Jump to content

קורן בן אשר

  • הודעות

    2,694
  • כאן מאז:

  • פעילות אחרונה

  • ימים ב"תורמים ביותר"

    7

כל מה שפורסם על ידי קורן בן אשר

  1. לגמרי צודק. כילד בשנות השמונים אני זוכר היטב - בנסיעות לב"ש בקיץ, כל כמה ק"מ רואים רכב עומד, מכסה המנוע פתוח והנהג עומד עם בקבוק מים. נסיעה ארוכה ל"צפון" או לאילת בכלל הייתה פרוייקט שלם. כמות כלי הרכב, אגב, בין שנת 1988 להיום גדלה כמעט פי 5! מ-750 אלף מכוניות פרטיות לכמעט 4 מילון. בחופשת בין הזמנים רואים המון רכבים כאלה של "המגזר" תקועים בכל רחבי הארץ. וגם כשהם בדרך נס לא תקועים, הם לא נוסעים מי-יודע-כמה. אגב, באוגוסט האחרון ראיתי לנדקרוזר תקוע בצומת חצור הגלילית עם מכסה מנוע פתוח! חבל שלא צילמתי, שתהיה לי הוכחה שראיתי דבר כזה 😁. דווקא הצרפתיות של אז (מתייחס לתקופה עד סביבות אמצע שנות התשעים) היו בעלות אמינות מופלגת ונסעו בלי סוף. חוץ מזה, הצרפתיה שלי כנראה תקבור את רוב המכוניות שלכם...
  2. אכן כן. פארק גדול מאוד, מאחורי איצטדיון הרצליה וצמוד לקניון שבעת הכוכבים. שתי דקות מאיילון.
  3. זה לא מאהבת מרדכי, אני מניח... בכל אופן הייתי שמח אם היו ממנים את קרמשניט למפכ"ל מחר בבוקר. אולי הוא יעשה קצת ניקוי אורוות בארגון החולה הזה.
  4. לא יודע אם מותר שם במפורש, בפארק הרצליה יש פינת מנגלים, אז ההיגיון אומר שכן. פארק נחמד מאוד ומטופח.
  5. נפלא. אני בעד שיעלה לכם השתן לראש עד הסוף, ותאסרו בעגלא ובזמן קריב גם נסיעת רכבים פרטיים בשבת, בכל הארץ. זה יחיש את סופכם.
  6. אין לך שקע מצת ברכב? זה שקע עגול שמספק 12V וזרם עד בסביבות 10A, כלומר עד בד"כ כ- 120W. מסורתית השקע הזה נועד לחימום מצת סיגריות... שזה אביזר שתקוע בתוך שקע המצת, מתחמם ואז קופץ כמו טוסטר. מכיוון שזה סטנדרט אחיד שקיים במכוניות כבר עשרות שנים, התלבשה על זה תעשיה שלמה של אביזרים שמוזנים משקע המצת, פשוט כי זה כבר קיים ונגיש.
  7. אוי ווי. איזה פושעים. באמת נורא. כמה דחקות סרות טעם, סבירות במונחי התקופה ולא מקובלות במונחי פוליטיקלי קורקט של היום. ברור שזו סיבה מספקת לזרוק מתחת לאוטובוס בנאדם שבילה בערך עשרים שנה מחייו בלאכול שטח בשליחות המדינה. מדהים שפשוט אין גבול למה שאנשים מוכנים להאמין לו בגלל הפוזיציה הפוליטית שלהם (הלגיטימית בפני עצמה). אני מתחיל להבין את הדיבורים על שטיפת מוח ועל זה שאנחנו מדברים לכאורה באותה שפה אבל בעצם בשפות אחרות לגמרי.
  8. בפינלנד ובדנמרק.
