redroze

זה מצחיק/נאיבי שאתה חושב שלבעלים אכפת מצריכת הדלק של המשאית.

אני לא בעד או נגד קמין, רק ממליץ לך לבדוק מה נהוג בסביבה שלך. אני מכיר אנשים שהשכנים עשו להם את המוות בגלל הקמין.

לפעמים ההנחה היא לא רק בכסף אלא בהטבות מסביב (אגרת רישוי, ביטוח, אביזרים וכו').

תוכל לפרט בבקשה מה פערי המחיר לפי בדיקה שלך?

לרוב כשהתקלה מתרחשת זה סימן שהמצבר קרוב לסוף חייו. איזה סוג מצבר הרכבת? האם הוא מתאים למערכת עצור סע?

הרשה לי לדייק אותך, 85 +- 5 קמ"ש. צריך להגדיר את המושג משאית בשביל לדייק את דבריך. עד שנת 2015 משאיות במשקל של עד 10 טון היו פטורות ממגביל מהירות ולכן הגבלת המהירות שלהן היא מכאנית, לרוב באזור 110-120 קמ"ש כתלות בסוג המשאית. משנת 2016 הפטור מהגבלת המהירות חל על משאיות במשקל 7.5 טון ומטה. אם אתה רואה משאית כבדה מודרנית שנוסעת במהירות גבוה מ-90 קמ"ש זה בגלל שיש דרכים לא חוקיות לעקוף את המגבלה. אבל ככל שהמשאית חדשה יותר כך יותר קשה לבטל את המגבלה. מעבר לבעיה החוקית של ביטול הגבלת המהירות זה גם מאפשר ליבואן להתנער מאחריות על תקלות במסגרת האחריות.

במאזדה 6 שהייתה לי ההגדרה של ה- istop הייתה שבמידה והטמפרטורה בתא הנוסעים עולה ב-2 מעלות להניע מחדש את הרכב. אני משער שבמאזדה 3 יש משהו דומה.

בשלב זה אין.

עלות תיקונים ממוצעת כ-2700 ש"ח בשנה, זה סבבה לגמרי לרכב שנוסע מעל הק"מ הממוצע השנתי. ירידת הערך מטורפת, גם אם נבטל את ההפחתה על ק"מ גבוה וחברה זה אומר שהמחירון באזור 25. רכב יפני משנתון זהה נמכר במחיר כמעט כפול.

ובנוסף אתה נעול על התוצרת של היבואן הזה בלבד. כן, אבל מן הסתם המחירים הכי אטרקטיבים יהיו של "תוצרת הבית".

חוץ מהיונדאי שנותנת תמורה מעולה הייתי בודק גם קליאו סטיישן, הגדלת תקציב ב-5 אלף ש"ח ותוכל לרכוש חדשה אפס ק"מ. אם היא תתאים בגודל היא תספק את התמורה הטובה ביותר. אופציה נוספת שהייתי שוקל היא מאזדה 6 סטיישן. קשה לי להאמין שתא המטען שלה לא יספק אתכם אבל בתקציב נכנס בדוחק רכב בן 3 שנים פליט ליסינג. יהיה אתגר רציני לעמוד בדרישת הק"מ.

המסמך שצרפת רק מאשר את מה שרשמתי. יש לך קצת בלאגן במונחים וכנראה בגלל זה לא הבנת את מה שרשמתי. כושר העמסה הוא המשקל שנותר להעמיס על המשאית או הנגרר לאחר שבנו עליה מרכב מסוים (לדוגמא במקרה שלנו, ארגז רכין). לדוגמא, המשאית (שלדה) שוקלת 8 טון, המרכב (ארגז רכין) שוקל 3 טון, המשקל הכולל המותר של המשאית (GVW) הוא 32 טון, זה אומר שמשקל ההעמסה הוא 21 טון. הטבלה שאתה פרסמת (וזה גם רשום בכותרת) היא טבלת משקל כולל מחובר (GCW), כלומר המשקל המקסימאלי שמותר למשאית + הנגרר/נתמך שלה. המונח דאבל הוא גם "שפת רחוב", כי יש "לעבוד דאבל" (לעבוד עם נגרר) יש "דאבל קבינה" (קבינה עם תא שינה), יש "דאבל מניע" (2 סרנים מניעים) וכו'.

