netco

שאלת אותי ועניתי והדגשתי שזה ברמה התיאורטית בלבד, וזה תוצר סופי של תהליך ארוך מאוד. להתייחס רק לתוצר הסופי בלי להתייחס לשלבים בתהליך עצמו, זה לעקר את הדברים שאמרתי מהתוכן שלהם. אגב אני לא חושב שהשאיפה הזו ישימה כל כך, לפחות לא בטווח הנראה לעין. זה בטח לא פחות תיאורטי מהצעות השמאל בשנים האחרונות. אבל אי אפשר להתייחס בדברי רק לנושא הסיפוח בלי להתייחס לכך שיש תהליך אקוטי לבניית המהלך הזה. בכל מקרה תהיה בטוח שבמצב הנוכחי ובראייה הנוכחית, לא תגיע איתם לשום מאזן אימה, ואתה לגמרי תהיה באיום בטחוני מדן ועד אילת, אל תשכח שהמלחמות המסודרות של צבא מול צבא נגמרו נכון לעכשיו במרחב שלנו. יופי של חיים. אני באמת בעד סיפוח, אבל כאמור לא עכשיו, לא היום, וסבירות גבוהה שאולי גם לא בדורנו. אבל זה צריך להיות קו המחשבה לדעתי שינחה את כל הפעולות הנדרשות מכך ובהתאם את ההתנהלות של ממשלת ישראל. אני מודע לכל ההסתייגויות הללו שאתה מעלה הבעיות הללו, ואני מכיר בהן, אבל בניגוד לנתניהו אני לא מעוניין לשמור על המצב הקיים, אלא לחתור לשינוי איטי וקבוע, שהסיפוח הוא יעדו. אגב אני לא חושב שיהיה כאן אי פעם שלום אם תקום מדינה פלסטינית, גם כי שום דבר לא ימנע מערביי ישראל לרצות לממש את שאיפותיהם הלאומיות בנוסף, וגם כי הם הפלסטינים לעולם לא יסתפקו בזה לדעתי. אגב תופתע לגלות כמה מהם יעדיפו לעזוב אם רק נעודד את ההגירה שלהם באמצעים כספיים. זה גם אמצעי אפשרי לדילול האוכלוסייה שם. שום בעיה, יש הבדל בין שאיפה תיאורטית עתידית לפתרון הסכסוך (הרי תמיד אתם מקשים "מה האלטרנטיבה שלכם", אז הנה לך אלטרנטיבה), לבין הסתכלות מציאותית והבנה מה צריך כרגע לעשות, ואיך צריך לפעול. לכן יש חיבור בין הימין הפרגמטי לימין הדתי, כי גם הימין הדתי יודע להיות פרגמטי. השאלה שלך מעלה תהייה אמיתית מי באמת הגזען כאן, הימין שאין לו בעיה בד"כ לגור בין הערבים, או השמאל שלא מוכן שחלילה יהיו השכנים שלו. התייחסות עניינית יש? אלו ששואפים להקים פה מדינה לאומית נוספת, נו האלה ברמאללה ג'נין ושכם אתה יודע...

תשובותי באדום

אם אתה מתכוון לכלים פיננסיים, אז יש לך אשראי בנקאי, קרנות הון סיכון, ועוד כל מיני אופציות. בדיוק מה שמניע את הכלכלה המודרנית. אם אתה מתכוון לכלים מקצועיים, ובכן אנשים הולכים ולומדים חלקם לוקחים הלוואות עבור זה חלקם עובדים, וחלקם באים עם הכסף מהבית. ככה או ככה לא ברור לי איך אתה מכניס סוציאליזם לעניין הזה. דיברנו על זה בעבר ואתה לא מקבל את זה, אבל דמוקרטיה היא שיטת ממשל שנובעת מהליברליזם, מטרתה להבטיח את העקרונות הבסיסיים של הליברליזם שהם חופש פרט, חופש קניין, חופש דת וכו'. דמוקרטיה היא פשוט האמצעי היחיד שמאפשר לקיים את העקרונות הללו ברמה לאומית (דהיינו כשיטת ממשל). אני לא. שים לב בדיוק מה אני שואל ועל מה אני מצביע. היכולת לפתוח את גוגל2 לא מעידה על רמת חיים גבוהה בהכרח. הם למדו באוניברסיטאות נחשבות, והיה להם רעיון נהדר. מעולה. עכשיו צריך כסף כדי ליישם אותו? צריך כסף כדי לבנות את גוגל ולפתח את היוזמה שלהם? כמו שאמרתי לך ככה כלכלה מודרנית עובדת, השקעות שמסבות רווחים למשקיע (בנק או כל אחד אחר). אלמלא היה להם יכולת לגייס הון (כולל מהציבור באמצעות הנפקה), גוגל לעולם לא הייתה מגיעה למימדים שלה היום. גם לא אפל, וגם לא אף חברה אחרת. וגיוס כסף אפשרי רק אם אתה מציג פוטנציאל לרווחים עבור המשקיע, והוא עושה את השיקולים שלו אם זה משתלם לו. בדיוק הרעיון מאחורי שוק חופשי. אם אדם תיאורטית יכול לפתוח גוגל2 ואין לו את הכלים המקצועיים לכך, אז מישהו אחר שכן יהיו לו הכלים המקצועיים לכך יפתח גוגל 2. אם אין לו את הכלים כי הוא גר במדינה בה הוא צריך לעבוד בגיל 12 (כמו שאמרת) אז תנוח דעתך, גם תיאורטית הוא לא יצליח לפתוח גוגל2 (כי ממילא באותה מדינה לא יהיו התנאים שמאפשרים את זה). שוק חופשי הוא מודל כלכלי, הוא לא מודל ליצירת שיוויון באוכלוסיה, אלא לכל היותר שוויון הזדמנויות וגם זה בעירבון מוגבל. מה שהוא כן עושה, זה לאט לאט להעלות את רמת החיים של כלל האוכלוסייה (מי יותר ומי עוד יותר), ועל הדרך לספק יותר הזדמנויות ליותר אנשים. אבל זה by product, זה לא מטרה בפני עצמה. וזה בתקווה שהבנתי למה אתה מתכוון, לא סגור על זה. לא ברור לי למה אתה מתכוון (מעבדות בל?), אבל גם מקרה בודד כזה לא מעיד על זה ששוק חופשי לא עובד, הוא לכל היותר מעיד שהיה מצב נתון של כשל שוק, וצריך לבדוק מה הגורמים לכך. אבל המציאות כן מוכיחה שעל כל כשל שוק כזה, יש מספר כפול (לפחות) של דוגמאות לכך שהשוק ידע טוב מאוד להגיע לאיזון ולתחרות. לא בעיה של שוק חופשי, בעיה של היעדר אכיפה. כאמור כמו שאמרתי לעיל כדי ששוק חופשי יתקיים כראוי צריך מערכת אכיפה טובה. מה שאתה מתאר הוא לא כשל שוק, הוא כשל אכיפה. אתה שוכח נקודה מהותית, יש ליצרן אינטרס למכור את המוצרים שלו, יותר מכל רגולציה כזו או אחרת. ברגע שהוא לא משקיע בבטיחות המוצרים שלו, בבטיחות המזון וכד', הוא פשוט יפסיד כסף כי הציבור לא יקנה, זה האינטרס החזק ביותר שלו (אחסוך לך את הקישורים על המכירות של יוניליוור שירדו ושל הטחינות למיניהם. זה העונש הכי חמור לבעל עסק כלשהו) האחריות היא על הציבור בסופו של דבר, ואני חושב שלומר שאילולי פיקוח כולנו נאכל דברים מזוהמים הוא במקרה הטוב פרנויה מוגזמת. אגב גם בנושאי בטיחות, לא צריך לחכות שעובד יהרג, אבל כן צריך לתת אחריות למעסיק, והוא יעשה את השיקולים שלו איך וכמה להשקיע בנושא הזה, כאשר הוא יודע שהוא ישלם מחיר כבד מאוד בבית משפט אם תהיה תקלה בטיחותית כזו או אחרת. העניין הוא שכן מנסים לצמצם את התאונות לאפס, ולכן הרגולציה סותרת, מוגזמת, ובלתי אפשרית לעסק קטן. אם וולמארט גורמת לסגירת המכולות והסופרמרקטים, אז כנראה שאלו האחרונים כבר לא רלוונטיים ביחס עלות התועלת שלהם, ככה בדיוק עובדת תחרות, ובסופו של דבר הרצון לשמור על כל מיני עסקים במחיר פגיעה בתחרות, הוא פגיעה למעשה ביוקר המחיה של כולם לטובת מעטים, בלי שבכלל שואלים את הרוב אם הם מוכנים לזה. אגב לא הוכחת שהשוק לא פועל, אם כבר להיפך. הוא פשוט לא מתאים לאידיאלים שלך, זה הכל, אבל הוא פועל יופי. אני לא חושב שזו שיטה של האוצר, תראה למשל את שערי צדק או את הדסה (שנקלעה למשבר, אבל להבנתי הדלה זה לא משהו מתמשך כמו בשאר הבתי חולים בארץ שגרעוניים באופן קבוע), כשאתה מאפשר לבית החולים לייצר הכנסות אזי הוא מצליח לצמצם את הגירעון המובנה בתפעול שלו, בגלל שהעסק הזה יקר מאוד. מעבר לזה, אני לא לגמרי מתייחס לזה כי אני לא מספיק מכיר את הנושא לעומק, ואת הפתרונות החלופיים למציאות הנוכחית. מה שכן, מיילן העלתה את המחיר, אבל בוא לא נשכח שאין לה תחרות כנראה לתרופה הזו, ובסופו של דבר היא השקיעה מיליארדים בפיתוח שלה, אז זכותה לתמחר אותה כמו שהיא רוצה. אין שום אינטרס לאף חברת תרופות להשקיע מילארדים בפיתוח אם לא הרווח העצום שיוצא מזה, אתה יודע איזה תהליך ארוך זה פיתוח תרופה. לכן עם כל הצער שבדבר זה ביזנס לא מלכ"ר, המהלך שלהם לחלוטין מובן, ולחלוטין בסדר.

2 שאלות לי אליך, 1. אתה אומר שהמספרים מגוחכים, אבל מול מה אתה משווה? האם בשתי המפלגות האחרות שמתקיימים בהם פריימריז המספרים שונים מהותית? נמוכים יותר? גבוהים יותר? 2. אם הבנתי אותך נכון, אתה מתכוון להתפקד למפלגה אחת, ולהצביע למפלגה אחרת? במידה וזה המצב, זו לא קצת צביעות (לא הצלחנו לנצח בשיטה הרגילה, אז בוא נהפוך את המלפגה המנצחת לכזו שמחזיקה בעמדות שלנו)?

