netco
-
הודעות
118 -
כאן מאז:
-
פעילות אחרונה
סוג התוכן
פורומים
בלוגים
מאמרי משתמשים
גלריה
חנות
הורדות
לוח שנה
כל מה שפורסם על ידי netco
-
לגמרי, לא יודע מי יותר מטומטם חזן או ארדן (זה מה שיש לך לומר לו עכשיו?).
-
כן, כי הדרגים המקצועיים במדינת ישראל ממש הוכיחו את המקצועיות שלהם לאורך השנים, ואת חפותם מאינטרסים זרים. וכמה נאיבית המחשבה שהציבור כזה מטומטם שהוא צריך שיסמנו לו מה בריא במוצרים ומה לא. נו באמת. חוץ מזה באופן כללי, מדהימות אותי ההצעות פה, עד כמה אנשים מוכנים לוותר על הבחירה החופשית והאחריות האישית שלהם, עבור חבורת אנשים (AKA מדינה/דרג מקצועי/פקידים) שחושבים שהם יודעים טוב יותר מאיתנו מה טוב בשבילנו. אדם רוצה לעשן בביתו (כך שאינו מפריע לאף אחד)? תפאדל שיעשה את זה ויקח את הסכנה על עצמו. בהתאם ביטוח הבריאות שלו יעלה יותר. כנ"ל אדם בעודף משקל/חובב ג'אנק ושתייה מתוקה, אתה בסיכון גבוה יותר, תשלם יותר. ככה ה"חברה" לא צריכה לשאת בתוצאות של הדברים הללו, וכל אדם יישא באחריות על חייו. אין שום צורך למסות אלכוהול/סיגריות/וואטאבר רק כדי לנסות ל"חנך" את החברה. שלא ינסו לחנך אותי, ושיתנו לי את האחריות על חיי. זה הכל. בהיבט הזה ככל שהבנתי משגת בנושא הקנאביס (והיא כנראה לא משגת מספיק), אני בעד לגליזציה משום שאני סבור שהתוצאות של זה לרוב מתכנסות למרחב הפרטי של האדם, להבדיל מסמים קשים (קוק, הרואין, מת', וכו'). ואם זה המצב, יעשה אדם מה שהוא רוצה עם חייו, ויישא בתוצאות (אם יש כאלו) בהתאם.
-
האמת שאף פעם לא הבנתי את הרציונל בייצור כלים כאלה גדולים בלי אופציה ל-7 מקומות. להבנתי, ה-NX הקטן יותר (וגם אצל המתחרים GLC לעומת GLE, הXT5, וכו') לא בדיוק צפוף, וגם מגיע עם אותם מנועים כמדומני. אז אלא אם אני טועה לגמרי וההבדל במרווח לעומת הכלים הגדולים כן משמעותי ברמה שהקטנים מרגישים צפופים לפעמים, מה היתרון של הרכבים האלה לעומת האחים הקטנים יותר שלהם?
-
ההזמנה בוצעה לקראת סוף אפריל (קצת אחרי פסח לא זוכר במדויק).
-
האמת שגם לאחותי ובעלה הייתה חוויה טובה איתם. הם רכשו C3 חדשה, ברמת האבזור הגבוהה, וקיבלו הצעה בטרייד אין של מחירון על האייגו שהייתה להם (רובוטית, 2012 נדמה לי)+ התחייבות לרכישה במחירון בעתיד, ואת הנחת ההשקה (כלומר ההצעה הייתה לפי 95,000). האמת שהופתעתי, לפני שנה כשהם ניסו למכור את האייגו באופן פרטי, הם קיבלו הצעות די מעליבות (הייתה אז עם 30-35K ק"מ ודי שמורה) ולא קרובות למחירון.
-
טופג'ל לצערי לא תמיד עוזר. אצלנו דירת בייסמנט, הייתה לנו מתקפה של נמלים מעופפות כאלה שהתחילה שבוע לפני פסח. ריססנו באמבטיה, עזר, ואז התחילו לצאת מהקיר המקביל בסלון. ריססנו שוב, עזר חזרו לצאת מהאמבטיה. שמנו טופ ג'ל באמבטיה ובסלון, עזר, ואז חזרו לצאת מהסלון מהקיר הנגדי. שמנו שוב טופ ג'ל, חזרו בשבת לאמבטיה שוב. (כל הפסקה לכמה ימים בערך). נשברנו והזמנו השבוע מדביר, בינתיים מטאטאים מיליון גופות של נמלים כאלו כבר כמה ימים, עושה רושם שעוזר. אז לדעתי כדאי לך להזמין מדביר, כי אם זו מתקפה רצינית הן ימשיכו לחזור.
