קורן בן אשר

גם אני מעדיף את המונח היפה "עברי". חבל שהוכחד מהשיח כליל. הציונות דווקא כן אימצה את המונח, הוא היה בשימוש נרחב לפני קום המדינה, לדעתי החל מימי העלייה השניה ואילך. ראה התמונה המצ"ב - שים לב באיזה עיתון מדובר! למיטב זכרוני, אפילו במגילת העצמאות היה אמור להופיע המונח עברי/מדינה עברית, אבל בסוף ביג'י נכנע ללחץ המפלגות הדתיות. לצערי, מאז הצליחו להכחיד את המונח הזה לחלוטין משפת היומיום.

קשה לי להאמין. עם או בלי קשר, בדוק, כמו שהציע בוקי, אם יש אצלך "אורגן אורות". זה כל כך נפוץ בפלואנסים, שאיך שאתה נכנס לחצר של החשמלאי רכב, הוא כבר יוצא אלייך עם מלחם וחתיכת חוט. מעבר לזה, שמעתי שיש מכשפה מפורסמת עם כוחות רציניים בכפר ראמה ... 😉 בטורקיה. אל דאגה, הוא יזכיר לך כשתצטרך להחליף פילטר מזגן.

חפש שרידים של התקנות מקומיות (לרבות חיישני רוורס) והיפטר מהם.

לשם מה? הדבר הזה מחליף סמארטפון עם טורק/קארסקאנר וכו' + סורק גנרי פשוט. לפי מה שכתוב, יש שם התראה! ואם בדגם הזה ספציפית לא קיים, אז יש אינספור כאלה עם התראה קולית.

אין צורך להמציא את הגלגל, בוקי נתן את הפתרון ה(כמעט) מלא, יש היצע של טריליון צגים כאלה שמחליפים את הצורך בהתעסקות עם סלולרי ובדרך כלל ניתן להגדיר בהם התראות על כל הפרמטרים ( כולל זה שבקישור של בוקי).

באופן נקודתי, אם יש בעיות, יכול לעתים הועיל. במצב הנפוץ, שזה כנראה המקרה שלך, מוסכים פשוט נוהגים להוסיף מיכל תוסף על עיוור בצורה רוטינית בלי קשר לכלום. במצב הזה, התוסף נחוץ ומועיל לתזרים המזומנים של המוסך.

פארק אריאל שרון AKA חירייה.

"מקדח טיפה"? אני מכיר את זה בתור "מקדח חץ".

אצלך זה עוד יפה. יחידה פנימית מיני מרכזי אלקטרה "טיפש", 40T כמדומני. מילא שהיחידה הפנימית מותקנת באופסייד, אף אחד לא רואה את זה. הם חצבו תעלה בעומק של כ-3 ס"מ מעל היחידה הפנימית בבטון של התקרה, אפילו חשפו קצת את פלדת הזיון, והעבירו דרכה את כבל הזינה. אלוהים יודע למה, כי עד כמה שאני מבין, כל חיבורי הצנרת והחשמל הם בצדדים. גם אין בעיה של אילוצי מקום או אורך כבל (שזה תירוץ עלוב בכל מקרה). אני פשוט לא מבין למה היה צריך לעשות את זה. למישהו יש רעיון? לפחות מיקמו את פתח הגישה כך שיש מקום לגשת לפילטרים.

+ שתי הערות חשובות: 1. לא קונים שמנים בתחנת דלק. שמנים ונוזלים קונים בחנויות חלפים. בכלל בתחנת דלק קונים רק דלק. לא לפתוח שם מכסה מנוע בכלל. לסרב לכל הצעה של מתדלק "לבדוק שמן-מים". 2. במיוחד ברכב מתיישן, יש להקפיד לבדוק מפלס שמנים ונוזלים באופן קבוע. סדר גודל של לפחות פעם בשבועיים או כל 1000 קילומטר. 3. בימינו מומלץ לכל אחד לרכוש/להשיג בוסטר + קומפרסור לניפוח צמיגים. הדברים האלה היום עולים גרושים, ותמיד כדאי שיהיה בהישג יד.

