BoazB11

זה יותר ספקטקולרי ככה... בכלל, אני חושב שאורוול צדק בהכל חוץ מהשנה - 1984 =2084 בינתיים זה לגמרי בכיוון: "מלחמה היא שלום, עבדות היא חירות, בערות היא כוח"

אני משתמש כבר שנים במד לחץ אוויר הכי פשוט בצורת עיפרון. עולה יום כ-20₪. בהשוואה מדי פעם אחרי ניפוח בפנצ'רייה, הוא מזייף כלפי מעלה ב-psi אחד. זה מספיק מדוייק עבורי, ויותר מדוייק מה'שעון' שצמוד לקומפרסור הנייד.

היו ימים... היו ימים שהיינו בודקים לחץ אוויר עם 2 בעיטות קטנות בצמיג, עושים מבט חכם וקובעים: "בסדר!" היו ימים שאם היה חסר קצת אוויר מלפנים, ההגה היה נהייה כבד יותר, והיינו הולכים לנפח כדי שיהיה קל יותר לנהוג בעיר. היו ימים שבהם 'טיל' היה הבעיטה הזו בכדורגל... (סתם התקף נוסטלגיה. אין פואנטה. אפשר לחזור לחיישנים)

same = same... יש גם כאלה עם ראש שטוח לחילוץ פינים.

וזה לא אמור להוריד את מחירי המשומשות בהתאם? הרי בסופו של דבר יש אנשים שכן רוצים למכור טסלה יד 2.

באורך גדול זה היה יותר ניכר לעין. באורך קצר זה "נחשב מפולס" אם זה עובר את מבחן העין שלך... השיפוע מזערי אך קיים. במקרה כזה אפשר להרים את הדיבל טיפה עם קיסם בחלקו התחתון, או, להבריג קצת את הבורג החוצה, לתת לו כיפוף קטן עם פטיש עד לפילוס מושלם, ואז להדק פנימה. עוד אפשרות: להגדיל טיפה את החור של הקולב, ליישר ולהדק.

הכל אפשרי. במשך שנים השתמשתי במקדחת מקיטה בסיסית לכל הקידוחים (גם ברזל) וגם בתור מברגה. למדתי לפתח רגש בדרך הקשה... אבל למקדחה יש מגבלות בסופו של דבר. היא רצה מהר מדי ורוטטת חלש מדי. נסה לקדוח בתקרה בקורת בטון כשהמקדחה מתחילה "לטייל" אחרי שהיא חודרת את הטיח ונתקלת בברזל או באבן חצץ קשה, וכל זה כשהעיניים מופנות הצידה כדי להימנע מהאבק. פטישון אוכל את זה בגירגור ובהנאה. מעבר לזה יש לו עוד שימושים, אבל אלה באמת אולי מעבר לדרישות של משתמש ביתי. זה נקרא דורן. שימש אותי לקידוחים בברזל. מעולם לא חשתי צורך בזה לקיר כלשהו.

לא שייך. תלוי באיכות החומר ובאיכות הבנייה. רוב הבעיות שנתקלתי בהן היו בעיקר בגלל טיח עבה מאוד ולא איכותי. לפעמים הדיבל בקושי הגיע לבלוק... במקרים כאלה אני תוקע את הדיבל עמוק לתוך החור ומשתמש בבורג ארוך בהתאם. בהרבה מקרים אני משתמש בקיסמי במבוק, תוקע אותם יחד עם הדיבל וזה מפצה על התפוררות של הבלוק או הטיח. במקרים קשים כשהחור מתחרבש לגמרי, ממלא אותו בגבס, תוקע את הדיבל לתוך הגבס עם היד, מחכה 5-10 דקות ומבריג.

כנראה שהוא יודע עם מי יש לו עסק. וצל"ש לפות"ש שהוא בא להתייעץ ולהתעניין ולא יוצא לכביש "עלא באב אללה"...

אני חושב שהעצה הכי טובה שאפשר לתת היום לנהג חדש היא: תעזוב את הסלולרי. שים אותו בכיס או בתא כפפות, ובתור התחלה תלמד את המסלול בע"פ, ותפעיל ניווט קולי רק ב"מייל האחרון" ורק אם אתה מוכרח. מעבר לזה פשוט תנהג ותנהג. בכל הזדמנות. תתנדב להקפיץ כל מי שצריך וכדו'. תלמד את "שפת הכביש" ותצבור בטחון עם הזמן והנסיון. קח בחשבון שבשלב רכישת הבטחון יש מדרגה של בטחון יתר, שמפילה הרבה נהגים חדשים וצעירים. תישמר ממנה ותהיה מודע אליה כי שם הסיכון לתאונה עולה. כשתחשוב שאתה כבר "שם" תשקיע קצת בקורס נהיגה מתקדמת. זה גם כיף וגם מאלף... ובקיצור - תנהג בחוכמה.

אמריקה? שברולט טראברס, פורד אקספלורר...

בימים האחרונים יש שיבושי GPS בגלל המלחמה מן הסתם. אלה לא אותם שיבושים כפי שהיו בעבר, שממקמים אותך בבירות או דמשק... והם גם לא רציפים 24/7, אבל עדיין קיימים. השבוע אפליקציית הרכיבה שלי מדדה לי 204 קמ"ש על האופניים, ומסלול של 36 ק"מ נמדד כ-101 ק"מ.

