DAHUJI

לא כל מספר שנים, מספר הקסם לדעתי (מגובה במחקרים של המכון לבדיקת מספרים מפוברקים, כולל ביקורת עמיתים ואישור של הוועדה האטומית לגרעיני עפולה) - 3 שנים. הם חוטפים את האבו-אבוה של ירידת הערך כשהרכב "עולה לכביש" (סביבות ה- 20%~ לדעתי), לוקח להם 3 שנים להתאושש מההלם, ואז מתחילים שוב את מירוץ העכברים לעבר הרכב החדש מהניילונים. גיליתי שאנשים רציונליים לגמרי כל כך מפחדים מתקלות ברכבים שהלם, שהם מחליפים לרכב חדש כל X שנים (3-5 שנים) כי הם בטוחים (לא חושבים, בטוחים) שכל התקלות מופיעות כבמטה קסם אחרי אותן X שנים (3-5 שנים). מקובל עליי. זה מה שהם בטוחים בו וזה מה שהחיים שלהם לימדו אותם. כנראה (לא כנראה) ניסיון החיים שלהם מאוד שונה משלי.

לפי הצורה שבה שאלתם את השאלה - בואו נודה על האמת, אין לכם מספיק כסף לקנות סירי בישול איכותיים (נניח All Clad ודומיהם), ואתם גם לא תשימו עליהם את הלא מעט כסף שהם עולים. אין פה יישור קו לגבי מה שאתם מחפשים כי לא ציינתם תקציב. אז לשאלה שלכם, שאני יודעת שהיא שאלה של תקציבאים ולא של כאלו שמחפשים לשים כסף על משהו איכותי באמת (אל תתקנו אותי אם אני טועה) - קפצו לאחד ה"מותגים" הישראליים ותקנו מה שנראה לכם מספיק טוב. 700 ש"ח לסיר גדול במקרה הטוב? 500 ש"ח לסיר במקרה הטוב? 300 ש"ח במקרה הטוב למחבת גדולה או 200 ש"ח במקרה הטוב למחבת קטנה? יש 2 גישות לחיים במקרה הזה: (לא חייב להאמין לי, אפשר לעשות על עצמכם את הניסיון הזה, כי זה בדיוק מה שאני בדקתי על עצמי) 1. מה שזול - יקר. לקנות זבאלה שוקי-בזוקי No Name או Yes Fake Name, לשלם פרוטות (יחסית), לקבל חווית בישול שמזכירה קמפינג - משהו בדר"כ כולל זליגת חומרים רעילים (?), ידיות שמתנתקות או מתעוותות מהחום, כלי בישול שמאבדים מהצורה שלהם ומתעקממים, ידיות שמתחממות, ציפויים שמתנתקים מהמתכת או נסדקים, כתמים מוזרים, גימור מכוער או גרוע, תחתיות גרועות שלא יושבות ישר על הכיריים או מוליכות חום כמו שעושות טובה בכלל וכו' וכו' וכו' - להשתמש ולזרוק אחרי 1-3 שנים. לא כואב בכיס, לא כואב בלב, אולי יש (ואולי אין) נזקים לטווח ארוך, וחווית בישול של טירונות. תהנו. על הדרך גם ממלאים את העולם בפסולת כי צריך להחליף כל כמה שנים לחדש (ואז שוב מגיע סקר השוק, והטרחה שבלחפש מחירים, ולנסות להבין מה טוב ומה לא, ומה יקר ומה לא, והאם שווה או שבכלל לא, ואיפה קונים ברשת או על הדרך באיזו חנות, וסיבובים עם הרכב ושוב התלבטויות וכו'). 2. מה שזול - יקר. לקנות איכות, לשלם הרבה (לפעמים הרבה מדי), לקבל חווית בישול עילאית, איכותית, נעימה ומיושרת שמתענגים עליה בכל פעם מחדש, להשתמש בקלות במשך עשור ויותר מכך (אם שומרים עליהם כמובן!) ולברך על הסחורה האיכותית בכל בישול מחדש. מאוד כואב בכיס (לפעמים מאוד לעזאזל), אבל הלב שמח כי הוא יודע שהשקיע וקיבל את מיטב התוצרת, אין (בדר"כ ובסבירות גבוהה) נזקים לטווח ארוך, אין (בדר"כ) זליגה של חומרים רעילים ותרכובות מסוכנות כי יש QC איכותי, התוצרת היא אירופאית שמבוקרת על ידי רגולציה מחמירה ומגובה במוניטין חמור סבר שמוכרחים לשמור עליו (טוב שם טוב משמן טוב משכן חרא), וחוויית בישול של סו-שף סיני במסעדה יפנית. על הדרך גם חוסכים לעולם קצת חומרי גלם ו"שומרים" על הסביבה כי לא הכל חד-פעמי של שנה-שנתיים בחיים. אז או מחבת ב- 30 ש"ח כל שנתיים, או מחבת ב- 300-400 ש"ח כל עשור או שני עשורים או בירושה. תחליטו לבד. מיותר כבר לצייין שבכלי Non-Stick, כל כלי Non Stick ולא משנה הציפוי ועד כמה הוא איכותי ויקר ולא משנה המחיר של כלי הבישול: 1. לא מבשלים עם כלים שהורסים אותם - מתכת וכו'. אך ורק עם כלי עץ או סיליקון. פשוט לא, גם אם היצרן אומר שכן (!). 2. לא משפשפים אותם נמרצות עם ספוגי ניקיון שוחקים שגורמים לשחיקת הציפוי אט אט ובעקשנות במשך שנים, תמיד בעדינות עם סבון כלים ומים חמימים וספוג כלים שהוא "אל-שרט" עדין ומתוק שמלטף ולא יותר מזה (בלי כריות ניקוי יפניות!). 