  9. כדי לחסוך כסף כביכול, פיצלו את העסק למכרזים שונים, לך תעשה עכשיו אינטגרציה של הכל ביחד. בסוף הזול יצא (בלשון עבר) יקר. מה שצריך זה לתת את כל העבודה, כולל תכנון מפורט, לגוף אחד, שיהיה קוריאני, גרמני, צרפתי, הולנדי, לא חשוב רק שיהיה ידע וניסיון ויכולות, ושלום על ישראל. לא שמעתי על דבר כזה. בטח דברי שחץ ורהב של מישהו. אם זה יקרה, ללא ספק יאיץ את ההצבעה שלי למונית לנתב"ג.
  10. הפרוייקט הזה עונה על הצרכים של לפני 20 שנה. בכלל זה שעטנז מוזר, קיים בעולם אך לא נפוץ, של רכבת קלה שנוסעת במנהרות. כמובן הרעיון הוא לחסוך כסף במקום לבנות את הדבר האמיתי. בסוף ירד האסימון, הבינו שהדבר הזה הוא מעט מדי ומאוחר מדי, ועכשיו עובדים על תכנון המטרו ה"אמיתי". רק שעד שיבנו אותו אני כבר אהיה קרוב לפנסיה.
  11. אתה מגזים. יאחרו, ידחו בשנה, שנתיים, בסוף יפתח, יהיו מחלות ילדות, נעבור אותן, וכבר למחרת אנשים ישכחו שאי פעם היה אחרת. כמו עם כל פרוייקט רכבתי אחר.
  12. עד שידידנו השבדי יענה, מקווה שזה בסדר מבחינתך שאני גם עונה. בכל המדינות הנורדיות הכל שונה מאוד מבארה"ב. הייתי מאושפז לילה אחד בהלסינקי (בלי ביטוח לאומי מקומי), שילמתי כמה מאות יורו. שילמתי איזה 30 יורו לפינוי אמבולנס. בארה"ב קרוב לוודאי הייתי מסיים לילה כזה עם חשבון 5 ספרות בדולרים. לחלוטין. הכל נגיש, הכל מקושר, כל האינפורמציה נגישה, ברמה שאתה יכול לנסוע בלילה בשלושה אוטובוסים לאיזה חור שאתה לא מכיר, ולתכנן על האוטובוס האחרון חזרה הביתה כי אתה יודע שהוא יגיע בזמן.
  13. אכן שפות דומות. דנית ונורבגית דומות מאוד בכתיב, לעומת זאת נשמעות שונות לגמרי. נורבגית נשמעת כמו ניסור עצים; לעומת זאת, דנית נשמעת כאילו יש לך תפוח אדמה חם בפה, בקושי מבטאים את העיצורים. לכן אם אתה לא יודע דנית, יהיה לך בלתי אפשרי כמעט להבין משמיעה מה אומרים ולקשר את זה לצורה הכתובה. בהתאמה, זה האלמנט הכי קשה בדנית - ההגיה. שבדית יותר קרובה לנורבגית מבחינת הצליל וההגיה, אך יותר רחוקה מהנורבגית והדנית בכתיב. כולן שפות גרמאניות שמקורן ב-Old Norse וקרובות גם לאנגלית. יש פחות אוצר מלים מבאנגלית וגרמנית, והדקדוק לפחות בדנית ונורבגית יותר "פרימיטיבי" מבאנגלית וגרמנית, כך שאני לא מוצא אותן שפות קשות במיוחד. בתוך כל זה יש גם דיאלקטים שונים, ולפעמים גם צורות כתיבה שונות (בנורבגית למשל יש שתי צורות כתיב שונות). סדרות טלויזיה הן לא המציאות, בפועל כששבדים/נורבגים/דנים נפגשים הם אכן בד"כ ינסו קודם כל לתקשר ביניהם בשפות שלהם, ואם אם לא מצליחים הם יעברו לאנגלית. עניין סובייקטיבי.