לא ידעתי בכלל שהוא היה בגב האומה, אבל אם הוא מתחמק מזה באופן גורף זו אכן בעיה הסכמתי איתך על זה. אם כבר שאלת... תראה קודם כל נקודת המוצא שלי בנושא שמרנית למדי, אני בכלל לא סבור שבהכרח צריך "לפתור" כאן משהו בצורה כוללת ומקיפה כל כך, וזה הבדל עקרוני אחד מול דעה שמאלנית סטנדרטית (דהיינו לא מתיימר להציג חזון כולל). אחרי שאמרנו את זה, אין לי ברמת העיקרון התיאורטי שום בעיה עם סיפוח כולל, אבל לפני שמדברים על דמוגרפיה וכו': 1. כאמור אין לי בעיה עם הערבים כערבים, יש לי בעיה איתם שהם רוצים להרוג אותי, רצוי בטביעה בים. 2. אני לחלוטין לא מתכוון לתת להם אזרחות מחר במצב כמו שהוא היום. זה תהליך הדרגתי ארוך, שההיתכנות שלו צריכה להתברר בכל שלב בדרך, כשבבסיס עומדת השאלה האם הם מסוגלים להשתלב כחלק ממדינת ישראל על כל המשתמע מכך (כמו הדרוזים לדוגמא) או שהם עדיין רוצים לטפח שאיפות לאומיות (בהמשך לדבריו על כך שאין מקום לעוד לאום כאן). 3. בנוגע להיבט הדמוגרפי, שני דברים: 1. אני לגמרי בעד להציע לכל אחד סכום כסף מסויים שיסייע לו בהגירה למדינה מוסלמית/מערבית אחרת. אני מאמין שחלק לא קטן יסכים, ולא בטוח שהעלות התקציבית הזו לא מתקזזת עם צרכי הביטחון ועם תוכניות כמו ההתנתקות וכד'. פייגלין הציע את זה פעם ועשה תחשיב די מפורט של העניין. 2. בניגוד לטענות הנשמעות בנושא שנים ארוכות, יש היום לא מעט ניתוחים שמראים שבכלל לא בטוח שהם יהיו פה רוב באיזשהו עתיד נראה לעין, כלומר הטיעון שזה מבטל את המדינה כיהודית הוא לחלוטין לא חד משמעי כמו שמנסים לצייר אותו. אבל בסופו של דבר זה תהליך ארוך ארוך, ואני לא רואה צורך לזרז אותו בכח (והוא קודם כל מתחיל בלהבהיר לשכנינו שאנחנו פה כדי להישאר, ולא תקום בא"י עוד מדינת לאום) ולנסות לייצר הסכמים שמתיימרים לפתרון כולל, אבל שלא יהיו שווים את הנייר עליהם הם חתומים יום למחרת. היינו בסרט הזה כבר. אגב בלי קשר לזה, אחרי שהתפרסמו הפרוטוקולים של הקבינט היום (ידיעות אחרונות בכל זאת, צריך לקחת בעירבון מוגבל...), אני די המום מהחוצפה של יעלון וגנץ. הם שכחו שהצבא עובד תחת הממשלה והקבינט, ועם כל הכבוד כששר חושב שהם מעלימים מידע, זה לגמרי במקומו לרדת לשטח ולאסוף מידע בעצמו. עלה לכמה אנשים בצבא השתן לראש כנראה בעידודו של יעלון.

ישה, תגובותי לטענותיך על גבב הדעות שדווקא לוקח בחשבון שכל האנשים לא נולדו שווים אבל מקבל את זה כמציאות, ולא חושב שצריך להילחם כדי לשנות את זה, להלן בכחול: המדינה לא אחראית לתשלום שכר גבוה בהייטק , אלה כוחות השוק שעושים זאת, אבל המדינה דואגת שהמעביד לא ישלם שכר נמוך לאחד שכישוריו הם לא בשמים כי אחרת כוחות השוק ידאגו שהוא יקבל כפית אורז ביום. וכאשר אלה הם הנתונים המעביד יחליט אם כדאי לו לפתוח עסק. והוא פותח וגם מרוויח. אבל למה כולם בטוחים שיש אינטרס לעובד הפשוט לעבוד בשכר כזה? ברמה התיאורטית יכול להיות שכל המפעלים יתכנסו לשכר הכפית אורז, יכול להיות שלא. במדינה מערבית נורמלית עם רמת חיים גבוהה, אין שום סיבה שהעובד יסכים לעבוד בשכר נמוך שלא מתאים לו, השאלה אם השכר שמתאים לו משקף את המציאות או לא. נקודת המוצא של מעביד מנצל ועובד מנוצל היא פשוט לא נכונה. (וכן גם איפה שמשלמים כפית אורז, אם העובד עובד שם כנראה זה עדיף מאשר לפני שבעל העסק הגיע ולא הייתה לו בכלל עבודה ולא כפית אורז). יש רמת הכנסה מסויימת שעד אליה אין מיסים ישירים, מעליה מתחילים לשלם מיסים ככל שעולה ההכנסה עולה שיעור המס וגם סכום המס עד שמגיעים לתקרה של שיעור המס. במיסים הללו המדינה משתמשת להוצאותיה כמו ביטחון חינוך בריאות ועוד ועוד. ההנאה היא של כל התושבים של אותה מדינה בצורה שיוויונית כאשר למי שיש יותר יכול להרשות לעצמו לקנות למשל שירותי בריאות משופרים. כמו שפירטתי, הבעיה שלי היא עם ה"עוד ועוד" הללו שלא מתפקידה של המדינה להתעסק איתם, אלא אם האזרחים צריכים בייביסיטר קבוע. אגב אם ההנאה היא שוויונית, שהתשלום יהיה שיוויוני, אבל הוא לא. ובד"כ שכבות חלשות נהנות הרבה יותר מהמיסים שמשלמים בעיקר השכבות החזקות. כאן הצחקת אותי לגמרי איך עני שלא משלם מס נהנה מהפחתת מס? מס עקיף הוא מס רגרסיבי- באחוזים הוא חל בצורה עוצמתית יותר על העני מאשר על העשיר. דוגמה מספרית העני מרוויח 1000 ש"ח הוא קונה מצרכי מזון בסופר בכל ה 1000 ש"ח שילם כ 150 ש"ח מע"מ = 15% מהכנסתו העשיר מרוויח 10000 ש"ח הוא קונה בסופר מצרכי מזון ב 1000 ש"ח שילם כ 150 ש"ח מע"מ = 1.5 % מהכנסתו עניים נהנים מהפחתות מסים, בדיוק בגלל החישוב שעשית. לעני 150 ש"ח זה הרבה יותר מאשר לאדם עשיר יותר, והם משמעותיים עבורו יותר. וגם בהפחתת מסים ישירים (למשל מס חברות) הם נהנים, כי ייתכן וזה בדיוק מה שיאפשר לבעל העסק לשכור עובד נוסף, מה שמייצר עוד משרה לאותו עני, סתם המחשה, אבל זה בדיוק העניין. לקחת את זה בהכרח למס הכנסה, אבל כידוע לך יש מסים ישירים נוספים. אין השכלה גבוהה בלי השכלה יסודית לכן אם האינטרס של המדינה הוא לייצר השכלה גבוהה אז יש לה אינטרס לייצר השכלה יסודית. "הכפייה" היא כדי להניע את המשפחה לא לשלוח את הילד בן ה 6 לרחוב אלא לספק לו את המינימום הנדרש כדי שיוכל בבוא היום להיות תלוי פחות במדינה אפשר לייצר השכלה יסודית בדיוק כמו שמעודדים השכלה גבוהה, ולא ע"י כפייה. אתה כמו הרבה הולך לדוגמא הקיצונית של ילד בן 6 ברחוב, אבל בכמה דמוקרטיות מערביות זה קורה באופן שוטף? אם ממילא נקודת המוצא זה שהמדינה לא תעזור לאדם, אז כן החינוך שהוא יקבל הוא בדיוק זה, ולא תהיה סיבה שבגיל 6 הוא ילך לרחוב. חינוך טוב קיבלת אבל מה תגיד אם לא עלינו נולדת נכה האם תולך לצוק סלע ומשם יזרקו אותך לתהום. כמו שפירטתי בעבר, אני מתמודד עם מחלה שמגבילה אותי אישית מספיק, ועדיין אני סובר כך. אגב אשתי עבדה 3 שנים בקידום נכים ולעזור להם להתמודד. התלות שהמדינה יוצרת לחלקם הלא קטן רק פוגעת בהם ובהתקדמותם, ורק מזיקה. סתם שתדע. קראתי בעיון רב את דבריו בהם הוא סותר את עצמו לא פעם ולא פעמיים. השגיאה העיקרית בדבריו היא המחשבה שרק בתחום משפחתי /קהילתי קטן הערבות ההדדית קיימת. המדינה יצרה כלים ( ניתן להתווכח כמה טובים הם ) כדי שהערבות ההדדית תתקיים גם במסגרות גדולות אבל אתה שוכח שהמדינה כמו שהיא היום היא יצור מודרני, וזה בדיוק העניין. אני לא חושב שתמצא בהלכה שהחיוב הוא ברמה כללית על המלך וכד', אלא כל קהילה וקהילה לעצמה בהתאם ליכולות של אנשיה, וגם עני שאין לו חייב בצדקה. זה בדיוק ההבדל. אתה טענת שאדם דתי לא יכול לומר את זה כי התורה סוציאליסטית, אבל היא לא, בטח לא בצורה שזה בא לידי ביטוי היום (ואם תשים לב, זה מה שעומד במרכז הטענה שלי לאורך כל הדרך, ההבדל בין המדינה כגוף כופה, לבין החברה כקהילה שחיה ביחד). יש למדינה אינטרס שעסקים יגדלו ויתפתחו, כי בסופו של דבר הם מייצרים מסים עקיפים בצורה משמעותית הרבה יותר, בטח בסביבה גלובלית. כאן הצחקת אותי ראובן שמעון ולוי הם 3 אחים לראובן יש חנות מכולת הוא מעסיק בה 3 עובדים ביניהם אחד עם מוגבלות. בסוף השנה יש לראובן רווח של 150 אלף. 100 אלף הוא מושך למחייתו ואת ה 50 אלף הוא מייעד להתפתחות ולהתרחבות מס הוא ישלם על כל ה 150 אלף. שמעון לעומת זאת הלך להתייעץ עם בעל מקצוע וזה אמר לו תתאגד כחברה. וכך עשה. גם הוא העסיק 3 עובדים "רגילים" גם הוא הרוויח 150 אלף ש"ח , מזה משך כמשכורת 100 אלף ש"ח ושילם מיסים ונשאר לו 50 אלף אותם הוא מייעד להתפתחות והתרחבות. כיום הוא משלם מס חברות על ה50 אלף, כמו שאחיו ראובן שילם ( מתעלם כרגע משיעורי המס ) במדינת נטקו הוא לא צריך לשלם על כך מיסים. ולוי בכלל שכיר במקום עבודה מרוויח 150 אלף ומשלם מיסים. תוכל להסביר לי מדוע ראובן צריך לשלם מיסים יותר משמעון? מדוע ראובן שיוצר בעסקו מקומות עבודה ל 3 עובדים צריך לשלם מיסים כמו אחיו לוי, כאשר הוא לקח על עצמו סיכון בהקמת העסק? ומעל כל זה ראובן מעסיק גם מוגבל. לו היו שואלים את ישה ( לא שואלים אותו כמובן ) ראובן היה צריך לקבל את העידוד הגבוה ביותר מן המדינה ( עידוד יכול להיות בדרכים שונות ביניהן גם מס מופחת ). אשמח גם לקבל תרגום לעברית להדיוטות את המשפט המוכחל מתנצל אני לא בקי בחוקי המס עד כדי כך, שאוכל לדעת למה ראובן לא יכול להתאגד גם הוא כחברה ולשלם מס כמו שמעון בדיוק (דהיינו רק על ה100,000), אבל אני באמת לא מבין איך כל הדוגמא היפה שנתת לעיוות אפשרי (כרגיל מקרה קצה), סותרת את ההנחה שמס חברות לא יעיל. הרי לשמעון יש עוד 50K להשקיע בעסק בהם יוכל למשל להגדיל את קו המוצרים שלו (עוד מע"מ? לא סגור על זה), ואולי יוכל לשכור עוד עובד (עוד תעסוקה, עוד מס הכנסה). לראובן ככל הנראה נשאר הרבה פחות מה50K כדי להשקיע בעסק שלו, וזו בדיוק הבעיה עם מס חברות (על אף שבמקרה של ראובן זה מס הכנסה לא חברות, מדבר על העיקרון). לגבי המשפט, למדינה דמוקרטית וליברלית, אמור להיות רצון בסיסי שהאזרח יהיה תלוי בה כמה שפחות. אשר על כן, ככל שיש יותר תעסוקה, ובאמצעות זה יותר חופש כלכלי לאזרח שלא תלוי במדינה שתכלכל אותו, אזי מצבם של שני הצדדים טוב יותר. ועל הדרך אותו אזרח שלפני זה נתמך ע"י המדינה ובעצם "עלה" לה יותר, כיום משלם גם מס הכנסה דרך המשכורת שלו. דהיינו מאזרח גירעוני למדינה, הוא הפך להיות אזרח שמייצר פלוס (ועל הדרך גם צורך יותר, וכו' וכו'). זה האינטרס של המדינה בקידום עסקים כמה שיותר. כשל לוגי יכולים להיות פערים נמוכים ועדיין כולם עולים למעלה זה לא כשל לוגי, זו מציאות. מה שאתה אומר נכון בתיאוריה, אבל אם האדם אתמול הרוויח X והיום 10X, מה אכפת לו שחברו אתמול הרוויח 2X והיום 100X מלבד זה שעינו צרה בו? הסיבה המרכזית לעליה ברמת החיים היא לא בגלל המשטר שהנהיג הליכוד אלא למרות זאת. מחיר הטלביזיה ירד כי הוא ירד מהייצור הסיני לא מנפלאות שלטון הליכוד כדוגמה בלבד. איפוא שהשלטון אחראי , כמו דיור המצב היום הוא גרוע בהרבה מאשר בעבר אני לא דיברתי על מפלגות, למפא"י הייתה תפיסה כלכלית מסויימת. היא השתנתה (גם רבין התחיל עם שורת הפרטות ופתיחת השוק, נתניהו בקדנציה הראשונה וכשר אוצר שכלל יותר את המדיניות הזו) כתוצאה מזה שמפא"י ירדה והתפיסה הזו לא מנהיגה כיום את מדינת ישראל. אתה כותב זאת ברצינות? לא כולם מוכשרים לא כולם מסוגלים ללמוד מקצוע הייטיקיסטי עדיין צריכים להביא אוכל הביתה, לכן צריך למצוא עבודה. אז מבחינתו 60 סנט לשעה עדיף על 0 סנט. האם אנחנו צריכים כחברה לתת לזה יד אבל שוב, גם כאן העובד עושה את הבחירה שלו ואת השיקולים שלו. אתה מסתכל ואומר, בואנה לא הגיוני שהוא מרוויח כל כך קצת, אבל כאמור לעובד זה עדיף מאשר לא להרוויח כלום. ניצול בכל מקרה אין כאן. והאם כחברה צריך לתת לזה יד? לא, ממש לא. אבל כחברה, כקהילה, לא דרך "מדינה" שבסוף מורכבת מפקידים עם כח שעושים ככל העולה על רוחם. דמיינתי והנה אני חוסך. במה אחסוך? בפקדון בבנק שהריבית עליו אפסית אהה, טוב אלך לבורסה שם יש כאלה שמוציאים אג"ח נותנים תשואה טובה יותר , אוי למה הוא מבצע תספורת בעל האג"ח הזה. פוי. וכיוון שאני לא מקצוען אני אתן למישהו מקצוען לנהל את כספי , אוי זה הגוף המוסדי שעליו יצא הקצף. מניות, קרנות נאמנות מחקות, זהב, קרנות ריט, אג"ח ממשלתי בסיכון גבוה, או בסיכון נמוך, נדל"ן, להמשיך? אתה יודע את כל האפשרויות הללו, אתה לא צריך אותי, וכמוך כל מי שעם חיבור מינימלי לגוגל. ואגב כאשר אין תחרות עצמית לבתי ההשקעות, אז למי שכן מבין וכן יודע אין דרך להשפיע על ההשקעות של עצמו. אבל היי בוא נדפוק את כולם ביחד, ולא נאפשר למי שמבין להשתחרר מהתלות בבתי ההשקעות. הכי סוציאליסטי שיש. נראה לי הבהרתי את זה, אבל בגדול שוק שמאפשר יצירת עסקים בצורה חופשית בין אנשים שונים בחברה, תוך שמירה על ערכי הקניין וחופש הפרט של האנשים. זה מתקיים בדרך כלל בצורה מיטבית בדמוקרטיות. נתתי גם בפוסט הקודם הבהרה לעמדותי איפה רגולציה טובה (שמירת על המסגרת של השוק), ואיפה לא (התערבות בתוך השוק). אתה מבלבל בין שוק חופשי לרמת חיים. שוק חופשי בתורו מאפשר רמת חיים גבוהה יותר שבתורה פותחת יותר אפשרויות. מספיק להשוות בין ישראל שנות ה60-70 למדינת ישראל היום כדי לראות את זה.

