netco

תראה אני יכול להבין למה נניח אתה לא סומך על סמוטריץ' ושקד, סבבה פולטיקאים לא אמורים להעביר את הרעיונות לעומקם אלא לייצג אותם. אבל מזכיר לך שבזמנו פסלת גם את הדברים של התנועה למשילות כי חשדת במניעים שלהם, כשבסופו של דבר מדובר בגוף שעוסק בנושא הזה ויש לו המון פרסומים והמון חומר על זה (כמו גם גיל ברינגר בטוריו, גביזון, מאוטנר, פרסומים של פורום קוהלת ועוד). אז אפשר לקרוא ולא להסכים, אבל כשאתה פוסל מראש רק עקב זהות הדובר וחוסך מעצמך את ההתעמקות בנושא (ובמקרה הזה מדובר באחד הנושאים המרכזיים בסדר היום הפוליטי), בעיני זו הנחה אינטלקטואלית. והדברים שלך עכשיו פשוט התחברו לי לאמירה ההיא שלך נגדם. לעניין עצמו- יש דוברים קוהרנטיים יותר לעניין, ויש כאלו שפחות, כמו גם שיש שיטות כאלו ואחרות. אחד יבוא ויאמר לך, אני הולך עד הסוף במודל האמריקאי- ביהמ"ש יכול לפסול חוקים שעומדים בניגוד לחוקה, אבל בשביל זה צריך א. חוקה אמיתית שמכוננת כמו שצריך עם שיח רחב בציבור (ולא מועברת באישון ליל בהצבעה של 32 ח"כים שבכלל לא יודעים שעל זה הם מצביעים) ב. אם בית המשפט הוא גוף פוליטי, אזי שמי שממנה אותו יהיה הדרג הנבחר- קרי הפולטיקאים. בארה"ב זה עובד טוב בגלל מערכת האיזונים הזו. מאידך יש כאלו שיעדיפו מודלים אחרים שמרניים יותר. הנקודה היא שאין אפילו שיח בכיוון הזה התקשורת שאמורה לסקר את מערכת המשפט ברובה עסוקה בדברור שלה, כנ"ל הפוליטיקאים, וגם שופטים (תקרא את דברי הרהב של סטרשנוב ושטרסברג כהן בראיונות שלהם השבוע, האנשים משוכנעים ששופטים הם מלאכים בגוף בשר ודם, ואולי אף נעלים מהם) ובגדול השיח ברובו לא ענייני (אגב גם התומכים במצב הקיים לא מסבירים את עמדתם אלא עסוקים כל העת לצווח על קץ הדמוקרטיה, פשוט במקרה שלהם המטוטלת כבר בצד שלהם אז הם לא צריכים את ההסברים כדי להזיז אותה), ולכן אין באמת בירור אמיתי מה המודל שרוצים להגיע אליו מבחינה ציבורית. כשאדם כמו חיים רמון (שכן הורשע והכל ובסדר, מדבר על העיקרון) שבוא ימין הוא לא, מכונה ביביסט רק כי עמדותיו נוגדות את האקטיביזם השיפוטי זה רק מראה עד כמה. לגבי גנץ- מסכים, אני פשוט חושב שזו תגובת נגד ל"רק לא ביבי" אבל כאמור זו אחת הרעות החולות הכי גדולות היום בעיני בשיח הציבורי. ספציפית לגבי הרל"ב מצחיק אותי לחשוב שגם אם ביבי מחר הולך, יקח לשמאל בערך 5 שנים אחרי שיהיה פה מנהיג ימין שאשכרה יקיים מדיניות ימין, עד שהם "יתגעגעו לימין הממלכתי והמכבד פעם של ביבי". כי אנחנו נרקומנים של פוליטיקה ואקטואליה, רוב הציבור פשוט לא מתעניין בזה למעט בבחירות וגם זה בקושי (לכן גם מצביעים כמו קבוצת כדורגל) תשמע לגבי החרדים הסיפור די פשוט, אני חושב שברגע שנוותר על המודל הנוכחי של הצבא או לפחות נרד מגיוס חובה בהקשר שלהם (כי מה לעשות הם לא הולכים להתגייס בהמוניהם זו המציאות), ובמקביל נבטל את הסבסודים המתמשכים לאורח החיים שלהם (בעיקר הקצבאות, הישיבות יחסית זה כסף קטן), אנחנו נראה שינויים משמעותיים הן בהשתלבות שלהם בכח העבודה, ולאט לאט גם בהיטמעות שלהם בחברה הישראלית. הם לא יהיו חילונים כן? אבל מאמין שהשמרנות החריפה שלהם יחסית תלך ותתמתן. לגבי הסיפוח, השאלה של Now what היא בדיוק ההבדל בין גישת השמאל לאורך השנים, לגישה הנוכחית הפרגמטית של נתניהו ולטעמי של הרבה מהציבור בימין שאינו עצמה יהודית (ואגב דנו בה כמדומני לפני כמה עשרות עמודים נראה לי). אני לא יודע מה יקרה, ואני לא בהכרח חותר לפתרון של זבנג וגמרנו, כמו גם שאני לא יודע מה האנדגיים. אולי יצמח דור אחר של הפלשתינים שיהיה אפשר כן להגיע איתו להסדר מסוים, אולי הם יתחילו גל הגירה מסיבי למדינה אחרת, אולי אנאעארף תהיה שם צמיחה כלכלית מטורפת מסיבות כאלו ואחרות, אין לי מושג. הנקודה היא שאני לא מנסה לנחש, ולא מנסה להנדס את המציאות. אני חושב שמה שצריך לעמוד לנגד עינינו אלו האינטרסים שלנו (ולא של הצד השני), ולראות איך ניתן ליישם אותם במציאות תוך הבנה שקורים כל מיני תהליכים איטיים (יותר או פחות) וצריך להיות ערים אליהם כדי לנצל הזדמנויות לקידום אותם אינטרסים. ולכן ממילא אני בכלל לא במישור של השאלה Now what, בעיני היא שקולה לשאלה "מה תהיה התשואה של ה-S&P בשנתיים הקרובות", אין לי כדור בדולח לענות עליה ולכן אני פשוט חושב שהיא לא רלוונטית.

