ALX

1. כן, הייתה קצת יותר יקרה ממיני רגילה באותו זמן 2. כן, יוצרה בכמויות נמוכות משמעותית ממיני רגילה. 27,350 יחידות לאורך 3 שנות ייצור, לעומת 1,041,412 יחידות של R56 שיוצרו במפעל העיקרי באוקספורד, בריטניה. 3. סיכוי טוב ששווה להגיע לאספנות. ימים יגידו.

זו מיני קופה, בעלת קוד דגם ייחודי - R58. מיני רגילה מאותו דור בעלת קוד דגם R56. הקופה יצאה לשוק יחד עם הרודסטר (R59) בשנת 2011, לעומת ה-R56 שיצאה כבר בשנת 2006/7

אם מסתכלים על פלח השוק של אנשי DIY שקונים בחנויות BIG BOX, אז אין לא בארץ ולא בחו"ל תופעה של תשלום "שוטף+כמה שייצא", "תעשה לי הנחה" ושאר תופעות ישראליות. כן מקבלים את כל כרטיסי האשראי (למעט אמריקן אקספרס ודיינרס ברחבי אירופה). הסדרי פריסה לתשלומים - בין הלקוח לחברת האשראי/בנק שהוא עובד איתם. בארץ ניתן לחייב עסקאות בתשלומים, והעלות של זה מתומחרת (לטוב ולרע) במחירי המוצרים. כאמור, חזרתי אתמול מרומניה עם טרולי שמילאתי ב-HORNBACH. השארתי את אשתי ואת הילדה במקום בו אין להן שימוש בכרטיס האשראי ונסעתי למקום שגברים נהנים להוציא בו כסף, בניגוד לקניון.

@BoazB11 מ.נ.מ ורוטנברג הן חנויות ותיקות המתבססות על קהל בעלי המקצוע, הן לא מייצגות את סוג חנויות ה-DIY לציבור הכללי (וגם המקצועי) כמו שהום סנטר ואייס אמורות להיות. מבחינתי, זכות הקיום היחידה של הום סנטר היא עובדת היותן של החנויות פתוחות בשבת, המאפשרת השלמות ביום המועדף לביצוע שפצורים ופרוייקטים קטנים בבית. חוץ מזה הסחורה זבל והמחירים מופקעים לחלוטין. נשאר רק לפנטז על חנויות של HORNBACH (או מתחרותיה באותה הרמה) שיפתחו בארץ ויהיו פתוחות 7 ימים בשבוע (הייתי בחנות שלהם ברומניה לפני יומיים ומילאתי טרולי בכמה דברים שקשה להשיג בארץ אפילו בחנויות מתמחות).

אם כבר הוזכרה רשת HORNBACH, אז למי שיש הזדמנות לבקר בחנות כזו באירופה וחובב כלים ו-DIY - לכו לבקר ותראו איך חנות כזו צריכה להיראות מבחינת המבחר הציוד והחומרים ומקצועיות המוכרנים. לראות ולקנא באירופים, בהשוואה לקיים בארץ (דרעק-סנטר ודומיו)

פוסט זה נכתב מבראשוב, רומניה. מצטרף להמלצות הטובות של @natco יש לשים לב לכך שברומניה יום חג המולד (25 בדצמבר) נחגג בקרב המשפחה בבית, ולכן חנויות ומסעדות סגורות ברובן, והמרחב הציבורי די שומם. הערה נוספת לגבי נהיגה ברומניה: כל מה שנאמר עד כה נכון. דבר חשוב מאוד הוא שקיימת מדיניות של 0 אלכוהול מותר בנהיגה (לא, גם לא 0.1). יש אכיפה אקראית ואם יש הסתבכות בנהיגה בה מעורבת משטרה, הסיכוי לבדיקת אלכוהול של כל המעורבים גבוה. עדיין, ברומניה כמו ברומניה, אתה לא גנב עד שלא תופסים אותך, אבל צריך להיות מודעים לעניין.

@שביט לא זכרתי את התבנית הזו כרישוי ישיר. כנראה שהזיכרון שלי כבר לא כמו שהיה פעם. תודה על החידוד.

באותן שנים עבדתי אצל יבואן מתחרה. לעיתים קורה מצב שהיצרן מציע ליבואנים מחירים משתלמים במיוחד על דגמים מסוימים, בהתאם לאינטרסים של היצרן, כגון הצטברות מלאים, החלפת דגם קרבה, מאמצי שיווק, וכד'. עושה רושם שזה היה המקרה גם עם ה-E קלאס סטיישן. מעניין שהרישוי של הסטיישן הזו אינו של מונית לשעבר.

בעבר רון היה מטפל ב-T5. ראיתי במו עיני. שווה להתקשר ולשאול.