אתה עושה כאן סלט בין כמה טענות. בנוגע לשעות נוספות למשל, זה חלק מהסכם העבודה בין העובד למעביד, אם לא מתאים לעובד מספר השעות שהמעסיק דורש, שלא יעבוד. יש כאן סימטריה הדדית, ושני הצדדים נהנים מזה, זו נקודה מהותית. בנוגע לתנאי עבודה, תבחין בין דברים בטיחותיים לסתם תנאים. כי בנוגע לסתם תנאים (החל מכסאות לקופאיות, וכלה בקפה חופשי למשל) כאמור זה בדיוק כמו שעות נוספות, כל אחד יחליט אם זה מתאים לו. בנוגע לבעיות בטיחותיות, בשביל זה נועדו חוקי נזיקין ובתי משפט, והיה והתרשל בעל העסק אזי שישלם את המחיר. אבל הניסיון מראש לקבוע רגולציה כל כך מחמירה כדי שלא יקרה שום אסון, הוא פשוט מקלות בגלגלים לכל יזם הכי קטן. תראה כמה כאוס ובירוקרטיה יש בנושא רישוי עסקים שרובו ככולו נועד כדי למנוע נזקים, ובסוף הוא הנזק הכי גדול. סתם דוגמא טרייה במקום לתת את האחריות לבעל העסק, שידע שיחטוף אם יפשל. אגב גם פיטורי נשים הרות, ברוב העסקים אני בספק לגמרי אם בעל עסק שיש לו עובדת מנוסה יפטר אותה רק כי היא עומדת ללדת, בעלי עסקים לא מטומטמים (רובם כן?) רובם יעדיפו עובדת לטווח ארוך שמנוסה ומכירה את מקום העבודה מאשר להחליף אותה כל כמה זמן. אבל כשיש רגולציה מחמירה כל כך, התוצאה היא שהיום רוב בעלי העסקים מעדיפים מראש לא להעסיק נשים על מנת שיוכלו לשמור על גמישות שהיא כה חיונית לקיומו של עסק. ובוא נזכור רוב רובו של המשק הן הישראלי והן בכלל, לא מורכב מתאגידים גדולים סטייל טבע/גוגל/פייסבוק. הרוב אלו עסקים בינוניים וקטנים שהם סובלים הכי הרבה מהרגולציה. 2. אני לגמרי בעד שיגבו תמלוגים גבוהים, אני לחלוטין לא בעד שאחרי שנתנו רישיון קידוח בתנאים מסויימים, אז הלכו ושינו את הכללים כשהתברר שוואלה יש שם גז. זו הבעיה המרכזית שלי עם העניין. ברמת העיקרון? אכן שכל בעל עסק יבוא ויעשה את השיקולים שלו, ככה עובדת הכלכלה. יש קשר הדוק, משום שכידוע לך סיכון גבוה מייצר תשואה גבוהה, וכאשר מנהלי ההשקעות בבתי ההשקעות צריכים לייצר תשואה גבוהה כדי להצדיק את דמי הניהול המנופחים שלהם, אז כן זה מה שקורה (בין השאר). ובנוגע לתיק פנסיוני אישי, אני לגמרי בעד. אה ובנוגע לענישה, לא יודע-בן דב, דנקנר, זיסר ועוד הרבה לא נראה לי כרגע בדיוק בפוזיציה לקבל מינופים נוספים. השוק כבר מעניש אותם (סיכון גבוה וכד'). לא חולק עליך בהיבט הזה, אכן אין שום דבר קדוש בדמוקרטיה (שהיא כאמור שיטת הממשל הפחות גרועה) ובסופו של דבר זה אכן איזון עדין מאוד בין זכויות כאלו ואחרות. עד כאן הכל נכון ברמה התיאורטית. סיוג קל, הדוגמא שהבאת היא קלאסית לצורך בבתי משפט-פרשנות לחוק במקרה פרטי שבו יש התנגשות בין זכויות שונות. הבדל מהותי בין מערכת משפט יציבה וטובה שהיא נצרכת לכל הדעות , לבין רגולציה ממשלתית, שני דברים שונים. כאן אני כבר חולק עליך. אני טוען שבשוק חופשי (שכאמור גם הוא לא תורה מסיני, אלא מציאות שדי הוכיחה את עצמה בשנים האחרונות) מוטמעים איזונים מעצם ההתנהגות האנושית של כל אחד ואחד שלא מוגבל בבחירה שלו ע"י הממשלה, ובצורה כזו יכול להחליט מה משתלם לו (איפה לעבוד ובאילו תנאים), ומה לא. ממילא בעל העסק שצריך למכור בסופו של דבר ללקוח הסופי (מוצר/שירות וכד') יעשה מה שהוא צריך על מנת לעמוד בתחרות, והוא זה שיחליט איך לנהל את העסק שלו. ברגע שהגבלת תחרות באמצעות רגולציה (ורגולציה כמעט תמיד מגבילה תחרות ישירה או עקיפה), אתה מונע מהשוק להגיע לנקודת האיזון שלו. אבל גם ההגבלה של זכויות צריכות לבוא רק במקרים שפוגעים ישירות בחירויות הבסיסיות של הפרטים המרכיבים את החברה (כמו מימון טרור נניח, או עידוד גנבים) אין מקום להגביל את שאר הזכויות כאשר קיימת אפשרות בחירה לפרט הבודד (למשל אם לעבוד במקום מנצל או לא). כאשר יש מקרים פרטניים של התנגשות זכויות, זה תפקידו של בית המשפט לפסוק בכל מקרה לגופו איך לנהוג. מסכים לגבי הרישא, על הסיפא אני חולק לחלוטין. זה לא מתפקידו של השלטון, זה מתפקידו של הפרט הבודד, ואולי של החברה וזה הבדל מהותי. החברה פועלת באופן וולונטרי, השלטון פועל בכח הזרוע. ופה נעוץ ההבדל בכל התפיסה שלי. שלטון היום נשלט על ידי, מחר על ידך. אם לוקחים בחשבון שכל אחד מעדיף דברים שונים (נניח אני תקצוב לישיבות, ואתה למוסדות תרבות) כל אחד ינסה למשוך לכיוון אחר כל הזמן, על חשבון כלל החברה. אם אתה מנתק את זה מהשלטון, אזי אתה נותן את הכח האמיתי בידי האזרחים להחליט מה לעשות עם הכסף שלהם (כי כאמור הוא שלהם), וללכת על פי אמונותיהם ותפיסותיהם. ירצו יחזיקו את החלשים בחברה, לא ירצו לא ירצו, אבל זה לא צריך לבוא בכח הזרוע של השלטון אלא מבחירה חופשית. כאמור זה ברמה התיאורטית שעליה אנו מדברים כאן (ואגב יש הרבה דרכים לשלטון לתעדף דברים בלי מעורבות ישירה). ואגב אני נאמן לתפיסה של "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ" ולכן אני לא מנסה בכח לשנות את המציאות הזו, אלא להתנהל בתוכה. אתה רק שוכח שבסופו של דבר ההון (קפיטל) הוא שמניע את הכלכלה קדימה בשותפות עם ההון האנושי. אם יש לך רק אחד מהם זה לא מספיק. וזו בדיוק הבעיה, כאשר אתה מגביל את השוק החופשי, וכאשר בעל ההון יכול בקלות יחסית לבחור לקחת את העסק שלו למקום אחר, אז אולי הגבלת אותו מתוך כוונה טובה, אבל בפועל רק יצרת בעיה גדולה יותר לאוכלוסייה (תראה מה קרה בצרפת כאשר הולנד רצה להטיל "מס עשירים" בתחילת הקדנציה שלו). אבל נקודת המוצא שלך בעיני היא הבעייתית. אתה תופס את השלטון כאבא ואמא שאליהם אמורים לבוא הפרטים הפשוטים בציפייה שידאגו לנו לחיים טובים, וידאגו לטיפול בבעיות שלנו. קצת דומה למה שקרה במשטרים מלוכניים לפני אי אלו מאות שנים. אני טוען שרוב הבעיות שלנו נובעות מכך שלשלטון יש הרבה יותר כח ממני, ואני מעוניין להגדיל את הכוח שלי האדם הפשוט מה שבהכרח יבוא על חשבון הממשל (זה בדיוק הרעיון הבסיסי בליברליזם, על אף שיבגני יטען שזה לא נכון וזו המצאה שלי) כי משחק הכוחות הזה הוא משחק סכום אפס. ברגע שיגדל הכח שלי, נכון תהיה לי גם אחריות רבה יותר לחיים שלי, אבל כאמור יהיה לי הרבה יותר חופש על מנת שאוכל להשיג את החיים הטובים שאני רוצה (דירה, תחביבים וכד') בלי להיות תלוי בממשל שידאג לי לזה. אתה פותר בעיה אחת (אנשים לא חוסכים) בבעיה אחרת (חובת הפרשה), בסופו של דבר זה עוד עלויות על המעסיק כשאתה מחייב אותו להפריש לפנסיה לעובד (ועכשיו גם מחייב עצמאייים להפריש לעצמם-איוולת גדולה מזו קשה למצוא). פיתרון ריאלי? אין לי פלסטר, כי אני מאמין כפי שראית בגישה עם הרבה יותר אחריות אישית, וזה דורש שינוי חשיבה מהיסוד. לדעתי לרוב הדברים החלק הזה התייחסתי כבר לעיל, אבל כמה הערות: 1. אני לא נגד רגולציה באופן גורף, אני כן חושב שהיא נצרכת בהיבט מינימלי ביותר וצריכה להיות מוגבל למסגרת של השוק החופשי, ולא להיות מעורבת בתוכו. לצורך הדוגמה, כן צריכים להיות חוקים למשל שמסדירים חוזים בין עובד למעביד ובין בעלי עסקים שונים (מסגרת). לא צריכים להיות חוקים שקובעים מה יהי כתוב בחוזה בין המעביד לעובד או בין החברות (השוק עצמו). 2. בעיני, השירותים שניתנים ע"י המדינה צריכים להיות אלו שלשוק אין אינטרס/יכולת לבצע אותם בעצמו, למשל מערכת אכיפה (שיטור, בתי משפט וכד'), למשל מערכת תשתיות וכו'. מערכת רווחה נרחבת, מערכת חינוך (בחייאת דינק 55 מיליארד שקל בארץ ואני חרד מפני היום שיהיו לי ילדים שצריכים להיכנס למערכת הזו, איזו תועלת יש בזה?), מערכת בריאות ממשלתית (כן בתי החולים הציבוריים במצב פיקס...) אלו דברים שהשוק הפרטי יודע לעשות טוב יותר משמעותית מכל תכנון ריכוזי שהוא. 3. לגבי מס חברות, אני מסכים בצורך לרגולציה למשל על חלוקת דיבידנדים בחברות ציבוריות כי זה שומר על המסגרת על מנת שהמציאות של חברה ציבורית תוכל להתקיים. אבל הטיעון שהבאת עדיין זה לא מצדיק את המס הזה... 4. ההייטק הוא דוגמא, מה תגיד על שכר רופאים? דוגמא מובהקת נוספת להיצע וביקוש (וזה עוד רחמנא ליצלן במערכת ציבורית!). כנ"ל בכל מיני מקצועות ביניים (למשל גיסי טכנאי רנטגן ומרווויח משכורת לא רעה בכלל (15-20 להבנתי), כי אין הרבה בעלי ניסיון כמו שלו). וזה בדיוק העניין עובדים בשכר מינימום הם חסרי השכלה (כנראה) והתועלת שהם מייצרים לא מצדיקה תשלום שכר גבוה יותר, כאמור היצע וביקוש. 5. בנוגע לשכר מינימום, אני חושב שהוא רע כי מי שנפגע ממנו אלו בעיקר עסקים קטנים ובינוניים. ושם כל שקל חשוב בטח פה בארץ, אתה משית עוד ועוד עלויות על בעל העסק, ולא מבין שבנקודה מסויימת העסק יקרוס ואז כל העובדים יפסידו מזה, לא רק בעל העסק. ותנוח דעתך, גם אם מחר שכר המינימום ירד לא יהיה חיתוך מסיבי של השכר, מהסיבה שציינתי לעיל. וסתם אנקדוטה, בהעלאה הראשונה בגל הנוכחי, המקום שעבדתי בו היה קצת בקשיים כלכליים, לא הייתה שום הצדקה מבחינתי לקבל עלייה בשכר כי ממילא קיבלתי מספיק בונוסים על ביצועים (בנוסף לשכר בסיס) שהעלו את השכר בערך 2000+- יותר מהמינימום. לי זה לא היה מועיל כמעט, אבל לבעל הבית שלנו העוד 2000 ש"ח (אולי יותר בעלות מעביד) על שכר עובדים במצב בו העסק היה, היו משמעותיים. ונקודה אחרונה, זה נורא קל להביא מקרים עם פרופיל תקשורתי גבוה, ולבוא ולומר הנה צריך רגולציה חזקה. אבל המקרים הללו בסופו של דבר משמעותיים אמנם, אבל הם די בודדים (ולכן הם עם פרופיל תקשורתי גבוה). הרגולציה לעומת זאת משפיעה על כל המשק מלמעלה עד למטה, וזו הבעיה המרכזית איתה בטח במתכונתה הנוכחית בישראל. נדמה לי שעניתי כאן במישרין או בעקיפין גם על כל מה שאתה העלית (אם פספתי משהו אשמח להתייחס), אבל תעשה טובה תקרא את הכתבה שקישרתי אליה לעיל, תראה כמה רגולציה יכולה לא להשתלם כלכלית. כאמור אין לי איתה בעיה כל עוד היא מאפשרת את קיום השוק ולא מתערבת בתוכו כמו שפירטתי. לכאורה אם היית צודק ארה"ב שהיא אולי הכלכלה הכי חופשי שיש ועם מערכת הרווחה הכי מינימלית כמעט שיש, לא הייתה צריכה להיות הכלכלה מספר 1 בעולם נכון? בריה"מ לעומת זאת כן. אני לא מבלבל בין סיבה לתוצאה, אני פשוט מסתכל במציאות. רק בכלכלה חופשית אנשים יכולים לממש את הפוטנציאל שלהם, וזה בתורו מעצים ומחזק את הכלכלה. גם כאן אתה קושר בין דברים שאין קשר ביניהם. בכל מדינה מערבית מתוקנת הם יכולים להגיע לזה, בבנגלדש לא כי היא לא דמוקרטיה מתוקנת והשוק שם לא בדיוק חופשי. אתה החלטת שבמדינה שלי היא בהכרח תיראה כמו בנגלדש, אבל האמת היא שהיא הרבה יותר קרובה למודל האמריקאי. ואם כבר הזכרת את בנגלדש, אחת הסיבות לשיפור במצב הכלכלי שם, הוא הפרוייקט של מוחמד יונוס. פרוייקט כלכלי לכל דבר ועניין, שבבסיסו כמובן הוא סוציאלי (לעזור לעניים ולקדם אותם) אבל מודל הביצוע הוא קפיטליסטי לחלוטין, ולכן הוא מצליח לחולל שינוי ולא הופך לעוד עמותה לנזקקים. זה בדיוק מה שעומד מאחורי הכלכלה המודרנית, שאשראי לעסקים הוא אחד מעמודי התווך שלה, וזה מה שמאפשר לאנשים לצמוח ולהתקדם ולקדם מיזמים וחזונות שהיו דימיוניים עד לפני עשרות שנים. (אגב הרעיון שלו מאוד מתיישב עם מעלות הצדקה שמונים חז"ל, המעלה הגבוהה ביותר היא מתן הלוואה...) .. בקרוב אצלי (אסתפק בתואר ראשון ולהיות מתכנת בינוני, יש לי מחסור חמור בעכוז לשבת ללמוד...)