3. בגמר הבישול - לא "מקררים" אותם בכיור תחת מי ברז כשהם עוד חמים/רותחים, כי זו טעות ממש נפוצה וטיפשית. 4. לא משאירים כלי בישול עם ציפוי Non Stick להתחמם ולרתוח על הכיריים עד אין קץ ברמה שהציפוי נשרף ומתעוות (זה לא סיר נירוסטה של סולתם!), חייב לחמם עד מתי שצריך, להיות רגיש לטמפרטורה במהלך תהליך הבישול ולהוסיף מיד מזון שמקרר את כלי הבישול ושומר על הציפוי. זו גם טעות מאוד מאוד נפוצה וטיפשית. סולתם ז"ל של המפעל ביקנעם של פעם אלו עדיין סירים לכל החיים שלי ושלכם... סחורת שאריות פגזים לשעבר, מתכת סופר איכותית (באמת שאריות עיבוד שבבי של פגזים, כנראה עם עיבוד מטרולוגי נוסף כלשהוא), זו פשוט איכות של פעם. בדיוק כמו שיש לי עדיין בדירה טוסטר גריל של EMKA שעובד 50 שנה ומייצר טוסטים לדורות שלמים (התקבל במתנה מסבתא). אין יותר כאלו... ידיות לסירים עדיין אפשר לקנות בכיף בחנויות סולתם. לצורך שיפוץ אפשר להשאיר את הסיר בחנות (!) והם שולחים אותו מהחנות למעבדה המקצועית שלהם לשיפוץ (!) וחוזר לחנות... עולה כלום כסף ושווה כל שקל. ממליץ על סירי סולתם ישנים שנמסרים בחינם באגורה או נמכרים בזיל הזול ביד 2, עדיין אפשר למצוא אותם די בקלות, וסיר אחד כזה עובר בירושה. כמובן שצריך לדעת איך לבשל עם נירוסטה כדי שלא יידבק הכל לסיר ויעשה חיים קשים. סולתם (עד לא מזמן סולתם-רדד) של היום זה אפילו לא צל של סולתם של פעם וזה בסדר - חיקוי עלוב, סיני גנרי, סחורה זבאלה שמספיקה לאדם הממוצע לגמרי, שום דבר להתעכב עליו. כנ"ל נעמן-פורצלן, כנ"ל Food Appeal, כנ"ל Arcosteel (היבואן של Neoflam של פעם, חיקוי שמי נחות של Arcos הספרדית המעולה והמוכרת). כולם סחורה סינית די נחותה (לדעתי האישית שמגובה במאמרים מקצועיים מבוקרי עמיתים בז'ורנל הסירים האינטר-גלקטי של העוניברסיטה הבינלאומית להשוואת גדלים של סירים במטבחים של בסיסי טירונות). סחורת נירוסטה איכותית? בעיקר All Clad מסדרת ה- Tri-Ply שמסומנת D3 (כי סדרת ה- 5 שכבות שמסומנת D5 בכלל עוד יותר יקרה בקטע קיצוני), שמיוצרים בארה"ב (להתחמק מהסחורה הסינית). WMF גם עושים עבודה נהדרת ומצויינת בהחלט. כמובן שיש עוד עשרות מותגים בתחום. סחורת Non Stick איכותית? מישהו שמבין פה הזכיר את סחורת העילית של WOLL, אבל הם פשוט שחיטה במחיר... לא הצלחתי להביא את עצמי למצב שאני קונה אותם, כאב לי יותר מדי בכיס, המחיר פשוט נראה לי קריזה בעין, למרות שידעתי שהם שווים את זה. אפשר להסתפק בסחורה המעולה של Tefal מהסדרות הגבוהות שמיוצרות בצרפת, למשל סדרת ה- Unlimited, ולא מהסדרות הנמוכות שמיוצרות בסין. גם Cuisinart עושים אחלה סחורת נירוסטה ו- Non Stick במחירים שווים לכל נפש. זה ככה על קצה המזלג ממש. בלי לעשות פה Name Dropping מתנשא של עשרות מותגים שאולי 5% מהישראלים יהיו מוכנים לשים עליהם את הכסף הרב (מדי?) שהם בהחלט שווים. אני אישית קונה איכותי מאוד (!) פעם בעשור או שניים (יש לי כלי בישול עוד מכשהייתי סטודנט יותר מדי מפעם), אבל מקפיד מאוד לשמור על כלי הבישול שלי בקנאות, כולל מפרידי סירים באחסנה בארון, כולל כלי עץ בלבד, כולל שטיפה ידנית בלבד בכיור תוך זימזום החתול המסתובב ולא במדיח (!), אז אני כנראה שלא הדוגמא הממוצעת למבשל הממוצע כי לא כולם שומרים על הסחורה שלהם כמוני. בנוסף, קניתי כמה סירים ומחבתות וינטאג' סולתם של פעם חדשים מהניילונים בתוך הקרטונים ביד 2 (נדיר מאוד למצוא, אבל עדיין יש) והתארגנתי על כמה סולתם משומשים של פעם בחינם לגמרי מאתר אגורה (אני לא נגעל ואין לי שום בעיה). ישראלים הם פשוטים מאוד בדרישות הבישול שלהם, רוב האנשים שאני מכיר קונים את המותגים הישראלים הנחותים לחלוטין (Arcosteel, נעמן-פורצלן, סולתם, Food Appeal, שופרסל שמוכרים את מותג הבית שלהם GALA וכו' וכו'), ואפילו סחורת מקס-סטוק רחמנא ליצלן. מי שזה מספיק לו - אחלה. מי אני בכלל. מי שזה לא מספיק לו ומוכן להשקיע ולהנות מחווית בישול עילאית, הגם שהוא לא בשלן של העולמות - ההבדל הוא בדיוק כמו לנהוג בקיה פרייד (נוסעת? נוסעת!) או בפורשה. איש הישר בעינו יבשל.