מוסך רון בת"א

מחזק את ההמצלצות שעלו פה על סוגי דיבלים לתליית תושבות לטלויזיות על קירות "רכים" כגון איטונג, פומיס, בלוק גבס (נקרא גם אשבונד) וקיר גבס. "רוזט אדום" עושה עבודה מצוינת באיטונג, בלוק גבס וקיר קרומי גבס. בקיר קרומי גבס לא חובה להכניס את הדיבלים לניצבים. דף הנתונים של הדיבל מציין עמידות של 80 ק"ג לכל דיבל גם כאשר הוא אינו נעוץ בניצב! יש להקפיד להשתמש בכמות נאותה של דיבלים, ולא להסתפק רק ב-4. אני משתמש ב-8 עד 12 דיבלים מסוג זה לתושבת מלבנית והם מחזיקים מצוין. הניסיון שלי מסתכם בכמה עשרות טלויזיות שתליתי בעזרת ברגים אלו לאורך כ-12 שנים מאז גיליתי את הדיבלים הללו. בקירות איטונג/פומיס/בלוק בטון אני ממליץ על הדיבלים של פישר בסדרת DUO POWER, בקוטר 8 או 10. אין תקלות!

אני מודע לחומרת מעשי! אבל לא יכולתי לתת לפות"ש להסתובב בעולמנו עם תהיה ללא תשובה.

ה"קונסטרוקציה השפיצית" היא פין מרכוז שמשמש, ובכן, למרכוז של הדשבורד כשהוא מותקן למקומו בחתיכה אחת גדולה ומסורבלת על קו הייצור. אין לו שימוש לאחר הייצור, אלא בנסיבות בהן יותקן דשבורד באותן שיטות שבהן נוקטים בקו הייצור (או השחלה מפתח דלת צד אחת אל עבר השניה, כאשר הדלתות עוד לא מורכבות, או השחלה מפתח השמשה הקדמית כאשר אין עדיין שמשה קדמית, לרוב זה ההשחלה נעשית ע"י זרוע רובוטית אימתנית. לעיתים הברגת הברגים נעשית ע"י רובוטים בשר ודם ולעיתים ע"י רובוטים תעשייתיים). אני יודע שהדבר מדיר שינה בעיניך, אבל הרכב שלך ממש יכול להסתדר בלי פין המרכוז הזה בצד אחד. לא יהיה שום רעש ושום חלק לא ירטוט או חלילה יישבר.

@ברווז אפשר לקדוח שני חורים בדופן המתכתית של המקום בו מותקן הקבל ולהשחיל דרכם אזיקון שיתפוס את הקבל. לחילופין, אפשר להדביק "תושבת לאזיקון" ואליה לקשור את הקבל. כזאת למשל:

כל הכבוד ברווזון! אפשר לתפוס את הקבל עם אזיקון (פלסטי או מתכתי). לא יקרה כלום לא למזגן, לא לאזיקון ולא לקבל.

קפיצה גדולה מדי בערך הקבל לא טובה, כי אז יתקבל אפקט של הפרש זמנים גדול מדי בין הזרם בסליל העזר לבין הזרם בסליל הסטטור. הדוגמה שנתת, עליה בערך מ-50 ל-150 מיקרופארד היא דוגמה לעליה שהיא כנראה גדולה מדי. לעומת זאת עליה מ-35 ל-50 מיקרופארד היא כנראה לגמרי בסדר. בתחום האלקטרוניקה, בעת מחסור ברכיבים, זה נחשב "בסדר" לעלות בקיבול של קבל בדרגה אחת. לעומת זאת ירידה בקיבול נחשבת "לא בסדר".

חברים, לא ייתכן שלחץ גבוה של מערכת הזרקת מסילה משותפת ישרור בצינור גומי! ככל הנראה (ואני לא מכיר את הרכב הספציפי או את הצינור הספציפי) מדובר בקו הזנה או קו חזרה של סולר אל משאבת הלחץ הגבוה, בו שורר לחץ נמוך. מספר של 1 עד 3 באר נשמע סביר לצינור כזה. לגופו של עניין: אני לא מאמין שהדבקה של הצינור תצליח. אפשר לשקול תיקון של הצינור או ע"י החלפת המקטע הפרוץ או ע"י חיתוך של הצינור איפה שהוא פרוץ והשתלת קטע חדש עם מופות בלחיצה בשני הקצוות. בעבר טכנו-צינור שהיו ברח' יצחק שדה בת"א היו עושים את זה, אבל הם התמזגו עם עסק אחר (נדמה לי בחולון) וסגרו את החנות. אני מאמין שקיימים עסקים אחרים שנותנים שירות כזה. פות"ש: חפש עסקים בתחום ההידראוליקה.