טוב אני בניגוד אליך מעדיף לתת לו ולאנשים סביבו קצת קרדיט, ולחשוב שלפחות בחודשיים שעברו מאז הבחירות הם בדקו את הנושא ואת ההשלכות שלו, ועם זאת החליטו לבטל את זה. אני גם סבור שהם עשו את זה במהלך הקמפיין, אבל בוא לא ניסחף עם קרדיט מוגזם לטראמפ חלילה. בכל מקרה יש בעיני הרבה היגיון בגישה שלו, הוא לא נגד הסכמי סחר, הוא כן אומר שבמקום לחתום על הסכמים רחבים שכוללים מספר מדינות (ועל הדרך לא בהכרח דואגים רק לאינטרסים של ארה"ב), הוא מעדיף לנסח הסכמם סחר פרטני עם כל מדינה שיועיל לאינטרס האמריקאי הרבה יותר.

רגע, אבל ביטול הסכם הסחר הפסיפי לא היה אחת מהבטחות הבחירות שלו? זה לא נקרא שהוא מתחיל לעבוד?

אני ממש אשמח לדעת איך סרגיי ברין ולארי פייג', ומרק צוקרברג גיל שוויד ועוד שמות רבים ומגוונים הצליחו לעשות את הונם וליישם את היוזמות שלהם בזכות חוקים סוציאליסטיים. אני לתומי הייתי בטוח שזה בזכות הכלכלה המודרנית שמאפשרת את זה, אבל היי אשמח להוכחות שאני טועה. תראה רשמתי את זה מקודם, אני מדבר על המקרה הממוצע בעולם המערבי, לא על מקרי הקיצון משום שמקרי הקיצון (אפריקה, מדינות אסייתיות, וגם הודו וסין) לא באמת מהווים שוק חופשי עם ממשל שמאפשר לקיים אותו בצורה אופטימלית, ולכן ממילא אי אפשר לגזור מזה מסקנות ולומר "תראה מה קורה איך משלמים לילדים בני 7 6 סנט ליום" וכביכול לסתור את הדברים. וכאמור אני טוען שהשוק מתמחר את עצמו בהתאם לביקוש והיצע, יש נקודת איזון תמידית. זה נכון גם ביחסי עוב אתה טועה, מה שמונע ממנו לעשות זאת היא העובדה שלאותו עובד יש אלטרנטיבה, הוא יכול ללכת לעבוד במפעל מעבר לכביש שיתחרה על השירותים שלו וישלם לו 60 סנט (אם דמגוגיה אז עד הסוף)! וברצינות, תראה את המשכורות בענף ההייטק, זה לא קורה סתם, זה קורה בגלל שיש ביקוש לכישורים מסויימים, ומוכנים לשלם עליהם בהתאם. לא ישלמו מספיק, לא יהיו עובדים, כמה פשוט ככה נכון. לא המדינה אחראית לזה, ממש לא. אבל יותר מכך, זה עלול לפגוע ביכולת של העובדים שתהיה להם פרנסה טובה ומספקת, כאמור הראשונים לשלם את המחיר כשהחברה מרוויחה פחות אלו העובדים, לא הבעלים. ואם תמנע מהבעלים לפטר, אז הם ידאגו לשכור עובדים שהם יוכלו לפטר במידת הצורך, עובדי קבלן ring a bell? תיאורטית אתה צודק, אולי, לפני 200 שנה. היום יש כל כך הרבה אנשים שבנו את עצמם והגיעו מכלום להרבה, שאני באמת לא מבין על סמך מה הטענות הללו מבוססות, מלבד לומר זה מה שקרה בעבר (אבל תשווה תפוחים לתפוחים, אנחנו לא באותה מציאות) וזה יקרה בעתיד. אגב אני מגן גם על הונם של העניים וגם על הונם של העשירים, קוראים לזה חופש קניין. משום מה יש נטייה לחשוב שההון של העשירים צריך להיות מחולק לעניים בכל מיני שיטות יצירתיות, ואילו של העניים לא. בסופו של דבר גם עניים נהנים מאוד מהפחתת מסים, גם ישירה וגם עקיפה ולעתים יותר מהעשירים. אני לא בעד להקים מוסדות חינוך לעשירים בלבד, לחלוטין לא אמרתי את זה, ואני יכול להבין אינטרס של המדינה לעודד חינוך וכד', אבל אני נגד כפייה (למשל יש אינטרס כלכלי מובהק למדינה לייצר השכלה גבוהה, אז זה מסובסד, ומהווה תמריץ מסויים ללכת ללמוד. להבדיל מחוק חינוך חובה). ענה לך כבר oryo על הרלוונטיות של הטענה הזו, אבל אם נורא דחוף לך לדעת אבא שלי עלה לארץ בגיל 17 בשנות ה-60, והוא פרנס את כל המשפחה שלו בזמן שאחרי זה, השלים בגרויות באקסטרני, וקרע תעכוז כדי לסיים תואר ראשון תוך כדי משרה מלאה. ואז קרע את עצמו בעבודה קשה, על מנת שיוכל לשלוח את אחיותי ואותי לישיבות תיכוניות ואולפנות כדי שלא נלמד כמו מטומטמים ונשלים בגרויות אחרי זה. אז אם לומר בעדינות אתה טועה, מאוד מאוד טועה. הם (אמא שלי גורשה ממצרים עם כל משפחתה בגיל 6 אחרי שהחרימו להם את כל הרכוש...) לימדו אותי בעיקר את ערכה של עבודה קשה, ואת העובדה שאני ורק אני אחראי לחיים שלי, ולא אף אחד אחר. כי האדם הדתי אשכרה לומד את ספר הספרים, וגם את ההלכות שבפועל נכתבו, ומבין שיש הבדל מהותי בין מה שהתורה כותבת לבין סוציאליזם (או חוקים סוציאליים), ולא לוקח כמובן מאליו כל מיני מיתוסים. אם בא לך קצת להעמיק עיין כאן כדוגמא קטנה. ולגבי מס חברות, בסופו של דבר כשחברה מרוויחה כסף, חלק לפעמים הולך לדיבידנד, אבל בד"כ הרוב הולך להתרחבות לפיתוח, ולהתפתחות של החברה עצמה, זה שונה מהותית ממס הכנסה לאדם פרטי. יש למדינה אינטרס שעסקים יגדלו ויתפתחו, כי בסופו של דבר הם מייצרים מסים עקיפים בצורה משמעותית הרבה יותר, בטח בסביבה גלובלית. ודאי שתעדיף מציאות אחרת גם אני, אבל בהינתן מה שאמרת שתעדיף שמפעל יסגר בגלל אי הצדקה כלכלית עקב רגולציה מאשר שעובדים ירוויחו פחות (קרי מנוצלים), המשמעות הישירה היא מה שכתבתי, תעדיף לפגוע בעובדים ובלבד שהעשיר ירוויח פחות. בחייך אתה באמת משווה סמים ומימון טרור לתשלום שכר גבוה? מה זה אם לא דמגוגיה? מחר תבוא ותאסור על עשירים לקנות ריינג' רובר כי זה לא הכסף שלהם? אדם שהרוויח את לחמו זכותו לעשות בכסף מה שהוא רוצה במגבלות החוק. צר לי שאני לא חסיד של קולקטיביזם ולכן לא מתייחס ברצינות לטענה שתשלום שכר מנופח פוגע במדינה בה אני חי, אין לי שום בעיה עם פערים גבוהים כאשר העניים והעשירים עולים למעלה, מאשר פערים נמוכים שנובעים מכך שמורידים את כולם למטה. תודה לאל, הסיבה המרכזית שרמת החיים והנתונים הכלכליים רק הולכים ומשתפרים ב30 שנה האחרונות. לא יכול לראות שום ניצול בבחירה של עובד לעבוד בשכר נמוך, אם הוא עושה את זה והמעסיק לא מצמיד לו אקדח לרקה, אז כנראה שזה מתאים לו. מאיפה החלטת שהוא מנוצל? מה פה הניצול בדיוק? בנוגע לתמלוגים הולמים, יכול להסכים בכל מה שקשור לחברה לישראל למשל, קוראים לזה שחיתות ובמדינה מתוקנת אין מצב שחשכ"ל מתמנה למנכ"ל החברה שלה מכר את מפעלי האשלג למשל, זה לא קשור לקפיטליזם, זה קשור להליכי שלטון מסודרים. אבל לעומת זאת בכל מה שקשור למתווה הגז, אני לחלוטין לא סבור שיש ניצול משאבי המדינה. (אבל זה לא הנושא). ולגבי תכנוני מס, אם עושים את זה כנראה שזה משתלם יותר מלשלם מס, אולי המס גבוה מידי? עקומת לאפר וזה... בנוגע לתספורות וכד', דמיין לך מצב תיאורטי בו אין חובת הפרשה לפנסיה למשל, ואז לא שוכב כל כך הרבה כסף במוסדיים, או שלחילופין כל אדם יכול להחליט איך לנהל את חסכונותיו, עלה בדעתך שבמצב כזה תהיה יכולת פחותה בהרבה למוסדיים ובנקים לתת כאלו מינופים אדירים לאותם "טייקונים"? סתם נקודת מבט אלטרנטיבית. שוב לא בטוח שזה קשור לקפיטליזם.