תשמע דנו על זה בעבר, אבל בהערת אגב- אני חושב שהשיח הפרסונלי הזה והמחשבה הפרסונלית הזו הם במחילה סוג של הנחה אינטלקטואלית לעצמך. לפסול גישות מסוימות באופן קטגורי רק כי אתה לא אוהב או לא מסכים עם רוב דעות הדובר בלי להקשיב לפחות לדברים עצמם זה לא כל כך מקדם את השיח, בסופו של דבר אתה מצביע כי אתה רוצה שמדיניות מסוימת תקוים ובשיטה הפרלמנטרית בישראל זה מחייב שיתופי פעולה, וכשאתה חוסם את עצמך מלשמוע דעות אחרות רק בגלל הדובר- אתה עלול להחמיץ אפשרויות כאלו (כי יש המון המון נושאים שאפשר וצריך לטפל בהם). ואגב בעיני זה אחד החוליים הכי גדולים כאן בשיח, והסיבה שהשמאל מפסיד פעם אחר פעם- יש מליון נושאי מדיניות לבקר את ביבס שהיו יכולים כבר לגרום להחלפתו מזמן, אבל ברגע שהולכים למישור הפרסונלי זה משחק לידיים שלו ומאפשר לו להסתיר את המחדלים שלו. רגע עצור, יש כאן כמה טענות. 1. אני לא טוען ש*כרגע* הם מאיימים על הרוב היהודי, אני כן טוען שהשינויים דה פקטו במדיניות ההגירה שכל מיני פקידים עושים בחיפוי אווירי של בג"ץ, עשויים בטווח הארוך לאיים על הרוב היהודי, זו טענה 1. 2. יש גם את ההיבט המעשי, לכל מדינה יש מדיניות הגירה ובמשך הרבה שנים הגיעו לכאן עובדים תאילנדים ופיליפינים לעבוד בכל מיני עבודות שהיה בהם צורך ובהתאם קיבלו רישיון/ויזת עבודה, לאף אחד זה לא הפריע כי זו פרקטיקה מקובלת בהרבה מדינות. אממה פתאום הגיעו מסתננים באופן לא חוקי בלי שום בקרה ופיקוח, ועל הדרך פתאום אותם עובדים שהיו להם תנאים מוגדרים ברישיון החלו להפר אותו. ואז אותם ממרקי מצפון החלו לפעול בכל מיני עתירות ודרכים לכך שהם יישארו בארץ על אף שהם בייסיקלי הפרו את התנאים להם הם התחייבו ועל הדרך גם עודדו אותם לעשות את זה, וניהלו כל מיני קמפיינים רגשיים, וזה חוזר לסעיף 1 לכרסום במדיניות ההגירה. תוסיף לזה שהם לא בדיוק מתנהגים כמו אזרחים למופת, ווואלה בעיני יש פה בעיה שצריך לפתור אותה. 3. אני לא מכיר אף פוליטיקאי בימין (למעט אולי עצמה יהודית) שקורא לסיפוח מלא של כל יו"ש ואזרוח 2 מליון ערבים. המדיניות המרכזית היא סיפוח חלקים מסויימים או את כל שטחי C, שבהם לפי ההערכות היותר מפריזות להבנתי יש בערך 100K ערבים, אינדיד משמעותי אבל יחסית מתגמד בעיני מול 20% ערבים שהם בינכה אזרחי ישראל. הבעיה שהימין כרגיל לא רואה יותר מסנטימטר וחצי קדימה, וסיפוח כזה- שוב בחסות פסיקות בג"ץ לאורך השנים- יכול להיות בעיה מבחינת ביטוח לאומי, איחוד משפחות, וכל מיני כאלה קצת כמו מה שמתפתח עם הבדואים בנגב, אבל זה קשור כבר לאימפוטנטיות של הליכוד וביבס, אז קצת גלשתי...

1. העיקרון של הפרדת רשויות ובייסיקלי שממשלה נבחרת מצד ימין לא יכולה לקדם את המדיניות שלשמה נבחרה, הנושא הזה עלה עוד לפני הרבה שנים, פשוט פתאום לביבס היה נח לקחת על זה טרמפ בגלל התיקים שלו. קח לדוגמה משהו שהיה השבוע, רוצה אדון עמיר פרץ לייקר את המלט המיובא עם היטלי היצף, אממה המילה האחרונה היא של שר האוצר. ושר האוצר במקרה הזה, לא תומך אידיאולוגית במהלך הזה, וגם הודיע את זה. ואז באה לך יועמ"ש משרד הכלכלה ובמכתב ליועמ"ש אשכרה טוענת שהמניעים האידיאולוגיים של שר אוצר זו לא סיבה מספיק טובה לדחות את ההחלטה של פרץ, כי מניעים אידיאולוגיים זו לא סיבה מספיק טובה. עכשיו תגיד לי אתה, באיזה עולם הטענה הזו הגיונית? הרי אנחנו בוחרים פוליטיקאים ליטרלי כדי לקדם מדיניות מסויימת שאנחנו מאמינים בה, אז מה השטות הזו? דוגמה נוספת- החוק קובע במפורש שממשלה מכהנת עד להשבעת ממשלה חדשה. בא שר משפטים רוצה להקים ועדת בדיקה לגוף שנמצא *באחריותו* תחת המשרד שלו. וואלה בא אדון יועמ"ש ובג"ץ ואומרים לו אתה לא יכול. למה? כי ככה קבענו. מה הסמכות החוקית? עילת הסבירות או שטות כזו אחרת. איפה זה רשום בחוק? צרצרים. עכשיו ההיבריס של אותה יועמ"שית, או ההחלטות הללו של בג"ץ זה תהליך זוחל של כרסום בסמכויות השרים, וואלה גם בסמכויות הכנסת (ראה ערך ההתפטרות של אדלשטיין והמינוי של יו"ר זמני! ע"י בג"ץ כדי לכנס את המליאה בכח. הגיוני בעיניך שרשות שופטת מתערבת ככה בעבודת הרשות המבצעת כשהכל נעשה *לפי הוראות החוק*?). אלו דוגמאות רק מהחודשים האחרונים. אני כבר לא מדבר על פסילת חוקים ללא סמכות, או על הבעיות המובנות בפרקליטות או בהליכי בחירת השופטים, דנו בזה בעבר מספיק. אבל בגדול זו פשוט התערבות גסה בעבודת הרשויות האחרות, שהלכה והעמיקה ככל שהשמאל איבד את השלטון ואת התקוה לחזור אליו. 2. רק לגבי מדיניות הגירה, אני חושב שאתה טועה. קודם כל אפשר לא להסכים עם שפי פז, אבל התיעוד של האלימות ושאר ירקות של המסתננים, זה דבר שלטעמי צריך להטריד. בטח ובטח כשנכנסים לעניין האידיאולוגי שמדינת ישראל היא מדינה יהודית (למי שזה עקרוני לו). ובסופו של דבר היעדר האכיפה כלפיהם, והפסיקות החוזרות ונשנות של בתי המשפט שמשאירות אותם כאן ללא שום עילה, ובעיקר בלי ויזת עבודה, הם בייסיקלי עבריינים. זה מסוג הדברים שצריכים להיות מוחלטים ע"י פוליטיקאים שהם הדרג הנבחר, לא ע"י פקידים ובית המשפט. וזה מתחיל כן להיות אישיו כאמור למי שהרוב היהודי בישראל חשוב לו.