אי אפשר. מצטער, אלה חוקי הפורמט. אתה שייך לציבור שקיבל מעשית אוטונומיה חוקית משלו ופריבליגיות מיוחדות משלו, כשהקריטריון היחיד הוא להיות חרדי. אתה אולי לא אשם בזה, אתה נולדת לתוך זה, הפוליטיקאים והעסקנים של הציבור שלך יצרו את המציאות הזו עבורך במשך עשרות שנים. עדיין, תרצה או לא תרצה, אתה חלק מזה. אם היית חי כמו חרדי בבריטניה או הולנד, בתוך הבית חי אורח חיים חרדי לגמרי, אבל ביומיום מתנהל לפי אותם חוקים כמו כולם, לאף אחד לא היה בדל של טענה כלפיך.

הרא"ה בקפה תמיד מפוצץ באנשים בשיום שישי בבוקר. לקחת בחשבון. יקב התשבי (המסעדה שלמטה על כביש בנימינה-זכרון, לא זו שלמעלה במדרחוב) גם רעיון טוב, בהחלט עונה על הצורך שהוגדר.

תראה. זה אולי לא קריטי, אבל לדגמים שונים יש לעתים תקלות אופייניות, ברמה שאנשים עם היכרות טובה עם הדגם יכולים לאבחן לך את הבעיה מתוך שינה בשתיים בלילה. לי אין תשובה בשבילך, אבל אולי, על סמך המידע שנתת, למישהו אחר תהיה.

קודם כל לציין דגם רכב, שנה, מנוע, סוג גיר וכל פרט רלוונטי נוסף.

גם אני עברתי לשימוש בסוללות נטענות עקב ריבוי צעצועים ושטויות אלקטרוניות של הילדים, שצרכו כמות בלתי הגיונית של סוללות. בדרך כלל אלה סוללות NiMH, ויש איתן שתי בעיות: 1. פריקה עצמית מאוד מהירה. 2. מתח נומינלי 1.2V, ויש מכשירים שלא אוהבים את זה, ומהר מאוד יתריעו על "סוללה ריקה" למרות שהסוללה כלל לא ריקה.

תכל'ס אין משהו מעניין בדרך. ממליץ למשוך עד הכנרת, ולעצור בקפה ארתור בחצר כנרת.

