Yanlin

http://www.cbs.gov.il/www/publications13/1535/pdf/t06.pdf http://www.cbs.gov.il/www/publications13/1535/pdf/t02.pdf זה עוזר?

יש אי הבנה. לא הייתה כניסה לצומת חסומה. הייתה נסיעה אחרי המשאית. המשאית לא עצרה בתוך הצומת. או שבעצם אסור להכנס לצומת כל עוד יש שם עוד רכב אחר, אפילו אם הוא נוסע? כי אז 100% מהנהגים הם עברייני תנועה קשים.

הוא בודק במסוף, ואז בודק אם הוא רוצה לרחם על הנהג המסכן. (במסוף הוא רואה שיש רשיון ויש אמת במה שהנהג אומר) או, שהוא מחליט "אופס, שבור לי המסוף. קח את הדו"ח הזה ולך לבית משפט"

אולי אותו לא, אבל את אבא שלי בהחלט עצרו על 110 באיזור 90.

אתם בטח מכירים את זה, וזה בטח קורה לכם מדיי פעם. משאית חוסמת את הרמזור, אתם מאחורי המשאית. הרמזור מתחלף, המשאית נכנסת. אתם מתקדמים קדימה, אל קו העצירה. לא רואים את הרמזור! המשאית זה משאית שם 2 טריילרים ולא רואים את הרמזור בכלל. מאחורה ערס צבעוני צופר לכם חזק מאוד ומנשק את הטמבון האחורי. אתם נכנסים לצומת. המשאית חולפת, ואתם רואים את הרמזור בדיוק הופך לאדום. עכשיו זה קרה לי היום, מינוס הערס הצבעוני. יש לי את זה מתועד במצלמה (אני מקווה, אני אוציא את ההקלטה היום בערב ואשמור אותה למקרה בטיחות) ולא בדיוק נכנסתי באדום. נכנסתי בצהוב, וכבר עברתי את קו העצירה כשראיתי את הרמזור. הרמזור הפך לאדום חצי שנייה אחרי שאני חושב שחציתי את הקו. בכל מקרה לא נראה לי שצולמתי (פנייה שמאלה, בלי כיוון ישר באותה הצומת. צומת T) יפי הנפש שבקהל יגידו שהייתי צריך לעמוד על קו העצירה בזמן שאני מחכה לרמזור. אני מסכים איתכם. להגנתי אני אגיד שזה נעשה לגמרי בתום לב, הרמזור שם לוקח המון זמן בין מחזורים, ואני בדיוק יצאתי מהבנק. (מה שאומר שלא הייתי במצב נפשי יציב) אני רוצה לשמוע מה יש לאנשים להגיד על העבירה הזאת. במיוחד כשבאמת יוצא שנכנסים באדום. הרי מצלמות הצומת בדרך כלל יושבות גבוהה, ורואות שיש אדום גם עם המשאית.

ואם הטרוריסט החכם זייף גם מדבקה עם חור כמו שצריך? אין מה להפיל את זה על השוטר. הבעייה היא שהמספר לא מעודכן במחשב. את מי להאשים? המון אנשים. אבל לא את השוטר הפשוט שלא לקח סיכון ועשה את העבודה שלו. לתבוע על רשלנות אפשר את משטרת ישראל, על ירידת הערך והתיקון לפחות. אבל לא את השוטר בכבודו ובעצמו.

מה אני אגיד לך אם הייתה תאונת רכבת זמן קצר אחרי שהפסקתי להשתמש ברכבת? היה מאוחר מדיי, המזל כבר נתפס.

זה הייצוא העיקרי של ישראל, אז אולי הוא הגיע במקור מפה בכלל.