-
אני מניח שאתה מתכוון אצלנו לאקטיביזם שיפוטי למשל, או לעובדה שיועצים משפטיים מכתיבים מדיניות נכון? חאלס לא כל פעולה שלטונית של מישהו מהמחנה הנגדי היא קץ הדמוקרטיה, הטיעון הזה לעוס ושחוק. אם בסמכותו של נשיא ארה"ב לפטר את קומי, אז טוב שהוא עשה את זה במקרה הזה, וזה בטח לא צעד אנטי דמוקרטי. כשסגנית התובע הכללי (מינוי של אובמה-רק מזכיר), אמרה לעובדים שלה במשרד המשפטים שהם לא יגנו על הצו הנשיאותי של טראמפ רק כי הוא היה מנוגד למדיניות שלה, זה גם היה מחוץ לסמכותה וזה הרבה יותר פגיעה בדמוקרטיה, לא שמעתי את הדמוקרטים יוצאים נגדה על הצעד הזה (וטוב עשה טראמפ שפיטר גם אותה). או בקיצור, כשפקיד שאיננו נבחר חורג מסמכותו, זה הצעד האנטי דמוקרטי, לא זה שמעיפים אותו אחרי זה (במדינה נורמלית כמו ארה"ב..). בוא לא נבלבל. לגבי טראמפ ויחסו לישראל-די לי בתור ימני שהוא נבחר ולא קלינטון, כי גם אם הוא רוצה לקדם מו"מ והכל (כמו כל נשיא אמריקאי בערך) והוא בא עם ניסיון לעשות דיל/וואטאבר, לפחות הוא לא מגיע עם אג'נדה פרוגרסיבית, שמכתיבה עמדה מוטית מראש על כמה שהפלסטינים הם המוחלשים וישראל היא הכובש האלים והחזק ולכן צריך בכל מקרה לכופף אותה כדי להשיג פתרון (או שקר אחר בסגנון הזה).
-
הלוואי ופה לגופים הנבחרים הייתה יכולת לפטר פקידים בצורה כזו לשיקול דעתם. שנית, אם טראמפ עצמו לא תחת חקירה (כפי שג'יימס קומי הבהיר לו), אז דומני שאתה הולך קצת למחוזות הקונספירציה. שלישית אם קומי מתנהל בצורה שחורגת מסמכויותיו, גם אם זה בפרשת קלינטון זו עדיין סיבה מספיק טובה להטיס אותו מתפקידו. ודבר אחרון, לא כל הדמוקרטים התלוננו לפני הבחירות כמה קומי "עובד" בשביל טראמפ, ודופק את קלינטון עם הפרסומים וכו' וכו'? אז עכשיו פתאום הוא מקצועי וראוי ביותר והפיטורים לא במקום?
-
התכוון ל800 מיליארד מן הסתם...
-
נכון שהמיגון על האוטובוס מולבש בארץ כמו כל המרכב, אבל בד"כ מדובר בדגמים שמשרתים גם לא ממוגני ירי (נדמה לי בעיקר וולוו B12B לפחות בממוגני ירי החדשים ולא הענתיקות) ושם הם מגיעים עם גיר פלנטרי, ולא רובוטי. אז למה יש הבדל? (ובמשקל, התכוונתי שזה יוצר עומס גדול יותר על המנוע, ואולי גם על הגיר ובגלל זה השוני..)
-
למיטב ידיעתי גם בחלק מהאוטובוסים קיים גיר רובוטי, ממה ששמתי לב אלו בעיקר אוטובוסים ממוגני ירי שהם עם משקל נוסף. עד כמה שאני יודע, ברוב הכלים הכבדים מדובר על גיר חד מצמדי, ואני משער שהוא מסוגל להתמודד עם עומסים גדולים יותר מגיר פלנטרי, בדומה לגיר ידני. דומני שרוב הגירים הרובוטיים החד מצמדיים שהיו ברכבים, היו אולי מעצבנים בנהיגה אבל לא סבלו מבעיות אמינות סדרתיות עד כמה שאני יודע וזוכר (ואולי טועה). אין סיבה לחשוב שזה יהיה אחרת בכלים כבדים, הרעיון המכני הבסיסי זהה כמדומני. זה למיטב זכרוני מהתקופה שהייתי נהג משאית והתמצאתי קצת בתחום. מקווה שיבואו מומחי הפורום וישפכו עוד אור על הנושא, זה באמת מעניין.
-
על המוצר עצמו יש אזהרה שאסור להשתמש בו במידה ויש חסימה חלקית או מלאה של האף. בכל מקרה מהניסיון שלי, הרצועה הזו מחזיקה את הלסת כך שהפה סגור כששרירי הלסת רפויים (כמו בשינה), אבל אם אתה רוצה לפתוח את הפה באופן מכוון זה אפשרי, כמובן תלוי כמה חזק אתה מהדק את הרצועה, אבל בהידוק סביר אין שום מניעה לפתוח את הפה כדי לקחת אוויר או משהו. בכל מקרה כאמור למי שיש חסימה באף קבועה/זמנית (מצינון נגיד...) ברור שזה לא פיתרון שיתאים לו.