אכן כאוב, אם תשים תחבושת לא יעזור לך שנתיים. נקמיצ'י, לצערי אין לי הרבה מה להציע מלבד השתתפות בצער ותחושת הזדהות. אולי זכור לך משרשורים קודמים, אני גם באותה סירה, או בסירה ליד, נכנסנו לפני שבוע לדירה, ובחודשים האחרונים היו אצלי מטבע הדברים בעלי מקצוע ומתקינים מכל הסוגים והמינים כדי לדגם את הדירה לקראת האכלוס. החוכמות בדיעבד שלמדתי: 1. להתעלם מהמלצות על בעלי מקצוע שרצות בקבוצת הוואטסאפ של הפרוייקט. הרי רוב מוחלט של האנשים לא יודעים להבדיל בין עבודה טובה ואיכותית לעבודה חרא, והקריטריון מבחינתם לבעל מקצוע טוב הוא במקרה הרע מחיר בלבד, ובמקרה הטוב נותנים גם משקל לשירותיות. למדתי את זה די מהר כשאחד מבעלי המקצוע הראשונים שהבאתי לדירה, חשמלאי, נשלח הביתה אחר כבוד. משם למדתי לנתק מגע מההמלצות בקבוצות. 2. בהמשך לסעיף 1, לא להתפתות לכל מיני הצעות רכישה קבוצתית והצעות מחיר "בלעדי לפרוייקט רמת חרולים ג' !!111" שרצות בקבוצות הוואטסאפ כנ"ל. ממילא ההצעות האלה בד"כ לא רחוקות ממחיר השוק שתוכל להשיג כך או כך. לעשות את שיעורי הבית לבד וביסודיות. על מי אני כן מסתמך? לפי סדר העדיפות: א. המלצות אישיות מאנשים שאני מעריך את דעתם בנושא הנדון. ב. המלצות כאן בפורום הזה. ג. מדרג. אני גם פישלתי קצת בנושא המזגנים. גם אני סגרתי עם "משה מזגנים" כזה, שבגדול היה די בסדר והיה די מקצועי, וסה"כ התוצאה סבירה, אבל עדיין מציק לי באיזה מקום שבדיעבד אולי זה לא היה הדבר הנכון לעשות. לא עשיתי שיעורי בית מספיק טוב. בדיעבד הייתי צריך ללכת עד הסוף, לשים עוד 15K ולהביא מתקין יהלום-פלטינה-טיטניום של VRF יפני כלשהו. או לפחות קוריאני. וכאן מגיע הלקח השלישי: 3. כשבוחרים פתרון כזה או אחר (נוגע לא רק למזגנים אלא לכל התקנה "כבדה"), יש להכניס למסגרת השיקולים גם שיקול של צמצום למינימום של עבודות קידוחים, ניסורים, חציבות, שבירת קירות וכו' בדירה. כאמור, גם מבחינתי מדרג זה ה-go to בהעדר המלצות כאמור. והיו אצלי בחודש האחרון לפחות חמישה בעלי מקצוע ממדרג, רובם סבירים פלוס עד טובים. עם זאת אומר שוב, מדרג בגדול מסנן החוצה את אלה שממש חאפרים, אבל עדיין בסופו של דבר גם שם רוב בעלי המקצוע בינוניים. מה שמדרג בגדול כן מבטיח זה שירותיות. כל האנשים שהבאתי משם היו עם קשב ללקוח, הגיעו בזמן, ועמדו בזמנים ובעלויות שהוגדרו. בישראל גם זה משהו.

יש את תמרלין בכניסה לרמת דוד, איפה שהייתה פעם אוקטגון. אני מודה שבגלגולה החדש טרם הייתי, אבל קראתי ביקורות טובות. המקום עצמו, בהנחה שהם לא הפכו אותו לגמרי, די ידידותי לילדים, יש טרסה גדולה מאחורה עם דשא וזה די קורץ לילדים. מציע לבדוק את העניין ולראות אם יש תפריט ילדים מתאים. https://ontopo.co.il/temerlindeli

אף אחד לא מביא שום דבר במסוק, אלה לא משקלים שאפשר להרים עם מסוק. תכנון דרכי הגישה הוא חלק מהותי ביותר של הפרוייקט ואני בטוח שנבדק לעומק היטב היטב. בדרך כלל לא סוללים כבישים לתוך השטח החקלאי אלא משתמשים בדרכי עפר קיימות, לפי הצורך מרחיבים אותן ומרבדים אותן במצע חצץ. כשמדברים על "מעט אנרגיה" ו"נזק סביבתי" צריך להגיד מה זה הרבה ומה זה מעט, אחרת הדיון חסר משמעות. צפיפות האנרגיה שניתן להפיק (במונחי אנרגיה ליחידת שטח) מרוח באתרים טובים כמו ברמת הגולן, בוודאי נמוכה יותר מתחנת כוח קונבנציונלית, אך גבוהה יותר מסולארי, ויש יתרון של המשך שימוש דואלי בשטח (חקלאות) כיוון שתפיסת השטח נטו קטנה מאוד.