אני מצטער, אבל אני ממש לא זוכר כל כך טוב. שילוב של העובדה שהייתי צעיר, ושהרכבים האלו פשוט מרמרו אותי כל כך. אני יודע שהייתה שם ניסאן סאני 1994, שברולט כלשהיא, וואן דיזל של קיה 1996, פולקסוואגן פולו, וטויוטה כלשהיא. בינתים הרכב הכי מוצלח שאני זוכר זה דווקא הרכב הרכב האחרון שנקנה לפני הרכב שלי. פיאט דובלו 2003. תקלות בטח, אבל לקח לה יותר מ3 שנים לעלות יותר מהעלות קנייה בתיקונים. היא עדיין נוסעת, עם נורת בדוק מנוע דלוקה רצוף שאפילו מוסך מרכזי של פיאט לא הצליח לכבות. אנחנו מחכים שהיא תמות ואז כבר נראה אם קונים עוד רכב או מנסים להסתדר בלי. הרכב משמיע סימפוניה של רעשים מפחידים, התא נוסעים לא נוח בעליל, את משאבת הABS פירקו, הטורבו חצי סתום, תושבות המנוע צריכות החלפה, המזגן מתחלש, המושבים האחוריים לא קיימים, יש תאונות פח ואולי אפילו קצה שלדה, רוב החלקים ברכב נשברו כבר לפחות פעם אחת, מערכת האגזוז עברה תיקונים, המנוע אוכל שמן יפה מאוד, ויש ספק גדול לגבי כריות האוויר. ושים לב, זה אחד הרכבים הכי מוצלחים, אם לא הכי מוצלח, בכל המשפחה שלי. (לא כולל את שלי כמובן) אני מתחיל לחשוב שחצי מסיפוריי הזוועה על רכבים "של חבר של דוד של אח של חברה שלי" זה על המשפחה שלי. אה ומה כן טוב בפיאל דובלו הזאת? המנוע עדיין מקורי ללא שיפוץ, והוא עבר 300,000 ק"מ. נכון זה דיזל, אבל זה גם המשפחה שלי.

משהו ששכחתי להגיד, זה היסטוריה אישית של רכבים משומשים. לא היה רכב אחד, אפילו לא אחד, בכל המשפחה המורחבת שלי, שלא היה לימון. כל רכב שיש במשפחה שלי זה גרוטאה שנמכרה כבובה ועברה בדיקות וכל הנעליים האלו. אבל מה? תקלות אינסוף. הוצאות תיקונים אינסוף. היו רכבים במשפחה שלי שתוך שנה אחת בלבד כבר עלו יותר בתיקונים מאשר עלות הרכב. ואני לא מדבר רק על הרכבים שנרכשו במחירי רצפה. דוגמא אישית מבן משפחה שאני לא אגלה את שמו או קרבתו אליי, היא נוראית במיוחד בשבילי. הוא עשה טרייד אין ללימון הקודם שלו. במגרש הוא רכש רכב שעבר בדיקה במכון שנראה דיי מכובד, קיבל גילוי נאות, רשיונות, הכל. אלא מה? הוא לא גאון רכב. הוא לא ידע לבדוק מספרי מנוע ולבדוק את כל הדברים אחרים שאנחנו יודעים ברמה של מובן מאליו. מה הסתבר? כמעט ולא היה חלק ברכב הזה שלא הוחלף בחלק לא מקורי ברמת שבר מפירוק כלשהוא. הרכב היה רק בן 3 שנים. החשד הוא שהאנשים בטרייד אין הוציאו את כל הרכיבים הטובים מהרכב, מכרו לרווח למוסכי מדרכה, והשתילו רכיבים בזיל הזול שממש לא מתקרבים לרמה של תחליפי, ומכרו את הרכב כאילו הוא מקורי לגמרי. כמובן שכשהוא גילה את זה, זה היה מאוחר מדיי. הטרייד אין החליף בעלים, הבעלים החדשים טען שרכב הופשט לאחר המכירה, ואין שום דרך שבעולם להוכיח, כי כל הניירת דווקא מוכיחה שהטרייד אין לא רמאי. הרי הוא עבר בדיקה במכון שאישר אפילו את מספר המנוע! לא יכול להיות שהמכון בקומבינה, הרי. כמובן שלא הצלחנו להוכיח שרימו אותו, והלקח נלמד. המשפחה שלי מלאה בסיפורים כאלו, ובסיפורים ללא סוחרי רכב גם כן. לא היה רכב אחד במשפחה שלי שלא האכיל אותנו חצץ. אז כמובן שאני הייתי במנטליות של אין סיכוי לרכב משומש אם אני יכול להרשות לעצמי חדש. הרי רכבים אפילו מיד ראשונה פרטית שטופלה במורשה לפי הספר היו אצלינו לימונים בלתי נסבלים. עובדה שאין מזל. קניתי רכב חדש והוא לא התניע ביום אחד בהיר. זה למה האחריות הייתה כל כך חשובה לי. זה למה קניתי קיה. 7 שנים על מנוע וגיר, אני לא הייתי מסוגל להצדיק לעצמי קנייה אחרת אם הייתי חוטף תקלה אחרי תקופת האחריות 3 שנים ברכב מייצרן אחר. העובדה שלא הייתי צריך לשלם על תיקון התקלה, ושקיבלתי הנחה קטנה בטיפול הבא לאחר מכן, ושעכשיו עדיין יש לי אחריות, שלא נפגעה בשום צורה, ושאני עדיין יכול לישון בשקט, כי גם אם האוטו מתקלקל עוד פעם, יש ביטוח גרירה, יש אחריות, וזה לא יעלה לי כסף, רק זמן ודאגה הרבה יותר נמוכה מאשר אם זה היה עוד עולה לי כסף. דרך אגב, כחלק מהתיקון לתקלה שהשביתה לי את הרכב, קיה ישראל רצו גם לחקור את הרכב ולראות למה זה קרה, כי התקלה שהם חשבו שקרתה (התחממות ללא התראה) לא קרתה. אז הרכב הושבת 3 ימים נוספים כאשר חקרו אותו. כחלק מהחקירה הזאת, פירקו הרבה דברים (לא הייתה פתיחת ראש) וכתוצאה מכך, היו צריכים להחליף לי נוזל קירור, ושמן. כמובן שיחד עם השמן גם החליפו את הפילטר, כמו שצריך. אפקטיבית, קיבלתי גם טיפול מוקדם בחינם. אז לפחות יש את זה. (המשכתי לטפל לפי הספר כאילו לא קרה כלום, כמו שצריך בשביל לשמור על אחריות.)

