Derish

אולי לפני עשור, אבל כיום מדובר בשתי מדינות בעייתיות ביותר, אלא אם כן אתה מכוון אל אזורי הספר.

שאלת את המרצים ו/או המתרגלים?

הקבלה לא מדויקת, לאור העלות הגבוהה וההשלכות הפוטנציאליות של החלפת מסך לאחר פגיעה ישירה. נכון שרוב המשתמשים לא באמת צריכים את המגן, אבל כל הגורילה גלאס וכו' מיועדים לעמוד בשריטות ומכות של שימוש יומיומי סביר. אם מישהו יודע שיש לו נטיה להפיל את הטלפון באופן קבוע - הגיוני שיצטייד בהתאם, בדיוק כמו שאם הוא עובד כמציל בחוף הים - כדאי שיהיה לו כיסוי אטום למים. תהיה בטוח שאם ניתן היה להוציא פטנט על מגן מסך ועדיין לעשות אותו זול מספיק כדי שיקנו הרבה - אפל או סמסונג כבר היו על זה. בינתיים אפל למשל מסתפקים בלמכור נרתיקי OEM במחיר מופקע בחנויות הרשמיות שלהם, למרות שהמחשבים והטלפונים בנויים לתלפיות ואמורים לשרוד שואה גרעינית.

אני לא יודע איך זה עובד בארץ, אבל באירופה בשביל לזכות במדבקה כזאת צריך לא רק אוטו מוזנח אלא גם שלא יהיו טסט וביטוח בתוקף. מניח שגם פה המצב דומה, כי זכורים לי לא מעט מקרים בהם השמנה והסלתה של דרום צרפת היו משאירים את רכבי היוקרה שלהם ברחבי נתניה ובורחים חזרה הביתה אחרי שהסתבכו עם הרשויות בישראל. אם הבעלים עדיין בתמונה והוא לא תושב זר, הייתי מצפה שלפחות יבקש מאיזה חבר לשים עין על האוטו ולהניע אותו מדי פעם.

תופעה מוזרה. אני משתמש בעשור האחרון בנרתיקים של Spigen ומגני מסך גנריים מעליאקספרס שעולים משהו כמו 5-10 יורו לזוג, והשילוב עובד היטב. אפשר לראות תמונה של המגן המנותק? לא ברור אם מדובר בכשל מכני או משהו אחר, כמו למשל רגישות לתנאי לחות ומזג אוויר.

למיטב הבנתי גוגל מכניס אוטומטית כמות/אורך כלשהם על סמך אלגוריתם, ויוצרים מתקדמים מספיק טכנולוגית יכולים לערוך ספציפית נושאים שלא יוצגו או לבחור את המיקום של ההפסקות בסרטון. אבל זה דורש התעסקות והבנה, לכן חלק גדול מהיוצרים משאירים הכל על פול-אוטומט ואנחנו מקבלים פרסומת של שלוש דקות לפני שנוכל לצפות בסרטון של 45 שניות. 🤨 מבחינתי זה הפך לפילטר טוב שמזכיר לי להדיר את רגליי מערוצים מסויימים, כי אם היוצר התעצל להקדיש כמה דקות לנושא כ"כ חשוב - אני לא מעוניין לתמוך בו כלכלית.

באיזה הקשר ובאיזה חו"ל? יש מדינות רבות שיסרבו רילוקיישן על ויזת מומחה למישהו שאין לו תואר אקדמי. אם מדובר בהמשך לימודים אקדמיים על סמך הדיפלומה, אז אגלה לך סוד כמוס: רוב האוניברסיטאות והקולג'ים בעולם ימצאו דרך להכניס אותך לקורס כל עוד אתה משלם מראש בתעריף של סטודנט בינלאומי. חלק יגידו שזה על סמך נסיון מעשי, אחרים ימציאו תירוצים נוספים, אבל בגדול פשוט לא אכפת להם כל עוד אתה מביא את הכסף. כנ"ל אגב בישראל, ע"ע המרכז הבינתחומי בהרצליה שקיבל אותי בזמנו ללימודי מנע"ס למרות שבקושי הייתה לי תעודת בגרות (ו-40 אש"ח זמינים להעברה מיידית).