-
אני חושב שאור צודק במה שהוא אומר, אבל לא נראה לי שמדובר על מה שאתה אומר, דהיינו לרצות את זה מחד ובו זמנית לא לשדר את זה. לדעתי הכוונה היא לא לתת לרצון בזוגיות להיות זה שמוביל אותנו קדימה, אלא פשוט לשחרר ולתת מקום לצד השני לרצות את זה גם. אני הייתי כזה, נורא רציתי זוגיות מכל מיני סיבות, וזה גרם לזה שבשנים שיצאתי הייתי נלחם על קשרים כל הזמן. אני סבור שבסופו של דבר זוגיות זה עבודה, על עצמנו ועל התקשורת עם הצד השני. לכן כל פעם שעלתה פרידה על הפרק הייתי עסוק בלנסות לשכנע אותה (אותה=הדייט הספציפי בכל פעם) למה כן כדאי להישאר. בתכל'ס התוצאה תמיד הייתה זהה, פרידה מסיבה כזו או אחרת. בסופו של דבר, עם הזמן חלחלה ההבנה שהתנהגתי ככה בקשרים שהיו לי, כי פחדתי כנראה מהסיום של הקשר ומהדברים שתיארת (הייאוש בלהתחיל הכל מחדש וכו'), אבל יותר מזה שהרצון הזה בזוגיות גורם לי לא לעשות דברים שאני רוצה, אלא לתלות את כל ההחלטות שאני מקבל באם זה יתאים עם זוגיות או לא. בסופו של דבר, ההתנהלות הזו לא נתנה מספיק מקום לבת הזוג שמולי להתפתח גם כן בקשר, ולכן תמיד הגיעה אותה תוצאה. אז למדתי שאני צריך לשחרר פשוט. כשהכרתי את אשתי, הגענו תוך חודשיים שלושה לנקודה דומה של פרידה. אבל הפעם השורה התחתונה הייתה שאני מכבד כל החלטה שלה ולא הולך לנסות לשכנע אותה אחרת, לא נלחמתי על זה כמו תמיד. או במילים אחרות שחררתי לשם שינוי, ואז היא החליטה שהיא רוצה את זה, ונעשה מה שצריך בשביל זה. זה לא הפך את הקשר שלנו לפשוט יותר (שבועיים אחרי החתונה חשבנו שטעינו ואולי צריך להתגרש...) אבל החלטנו ביחד שאנחנו רוצים אותו ועובדים עליו. אני לא יודע איך זה בא לידי ביטוי אצלך בדיוק, אבל מה שבתכל'ס אני מנסה לומר מכל הסיפור הזה, שלדעתי כל הרעיון הוא שלא תתן לזה שאתה מאוד רוצה זוגיות להכתיב לך את ההתנהלות בקשר, אלא תתנהל בקצב שמתאים לבת הזוג שמולך ותן לה את המקום שהיא צריכה כדי להתפתח בו (הן בקצב, הן בדברים אחרים), וכשזה יהיה עם "האחת", אזי גם תתפתח האהבה והזוגיות שאתה רוצה. ועוד דבר, עם כל הבעאסה על הפרידה, נראה ממה שכתבת שנפתחת אליה על אף שזה היה קשר קצר יחסית, ובעיני היכולת להיפתח ולשתף ולתת אמון בצד השני היא אקוטית על מנת לבסס זוגיות טובה. אז אם לקחת משהו טוב מהקשר הזה תשמח שיש לך את היכולת הזו, בעיני זה דבר נפלא באמת.