אתה יודע, יש עוד דברים שחשובים לימין מעבר לא"י השלמה, מדיניות כלכלית, מאזן הכוחות מול הרשות השופטת, מסתננים ומדיניות הגירה, וכו' וכו'. ביבי לא רוצה משילות, כי הוא לא בראש של לעשות שינויים, האיש מאוהב בסטטוס קוו ועזבו אותו באמאש'כם משינויים שדורשים עימותים. בג"ץ פשוט מוציא לו את הערמונים מהאש, סה טו. ולכן הסיפא שלך די נכונה (ולכן אני מת שיזמברו אותו במשפט זה יהיה צדק פואטי מבחינתי, אבל הוא נקניק הוא יסגור עסקה לפני זה).

לא יודע אם אפסול על זה (בהנחה וכל שאר הפרמטרים סבירים), אבל טרן אוף רציני זה רכב שההגה שלו נראה גדול הרבה יותר ממה שהוא באמת- או שהחישוק דק מידי ואז הוא נראה ענק, או שהחלק המרכזי עצום ויוצר פרופורציה מוזרה עם החישוק. כמו בג'ולייטה למשל.

וואלה איזה תמחור מרצדס עושים כאן מאז השקת ה-A קלאס, נראה כאילו הם מנסים להביס את יבואן לנדרובר בגזרת התמחור המופרך...

לא יפתיע אותי אם כן, רק שזה לא ממש קשור לסיפוח. גם כיום כל חוק שהכנסת מחוקקת מוחל ביו"ש באמצעות צו אלוף (היה עם זה אנקדוטה משעשעת בזמנו עם חוק השקיות).

זה שהוא הצהרתי זה נכון, אבל יש לו להבנתי משמעויות משפטיות במיוחד עבור מי שגר שם. נכון להיום כל מי שגר ביו"ש מתנהל למעשה תחת המפקד הצבאי, רישום קרקע- במנהל האזרחי, רוצה לסגור מרפסת? מנהל האזרחי, וכו' וכו'. סיפוח למעשה יחיל את החוק הישראלי על אותם יישובים, והם כבר לא יהיו כפופים לצבא על גרורותיו, בדיוק כמו בתל אביב או כל מקום אחר. ולזה כן יש משמעות מעשית. (לא שאני חושב שיהיה סיפוח, אולי ביבי כן יעשה את זה, אבל בג"ץ לא ימהר לדון בעתירות, יחכה שנתיים שלוש (חוק ההסדרה מישהו?) ואז יפסוק באיזו עילה מקושקשת שהממשלה לא יכולה לעשות זה ,בלי לטרוח לנמק משפטית).

כנראה שזה תלוי בעץ, כשיצא לי לאכול בשרים מעושנים לא בהכרח הרגשתי טעם של מתיקות. אבל נו על טעם ועל ריח..

וואלה, לא יודע מה מעושן קלות בחזה אווז..(אם כבר הטעם הטבעי נוטה לכיוון המתקתק יותר)

אני חושב שיש הבדל בין תיקים כמו התחבורה/ביטחון/משפטים/אוצר/בריאות וכד' שאלו תיקים שאתה יכול להשפיע בהם ולקדם מדיניות שאתה מאמין בה, לבין תיקים פיקטיביים. הם דרשו תיקים מהסוג הראשון- ודי בצדק לטעמי, אתה בסוף נכנס לפוליטיקה כדי להשפיע. אם אין לך יכולת השפעה, למה שתיכנס לממשלה הזו בשביל כל מיני תיקים בדיחה? זו בדיוק הייתה הטענה שלהם, ואני שמח שהם בחרו ללכת לאופוזיציה.

הבן הגדול שלנו נולד בחשד לIUGR, במשקל 2.2. ההנחיות היו חד משמעיות, האכלה כל 3 שעות גם כן, אחרת נצטרך לחזור לאשפז אותו. התחושה האינסטנקטיבית של אשתי הייתה שזה לא נכון לעשות את זה, אבל לא התווכחנו. התוצאה הייתה שאחרי שבוע-שבועיים הוא היה עצבני שמעירים אותו כל הזמן, לא ירד מהידיים ובכללי זה פשוט לא עבד. עשינו ריסט (כאמור לעיל גם הגישה של "הלוחשת לתינוקות" סייעה לנו מאוד), התחלנו להאכיל אותו מתי שהוא ביקש לאכול, וואלה מסתבר שהוא יונק ארוחה שלמה ב-10 דק', ולאט לאט עלה באחוזונים והשלים את כל פער הגדילה שלו, ועל הדרך גם היה הרבה יותר נינוח ורגוע. יש אנשי מקצוע שפשוט הולכים לפי הספר ימות העולם, וזה יכול לחרפן, ובמיוחד עם רגשות אשם טבעיים שיש לאימהות במצב הזה זה בטח לא מוסיף, וקשה לנעול את האוזניים ולא לשמוע את זה. שמח שבסוף הסתדר לכם, זה לא טריוויאלי לכל הנשים הקטע של הנקה בטח כשאין מספיק חלב וכאלה (להבנתי זה גנטי, אנאעארף).