מה? למה? חרבו דרבו. מעייף. מתיש. מה הטעם בכל כך הרבה מותגים? למה זה טוב? כמה בידול בתוך בידול בתוך בידול כבר צריך? כמה תתי-מותגים של תתי-מותגים אפשר להחזיק ולשווק במקביל? הזייה. מבין שהסינים הם מיליארד וחצי איש, ושווה ערך ל- 17% מאוכלוסיית העולם, אבל לא לכולם שם יש רכבים אני מניח...

11,000 ש"ח עבור גיר אוטומאטי (אני מניח) של Hyundai i25 זה מחיר הגיוני?... אולי. חבר בעבודה בדיוק עשה תיקון של 8,000 ש"ח ל- Hyundai i20 שלו (תיבה רובוטית, מנוע 1.0L טורבו), מודל 2021, החליף בתיבה האוטומאטית 2 קלאצ'ים וכנראה אם הבנתי נכון גם את המכטרוניק. אז איך תדע אם 11,000 ש"ח זה מעט או הרבה או הגיוני? תברר בעוד מוסכים. לקחת עוד הצעות מחיר? קח לפחות 3 הצעות מחיר - מוסך מורשה יבואן, מוסך "כללי" שאולי מבין בקוריאניות, וגם אצל מכון גירים כלשהוא. ואז תדע בעצמך מבלי להזדקק לאנשים באינטרנט. פשוט תברר.