יכול להיות שהזיכרון שלי כבר מתעתע ואני טועה לגבי הצ'וק ברנו 5. בכל זאת חלפו (מהר!) כ-37 שנים מאז.

תודה בוקי על השלמת ההסבר. בכוונה התעלמתי מהקבל ביחידה הפנימית, כיוון שלא דובר בו במקרה של הברווז. בכל מקרה, הייתי מחליף גם אותו מדי כמה שנים כתחזוקה מונעת.

שקול פניה למהנדס רכב (למשל דוד נמרי) שיבחן את הנזק ויוציא חוות דעת על מידת הנזק והגורם לו. דו"ח המהנדס יהווה עבורך תחמושת למאבק מול הטריו של המוסך/יבואן/יצרן. אותו מהנדס יכול גם להמליץ לך אם להיכנס למלחמה הזו או אם כדאי לוותר. לבדיקת המהנדס יש עלות, אבל אפשר לדרוש אותה בחזרה מהגורמים בצד שכנגד, אם בדרישה ישירה, שתיענה או שלא תיענה, או בתביעה משפטית.

הייתה לדוד שלי רנו 5 מודל 88 ידנית ברמת הגימור הגבוהה, ידנית. נקנתה חדשה מהחברה. זכור לי שהיה לה צ'וק אוטומטי ולא היו בעיות התנעה. עוד זכורים לי המושבים המפנקים שהיו באוטו הזה. הבדל של שמיים וארץ לעומת המושבים ברכב הראשון שלי, שהיה מבוסס רנו 5, הלו הוא רנו אקספרס, שם הגימור היה ספרטני ממש.

לקבל מסוג זה אין קוטביות. חיבור הפרובים כמו בתמונה טוב מאוד. מה קריאת מכשיר המדידה? מה הערך הנקוב של הקבל?

@ברווז הסבר קצרצר ופשטני על הצורך בקבל להתנעת מנוע השראה חד-פאזי: מנועי השראה מסמכים על העיקרון של שדה מגנטי מסתובב על מנת לייצר תנועה סיבובית. במנוע תלת-פאזי בגלל הפרשי התזמון בין מופעי הפאזות, ישנו נוצר בסלילי הסטטור של המנוע שדה מגנטי מסתובב באופן טבעי. לעומת זאת, במנוע חד-פאזי, מכיוון שלא קיים שדה מגנטי מסתובב אלא שדה מגנטי פועם (שינוי כיוון השדה הנגרם בגלל שינוי כיוון הזרם בפאזה), הרוטור לא יכול להתחיל להסתובב בעצמו. הפתרון: הוספת סליל נוסף לליפופי הסטטור במנוע (נקרא סליל עזר) והזנתו דרך קבל ההתנעה. משך הזמן שלוקח לקבל ההתנעה להיטען יוצר הפרש זמנים בין הזרם הזורם בסליל הראשי של המנוע לבין סליל העזר, ובכך נוצר שדה מגנטי מסתובב שמאפשר לרוטור להתחיל להסתובב. לרוב, לאחר התנעת המנוע, סליל העזר ו/או הקבל מתנתקים. מסיבה זו, גם למנוע המניע את המאוורר במזגן יש קבל התנעה, למעשה, לכל מנוע השראה חד-פאזי "פשוט וקלאסי" כמעט יש קבל התנעה. כמובן שיש שכלולים ופתרונות אחרים, אבל זהו הפתרון הפשוט לבעיה הזו. מנגנון הכשל של קבל מקולקל הוא פשוט: או שסליל העזר לא מקבל זרם דרך הקבל בכלל (במקרה של קבל מנותק) ואז לא נוצר שדה מגנטי מסתובב, או שהפרש הזמנים בין הזרם לסליל הראשי לבין סליל העזר קטן מדי (במקרה של קבל שקיבולו ירד) ואז השדה המסתובב חלש מדי מכדי לאפשר התנעה או קצר חשמלי, במקרה של קבל בו נפרץ החומר הדיאלקטרי.

נשמע כמו ניסיון התנעה ולא התנעה מוצלחת. אפשר לנסות להחליף את קבלי ההתנעה של המדחס ושל המאוורר "על בליינד". העלות נמוכה וזה בכל מקרה צעד רצוי לאחזקה שוטפת של המזגן כל כמה שנים. העלות - סדר גודל של עשרות בודדות של שקלים. רק תוודא שאתה מנתק את המזגן מהחשמל וממתין כמה דקות לפני פירוק הקבלים כדי למנוע סכנת התחשמלות. כמו כן, רצוי לצלם ולתעד את חיבורי החוטים.

ממש לא!