  14. רגע, עצור סוסים. שתה כוס מים. 1. אני רק מבאר את המונח היופימיסטי "מדינת כל אזרחיה". 2. כתבתי "שמאל רדיקלי", זה היה די ברור לדעתי. כיום אין כמעט אף אחד בשמאל הישראלי המיינסטרימי שמעלה את האופציה הזו, לא טענתי זאת כלל. אבל זה קיים בשוליים של השיח כל הזמן, ויש פה ושם כל מיני שמאלנים-חמודים-מר"צניקים לשעבר וכאלה שמאמצים את הרעיון. 3. בהחלט הימין עושה בעניין זה תעמולת הפחדה שקרית ומת על טיעון איש הקש הזה. זה לא אומר שלא צריך להתייחס לביטוי עצמו. 4. מסכים איתך 100% שזה הכיוון שבפועל הימין הקיצוני מוביל. 5. כמו ששמת לב, אני נלחם במספר חזיתות (כמו שבן גוריון אמר על הבריטים): בעד הפרדת דת ממדינה, בעד זכויות פורמליות שוות לכולם, נגד הימין הדתי-משיחי, נגד "מדינת כל אזרחיה". מסכים לחלוטין. גם אני חושש מאוד. המצב הזה אינו בר קיימא לאורך זמן, מתי שהוא אני חושש שיכפו עלינו הר כגיגית, ובגלל אפקט ה"שוונג" לא יעצרו רק בהפסקת השליטה על ערביי השטחים ומתן עצמאות, אלא ידרשו פירוק המדינה העברית, קרי ביצוע rollback ל-1917 דה-פקטו. המשמעות היא 100% אסון עבורנו (כלומר 0% הצלחה). לכן אני חושב שבכל זאת עלינו להסתכן ולצאת משם במהלך יזום. זה עדיין לא נטול סיכונים, אולי 50% שנצליח, אבל לימדו אותי שסיכוי של 50% טוב יותר מסיכוי של 0%.
  15. ראוי שנדון קודם כל במונח המכובס "מדינת כל אזרחיה". יש מדינות שהינן מדינות לאום, ויש מדינות שאינן מדינות לאום (ארה"ב, קנדה, ויש עוד). רוב מדינות העולם הן מדינות לאום, כולל מדינות כמו דנמרק, פינלנד, שבדיה, נורבגיה והולנד (רשימה חלקית), אלה שמופיעות במילון הישראלי ליד הערך "מדינות מתוקנות למופת". בפינלנד, למשל, יש מיעוט לאומי של שבדים (כ-6%) שיש לו הכרה פורמלית. יש להם בתי ספר שמלמדים בהם בשבדית, שבדית היא שפה רשמית בפינלנד, כל השילוט והמסמכים בשבדית ובפינית. אבל הצביון של המדינה הוא - פיני. הדגל פיני, ההמנון פיני, השפה העיקרית פינית. האם יש מישהו שיטען שפינלנד לא מדינה דמוקרטית למופת? ז"א, היותה של מדינת לאום בעלת צביון לאומי מסויים אינו הופך אותה ללא-דמוקרטית. ולהפך. כעת, מה פשר הביטוי המעורפל "מדינת כל אזרחיה". מוסכם עלינו (אני מניח) שחייב להיות שוויון זכויות פורמלי בפני החוק לכל אינדיבידואל באשר הוא אינדיבידואל, בלי הבדל דת, גזע, מין, מגדר וכו'. הביטוי המכובס הנ"ל אינו מכוון לשם, אלא למשהו אחר. זהו מונח עמום בכוונת מכוון, שהוזרק לשיח הישראלי ע"י זרמי השמאל הרדיקלי, כשה-end game שלהם הוא פירוק המדינה העברית/הציונית/you name it, קרי לעשות rollback לשנת 1917, ויש שיאמרו לשנת 1882. העמימות מכוונת במטרה לרמוז שמדינת הלאום העברית לא יכולה להיות דמוקרטית, כי היא יעני לא של אזרחיה, וזאת במטרה להטעות אנשים כטקטיקה תעמולתית. לאחר שהבהרנו קצת את העניין הזה: אין רע ב"מדינת כל אזרחיה" מבחינה אקדמית טהורה, אם אתה חי בחלל החיצון מנותק מכל קונטקסט. אם/כל עוד אתה חי בעולם האמיתי, פה על פיסת האדמה המדממת והאומללה הזו, כדאי שתדע במה דברים אמורים. נניח שאתה מכריז מחר בבוקר על "מדינת כל אזרחיה", קרי ביטול הצביון העברי והחלטת צביון נייטרלי שקוף. אם המדינה נשארת דמוקרטית, אז מחרתיים, האזרחים הופכים את ההחלטה, מחזירים את הדגל וההמנון על כנם ואת כל שאר הסממנים, ומרוקנים את הכרזתך מתוכן. אז נניח שאתה הולך ועושה משהו אחר, וכופה מדינה דו לאומית בין הים לירדן, איחוד מלא עם השטחים ועזה, מבטל את חוק השבות ואולי אף מאפשר שיבה בלתי מוגבלת לפלסטינים וצאצאיהם לתוך ישראל . בכך אתה קולע את המדינה למלחמת אזרחים בלתי-נגמרת שהמלחמה ביוגוסלביה תהיה פיקניק לידה. זו המשמעות של "מדינת כל אזרחיה" בקונטקסט הספציפי שלנו: או מניעת זכות ההגדרה העצמית ע"י כפיה לא-דמוקרטית (בניגוד למשפט הבינ"ל), או חורבן ומוות.