השאלה לא הייתה סתם בגלל ביבי, שאלתי מה התועלת במשטר פרלמנטרי, משום שבסופו של דבר אתה לא בוחר פרסונה כמו בארה"ב למשל, אלא אתה בוחר מפלגה, והמפלגה (בהתאם לתקנונה) היא הבוחרת את מי שיעמוד בראשה. העניין הוא שגם אם יש מפלגה אחת גדולה, היא (לפחות היום) לא יכולה להרכיב ממשלה לבד, ותמיד היא תזדקק לשותפות נוספות, במקרה הזה למשל נתניהו יכול עד מחר לפעול לבחירתו מחדש אבל אם לא יהיה לו בסיס קואליציוני חזק הוא לא יוכל לבנות קואליציה. אני לגמרי מבין את הצורך בהגבלת קדנציות בשיטת הממשל האמריקאית למשל, אני לא בטוח כמה תועלת יש בזה בשיטת הממשל הישראלית. אתה צודק, והייתה חסרה לי ההתיחסות שלו לאיך זה יראה בפועל כמו שאמרת את זה, אבל אני דווקא חושב (לאור הראיון איתו בהארץ) שהוא לא בורח משאלות קשות, וספציפית בנאום ההוא נראלי שבגלל שהוא רצה לסיים הוא באמת שכח להתייחס לזה, אבל שוב זו באמת נקודה מהותית שדורשת הבהרה. אגב בתור מי שלא חובב גדול של תקומה, חשבתי שהאיש דוס מידי וקצת עגל (כמו שהוא קצת הצטייר בתקשורת), אבל התברר לי שמעבר להיותו נואם חריף, הוא גם אדם חריף ופרלמנטר כשרוני למדי.

אשתי גרפיקאית בבית דפוס בירושלים, יכול לעזור?

מה העניין להגביל קדנציות בשיטה פרלמנטרית כמו בישראל? אין משהו מיוחד מידי בנתניהו, הרי הוא כבר הפסיד בבחירות בעבר כשהייתה לו אלטרנטיבה רצינית. הבעיה של השמאל היום לדעתי זה שהם לא מאתגרים את נתניהו ולא רק ברמה הפרסונלית, במקום להציב אלטרנטיבה רעיונית מסודרת ורצינית, הם רק רוצים שהוא ילך, ולדעתי גם אם הוא ילך הליכוד יצמיח אלטרנטיבה מתוכו, וגם אם יהיו בחירות אני בספק אם גוש השמאל יצליח להרכיב ממשלה. אגב לפיד הבין את הנקודה, ועל אף שלדעתי הוא מלא בהצהרות שלא באמת מגובות במשנה סדורה ורצינית, הוא לפחות מתנהל בבמלכתיות ותוקף את נתניהו על בסיס אידיאולוגי ולא פרסונלי. ואם להיות אוויל משריש ולצטט סקרים, אז נראה שהציבור מתגמל אותו על ההתנהלות הזו שנתפסת כשקולה. אז למה אתה מתנגד לחוק ההסדרה (שים רגע בצד את הגישה שכל יו"ש צריך ללכת לפלסטינים) וחושב שתושבי עמונה גזלנים אם "היה אפשר להכיר ביישוב"? הרציונל זהה.

אדרבה, אם הוא חושב שאני מנצל אותם שישכנע אותם לא לעבוד אצלי, או לחילופין לדרוש שכר יותר גבוה, אני לגמרי סבבה עם חופש הביטוי, ולכן גם אין לי בעיה שיקרא להחרים את העסק שלי. הבעיה שלי מתחילה כשהוא יפגע בחופש הקניין שלי באמצעות חקיקה (כוחניות) במסגרת התפיסה שלו, ועל זה אני שואל מאיפה הזכות המוסרית לזה. נו ואני לא יכול לקנות ג'וליה חדשה, ואפריקה טווין לרכיבות סופ"ש, מכאן ראיה לתקרת זכוכית? מילא היית עושה השוואה מול אדם במדינה נחשלת באפריקה, אבל אתה יכול ללמוד בכל אוניברסיטה בארץ, וזה אפילו מסובסד, מישהו מגביל אותך? נקודת המוצא שלך זה שפערים זה רע, ואנחנו צריכים לשאוף לכך שכולם יהיו שווים, והשאלה היא למה? למה כולם צריכים להיות שווים? אנשים שונים בכשרונותיהם, ביכולותיהם, ובמציאות אליה הם נולדים, זו דרכו של עולם. הניסיון הנואל לשנות את זה בכח, רק גורם לנזק יותר גדול (ואני לא מדבר על מקרי קיצון לאנשים שזקוקים לסעד). שוב לא הבנתי את הקישורים שאתה עושה, אם ילד נפלט לשוק העבודה בגיל 12 זה ברוב המקרים כי הוא צריך את הכסף הזה ומשפחתו צריכה את הכסף הזה, זה לחלוטין לא מצב אופטימלי, אבל איך זה קשור לתקרת זכוכית? חסר מקרים של אנשים שנולדו למשפחות דפוקות וקשות יום, עבדו מגיל 12, ועדיין הצליחו לצאת מזה בשתי ידיהם? לכאורה אם הייתה תקרת זכוכית, לא היו כמעט מקרים כאלו. העובדה היא שרבים מצליחים לצאת מהמקום הזה, בצורות כאלו ואחרות (גם אם לא יהיו מיליארדרים) מה שלא היה קורה לפני 200-300 שנה. ואגב אני נגד חוק חינוך חובה ברמת העיקרון. הורים הם אלו שאחראים על הילד שלהם, הם ורק הם. ברצותם ישלחו אותו לבית ספר וברצותם ילמדו אותו בבית, אפשר לתמרץ הורים לעשות את זה, אבל זו כפייה שמכתיבה להורים כיצד לנהוג עם ילדיהם, ואני נגד זה.

אני חושב שבדיוק לגישה הזו תאצ'ר התכוונה כשאמרה את המשפט שהבאתי באחד הפוסטים הקודמים (...you make the poor poorer). הרי ממה נפשך אתה תעדיף שאותו מפעל יסגר ולעובדים בכלל לא תהיה פרנסה, מאשר שיהיה להם שכר נמוך יותר אבל יהיה להם מקום עבודה לפחות? מה הרווחת בגישה הראשונה מלבד זה שדפקת את העובדים הפשוטים רק כדי "לדפוק" את ה"בעלים העשיר" ? אני לא מצליח להבין את הצידוק המוסרי לעניין הזה. הקמתי עסק בשתי ידי (בוא נניח, בוא נניח והקמתי עסק...), מאיפה הזכות המוסרית שלך או של כל אחד אחר לבוא ולהחליט כמה אני יכול לשלם מהכסף שלי לאדם אחר? אלא אם אתה באמת סבור שזה משחק סכום אפס ובהכרח מה שאני מרוויח בא על חשבון מישהו אחר (וזה כמובן לא נכון), אני באמת לא אצליח להבין את זה, איך אתה מרשה לעצמך לדרוס את חופש הקניין בכזו קלות, בשם טיעונים מוסריים אמורפיים. ואני בכוונה מתעכב על העניין המוסרי, כי בסופו של דבר דומני התפיסה הזו נשענת רק על תפיסה "ערכית" או "חברתית", וגם oryo נימק הרבה יותר טוב משאוכל את הסיבות למה זה גם לא הגיוני כלכלית. חוקים סוציאליים עולים כסף, שאל את עצמך למה צרפת בבעיות כלכליות למשל, ולמה איטליה ספרד ויוון הגיעו למצב שאליו הם הגיעו. ולגבי ההשוואה שאתה עושה למה שהיה באירופה בעבר, אתה מפספס לדעתי נקודה מהותית. באירופה (ובכל מקום אחר) כשהיה משטר פיאודלי, וכו' לאדם הפשוט הייתה תקרת זכוכית מהותית, אם לא נולדת למשפחת מלוכה/אצילות/וואטאבר הסיכויים שלך להיות כזה לא היו קיימים כמעט. היום במדינה דמוקרטית עם שוק חופשי, אם יש לך יוזמה ורעיון טוב, גם אם באת ממשפחה ענייה, יש לך יכולת לעשות יופי של כסף במגוון תחומים (גם אם אתה "רק" כדורגלן או שחקן NBA נגיד). וזה הבדל אקוטי לעומת אותה תקופה, וזו בדיוק הסיבה שאז הפערים העצומים יצרו מהפכה, וזו בדיוק הסיבה שבעיני מונח האי שיוויון בימינו אנו הוא לא יותר משטות חסרת משמעות, שלא דומה בעליל למה שהיה אז. יש מציאות של מצב כלכלי אישי שהיא X, וכמובן שאני תמיד שואף שהיא תהיה X+1. אבל אני לא מצפה מאף אחד שיעשה את זה עבורי, ואני מתנהל בתוך המסגרת הזו, לא כי "ככה זה" אלא מתוך הבנה שלעולם יהיו דברים שהם מחוץ להישג ידי, ואני צריך לתעדף את הבחירות שלי בחיים. לא הבנתי איך זה רלוונטי למה שאמרתי. כי כן צריך מסגרת מינימלית שתאפשר לאנשים לקיים ערכים ליברליים כגון חופש הפרט, הדת, הקניין וכד'. אבל המדינה באותה קלות יכולה לפגוע בדברים הללו, ולכן השאיפה צריכה להיות מינימלית ככל האפשר כדי לתת לפרטים כמה שיותר חופש, עד הגבול בו הם לא פוגעים זה בזה. אבל דנו בזה בחוסר הסכמה כבר בשרשור אחר.

מן הסתם דעת הקהל הישראלית לא הייתה מתה על זה, אבל זו בדיוק הסיבה (ומן הסתם שיש עוד כמה..) שישראל לא ערבה לפירוקה של הודו מנשק גרעיני לצורך העניין בתמורה להתחייבות שפקיסטן לא תפלוש אליה... אם אתה לא יכול לקיים הסכמים אל תיכנס אליהם מראש, ברגע שנכנסת ואתה לא עומד בהסכם הנזק שאתה גורם לעצמך הוא חמור פי כמה.

לדעתי זו בדיוק הנקודה שבגללה ביבי רה"מ כבר 8 שנים ברצף. להבנתי את האיש יש לו ראייה אסטרטגית רחבה מאוד, והוא אינטליגנט בצורה בלתי רגילה, אבל בבסיס השקפתו הוא שמרן קלאסי, לא מהפכן. התפיסה שאין אלטרנטיבה טוב יותר משמאל, היא לא פרסונלית, אלא בגלל שאנשי השמאל לאורך 20 השנה האחרונות מנסים לפתור את הסכסוך בהצעות כאלו ואחרות, פיתרון שכזה מצריך שינוי במציאות, במדיניות הוא מצריך שינוי. הבעיה היא, שהנסיונות הללו נכשלו הן באוסלו, הן אצל אהוד ברק, והן בהתנתקות בסופו של דבר. אשר על כן, הציבור הישראלי שכרגע לא מתאימים לו כל נסיונות השלום לאור ההתבוננות במציאות הבטחונית מסביב, וההבנה שנכון לעכשיו זה נוטה להיכשל בכל פעם מחדש, מעדיף כרגע שהמצב הקיים והמוכר יישמר, מאשר עוד נסיונות שהתוצאות שלהם לא ברורים. ומי טוב יותר מנתניהו בלמסמס כל ניסיון לשינוי (בכל תחום), ולשמור על המצב הקיים? השמרן הקלאסי. אגב זו בדיוק הביקורת שלי עליו מימין, אני סבור שנדרש שינוי מדיניות ושיח אחר במדיניות של ישראל (אגב סמוטריץ' נתן נאום מעניין בכנסת בהקשר ל"פיתרון" בדיון שנערך אחרי החלטת מועצת הביטחון, חומר למחשבה לימין לדעתי) אבל כאמור זה האיש, ונכון לעכשיו הוא כנראה מבין את הציבור הישראלי הכי טוב. אבל כאמור זו רק דעתי..

