רבות דובר כאן על אחזקה של רכב יפאני, עלויות תיקונים וכמה זה בסך הכל "עולה לנו" לתקופה ארוכה.
קיבצתי כאן אינפורמציה הנמתחת על תקופה של שנתיים בדיוק - והיא אינה משקפת את האחזקה של רכב יפאני מכלל האוכלוסיה, אלא אחזקת רכב ברמה גבוה יותר וטובה יותר משמעותית מרכבים אחרים.
בכלי הרכב המדובר (שלי) הוחלפו שלל דברים הנובעים מבלאי ופסיכוזה אישית ואני סבור כי מרבית האוכלוסיה לא היתה טורחת להחליף את הנ"ל (דוגמאות: חוטי הצתה, 4 בולמי זעזועים, שימוש בשמן סינטטי מלא, ריענון נוזל בלמים, שימוש בשמן גיר ידני יקר מאוד וכד').
שורה תחתונה, אם משווים את עלויות הטיפולים של הרכב שלי מול רכב סטנדרטי אחר - עדיין אצלי מדובר בהוצאות גדולות יותר משמעותית.
דוגמא למה שכתבתי: האימפרזה השניה שיש לנו בבית נמצאת אצלנו 5 שנים.
פרט לטיימינג פעם אחת, ברקסים פעם אחת, מצבר אחד, צמיגים פעם אחת,2 ציריות (גומיות שנקרעו) וטיפולים שוטפים - לא בוצעה שום השקעה מעבר לכך.
סה"כ עלויות לכל מה שנקבתי מעלה אינו עולה על סכום של 4500~ שח (כולל הטיפולים השוטפים) למשך תקופה של 5 שנים (600 שח צמיגים, 500 מצבר, 1000 ציריות, 1000 ברקסים + טיימינג, 300~ שח טיפול לגיר האוטומטי - וכל היתר טיפולים שוטפים בלבד).
סה"כ עלות בלאי חודשית לרכב הספציפי הזה: כ 75-80 שח.
על תקופה של שנתיים בדיוק הושקעו ברכב (עלות אישית) כ 5025 שח (כ- 210 שח לחודש) - או: 7910 בעלויות מוסך רגיל (כ- 330 שח לחודש).
עלויות אחזקה אלו מכסות את כל התקלות, בלאי והטיפולים השוטפים שהרכב עבר, שזה למעשה "יישור קו" עצבני במלוא מובן המילה (משמע: טיימינג, כיוון פרונט, פילטרים, נוזלים, צמיגים, וכד').
בתקופה זו הרכב עבר בדיוק 36,000 ק"מ (18K לשנה).
בסקירה זו השומטו 3 דברים שאינם רלוונטיים:
1. שמן גיר שהיה בהתחלה היה של "פזגיר 4" - עלותו 100 ש"ח והוא הוחלף ב"מוטול" חצי סינטטי.
2. שימון יתר שלי גרם לסתימה של חיישן המהירות. האחריות במקרה זה מוטלת עליי בלבד ואינה קשורה לתיכנון הרכב או אמינותו. ניקוי שלו מהשמן/גריז שהתזתי עליו פתר את הבעיה.
3. 2 נורות ירוקות קטנות בלחצן ה AC והסירקולציה שהוחלפו על ידי. אינו דורש פירוק מאסיבי, אינו מזיק ואינו מפריע (פרט לפרפקציוניסטים).
בנוסף למה שנאמר, לא לשכוח שמדובר במכוניות בנות 9-10 שנים. אין לי ספק שמדובר במכוניות ששורדות בצורה מעולה את תלאות השנים ואילו למתחרות, לפחות בתחום זה, יש עוד הרבה חרא לאכול.
תהנו