סליחה, אפשר הסבר פשוט למשפט הזה?... הוא בעצם הגיש את העבודה שלך כפי שהיא, כלומר ממש אחד לאחד את התוכן שלך, התוכן שאתה כתבת/יצרת, רק עם מאפיינים "טכניים" שונים של קובץ ה- WORD?... ככה בפנים? (In your face) ואם התשובה לזה היא כן - אז מה הוא קיווה שיקרה? הרי אתה כותב העבודה ואתה מגיש אותה כמו שהיא, הרשת לו להעתיק או לקחת את מבנה העבודה, אז הוא חשב שלא ישימו לב ש- 2 העבודות שלכם כמעט זהות? מנחם לדעת שאתה לא הראשון, לא האחרון, ולא טוב הלב היחיד שבא לעזור לחבר סטודנט ואוכל את הלקרדה?... גם אני נפלתי בדבר הזה ולמזלי הרב ניצלתי מכך בעור שיניי. במקרה שלי את העבודה לא נתתי לאף אחד להעתיק, אלא הגשתי כמו סטודנט טוב באיזו תיבת עץ כלשהיא של המתרגל, הגיעה מישהי שלא הספיקה לעשות את המטלה, שלפה מהתיבה את העבודה שלי, העתיקה אותה אחד לאחד, והגישה אותה כמו שהיא אחד לאחד עם השם שלה (כן, כמו שהיא, אותו התוכן בדיוק, רק על שמה, אחד לאחד), והחזירה את שלי לתיבה ושמה את שלה בתיבה. אנשים דפוקים בראש. מצד אחד, זה לא ממש רוע לב טהור (אני דן לכף זכות), לא בזדון, לא בכוונה תחילה להזיק ולדפוק את האחר, אלא שזה פשוט טמטום חסר התחשבות. זה מסוג עיגולי הפינות/טימטום לא מובן שאנשים נואשים ונבלות נוקטים בו לפעמים ומקווים שזה יעבור ושהם לא יידפקו (אבל לא חושבים שהם יכולים ממש לדפוק את הצד האחר). אין מה לעשות. העיקר שיצאת מזה.

יונדאי גטס רכב שורד... אבל זוכר ששתיין דלק משהו חולני. לא מזמן ראיתי יונדאי אטוס, כזה חמוד וספרטני, כמעט צעצוע. נוסע ומרביץ. אני עדיין רואה דייהטסו סיריון בכל יום (בעיקר סיריון דור 2 ואפילו סיריון דור 1!), נוסעות ומרביצות ולא ליופי. סוזוקי ספלאש בכל יום. טויוטה יאריס דור 1 מהדגם האגדי של סביבות 2001, נוסעות ומרביצות ולא ליופי. כל פעם מופתע מחדש.

מסכים בהחלט. נדמה לי שזה בעצם מה שרשמתי, לא? שלא כמו ברכבים ישנים, אין צורך "לחמם" את המנוע בזמן עמידה (Idling). פשוט אחרי שמתניעים, לתת רגע (15-30 שניות? 10 שניות? 17.56 שניות?) לשמן המנוע להיכנס לכל איפה שצריך ורק אז להתחיל בנסיעה רגועה, מנהלתית, מתונה, מבלי למשוך הילוכים, סביבות ה- 10~ דקות, כדי לתת למנוע להגיע לטמפרטורת עבודה. אני מכיר כאלו שמכניסים מפתח לסווייץ', מסובבים מההתחלה עד הסוף (בלי לחכות לנוריות שיתאפסו), ומהשניה הראשונה שהרכב מותנע ישר לוחצים גז ומתחילים לנסוע... ממש באופן מיידי... לדעתי זו טעות והתייחסות לא נכונה למכונה. לא שונה בהרבה מלפתוח עיניים במיטה, לקפוץ ממנה ומיד להתחיל לרוץ... בהן צדק שאין לכם מושג כמה כואב לי לקרוא את זה... זה ממש תכנון "להתיישנות" ולשים בולבול על הלקוחות בצורה שמרתיחה את הדם. יכלו לייצר פאנלים LED או איזשהוא רכיב LED "פנסי" שניתן להחליף אותו או כל דבר אחר שמתחלף ופתרון שיכול לספק את הסחורה שהוא לא נורה. אני לא מבין למה יצרני המכוניות מתנהגים ככה. אם בגלל פס LED שרוף/תקול, כשכל שאר הפנס ממש עובד ובסדר, אני אאלץ להחליף פנס שלם בעלות של אלפי שקלים מחוסר ברירה - אני לא אתקרב יותר ליצרן הזה. נקודה. זה ממש נגד הלקוחות, לא פחות.