  16. אחד הדברים הראשונים שצריך לטפל בהם במסגרת האוטונומיה החילונית, זרם חינוך חילוני מנוהל ע"י מועצה עצמאית. (מעניין לדעת כמה מהמשתתפים פה יודעים שלחינוך הממלכתי-דתי יש אוטונומיה, יש מועצת החמ"ד שמנהלת את העסק ומשרד החינוך לא יכול להתערב?)
  17. לא רק ישראלי-יהודי. פחות אישיו בסביבה רב-לאומית בערים הגדולות. לא התגוררתי בקנדה/ארה"ב/אוסטרליה, אלה מדינות מהגרים והרושם שלי הוא שיותר קל שם כי אתה זר בין זרים. בסיאטל או בטורונטו אתה זורק עשר אבנים, פוגע באנשים מעשרה לאומים שונים. כמובן כל עוד אתה לא באיזה צ'אטנוגה, מונטנה. מדינות אירופה הן מדינות לאום מובהקות, מתחת לפני השטח הם משמעותית יותר לאומנים וקנאים לזהותם, תרבותם ולשפתם. אתה תרגיש שם משמעותית יותר זר, אבל שוב, זה הכל ניואנסים. בכל מטרופולין גדול יש הרבה אקספאטים וברמה היומיומית אתה חי את חייך בלי הפרעה רוב הזמן.
  18. +1 לאינדוקציה. זה כמו מדיח, אי אפשר לחזור אחורה. מרתיח סיר עם 2 ליטר מים לפני שאתה מספיק להגיד "גולדקנופף". בדירה החדשה שלנו אני שואף שלא יהיה חיבור לגז בכלל. לא אוהב גז. (משהו בהיסטוריה המשפחתית שלנו מלפני 80 שנה).
  19. אתה מפספס את הנקודה. לרוב, אנשים לא מבקשים לקום בבוקר בהיר אחד, להתנתק מהכל, ובאופן יזום לזרוק מעליהם את הזהות הישנה שלהם ולגדל זהות חדשה. רוב האנשים שאתה קורא עליהם (כולל פה בפורום) מרגישים שלא הם עוזבים, אלא שהמדינה עוזבת אותם. במלים אחרות, הם לא הפסיקו להיות ישראלים וציונים, המדינה החליטה להפסיק להיות ישראלית וציונית. לא אני הפסקתי להזדהות עם המדינה - המדינה מפסיקה להזדהות איתי. אם תבין את הנקודה הזו, תוכל להבין את עומק המשבר.
  20. יודע, ושניהם זה הפניקס. בתקופה ששהינו בפינלנד לילדים היה דייויד שילד עד שקיבלו כרטיס בט"ל, ולי היה פספורט קארד שהייתי מחדש כל פעם מכיוון שהייתי מגיע לארץ מדי כמה חודשים. מה הצפי לאורך התקופה שתצטרך בה ביטוח פרטי? אם היא קצרה, הייתי בולע את הצפרדע. מה עושים חבר'ה אחרים בקפריסין? בטח יש פורום/קבוצה של ישראלים בקפריסין, הייתי שואל שם.