נניח, אני עוד לא ראיתי מדינה עם שוק חופשי בלי שכר מינימום שהופרה בה היציבות החברתית עד כדי ששכר מינימום הוא שפתר את המצב. אשמח להפניות בנושא. לא ירדתי לסוף דעתך.... אין הכי נמי, זו בדיוק הטענה שלי, המעורבות הכי טובה של המדינה היא לצמצם את מעורבותה ככל הניתן (אגב לגבי תחבורה ציבורית טענתי אותו דבר בשרשור אחר בנושא, אבל לצערי אני לא מספיק בנושא, ועדיין משהו אומר לי שהמעורבות הממשלתית המסיבית בנושא לא הוכיחה את עצמה...).

לשאלתך, ברמת העיקרון אני חושב שרוב חוקי העבודה, ובפרט בצורה שלהם היום במדינת ישראל, פוגעים בראש ובראשונה בעובדים עצמם, ע"י כך שהם מצמצמים את מרחב התמרון של העסקים, ובסופו של דבר רגולציה עולה כסף, וכאשר עסק מרוויח פחות כסף הראשון שיפסיד מזה זה העובד שיאבד את מקום עבודתו. מעבר לכך, אני לחלוטין לא מסכים עם נקודת המוצא כאילו קיימים יחסים מפלים בין המעסיק לעובד לטובת המעסיק. אתה מביא דוגמא של עובד פשוט ומסכן שחייב להביא כסף הביתה ואין לו ברירה, אבל בסופו של דבר אלו מקרי הקצה (באופן יחסי), גם בין מעסיקים לעובדים השוק מתנהל לפי הכלל הבסיסי ביותר של ביקוש והיצע, וכן אם אתה חסר השכלה מיוחדת וחסר ניסיון, אז כנראה שאין לך הרבה ביקוש בשוק העבודה ותיאלץ להסתפק במשרות פחות טובות, ומאידך אם אתה יועץ אבטחת מידע למשל עם הרבה שנות ניסיון וידע עצום, אז כנראה שזה שווה למעסיק לתת לך 50,000 ש"ח בחודש. וזה נכון למשל גם בבתי השקעות, תראה לדוגמא את הדיווחים שהיו על מנהלים בכירים (אבל לא הכי בכירים, בעיקר מנהלי תיקי ההשקעות וכאלה) שעוזבים את בתי ההשקעות הציבוריים בגלל "חוק הבכירים" שמגביל את השכר שלהם, לטובת קרנות גידור פרטיות וכד'. קשה לי להאמין שהם עוזבים את בתי ההשקעות עבור תנאים פחות טובים במקומות אחרים, וכנראה שהשכר שהם קיבלו ויקבלו כן מצדיק את עצמו. ביקוש והיצע. זה שיש אנשים חסרי מודעות כלכלית ולא יודעים לחסוך לעתיד ולנהל את עצמם, זו עובדה. הפיתרון שאתה מציע (או בוצע ואתה תומך בו), בוא נחייב בחוק לגרום לאותם אנשים לחסוך, הוא בדיוק התפיסה שהמדינה צריכה להיות בייביסיטר של כולנו, והיא היא אותה תפיסה שגורמת לאותו חוסר אחריות כלכלית, כי אנשים חיים בתודעה שתמיד יהיה מי שיציל אותם מעצמם, עם קצבאות למינהם וכל מיני אמירות "מה אתה רוצה זקנים מסתובבים בפחים?". וכן תמיד יהיו עניים, וכן בתור אדם דתי, אני יותר ממאמין בצורך בצדקה. אבל אני גם יודע שהמעלה הכי גדולה היא לעזור לאנשים לקום על הרגליים, וזה עובר דרך אחריות אישית, ולא במתן סעד קבוע וגישת בייביסיטר שרק מנציחה את זה. אגב בעיני ארגון פעמונים עושה את העבודה כי חשובה מכל הארגונים במתעסקים ב"פערים" ו"אי שוויון" ומתיימרים להיות חברתיים, ולו משום שהוא עושה בדיוק את הדבר הזה. מה זה שוחה בכסף? זה הכסף שלו ואך ורק שלו. הוא לא חייב לתת אותו לאף אחד, והוא גם לא חייב לשלם לעובדים יותר מכפי שהוא רואה לנכון, ואם הוא משלם מינימום, והעובדים שלו מסכימים לעבוד בשכר הזה, למה הוא צריך לשלם יותר? הגישה בבסיס דבריך היא בדיוק הגישה שמנחה ארגוני עובדים למיניהם, לבעלים/חברה יש כסף, למה שלא נהנה גם אנחנו? אבל העניין הוא שבסופו של דבר כאמור לעיל, כל אחד מקבל לפי הערך שהוא מייצר. כנראה שמוכר/ת בחנות בגדים לא מייצרת ערך שמצדיק לשלם לה יותר משכר מינימום. בדיוק כמו שאשתי בתור גרפיקאית מתחילה, לא מייצרת ערך שגבוה יותר מ6500 לחודש, ומהנדס תוכנה מתחיל כן מייצר ערך ששווה 12-15 אש"ח בחודש (אל תתפוס אותי על הסכום, ממחיש נקודה). אה ואין שאלה מה הוא תגמול ראוי, ובטח לא למדינה ולא לאף אחד יש לגיטימציה להחליט מהו. כל תגמול הוא תגמול ראוי וכל המרבה הרי זה משובח, בתנאי שעושה זאת כחוק ועושה זאת בכספו שלו. וזכויות עובדים הם מה שמוסכם בין העובד למעסיק בחוזה עבודה, לא ברור לי למה צריך מעבר לכך (דהיינו ברור לי, כי יוצאים מתוך נקודת הנחה שהמעסיק הוא החזק, והעובד הוא החלש והמנוצל-תפיסה שהיא רעה חולה בעיני). ערך מוסף? ביצירת מקומות תעסוקה קודם כל. ובנוגע לרמי לוי, גם העובדה שהוא מאפשר לי לקנות בהפרשים של 20-30% פחות מאשר בשופרסל שסמוך אליו למשל. בעיני (ובעיניהם של רבים נוספים), זה תרומה לחברה לא פחות גדולה מאשר סרגיי ברין לארי פייג' ואילון מאסק, ואגב מיידית הרבה יותר. בנוגע לקסטרו, מבחינתי מספיק שהם מייצרים עוד תחרות בתחום האופנה, יותר תחרות יותר היצע, מחירים זולים יותר. בסופו של דבר אולי החזון של אלו שציינת נשמע מרשים הרבה יותר, אבל ההשפעה של טסלה או space x על החיים שלי, נמוכה משמעותית מרמי לוי, או אובר (בעגלא ובזמן קריב בארצנו) או כל חברה אחרת שמייצרת תחרות, ומכאן התרומה שלהם לחברה גדולה לא פחות בעיני. אבל זה דיון חסר משמעות, כל בעל עסק מטרתו קודם כל לייצר כסף, ככה זה צריך להיות זה טבע האדם. בעל עסק שרוצה לפתוח עסק ולא מעניין אותו הכסף, עדיף שיסגור בעיני כי ממילא החזון שלו לא יקרום עור וגידים כנראה. אין בעיני מס יותר מטומטם ממס חברות. התועלת שלו די זניחה, אבל הפגיעה שלו גבוהה מאוד. בטח בעידן גלובלי. ואגב אין הבדל בין מס על רווחי הון, למס שבח, למס על השכרת דירה. בסופו של דבר מי שהכי נפגע מהמיסים הללו, הם אותם אלו שהיו מספיק אחראיים כדי לחסוך כסף ששולם עליו כבר מס הכנסה! ולהשקיע אותו בצורה נכונה. ככה לא מעודדים אחריות אישית. אז בעוד שמס חברות הוא מטומטם ברציונל שעומד מאחוריו, המסים על השקעות הם מיסים שבעיני פושט לא מוסריים. אבל נכון המדינה צריכה לממן את עצמה, הבעיה שהיא רוצה לממן יותר מידי דברים שלא מתפקידה, ואז היא צריכה לגבות יותר מסים כדי לעשות את זה. קראתי את הפוסט שלו, ויכול לומר לך שבתור סטודנט שעובד במשרת סטודנט, אשתי ואני (התחתנו לפני 9 חודשים) מרוויחים עוד פחות, ואין לנו גם לא נטפליקס, וגם לא טלוויזיה, לא נצא לחופשות בזמן הקרוב, סמארטפון חדש קניתי לאחרונה סיני ב650 שקל כי אין לנו יותר וגם זה היה אחרי לא מעט לבטים (ובתכל'ס גם לא צריך יותר), ובגדים אשתי קונה בזול מאיביי, ואני קניתי לפני כמה חודשים 2-3 ג'ינסים אחרי איזה שנתיים שלא קניתי. אבל עם כל זה שלכאורה המצב שלנו יותר "קשה" בהשוואה לפרנקוס (נניח), אני לחלוטין לא מסכים עם הסיפא של הדברים שלו. אין לי שום בעיה עם זה שדירה עולה כל כך יקר, כי בסופו של דבר כמו כל דבר בחיים אני מתאים את הציפיות שלי למציאות ולא מצפה שהמציאות תתאים את עצמה לתקוות והציפיות שלי. אם דירות עולות יקר, אז לא נהיה בעלים של דירה. אם רכבים חדשים עולים יקר, אז נקנה רכב בן 11 ב20K, זה המצב אז מתנהלים לפיו, ובדיוק כמו שלהבדיל אני לא בא בטענות לאף אחד שאחזקת אופנוע היא דבר יקר (שנאלצתי לוותר עליו עקב הנישואים) ולא מצפה שהמדינה תתערב כדי שאוכל להרשות לעצמי את התחביב שלי, ככה אני לא בא בטענות לאף אחד על זה שהדירות יקרות ובטח ובטח לא מצפה שהמדינה תתערב כדי לשנות את המצב, כי בסופו של דבר אני סבור שהיא רק מזיקה. זה בסופו של דבר החינוך שקיבלתי, וזה מה שמנחה אותי. בסופו של דבר אין דבר כזה "חיים סבירים" כל אחד צריך לחיות בהתאם ליכולותיו ולשבת עם עצמו ברצינות ולעשות תיאום ציפיות לגבי עצמו ויכולותיו. ותמיד יכול להיות קצת יותר טוב, קוראים לזה עלייה ברמת החיים, ובמדינת ישראל היא במגמת עלייה די באופן קבוע ב-40 השנים האחרונות, אבל כולנו אוהבים להסתכל (נטייה טבעית של האדם באשר הוא) בחצי הכוס הריקה. מתנצל על אדי הנפט שעולים מהחפירה הארוכה הזו ומזהמים את הפורום...