זה אכן לא כזה פשוט. הרבה יותר מורכב, בניגוד ללוקשים שמתנגדי הטורבינות (גם היאהוד) מוכרים לתקשורת. כל פרוייקט כזה לא זז מילימטר בלי קודם כל הוכחת זיקה לקרקע (הסכמים חתומים עם בעלים/חוכרים), ואז תסקירים סביבתיים ואישורים מרשויות שונות מפה עד מחצ'קלה. אני עובד בתחום מעל עשר שנים, מכיר אותו על בוריו מכל הכיוונים. ולא, אני לא קשור לא לפרוייקט הספציפי הזה (לשמחתי) ולא לאנרג'יקס בכלל.

ספציפית שם אלה אכן קרקעות פרטיות שלהם.

אני רואה שהשטות הזו רצה חזק, כי בכל מקום חוזרים על הלוקש הזה. אף אחד לא מפקיע להם שום שטח, אלה אדמות פרטיות שלהם ובעלי הקרקע חתמו חוזים שמנים עם החברה היזמית, תאמין לי שאף אחד לא היה מעז לתקוע מסמר(!) באדמות פרטיות של הדרוזים ללא הסכמתם. למעשה מדובר בסכסוך פנימי - אלה שחתמו מול המתנגדים, כנראה עכשיו נבהלו ורוצים לצאת מהעניין. לדעתי הברדק שקורה עכשיו הוא כנראה איזשהו ניסיון לגרום לביטול הפרוייקט מבלי שהם יצטרכו לשלם פיצויים כלשהם על הפרת החוזה. יש הרבה שקורה שם מאחורי הקלעים, וכנראה שיש עוד גורמים שמלבים את האש. ספציפית לגבי הדרוזים בגולן, ואני אומר זאת כמי שמסתובב בשטח, נראה שיש מדיניות עקבית כבר שנים שמתייחסת לדרוזים בכפפות של משי ומפנקת אותם, וזה די ברור למה. פוטנציאל הנזק הבטחוני שהם עלולים לגרום הוא עצום ולכן מן הסתם המדינה רוצה אותם בצד שלה. במג'דל שמס, למשל, מקדמים עכשיו תב"ע ענקית להרחבה שנקראת ניו מג'דל, על מורדות החרמון ממערב לכפר, בשטח בתולי שהוא אדמות מדינה ועם ערך סביבתי עצום - פורחים שם עשרות מיני פרחים שלא נמצאים בשום מקום אחר בארץ. רק שם. הנזק מהתוכנית הזו עולה בהרבה על נזקי הטורבינות (שמקימים אותן רק בשטחים חקלאיים מופרים), אבל כולם ממלאים פיהם מים. דממה, אף אחד לא מדבר על זה. מעניין למה.

קופסאות פלסטיק שקופות Ikea Samla או המקבילות להן מבית כתר פלסטיק. כמובן אחרי שיבש. גם אצל אשתי יש את הקטע הזה של "בוא נפזר דברים בכל הבית ואחר כך נתלונן שאני לא יודעת איפה XYZ". ים גם אני לא אוהב, בים יש בעיה אחת - יש שם חול. אני לא אוהב חול. תרומתי הקטנה לשרשור המחסנים הגדול שעוד לא התחיל - https://www.containerstore.com/welcome.htm

@BoazB11 זה הבחור? https://www.midrag.co.il/SpCard/Sp/29667?areaId=1&serviceId=691

כן. אמריקה. מחוץ לאזורים צפופי תנועה אוירית, ומתחת לגובה מסויים, טסים במרחב בלתי מפוקח. גן עדן לתעופה שלדעתי לא קיים במידה כזו בשום מקום בעולם, להוציא אולי אוסטרליה. כולל הסיפורים על רכב נפקנית שעומד בדד בשדה עם מפתחות בפנים, רק תחזיר עם דלק. *** רציתם דיזל צרפתי? יש (בערך). https://www.euroga.org/forums/aircraft/3337-plans-for-diesel-tb20-great-article (לא יודע אם תכל'ס יצא מזה משהו מאז. אבל יש יצרן אוסטרי שמוכר מטוסי בוכנה מונעי דיזל באופן שוטף - Diamond.)