omerkot

לא. הדבר הזה לא עובר רישוי ולא מורשה לנוע בכבישים. זה בכלל נראה כמו אופני שטח.

יש פה פורום אופנועים והשאלה הזו מתאימה לו יותר אבל התשובה חיובית. אתה נדרש לבצע בדיקת ראיה אבל אתה פטור מהצורך בבדיקת רופא משפחה. לפחות ככה זה היה בפעם האחרונה שבדקתי את זה, לפני שנה ומשהו. קח רק בחשבון שמדובר ברשיון A2 שמתאים לקטנועים בעלי מנועי 125 סמ"ק ולא לכל הקטנועים. אם אתה מעוניין בקטנוע עם מנוע גדול יותר (שדי נדרש במידה ואתה רוצה לצאת איתו מחוץ לעיר) אז אתה צריך להוציא רשיון A1 - גם זו לא בדיוק פרוצדורה מסובכת ולטעמי אפילו מומלצת.

האוטו הכי גיקי הוא הב.מ.וו איזטה של סטיב ארקל...

סקאלות לוגריתמיות משמשות במקרים שבהם יש הפרשים עצומים (של הרבה סדרי גודל) בין מדידות שונות והפרש של 3 דציבלים אולי נשמע כמו קצת אבל הוא מבטא יחס של פי שניים... ז"א שהרעש בסקודיאק כפול מהרעש במקסיקנית.

יש לך שטח מגע כפול עם האספלט ולכן צריך יותר חול, שמן וכל דבר אחר שנמצא שם ועלול לגרום לאבדן אחיזה. זה גם יקרה בהטיות ובלימות קיצוניות יותר. פה יש השוואה בין הניקן של ימאהה (תלת גלגלי) לMT09 שעליו הוא מבוסס והמסקנה שלהם בעניין היא חד משמעית:

הרעש הדומיננטי בכל המכוניות שהיו לי בשנים האחרונות היה מהצמיגים וזה מאוד מורגש במעברים בין אספלט רועש לשקט. אם זה המצב גם בXV שלך אז אפשר לנסות להחליף צמיגים לצמיגים שקטים ואפשר גם להתקין איטום אקוסטי. כל אחד מאלה יהיה זול בהרבה מהחלפה של אוטו. מי שמייצר רכבים עם דגש לבידוד אקוסטי ושקט זה לקסוס. לקסוס גם נחשבת בטופ מבחינת אמינות הרכבים. לגבי אודי, מהנסיון שלי מדובר ביצרן לא איכותי ואני מתרחק מכלל התוצרת של הקונצרן.

כשאתה מחליק אתה מחליק. כוונת הדברים היתה שאיבוד האחיזה מתרחש במצבים קיצוניים יותר מאשר בקטנועים רגילים ולא שהוא בלתי אפשרי. הגלגל הנוסף בסה"כ מספק שטח מגע גדול יותר. אם יש אנשים שהגלגל הנוסף משרה עליהם בטחון מופרז והם עושים שטויות שהם לא היו עושים על קטנוע רגיל אז זו בעיה בראש ולא בכלי...

אתה לא צריך להרגיש הבדל בבטיחות עד השלב שאתה מאבד אחיזה בגלגל הקדמי ונופל

אם הוא לא מסוגל להתקשר למוסך ולהוציא לך היסטוריית טיפולים אז כנראה שלא היו כאלה.