בערך 20% יותר ע"פ עדות בעלים בג'יפולוג... (8 קמ"ל עם מנוע ה-2.4L)

אפילו אותו צבע כמו ה-CRV... תתחדש! תן קצת יותר פרטים אם אפשר, ואגב, יש זגגים שעושים סאן-רוף (עשיתי בעבר ככה חלונות אחוריים במסחרית) אבל זו נקודת תורפה לאורך זמן מבחינת דליפות וחלודה.

בטון ובלוק, בד"כ אתה קודח קודם כל את הטיח. עם פטישון אני לרוב מתחיל כבר עם "רטט" (פטישון הולם ולא רוטט למען הדיוק) פשוט עובד לאט ועם רגש. נותן כמה 'קליקים' של הלימה במהירות ממש איטית, ואז מגביר בהתאם להתנגדות. בבלוקים רצוי להיזהר בחדירה של הבלוק לחלל שבתוכו, שהפטישון לא יעוף לך פנימה והפוטר יעשה חור גדול ומגעיל... אני משעין את אמת היד מהמרפק על הקיר לאזן ולתמוך את הפטישון (או מקדחה) ועם היד השנייה על ההדק, דוחף אבל מוכן לעצור עם היד השנייה שלא יעוף פנימה (בבלוק). בבטון מתחיל כנ"ל, וכשחודר דוחף חזק בפול-גז. ואכן - פטישון מהווה שידרוג גדול בקידוחי קירות לעומת מקדחה.

תמיד יהיו אנשים בלתי מרוצים. זה עניין של אופי. היה לי שכן בלתי מרוצה כזה, ששנים לא שילם דמי ועד (אבל כן גבה אותם מהשוכרים שלו) והיה מלא טענות ברמה של דרישות ותלונות על בסיס שבועי. זה אגב היה התירוץ שלו לא לשלם... את היחסיות של דמי הוועד ביחס לשטח הדירה אני מכיר מזמן, והבנתי שזה סידור מקובל בהרבה מקומות.

עם מנוע 2.0 וגיר פלנטרי, נחשבת אמינה. 1.6 טורבו עם גיר דו-מצמדי - פחות.

אין הנחיות לסגור עסקים פרטיים. יש הנחייה להיות בקרבת מרחב מוגן. אני משער שעסק שיש לו או בקרבתו מרחב מוגן יהיה פתוח, וכזה שלא אז לא. מסיבוב בעיר מגורי בבוקר, בערך חצי מהחנויות סגורות, וחלק צמצמו שעות פעילות. הכי פשוט להרים טלפון ולברר...

עכשיו אני מבין למה בחרו למלחמה הזו את סמל האריה. בטח גנבו אותו מאיזה טיל פיג'ו...

מרחיקה. https://en.wikipedia.org/wiki/Objects_in_mirror_are_closer_than_they_appear

ככל שהרכב זול יותר, וככל שהמוכר נשמע מהוסס וחסר ביטחון, כך רבים הסיכויים להיתקל בסוחרים מהזן הגרוע יותר. אלה שמבססים את המוניטין הגרוע שיש לסוחרי רכב בכללם. אם אתה או יוליאן נתקלים באחד כזה שמתחיל לספר לכם כמה הרכב שלכם זבל ואיך המחיר המבוקש לא קשור למציאות - אתם תנפנפו אותו בגיחוך. הוא כבר יבין אחרי כמה מילים ש"ח'יר" ממכם לא יצא לו... הבעייה היא שרוב המוכרים הם לא כאלה, ועלולים ליפול בפח של מניפולציות שסוחר נוכל עושה עליהם. הרבה אנשים "פרטיים" נפלו בפח של סוחרים כאלה, ונמנעים מהם כמו מאש. איך אני יודע? כמה קרובי משפחה וחברים ביקשו ממני בעבר לעזור להם במכירת רכב. שמנו במודעה את המספר שלי. אז את הסוחרים הקשקשנים ניפנפתי בלי בעייה, אבל בכמה מקרים, קונים פרטיים ניתקו קשר מיד כשהבינו שאני לא בעל הרכב, למרות שהבטחתי להם שבמפגש ליד הרכב גם הבעלים הרשום יהיה נוכח ואני רק מסייע. "מי שנכווה מתפוח אדמה לוהט, עושה פווו גם על אבטיח..."

לחלק מהסוחרים יש גישה אגרסיבית ולא נעימה. מי שנתקל בזה פעם לא ירצה לחזור על ה"חוויה".

ואם נניח מחברים 2 בוסטרים, אחד לכל מצבר...?

מה שהיה ב'טייגר' של אגד באמת היה חצי אוטומטי, לא רובוטי. הנהג היה אחראי על החלפת הילוכים (ידית קצרה בתוך מסילות מתכת). רק הקלאץ' היה אוטומטי, כלומר לא הייתה דוושה שמאלית בכלל. באותה תקופה הסידור הזה הופיע בעוד רכבים, VW חיפושית, סיטרואן GS ועוד.