פריקי: אני לא חושב שאני חסין. עובדה, הרכב שלי בילה שבוע במוסך בעקבות תקלה בייצור. אבל-אבל... אחריות! ואם הייתי מעל גיל 24, גם הייתי מקבל רכב חליפי בזמן שהרכב שלי אושפז. שים לב שהטענה שלי גם הייתה שאני לא אצטרך להתקע עם תקלה ואז גם בנוסף לשלם עלייה. שזה פי אלף יותר יקר לבריאות שלי מאשר תקלה שתתוקן באחריות. ריידן: שליטה. לי יש "פוביה" מלהיות חסר יכולת בכל מצב. אני לא רוצה להיות ללא שום שליטה. ברכב, יש לי שליטה. באוטובוס, אומנם הסיכון הרבה יותר נמוך, הוא מחוץ לשליטה שלי. וזה גורם לי לנזקים מצבטברים בלי קשר לאם יש או אין תאונה. יש לי פחד ילדות מרכבות הרים. לא משנה כמה אני יודע במודע שהן בטיחותיות והכל יהיה בסדר ואפילו כיף, אני לא מסוגל. כי אני ממש סובל כשאני בלי שליטה. אבל אתה צודק בייסוד. רק חלק מהתגובה שלי זה לשלם על "מה אם..." והשאר זה לשלם על התענוג הממשי הקיים. לא לשכוח, ששקט נפשי זה משהו ששווה משהו ואפשר למדוד את הערך שלו. זה עוזר לי לישון בלילה וכל זה.

לא רק שזה לא מצלם, הם מזייפים למלאה יותר מהספידומטר! נסעתי ב50 קמ"ש על הספידו, אז בערך 45 בפועל. השלט במיטב חוצפתו אמר לי 65! שזה 5 קמ"ש מעל המותרת באותו האיזור. לפחות בשלט שלי יש רק סמיילי זועף ולא שקר כמו בשלט של פות"ש.