תענוג לקרוא, תודה על השיתוף! לא הבנתי מה התפקיד של פיליפ שם, הוא עבר לגרמניה או פשוט עובד עם שותף השכרה מקומי? כבר לא מנהל את המסלול בערד?

איש המשפחה כבר נתן את הפרספקטיבה שלו, אז הנה זו של האדם הרווק: אין לי זמן להשתמש בשני האופנועים ולכן הגדול עומד כרגע למכירה. זו הייתה פנטזיה ספציפית שהתאפשרה כלכלית אחרי הפנדמיה, ואמנם כבר מיציתי אותה אבל למכור אופנוע בשוק המקומי שלא לסוכנות טרייד אין זו סאגה, כך שבינתיים הוא ממשיך לשתות לי 180 יורו בשנה על ביטוח ואני רוכב עליו מספיק כדי לא לפרוק את הסוללה. אילו היה לי גראז' פרטי שהייתי יכול לחבר בו מטען מצברים ולהחזיק את הבהמה הזאת ברקע בשביל טיולים ספונטניים לפירנאים כמה פעמים בשנה - כנראה שהייתי עושה זאת. התכנית לטווח ארוך היא להשאיר רק את הגרום. הוא מספיק חזק ובנוי לתלפיות כדי להביא אותי לעבודה ובחזרה מבלי לעלות על כבישים מהירים וגם מספיק קטן כדי לצאת למשימות זריזות בעיר עם כל הכיף שליביו תיאר. עם גובה מטר שישים ומשהו, כל פעם שאני על אופנוע סטנדרטי אני חייב להקדיש חלק מהקשב שלי להישארות במצב אנכי. עם הגרום אין לי בעיה כזאת, כי הרגליים מגיעות לרצפה וכי הוא צר וקל, כך שגם אם נפל - מרימים ונוסעים הלאה. יש לו מגבלה רצינית של בלמים, ששולחים אותי לדריפט אל תוך הצומת אם לא שמתי לב לאור אדום והחלטתי לעצור מ-75 קמ"ש המקסימליים שלו, אבל עם קצת תכנון ורכיבה זהירה זה אחד הדברים הכי מהנים שאני יכול לעשות ביומיום בלי להוריד בגדים. צריכת הדלק אפסית והיכולת להשתחל בפקקים עדיפה על כל קטנוע, כך שהתמורה לאלפיים יורו ששילמתי עליו מלאה ++. וכמו שליביו כתב, זה אחלה בי"ס למכונאות כשמגיע הזמן לתחזק. רכיבה על האופנוע הגדול זה תהליך שלם שמתחיל מלבישת הציוד, בדיקות פרי-פלייט, תכנון דלק, וכדאי מאד להיות במצב המנטלי הנכון כדי לא לעשות שטויות כי הסיכון לנזק (לי, לאופנוע, ולאחרים) הוא משמעותי. רכיבה על הגרום אפשר לעשות בטישירט וסנדלים, רק צריך להזכיר לעצמי לקחת קסדה וכפפות לפני שאני עולה עליו. הוא מהיר מספיק כדי לספק את האדרנלין אבל איטי מספיק כדי להוריד את הסיכון למינימום, לכן לדעתי כל מי שנהנה מרכיבה עם הילוכים צריך לנסות כזה פעם בחיים. מי שמעל 1.75 כנראה יהנה באותה מידה מאופנוע קטן כמו הונדה VTR שגם יהיה כשיר ובטיחותי יותר, אבל לרוכבים נמוכי קומה שרוצים לחוות את התהליך המכני בשלמותו ולא רק להתנייד בין נקודות פשוט אין תחליף לגרום/מאנקי ושאר המשפחה הזאת. זה אופנוע שאידאולוגית, מסיר חסמי כניסה כלכליים ופסיכולוגיים לתחביב - ומשם, אם אהבת, אפשר להתקדם לכלים כבדים יותר. מן הסתם במציאות האמריקנית קל יותר לתחזק צי של רכבי נישה לשימוש מזדמן, כך שזה פחות עניין של מה צריך ויותר של מה אפשר מבלי שיכאיב מדי לכיס או יגזול יותר מדי נדל"ן.