-
במקרה שלנו, אשתי סובלת מדום נשימה ברמה חריפה למדי (נדמה לי 20 הפסקות בשעה) לפחות על פי מה שאמרו לה, והייתה מותשת ועייפה כל הזמן ברמה שנרדמת בעמידה, נרדמת מול המחשב בעבודה, כשמדברים איתה וכו'. כשניסתה את הCPAP לא הצליחה להירדם איתו בכלל, ורגע לפני ייאוש בת דודה אמרה לה שקראה איזו מודעה פרסומית על איזו רצועה ששמים ועוזרת לנחירות ואולי לדום נשימה גם. מפה לשם, אמרנו 170 שקל, לא יזיק לנסות. מדובר למעשה על רצועה אלסטית שלמעשה סוגרת את הפה (מתלבשת מהלסת לחלק העליון של הראש), ושומרת את הלסת בצורה כזו שנתיבי האוויר פתוחים כמו שצריך, מה שלמעשה מאפשר נשימה מהאף ודי מקל על התופעות. מפה לשם כבר איזה חודש וחצי-חודשיים היא עם זה, ועל אף שמדובר כנראה בפיתרון של סימפטום ולא של הבעיה עצמה, זה עזר לה מאוד והשינה שלה גם עמוקה הרבה יותר (אני מדווח..) וגם במהלך היום היא כבר לא במצב של הירדמות תמידית (גם כשישנה פחות, זו עייפות רגילה ולא מצב של עיניים נעצמות כל שניה). החסרונות: לוקח זמן להסתגל לזה. אני אישית (עכשיו קנינו עוד רצועה בשבילי) מרגיש שזה מחמם לי את הפנים וזה מציק, אבל מעבר לזה כיוון ששרירי הלסת חלשים, לוקח זמן להסתגל לתנוחה הזו בשינה כי זה פשוט כואב בלסת אחרי כמה זמן של חבישת הרצועה. כמובן שזה עניין של הרגל, ואחרי כמה זמן כשהשרירים מתחזקים ומתרגלים לזה, זה כבר לא מציק. כמובן זה לא ייעוץ רפואי או משהו, אבל מהניסיון שלנו זה עזר (וגם אבא שלי סבל מזה מאוד ולא הסתדר עם CPAP, ופתרונות בסגנונות הללו די הועילו לו). בעיקרון זה המוצר (כאמור מניסיון אישי בלבד, אין לי שום קשר אליהם) https://snorifix.co.il
-
רק לגבי מס החברות, להבנתי הדלה, רוב הכלכלנים סבורים שהורדה של מס חברות היא צעד חיובי למשק באופן די גורף. ספציפית במקרה האמריקאי, ההורדה מתבצעת מתוך הבנה שעדיף 15% ממשהו מאשר 35% מכלום (בהינתן שעקב אחוז המס הגבוה החברות המובילות בשוק האמריקאי מעדיפות לשלם מסים במקומות אחרים למשל אירלנד...), וזה עתיד להזרים הון חזרה למשק האמריקאי, ולקופה הפדרלית. נכון שבטווח המיידי זה יגדיל את הגירעון כנראה (אלא אם יתבצע קיצוץ מתבקש במקומות אחרים), אבל בטווח הבינוני-ארוך הצד הזה דווקא צפוי להועיל למשק האמריקאי. אבל אני לא מתיימר להיות כלכלן, זו ההבנה שלי בלבד בנושא. א
-
נתתי לך מקודם מספיק משחקי הכרעה שבארסה הפסידה בהם בשנים האחרונות, רובם בליגם האלופות, אבל עזוב לא מצפה שתשנה את דעתך. מה שכן אשמח למקור לנתונים ביחס לליגת האלופות והגביע הספרדי, כי סופרקאפ עם כל הכבוד זה בדיוק כמו גביע השוקו, תואר נחמד שלא באמת מזיז למישהו (למעט לאוהדי בארסה מסתבר).
-
זה מתחיל להיראות כמו דיון חסר שחר, אבל בכל זאת. אתה שוב מדבר על זה שהקבוצות הספרדיות דומיננטיות יותר באירופה בשנים האחרונות. ואני מסכים לחלוטין, אבל מזכיר לך שוב שהטענה שלי היא שסגנון המשחק בליגה הספרדית מאפשר למסי ורונאלדו להציג מספרים גבוהים משמעותית מאשר אם היו משחקים בגרמניה, איטליה או אנגליה. ההשוואה שעשיתי הייתה לצורך הדוגמא, לאור היכולת של ריאל ובארסה העונה בליגה, יש לי תחושה שבשנים עברו המספרים היו קיצוניים יותר. ככה או ככה זה רק ממחיש את העניין, תבדוק למשל כמה שערים באיירן כבשה העונה בבונדסליגה, ותראה שזה די תואם את מה שקורה בליגה האנגלית בשלב הזה של העונה (וגם יובנטוס אגב, למרות