכישת הרכב לאחר בדיקה. סיבוכים אפשריים בזכרון דברים - הקונה לוקח את הרכב לבדיקה ומגלה משהו - לדעתך, זה לא משמעותי, לדעתו זה כן. זה מסנדל אותך בתור מוכר או קונה (לטוב או לרע). להבדיל, הסכם הרכישה נעשה בזמן העברת הבעלות - בסופו של דבר זה גם חוזה. אבל ההבדל העיקרי הוא שהוא נעשה אחרי שסוכמה העיסקה והרכב מחליף ידיים לאחר שנעשו כל הבדיקות הנדרשות. החוזה הזה מסכם את תנאי העברת הרכב והוא מכסה אותך מבחינת נושא עלות המכירה (הלבנת הון), קנסות, ועל כך שהקונה עשה את כל הבדיקות הנדרשות מבחינתו והוא אחראי על הרכב מרגע זה ואילך.

לא ממליץ לעשות זכרון דברים. לא בתור קונה ולא בתור מוכר. זיכרון דברים זה שם מטעה - מדובר בחוזה לכל דבר שיכול להכניס אותך לבעיות מיותרות. כמו דברים שפתאום מתגלים בבדיקה שאתה כמוכר לא היית מודע אליהם או דברים נוספים. אני כן ממליץ, בעת העברת הרכב לחתום על חוזה מכר - אני השתמשתי בחוזה המכר שיש באתר דינמומטר לאחר שעדכנתי בו כמה וכמה סעיפים. https://www.dynamometer.co.il/wp-content/uploads/2024/07/חוזה_מכר_רכב_מנועי.doc