בני, אני רוצה להודות לך אינספור פעמים על המילים שאמרת. אני עושה אינספור ויכוחים עם אנשים בנושא זה. הם לא כמוך. הם לא זוכרים כמה תקלות היו ברכבים שנחשבים אמינים. תקלה הייתה דבר שכיח וצפוי, ובדרך כלל גם זולה לתיקון. בינתיים כיום, תקלה זה דבר דיי נדיר אבל מאוד יקר ובדרך כלל לא משהו שאפשר לסדר בבית. ההבדל סך-הכל? פחות תקלות, וגם פחות הוצאות על תקלות. כאנשים זוכרים כמה הם שילמו על תיקונים בילדותם, הם שוכחים שהמחירים עלו מאז יחד עם האינפלציה ושלל גורמים אחרים. להם זה נראה אבסורד לשלם 500 שקל לטיפול שגרתי, כי הם חושבים על 500 שקל במונחים של אז.
אני חושב שלכל התופעה הזאת יש Positive Bias. אותו דבר מה שקורה למוזיקה. למה מוזיקה ישנה כזאת טובה? כי המוזיקה הגרועה מאז לא שרדה עד היום. היא עדיין קיימת, אבל אף אחד לא מקשיב לה, ולא מחשיב אותה ל"מוזיקה של פעם" ורכבים זה אותו הזבל. על כל סופר לאנסר ו323 ופונטו, יש אינספור סופר לאנסר, 323, ופונטו, שמתו מרוב תקלות, והושבתו. רק האקזמפלרים הטובים שרדו, ולפיהם אנחנו אומרים "הנה, הרכב הזה היה אמין! למה לא עושים אותם כמו פעם!"
המקרר של סבא, ששרד 20 שנה. לשכן שלו היה את אותו המקרר והוא שרד רק 5 שנים. אבל את המקרר של השכן אף אחד לא זוכר.
מה שכן נכון, זה שפעם מכוניות היו עם פחות פלסטיק.