שהיא לא קבוצה שדורסת כל כך), והיא לא בדיוק נופלת מריאל או בארסה ביכולת. קודם כל היא בלי השחקן הכי חשוב שלה מסתבר (קאנטה), כשהרכש (סלימאני, מוסא) לא בדיוק השתלב. חוץ מזה זה מעיד שהליגה אכן תחרותית, שבעונה גרועה של הגדולות כמו העונה הקודמת, אשכרה אחת הקטנות יכולה להתעלות ולקחת אליפות, הזוי ככל שזה ישמע. מאידך גם בעונות הפחות טובות של ריאל וברצלונה, לא זכור לי שאיזה חיחון או אוסאסונה איימה על התואר שלהן. למען האמת החל מ1985, היו בדיוק 3 קבוצות שהציקו לשתיים הללו, לה קורוניה ב2000, וולנסיה שהייתה קבוצה אדירה בתחילת שנות ה-2000, לקחה שתי אליפויות ב2002 ו-2004. אה ואתלטיקו ב96' וב2014 שאלו למעשה שתי קבוצות שונות לחלוטין. בכל שאר הזמן אף אחד לא סיכן את הדומיננטיות של שתי אלו, כלומר ב32 שנה, הן איבדו בסה"כ 5 אליפויות. בפרמיירליג לעומת זאת, אם נקביל את האליפויות של בלקבורן לוולנסיה (קבוצה חד פעמית שהצליחה שנתיים), ואת לסטר ללה קורוניה (קבוצה שהבריקה בעונה חד פעמית) עדיין יש לך 4 קבוצות שונות שזכו באליפות ב25 שנה האחרונות, ו3 מתוך ה-4 גם עשו את זה בטווחי זמן של יותר משנתיים, מה שמעיד על קבוצות חזקות לאורך זמן, ולא קבוצה שהגיעה לשיא חד פעמי, דהיינו הליגה עצמה יותר תחרותית. וחוץ מזה, אמנם לסטר עם סגל דומה לזה של שנה שעברה, אבל נכון להיום היא בתחתית הפרמיירליג, ועדיין סביליה ואתלטיקו התקשו מולה. לקחתי דווקא את לסטר כדוגמא, כי הסגנון שלה די אופייני לקבוצת תחתית אנגלית, בניגוד לגדולות. ומול סגנון כזה על בסיס שבועי, גם ריאל וברצלונה יתקשו להבקיע כל כך הרבה שערים, זו בדיוק הטענה שלי. אתה שוב חוזר על אותה טענה שאף אחד לא חולק עליה, אתלטיקו קבוצה סופר חזקה בשנים האחרונות, והודחה רק כאשר פגשה את ריאל ובארסה. מה הוכחת כאן? שעוד קבוצה ספרדית חזקה בשנים האחרונות? מי חולק עליך? זה לא אומר כלום ושום דבר לגבי הטענה שהליגה האנגלית תחרותית יותר לאורך השנים, ולגבי הטענה שסגנון המשחק בליגה הספרדית מאפשר לריאל ובארסה לכבוש המון ועל הדרך לנפח את המספרים של מסי ורונאלדו. הקבוצה היחידה שמתקרבת למספרים שלהן בשנים האחרונות זו באיירן של ה3-4 שנים האחרונות, שפיתחה עליונות אדירה על שאר הליגה בעידן היינקס וגווארדיולה, והיא למעשה הגרסא הגרמנית לבארסה וריאל היום. ואגב עם כל זה, עדיין הליגה הגרמנית לאורך השנים תחרותית יותר מהספרדית, על אף שאין עוד קבוצה חזקה ודומיננטית בקליבר של באיירן שתתן לה פייט באופן קבוע לאורך השנים, עדיין לא מעט קבוצות זכו שם באליפות בשני העשורים האחרונים (דורטמונד בשתי קבוצות שונות, שטוטגרט, ברמן, וולפסבורג, וכוו'). 24 גמרים? ניצח ב-19? מה אתה סופר לי את גביע הטוטו וגביעי השוקו למיניהם ועוד קורא לזה גמרים ומשחקים גדולים? בעידן מסי ברצלונה זכתה ב3 גמרים בליגת האלופות, ו-4 גביעי המלך הספרדי. 7 משחקי גמר. גם אם נניח היו עוד 3-4 משחקי הכרעה (לא זוכר ואין לי כח לחפש) בליגה שהכריעו אליפות (אגב זוכר איך אתלטיקו זכתה באליפות? תיקו בקאמפ נואו במשחק ראש בראש מול בארסה מזכיר לך משהו?) בליגה שהיו כמו גמר (דהיינו אין שום אפשרות לתקן אחריהם, גם לא תיאורטית), עדיין לא הגענו ל-24. לעומת זאת, כמות המשחקים שבארסה הייתה עם הגב לקיר ומסי נעלם בהם, היא באותו סדר גודל בערך. ואף מילה על נבחרת ארגנטינה. אבל כאמור אל תתן לעובדות לבלבל אותך.