מנוע הסקייאקטיב X של מאזדה הוא מנוע עם מגדש על (למרות ה"על" מדובר בטכנולוגיה מאמצע המאה ה19) שדוחס אויר לתערובת עניה בלחץ גבוה וגורם להתלקחות עצמאית של הבנזין (א-לה דיזל). הוא לא מנוע אטמוספרי ולכן להגיד שאין לו טורבו זה לא מדויק כשזה מוקדם מאוד לדבר על האמינות שלו... מבחינה טכנולוגית, אין פה התפתחות או "התקדמות" כמו שיש פה שימוש באותו סט של כלים ישנים מאוד על מנת להתמודד עם הלחץ של תקנות זיהום האויר המודרניות. התוצאה של זה היא לא מנועים יותר חזקים או אמינים אלא רק כאלה שמזהמים פחות. לגבי המנוע המת בסל"ד נמוך, זה מנוע ספורטיבי. יחסי ההעברה של הגיר קצרים והמכונית חיה כל הזמן בסל"ד גבוה כשיש לה מרחב מחיה גדול מאוד בין ה4000 סל"ד למנתק ההצתה (וזה עוד מנוע VTEC שמחליף תזמון בסל"ד גבוה ומייצר בוסט). זה מנוע אטמוספרי, שבנוי להיות "free-revving" ומסוגל למשוך בקלות את כמות האויר שהוא צריך מבלי שיש לו איזו טורבינה שהוא צריך לדחוף כל הזמן. ההגעה שלו ל8000 סל"ד היא לא אישו והוא עושה את זה בקלילות רבה, בניגוד למנועי טורבו. מי שנסע במכוניות סופרטיביות עם מנועים דומים או רכב על אופנועים עם מנועים דומים (שזה נכון לרובם) מבין שהם מהונדסים בהתאם ואינם מתופעלים בדומה למשפחתיות אוטומטיות - זה גם לא היה הדיון. לגבי הדיזלים, ראשית: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%94. שנית, אם ניתן היה למשוך אותם לסל"ד גבוה אז היו עושים את זה. זה אילוץ שנובע ממגבלות טכנולוגיות ולא מתכן הנדסי. יותר ספציפית, בשל העובדה שדיזל הוא דלק שמנוני, האטומיזציה שלו (ההפיכה שלו לתרסיס) היא תהליך איטי וככל שאתה עולה בסל"ד, צריך לבצע אותו בקצב מהיר וזו בעיה. כשאתה מדבר על עקרון פעולה שונה, הדבר היחיד ששונה מהותית הוא אופן ההתלקחות של הדלק בצילינדרים. זה אותם מנועי 4 פעימות, הם בנוים דומה, נראים דומה ועקרון הפעולה שלהם זהה (בניגוד למנועי ואנקל רוטוריים ויצורים אנקדוטליים אחרים). לגבי החבל לטרוח והכשלים הלוגיים של האנס,

האנקדוטה של המוסטנג קשורה משום שזה אותו רכב עם שני סוגים של מנועים אבל אני מוכן לזרום עם אבוה שלך משום שהוא מוביל אותך לקיר. מנוע האקובוסט מייצר את שיא הכח שלו ב5500 סל"ד. זה של הונדה ב8600 סל"ד. מנועים שמגיעים לסל"ד גבוה מאפשרים ליצרן לשדך אותם לתיבות הילוכים בעלות הילוכים קצרים יחסית לאלו של מנועים שנגמר להם האויר בסל"ד נמוך. בהנחה והמהירות הסופית שלהם דומה אז כלל האצבע יהיה שהיחס דומה ליחס בין הסל"דים האמורים - תעשה את החישוב ותקבל שההונדה מורידה לגלגלים מומנט ששקול ל250 פאונד פיט של הפורד. הבדל פסיכי? הטורבו יזנק ראשון? אם תהית פעם מדוע נתוני התאוצה של מנועי דיזל הם לא משהו, למרות נתוני המומנט האדירים שלהם - זה חלק גדול מהסיפור. דיזלים לא אוהבים סל"ד גבוה.

אתה משווה תפוחים ותפוזים אבל תסובב את זה בחזרה לפורד ותגלה שבמוסטנג הספורטיבית אתה יכול לבחור בין מנועי אקובוסט למנועים אטמוספריים. האקובוסט מניעים את הדגמים הזולים בעוד שהדגמים הבכירים מגיעים עם מנועי V8 אטמוספריים.

גיא, ההתקדמות היא בעיקר במטלורגיה ושמנים... מגדשי טורבו נמצאים איתנו כבר 114 שנים ותזמון שסתומים משתנה היה קיים במנועי קיטור. רוב הדברים שמייחסים כאן בתור התקדמות בטכנולוגית מנועים לא קשורים בשום צורה להתקדמות אלא לשימוש בטכנולוגיות עתיקות שלא נעשה בהם שימוש נרחב משום שזה עלה באמינות לקויה וזה עדיין עולה באמינות לקויה רק שהיום אנשים מוכנים יותר לקבל את זה. האנס, כל עליה בסל"ד מחייבת העלאה במהירות הסיבוב של הטורבו ותוספת גדישה. זה תהליך שלוקח את הזמן שלו ועד שהוא לא מסתיים אתה לא מקבל את שיא המומנט. אם תסתכל על עקומת המומנט של המנוע של הS2000, אתה תראה שהיא שטוחה למדי וגם בסל"ד נמוך יחסית אתה מקבל מומנט שהוא לא מאוד רחוק מהמקסימום אבל המצערת מגיבה מיידית. https://www.s2ki.com/forums/attachments/s2000-talk-1/130013d1501791993-stock-dyno-203-whp-s2kdyno.jpg