תודה זה חמוד ממש סקירות הרכב העצמאיות האלו שאתה עושה לרכבים גנריים מהעבודה... ממש מידע מהשטח. קראתי ואהבתי. נותן מידע כללי מעניין ומלמד. האמת? אני אוהב רכבים בינוניים שלא מצטייינים בכלום, אבל עושים הכל ממש בסדר. לא ראש לשועלים, לא זנב לאריות. בדר"כ לאדם הממוצע והרגיל לגמרי זה יהיה הרכב הכי מתאים, משעמם (משעמם זה טוב!), נכון תפעולית, הגיוני, נסבל ושאפשר למשוך איתו לאורך זמן מבלי לסבול או לרווחת חוסר נחת מופגן בשום קטגוריה.

נכון, אבל לא ממש? ה- Aygo X גדולה יותר, סוג של Aygo מוגבהת (קרוסאובר עירוני? איך נקרא השיט הזה?). טויוטה אמיתית, כבר לא פלטפורמה משותפת לפיג'ו וסיטרואן (בפעם הקודמת מנועי ה- 1.0L נחשבו למוצלחים ואמינים מאוד, מתוצרת או מתכנון של טויוטה). יקרה יותר בהרבה - 105,000 ש"ח כיום במקום ה- 60,000-75,000 ש"ח שהשלישייה הקודמת עלתה לפני כעשור. מידות צמיגים דפוקות - הקדמיים שונים מהאחוריים והבנתי שהמידה לא נפוצה ובעייתית לרכישה (בעייתי לרכוש לה צמיגים טובים, לא שאי אפשר למצוא בכלל צמיגים). היברידי זה חרא כי אין לזה שימוש ותוחלת חיובית למי שנוסע מעט ק"מ בשנה (נניח עד 10,000 ק"מ בשנה?), וגם ככה מכוניות קומפקטיות שכאלו קטנות ועירוניות לא אמורות לדרוס ק"מ יותר מדי וגם לא קונים אותן לצורך הזה, ומצד שני מוסיף מורכבות וטיפולים אולי יקרים יותר וסוללה שתדרוש החלפה והיא יקרה בקטע מבחיל. ה- Aygo X היא רק היברידית או שיש גם בנזינית רגילה לגמרי? אני לא יודע. נכנסתי לאתר של טויוטה ומשיטוט מהיר לא הייתי בטוח אם כן או שלא. ה- Aygo X לא "פשוטה" כמו קודמתה, ספרטנית כמו קודמתה (ספרטנית זה מעולה למי שלא צריך הרבה! ויש המון שלא צריכים הרבה בכלל). זה לא ממש אותו הדבר. מה שכן העיצוב מדהים לדעתי והיא נראית מעולה ויפה מאוד. חתיכה ברמות. גם המימדים והפרופורציות נהדרים בסה"כ, למרות שאני מעדיף רכבים יותר קטנים... בעצם, כשאני חושב על זה, כיום, חוץ מהפיאט 500 ששמרה על המימדים שלה פחות או יותר, קטנה וספרטנית (לא בדגמים שנמכרים כרגע), אין יותר בארץ רכב קטן וספרטני... פשוט אין. אפילו סוזוקי שהצילו אותנו עם הסוזוקי אלטו וסלריו, ובעבר עם הספלאש המעולה והעדיין נאה מאוד לדעתי, כבר לא איתנו בעניין הזה... אין יותר רנו טווינגו. אין יותר כלום...