יבגני, אתה הופך את זה בכח לעניין לאומני. הם אזרחים ישראלים שיושבים על שטח בצורה לא חוקית (חלקם בכלל יושבים על קרקעות פרטיות), וכיום רוצים לבנות שם יישוב, סה טו זה כל העניין. כשאבי עלה לארץ הוא נשלח עם משפחתו לגור במעברה באיזור שהיום הוא אחד היקרים בירושלים, ואז היה בגבול הירדני. זה נתן להם זכויות כלשהן בשטח? יש לו יכולת לבוא בטענות על הוילות והפרוייקטים שבנו שם רק בגלל שהמדינה שלחה אותו לגור שם? באמת שאני לא מצליח להבין את הטענה הזו. כל הטיעון שלך מתבסס על זה שזה יישוב ליהודים, אבל ברגע שנתנו להם את האפשרות לקבל קרקע באותו יישוב עתידי, ועליה לבנות איזה בית שהם רוצים במסגרת התב"ע והכל של היישוב, אין כאן שום דבר לאומני כי הם שווי זכויות בדיוק כמו כל מי שיבוא לגור שם. אני באמת לא מצליח לראות אילו זכויות הלאום השולט רומס כאן (אגב להבדיל משטחי יו"ש ששם אני יכול להבין את עמדתך, לא להסכים אבל מבין). אגב אם העלית את זה, דומני שהסיבה ליישובים הללו היא לא רצף טריטוריאלי כמו למשל ביו"ש שנועד למנוע מדינה פלסטינית (נניח), אלא פשוט בגלל שהבדואים הולכים ומשתלטים על עוד ועוד שטחים בצורה בלתי חוקית, וזה דבר שהוא לא תקין בשום מדינה שומרת חוק, זה לא משנה אם בדואים היו עושים את זה או יהודים יעשו את זה. זה לגמרי הגיוני שירצו לבנות שם יישובים כדי למנוע את המשך ההתפשטות הלא חוקית הזו, ובסופו של דבר אף אחד לא מונע מהם לגור ביישובים הללו, אבל זה הרבה יותר קשה להשתלט על שטחים באופן לא חוקי כשכבר בנויים שם בתים.

אתה צודק, אבל כאן כותרת המשנה והתוכן לאחר מכן ממשיכים בדיוק באותו קו, לכן ציינתי את זה.

תראה קראתי את הכתבה, ופשוט אי אפשר להתייחס לזה בצורה רצינית כי הם פשוט זורקים מספרים חסרי משמעות. כשאומרים לך שהמדינה משקיעה יותר בתושבי ההתנחלויות, אבל לא מפרטים ממה מורכבת העלות התקציבית הזו, אין שום דרך לבדוק אם זה באמת מכורח זה שהם גרים בהתנחלות או שהעלויות הללו היו דומות גם אם הם היו גרים במקומות אחרים (סתם דוגמא, בניית מבני ציבור, או בתי כנסת ומקוואות, זה משהו שהיה קורה בכל מקום שבו היו גרים, לכלול את זה כחלק מעלויות ההתנחלויות זה לא רציני) זה פשוט סתם מספר. כשטוענים טענה מסויימת, חובת ההוכחה על מי שטוען את הטענה, ודה מרקר היו צריכים להביא נתונים רציניים כולל השוואות מול מקומות אחרים להראות שבאמת המתנחלים מקבלים יותר. כשעוטפים את זה בכותרת יפה, וזורקים נתון חסר משמעות בלי פירוט והשוואה, זה בדיוק פופוליזם. ואגב הם מציינים בשני משפטים וחצי, שהסיבה שת"א מקבלת תקציבים נמוכים, נובעת מכיוון שהיא עירייה עם הרבה מאוד הכנסות מארנונה לעסקים שגבוהות משמעותית מארנונה של תושבים פרטיים. העובדה הזאת מעלה תהייה האם בכלל כל הנתונים בתחילת הכתבה הם פשוט התקציבים שהמדינה מעבירה למועצות מקומיות לכיסוי גירעונות, והגירעונות הללו נובעים ממיעוט הכנסות של המועצות מכל מיני סיבות שלא בהכרח קשורות לזה שהן מחוץ לקו הירוק (כמו למשל הסיפור עם ירוחם והמועצה האיזורית שסמוכה אליה, פער עצום בהכנסות ביניהן בגלל חלוקת השטח שקיימת במשרד הפנים שגורמת לכך שאחת מקבלת את כל ההכנסות מבסיסי צה"ל, ומשרתת מספר מועט של תושבים, והשנייה לא, וכך היא גירעונית באופן קבוע במעט), אבל כאמור אין שום דרך לדעת את זה לא מהכתבה הזו, ולו מכתבות דומות שמתפרסמות כל העת. אגב סגנון הצגת נתונים כלכליים כזה הוא די אופייני בתקשורת שלנו, תראה דוגמא מנושא שונה (אבל דומה) כאן: http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1030947 תראה את ההצהרות בכותרת ובתחילת הכתבה. רושמים לך איזו רשות מקומית משקיעה הכי הרבה בילדים רושמים שזה פרמטר ברור לאיכות החינוך של התלמידים, אבל לא אומרים לך ממה מורכבת העלות הזו. והעיר הראשונה שמופיעה היא רעננה והיא רק במקום ה-18, וזה קצת מוזר שהתלמידים הכי מושקעים נמצאים רק ברשויות מקומיות ואיזוריות לא? מה באמת נראה למישהו שיש כאלה פערים בין החינוך במועצה איזורת תמר, לרעננה (יותר מכפול פער)? כנראה שההפרשים הללו נובעים בחלקם הלא קטן מצרכים ספציפיים לאותן רשויות עקב המרחקים הגדולים וכד' (למשל הסעות תלמידים) ומיעוט יחסי של תלמידים ביחס להוצאה ולכן נוצר נתון כזה מפוצץ. אבל בתכל'ס אף אחד לא טורח לפרט ממה מורכבים כל החישובים הללו ולכן אין שום דרך לדעת האם באמת תלמיד ב-X מושקע ביותר כסף מתלמיד ב-Y.

כשיש למיעוט מסויים במדינה שאיפות לאומיות שמנוגדות למדינה עצמה, הם למעשה חותרים תחת ריבונות המדינה. למשל כשהבאסקים בספרד או הקטלונים בספרד רוצים עצמאות, הם בעצם אומרים שהם לא רואים את עצמם חלק מספרד הגדולה (מסיבותיהם שלהם), ולמעשה חותרים תחת הריבונות הספרדית על האיזורים הקטלוניים והבאסקים. במקרה דנן, אתה בעצם אומר שזה מוצדק שיש לבדואים שאיפות לאומיות משל עצמם, על אף שהם אזרחים ישראלים לכל דבר ועניין. זו בדיוק חתירה תחת הריבונות של מדינת ישראל, כי הם לא מקבלים את הריבונות שלה בעצם זה שיש להם שאיפות לאומיות שונות. ובסופו של דבר, אזרח ישראלי ערבי/בדואי יכול לגור בכל מקום שבו אין ועדת קליטה, כולל ביישובים העתידיים שיקומו שם, משום שמדובר ביישוב עירוני. אתה בנית ספקולציה שלא יתנו להם לגור שם, אבל זו כאמור ספקולציה-הציעו להם את הקרקע שם כפיצוי, והם בוחרים לא לקבל את זה ולנהל מאבק בגוונים לאומניים. ואני לא סגור בדיוק למה אתה מתכוון בדוגמא של יהודים ברוסיה (לא מכיר את הפרטים), אבל אם הבנתי נכון זה מש לא נראה לי דומה, אף אחד לא אומר לבדואים תגורו רק כאן וכאן, אלא אומרים להם אתם יושבים על שטח שהוא לא שלכם ויש יישובים ששומרים על הציביון הבדואי שכנראה חשוב לכם, תפנו את השטח הזה כי רוצים לבנות מספר יישובים בצורה מסודרת והישיבה שלכם כאן היא איננה חוקית, ותקבלו פיצוי הולם לחלוטין על הקרקע שאתם מתיישבים בה באותם יישובים בדואים או אם חשוב לכם להישאר דווקא בקרקע הזו אז תקבלו שטח ביישוב העתידי שיקום בדיוק בקרקע הזו. איך מזה הצליחו לייצר עניין לאומני, הפתרונות לארגוני השמאל (יש לי תשובה בעיני, אתה כמובן לא תקבל אותה). אגב, להבנתי הבדואים עברו לשם בצו צבאי, בגלל שלפני כן הם ישבו על הגבול הירדני ומסרו לצבא הירדני מידע על תנועות צה"ל, ולמעשה היוו סיכון בטחוני. אני לא סגור עד כמה זה נכון, אבל אם כן זה בצירוף העובדה שהאדמות הוחכרו להם לעיבוד חקלאי (ותמה תקופת ההחכרה), מראה שהם לא בדיוק הקוזק הנגזל כאן. הם פשוט רוצים להמשיך להיות בדואים במדינה מודרנית, זה פחות עובד בימינו. והערת אגב, אם נניח והמטרה היא אכן לייצר רצף טריטוריאלי יהודי, זה מן הסתם נובע מכך שהבדואים התחילו לגבש לעצמם שאיפות לאומיות, וזה לגמרי הגיוני אם המדינה רוצה לשמור על עצמה. גישה די עקומה של טיפול בסימפטום במקום בבעיה, אבל נו אנחנו אלופים בזה (אבל זה דיון אחר כבר).

גם אצלי הגילוח הוא זוועה, עם עור מגורה ופצעים לעתים . במצב הזה זקן קצר עם קיצוץ פעם בשבוע הוא האופציה הסבירה יותר...

מצד אחד אתה צודק שזה לא אמור לעניין את האמריקאים, ואני לגמרי חושב שכל מדינה צריכה להתנהל בהתאם לאינטרסים שלה. מצד שני, אוקראינה הסכימה להתפרק מהארסנל הגרעיני שלה בתמורה להסכם הזה. ברגע שאתה ערב להסכם בתור מעצמה ולא מכבד אותו, אתה במו ידיך גורם לבנות בריתך לחשוב מחדש על השותפות האסטרטגית שלהן איתך, וזה נזק חמור מאוד למדיניות חוץ. אי אפשר לומר שטראמפ מחזק את פוטין בגלל דיבורים, ולהתעלם מהמעשים של אובמה שדה פקטו חיזקו את פוטין הרבה יותר מכל הצהרה של אובמה. (ולדעתי השמחה של פוטין קשורה בכלל לעמדות של טראמפ בנוגע לסינים, שנראה לי שכיום הם מהווים איום משמעותי מאוד עבור הרוסים).