לא נסעתי על S2000 אבל כן רכבתי על אופנועים עם מנועים אטמוספריים עם יחס כ"ס/מומנט למשקל שעולה על זה של הS2000 (בכלל זה כאלה של אותו היצרן - שהוא במהות שלו יצרן אופנועים) במנוע טורבו אתה לא מרגיש את הכח בשניה שאתה לוחץ על הדוושה אלא רק אחרי לחיצה בריאה שמתפעלת את המגדש באופן שבונה את הלחץ שאתה רוצה לקבל במנוע. זה לוקח זמן. לרוב, אתה מקבל אותו רק בשניה/שתיים שאחרי. מנועים אטמוספריים ספורטיביים בנויים להיות "free-revving" והם ששים לעלות בסל"ד לאיזורים שבהם יש להם הרבה מומנט/כח ואין להם בעיה מיוחדת לשהות שם. התחושה מהירה וזריזה מאוד כשבעיית הסל"ד הגבוה היא לא חמורה יותר מבעיית הלחץ הגבוה שמייצר מגדש הטורבו. כמו רוב האנשים המאמינים, אתה מאמין מבלי שיש לך ידע כי טכנולוגיות מנועים התפתחו מעט מאוד ולאט מאוד. יותר מזה, אתה רואה היום אנשים שמריירים על הטכנולוגיה ה"מתקדמת" של מנועים חשמליים, טכנולוגיה שחוגגת בקרוב יומולדת 200 וקדמה למנועי הבנזין והדיזל שאנחנו מכירים.

היי, לא להיות קטנוני! הבן אדם עשה 700,000 ק"מ בשנתיים ובסה"כ החליף פעמיים קלאצ'ים. אפילו VAG לא יודעת שהיא מייצרת כאלה רכבים אמינים

אין שום בעיה להוציא לך פוליסה שתקפה מהיום. אתה הבנת לא נכון.

לגבי טויוטה, תמיד תמצא אנקדוטות אבל אלה אנקדוטות. שיעור הכשל בתיבות הרציפות של טויוטה לא מזכיר בשום צורה או אופן את הקטסטרופה של VAG. לגבי סוזוקי, היא דווקא עברה מגירים רציפים לפלנטריים לפני כמה שנים ועדיין, אתה מוזמן להשוות את התגובה של צ'מפיון לזו של מכשירי תנועה: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5267543,00.html (אמל"ק; "האחריות על הגיר הרציף בקרוסאובר מצד היצרנית מגיעה למעשה ל-10 שנים")

תגדיר יפנים ותגדיר גירים רציפים. הגירים הרציפים של ניסאן לא אמינים. הרציפים של טויוטה בהחלט אמינים וגם אלה של הונדה וסובארו די בסדר. למיטב ידיעתי כל אחת מהארבע האלה מייצרות גירים שונים ועושות את זה באופן עצמאי (ניסאן וטויוטה דרך חברות הבת ג'טקו ואייסין). ההתנהגות של הגירים הרציפים האלה משתפרת בהתמדה. בעבר פסלתי לא פעם מכוניות בגלל התנהגות של גיר רציף בזמן נסיעת מבחן אבל בשנה וקצת שלי עם XV חדשה, אין לי שום תלונות לגיר. הוא אמנם לא הZF 8HP שהיה לי באוטו הקודם אבל הוא נחמד לי הרבה הרבה יותר מהDSG7 המקרטע שהיה לי באוטו שלפני כן. ומאזדה משתמשת בגירים פלנטריים...

אבל אז הוא יתקלקל פחות ולחברה יהיו פחות הכנסות מחלפים. מה שנכון לעשות זה להעדיף מכוניות של יצרנים יותר איכותיים.