  21. בקנטון מדינת ת"א יש חוקה קשיחה. הדת היא עניין אישי, יעני הפרדת דת ממדינה. יש מבחן מיצוי השתכרות, יש קצבאות ילדים לשני ילדים למשפחה. יש מערכת רווחה טובה שמוכוונת לרשת בטחון של המדינה כמו במדינות הנורדיות, כלומר לדאוג לאנשים ולא למקומות העבודה. שלא מכוונת כולה לפרנס בטלנים ו/או אנשים שמביאים לעולם 12 ילדים. אין סבסוד ללימודי דת ומוסדות דת. מוגדר בחוק חופש תנועה בשבת, מסחר חלקי בשבת, תחב"צ בשבת. כמו בארה"ב, באים ומתעלקים אבל לא יכולים לשנות החוקים, ולפחות לא נשלם על ההתעלקות הזו. זה הרע במיעוטו. מעבר לזה, יש רק להעלות אנשים על אוטובוסים ולזרוק אותם החוצה, וזה כנראה לא הולך לקרות.
  22. ביטוחי נסיעות רגילים לרבות פספורט מוגבלים בתקופה שלהם, מעבר לכך, כל דבר שמעבר לטיפול חירום הם לא ישלמו לך שקל, מבחינתם תעלה על מטוס לארץ. זה לא משהו שאתה רוצה, להצטרך לטוס בשביל כל פרוצדורה פעוטה (אפילו שקפריסין מרחק יריקה מפה). אתה צריך משהו ברמת דיוויד שילד. וזה יקר. מאוד.
  23. @m3x7r3m3 לא ייאמן, הצלחת לגרום לדפדפן שלי לקרוס... ביחס לדבריך: צריך לקדם את כל ה-3, לא רק אחד מהם. הם קוהרנטיים אחד עם השני. אגב 3, לא חייב להיות ביטול מדינת הרווחה, אלא הורדה של ההחלטה על מדיניות הרווחה (או היעדרה) לרמת ה"קנטון" ללא מדיניות רווחה פדרלית. זה גם יאפשר לכל "קנטון" להציע מדיניות רווחה לפי הרווחים שלו. בוודאי שלא חייב לבטל את מדינת הרווחה, אלא כפי שכתבתי בסעיף 1 לעיל, נושא הרווחה יהיה מנוהל ברמת הקנטון מתקציבי הקנטון. במחשבה שניה, זה לא צריך להיות 1 או 2 או 3 , אלא 1 או (2+3). כלומר, או קנטוניזציה של המדינה, ואם זה לא אפשרי או נתפס כרעיון אוונגארדי מדי, אז לפחות אוטונומיה לחילונים (למשל, זרם חינוך שלא ניתן לגעת בו, כמו שבחמ"ד אי אפשר לגעת - יש לו מועצה עצמאית) + ביטול הדרגתי של מדינת הרווחה.
  24. הרעיון שכל אחד יצטרך לחיות לפי חוקי הקנטון שלו. כמו שבבוואריה חיים לפי החוקים של בוואריה, ובמונטנה חיים לפי החוקים של מונטנה. ייתכן אפילו שבחלק מהעניינים החלוקה לקנטונים יכולה להיות וירטואלית, קרי לא לפי חלוקה גיאוגרפית. נניח השכן שלי ואני גרים באותו בניין בקנטון מדינת ת"א, אני שולח את הילד לבי"ס של הקנטון שלי ומשלם מס בהתאם, והשכן שולח את הילד לבי"ס בקנטון ב"ב ומשלם לקנטון ב"ב על החינוך. בעניינים אחרים הוא כפוף לחוקי קנטון מדינת ת"א. לא מתאים לו? שיעבור לב"ב.
×
×
  • תוכן חדש...