יש לך סימוכין לקביעה הזו? אני חושב שאתה מתבלבל בין משאית לנמך/נגרר. בתחום הנתמכים/נגררים אכן בוצעה רפורמה של משקלים ויש הבדל במשקל המורשה של נתמך/נגרר עם קפיצים אל מול מתלי אוויר.

משקל ניתן להתקין רק במשאיות עם מתלי אוויר . משאיות עם ארגז רכין (הייבר) מגיעות ב-99% מהמקרים עם מתלי קפיץ ישר/פרבולי בגלל אופן העבודה שלהם.

את צודק במה שאתה רושם אבל אתה חושב שנהג שמעמיס משטחים של חבילות טיטולים/שימורים יודע מה המשקל שהוא מעמיס? ברמת העיקרון מבחינת המשטרה צריך להיות בכל אתר בנייה משקל. בפועל רק באתרים קבועים (מפעלים, מרכזי הטמנה וכו') מותקן בהם משקל. בפועל הרכבים האלה נוסעים עם חריגות משקל מטורפות ולנהגים אין הרבה מה לעשות כי הם תלויים במי שמעמיס אותם.

אם מה שאתה מכוון אליו זה כמה שפחות עבודה פיזית אז אתה בכיוון הנכון. המטלה היחידה שתצטרך לעשות זה לצאת להתיר את הנגרר טרם השפיכה בחלק מהמקרים וכמובן לחבר לאחר מכן. אני משווה כמובן למטלות אחרות של נהג משאית כגון הפצה, מובילית, ערבל בטון, משאבת בטון, מנופאי וכו'.

למרות שמנוע הליטר יהיה חסכוני יותר אני הייתי הולך על האטמוספרי. במיוחד אם הוא גם זול יותר לרכישה. אם אתם מתכוונים להחזיק להרבה שנים הייתי שוקל לחכות לשמוע כמה הוא יעלה דרך חברות הליסינג כאפס ק"מ.

כאשר רשמו לך שצריך לבצע פעמיים טסט לא התכוונו לעניין המחיר אלא על המטלה הנוספת. כלומר לבזבז יום עבודה/שישי של סידורים כל שנה. מכיוון שמגיעים יותר למכון הטסטים יש סיכוי גדול יותר ליפול על בוחנים שמחפשים תקלות שלא קיימות.

אתה נכנס כאן לספקולציות שאפשר להתווכח עליהם שנים האם הם מחזיקות מים או לא. על הנייר אתה צודק, העניין הוא שהמציאות היא לא על הנייר.

בעבר גם הפריוס פלאג אין (דור3) נמכרה פה בכמויות זעירות ללא הצלחה. הפער גם היה בסדר גודל הזה, בין הגרסא הרגילה לפלאג אין. צריך הרבה שנים של נסיעה עירונית קצרת טווח כדי לפצות על פער המחיר. נקח רכב שעושה בממוצע 15 אלף ק"מ בשנה עם צריכת דלק 1:20 (פריוס רגילה), כל שנה משלם 4500 ש"ח הוצאות דלק. כלומר רק לאחר 4.5 שנים הוא משתווה במידה והוא נוסע רק על חשמל. בפועל לא ניתן לנסוע רק על חשמל ולכן נקודת האיזון נמצאת יותר קרוב לאזור ה-6-7 שנים.