ממה שהבנתי פה בפורום הפאביה 1.4L עם מנוע מאוד אמין ורכב שנחשב חף מבעיות ברמת העיקרון. ידנית זה עוד בונוס בלי תיבת הילוכים רציפה/רובוטית כפולת מצמדים יקרה לתחזוקה ותיקון וכל השיט שמתקלקל. כאב לב גדול מאוד שלא הכרתי ומקווה שלעולם לא אכיר אישית. הזייה שאי אפשר להחליף יותר נורות (!), וכשנורה נשרפת או "חלק" מהפנס אז צריך להחליף את יחידת הפנס כולה (!) ושאין לזה איזה פאנל LED שניתן להסיר ולחבר עם קונקטור פשוט... פשוט מביך.

סובארו XV נשמעת מתאימה. אפשר וו גרירה. מתאימה להרפתקאות קלילות. יכולה לגרור אופנוע שטח בכיף. תשחרר מהחסכוני. אין לזה שום הגיון אם מראש אתה אומר שהרכב לא יעשה הרבה ק"מ. אז זו דרישה די מטופשת.

דפוקים בראש. לא פחות. הורסים לעצמם את תעשיית הרכב במו ידיהם ומשאירים את הסינים לזהם לבד את העולם. בדיוק טראמפ מדבר על זה. חשמל מיוצר גם על ידי תאים פוטו-וולטאים, אז במובן מסויים מעבר לחשמל הוא חזרה לפוטוסינתיזה בעזרת השמש ולמפץ הגדול (הסדרה, לא התחלת היקום).

זו תגובה למה שאני רשמתי?...

הלוואי ויחזירו גם את שלישיית הצרפתיות/יפניות של הפיג'ו 108-סיטרואן C1-טויוטה אייגו. העם דורש רכבים קטנים, פשוטים, ספרטנים (לא צריך את כל האלקטרוניקה המיותרת והמייקרת!), צנומי נפח, צנומי גודל, צנומי משקל עצמי, קלים וזולים לאחזקה לרווקים וזוגות צעירים בלי ילדים שלא צריכים בגאז'.

בקניה - בהחלט, תמצא איזה רכב ספורטיבי במחיר שמתאים לך. זו לא בעיה גדולה. מה עם יישור קו של כמה אלפי ש"חים לפחות? ומה עם אחזקת הרכב עצמו מבחינת תחזוקה? ויותר חשוב - מה עם ביטוח לרכב (אתה נהג צעיר?), כי עצם הביטוח צד ג' או מקיף לרכב ספורטיבי יכול להיות שבירה לגמרי. אתה סבור שלא תשבור את הכיס עם רכב ספורטיבי מיושן למדי בן עשור ומעלה שעבר כמה ידיים ספורטיביות וננהג בחופזה? זו משאלת לב. הלוואי על כולנו.

בתור בעלים לשעבר של רכב מבוגר (בן 20 וחצי, התייאשתי בטסט השני של השנה ה- 20 וחצי), זו נקודה חשובה שלא מתעכבים עליה מספיק... אישור בלמים לרכב בן 15 ומעלה (בשנה ה- 16 בעצם) עולה בסביבות ה- 150-200~ ש"ח מבאסים אם מבקשים אותו במיוחד, בנפרד, כי המוסכניק [אמור] להעלות את הרכב על ליפט, לפרק את הגלגלים הקדמיים והאחרויים, להסתכל ברפידות (כולל בלמי תוף מאחורה), ובאמת לבדוק בעיניים שמערכת הבלמים תקינה. אבל, אם מבקשים אישור בלמים "על הדרך" תוך כדי הטיפול השנתי (10,000 ק"מ?) ולא מגיעים במיוחד רק בשביל אישור הבלמים המיוחל, בדר"כ אישור הבלמים הנ"ל (טופס ידני מכוער ודקיק כמו של פעם שנתלש מפנקס) ניתן בחינם וללא עלות נוספת, והמוסכים (לא מורשה יבואן יקרן, אלא סתם מוסך מורשה "רגיל" - זה מהנסיון שלי) לא מחייבים על זה ומפנקים אותו בתור שירות ללקוח חוזר. קח את זה בחשבון.

שחיפוש פשוט ו- 15 דקות שיטוט בפורום על ניסן מיקרה ייתן לך את התשובות שאתה מחפש.