הרכב שלי עלה לי 80 אלף בערך כל הכביש כחדש. היום, אני רואה מודעות ביד 2 בסביבות ה55-60 אש"ח. (כבר אמרתי שאני אוהב את הראשי תיבות האלו? אני אוהב לשחק באש"חים שלי. ) זה 25 אש"ח בשנתיים על ירידת ערך, ונוסיף לזה עוד 5 אלף נגיד הוצאות ביטוח נוספות על ערך רכב גבוהה יותר. 15 אש"ח בשנה בערך. בניגוד לכך, כמה ערך מאבד רכב בן 3 שנים בשנה? 10 אש"ח? 5 אש"ח? או בניגוד לכך, כמה ידיים אני צריך לרדת בשביל שירידת הערך תהיה שליש משל חדשה? או בעצם, כמה שווה האחריות, הידיעה שהרכב חדש לחלוטין, ושאין בו הפתעות מתחזוקת שבר או חוסר תחזוקה, שהטיפולים נעשו בזמן, שיש אחריות שלא תגיד "זה הבעלים הקודמים דפק את זה" ושאנשים היחידים שהפליצו בכסא לפניך זה הבודק בפס יצור, הערס בנמל, והנהג שעשה עלייה נסיעת מבחן של 8 ק"מ לפני המסירה? או כמה שווה הידיעה שאני לא אצטרך לבזבז זמן במוסך ואז עוד לשלם על זה, זמן שבו אני צריך לסבול תח"ץ שלוקח לו שעתיים כל כיוון מה שלוקח שעה כל כיוון ברכב? או הסיכוי הקלוש שבזמן שהרכב שלי במוסך, פתאום ב3 בבוקר אמא שלי תרגיש לא טוב, ואני לא אוכל לקחת אותה לבית חולים מהר יותר מהזמן שיקח לאמבולנס להגיע? או מה אם ארוסתי היקרה שמשרתת בבסיס נידח איי שם בתל השומר פתאום תצטרך שאני אקח אותה משם כי היא פספסה את האוטובוס האחרון בשישי? בטחון עולה כסף. גמישות עולה כסף. הידיעה שהסיכויי שלי לאחר לעבודה או להתקע באמצע הדרך שואף הכי קרוב לאסף שאפשר בזמן הנתון הזה? אני משלם יפה מאוד על העובדה שכריות האוויר כנראה יעבדו בזמן תאונה, ולא נותקו ע"י הבעלים הקודמים. אני משלם יפה מאוד על העובדה שכנראה אין רכיבים סיניים חאפרים מסתתרים איפשהו ברכב כי הוא פעם אחת תוקן במוסך לא בסדר בלי שאני אדע. אני משלם יפה מאוד על העובדה שהרכב נוסע כמו חדש, כי הוא באמת חדש! אני משלם יפה מאוד על העובדה שהוא נקי לחלוטין, ואין בו ריחות כלשהם כי הבעלים הקודמים לא ידע איך לשמור עליו עם ריח טוב בלי פחיות. אני משלם יפה מאוד על העובדה שהסיכויי שהמשטרה פתאום תטריד אותי כי הרכב היה מעורב בX הוא קלוש ביותר, כי אני יודע בדיוק איפה הרכב היה ולא היה. אני משלם יפה מאוד על התענוג של לדעת שבגיל 19, קניתי רכב חדש מהיבואן, ולא הכי זול שאפשר, בכוחות עצמי עם הכסף שאני מרוויח ביושר. אני משלם יפה מאוד על התענוג שאני בגיל 19 נוסע על רכב חדש בבעלותי, כאשר האנשים הסובבים אותי לפעמים אפילו לא נהגו ברכב חדש בחיים שלהם, אפילו לא של חבר שלהם. רכב חדש זה לא רק כלכלה. זה גם רגשות. זה גם אגו. זה גם בטחון, וזה בעיקר שופוני. הכי כלכלי, להתנייד בתח"ץ. מקום שני, טרנטה אמינה, אבל קשה למצוא כזאת. והכי חשוב? רכב חדש זה גם בריאות. לחץ ועצבים ותסכול עולה בבריאות. גם דאגה עולה בבריאות. הדאגה שהרכב עלול לא להגיע לעבודה? או שעכשיו במצב חירום נדיר הרכב עלול לאכזב? אני משלם יפה מאוד על החסכון באיבוד הבריאות הזה. עכשיו חזרה לשאלה הקודמת שלי. כמה באמת עולה לי התענוג הזה? האם אני באמת יכול להשיג את התענוג הזה באותו הכסף אפילו עם רכב טוב יותר אבל טיפה ישן? או בפחות כסף לאותו האוטו, אבל ישן יותר? רק לזכור שבחישוב של התענוג הזה, צריך לקזז מהעלות את ההפרש של ירידת הערך + תיקונים - עלויות ביטוח זולות יותר של רכב משומש. העלות הריאלית של רכב חדש היא לא בכל כך הרבה יותר גבוהה מרכב משומש. זה יפה מאוד להגיד "איבדת 20 אש"ח בשנתיים!" אבל זה הרבה פחות מרשים להגיד "איבדת 5-10 אש"ח כי לא קנית רכב משומש"

אני מכסה את האוטו ולא סובל יותר מדיי. רק בשעות הכי חמות אני סובל, וגם זה רק דקה עד שהמזגן עושה את העבודה. אוורור נכון של הרכב עושה את העבודה מהר מאוד. אם החום ממש בלתי נסבל, פתח את כל הדלתות, הפעל את המאוורר בלי מזגן על המהירות הכי גבוהה ואוויר חיצוני, וחכה 20 שניות מחוץ לאוטו. הוא יגיע ככה לטמפרטורה קרובה לסביבה מחוץ לאוטו חיש מהר, ואז המזגן הרגיל יוכל לעשות את העבודה החסרה.