מזל טוב וואלה אני מבין מה שאתה אומר על הקרבה תו"כ ההריון, אבל כמה שהייתי בטוח שהחיבור הרגשי יבוא- זה לקח טיפה זמן. הייתה לידה לא פשוטה (5 ימים במחלקת נשים מתייבשים שיקראו לנו לחדר לידה, וכמעט 24 שעות בחדר לידה עם זירוז), והוא יצא כולו שעיר ופצפון. ברגע הראשון כשהאחות שמה אותו מתחת למתקן שווארמה הזה שמחמם אותם, לא הצלחתי להרגיש את זה כי כאילו "החזקתי" לו את הסבל שעבר כרגע על האדם שאני הכי אוהב בעולם- ובנוסף הוא פשוט נראה כמו זוג כנפי עוף מרוב שהיה קטן ושעיר. רק יום-יומיםי אחרי זה כשקצת נרגענו מהטררם, מצאתי את עצמי יושב איתו ליד אשתי כשהוא נרדם לי על היד-ואז הקליק היה. היום התחושה היא בדיוק כמו שאמרת שזה כמו קראק, למרות הקשיים שזה מביא איתו, זה באמת אושר צרוף. במיוחד כשהם מתחילים לגדול ולהגיב אליך ושאתה מבין כמה אתה משמעותי בשבילם (לחזור מהעבודה וכשהוא רואה אותך במעון ורץ אליך עם חיוך ענק-לא משנה כמה היה קשה אותו יום זה מעביר הכל). אגב ההפחדות פה-היה חשש לקראת הלידה האחרונה לפני חודשיים, במיוחד שהחברים מסביב וזה אמרו ששני ילדים זה הבדל עצום מאחד (גם פה ראתי כל מיני שאמרו מעת לעת) אבל וואלה בחודשיים האחרונים עם הקטנה החדשה- למעט החודש הראשון שהוא בעיקר איפוס העסק מתחיל להסתדר לאט לאט, כן אסייג שזה כנראה תלוי אופי של תינוקות (אישית הספרים של "הלוחשת לתינוקות" מאוד עזרו לנו עם שני הילדים, בעיקר בהקניית שגרה אבל הם נורא נוחים..). אגב עכשיו אני מבין גם כמה ילדים זה מראה לעבודה עצמית, עכשיו כשהוא בן שנתיים ופתאום מתחיל לחקות את ההתנהלויות שלי זה ממש משקף לי את ההתנהלות וההתנהגות שלי, ואם אתה לא רוצה שהילדים שלך יהיו כאלה אתה חייב להשתנות בעצמך. זו תובנה שלי עושה שכל להרבה אספקטים בחיים כרגע, ולדעתי זה פידבק שנורא קשה לקבל אותו לפעמים בצורה אחרת (בטח לא באופן כה מזוקק), אבל זה חלק מהאושר שבגידול ילדים. חוץ מזה מת על הכתיבה שלך, גם כשאתה מתאר תחושות כאלו שדי נפוצות (להבדיל נניח מנהיגה על למבו) עדיין כיף לקרוא את זה. וואלה תשמע הבן הגדול שלנו היה עם אשתי בבית עד גיל שנה וחצי בערך (היא עובדת בערבים), בשלב מסויים רשמנו אותו למעון-כי לו זה כבר לא היה טוב להיות בבית. ילדים מלאי אנרגיות הם צריכים מסגרת שמותאמת להם שיוכלו לפרוק אותה בצורה כזו או אחרת, הם צריכים את החברים שלהם את הפעילויות שלהם. כשאתה שם אותם בבית עם ההורים בתקופת לחץ שכזו, כשלרבים נפגעת הפרנסה, ואי אפשר לצאת איתם לשום מקום, זה יוצר סיר לחץ. לא סיטואציה כזו זה המדד לשאלה שלך לעיל. מאידך גיסא כן קיימים הורים בשגרה שלצערי לא מקדישים מספיק לילדים שלהם מכל מיני סיבות, אבל בראשן שזה פשוט בחירה שלהם בדיוק כמו שאותם אנשים יכולים להיות מתוסכלים מהעבודה שלהם, ועדיין לא יבחנו אפשרויות אחרות וימשיכו להיות מתוסכלים. זה לא הילדים, כמו שזה הבחירה של אנשים איך לפעול.

יבגני, אני מזכיר לך שאין לכחולבן שום סיבה לרצות להחליף כרגע את היו"ר, למעט אם הם רוצים לחוקק חוקים פרסונליים רטרואקטיביים נגד נתניהו (כי פיקוח על הממשלה כבר יש-הרי הוקמו הועדות) ובשביל זה הם צריכים יו"ר מטעמם שיעלה את החוקים לסדר היום-כי האופציה השנייה היא להרכיב ממשלה ואז להחליף יו"ר והם יודעים שאין להם היתכנות לזה. וכשזה המצב-אז אני לגמרי מבין את המשחק של אדלשטיין-הוא נתלה בתקנון ובחוק היבש כדי לחסום מהלכים פוליטיים מפוקפקים של הצד השני (ובין השאר מינוי יו"ר מהאופוזיציה אם תקום ממשלת אחדות, מה שלא יאפשר לממשלה לעבוד), זה לא שונה מכלים פרלמנטריים אחרים כמו פיליבסטר למשל. וזה משהו שאין לבג"ץ סמכות להתערב בו (וכאמור, תזכור מה כחולבן מובילים אגב דמוקרטיה-הרי דיברנו כל הזמן שבדמוקרטיה רצון הרוב הוא לא הדבר היחיד שקובע לא?) כי זה לגמרי סמכות הכנסת והיו"ר ע"פ החוק. אה ודיברנו על זה מקודם אני חושב, הדה לגיטימציה היא ל15-16 תומכי טרור, לא למי שהם מייצגים (למרבה הצער).

כי כשניסו לפצל את התפקידים בעבר (פרידמן, נאמן, שקד..) היו התנגדויות ממערכת המשפט ומכל מיני פוליטיקאים שזעקו על "קץ הדמוקרטיה", כדי שיישאר לו הכח המטורף שיש לו. מדובר כאן על מאבק רשויות, אם אומרים לו אל תקיים את פסיקת בג"ץ בכובעך כיו"ר הכנסת-זה חלק מאותו מאבק רשויות (כאמור בניגוד למה שחושבים בישראל הרשות השופטת היא שוות ערך לרשויות האחרות, היא לא רשות על). אם אומרים שבית המשפט פסק שפלוני הוא עבריין ואומרים לו תסרב להיכנס לכלא ותתנגד למעצר-זה באמת חותר תחת שלטון החוק. מקווה שהבהרתי.

אתה כמו רבים קצת טועה במקרה הזה. אותם ח"כים ושרים לא קראו "לא לקיים את החוק" כפי שאמרת, אלא קראו "לא לקיים את פסיקת בג"ץ" וזה הבדל משמעותי, כי עם כל הכבוד לבג"ץ הכנסת היא הריבון שמוסמך לחוקק חוקים, וכאשר יש טיעון חוקתי שנסמך על חוק יסוד ותקנון הכנסת, ההתערבות של בג"ץ היא חרפה. אבל עזוב את זה, לעצם הקריאה עצמה-כדאי מאוד להבחין בין קריאה של אותם שרים לא לקיים את פסיקת בג"ץ בעניינים שקשורים לכנסת ולממשלה, לבין קריאה תיאורטית לאזרח הקטן לא לקיים את החוק (או פסיקת בית המשפט). בניגוד למצב שנוצר בישראל בו בג"ץ. ביסס את עצמו כרשות על, בפועל שלושת הרשויות הן שוות ערך בדמוקרטיה, וככל שניטש מאבק ביניהן על גבולות גזרה אין שום עדיפות לאחת מהן. זה בדיוק המקרה כאן-אדלשטיין לא מייצג את האדם הפרטי שהוא, אלא פועל בכובעו כיו"ר בית הנבחרים, וככזה לחלוטין זכותו לא לקבל את ההתערבות של בג"ץ בעבודת הרשות המחוקקת, ויש לזה אגב תקדימים (לא רק מישראל, ראה למשל את המאבקים בעבר בין המשפט העליון בארה"ב לנשיא וכד') הוא לא המציא שום דבר, וזה בדיוק מה שאומרים אותם ח"כים ושרים-צריך לדחות את ההתערבות של בג"ץ בסמכויות הרשות המחוקקת במקרה הזה. אין כאן שם קריאה לאי כיבוד החוק כפי שמנסים להציג את זה. אגב בעבר בג"ץ בעצמו פסק ש"הסמכות לקבוע את סדר יומה של הכנסת ואת מועדי דיוניה נתון ליושב-ראש הכנסת. זהו עניין 'פנים פרלמנטרי' מובהק" ((בג"ץ 4064/95 פורת נ' יו"ר הכנסת, פ"ד מט(4) 177, 179))-זה הופיע אפילו בתשובה של אדלשטיין אליהם. אבל אז העותר היה חנן פורת נגד יו"ר הכנסת ממפלגת העבודה, היום זה נגד יו"ר הכנסת ממפלגת הליכוד אז זה לא אותו דבר כנראה. למרות כוונת כותב המאמר נראה ששני היו"רים במקרים הללו לא קיבלו את עמדת בג"ץ וואלה בינינו הייתי בטוח שיוריד את הראש בפני בג"ץ כמו כל הליכודניקים הבכירים, שאפו לו.