-
אתה באמת משווה את הליגה האנגלית לישראלית? הטענה שלי הייתה להזכירך שגם רונאלדו וגם מסי נהנים מסגנון המשחק בליגה הספרדית שלמעשה מאפשר להם לנפח את המספרים, למסי יותר מכיוון שהוא משחק שם מתחילת הקריירה. המשמעות שהליגה יותר תחרותית מאוד רלוונטית לעניין הזה, כי כשהקבוצה שלך לא כובשת 90+ שערים בעונה, ולא מביסה את היריבות שלה 13 פעמים בעונה (מתוך 33 משחקים) בהפרש שערים של 3+, אזי הרבה הרבה יותר קשה להגיע ל500 שערים בגיל 29. בסופו של דבר הפערים בליגה הספרדית מאוד גדולים בין הגדולות לקטנות. כשצ'לסי יוצאת למשחק מול בורנמות', ברנלי, או סטוק למשל, היא יודעת שקל זה לא יהיה, וכל משחק זה לעבוד קשה על הניצחון. ריאל וברצלונה העונה, משייטות לניצחון בהרבה משחקים במיוחד מול קבוצות תחתית, עובדה שהן כמעט לא מאבדות נקודות מולן. סתם כדי להמחיש, תראה כמה קש אתלטיקו וסביליה אכלו בצ'מפיונס מול לסטר (מקום 15 באנגליה), ששיחקה כדורגל אנגלי די טיפוסי עם ההתאמות שלה. אם ריאל וברצלונה היו צריכות לשחק נגד כדורגל כזה על בסיס שבועי, הן לא היו כובשות כל כך הרבה, והיו עובדות קשה מאוד על בסיס שבועי כדי לנצח. ולדעתי גם היו פחות דומיננטיות בצ'מפיונס בשנים האחרונות, אבל זו כבר סתם השערה.
-
1.זה נורא נחמד לקחת את חתך הזמן של עשר השנים האחרונות ולהצביע על הפערים, כאשר בשתיים מארבע הקבוצות הספרדיות הדומיננטיות משחקים שני השחקנים הטובים בעולם ובפער עצום. אין ספק שבשנים האחרונות הספרדיות על הגל, אבל זה עניין של תקופות, לפני כן האנגליות היו הדומיננטיות (זוכר שריאל כמה שנים רצופות לא עברה את השמינית למשל?) והאיטלקיות וכו'. לכן ההצלחות באירופה זה לא ממש מדד לתחרותיות הליגה עצמה. 2. לא יודע מה ישכנע אתכם, אבל אם נסתכל על העונה נניח בה בספרד היו לנו 4 קבוצות במירוץ האליפות (תיאורטית כן?) ובאנגליה 6 (תיאורטית, ארסנל רצה ל-4 הגדולות לא לאליפות...) אזי בעיני אחד המדדים המרכזיים לתחרותיות של הליגה הוא כמה הגדולות מתקשות מול הקבוצות הקטנות יותר. אז ככה: ב-13 משחקים העונה, ברצלונה ניצחה בפער של יותר מ-3 שערים וכבשה יותר מ-3, למעט 3 משחקים שהסתיימו ב-3:0. ריאל- 5 , ועוד 5 3:0. אתלטיקו (קבוצה עם אוריינטציה הגנתית כן?): 2, 4 ב3:0 סביליה: 1+1 ליגה אנגלית: צ'לסי: 4 מעל 3, 2 3:0 טוטנהאם: 8+1 3:0 ליברפול: 4+ 1 3:0 סיטי: 5 +2 3:0 יונייטד: 1+ 2 3:0 ארסנל: 4+ 2 3:0 בדקתי עוד נתון, מתוך המשחקים שקבוצה סיימה בהם בתיקו/הפסד, כמה מהם היו מול קבוצות מהחצי התחתון של הטבלה: ספרד: בארסה: 5 מתוך 10 (50%) ריאל: 3 מתוך 9 (33%) אתלטיקו: 4 מתוך 13 (30%) סביליה: 6 מתוך 14 (42%) אנגליה: צ'לסי: 3 מתוך 8 (42%) טוטנהאם: 5 מתוך 11 (45%) ליברפול: 9 מתוך 15 (60%) סיטי: 4 מתוך 13 (30%) יונייטד: 7 מתוך 15 (46%) ארסנל: 7 מתוך 14 (50%) לגבי ברצלונה למעשה היא איבדה נקודות מול אותה קבוצה פעמיים, וזו מלאגה. אם לוקחים את זה בחשבון, אזי אחוז אובדן הנקודות שלהם קרוב יותר למה שקורה לסביליה ועדיין נמוך יותר מהליגה האנגלית, וקרוב בעיקר למוליכה. בנוסף, מעניין לראות שהסיטי מצליחים מול הקטנות באופן יחסי, לדעתי זה מוכיח איזה הגנה פח אשפה יש להם כאשר עומדת מולם קבוצה שיודעת לתקוף. כמו כן, הפרש השערים הממוצע של 4 המוליכות בליגה הספרדית הוא: 33-74, כאשר אתלטיקו וסביליה כובשות באיזור ה-60 שערים. בליגה האנגלית: 32-66 כלומר ההגנות של הקבוצות החזקות די זהות, אבל בספרד ריאל וברצלונה פשוט בפער מאוד גדול ביחס לשאר הליגה, ושתיהן נזכיר