נכון, כי התפתח פה דיון לגבי השקעות. דירה, כמו מניות בבורסה, יכולה להיות השקעה טובה או לא טובה. ברור שלכל חלופה יש את היתרונות/חסרונות שלה ורמת המורכבות שלה. אני בסך הכל טענתי שצריך לעשות השוואה הוגנת מבחינת סכום השקעה (ולא הון עצמי). אתה טוען שלא ניתן כי חברה שנסחרת בבורסה כוללת בתוכה כבר מינוף וצריך להסתכל על החברה ולא המניה. לדעתי זה כבר לרדת יותר מדיי לעומק. אם יש לי, בהמשך לדוגמא הקודמת, 200 אלף ש"ח והשקעתי אותם ב-4 חברות אשר המינוף הממוצע שלהם הוא 80%, לטענתך זה שווה ערך לרכישת דירה במיליון ש"ח עם 200 אלף ש"ח הון עצמי. זה נראה לך הגיוני לבצע לאחר עשור השוואה בין החלופות?

זו בדיוק הנקודה שאני מנסה להעביר.

אני מבין את מה שאתה רושם אבל לדעתי זה לא נכון לעשות את זה כי אין קשר ישיר בין רמת המינוף לשווי המניה של החברה. בדיוק כמו שאין קשר ישיר בין רווחי החברה לשווי החברה. כלומר אם מחיר המניה X ורווחים הם Y זה לא אומר שאם הרווחים יעלו ל-2Y אז בהכרח מחיר המנייה יהיה 2X.

אני לא מתווכח, אני רק טוען שההשוואה לא הוגנת. למה? שוק המניות עלה ב-10% הרווחת 20 אלף ש"ח (נתעלם בשלב זה ברשותך משיקולי מיסוי וכמה נטו זה משאיר לי בכיס). נשווה לשוק הדיור שעלה גם ב-10%, הרווחת 100 אלף ש"ח. אם היית ממנף את המניות בערך שווה לשוק הדיור או לחלופין היית רוכש דירה ב-200 אלף ש"ח אז היית מרוויח סכום שווה ב-2 ההשקעות. ברור לכל בר דעת שהמון זוגות צעירים פוגשים את הדילמה שרשמת במציאות, זה עדיין לא הופך את ההשוואה להוגנת. ראה את הדוגמא הנ"ל. בדיוק מאותה סיבה, אם אני ממנף את עצמי ב-60% והמניה עולה ב-10% אני מרוויח יותר מאשר מצב שבו לא מנפתי את עצמי. ועכשיו בהשוואה לחברה שממנפת את עצמה ב-60% לא בהכרח זה יתבטא במחיר המניה. כלומר בהשוואה בין מינוף עצמי של 60% בהשוואה למינוף של החברה ב-60% ברוב המקרים של עליית ערך המניה (בערך שווה) המשקיע יישאר באופציה ב' עם פחות רווחים בכיס.

בוא נעשה הקבלה לתחום שבו כולנו מבינים: שלום, יש לי 200 אלף ש"ח לרכישת רכב חדש מהחברה. אני יכול לרכוש קיה ספורטאז gt אבל הציעו לי גם לרכוש מרצדס S קלאס בעזרת מימון. מה כדאי לי? ההשוואה היא בין שתי אלטרנטיבות לניוד בני אדם בין נק' א' לנקודה ב' שרואה מישהו ממוצע בעולם האמיתי, וככזו היא תקפה לחלוטין. הרי ברור לך שאי אפשר להשוות את התמורה של רכב ב-200 אלף ש"ח לרכב של מיליון ש"ח, אז גם כאן לא ניתן להשווק השקעה של 200 אלף ש"ח במניות להשקעה של 200 אלף ש"ח + 800 אלף ש"ח בדיור. זה מעבר לדברים הנכונים שספיראל רשם לך, ואני חושב שזו אמרה קצת כוללנית להגיד שכולם רוכשים עם מינוף. כל החברות בעולם ממונפות? כפי שרשמת המינוף של החברות לא עוזר לך להגדיל את יחידת הרווח שלך ולכן הוא לא רלוונטי. הנושא כאן הוא לא המינוף, אלא להשוות 200 אלף ש"ח ל-200 אלף ש"ח ולא 200 אלף ש"ח למיליון ש"ח.