אני מסכים איתך שהחיים עצמם יובילו לאינטגרציה, א-ב-ל קשה להתעלם מהתרבות של החברה הערבית (כמו גם החברה החרדית שלוקה בתסמינים דומים) שלא ממש מכבדת את החוק או את אוכפי החוק בלשון המעטה, והתוצאה היא בדיוק ההיפך. האינטגרציה של החברה הערבית צריכה ללכת יד ביד הן עם תקצוב הולם (ותוכניות מתאימות) לפתור בעיות עומק בחברה הערבית, ומאידך החלת החוק באופן מלא מלא בכל היישובים הערביים והבדווים כולל אכיפת ברזל. בנוסף בניגוד אליך, אני כן חושב שיש משמעות ללאומיות והגדרה עצמית כעם במדינת ישראל תהיה רק לעם היהודי כשהערבים יחיו פה כמיעוט שווה זכויות, אבל ללא הגדרה עצמית כעם (בדיוק מה שחוק הלאום נועד לקבוע). אם החברה הערבית תהיה מוכנה לקבל את הדברים הללו, יש סיכוי אמיתי שהחיים עצמם יובילו לאינטגרציה מלאה שלהם בחברה. ואגב זו אחת הבעיות שלי עם המשותפת, אם נשים לרגע את התמיכה בטרור ובפלסטינים בצד, כל פעם שהמשטרה מנסה לאכוף את החוק במגזר הערבי, כל פעם שיש היתקלויות עם המשטרה, כל פעם שמציגים סטטיסטיקות לא מחמיאות על המגזר, הם צווחים "גזענות" מעל כל במה-וככה במקום לעזור לציבור שלהם לפתור את הבעיות הללו, הם רק מחמירים אותם. לכן אני חושב שיש לא מעט בציבור הערבי שכן רוצים שינוי, אבל באמת אין להם במי לבחור-וזה ואקום שצריך למלא במישור הפוליטי (כמו שאמרת הליכוד הוא אופציה טובה שחבל שלא הבינו את זה שם בעבר).

@oryo בבקשה בשליפה זריזה: טיבי מהלל מחבלים בנאום לרגל יום השנה של הרשות למעצרו של ברגותי אז איימן עודה תומך בחיזבאללה ובנסראללה? ובוא אני רציני, יש הרבה חומר בנושא-תשקיע 5 דקות, כנס לטוויטר של ישי פרידמן (כתב מקור ראשון), הוא לא מפסיק להביא אמירות וציטוטים, ותמונות וכד' עם תומכי טרור למיניהם. לוידע אם זה ישכנע אותך או לא, אבל לכל הפחות בעיני זה מצביע שיש פער בין מה שהם אומרים בעברית לבין מה שהם אומרים לציבור שלהם בערבית-ואת הפער הזה ראוי לברר ולבדוק עד תום.

גרנד קופה דיזל 2020 אוהב: 1. את הנוחות 2. את בידוד הרעשים (הייתה איוניק לפני, הבדל עצום) 3. את המומנט, לא חסר כח בשום מצב כמעט. פחות אוהב: 1. איכות הרכבה לא משהו, 5000K וכבר נשמעים קרקושים וצקצוקים שמציקים לי (מאידך הכבישים במסלול נסיעה של לא משהו בכלל-אולי זה תורם). 2. 4 דלתות-דורש תשומת לב לסידור תא המטען כשנוסעים כל המשפחה. 3. תפעול מזגן מהמסך-קראתי תלונות, חשבתי שאסתדר-אבל התגלה כנאחס רציני תו"כ נהיגה.