בעונות פחות טובות מבחינת היכולת ביחס לשנים קודמות. אני לא איש סטטיסטיקה ולא קרוב לזה ויש מצב שהנתונים שלי לא מדוייקים בעליל כי הם לא משקללים גורמים נוספים שצריך לשקלל, אבל אם אני מסתכל עליהם זה נראה שריאל וברצלונה לא באמת מתקשות בליגה הספרדית, לא העונה, ולדעתי עוד פחות בשנים קודמות. הן בעיקר נאבקות אחת בשניה, כשלעונה אחת אתלטיקו גם הייתה פקטור אחרי הרבה שנים. לעומת זאת בליגה האנגלית לקבוצות החזקות הרבה יותר קשה, הקטנות לא באות להיות שטיח, והן נאבקות על המגרש, ולכן באופן טבעי התוצאות הגיוניות הרבה יותר. זה לא אומר שהאנגליות יותר טובות, זה אומר שכדי לזכות באליפות צריך לעבוד קשה יותר, מה עוד שקבוצות מתחתית הליגה יכולות לרכוש שחקנים בעשרות מיליוני יורו, גם לזה יש משמעות גדולה מבחינת התחרותיות. לא אמרתי רק דחיקות, אמרתי דחיקות פנדלים ומצבים של אחד על אחד, בדיוק כמו הזלזול שלכם ברונאלדו. אבל בסדר לא ציפיתי שעובדות יבלבלו אותך כשמדובר במסי... לא טענתי שהליגה האנגלית הכי טובה, טענתי שהיא הכי תחרותית וזה הבדל מהותי, ואמנם הסכמתי לעיל בעליונות הספרדית באירופה בשנים האחרונות. אבל גלגל מסתובב, ועם הכסף העצום בליגה האנגלית, ובהתחשב בכך שמסי ורונאלדו מתקרבים לשלב בקריירה שהיכולת תתחיל לדעוך (רונאלדו כבר, מסי עוד שנתיים שלוש), לדעתי הקבוצות האנגליות יחזרו להיות דומיננטיות באירופה בשנים הבאות (אולי עוד 5-6 שנים, אולי לפני). ובפעם המי יודע כמה, הטענה היא שמסי לא מופיע למשחקים גדולים כשהקבוצה צריכה אותו, והיא צריכה אותו כשהיא מתקשה וצריכה מנהיג שיקח אחריות, ואת זה נכון לעכשיו הוא לא הוכיח שיש לו.
-
צודק חלקית, בארסה הייתה חייבת ניצחון, אבל לריאל תיקו היה הוא גם תוצאה טובה. אמנם הם תקפו כדי להשיג את השלישי והיו קרובים, אבל חצי דקה לסיום להפעיל לחץ דבילי בקצה המגרש של שלושה שחקנים כשאתה בחיסרון מספרי, שאיפשר לבארסה יציאה למתפרצת זה קצת התלהבות יתר בלשון המעטה, שלא לומר טעות של טירונים. אגב עוד אנקדוטה על השערים של מסי (ברכות לרגל השער ה-500...): 1.החל מעונת 2009/10 אז רונאלדו הגיע לריאל, ממוצע הכיבושים שלו עולה טיפה על זה של מסי (395 ב-387 משחקים, לעומת 420 ב-416 משחקים) אפשר לומר שהוא די זהה. בשום ליגה אחרת מסי (ורונאלדו) לא היה מגיע למספרים הללו, בטח לא בליגה האנגלית שהיא תחרותית הרבה יותר מהספרדית. אגב אם לוקחים בחשבון את כל העונות של מסי בברצלונה, אזי כנראה הוא לא ישיג את ממוצע ההבקעות של רונאלדו בריאל. 2. אם להמשיך את הטענה לעיל, אזי הליגה הספרדית מותאמת למסי (ולרונאלדו) באופן מושלם כדי לנפח את המספרים הללו, ואין הוכחה טובה יותר מאשר רונאלדו עצמו: בעונה האחרונה שלו ביונייטד, הוא כבש 26 שערים ב-53 משחקים, עונה לאחר מכן בריאל הוא כבש 33 שערים ב-35 משחקים, כמעט כפול! ואז הוא עדיין שיחק במשבצת הקיצוני הימני, ולא זכור לי שבכמה חודשים הוא עשה שיפור כזה עצום ביכולת שלו. כנראה שלכבוש בליגה הספרדית הרבה יותר קל מהאנגלית (וכנראה גם מהאיטלקית והגרמנית). וכנראה שאם מסי היה משחק 6 עונות בליגה האנגלית כמו רונאלדו, הוא לא היה מתקרב למספרים הללו, וגם לא היה כובש יותר שערים ממנו בקריירה (אם אכן זה יקרה). זו אחת הסיבות שבסופו של דבר יש לרונאלדו יותר נקודות זכות בעיני בהשוואה למסי, היכולות שלו נבחנו בליגה נוספת קשה הרבה יותר ותחרותית הרבה יותר, והוא גם שם זכה בכל התארים האפשריים, מסי בקבוצה אחרת כנראה היה שחקן אדיר, אבל כנראה לא כזה גדול כמו שעושים אותו.