לך לא נעים כשאנשים בפורום ציבורי מביעים דעה לגיטימית ולנו לא נעים כשהם כותבים בעברית עקומה. החיים מלאים באכזבות שכאלה.

מבחינתי (כהייטקיסט ואחד המתנשאים הראשונים בפורום) זו שאלה פשוטה של נימוסים והליכות. אני אוהב להסתובב במכנסיים קצרים עם סנדלים וחולצה קרועה, אבל לא מגיע ככה לעבודה. אני אוהב את הגרביים והתחתונים הישנים שלי עם החורים, אבל לא מגיע ככה לדייט. כשאני מדבר עם אחותי או עם אחד הקולגות הרוסים - ישראלים זה נשמע כמו מיקס לא ברור של עברית/רוסית/אנגלית שרק אנחנו מבינים, אבל אני לא מדבר ככה עם ההורים שלי או עם הישראלים הצברים במשרד. וגם כשאני בא לפורום, אני משתדל לשמור על עברית תקינה ונקיה שאינה מפריעה לחלק גדול מהאוכלוסייה להבין את ההודעות שלי. אור, ליביו ואחרים שחוטאים בזה לא ממש מבינים כנראה את התמהיל הדמוגרפי בפורום ולכן לא משקיעים בהתאמת השפה לפורמט. או שכן מבינים, אבל בוחרים להתעלם כי מי שלא חי בעולם ההייטק/רילוקיישן/גיל 25-45 הוא פשוט לא קהל היעד שלהם. עד כמה זה מוסרי, מנומס, או חכם - נתון לפרשנות.

אחוות חברי פורום ברילוקיישן! 😍

לפני שרצים להוריד משהו, בואו נוודא ש- @פבל מודע לבעיה. פעם קודמת מדובר היה בתקלה, אולי גם היום זה המצב.

בכל העולם יש לימודי תעודה של 'כמעט מהנדס' המיועדים לאנשים שאין להם זמן, שכל, משמעת עצמית, או צורך מעשי בדיפלומה אקדמאית. ובדיוק כמו שרופא יכול להשאיר משימות ספציפיות לאחות או לפרמדיק, כך מהנדס (או מנהל מחלקת פיתוח/הנדסה) יכול לתת משימות פשוטות יחסית להנדסאי או אפילו לטכנאי שמכיר היטב את החומר. כפי שכבר נאמר לעיל, בשום מקום האחד לא 'תופס' כמו השני. פשוט לפעמים להחזיק הנדסאי מבריק על תקן של מהנדס בינוני יניב תוצאה טובה יותר לעסק בגבולות תקציב נתון.

לא הייתי אתכם בחדר ולכן קח את דבריי בע"מ, אך על פניו מה שאתה מתאר זה בסה"כ אדם כריזמטי. אנשים כאלה מתחברים בקלות לאנרגיה שלך ויודעים לגרום לך להרגיש מיוחד, אבל יש להם נטיה להיעלם באותה מהירות שהגיעו. היכולת להשיג דברים מבלי לעבוד קשה מדי הופכת אותם לעתים קרובות לטיפוסים שטחיים למדי שאינם רואים טעם להתעמק או להתמקצע, כי גם ככה הם יתקבלו לכל תפקיד, כל בחור או בחורה יסכימו לצאת איתם, וכל לקוח יקנה את מה שהם מוכרים. גם זה שלמחרת הוא כבר לקח ג'וב אחר מסתדר בסה"כ עם הפרופיל ולא מעיד על הכישורים או היכולות המקצועיים שלו אלא יותר על החברתיים. שזה חשוב במקום עבודה אך לא בראש סדר העדיפויות, ובוודאי לא בסיס הולם לבחור או לפסול מועמדים. עשרים שנות הנסיון שלי בתחום הטכני, מחיל האוויר ועד לסטארט-אפים ותאגידים בינלאומיים, מראה דווקא שיש יתרון לא מבוטל לאנשים איטיים ושקולים. לא צריך לקחת את זה לאקסטרים של אפאטיה ו'כבדות', אבל גם לקפוץ על כל רימון זה לא חכם במיוחד כי זה נוטה להניב פתרונות לא יסודיים ולהתיש את העובד בטווח הארוך. גם לא כל סביבה מתאימה למה שאתה מתאר פה כ'אנרגיה' ו'זרימה' - בד"כ צוות איכותי יהיה מורכב מכאלה וכאלה, מי שילחץ על הגז ומי שיתן קצת ברקס, ובשאיפה גם ממנהל שיודע איך לשלב בין כולם לקבלת תוצאה אופטימלית.