לא אני לא חושב שזה מתכתב, כי אף אחד לא רוצה מלחמות, וגם אני שואף לשלום. ההבדל הוא כמו שאמרתי לך בעבר בתהליך ובקריאת המציאות, מי שהציע לנו יוזמות לשלום כאלו ואחרות לרוב הביא איתו בשורה התחתונה רק מלחמה, אז כן יש כאן גישה שמרנית שטוענת שאין פתרון של זבנג וגמרנו אלא לתת לתהליכים לקרות לאט לאט ("לנהל את הסכסוך"), עד שנוצרת הזדמנות שמתאימה לך. כן פרגמטיזם לפעמים יכול להתפרש כייאוש, אבל כשאתה למוד נסיון מאוטובוסים מתפוצצים לפעמים זה פתרון עדיף. אגב במידת מה "תוכנית המאה" (ועזוב רגע מה עמדתך הפוליטית לגביה אם זה טוב או רע) מוכיחה שזה יכול להיות אפקטיבי- עד לפני כמה שנים הופנה לחץ אדיר על ישראל לבצע המשך נסיגות וכד' ולחתור להסכם וכל זה מנק' פתיחה גרועה הרבה יותר, וואלה מדיניות החוץ של נתניהו גרמה לשחיקה במעמדם הבינ"ל של הפלסטינים עד כדי הצגת תוכנית אמריקאית (בהסכמה של מדינות נוספות כולל ערביות ככל הנראה) שנותנת לישראל "תשלום" כאן ועכשיו תמורת יישום עתידי של משהו לפלסטינים שתלוי בהסכמה שלהם (שלא ממש מדיעה אם לשפוט מנסיון העבר..) זה 180 מעלות מכל מה שהיה עד עכשיו. אז כן אפשר להתווכח אם זה טוב לנו או לא, ואם זה יוביל למשהו או לא, אבל לפעמים לשבת על הגדר כמדיניות יכול להטות את הכף לטובתך, מה עוד שבכללי המצב בטחוני יחסית (למעט כמובן הטילים...אבל זה עדיין לא דומה לפיגועים והפחד לצאת לכל מקום) השתפר לא מעט בעשור האחרון במקביל. כמו כן ברמה התיאורטית נניח ייתכן שגם החברה הפלסטינית תעבור תהליך מערביזציה כלשהו שיגרום להם לרצות להגיע לשלום אמת ולהפסיק עם הטרור, ולנהל מאבק לא אלים לצורך העניין (סטייל גנדי נגיד) להפסיק להעריץ שהידים ולדבר על ג'יהאד וכל זה, ואז כמובן שיהיה אפשר גם כן להגיע לשלום. הנקודה היא שאין לי מושג מה יכול לקרות בהמשך, וכשיבשילו התנאים ניתן יהיה לכונן שלום. כן זו גישה ריאליסטית והיא לא ממש סקסית, אבל זה המצב, ואגב אני חושב שרוב הציבור תומך בזה. ואם תגיד וול זו הגישה של נתניהו לא של הדתיים? אז אני חושב שאתה טועה, כי בבסיס גם נגיד בנט ושות' לא חושבים שיש פתרונות של זבנג וגמרנו מהכיוון השני, המחלוקת (מול ביבי) היא בעיקר על מדיניות התגובה לאירועים ואיך צריך לעשות את זה, לא על המדיניות הכוללת. . ניסיתי לענות על זה בלי לחפור, לא ממש הצלחתי-כי אני חושב שזה נושא קצת רחב למדיום הזה. כן אומר רק שהנסיון לכרוך את כל הדתיים ביחד, בטח בציונות הדתית שהיום יש בה ספקטרום רחב למדי (בוא, רוב הד"ל מצביעים לליכוד בכלל) הוא קצת מפספס את המציאות. בנוסף רק מזכיר המפד"ל ההיסטורית הייתה מפלגה סקטוריאלית שהצביעו לה כי דאגה לתקציבים למה שצריך ולהתיישבות, לרוב הציבור הד"ל אלו לא הפרמטרים שחשובים להם כשהם מצביעים היום (ולכן דה פקטו המפלגה הזו מתה). לגבי החלק הראשון כנראה שנישאר חלוקים, אני גם לא מסכים עם הקביעות שלך, אבל שיהיה. לשאלה שלך: הכלכלה-בעיקר חופשית יותר מערבית ומתקדמת יותר, הפוטנציאל בישראל עצום לדעתי. הצבא-מקצועי מה יהיה עם הערבים שגרים כאן- ערביי ישראל-שיקבלו את זה שזו מדינה *יהודית* ושלא תהיה להם הגדרה לאומית כאן, ואז ישתלבו בחברה כמיעוט בכל המדינות (מה שידרוש מהם כחברה להשתנות לא מעט..). פלסטינים? לא יודע-נחכה ונראה כמו שפירטתי לעיל. עם חילוניים-מה אתכם? מצידי תישארו כמו שאתם, אם תהיו דתיים יותר-תפאדלו ישמח אותי, אבל אני לא חושב שזה צריך לבוא בכפייה כלשהי בטח ובטח לא ממשלתית, ונראה לי הסברתי את עמדתי בזה מספיק. נשים-שוויון הזדמנויות מלא בעיני -לא ממש שונה מהמציאות היום (היה לך נדמה לי ולfalou דיון נרחב על זה בכמה שרשורים בעבר, אני די מסכים עם העמדות שלו בנושא). חחח וואו לפי הגישה שלי-למרות שאין לי בעיה שיחוקקו את החוק הזה-זכותם המלאה יש להם רוב, זה רק ישעשע אותי לראות את זה. ולא זה לא אמור להיות ברור מאליו כאמור, המחוקק נדרש למצב הזה וקבע שרק לאחר פסק דין חלוט, בטח במדינה שכבר ראינו שנתפרו תיקים (נאמן, קהלני.. עזוב כרגע את נתניהו), אין סיבה לתת את הכח הזה לגופי האכיפה. ו-58 מנדטים הצביעו רק לפני יומיים שהם רוצים את האיש הספציפי הזה, זה בדיוק לחוקק נגד רצון המיעוט. עכשיו אן לי בעיה שמבחינתך זה סבבה לחוקק את זה, רק מה שכן קח בחשבון שזה מאיין לחלוטין את כל טיעוני הג'ינג'ים שלך מלפני כמה וכמה עמודים, ועל הצורך בבג"ץ שיגן על המיעוט, וכשהימין יחזור לשלטון (והוא יחזור) לא צריכות להיות לו עכבות לחוקק כל דבר, השמאל כרגיל יוצר את התקדימים לזה (ולא מרחיק ראות על ההשלכות מבחינתו-כרגיל...). להבנתי (הדלה) זה לא ממש רלוונטי, ושוב החריג הוא ש*לא* מעמידים יחד עם האנשים הפרטיים, לא ש*כן* מעמידים, ככה שחובת ההסברים היא על הפרקליטות לא על מעלה הטענה, ואעפס הסבר טרם נמסר, אבל עם נתניהו רצו קדימה. (אגב ההשערה שלי זה שהם יודעים שזה דבר אחד לנהל משפט על קייס תקדימי מול רה"מ שהוא אדם בודד בסופו של דבר, לעומת תאגיד בסד"ג של בזק עם סוללת העו"ד שלו אבל נו מילא).