תשאיר לו הפעתה על הרכב בדמות 2-3 ביצים על השמשה. המשטרה לא מטפלת בכך!

חשבתי שזה יהיה עוד שרשור על "איך אני משיג לוחית רישוי אמריקאית לרכב שלי כי בא לי" אבל הופתעתי לטובה.

ראיתי סרטון חביב ע"י סקוטי קילמר (אולי מוכר בפורום, אולי לא) על אבחון של רכב ללא מתח. ספויילר, בסוף מסתבר שהמצבר ריק. אבל זה לא כל מהות הוידאו. סקוטי מראה כיצד אפשר לעשות דיאגנוזה ולראות למה המצבר התרקון. הוא מזהה שיש זליגת מתח ע"י מד מתח מיוחד. הוא מנתק את הטרמינל השלילי של המצבר, ומחבר לשם קצה אחד של הכלי. את הקצה השני של הכלי הוא מחבר לחיבור של הטרמינל השלילי, ואפקטיבית מחבר את השלילי חזרה למצבר דרך הכלי המיוחד. הוא עושה את זה בזמן שהרכב מותנע. אני זוכר שמזמן קראתי שברכבים מודרניים, בעקבות כל המחשוב המתקדם, זה מסוכן מדיי לנתק את הטרמינל השלילי בשביל לבדוק שהאלטרנטור טוען כמו שצריך, מה שהיו עושים פעם כדיי לבדוק את האלטרנטור. היום משתמשים בכלים מיוחדים. אני רוצה לדעת אם מה שסקוטי עשה בוידאו זה בטיחותי, בהתחשב שהוא זיהה שהאלטרנטור טוען תקין לגמרי. [video=youtube;CR-9zv9Lsc4] קישור לוידאו לחלק הרלוונטי: כמו כן, אני רוצה לשמוע אם מה שהוא עשה זה באמת דרך טובה לגלות ולהשמיד/לתקן קצרים ברכב, או בכללי. הרעיון שלי לשיפור, זה לחבר את המד המיוחד בזמן שהרכב כבויי, ולהתניע כאשר המד מחובר. כך אפשר למנוע מצב של פתיחת מעגל, ואם המעגל לא סגור, הרכב לא יקבל חשמל בכל מקרה, ואז יש פחות סיכויי לנזק.

שמאי הרכב המפורסם בפורום יהיה מוכן למשימה הזאת?

זה פשוט לא מרגיש אותו הדבר כשאתה מצלם את המדבקה של עצמך. אני אחכה שמישהו יתפוס אותי.

הרבה אנשים חושבים שלפי הספר זה פעם ב15000. הרכב טופל פעם בשנה?

DRL. אם האורות כבויים כאשר הרכב כבויי, הכל בסדר.

זה נובע מעניין האמון. אתה מעדיף למות כי אתה עשית פאשלה, מאשר למות כי מישהו אחר עשה פאשלה. אפילו אם הסיכויי שמישהו אחר יעשה פאשלה היא פי אלף קטנה יותר.

בטח עוד שינוי בדרך החישוב לפי תקנות אוויר נקי. זה לא משפיע עליך, כי הרכב כבר נקנה והמסים שולמו.

אנגליה, איתמר. בישראל זה לא יעבוד. כל פעם שאני רואה רמזור כבוי, אני גם רואה פקק עצבני ואנשים נדחפים לכל מקום, וצומת נעול לגמרי.

אני חושב שלפי החוק, הנהג יהיה חייב להיות מסוגל להשתלט על הרכב בכל זמן נתון. לכן, אסור לך "לנסוע" שיכור או מוסח דעת. בקיצור, לא שווה כי בעצם אסור לך לנצל את הזמן הזה ואתה תרגיש כמו החמור הכי גדול בעולם אם האוטו יעשה פשלה.