קשה לחשוב על סצנריו כלשהו בו זה יהיה הגיוני. אם אתה מתחיל בתחום אז יש דרכים קלות יותר עם סיכויי הצלחה עדיפים, ואם אתה כבר עם שלושים שנות נסיון ובלי תעודה אז אמורים להיות לך מספיק קשרים כדי למצוא עבודה מקבילה בחברה אחרת. כמובן שיש גם כאלה שעם שלושים שנות נסיון ותעודה אבל עדיין עם שתי ידיים שמאליות, ונגד זה אין הרבה מה לעשות. אין שום קשר בין מוסר עבודה לבין גיל או מצב משפחתי. אפס. ומעסיקים שמחפשים אנשים כאלה, מנסיוני, לא עושים זאת בשביל היציבות אלא בשביל שתהיה להם אחיזה טובה בביצים של העובד. אדם שצריך לפרנס משפחה יחשוב פעמיים ושלוש לפני שיביע דעה או יתנגד לפעולה/החלטה של מנהל אוטוקרט, ולכן מנהלים אוטוקרטים שואפים להקיף את עצמם באנשים כאלה. למרבה הצער, כשזו אסטרטגיית הגיוס אז יחד עם בעיות המשמעת בד"כ הולכות לאיבוד גם היצירתיות והמוטיבציה, ונשארים אנשים עם 'ראש קטן' שממלאים פקודות במקום לחשוב ולחפש דרכים להתייעל או להשתפר. להישאר במקום אחד עד סוף הקריירה זה נכות במונחים של היום וצריך להיות דגל אדום לכל מגייס ומעסיק. אלו האנשים שיצטרפו אח"כ להסתדרות ויעשו לך צרות כשהעסק יחווה תקופה קשה ותצטרך לשנות את המשימות שלהם או את תנאי ההעסקה, כי איפה שאין שכל בד"כ אין גם גמישות או הבנה של התמונה הגדולה. גם זה שכל בני העשרים/שלושים במקום העבודה חושבים רק על לעוף משם ולהשתכר אומר דרשני על מקום העבודה, התנאים שהוא מציע, ומחלקת משאבי האנוש שלו.

מקור: https://he.wikipedia.org/wiki/חוק_גודווין חוק גודווין המעודכן ל-2024 קובע כי ככל שדיון מקוון בקארספורום מתארך, ההסתברות שתתקיים הקבלה הקשורה לקרובי משפחתו של ספריאל מתקרבת לאחת (ודאות מוחלטת). ותיקי הפורום גם יודעים לנבא אם ההקבלה תכלול את אשתו או את בניו, בהתאם לסיטואציה ולסנטימנט אותו מבקש הנ"ל להביע.

גם שתי מזוודות 28" בשביל זוג מרגיש לי מוגזם, אפילו לשבוע, במיוחד בקיץ... עניין של טעם, אבל בשוק האירופאי זה כבר מזמן לא אמת מידה לצערי. בעשור האחרון עיצוב תא המטען ונפחו הפכו להיות יותר פונקציה של צרכי הרכב מאשר צרכי הנוסעים. והאמת שמחוץ למזרח אירופה, קשה לי לזכור איפה בכלל ראיתי סדאנים להשכרה - הרוב המוחץ של מה שפוגשים כיום בציים זה SUV, סטיישן, או במקרה הגרוע האצ'בק. אני מחבב מכוניות שכורות עם נזק ותמיד שמח לקחת אותן (פחות כאב ראש ודאגה במהלך הנסיעה), אבל באופן תמוה דווקא הרנו מגאן סדאן שקיבלתי לפני כמה שנים באוויס בוקרשט הייתה במצב מושלם למרות קילומטרז' מכובד. גם השירות היה מעולה, וזה אחד ממשרדי אוויס המעטים מחוץ לארה"ב שהראו התייחסות כלשהי לסטטוס שלי. מצטער לשמוע שרמת התחזוקה בסיקסט המקומי שונה. מסרטונים ביוטיוב, זכור לי במעומעם שהאזור משמאל להגה הוא משטח מגע שאפשר לתכנת עם כפתורי גישה מהירה לפונקציות החביבות עליך. היתכן? והמחיצה בין הנהג לנוסע זה ידית אחיזה + פוזה ספורטיבית, לא משהו מעבר לדעתי. מה שהכי הטריד אותי אישית בתמונות האלה זה לוח השעונים הדיגיטלי שכאילו הושתל שם ללא שום קונטקסט, ואז עוד הוקף במסגרת עבה של piano black. מה לעזאזל המעצבים חשבו לעצמם?? 😐