זו אמירה כללית שלא מתייחסת רק לתיבה. צ'מפיון היו צ'מפיון וניפקו את אותה ההתנהגות עוד הרבה לפני התיבה הזו וגם VAG מייצרת מכוניות בסטנדרט ירוד במיוחד כבר עשרות שנים. התיבה הזו פשוט מזקקת ברכיב אחד את כל המאפיינים הבולטים והרעים של היצרן הזה והיבואן הזה וזו סאגה שנמרחת על פני עשור. לגבי הרגולטורים שיושבים לVAG על הוריד בכל העולם - לא מדויק בכלל. בשוק האירופאי, שרלוונטי לישראל, אין על VAG שום איום רגולטורי. היא מרכיב כל כך קרדינלי בכלכלה הגרמנית שהממשלה שם מטפלת בה בכפפות של משי כשמלכתחילה, האירופאים קונים בעיקר מכוניות ידניות עם מנועי דיזל ככה שהבעיות האלה לא מאוד רלוונטיות שם. בשווקים אחרים שחשובים לVAG, התיבה הזו לא נוכחת. בין אם זה בגלל התערבות הרגולטור (סין) ובין אם זה משום שיש לחברה מוניטין כל כך גרוע מלכתחילה שהם בעצמם נזהרים שלא לחרבן אותו עוד יותר (ארה"ב). בישראל היה מקום שהרגולטור יתערב ויכפה אחריות מקיפה וארוכה במיוחד על "תופעות" כאלה.

יש נותני שירותים שכל ההתנהלות העסקית שלהם היא סביב שיטת מצליח. ככה הם בנויים ויש להם כושר התמודדות שמבוסס על חוסר תום לב. זה היה צריך להיות מטופל רגולטורית כבר מזמן אבל בארץ הרגולציה ממוקדת יותר בהגבלת האזרחים הפשוטים ופחות בהתמודדות עם עסקים סורחים. לא כל נותני השירותים הם כאלה, גם לא בתחום הרכב.

הודי ממוצע שוקל 52 קילו כבוגר. 2 הורים, סבתא וארבעה ילדים זה ~200 קילו. מהצד השני, תקן הבטיחות ההודי חוסך לפחות חצי טון משקל יחסית לתקנים האירופאיים ולכן המנוע ההודי סובל הרבה פחות

שואי קווסט היא קסדה מאוד נחשבת, עשויה פיברגלס, מיצרן מאוד נחשב שעומדת גם בתקן snell המאוד מחמיר. LS2 זה יצרן סיני שמאופיין בזה שהוא מייצר קסדות זולות והאיכות של הקסדות שלו משתנה מאוד מדגם לדגם. הדגם הספציפי עשוי פלסטיק ולא עומד בדרישות של snell. אבל אתה חייב ללכת לראות ולמדוד. הקסדה הכי נוחה ובטוחה תהיה מאוד לא נוחה וגם לא לגמרי בטוחה אם היא לא מתאימה למבנה הראש שלך.

כל הודעה של כל בן אדם בכל פורום מבטאת את דעתו האישית בלבד. הוא יכול לספק לה סימוכין, במידה והוא מעוניין, אבל אין שום צורך שהוא יסייג את הדברים שלו באמירה שהם מבטאים דיעה ולא עובדה. זה מובן מאליו.

ניסיתי לחפש. ארגון הבריאות העולמי הוציא שתי הודעות בעניין, ב2011 וב2014 ובשתיהן נרשם ש"יתכן" שטלפונים מסרטנים (משמע, שאין להם נתונים רלוונטיים שתומכים בזה). בהודעה ב2014 הם רשמו שהם עושים מחקר בעניין שהתוצאות שלו יתפרסמו עד 2016. אנחנו ב2019 והם לא הוציאו כלום. לצורך פרופורציה, טלפונים סלולריים מסרטנים פחות מהקפה שאני שותה כרגע, הבירה של אתמול בלילה וכדומה - אלה מסרטנים ברמת סבירות גבוהה. ויש גם את אבי אבות הטומאה - אותו גז ריאקטיבי שמייצר רדיקלים חופשיים שעושים שמות בגוף, פוגע בDNA שלנו על ימין ועל שמאל והוא גורם ודאי לחלוטין לסרטנים מסוגים שונים. חמצן - מומלץ להמנע.