"רכב ב-15 אלף "צרות של אחרים", אומנם?!" אולי כן ואולי בעיקר לא מהניסיון שלי... ממש לא חוכמה גדולה מצידי לכתוב את זה, ואולי אני סתם מזליסט ופוקסיונר, אבל צריך לדעת מה לקנות וממי לקנות. צריך גם לדעת איך לנהוג ברכב! למשל (סתם מה שעולה לי בראש עכשיו ויש לי עוד כמה כללים כאלו בקנה): 1. כשמסובבים סוויץ' לא מתניעים ישר את הרכב - מאפשרים למחשב הרכב לתקשר עם המערכות ומחכים 5-10 שניות. 2. כשמתניעים את הרכב לא מתחילים מיד בנסיעה - מאפשרים לשמן להגיע לכל חלקי המנוע. מחכים 15-30 שניות. 3. כשמתחילים בנסיעה לא מושכים הילוכים ב- 5-10 דקות הראשונות (עד 3,000~ סל"ד) - נותנים למנוע להתחמם לאט ובעדינות, להגיע לטמפרטורת העבודה שבה השמן בצמיגות נכונה, מפרגנים לו ולא מאמצים אותו ב- 10 דקות הנסיעה הראשונות. 4. לכבות מזגן בסוף כל נסיעה, כדי שבהתנעה הוא לא יהיה דלוק והמדחס יתן בומבה למערכת החשמל של הרכב מבחינת עומס. 5. למשוך הילוכים מידי פעם זה מאוד בריא לרכב. 6. לא להגיע למיכל דלק ריק ולנסוע על הנורית הצהובה. 7. לא לנסוע בהילוכים גבוהים (נניח הילוך רביעי) בעליות אלא להוריד הילוך ו"לאמץ" את הרכב. 8. לנסוע רגוע ומנהלתית. אתה לא ברכב ספורטיבי. 9. תחזוקת מנע ולא תחזוקת שבר. נוזלים (בעיקר שמן מנוע) בתקן של היצרן ואיכותי. חלפים OEM עד כמה שאפשר ולא סינים מאיכות שוקי בזוקי. וכו' וכו'. בתור בעלים של רכבי מיני צרפתיים (!) וידניים (כולם) משומשים, שעלו גרושים (האחרון והנוכחי עלה 21.5K ש"ח) - אין באימרה הזו יותר מדי. ועל כך יעידו: 1. רנו 5 מודל 1991, 1,400 סמ"ק ידנית, משטרתית לשעבר (לא זוכר ק"מ, יד 3 או 5 גם לא זוכר) - נקנתה ב- 10K ש"ח. נסעתי עליה 3 שנים בלי שום בעיות. 2. פיג'ו 205 מודל 1995, 1,400 סמ"ק ידנית (לא זוכר ק"מ, יד 3 או 5 גם לא זוכר) - נקנתה ב- 12K ש"ח. נסעתי עליה 5 שנים בלי שום בעיות. 3. רנו קליאו B מודל 2000, 1,400 סמ"ק ידנית (לא זוכר ק"מ, יד 3) - נקנתה ב- 14.5K ש"ח. נסעתי עליה 11 שנים, עם בעיה אחת של חיישן התהפכות תקול שניתק את משאבת הדלק (והרכב נתקע), מיכל עודפים (עיבוי) שנסדק והתפוצץ במהלך נסיעה ואגזוז שהתנתק מהרכב לגמרי במהלך עצירה ברמזור. 4. פיג'ו 108 מודל 2016, 1,200 סמ"ק ידנית (נקנתה עם 75,000 ק"מ עכשיו היא ב- 100,000 ק"מ, יד 2) - נקנתה ב- 21.5K ש"ח לפני 4 שנים. תענוג של רכב חוץ מהרגשת הקרטינג המעיקה ומלבד המתגים של חלונות החשמל שעושים לי בעיות במגעים, שום כלום (מנוע Puretech המושמץ, אבל אטמוספרי ולא טורבו). כשקניתי אותה, הייתי צריך להחליף לה בולמי זעזועים אחוריים כי הימני נזל, ולא עברה לי טסט. אבל זה בלאי סביר לרכב כזה וקניתי אותה ככה. מ.ש.ל.?