במקום לבזבז את האנרגיה והכוונות הטובות של חברי הפורום, היית צריך להתחיל מזה. דייר לשעבר שהינו עבריין (מורשע או חשוד) ואינו פועל לפי כללי החברה הנורמטיבית מחנה את הנגרר שלו בשטח משותף של הבניין בו נהג לגור. מחפש פתרונות יצירתיים שאינם כוללים אלימות פיזית אבל מעבר לעו"ד, ועד בית, או עירייה. דעתי האישית - במצב שאתה מתאר, הגיע הזמן ללכלך את הידיים או להשלים עם המצב. אם זה ממש מפריע לך ואתה עדיין חסר אונים, אפשר לעבור בית/עיר/מדינה עם כל הבלגן הנלווה. המשך דיונים תיאורטיים בפורום וניסיונות לפתור את זה בדרכים נורמטיביות לא יקדם אותך במאום ורק יגביר את התסכול.

תרים טלפון לחבר'ה האלה, בעבר הם מכרו פרופילים לפי מטר רץ במחסן הראשי בפ"ת: https://www.ilan-gavish.co.il/סניפים

אני דווקא הייתי מחפש איזה דף פייסבוק או פורום תפוז של קהילת אספנים רלוונטית. לא יודע כמה כסף תעשה מזה, אבל לפחות ילך לידיים טובות.

וגם הרחוב עצמו לא משהו. 😉

https://www.ynet.co.il/news/article/s11xuwg0a אמנם הצו המדובר היה ל-15 ימים אבל הביקורת האחרונה על המקום בגוגל היא מלפני 8 חודשים, כך שאני בספק אם הוא עדיין מתפקד. וגם כשעוד כתבו ביקורות הן היו לא משהו. הערת אגב: גרתי בנתניה קצת מעל עשור ועדיין לא פגשתי שם אף ויקי שלא היה קשור איכשהו לפשע המאורגן. בכלל, לא פגשתי הרבה גברים בשם ויקי מחוץ לנתניה, נראה שזה איזה קטע מקומי.

פעם לפתוח בסטות לא חוקיות ולהעלים מסים היה מספיק - את החיסכון היו מגלגלים אל הלקוח. היום כבר בעייתי יותר לנהל עסק בתחום המזון עם ג'וקים שרצים חופשי על הדלפק, והפשע המאורגן העלה את התעריפים הקבועים שלו, לכן המצב מאלץ להדק את החגורה ולייקר את המוצר הסופי.

אני לא יודע למה אתה מתעצבן, סה"כ שאלתי מה החידוש שמצדיק את ההייפ. כל החומרים הפרסומיים ברשתות החברתיות שלהם מדברות על כלי עבודה, הפאקינג שדה חיפוש באתר הבית שלהם אומר 'מחפש מברגה או דיבל?', ועל פניו חומרי בניין זה משהו זניח שהם עושים ברקע. יכול להיות שסדר העדיפויות שלהם השתנה עם הזמן ואתה מדבר על מה שהם היו פעם, או שהם עדיין מה שאתה אומר אבל מנסים לפנות לקהל רחב יותר באמצעות מוצרים שלא צריך להוביל עם משאית... כך או כך, לא ברור לי איך זה 'עולם חדש' ושאר הטרמינולוגיה השיווקית שתחתיה הם מציגים את עצמם. כולה וולט לשיפוצניקים, ביג דיל.