-
כאחד שעוקב אחרי לוונטל, עם כל כמה שאני מעריך את הניתוחים המעולים שלו, בכל הקשור למסי הוא לא אובייקטיבי כמעט כמו אוהד בארסה הסטנדרטי (להבדיל מיחסו לברצלונה כקבוצה). חוץ מזה שאפו לבארסה על הניצחון באמת, אבל ריאל הפסידה את המשחק הרבה יותר משבארסה ניצחה אותו, הן בכמות ההחמצות ההיסטרית, הן בטעויות בהרכב של זידאן (בייל? קובאצ'יץ במקום קאסמירו? ולמה מוראטה ואיסקו לא בהרכב/נכנסים כמחליפים?). ובוא לא נשכח שאלמלא ריאל באטרף לא מוסבר לנסות לכבוש את השלישי בעשרה שחקנים כשנשארה חצי דקה לסיום, בארסה לא רק שלא כובשת ומנצחת, אלא מסיימת את המשחק בתיקו אחרי שהובילה מול עשרה שחקנים. אז קצת פרופורציות, בסופו של דבר הניצחון הזה מפעיל קצת לחץ על ריאל, אבל היא יכולה להרשות לעצמה תיקו באחד המשחקים הבאים ועדיין לזכות באליפות. גם בצ'מפיונס המצב טוב, אמנם קיבלה קבוצה לא קלה, אבל לפחות כזו שהיא מכירה טוב מאוד ויקשה עליה להפתיע אותנו. אגב נזכרתי באמירה הזו שלך: מסתובב קליפ עכשיו עם 23 השערים שמסי הבקיע בקלאסיקו. וואלה הלכתי וספרתי, 16 מתוך ה-23 הם שערים שהובקעו בפנדלים (4), דחיקות ממטר, או סיום מול השוער אחרי בישול נהדר מאחד החברים. 70%. אבל שהנתונים לא יבלבלו אותך חלילה.
-
נכון, זו הסיבה שאנחנו אנטי מסי. סליחה שאנחנו לא משתחווים בפני הוד מלכותו, ירום הודו, השחקן הגדול ביותר שראה המשחק, המייקל ג'ורדן של הכדורגל. אולי אם האהדה לברצלונה בארץ לא הייתה כל כך חסרת פרופורציה, והתקשורת לא הייתה מוטית לטובת הקבוצה הזו באופן עיוור לחלוטין, אזי עוצמת האנטי הייתה פחותה. כמו כן היה עוזר אם הייתה לאוהדי בארסה פחות תחושת הקוזאק הנגזל מול ריאל בכל דבר, וקצת יותר מודעות עצמית. אבל אין לכם את כל זה, ולכן אתם לא מבינים איך יכול להיות שמישהו לא מעריץ את מסי ולא חושב שהוא שחקן הכדורגל המושלם ביותר, למעט רצון להיות מגניב. בחייך, תהיה רציני קצת יותר.
-
אין לי ניסיון עם מובילאיי, אבל לפחות האיווקס הציל אותי לפני כמה שנים כשהייתי בצבא מלהיות בצד "המורח". קיץ, כביש 6, נסיעה על 80 חום שגרם לי להתעפץ, וסטייה עם המשאית מהנתיב. התעוררתי שנייה לפני שעליתי על המכונית בנתיב לידי. להערכתי הלא מבוססת מההתנסות אז עם איווקס, המערכות הללו יעילות יותר בנסיעות בינעירוניות ארוכות יחסית איפה שפוטנציאל הסחת הדעת גדול יותר (לנהג הלא מסמס/מתגלח/וואטאבר), ופחות בתוך העיר, אבל אולי אני טועה. ככה או ככה, לא סבלתי את המערכת הזו האותה תקופה (כמו רוב הנהגים בגדוד) אבל אחרי אותו מקרה למדתי קצת להעריך אותה.
-
העניין הוא שרונאלדו לא בדיוק חלוץ קלאסי, הוא אמר בעבר שהוא לא אוהב לשחק בשפיץ וזה כיוון שהמשחק שלו מבוסס על המון תנועה והיכולת שלו לזהות שטחים ולקבל את הכדורים לשם, היא זו שהופכת אותו לסקורר כזה מדהים. זו גם הסיבה להבנתי שבנזמה ממשיך לשחק לצידו, על אף שמוראטה בכושר טוב יותר, המשחק של בנזמה פשוט מסונכרן הרבה יותר טוב עם היכולות של רונאלדו. להציג את זה כאילו הוא חלוץ מטרה שרק דוחק כדורים לשער, נו באמת. Sent from my FL02 using Tapatalk
-
לגמרי, רק שיפסיק עם הההצגות וההתבכיינויות לשופטים והוא יכול להגיע רחוק מאוד לדעתי.