לרגע חשבתי שאני בפורום הסולידית... אבל אז הבנתי שלא. יש הסבר מאוד לגטימי לזה - הפרש בשער המטבע שקל-דולר. שור פיננסי (איתי גל) כותב על זה. תודה. בול. https://www.shorfinancy.co.il/tracking-fund-vs-index-fund צחקתי בקול ואז גם קצת בכיתי מבפנים. WTF? שאלוהימה תשמור. @Jack457 שורה תחתונה: תנוח דעתך. אל תעשה כלום. הכל כתוב פה בצורה די מפורשת: https://www.bizportal.co.il/longtermsavings/news/article/20020063 אני לא מכיר מסלולי S&P500 מנוטרלי מט"ח בקרנות ההשתלמות (וזה גם בכל אופן ממש לא רעיון טוב), ולדעתי אין כאלו. ולכן, זה ההסבר.

מה פיספסתי? מציעים לך בזול, ולפי הלך הרוח בשרשור, אז תתחדש - מאזדה 2, טויוטה יאריס או סוזוקי סוויפט. 3 בונקרים אוטומטיים נפוצים, עם שוק חזק ואמינות מוכחת. הנה, פתרתי לך את הדילמה.

כשקראתי את ההערה שלך הייתי מאוד ספקן ולא האמנתי. אז ניגשתי לגוג-אל, ותוך פחות מ- 5 דות יש כבר תשובה. https://www.icar.co.il/news/rjgh11s0ua/ אתה צודק... הוא אפילו קצת יותר יקר מגרסאות מסויימות של הטויוטה היילקס... זה מגוחך לגמרי. מה זה הטנדר החשמלי הזה? יודעים איזו גרסה זאת מה שצילמו?

דיבידעת כבר ענה על זה מזמן. בהקשר הזה - התשובה אצלו ברורה והוא צודק (ג.נ. - משקיע דרך אקסלנס טרייד, ברוקר ישראלי, בגלל מעטפת המס הנוחה לי). בנוסף, ידוע שהסולידית בכבודה ובעצמה משקיעה במניות דיבידנדים דרך אקסלנס טרייד במתכוון כדי לקבל את מעטפת המס הישראלית. אז זה לא עוזר לך להחליט... ובלי קשר, במחילה, אתה מתעסק בקקי. הרבה יותר חשוב במה להשקיע מאשר איך להשקיע. אסביר - זה כמו להתלבט האם לרכוש משחת שיניים תוצרת פאקו רבאן ב- 150 ש"ח/שפורפרת או פשוטה של אורביטול ב- 10 ש"ח/שפורפרת, כשמצחצחים פעם אחת ביום בלבד. הכוונה היא שהטכניקה חשובה יותר מהמדיום. שמת לב שהצגת את האפשרויות השונות בצורה לא סימטרית לחלוטין?... תקרא את מה שכתבת שוב. מקריאה מהצד, כאדם חיצוני: את אפשרות 1 כתבת והסברת כאילו אתה מתלבט לגביה (אבל רק בכאילו). את אפשרות 2 כתבת כאילו אתה נגעל ממנה. ואת אפשרות 3 כתבת כאילו כבר בחרת בה. מסקנה שלי כקורא מן הצד - בחרת כבר חבר... ההתלבטות סתם משחקת לך בזילזל. פשוט לך על זה.

ניסיון כמעט רצח. מבלי לבקר אותך או לשפוט, ולא חושב שאתה האשם, אבל חייב לשאול מדוע אחרי הפניה שמאלה לא עברת למסלול אחד יותר ימינה (בעצם מסלול אמצעי כזה אם אני רואה נכון), כמו שאמורים לעשות בנהיגה מסודרת? (לא קשור לשירשור, אבל חייב לשאול).

שנהיה בריאים... מהשרשור הזה ומאחרים אני למד לשים לב ברכב המשומש הבא שלי: 1. לא להתקרב לפנסי LED משום צורה וסגנון אם אי אפשר להחליף בהם נורה כששהיא נשרפת וגמרנו. זה לא הגיוני שכשנשרף רכיב אחד צריך להחליף את כל הפנס או את כל המראה כולה. פשוט לא סביר בעליל. 2. להתרחק ממערכות Start&Stop מטומטמות שמגבירות בלאי של מכלולים ושדורשות מצבר יקר מאוד ולא תורמות לשום דבר. לעזאזל עם השטויות האלו כבר. טימטמו לנו את הבריאות.