תודה ספציפית לגבי זה, אמרתי שזו שאלה של אתיקה בתגובה לדברים של פו הדוב, ושאלה אתית צריכה להיות מוכרעת ע"י הבוחרים-וכמעט חצי מהם סבורים שאין להם בעיה עם זה נכון לעכשיו. אגב, לי באופן אישי הרבה יותר מפריע הכח האדיר שזה נותן לפקידים לא נבחרים, שעל פיהם יישק דבר (כן, הם לא קדושים וככל אדם אין שום ערובה שמבטיחה שהם לא ינצלו את הכח שלהם לרעה. כל זמן שהם לא צריכים לקבל את אמון הציבור ונציגיו, אני לא רוצה לתת להם את הכח הזה) בגלל שאתה חוזר על הטענה הזו אז אסביר. אלוביץ ומוזס הם אנשים פרטיים, מי שבפועל היה צפוי להנות (בתיק 2000)/נהנה בפועל (4000) אלו התאגידים "ידיעות" ו-"בזק". המקרה של בזק הרבה יותר מובהק, כי הטענה כלפי נתניהו היא שהוא נתן הטבות רגולטוריות לבזק עצמה, שהן אפשרו לאלוביץ כבעל השליטה להרוויח מזה. כלומר התאגיד היה חלק מהסיפור הזה, זה לא היה רק בין אלוביץ לנתניהו באופן אישי. ולכן לפי ההנחיות של פרקליט המדינה מתבקש לתבוע גם את בזק, שצפויה לקנס אדיר אם תורשע (ראה כאן בפרט סעיף 15). העובדה היא שאפילו לא זימנו את התאגידים לשימוע, ורק לאחר פנייה של עו"ד דבורין ענו לו שהם "שוקלים" להגיש נגדם כתב אישום. הקטע הוא *שלהבנתי* במקרים דומים אחרים, כשהחליטו להגיש כתב אישום הגישו נגד האדם והתאגיד ביחד כי אלו ההנחיות, אין מה לפצל ביניהם. רק שכאן פתאום לא בטוחים שיגישו נגד התאגיד שנהנה למעשה מהשוחד, אז אם לא בטוחים לגבי התאגיד שנעברה עבירה, מה אצה להם הדרך להגיש כתב אישום כנגד האנשים עצמם? אכן, כרגע גנץ עדיין לא חשוד בשום דבר. אבל-כאמור החקירה נגד המימד החמישי עוכבה כמה חודשים לפחות ע"פ מה שפורסם (והתייחסתי לזה לעיל), רק שאלדד מונה הוא החליט שחאלס לעכב את זה ופתח בחקירה, כלומר העיכוב המקורי היה ככל הנראה פוליטי. חוץ מזה כרגע אף אחד לא מואשם כי החקירה בראשיתה-אבל לפחות רם בן ברק שגם הוא מכחול לבן מעורב בזה די חזק. וחוץ מזה 2, מזכיר לך את הספקנות בפרשת הצוללות על נתניהו ש"לא ידע" כמה לעגו לזה שאין סיכוי, אז מה תגיד על יו"ר חברה שזה המוצר היחיד שלה והמשטרה היא הלקוח היחיד שלה, והוא נפגש עם המפכ"ל בניסיון להשיג פטור ממכרז (כך ע"פ המייל ששלח מנכ"ל החברה למשקיעים ככל הנראה), הגיוני שהוא לא ידע-נכון? התייחסתי בעבר גם לזה-אין חיה כזו בחוק "ממשלת מעבר" זו המצאה של היועמ"שים לדורותיהם-חוק יסוד הממשלה קובע במפורש שממשלה מכהנת ברציפות עד לכינונה של ממשלה חדשה, ואותו חוק גם קובע שרה"מ מסיים כהונתו רק לאחר פסק דין חלוט. ככה שלמעשה המחוקק כן נתן התייחסות לנושא הזה, רק לא בצורה שאתה רוצה. הצבעתי למפלגה דתית (לכאורה) אבל לא בגלל שהיא דתית, אלא בגלל שהיא ימנית יותר מהליכוד. אז נכון שכלכלית הם לא ממש כוס התה שלי (אם כי הם משתפרים בזה), אבל לא הרבה מפלגות כן. מאידך ישנו גם הנושא המדיני-בטחוני שהוא לא פחות חשוב לי כילד שגדל בירושלים בתחילת העשור הקודם, אז הצבעתי להם כדי לחזק את האגף הזה בממשלה/כנסת. פלירטטתי עם המחשבה להצביע לליכוד בעיקר בזכות מה שאוחנה עושה, אבל אז נזכרתי מי עומד בראש ושצריך להפעיל עליו לחץ כדי שדברים יזוזו. . חושב שעניתי לך, יש נושאים נוספים שחשובים מעבר לנושא הכלכלי נטו (יש נושאים נוספים שקשורים למעורבות בחיי האזרחים שהם כמובן כוללים השלכות כלכליות אבל לא "כלכלים" בהגדרה. אבל זה לא הנושא), אתה בסוף פרגמטי ומצביע למפלגה שאתה מצליח להזדהות עם רוב הדברים שהיא מקדמת, גם לא עם כל הדברים, ובמקביל מנסה לייצר השפעה ולחץ מלמטה לכיוון הנכון בעיניך. אגב שאלה כללית לאור יוזמה החקיקה החדשה של כחולבן שפורסמה אתמול (שאני לגמרי בעדה-אם הם רוצים להתאבד פוליטית לא צריך למנוע את זה מהם): אם הגיוני עכשיו כן לחוקק חוק פרסונלי כי יש להם רוב, זה לא "עריצות הרוב" אחרי שכמעט מחצי מהבוחרים הבהירו מי לדעתם צריך להיות רה"מ? האם בג"ץ צריך להתערב (הוא לא) כדי להגן על המיעוט? סתם תוהה, כי על פניו הח"כים משמאל כרגע (אם כי יש כמה הגונים) מוכיחים שכל הביטויים הללו הם פשוט חרטא כדי לחשק את יישום מדיניות הימין, ואני מקווה שהפוליטיקאים מימין סוף סוף מתחילים להבין שהם בכלל לא באותו משחק ולא באותם חוקים.

סלואורייד, אני לא כל כך מבין מה אתה רוצה. כן יש בעיות עם מפלגות הימין מבחינתי והמדיניות שחלקן מקדמות בתחומים הליברליים (בפרט מבחינה כלכלית). רוצה לומר שהעמדות שלהם דפוקות כמו בשמאל בתחומים הללו? אדרבה אני אפילו אסכים איתך, אבל זה בדיוק מה שאני סבור שצריך להיות- דיון על *עמדות* על מדיניות וכד'. מה שיצאתי נגדו זה האמירות בסגנון "אין לימין מה להציע חוץ משנאה" "הם בוחרים בליכוד כי הם מפגרים שלא יודעים מה טוב להם" "הם עבריינים בעצמם אז הם בוחרים בעבריין" (בערך הדברים של מוטי גילת אתמול) שבגדול פותרות את הצורך של האומר מלהתמודד עניינית עם הסיבות של הצד השני להצבעה שלו. ואגב לגבי מה שאמרתי מקודם על השפעה ועל כך שפולטיקאים מגיבים לתמריצים- זו הסיבה שאני חושב שהתפקדות למפלגות אפקטיבית בהקשר הזה, זה מכפיל כח משמעותי.

מה? שיחדש? שלטון החוק הכוונה ציות *לחוק*, לא לנורמות מוסריות ואתיות שהן דבר גמיש (מה שמוסרי ואתי בעיניך, לא בהכרח בעיני ולהיפך). וזו בדיוק הסיבה שכל זמן שהחוק מאפשר לו להיות רה"מ אין סיבה שלא יעשה את זה. וזה מצחיק שאתה משתמש בטיעונים אתיים ופרקטיים, כי המחוקקים נדרשו בדיוק למקרה הזה וחוקקו מה שחוקקו, אז שיקול דעתם לא מספיק טוב? בהנחה הסבירה שגם אתה לא מומחה לתחום, אין לנו אלא להסתמך על מה שפורסם ונאמר. וול כל מה שאמרתי (שמדובר בקייס תקדימי, שלא תבעו את התאגידים ידיעות ובזק, שלא ביצעו חילוט וכו' (וזה בלי להזכיר שהגישו כתב אישום בלי תעודת חיסיון, העיקר לרוץ לבית המשפט כשנתניהו בחו"ל)) פורסם די בהרחבה, וטרם ראיתי הסבר מניח את הדעת לנושאים הללו. אתה יכול ללכת לאד הומינם, זה לא מוריד מהטענות עצמן. ואגב לגבי גנץ והמימד החמישי, פורסם שלמברגר המשנה ליועמ"ש כבר לפני כמה חודשים בחוות דעת פנימית סבר שיש לפתוח בחקירה פלילית בנושא, ופשוט החוו"ד שכבה עד שאלדד מונה והחליט שאין סיבה לעכב את זה. עכשיו יש לך אולי הסבר אלטרנטיבי למה עיכבו את זה עד עכשיו? לא יודע באיזה עולם אתה חי ומה אתה שומע, אף אחד לא רוצה לשבור את הפרקליטות אלא להיפך לחזק את אמון הציבור בה. עד כה, כל פעם שעלו הצעות כגון לפצל את תפקידי היועמ"ש, לתת שיניים לגוף הביקורת על הפרקליטות, לפתוח מכרזים בפרקליטות גם לעו"ד חיצוניים, אתה יודע איזה צד פוליטי נעמד על הרגליים האחוריות בטענות קץ הדמוקרטיה כל פעם שיוזמות התיקון הללו עלו? תעשה לי טובה. גם עכשיו כשאתה מדבר על כך שרוצים "לשבור את הפרקליטות", זה רק מוכיח כמה אתה פשוט לא מקשיב לאף טענה ולאף יוזמה בנושא, מבחינתך אם הימין יוזם=רע. אז תחליט אנחנו במישור האתי או החוקי? כי נכון לעכשיו נתניהו עדיין חף מפשע לא משנה כמה כתבי אישום יש נגדו, וזה בדיוק שלטון החוק ולרצות שדברים יקרו על פי חוק. היה ויורשע בבית המשפט ייאלץ לפנות את מקומו בדיוק כמו שאמרת, אבל כל דרישה אחרת היא כרגע מנוגדת לחוק, ולכן אני לא חושב שהוא צריך לעזוב את תפקידו ושאין בעיה שיישאר ראש הממשלה, זה בדיוק מה שאתה מסרב לקבל. אני לא מקבל את זה שהגשת כתב אישום כמוה כהרשעה, בטח ובטח אחרי מקרי נאמן, רפול, קהלני וכו' שהתבררו בבית המשפט כעורבא פרח. כאמור בדיוק מהסיבה הזו המחוקק נדרש לעניין וקיבל הכרעה בנושא, גם הוא (ותראה בפרוטוקולים) לא סמך במאה אחוז על שיקול הדעת של מערכת אכיפת החוק. כאמור אשמח אם תסביר לי איך הצעות לתיקון מערכת *אכיפת החוק* (לא מערכת המשפט, שם הבעיה היא אחרת היא דמוקרטית-קרי פגיעה באיזון בין הרשויות משהו שהוא נתון לויכוח עקרוני, אתה תקרא לזה פגיעה בדמוקרטיה אני חיזוק הדמוקרטיה-עניין של השקפה) הן שבירתן, זה לא הבנתי. ולגבי אכיפה בררנית, ראה לעיל עם גנץ והמימד החמישי למשל, ראה בנושא חוק ישראל היום שלא ממש עשו כלום עם כבל ולבני (שהודתה שפעלה למעשה בשת"פ עם מוזס), ובחרו להגיש כתב אישום כנגד מי שהפיל ממשלה כי התנגד לאותו חוק, על הפרת אמונים (כלפי מי בדיוק?). ואם אתה מביא את אולמרט כדוגמא, רק אזכיר שהוא מינה את רמון בהתחלה ואז את פרידמן, שניים שצידדו מאוד בתיקונים במערכת המשפט. אז הסיפור הוא לא ימין ושמאל בהכרח. בפעם האחרונה שבדקתי נוני מוזס ואלוביץ לא רשומים כ*תאגידים*, אבל מה אני יודע...

זה נורא נחמד שזה מה שאתה חושב, אבל כשמצד אחד אתם מדברים גבוהה גבוהה על שלטון החוק ואמון במוסדות האכיפה, ומצד שני אומרים דבר כזה אחרי שהמחוקק קבע במפורש שרק אחרי פסק דין חלוט כהונת רה"מ תופסק (אגב הפרוטוקולים מראים שהח"כים חששו בדיוק ממצב כזה שמגישים כתב אישום ככלי שרת פוליטי), אז זה פשוט נראה ש"שלטון החוק" זה רק מונח כזה נחמד שמשתמשים בו כשזה מתאים לפוזיציה. זה, והעובדה שלא מזיז לכם בכלל הכשלים בתיקים של ביבי, העובדה שמאשימים אותו בשוחד-אבל לא את התאגידים שנתנו את השוחד (בניגוד להנחיות של הפרקליטות עצמה), לא מבצעים חילוט לכאורה של אותם מליארד שקל שנגנבו מהציבור (ככה טענו לא?)-שוב פרקטיקה שנוהגת במקרים אחרים, ומשתמשים בעבירה שפרקליט המדינה בכבודו הודה שהיא תקדימית, כלומר זה טסט קייס שייבחן בבית משפט. ואז מתברר לך שהממצאים נגד המועמד השני שוכבים כבר כמה חודשים בפרקליטות, ולא פתחו בחקירה פלילית משיקולים פוליטיים. אז כן, אפשר לטעון שחצי עם הוא עם "חוסר כבוד בסיסי לחוק", ואפשר אולי לנסות להבין שוואלה להרבה מאוד אנשים שמסתכלים על כל הנק' לעיל (ועוד..), בעדינות זה קצת מסריח. ובהערת אגב, גם העתירה של התנועה לאיכות השלטון (עאלק) שמבקשת מבג"ץ לדון במשהו בניגוד מפורש לחוק יסוד (הנשיא חסין לחלוטין מביקורת שיפוטית, בג"ץ לא יכול להתערב בשיקול דעתו), אם היא לא תידחה על הסף עם הוצאות משמעותיות, רק תוסיף עוד מסמר בארון של מערכת המשפט. וול, חוסר האמון במערכות אכיפת החוק ובבתי המשפט נבנה אצל הרבה מאוד חלקים בחברה הישראלית במשך הרבה שנים. הפולטיזציה, הבריונות של המשטרה, המחדלים והבריונות של הפרקליטות באינספור מקרים שקרו לאזרחים רגילים גרמו לכך מזמן, דנו בזה מספיק בהרחבה בעמודים קודמים. העניין הוא שזה לא טופל, ועכשיו כשזה קורה עם ראש ממשלה והציבור נחשף לדברים בצורה רחבה, זה מציף את הנושא הזה לסדר היום הרבה יותר מפעם. אם תחבר את זה עם חוסר האמון שגם ככה נמצא שם (בין השאר עקב כך שזו פרקטיקה שהופעלה לא פעם נגד אנשי ימין, וכאלו שלא באו בטוב למערכת אכיפת החוק) וול זה לגמרי מתקבל על הדעת שמדובר כאן באכיפה בררנית נגד נתניהו. אפשר ללכת למקום הקל שמי שהצביע לו עשה את זה כי החוק גם ככה לא בראש מעייניו (AKA בבונים), ואפשר לנסות להקשיב ולהבין את הדברים הללו, ולהבין למה הם קורים. אתם (כמייצגי הדעה, לא ברמה האישית) פעם אחרי פעם הולכים לאופציה הראשונה, וזו בדיוק הטענה שלי בכל העמודים האחרונים, והמשעשע שזה מציב אתכם בדיוק באותו מקום א-רציונאלי כמו אלו שאתם יוצאים נגדם. זו הייתה שאלה אמיתית (ואמרתי אתם, כי כאמור הגישה שלך רווחת בשמאל לצערי) לא ממקום של קינטור, זה באמת סקרן אותי איך זה מסתדר עם תפיסת עולם ציונית, וול תודה שענית בכנות (אתה ופינדר).